בשונה מן ההסדר המקורי, אשר נדחה על-ידי השופט רמי אמיר בטענה שהוא מקפח חלק מן הנפגעים, אם יאושר הסכם הפשרה המתוקן שהוגש בשבוע שעבר הוא יחול על כל בעלי פורד קוגה משנות הדגם 2015-2019 עם מנועי טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר, ועל כל בעלי פורד פוקוס משנות הדגם 2016-2018 עם אותם מנועים. מנועי ה-2.0 ליטר נמחקו מן התביעה עוד בשלב מוקדם יותר של ההליך.

פורד, כרגיל בהסדרי פשרה מסוג זה, לא מודה בעובדות שנטענו כלפיה ואודות כשל סדרתי במנועים מתוצרתה. התובעים, אשר מיוצגים על-ידי עורכי הדין דוד מזרחי ורון סולן, ימשכו במקביל את התביעה שלהם מבלי שהיא תידון לגופה בפני בית המשפט.

פורד והתובעים הסכימו שקבוצת הנפגעים תכלול את הבעלים בהווה ובעבר של כל כלי הרכב הנ"ל, וכולם יקבלו הארכת אחריות למנועים לעשר שנים מן היום שבו המכוניות עלו על הכביש. לכאורה, בהתאם לגילאי המכוניות, זה היה אמור להבטיח לחברי הקבוצה שקט עד לשנים 2025-2029. אלא שבפועל זה לא מה שבאמת קורה.

תיאורטית, כל מי שנאלץ להוציא עד כה כספים על תיקון התקלה הסדרתית (המוכחשת) אמור לקבל את כספו בחזרה (לא כולל הוצאות עקיפות), בין אם רכש את המכונית שלו מדלק מוטורס או מיבואנים מקבילים, ואף אם המכונית יובאה בייבוא אישי או שנרכשה כמשומשת. מעשית – חלק מן הנפגעים עדיין נותרו מחוץ לגדר ולא יזכו לקבל פיצוי וגם לא הארכת אחריות.

ה"עז" הראשונה בהסכם הפשרה המתוקן היא הגבלת קילומטראז' ל-160,000, כלומר שפיצויים תמורת תיקונים שבוצעו בעבר, ותיקונים שיבוצעו במסגרת אחריות מעתה והלאה, ישולמו רק למי שבעת התפרצות הכשל מכוניתו לא נסעה יותר מ-160,000 קילומטרים.

"עז" נוספת מנוסחת לתוך סעיף מוזר, או מכוון, בהסכם הפשרה אשר מבטל למעשה את הסעיף הראשון וקובע שיתרת תקופת האחריות לא תסתיים 10 שנים לאחר שהמכוניות עלו על הכביש (כפי שכתוב באופן מפורש בהסכם) אלא כעבור שנה אחת בלבד מיום אישור ההסכם, כלומר אי שם באמצע שנת 2025, עוד לפני שמלאו 10 שנים למכוניות הוותיקות ביותר בקבוצה.

התקלה הסדרתית, שפורד כאמור לא מודה בה, מוגדרת בהסכם כ"תקלת מנוע הנגרמת על-ידי חדירת נוזל קירור לצילינדרים כתוצאה משחיקה, קורוזיה או גימום של שטח בלוק המנוע", והתסמינים שלה הם "מפלס נמוך של נוזל קירור מנוע או הופעת עשן לבן מהמפלט, או התחממות מנוע".

בעל רכב שנתקל באחד התסמינים האלה יוכל להיכנס למוסך שירות של דלק מוטורס ולקבל בדיקה בחינם, ואם יסתבר שהמנוע סובל מן הכשל המדובר – "התיקון המוצע לחברי הקבוצה הינו החלפה חד פעמית של חצי מנוע ובמקרה הצורך, ולפי שיקול דעתה המקצועי של דלק מוטורס – של החלפת ראש מנוע". במילים פשוטות, אם כתוצאה מהתחממות המנוע נגרמו לו נזקים עקיפים – למשל לבלוק או לאביזרי המנוע – מי שיישא בעלויות התיקון יהיה בעל הרכב.
בנוסף – אם אותה תקלה תשוב ותופיע פעם נוספת בעתיד – פורד לא תישא שוב בעלויות התיקון.

אם לא די בכל אלה – נפגעי הפרשה גם חייבים להיות קשובים ו"חדים" ולפעול במהירות: אם הם יפספסו חלילה את הכתבה הזאת, או את ההודעות של פורד, ולא יתבעו את המגיע להם תוך שנה אחת מיום אישור ההסכם – הם "יאכלו אותה" ויאבדו את זכותם לפיצוי.

אז מה יעשו כל מי שלא עומדים בהגדרות?

לא מיותר להזכיר שחלק לא מבוטל מכלי הרכב שבהם קיימת אותה תקלה סדרתית שפורד לא מודה בקיומה נמכרו במקור לציי רכב ולחברות ליסינג, לכן סביר שהם גמאו קילומטראז' רב. ההסכם המחודש מדיר ומקפח אותם (ואת כל הבעלים של כלי רכב שחרגו מ-160,000 קילומטרים או יחרגו מן הקילומטראז' הזה בשנה וחצי הקרובות) והם לא יזכו לשום פיצוי, אפילו חלקי.

מיותר להדגיש שהתקלה הנטענת – בין אם פורד מודה בקיומה במדינות אחרות ולא בישראל ובין אם הסכם הפשרה הוא הודאה בפועל – לא קשורה להיקף הקילומטראז' שמבוצע ברכב מסוים אלא לפגם ייצור שמופיע רק במנועים האלה ולא מופיע במנועים דומים של יצרניות רכב אחרות. לכן ההדרה של חלק מקבוצת הנפגעים מטילה את המשמעות הכלכלית של הכשל הזה על חלק מלקוחות פורד.

בנוסף, יש לשים לב לכך שמי שקיבל או יקבל מפורד פיצוי בדמות החזר כספי על תיקון שבוצע בעבר או תיקון של נזק שקיים כעת – יאבד אוטומטית את המשך תקופת האחריות המצומצמת ממילא מפני שפורד מחויבת לתיקון חד פעמי בלבד.

לבעלי רכב שנפגעו בעבר מן הכשל וגם למי שלא נפגעו ממנו אבל מצאו את עצמם מודרים מן הקבוצה שזכאית לפיצוי אין זמן לאבד. אם לא יפעלו באופן מיידי הם יאבדו את כל זכויותיהם ולא תהיה להם אפשרות עתידית לפעול באופן משפטי כנגד פורד, מפני שחלק מן הרעיון של תביעות ייצוגיות הוא לסגור כל פרשה באופן הרמטי ולחסוך דיונים משפטיים רבים.

במקרים כאלה – למשל של מי שחורג או צפוי לחרוג בקרוב מ-160,000 קילומטרים – אין לבעל רכב כזה מה להפסיד מפני שממילא הוא נותר בידיים ריקות, והפעולה המומלצת עבורו היא פשוט לשלוח פקס למזכירות בית המשפט (כן, מזכירות בית המשפט עדיין עובדת עם פקסים…). בעל רכב שלא רוצה להיכבל שלא בטובתו להסדר החדש צריך להגיש לבית המשפט בקשה להחריג אותו מן ההסדר, ובעתיד תהיה לו אפשרות להחליט איך כדאי לו לפעול.

לא מיותר להזכיר שבפעם הקודמת שבית המשפט דחה את הסדר הפשרה והציע לצדדים להגיע לסיכום אחר זה קרה לאחר שהשופט רמי אמיר קיבל מספר בקשות החרגה כאלה והבין שההסדר פוגע בחלק מחברי הקבוצה. חשוב להדגיש, עם זאת, שההסדר הנוכחי הרבה יותר טוב מן הקודם מפני שהוא מקפח פחות נפגעים.

נהרס לך מנוע 1.5 ליטר בפורד קוגה או פוקוס? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

מנועי פורד אקובוסט המתפגרים ו"שיטת מצליח" של דלק מוטורס

The post הושג פיצוי ותיקון בחינם לבעלי פורד עם מנועי ה-1.5 ליטר המתפגרים, אבל לא כולם יקבלו אותו appeared first on TheCar.

בפורד מכירים את התופעה והיא מוכרת גם ל'דלק מוטורס', יבואנית פורד לישראל. שתי חברות אלה חתמו על הסכם פשרה בנושא זה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדן, ובו הן מתחייבות לתקן על חשבונן מנועים תקולים ולהחזיר כספים לבעלי רכב שנפגעו בעבר מן הבעיה.

כנהוג בישראל, בנוהג עתיק שמזמן הגיע הזמן לעדכן, הסכם הפשרה (שלא כולל הודאה בתקלה) פורסם בחודש נובמבר שעבר בשני עיתונים יומיים. זה מבטיח שרק קומץ לקוחות רלבנטיים, אם בכלל, עשוי להיחשף למידע חשוב עבורו. בדיעבד, כפי שפרסמנו כאן, בית המשפט דחה את הפשרה הזאת בהחלטה שקבעה שהוא מקפח חלק גדול מן הנפגעים.

בין לבין, בפברואר השנה – לאחר פרסום ההסדר ולפני דחייתו בהחלטת בית המשפט – גילו בני הזוג בן עמי שמפלס נוזל הקירור בפורד פוקוס שלהם, משנת הדגם 2016, יורד באופן קבוע והם נאלצים להוסיף נוזל בכל כמה ימים. מאותו רגע, ועד אמש, התגלגל הסיפור שלהם שממחיש את מה שעלולה להיות "שיטת מצליח" של פורד ודלק מוטורס, שיטה שמבוססת על-כך שרוב בעלי הרכב בישראל לא חשופים למידע שעלול לעלות להם ביוקר או לחסוך להם הרבה כסף.

המוסך המורשה בשיפוץ

לאחר שבני הזוג בן עמי גילו את התקלה הם הגיעו עם הפוקוס שלהם אל מוסך מורשה של דלק מוטורס בצפון השרון כדי לטפל בה. בהערת אגב נדגיש שרבים מבעלי הרכב בישראל כלל לא מודעים לצורך לבדוק מידי פעם את מפלס נוזל הקירור וכך הם חשופים לנזק ואף לסכנת התפגרות מנוע במהלך נסיעה.

לדברי הזוג בן עמי, במוסך נאמר להם שהמנוע גמור וחייבים להחליף אותו, ושאנשי המוסך "ישתדלו" להשיג את הסכמת היבואנית לשאת בעלות התיקון כך שבני הזוג ייאלצו לשלם "רק" 6,000 שקלים תמורת העבודה במקום 30,000.

יש רק בעיה "קטנה": היות שהמוסך נמצא בשיפוץ ומכיוון שישנם מספר לקוחות אחרים "בתור" – הזוג התבקש להמתין "מספר חודשים" עד שהמוסך יוכל לבצע את העבודה. לדברי בן עמי, אף מילה לא נאמרה להם בנושא הכשל הסדרתי של מנועים אלה. ומה עושים בינתיים? במוסך המורשה של דלק מוטורס נאמר לבני הזוג שהם מתבקשים "להוסיף נוזל קירור" ולהמשיך להשתמש ברכב כרגיל.

בואו נעכל רגע את הדברים. בני הזוג בן עמי נכנסים עם מנוע תקול למוסך מורשה של דלק מוטורס, שם אמורים להכיר את התקלה הסדרתית ולהיות מונחים על ידי היבואנית לטפל בה – אבל המידע החשוב הזה מוסתר מהם. תחת זאת "מוכרים" להם ניסיון ללקיחת אחריות חלקית בתוך כדי כך שמנסים "להשחיל" להם הוצאה כספית ניכרת, כביכול תמורת "עבודה".
חמור מכל: למרות שמנוע במצב כזה עלול להתפגר במהלך נסיעה ולסבך את הנהג והנוסעים בתאונה – אנשי המוסך המורשה מציעים לבעלי הרכב להמשיך לנסוע בו "מספר חודשים".

"שיטת מצליח" של המוסך המרכזי

לאחר הביקור במוסך חקרו בני הזוג בן עמי אודות התקלה ונדהמו לגלות שמדובר בכשל סדרתי שהיבואנית מודעת אליו. חמושים במידע הזה הם הכניסו את הפוקוס למוסך המרכזי של דלק מוטורס בניר צבי, וכעבור מספר ימים נאמר להם שהמנוע תקין ושנדרשת החלפה של משאבת מים ומיכל התעבות.

גם במוסך המרכזי של דלק מוטורס לא נאמרה ללקוחות אף מילה על הכשל הסדרתי, וחמור מכך: לא ברור אם המנוע נבדק באופן מקצועי והתקלה לא התגלתה, או שהוא כלל לא נבדק למרות שאנשי המקצוע היו אמורים לחפש ולאתר אותה. בשתי האפשרויות מדובר בכשל מקצועי: או שאנשי המקצוע במוסך לא מסוגלים לאתר תקלה ידועה, או שהתקלה התגלתה על ידיהם והם החליטו למרוח את הלקוחות.

בכל מקרה, היות שבאותה הזדמנות הלקוחות התבקשו, בצדק, לבצע גם החלפת מכלול תזמון מנוע, הם נאלצו להשאיר במוסך 3,100 שקלים תמורת החלפת משאבת מים ומיכל עיבוי והחלפת סט תזמון, אלא שכאן כבר קם חשד שאנשי דלק מוטורס עברו על החוק.

לאחר קבלת הצעת המחיר שאלו בני הזוג בן עמי את הבוחן במוסך אם הם יכולים להביא למוסך את חלקי החילוף הנחוצים, כלומר משאבת מים, סט טיימינג וכיוצ"ב. הבוחן, בשיחה מוקלטת, אמר להם שהם "לא עושים כאלה דברים" ושהוא "אולי יכול לסדר עוד הנחה של 5%" (למחירי החלקים).

"חוק שירותי רכב", כפי שהוא מוכר בשפת העם, מחייב את כל המוסכים בישראל, כולל כמובן מוסכים מרכזיים של יבואניות רכב, להציע ללקוחות חלקים מקוריים ותחליפיים וגם להשתמש בחלקים שהלקוחות מביאים בעצמם – בתנאי שאלה עומדים בדרישות האיכות של יצרנית הרכב. במילים פשוטות – כאשר בוחן במוסך נשאל על ידי לקוח אם הלקוח יכול להביא את החלקים שנדרשים לתיקון או לטיפול ברכב – התשובה שלו חייבת להיות פשוטה וברורה: "כן".

הלך מנוע? ברור, כבר בשלב הייצור שלו

גם אם האבחנה המקצועית במוסך המרכזי של דלק מוטורס הייתה נכונה, ודליפת נוזל הקירור באמת נבעה ממשאבת המים או ממיכל ההתעבות, שהוחלפו, עדיין היינו נותרים עם בעיה. כיצד ייתכן שמוסך מורשה של היבואנית קובע ש"הלך מנוע" ומכין את הלקוח לשלם 6,000 שקלים (בתוספת מע"מ) אם כל הבעיה היא במשאבת המים?

אלא שהתמונה התבהרה כעבור מספר ימים, כאשר בני הזוג בן עמי גילו שמפלס נוזל הקירור מוסיף לצנוח גם אחרי החלפת המשאבה ומיכל ההתעבות. לא שם הייתה הבעיה אלא בכשל הסדרתי בייצור המנוע. כעבור כשבועיים הוחזרה הפוקוס אחר כבוד למוסך המרכזי ושם אפילו לא טרחו להתנצל בפני הלקוחות על התקלה המקצועית שלהם.

עד לשלב הזה הסתכמו הנזקים הכלכליים של בני הזוג בן עמי בכ-5,500 שקלים – שכוללים גם את עלות השכרת הרכב החליפי, והסאגה עדיין רחוקה מלהסתיים.

במוסך המרכזי של דלק מוטורס נאמר להם שהמנוע אכן תקול (כאמור – בכניסה הראשונה התעקשו שהוא תקין למרות שבני הזוג אמרו שהם מכירים את הכשל הסדרתי ולמרות האבחנה של המוסך המורשה), שהזמנת חלקים תארך זמן, ושוב הוצעה אותה הצעה מסוכנת של להמשיך לנסוע עם המכונית בתוך כדי הוספת נוזל קירור.

הפוקוס אשפזה במוסך למשך כשבועיים שבמהלכם הוחלף המנוע שלה במנוע חדש ואילו הזוג בן עמי נאלץ לשכור רכב. לא ברור מדוע החלפת מנוע צריכה לארוך כל כך הרבה זמן, אבל בסופו של דבר התחלנו עם תקלה סדרתית ידועה – גם לפורד וגם ליבואנית שלה לישראל – וסיימנו עם בני זוג צעירים שטולטלו במשך מספר חודשים ממוסך למוסך ונאלצו להוציא מכיסם, במצטבר, קרוב ל-10,000 שקלים.
בדיעבד, בדיקה מקצועית של הרכב, לקיחת אחריות ותיקון מהיר שלו היו יכולים למנוע את רוב הסאגה המיותרת הזאת.

אמש קיבלנו את תגובת דלק מוטורס, וכאשר משווים בינה לבין התיעוד שנשלח אלינו צריך לומר בעדינות שהיא כוללת מספר אי דיוקים.

תגובת דלק מוטורס:

"הלקוח פנה למרכז השירות שנמצא בשיפוצים ומסיבה זו הופנה למרכז שירות אחר.
הרכב הגיע למוסך המרכזי של דלק מוטורס בתלונה כי "הרכב מאבד מים". בוצעה סריקת תקלות ממוחשבת אשר לא העלתה ממצאים המעידים על כשל במנוע. מעבר לכך, בוצעה בדיקה בלחץ למערכת קירור במהלכה זוהו נזילות נוזל קירור ממשאבת המים וממיכל העיבוי. במסגרת הטיפול הוגשה ללקוח הצעת מחיר אותה הוא אישר, הרכב תוקן ועבר גם מבחן רישוי שנתי.
לאחר מספר שבועות הלקוח חזר למוסך. בבדיקה ממוחשבת זוהו בעיות "פספוסי ניצוץ" בצילינדר מס' 1 ותקלת התחממות ברכב. יודגש כי תקלות אלו לא עלו בבדיקה הממוחשבת הראשונה. לאור תוצאות הבדיקה הממוחשבת בוצעה בדיקה פיזית של המנוע שהובילה למציאת כשל שדרש את החלפתו.

מלפנים משורת הדין, לאור המקרה המיוחד ולמרות שהרכב סיים את תקופת אחריות היצרן (3 שנים/100,000 ק'מ המוקדם מבניהם) זה מכבר, פנינו ליצרן בבקשה לסיוע בתיקון שנדרש. בתום הליך מיוחד אושרה ללקוח הנחה בגובה 100% מעלות התיקון שנדרש.

יצוין כי התיקון הראשון היה דרוש וכרוך בתשלום בלי קשר לכשל במנוע מאחר ונבע מבלאי סביר לגיל הרכב (למעלה מ 7 שנים) ולנסועה (101,608 ק"מ). יועץ השירות היה בקשר מתמיד עם הלקוחות ועדכן אותם בכל הנוגע לטיפול ברכב. הלקוח לא העלה בפני היועץ או מי מטעמנו את האפשרות של הבאת חלפים בעצמו. נדגיש, כי אנחנו מאפשרים לכלל לקוחותינו לספק בעצמם את החלפים".

נתקלתם בתקלה משמעותית במנוע 'אקובוסט'? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post מנועי פורד אקובוסט המתפגרים ו"שיטת מצליח" של דלק מוטורס appeared first on TheCar.

הסכם הפשרה הושג בין יצרנית הרכב פורד ונציגתה בישראל – דלק מוטורס, לבין עורכי הדין דוד מזרחי ורון סולן שמייצגים בעלי מכוניות מתוצרת פורד שתבעו בשם כל בעלי הרכב עם מנועי אקובוסט בנפחי 1.5 ו-2.0 ליטר בטענה לפגם סדרתי שגורם להרס מוחלט של מנועים.

כמו בהסכמי פשרה לא מעטים אחרים, יצרנית הרכב לא הודתה בעצם קיומו של הפגם הסדרתי אבל הסכימה להאריך את אחריות היצרן בשנתיים, לבדוק ולתקן על חשבונה מנועים פגומים (כולל החלפה במקרה הצורך), וכן להחזיר כסף ללקוחות שנפגעו בעבר ונאלצו לשלם תמורת התיקון.

הסכם הפשרה בין הצדדים כבר היה חתום ואף זכה לאישור היועץ המשפטי לממשלה, אך למרבה המזל היו מספר נפגעים ערנים שהבינו שהם "נותרו בחוץ" ופנו אל בית המשפט בדרישה שלא לכלול אותם בהסכם. בנקודה זאת, עוד לפני שנכנסים לעובי הקורה, חשוב להדגיש שכאשר תובענה ייצוגית מוכרעת, או אם מתקבל בה הסכם פשרה, בתי המשפט רואים בכך "מעשה בית דין" – כלומר שאי אפשר יותר לתבוע את הנתבעות ולדרוש פיצוי אחר או נוסף על זה שנפסק במסגרת התובענה הייצוגית.

השופט אמיר, כפי שיוסבר בהמשך, הציע לצדדים לשנות את מתווה הפשרה שהושג כדי שלא לקפח חלק מן הנפגעים, אולם הם סרבו ולכן הוא החליט לדחות את הפשרה ולהעביר את המחלוקת לדיון ולהוכחות. הסיכון של כלל הנפגעים כעת הוא שהתביעה תידחה, אלא שמבחינת חלק מן הנפגעים זה כמובן לא ירע את מצבם ובכל מקרה זה לא ימנע מכל אחד מן הנפגעים להגיש תביעת נזיקין אישית כנגד פורד ודלק מוטורס.

מכל מקום, מדובר כאמור באחת ההחלטות האמיצות והחשובות בתחום התובענות הייצוגיות, ודאי בתחום הרכב, וראוי להרחיב לגביה מפני שהיא נוגעת לעשרות הליכים נוספים שמתנהלים כיום במקביל.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לפגם סדרתי במנועי אקובוסט בנפח 1.5 ו-2.0 ליטר מתוצרת פורד הוגשה בספטמבר 2020, ונטען בה שמהות הפגם היא דליפת נוזל קירור לתוך הצילינדרים, מה שגורם לאובדן נוזל קירור והרס מנועים כתוצאה מהתחממות. הבקשה הוגשה לגבי דגמי קוגה משנות הייצור 2019-2015 ופוקוס משנות הייצור 2018-2016 עם מנועי טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר, וכן דגמי אדג' משנות הייצור 2019-2015 עם מנועי אקובוסט 2.0 ליטר.

כעבור עשרה חודשים הוגשה תגובת פורד ודלק מוטורס שביקשה לדחות את התובענה, ובספטמבר 2021 הוגשה תגובת התובעים לתגובת פורד. כעבור מספר חודשים נוספים צמצמו התובעים את התביעה למנועי ה-1.5 ליטר בלבד, אבל לא בגלל שבמנועי ה-2.0 ליטר אין פגם אלא בגלל שפורד האריכה את האחריות לגביהם ל-5 שנים.

בספטמבר שעבר הגישו הצדדים הצעה להסדר פשרה ולאחר תיקון שלו הוא פורסם באופן פומבי בנובמבר 2022, בין השאר במטרה לקרוא למי שחשים את עצמם נפגעים ממנו לפנות לבית המשפט ולהגיש התנגדות מנומקת ו/או להודיע שהוא לא מעוניין שהסדר הפשרה יחול עליו. לבית המשפט הוגשו שלוש הודעות כאלה, של בעלי רכב שהבינו שההסדר המוצע גורם להם נזק.

בפברואר השנה אושר ההסכם על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, ומכיוון שלא התקבלה כל התנגדות של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן – כל שנותר לבית המשפט היה לקבל אותו והוא היה הופך לעובדה מוגמרת.
למזלם של חלק מן הנפגעים, ממש "בדקה ה-90", אחרי שכל שומרי הסף האחרים נרדמו בשמירה, שם לב השופט אמיר שהפשרה הזאת מקפחת חלק ניכר מחברי הקבוצה, ולא רק שהם לא זוכים לכל טובת הנאה ממנו – הם גם מושתקים מכל תביעה אישית עתידית כנגד פורד או דלק מוטורס.

השופט אמיר הציע, כאמור, לעורכי הדין מטעם התובעים, ולנתבעות, לשנות את מתווה ההסכם כדי שיחול על כלל חברי הקבוצה, אבל למרות שההצעה שלו קלה ליישום והגיונית מאד – הם טענו שלא יוכלו לקבל אותה וביקשו מבית המשפט לקבל את הסדר הפשרה במתכונתו המוצעת.

הסדר פשרה רע

בהסדר הפשרה הוגדרה קבוצת הנפגעים באופן שכולל את הבעלים בהווה ובעבר של כלי רכב מתוצרת פורד עם מנוע מסוג GDTI בנפח 1.5 ליטר בדגמי פורד קוגה (2019-2015) או פורד פוקוס (2018-2016). הפשרה קובעת שחברי הקבוצה שחווים ברכבם מפלס נמוך של נוזל קירור מנוע או הופעת עשן לבן מהמפלט, או התחממות מנוע, יוכלו להגיע למוסכים מורשים של דלק מוטורס לצורך בדיקת רכבם ללא עלות, אך זאת רק ב"תקופת התוכנית".

אם בדיקה כזאת תעלה שאכן קיימת חדירת נוזל קירור לצילינדרים "כתוצאה משחיקה, קורוזיה או גימום של שטח בלוק המנוע" – וזאת התקלה הסדרתית הנטענת – היא תתוקן ללא עלות ובאופן חד-פעמי באמצעות "החלפת חצי מנוע" או – "לפי שיקול דעתה המקצועי של דלק מוטורס" – באמצעות החלפת ראש מנוע בלבד.

"התוכנית" מכסה רק מכוניות שנסעו לא יותר מ-100,000 קילומטרים, ולמעשה היא מוסיפה רק שתי שנות אחריות לאחר תום משך האחריות המקורית. נפגעים שברכבם כבר הוחלף "חצי מנוע" או ראש מנוע במוסך מורשה של דלק מוטורס יהיו זכאים לתיקון נוסף במקרה שהתקלה תחזור על עצמה, אבל גם זה רק "בתקופת התכנית ובהתאם לתנאי התכנית".

חבר קבוצה שברכבו בוצע תיקון לפני תחילת התכנית יהיה זכאי להחזר כספי בין אם ביצע את התיקון במוסכים מורשים של דלק מוטורס או בכל מוסך מורשה מטעם משרד התחבורה, אבל גם זה רק אם הרכב נסע פחות מ-100,000 קילומטרים והתיקון בוצע עד חמש שנים מיום תחילת האחריות המקורית.

אלא שהשופט אמיר נסמך על חוק תובענות ייצוגיות שבו נקבע שהתנאי הבסיסי לאישור הסדר פשרה הוא שבית המשפט ימצא שהוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה", ומצא שההסדר לא עומד בו מפני שהוא "מפלג בין חברי הקבוצה, מפלה לרעה חלק ניכר ומשמעותי מביניהם ומקפח אותם". באופן יותר ספציפי, ההסדר פוגע בבעלי רכב מהשנים 2015, 2016, 2017 ו-2018, (שנמסרו עד יוני 2018), אשר לא יקבלו כל הטבה במסגרתו והוא גם מסב להם, כאמור, נזק נוסף בכך שהוא חוסם ומונע מהם את האפשרות לתבוע ולממש את זכויותיהם.

הצעתו של השופט אמיר, שנדחתה כאמור על ידי הנתבעים והתובעים, היא שתקופת האחריות המוארכת תחול בכל מקרה למשך שנה מיום אישור ההסדר, וכך תכסה לכל הפחות את כל התקלות שיתגלו עד לאותה נקודת זמן.

מאחורי הקלעים של הסדרי פשרה

ההחלטה של השופט אמיר מכוונת זרקור אל מאחורי הקלעים האפלים של תעשיית הרכב ואל נזיד העדשים שיצרניות הרכב מוכנות לשלם כדי לקנות את הנזק שלהן במחיר מופחת – על חשבון כלל הציבור.

בסופו של דבר, בין אם פורד מודה בכך או לא – מדובר בתקלה סדרתית שנגרמה בגלל כשל בתכנון או בייצור, ואין לדעת מתי היא תפגע בלקוח זה או אחר. אם פורד טוענת שאין תקלה סדרתית, תתכבד ותאריך את האחריות הנקודתית לסוג הכשל הזה לתקופה לא מוגבלת ותתקן על חשבונה כל תקלה שלא נגרמה בגלל תאונה או רשלנות של הלקוחות.

הסדר פשרה שכל מהותו היא הארכת אחריות למשך שנתיים ומתן פיצוי למעט מבין נפגעי העבר אשר ישמעו עליו – מחייב למעשה את פורד לשלם רק על אחוז מסוים מכלל הנזקים שנגרמו בגללה ומגדר את הסיכון שלה למשך כשנה מהיום, תוך השמטה, כאמור, של כל כלי הרכב שנמכרו בישראל במשך שלוש שנים וחצי.

הדברים מקבלים משנה תוקף, ואפילו מקוממים, כאשר נתקלים באחת הטענות החצופות ביותר של פורד לגבי הצעת בית המשפט. "פורד היא חברה בינלאומית שמחויבת לאחידות גלובלית", נטען, "וכל חריגה מההסדר (שהוצע בישראל) תהווה מבחינתה תקדים חוצה יבשות, ותגרור אותה להוצאות ענק בכל העולם". לטיעון המקומם הזה משיב השופט אמיר כך: "האם התנהלותה של פורד בארה"ב צריכה ויכולה להצדיק הסדר מפלה ומקפח בישראל? האם הישגים שהשיגה פורד בטריטוריה אחת, למשל עקב דינים מצמצמים של תביעות ייצוגיות או מבחינה מהותית, יפעלו נגד ציבור הצרכנים הישראלי? דומני שהתשובות לכך ברורות מאליהן, והן תשובות שליליות.

ובהקבלה לכך, האם פורד מוכנה לקבל, שכל הסכם שהגיעה אליו בארה"ב או כל תכתיב של הרגולטור האמריקאי יחייבו אותה גם כאן בישראל בתביעות ייצוגיות המוגשות נגדה? התשובה לשאלה האחרונה ברורה וידועה לכל העוסק בתביעות ייצוגיות, אך לא צריך להרחיק לכת. כבר בתשובה שנתנה פורד בתיק הזה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית היא טענה, שמנועי 1.5 בארה"ב שונים ממנועי 1.5 בישראל, ולכן הנעשה שם אינו רלבנטי לכאן".

במילים אחרות, השופט אמיר מציין שאחת מטענות ההגנה הנפוצות של כל יצרניות הרכב שנתבעות בתביעות ייצוגיות היא שהעובדה שהן תיקנו כשל מסוים בשוק אחד לא מעידה על כך שאותו כשל מתקיים או צריך להיות מתוקן גם בישראל. "אתם לא יכולים להחזיק במקל משני קצותיו" הוא אומר להם למעשה.

מעשה בית דין

מעבר למקרה הפרטי של פורד ומנעי אקובוסט הפגומים, הלקח החשוב ביותר שצריך להילמד מן הפרשה הזאת נוגע ל"עקב אכילס" של תובענות ייצוגיות, שהוא "מעשה בית דין" – כלומר סגירת פרשה באופן שלא מאפשר דיון נוסף.

לב ליבו של הרציונל שעומד מאחורי מוסד התובענות הייצוגיות הוא טובת הכלל, ובלעדיו עדיף היה לולא התקיימו. תביעה ייצוגית שמנוהלת נכון צריכה להביא את התועלת הרבה ביותר לכלל הנפגעים וגם "למערכת": במקום שמאות, או עשרות אלפי, בני אדם יגישו כל אחד תביעה על סכום קטן יחסית, ואולי יימנעו מהגשת תביעה בגלל שהסכום קטן, ובמקום שמאות עורכי דין יעסיקו עשרות שופטים בדיונים חוזרים ונשנים על אותן עובדות ואותם נושאים – תביעה ייצוגית "דוחסת" הכל להליך אחד שאולי לא מוציא את כולם עם מלוא תאוותם אבל גם חוסכת המון זמן וכסף לציבור בכללותו.

"מעשה בית-דין", כלומר הצבת סוף פסוק על נושא מסוים, מאפשרת לנתבעות לגדר את הסיכונים שלהן, ומאידך לרוב הצבור ליהנות מפרי עמלם של אחרים. "ואולם", כותב השופט אמיר רגע לפני שהוא שולח חץ ביקורת מנומס ומאופק כלפי עורכי הדין שפעלו בשם התובעים, "לכל הסדר יש שני צדדים, ואם האפקט החוסם של מעשה בית-דין פוגע באופן דרסטי בתת-קבוצה משמעותית שכלל אינה מקבלת דבר בהסדר – אז לא ניתן יהיה להגיע להסדר, ואף אין זה ראוי להגיע להסדר… במצב בעייתי כזה אמורים התובעים הייצוגיים וב"כ הקבוצה לשמש כשומרי סף ראשונים".

בהמשך מפנה השופט אצבע מאשימה כלפי פורד: "התרשמותי היא, שנקיטת הקו הנוקשה בענייננו היא אך ורק מצד המשיבות, ובעיקר פורד, כשבשורה התחתונה ברור שהיא זו שתישא בעלות הנדרשת לתיקונים עקב פגם בייצור. יתכן שזהו הגבול הכספי שעד אליו מוכנות המשיבות (ובעיקר פורד) להגיע, וייתכן שלא. אך בכל הכבוד, הגבולות המסחריים של המשיבות אינם יכולים להיות הצדקה לאישור הסדר פשרה פוגעני כלפי חלק ניכר מהקבוצה".

החלטתו של השופט אמיר הועברה ליועצת המשפטית לממשלה ולממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וצריך לקוות שבעקבותיה ישופרו האמצעים שבהם מפורסמים הסכמי פשרה לכלל הציבור. עם כל הכבוד – פרסום מודעות דפוס בשני עיתונים יומיים לא יכול להיחשב בימינו לאפקטיבי, ובמקרים אחרים ייתכן ששופטים לא יהיו מספיק ערנים והתוצאות יהיו שונות.

בשורה תחתונה, עקב פרישתו של השופט אמיר משיפוט בימים אלה מועבר התיק להמשך טיפולו של שופט אחר, אשר ייקבע על-ידי בית המשפט. לבעלי פורד עם מנועי אקובוסט מומלץ לבדוק היטב את מפלס נוזל הקירור ברכב שלהם ובכל מקרה של חשש לתקלה לפנות למוסך מורשה של דלק מוטורס, יבואנית פורד.

אפשר לפנות גם אלינו, בדוא"ל editor.thrcar@gmail.com

The post המנועים המתפגרים של פורד: בית המשפט דחה את הסכם הפשרה בטענה שהוא מקפח את הנפגעים appeared first on TheCar.

מנוע ה-1.5 ליטר מבוסס על מנוע ה-1.6 ליטר אותו הוא מחליף וגם הוא חלק מסדרת מנועי 'אוקובוסט' של פורד (טורבו-בנזין). הוא כבר מוצע בדגמים נוספים של היצרנית ובהם מונדיאו החדשה (שנקראת פיוז'ן בארה"ב), S מקס, ו-C מקס ובהספקים שונים שנעים בין 150 ל-182 כ"ס, אבל מבחינת השוק הישראלי, קוגה הוא הדגם הראשון של פורד המשווק עם המנוע החדש.

במקרה של קוגה אין הבדלים גדולים בין המנוע החדש לישן, הספק דומה עם 182 כ"ס לעומת 180 כ"ס ב-1.6 ליטר והמומנט זהה עם 24.46 קג"מ ב-1,500 סל"ד לעומת 1,600 ב-1.6 ליטר. כמו בעבר המכונית תוצע עם תיבה אוטומטית בעלת שש מהירויות והנעה כפולה כך שלא מפתיע לגלות שגם ביצועים דומים: תאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-10.1 שניות ומהירות מרבית של 200 קמ"ש (לעומת 9.7 שניות ומהירות מרבית זהה ב-1.6 ליטר).

גם מנוע זה מוצע בשילוב מערכת עצור-סע, טעינה רגנרטיבית, ובתריסי סבכה קדמיים אקטיביים – אלה נסגרים כאשר המהירות עולה ואין צורך בכמות גדולה של אוויר לצינון המנוע (בהתאם לחישן חום המנוע). כל אלה עוזרים לשפר את תצרוכת הדלק שבתנאי מעבדה עומדת על 13.5 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת בהשוואה ל-13 ק"מ לליטר ב-1.6 ליטר.

עם מנוע הקודם שווק הדגם בשתי רמות גימור ('טרנד' ו'טיטניום'), אבל לעת עתה ישווק הדגם רק ברמת הגימור הגבוהה יותר. רמת גימור זו כוללת ריפוד המשלב בד ועור, חלון גג נפתח, מפתח חכם לכניסה והתנעה ועוד. בין היתר היא גם כוללת את מערכת המולטימדיה 'MyFord Touch' שעד עתה הוצעה רק בגרסאות האמריקניות. זוהי מערכת מולטימדיה המציעה כמו בעבר תפעול קולי, חיבורי USB ובלוטות' ועוד כשהחידוש הוא תקשורת Wi-Fi. במערכות האמריקניות תקשורת ה- Wi-Fiמובנת בתוך המערכת, בישראל תשווק המערכת עם כניסת 'נט-סטיק' שתהפוך אותה ל'נקודה חמה'.

מחיר פורד קוגה כעת זול במעט ביחס לעבר: 195,000 שקלים לעומת 199,500 שקלים ב-1.6 ליטר, אבל עדין מדובר במחיר יקר ביחס למתחרות שרובן כאמור בכלל משווקות עם הנעה קדמית. בדלק מוטורס מודעים לכך ועמלים על הבאת גרסאות זולות יותר כבר בחודשים הקרובים. עדין לא ברור אם מדובר רק ברמת גימור נמוכה יותר (שבעבר נמכרה ב-180,000 שקלים), או גם בגרסת הנעה קדמית שתתמודד טוב יותר עם המתחרות.

The post החל שיווק פורד קוגה עם מנוע 1.5 ליטר appeared first on TheCar.