11 שנים נדרשו לתריסר מדינות – בהן ארה"ב, יפן ומקסיקו, להגיע להסכמות שאיפשרו להן לחתום על הסכם סחר חופשי, מהן ארבע שנים של דיונים מפרכים עם ממשל אובמה ועם שש מדינות נוספות מאז שסוכמו התנאים העקרוניים להשתתפותן.
לדונלד טראמפ, הנשיא החדש בבית הלבן, לקח פחות משבוע לקיים את הבטחת הבחירות שלו ולחתום על צו נשיאותי שמוציא את ארה"ב מהסכם שלטענת הממשל הקודם נועד "לקדם צמיחה כלכלית, לתמוך ביצירת מקומות עבודה, להגביר חדשנות, יצרנות ותחרותיות ולהעלות את רמת החיים".

כך, פחות משנה לאחר שארה"ב נכנסה באופן מעשי למסגרת "הסכם השותפות הטראנס-פאסיפי" (TPPA), שהוכתר בשעתו כ"הסכם הסחר החופשי הגדול בהיסטוריה" – פרשה ממנו ביום שני השבוע הכלכלה הגדולה ביותר, זאת שאולי תהיה "שוב אדירה" ואולי לא.

במונחים כלכליים, TPPA מאגד מדינות שמייצגות כשליש מן הסחר העולמי ומייצרות כ-40% מן התוצר הלאומי הגולמי בעולם, ואחת החוזקות שלו נובעת מכך שהוא מחייב את כל השותפות לפעול על בסיס שווה בתחומי איכות הסביבה, מאבק בשחיתות ציבורית, זכויות אדם, זכויות יוצרים, זכויות פטנטים, זכויות עובדים, ותחומים נוספים אשר מקנים יתרונות כלכליים לא הוגנים למי שמפר אותם.

בראיה אמריקנית אמור היה ההסכם הזה לחזק את הכלכלה וליצור מקומות עבודה, ובעיקר לחזק את הקשרים הכלכליים עם מדינות שעד לאותו הסכם נאלצו לסמוך על קשרי המסחר שלהן עם סין.
למרבה האירוניה, להסכם הזה יש לא מעט מתנגדים בארצות הברית, אבל רובם דווקא נמצאים בצד שלא בחר בטראמפ לנשיאות.

ככל שהדברים נוגעים לתעשיית הרכב עצם יציאת ארצות הברית מן ההסכם פחות חשובה מאשר גובה המס על יבוא רכב לארה"ב, שאולי יעלה ואולי לא, ומתגובת הנגד של מדינות אחרות לפעולה שכזאת.
במהלך קמפיין הבחירות שלו איים טראמפ להטיל מכס בשיעור של 35% על יבוא רכב ממקסיקו לארה"ב, ובין אם רעיון כזה ניתן או לא ניתן ליישום ברור שממשל טראמפ רוצה להגדיל את היקף ייצור הרכב בתוך ארה"ב.

ברמה הפופוליסטית מדובר בהצהרה שנשמעת הגיונית כשמביטים בנתונים: רק כ-4 מיליון מכוניות מיוצרות בארה"ב עצמה מידי שנה לעומת כ-17.5 מיליון כלי רכב שנמכרו בה בסיכום 2016.

אלא שהטלת מכסים אינה עניין פשוט בהתחשב בכך שיצרניות הרכב האמריקניות מייצאות כ-2.6 מיליון מכוניות בשנה למאתיים מדינות בעולם, ובעיקר לנוכח העובדה שבאופן פרדוכסלי מי שיצטרכו לבצע במקרה כזה את השינוי הגדול ביותר כדי להתאים למדיניות החדשה הן דווקא "שלוש הגדולות" – יצרניות הרכב האמריקניות.

מנגד – מי שצפויות להיפגע פחות הן יצרניות הרכב היפניות בכלל, אשר מייצרות בתוך גבולות המדינה כ-75% מכלל המכוניות שהן מוכרות שם, ובפרט טויוטה, ניסאן והונדה שלכל אחת מהן יש כושר ייצור אמריקני של מיליון מכוניות, ורק כ-10% מן המכירות שלהן בארה"ב הן של מכוניות מיובאות.

ביום שלאחר המכס

העניין עם ההצהרות של טראמפ הוא שהוא כנראה גם מתכוון ליישם אותן, לפחות בחלקן, ובמקרה כזה מי שבהחלט צפויות להיפגע הן יצרניות זרות וקטנות אשר נתח חשוב מכלל המכירות והרווחים שלהן נובע מן השוק האמריקני.

כך, למשל, סובארו מייצרת בסך הכל כמיליון מכוניות בשנה ובשנה שעברה מכרה כ-615 אלף מהן בארה"ב.

עבור מאזדה, שמייצרת כמיליון וחצי מכוניות בשנה, השוק האמריקני מעט פחות משמעותי מבחינת היקף המכירות (כ-300 אלף בסיכום 2016) אבל מאד חשוב מבחינת הרווחיות של העסק כולו (היות שמתח הרווחים שם גדול יחסית).

גם מיצובישי מכרה בארה"ב בסיכום 2016 פחות מ-10% מהיקף הייצור שלה (96 אלף מתוך כמיליון) אבל גם עבורה, כמו לגבי מאזדה וסובארו, זהו שוק יותר גדול מאשר השוק הביתי שלהן: בסיכום 2016 מכרה סובארו רק 155 אלף מכוניות ביפן, מאזדה מכרה שם רק כ-200 אלף ואילו מיצובישי מכרה רק 86 אלף מכוניות בשוק הביתי שלה.

מצבה של סובארו בארה"ב טוב יחסית היות שכושר הייצור שלה שם – כ-400 אלף מכוניות – מספיק כדי לספק כשני שלישים מן המכוניות שהיא מוכרת שם (אם כי חלק ממנו נתפס על-ידי ייצור של קאמרי עבור טויוטה).

את זה אי אפשר לומר על מאזדה ומיצובישי אשר בעבר ייצרו מכוניות בתוך ארה"ב (מיצובישי עד לשנת 2015 ומאזדה בין השנים 2008-2012) אבל לנוכח הסכם הסחר הצפון אמריקני, ובעקבות יצרני הרכב האמריקנים עצמם, הימרו על ייצור מכוניות בבסיסי ייצור פחות יקרים.

מאזדה, למשל, ייצרה לאורך רוב ההיסטוריה שלה בעיקר ביפן, ולנוכח המשברים של העשור הקודם הרחיבה את המפעל שלה בתאילנד והימרה על הקמת מפעל חדש לחלוטין במקסיקו, שם היא מייצרת בין השאר את CX-3 ומתקשה לעמוד בביקוש אליו בארה"ב. מאזדה תימצא בסיטואציה מאד בעייתית אם יוטלו מכסים חדשים על יבוא לארה"ב, מפני שבשונה מן היפניות הגדולות אין לה יותר מידי מפעלים בעולם והיא לא יכולה לנייד ייצור בהתאם להתפתחויות פוליטיות וכלכליות.

מי שעשויים ליהנות מן ההפקר במקרה כזה הם דווקא אנחנו, בישראל, מי שממתינים מזה כשנתיים להשקתו של CX-3 אבל לא יכולים להציע ליפנים כח קניה תחרותי מספיק כדי לקבל אותו.
יצרנית רכב יכולה לצמצם את היקפי הייצור במפעל בהתאם לביקוש, אבל כל עוד שלא הוחלט לסגור אותו היא חייבת לשמר רמת תפוקה מינימלית, מה שאומר שאם יהיה לה יקר למכור בארה"ב מכוניות שמיוצרות במקסיקו אין ספק שהיא תשקול למכור אותן בישראל.

בשלב זה מוקדם עדיין לדעת אם ומתי תוקם חומה בין מקסיקו לארה"ב, ואם אכן יוטלו מכסים חדשים על יבוא מכוניות משם.
הדבר היחיד שברור כרגע הוא שהמדיניות הכלכלית של הנשיא דונלד טראמפ בקשר לתעשיית הרכב, כפי שגם הובהרה בפגישה שקיים השבוע עם מנכ"לי יצרניות הרכב האמריקניות, אמורה להיטיב עם יצרניות רכב שמייצרות בארה"ב ולצמצם יבוא רכב למדינה.

טראמפ למנכ"לי יצרניות הרכב: החזירו את הייצור למדינה ותיהנו מהקלות

צריך להדגיש שלא רק מאזדה ומיצובישי הימרו על סגירת מפעלים בארה"ב ולא רק מאזדה הקימה מפעל חדש במקסיקו. גם ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר העבירו את רוב הייצור שלהן מחוץ לגבולות ארה"ב, ובמהלך 2015-2016 העבירו כמעט לגמרי את ייצור כל המכוניות הקטנות והבינוניות שלהן למקסיקו.

בשונה ממאזדה, לאמריקנים אמנם יהיה קל יותר לפתוח מחדש מפעלים אמריקנים שנסגרו בעבר (אם יהיה בכך צורך), אבל גם הן מושקעות במפעלים חדשים ויקרים במקסיקו ולכן גם הן עשויות להתנחם טיפה בשוק הקטנטן שלנו ביום שלאחר המכס.

בסיכום שנת 2016 יובאו לישראל רק 3,417 כלי רכב ממקסיקו, ואלה היוו 1.2% בלבד מסך המכירות בשוק שלנו (לעומת כ-4,000 כלי רכב ו-1.5% בשנת 2015). מארצות הברית וקנדה, לעומת זאת, יובאו אלינו כ-7,500 כלי רכב בסיכום 2016, ואלה היוו כ-2.6% מכלל המכירות בשוק.

נתונים אלה מייצגים פחות או יותר את נתח השוק שתופסים בישראל מוצרים מתוצרת אמריקה באופן מסורתי, אלא שאם יפתח נשיא ארה"ב במלחמת מכסים הם צפויים להיראות אחרת לגמרי בעוד שנה או שנתיים.

לא רק שמפעלים במקסיקו צפויים להימצא עם עודף כושר ייצור (לכל הפחות עד שייסגרו), גם ארצות הברית עלולה למצוא את עצמה במצב שמדינות אחרות מטילות מכס על מכוניות מתוצרתה והיצוא שלהן נעשה פחות משתלם. במקרה כזה תיאלצנה יצרניות הרכב לסמוך על בעלת בריתה האמיתית של אמריקה במזרח התיכון, זאת שמטילה מיסוי כבד על כל כלי הרכב שמיובאים אליה בלי להפלות לרעה את האמריקנים.

The post טראמפ מחזק את מאזדה, סובארו ומיצובישי בישראל appeared first on TheCar.

בראש השנה הישראלים אוכלים תפוח בדבש, בפסח מצות, בשבועות עוגות גבינה ובחנוכה מתענגים על סופגניות. בארץ לא מעט מאכלים מזוהים עם חגים מסוימים אבל אין כאן שום חג או יום מיוחד המוקדש לסוג אוכל.

מסתבר שבארצות הברית דווקא יש ובשישי האחרון, כמו בכל יום שישי ראשון של חודש יוני כבר מעל ל-70 שנה, נחגג ברחבי ארץ הדוד סם יום הדונאטס הלאומי.

חג הדונאטס נחגג לראשונה בשנות ה-30' של המאה ה-20' והוא היה יוזמה של מתנדבי צבא הישע לזכרם של המתנדבים שסיכנו את חייהם בקווי החזית כדי להגיש את המאכל המתוק לחיילים במהלך מלחמת העולם הראשונה.

עוד ב-TheCar:
ניסאן מציגה: דריפטינג למחבקי עצים
דריפט במהירות של מעל ל-300 קמ"ש
צפו: הדוד הרוסי של קן בלוק

חג הדונאטס מביא לעליה נקודתית של עשרות אחוזים בצריכת הדונאטס הלאומית וכחלק מהמסורת שנוצרה בעת ימי המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה-30 נהוג לחלק ביום הזה דונאטס בחינם לכל דורש.

גם מעבר לאותו יום המיוחד, המקבילה האמריקאית של הסופגניה היא ללא ספק סוג של מאכל לאומי אייקוני. כמו הסופגניה, גם הדונאט עשוי מבצק המטוגן בשמן עמוק, אך הגרסה האמריקאית היא לרוב בצורת גלגל עם חור באמצע וכוללת אופציות רבות לציפוים אך לא מילוי של ריבה.

בשל הזמינות שלו וכמות האנרגיה (הקלורית) הטמונה בו, הדונאטס הפכו למאכל חביב על אנשים העובדים במשמרות כמו שוטרים בתפקיד, למשל, וזכו במהלך השנים למעמד מיוחד בסרטים ובסדרות טלוויזיה.

יצרנית הרכב ניסאן החליטה, לכבוד החג, להעלות לרשת סרטון המשלב בין דונאט למאכל לפעלול הנהיגה אשר בשל הסימנים שהוא יוצר על האספלט המזכירים בצורתם את המאכל האמריקאי הלאומי – זכה לכינוי "דונאטס".

הסרטון מתחיל במה שנראה כמו קטע מעוד תוכנית בישול. אבל כשמגיע השלב להוספת ציפוי סוכריות צבעוניות מוצגת בו דרך ייחודית, מהירה במיוחד ומאוד לא שגרתית לביצוע בעזרת 320 כ"ס בגלגליה האחוריים של Z370 הנהוגה בידיו המיומנות של כוכב פורמולה דריפט כריס פורסבורג.

בתיאבון.
אגב, בניגוד לסופגניית החישוק, הדונאטס המוטוריים הם נטולי שומן לחלוטין.

The post צפו: ניסאן במחווה מיוחדת ליום הדונאטס האמריקאי appeared first on TheCar.

לפני קצת פחות מחצי שנה, כחלק מהסכם הגרעין של המערב עם איראן, הוסרו הסנקציות הכלכליות שהוטלו על הרפובליקה האסלאמית לפני כעשור בעקבות הסירוב העקבי של משטר האייתולות לסגת מתוכנית העשרת האורניום.

על אף שעדיין ממש לא ברור אם מנהגי איראן באמת נטשו את רעיון הפצצה או שמדובר באחיזת עיניים בלבד כדי להרוויח זמן, לא מעט תעשיינים מערביים החליטו לא לבזבז רגע מיותר ולנצל את המציאות החדשה כדי לחזור באופן מיידי לפעילות במדינת המפרץ על 75 מיליון תושביה.

בלטו במיוחד חלק לא מבוטל מיצרני הרכב האירופאים שממש יצאו מגדרם עוד בטרם יבשה הדיו על דפי ההסכם כדי לשוב לפעילות במדינה, עם הבטחות להשקעות ולשיתופי פעולה ענקיים עם יצרני רכב מקומיים בשוק הצורך מעל ל-1.5 מיליון כלי רכב חדשים בשנה.

עוד ב-TheCar:
לא מבזבזים את הזמן: יצרני הרכב האירופאים חוזרים לאיראן
לעזאזל עם הפצצה הגרעינית, תנו למכור מכוניות!
מדריך למצביע: איזו מפלגה מתייחסת לתחבורה?

לאט לאט גם יצרניות שישבו על הגדר ולא מיהרו לשעוט ולהקים סוכנות בטהרן החלו לבחון אופציות בשוק של ענקית הנפט.

כעת מסתבר, באופן מפתיע, שהאיראנים מצידם לא מברכים כל יצרן רכב שמעוניין לשווק את תוצרתו במדינה והשבוע החליטו באיראן לאסור את שיווק רכבי המותג האמריקאי שברולט במדינה.
"אפילו האמריקאים אינם מעוניינים לקנות מכוניות כאלה בגלל המשקל וצריכת דלק הגבוהה שלהן. למה אנחנו צריכים לייבא מכוניות ממפעל אמריקאי פושט רגל?", התבטא בנושא באופן מאוד לא דיפלומטי עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן.

סוכנות רויטרס מדווחת כי ממשלת איראן החליטה להסיר את שברולט מרשימת היצרנים שקיבלו רישיון יבוא למדינה וכי הרשויות עצרו משלוח בשווי 7 מיליון דולר של רכבי המותג שהיה בדרכו לרפובליקה האסלאמית, למרות שמדובר ברכבים הנושאים את סמל יצרן הרכב האמריקאי אך יוצרו בדרום קוריאה.

צעירים איראנים כלל לא מכירים את מותג שברולט שתוצריו לא שווקו במדינה מאז המהפכה, אך עד לשנת 1979 שברולט ושאר האמריקאיות הקלאסיות על מנועי הוי 8 שלהן נחשבו לפופולרית במדינה שנהנתה באותה תקופה מעתודות נפט בלתי נגמרות.
מאז המהפכה הנוף המוטורי במדינה השתנה ומותגים אירופאים, יפנים וקוריאנים, ומאז הטלת הסנקציות גם סיניים, מילאו את החלל שהותירו האמריקאים. חלק לא מבוטל מהמכוניות הנמכרות באיראן מיוצרות במדינה תחת הסכמי שיתוף פעולה עם יצרנים מקומיים כמו Khodro ו-SAIPA.

בכל מקרה, ההחלטה למנוע משברולט לשווק את תוצרתה במדינה היא ללא ספק עוד סטירת לחי מצלצלת למשטר אובמה שהאיץ לחתימת ההסכם עם משטר האייתולות ודחף להסרת הסנקציות הכלכליות מעל איראן.
בקונצרן ג'נרל מוטורס, בעל הבית של מותג שברולט, החליטו לשמור על איפוק, לא להתייחס להשמצות מצידו של מנהיג איראן ולא לפרסם תגובה רשמית על האיסור.

The post איראן החליטה לאסור שיווק רכבי שברולט במדינה appeared first on TheCar.

כבכל שנה, גם השנה העונה של ליגת הספורט הפופולרית בארה"ב, ה-NFL, הגיעה בסוף השבוע הראשון של חודש פברואר לאירוע השיא שלה.
הסופרבול האמריקאי ה-50 במספר, שהתקיים הלילה באצטדיון ליווי'ס שבסנטה קלרה שבקליפורניה והסתיים בניצחון של דנוור ברונקוס על פני קרוליינה פנתרס בתוצאה 24-10 הוא הרבה יותר מעוד אירוע ספורט בשידור ישיר בטלוויזיה.
אמנם ישראלים רבים עדיין מתקשים להבין בדיוק מהם חוקי המשחק, אבל בעבור האמריקאים מדובר בספורט הלאומי ומעבר לצופים שזכו לשים יד על כרטיס לכיסא באצטדיון, מעל למאה מיליון אמריקאים נצמדים לטלוויזיות כדי לצפות בשידור החי שמזה שנים נחשב לשידור עם נתוני הרייטינג הגבוהים ביותר, אפילו בעידן הרב ערוצי ובמציאות בה האינטרנט תופס את מקומה של מדורת השבט הטלוויזיונית.

עוד ב-TheCar:
אמאל'ה, הטרקטור השתגע
סרטון שיגרום לנו לנהוג אחרת
צפו בתמונות קשות: פורשה 911 הופכת לקורבן אופנה
כשיש כל כך הרבה צופים, כצפוי, המחיר של כל ספוט פרסומת בן 30 שניות מוערך בכ-5 מיליון דולרים והפרסומות שמשודרות במהלך הסופרבול הפכו מזמן מעוד מקבץ פרסומות מייגע לאירוע בפני עצמו שצופים רבים מחכים לו.

הסיבה לכך היא שמשרדי הפרסום הבינו את הצורך למנוע מהצופים לזפזפ בעת מקבצי הפרסומות ובכל שנה טובי המוחות הקריאטיביים משקיעים חודשים ארוכים בהפקת פרסומות ייחודיות המשודרות לראשונה או באופן בלעדי במהלך הסופרבול.
אמנם תעשיית הרכב האמריקאית לא משיקה מכוניות במיוחד לכבוד הסופרבול, אבל אחוז מכובד מהפרסומות במהלך הערב הוא פרסומות רכב, כיאה לאומה החיה על גלגלים.

אחרי כמה שנים של היעדרות ולאור הנמכת פרופיל של חברת האם פולקסווגן לאחר פרשת דיזלגייט, יצרנית הפרימיום הגרמנית אודי חוזרת לסופרבול עם פרסומת מרהיבה.
בפרסומת אנו פוגשים אסטרונאוט בגמלאות שאיבד את הטעם לחיים ואפילו מסרב לאכול, אבל אז הוא מקבל הזדמנות לקחת שוב את הפיקוד על משהו שאמנם אין לא יכולת לעופף בין גלקסיות בחלל אך בהחלט מזכיר חללית – האודי R8 החדשה. יחד עם צלילי "סטארמן" המושלם של דיוויד בואי שהלך לעולמו לפני מספר שבועות ללא ספק מדובר בסוג של יצירת מופת.

כשיש לך ביד מוצר כמו האקורה NSX החדשה ממש אין צורך בתסריט מבריק ובהרבה סלוגנים מתוחכמים. בהונדה כנראה הבינו את זה ובסרטון, הכולל צילומי דיטיילינג של מכונית העל של החברה ופסקול עם הרבה שאגות התלהבות, המסר עובר מצוין.

הפחתת פליטת המזהמים היא משהו שמרבית האנשים יכולים להתחבר אליו, אבל לפריוס ההיברידית נוצרה תדמית די חנונית והיא הפכה למזוהה עם מחבקי עצים וגיקים.
לכבוד השקת הדור הרביעי של ההיברידית הראשונה בעולם בטיוטה מנסים להתנער מהתדמית המרובעת בסרטון משעשע הכולל בין היתר דריפטים בפריוס.

גם במיני החליטו להילחם בתוויות שמדביקים לאנשים בגלל המכונית בה עם נוהגים. דעו לכם שלמיני לא איכפת שיש מי שאומרים שזה אוטו לבנות, רכב להומואים, לאנשים נמוכים, ללא ילדים או שזו סתם מכונית חמודה.

בקיה החליטו לגייס את השחק כריסטופר ווקן, הידוע בתפקידי "האיש הרע" שלו. ווקן מפתיע אמריקאי שמחפש גרביים בצבע בז' בחדר הארונות הביתי ובקולו המאיים מסביר שהבחירה בגרביים הרגילים היא צפויה, חסרת השראה ומשעממת. לעומת זאת, יש כאלה שמחפשים גרביים אחרים, מעניינים, מרגשים ומלאי תשוקה.
בסופו של דבר אנשי גרבי הבז' הולכים לאיבוד או נשלטים על ידי אלה שבחרו משהו מעניין יותר וההכרה הזו מובילה אותו להציג את הקיה אופטימה החדשה שהיא כמו הגרביים הכי מעניינים בעולם, רק במשפחתית סדאן בגודל בינוני.

כל פרסומאי מתחיל יודע שאין כמו בעלי חיים וילדים קטנים כדי למשוך תשומת לב. עם זאת, על אף שמדובר במשהו מעט בנאלי, בכל סופרבול לפחות מפרסם אחד משתמש בטריק הכי ישן בספר.
הפעם היה זה תורה של הונדה בפרסומת לפיק אפ חדש שכולל פיצ'ר מעניין בדמות מערכת רמקולים בארגז תא המטען למקרה שתרצו לשמוע קצת מוזיקה בשדה, בחווה או באתר הבניה. קבלו את להקת הכבשים ששרה "קווין" וגם כלב מדבר אחד.

יונדאי הפציצה השנה עם 4 פרסומות חדשות שנחשפו בהופעה טלוויזיונית ראשונה בסופרבול. על אף שמדובר ביצרן רכב קוריאני, בשתיים מהפרסומות יונדאי החליטה להיות יותר אמריקאית מאמריקאית.
עם סרטונים המתארים בצורה משעשעת סצינות מההוויה שכל אמריקאי מכיר כמו לאסוף בת זוג לדייט ראשון באוטו ולפגוש את ההורים, או לאבד ריכוז לרגע כשרואים את החתיך הנערץ. אז איך מכוניות יונדאי משתלבות בסצינות שראינו בכל כך הרבה סרטים הוליוודיים? צפו ותגלו.

הקומיקאי קווין הארט מנצל את האפשרות לאתר בכל רגע את מיקום היונדאי ג'נסיס כדי לעקוב אחר הדייט של בתו.

ריאן ריינולדס החתיך בכל פינה, מזל שהמכונית בולמת בעצמה.

נניח שיצאתם לטיול ביער ולפתע אתם פוגשים שני דובים שמתחילים להתקרב אליכם. במקום לעצור ולחשוב האם בעצם מדובר בחיות טבעוניות שסתם רוצות מעט תשומת לב, אתם מחליטים לנוס על נפשכם והאוויר מתחיל להיגמר. איזה מזל שיש לכם יונדאי עם אופציה להתניע את הרכב מרחוק באמצעות הסמארטפון.

הפרסומת הרביעית של יונדאי ללא ספק קצת מוזרה ומלווה את תהליך גדילתו והתבגרותו של תינוק חמוד שנולד עם מנוע וי 8 קטן על החזה במקום לב והופך למהנדס מבריק ביונדאי.

The post צפו: פרסומות הרכב של סופרבול 2016 appeared first on TheCar.

הטלפון שצלצל קטע את ג'ניס ג'ופלין שהתחננה שייקחו לה עוד חתיכה מהלב.
-"איפה אתה?" הדהד הקול בצד השני של הקו
-"אני עכשיו על ה-Highway 6 יורד לכיוון ה-Valley"
-"איפה?!"
-"Highway 6 יורד ל-Valley, אני עוצר אצל Bee וחוזר אליך"

צליל הניתוק החזיר אותי אל קרקע המציאות, אני סך הכל בכביש 6, יורד במחלף ואדי ערה לפלאפל דבורה. אבל ככה זה על הסטריט גלייד ספיישל, לא משנה לאן נוסעים בו, בסוף הוא קצת לוקח אותך לאמריקה.

תבנית נוף מולדתו

אין שום דרך להתעלם מהנוכחות של הסטריט גלייד. אופנוע המבחן בצביעה שחורה עם גימור מט ועיטורים אדומים פשוט ממגנט אליו את כל הסביבה. החל בטף וכלה בבני שישים עוטי כרס ושיבה, הממדים שלו כמו מאלצים את העין להתעכב על כל פרט בו.
מסכת החזית האדירה שלו מובילה אל הגוש המבהיק של מנוע ה-V האדיר ומשם בקווים זורמים אל מזוודות הצד, בכל מה שקשור לייצור כלים בעלי נוכחות ורושם, יש לחברה ממילווקי הרבה מה ללמד את החיקויים שמסביב – הוא משדר בביטחון רב כי הוא הדבר האמיתי.

אותה מסכת חזית מכילה לוח מחוונים, רמקולים ומראות צד, תחתם מסך המגע של מערכת המולטימדיה. ידיות הכידון משובצות בצבירי כפתורים המתפעלים את מערכת השמע, בקרת השיוט ואת המערך המקובל של פקדי השליטה. בחלק העליון של החופה יש חריץ המאפשר לאוויר לחדור מתחת למשקף כדי ומעלים את נדנודי הראש שיוצרות מערבולות האוויר סביבו.

למעט מחשב הדרך הבסיסי למדי, שאר העסק מקבל ציון טוב, הנדסת האנוש כאן מגישה לרוכב את כל מה שצריך והתפעול של העסק פשוט ונוח. מערכת המולטימדיה סירבה לאתר את הטלפון הנייד שלי וכן התפריטים שלה דורשים פרק הסתגלות. הקליטה של תחנות הרדיו מצוינת וכך גם איכות השמע ברמקולים אם תבחרו להאזין למוזיקה דרך חיבור ה-USB.
מעל מהירות של 130 קמ"ש רעשי הרוח כבר לא מאפשרים האזנה נינוחה, אבל הם גם מסמנים כי זו תקרת השיוט הנינוחה של האופנוע.

תנוחת הרכיבה של הכלי הזה מציגה את הסגנון הקלאסי של הארלי, אבל באופן ממותן. הזוויות בין הישבן לרגלים, מיקום כפות הרגליים על המדרסים הענקיים וגובה הכידון יוצרים תנוחה שביחס לאופנועי קאסטום אפשר להגדיר כנוחה עד כדי כך שלא הרגשתי צורך לעצור ולהחזיר את האיברים למקום גם אחרי שעה פלוס של רכיבה רצופה.

סמן קיצוני

מכירים את אופנועי הספורט הקיצוניים האלו? שלדות אלומיניום קלילות עטופות בפלסטיקה מקושקשת, עמוסי אלקטרוניקה ומתוכנתי מחשב? אז אפשר לומר במידה מסוימת שההארלי הזה הוא בצד השני לגמרי של הסקאלה.

מתחת למלבושים יש כאן שלדת צינורות ממתכת, מסיבית ומרותכת לעייפה בכל מפגשי הצינורות – לא תמיד בגימור האירופי העכשווי, אבל משדרת חוסן. למעשה, בעוד יתושי הספורט הזריזים מחשבים כל עשירית סוס – הארלי למעשה אפילו לא טורחים להצהיר על ההספק של מנוע ה-1,700 סמ"ק שלהם. את המומנט הם דווקא מנדבים, וזה רבותי עומד על 14 קג"מ שהמספר שלו מתקשה להמחיש את המציאות אליה הוא מתורגם – יציאה חלקה ומלכותית מהמקום, זה אחד האופנועים הבודדים בהם ניתן פשוט לצאת מעמידה פשוט על ידי שחרור של המצמד.

ברגע שמתחילים להתגלגל וצוברים מהירות, נעלם גם העניין ההוא של המשקל, אבל עד אז זה נושא כבד מאוד תרתי משמע – עם 356 ק"ג לפני דלק, שמן, רוכב ופרנזים לכידון – מדובר בבהמה שדורשת תכנון מאוד מדויק של כל פעולה איתה, כולל הנחה שלו על רגלית הצד שלוקח זמן להשתכנע ביכולת שלה לתמוך בו. אין רוורס כך שתמרון שלו אחורה בשיפוע ולו המתון ביותר הוא משימה קשה מאוד. בכלל, תמרון הוא מושג בעייתי עם כלי באורך 245 ס"מ. הוסיפו למשקל ולאורך זווית מזלג השולחת את הגלגל הקדמי הרחק לפנים ומשולש ההיגוי שממוקם אי שם מתחת לחופה – וקיבלתם מכונה הדורשת תשומת לב ותכנון מדוקדק של הפנייה שלה.

האופנוע הזה ממש לא תוכנן כדי לחצות כרך סואן, או כביש הררי פתלתל. הוא מיועד לצליחת מרחקים גדולים החוצים המישורים העצומים של המערב התיכון והכבישים הישרים של אריזונה ואוקלהומה. על כבישים רחבים וסלולים היטב קל להתמכר לפמפום המרגיע שלו.
הוא לא מחבב סלילה גלית ולמרות שההתמודדות עם שיבושים קלים טובה מאוד, על כביש עם מהמורות המשקל שלו שנע מעלה מטה על בולמים רכים מערער את הביטחון. שני ההילוכים האחרונים מתוך ששת יחסי ההעברה הם הילוכי שיוט קלאסיים שמניחים למנוע לפעום בפמפום והמהום אמריקני בשרני מרגיע מתחת לרוכב.
אם יש ביקורת מסוימת בהיבט הזה היא דווקא נוגעת לאנמיות של המפלטים המקוריים שחונקים את צליל הפוטטו-פוטטו-פוטטו האייקוני של הארלים.

בכל הקשור לפניות לא היו לי ציפיות גבוהות, הכיול הדינאמי של אופנועי הארלי דיוידסון אף פעם לא היה אחת מנקודות החוזקה של החברה האמריקנית הזו מה לעשות, זה מה שקורה כשיש שם הרבה יותר מדי ק"ג ומסה שאוהבת לנוע בכיוון אחד.

צריך להיות רוכב מיומן ומנוסה בסוג זה של אופנועים עבור כדי לתכנן כניסה לפנייה וקביעת נתיב כזה שיצריך מינימום תיקונים. אבל נעים לגלות שרוכבים בו נכון הסטרייט גלייד לא ממש מתבלבל כשצריך לפנות – הוא לא אוהב את זה ולא ממש מהנה מבחינת המשוב שלו, אבל עושה את העבודה.
גם הבלמים עושים עבודה מצוינת בהאטת הדבר הגדול הזה, יש להם רגש ומספיק דרגות לפני שמערכת ה-ABS נכנסת לפעולה.

חבילת תיור
להארלי דיוידסון גרעין מעריצים קשה, עבורם הכלים האלו לא נבחנים במידת השימושיות והגימור שלהם. עבורם הרכיבה על הארלי, כל הארלי היא קודם כל החוויה שמקפלת היסטוריה של אחד מיצרני האופנועים הוותיקים בעולם. למי שרואה את הכלי הזה כאופנוע שהוא קודם כל כלי תחבורה – יהיה קשה להבין את הגישה הכבדה, המגושמת והדינאמיות החסרה. אבל עבור חובבי הז'אנר הסטריט גלייד ספיישל הוא אופנוע תיור הארליסטי קלאסי עם כל המותרות המודרניות (במושגי הארלי דיוידסון). במחיר שמתחיל ב-208 אלף שקלים לגרסת הספיישל הוא מכוון לקהל האמיד שרוצה הכי הרבה הארלי לשקל – הוא כרטיס טיסה ליבשת אחרת ולתרבות אופנוענית שעל אף חסרונותיה מצליחה לשבות את הלב.

עוד ב-TheCar:
הארלי דיווידסון: "נשבור את מחירי היבוא האישי"
הגודל לא קובע: מסע דרכים אפי על קטנוע 50 סמ'ק

The post אופנוזאורוס – הארלי דיוידסון סטריט גלייד במבחן appeared first on TheCar.

אחרי שחצה בשנה החולפת את קנדה, גרמניה והולנד בטרמפים, Hitchbot יצא בסוף השבוע להרפתקה נוספת, הפעם בדמות מסע מחוף לחוף בארצות הברית.
כפי שאולי הבנתם משמו, Hitchbot אינו טרמפיסט אנושי רגיל אלא רובוט במימדים הדומים לאלה של ילד כבן 6.

רובוט הטרמפים מצויד במערכת GPS לאיתור, קישוריות סלולרית, מצלמה ואפילו בוסטר מובנה נשלף שמאפשר לנהגים להושיב אותו ברכב באופן בו המצלמה שלו יכולה לתעד את הדרך. הוא מופעל על ידי פנלים סולריים שמכסים את פלג גופו העליון ובעת נסיעה ברכב הוא תוכנת לבקש שיטענו את הסוללות שלו על ידי חיבור למצת הרכב.
יתרה מזאת, Hitchbot גם מצויד ביכולת דיבור והבנה חלקית ואחרי שהוא מציג את עצמו הוא מזמין את הנהגים שאספו אותו לחלוק עימו סיפורים או חוויות מעניינות ובעזרת יכולות זיהוי קול ועיבוד הוא יכול לנהל שיחת חולין ולהיעזר במקורות מידע כמו ויקיפדיה וגוגל כדי למצוא תשובות ונושאי שיחה.
עם זאת, על אף שמדובר ברובוט די מתוחכם אין לו יכולת תנועה והוא תלוי לחלוטין באנשים שהוא פוגש בדרך.
גם מבחינת מראה Hitchbot הוא לא בדיוק המילה האחרונה ולמעשה מזכיר יותר משהו שילדים בנו בשיעור מלאכה בבית ספר יסודי.
בכל מקרה, אותו מראה חמוד ולא מאיים הוא כנראה מה שאפשר לו להקסים את דרכו לתוך כמעט כל רכב ולגרום לאנשים לשתף אותו בסיפורים מחייהם.
הרובוט ההרפתקן, מצידו, פרסם במהלך המסעות הקודמים יומן מסע בבלוג אישי שכלל תמונות וסרטונים מהדרך ואת סיפוריהם של הנהגים שפגש.

בסוף השבוע, כאמור, הוא ייצא למסע במדינה שהמציאה את ה-ROAD TRIP – ארצות הברית.
נקודת היציאה נקבעה למוזיאוןPeabody Essex שבסמוך לבוסטון שבמזרח ארצות הברית ו- Hitchbotמעוניין להגיע בסופו של המסע לסן פרנסיסקו שלחוף האוקיאנוס השקט, במערב ארצות הברית.
בדרך רובוט הטרמפים מעוניין לבקר באתרים חשובים בארצות הברית כמו טיימס סקוור בניו יורק, מילניום פארק באילינוי, הר ראשמור בדקוטה הדרומית, הגרנד קניון באריזונה ועוד, והוא מקווה שהאנשים הטובים שיאספו אותו יאפשרו לו לראות הרבה מאמריקה.

"זה בראש וראשונה מחקר אנתרופולוגי", מציינת פראוק זלר, חוקרת ראשית במיזם. "בעידן בו כל העת יש סביבנו יותר מחשבים ורובוטים אנשים רבים נוטים להתלבט האם אפשר לסמוך על רובוטים וסבורים שיום אחד הם ישתלטו על חיינו.
בפרויקט הזה אנו הופכים את הדיון ובעצם שואלים האם רובוטים יכולים לסמוך על אנשים? שהרי ל-Hitchbot אין יכולת תנועה ובחירה על מי לסמוך ועל מי לא.
עד כה ההצלחה הייתה הרבה מעבר למצופה, ואנחנו מקווים שגם המסע בארצות הברית יהיה מוצלח".

אז אם אתם מטיילים בדרכים בארצות הברית הקיץ ורואים יצור קטן ומוזר בצד הדרך, אל תתביישו לעצור, לאסוף אותו לרכבכם ולהעניק לו חוויה ישראלית חמה וייחודית שאפילו רובוט חסר נשמה לא יוכל להתעלם ממנה.

עוד על מסעות ב-TheCar:
הגודל לא קובע: מסע דרכים אפי על קטנוע 50 סמ’ק
פולקסווגן עושה את אמריקה בפחות מ-300 דולר

The post צפו: רובוט יצא למסע דרכים באמריקה appeared first on TheCar.

כמעט כל מי שחושב שיש דרכים טובות ומאתגרות יותר לטייל מנופשון הכל כלול באיי יוון בוודאי חולם על איזה מסע דרכים אפי וארוך במוטורהום, במכונית ספורט או על אופנוע הארלי.
עם זאת, לחיים יש תוכניות משלהם ובין העבודה, המשפחה ומגבלות התקציב מרבית האנשים לא ממש מצליחים להגשים את החלום לפחות עד לפנסיה.

מייק סונדרס החליט שחלומות צריך להגשים עכשיו ולא לדחות אותם למועד לא ברור. במאי בשנה שעברה הוא התפטר מעבודתו והחליט לצאת למסע דרכים ללא הגבלת זמן לאורכה ולרוחבה של אמריקה – על אופנוע.
עם ניסיון בכמה מסעות אופנועים קצרים יותר, סונדרס הבין שהוא יוכל לטייל ללא מגבלת זמן רק אם יצליח לצמצם את ההוצאות שלו למינימום. בהתאם לכך החליט למכור את אופנוע הב.מ.וו GS 1200 ששירת אותו בכמה מהמסעות שערך ולקנות במקומו הונדה Ruckus – קטנוע עירוני צנוע בנפח 50 סמ'ק.

סונדרס מסביר בבלוג שלו את הבחירה הלא שגרתית ומציין שבחר בכלי בשל מוניטין האמינות שלו, העלות הנמוכה של חלקי החילוף ופשטות מכלוליו המאפשרת לפתור כל בעיה ותקלה בצד הדרך ללא בעיה בעזרת כמה כלים.
לא פחות חשוב – הקטנוע מפגין צריכת דלק ממוצעת של 42 קילומטרים לליטר.

אנשים מסתכלים עליי ולא מבינים איך אני מסוגל לרכוב מרחקים שכאלה על קטנוע עירוני שבקושי מגיע ל-70 קמ'ש, אבל לדעתי זה הכלי האידיאלי למסע ומעבר לחסכון בהוצאות האפשרות לרכוב עליו על הקצה ועדיין להיות במהירות שפויה מספיק המאפשרת ליהנות מהטבע סביב יוצרת את השילוב האידיאלי', מסביר סונדרס. 'אני לא אומר שלא היו נקודות של כמעט שבירה כמו למשל אותו בוקר באלסקה בו התעוררתי וראיתי שהכל סביבי מלא שלג, הייתי עוד רטוב מהיום הקודם וידעתי שלפני יש כמעט 400 קילומטרים של רכיבה בלי שום דבר – לא ישוב, בניין או אפילו תחנת דלק. לקחתי נשימה עמוקה, אמרתי שאני לא זורק לפח את החלום שלי, התפקסתי על עצמי ובדיעבד אלה בדיוק הרגעים המכוננים שהופכים מסע שכזה לבלתי נשכח'.

אחרי קצת יותר משנה שנה בדרכים במהלכה רכב על הקטנוע יותר מ-50 אלף קילומטרים שהתחילו בורג’יניה וכללו גם את קי ווסט, אלסקה, וושינגטון, קליפורניה ועוד, כשהמוטו של סונדרס הוא לא לתכנן את הדרך מראש אלא לקום מוקדם בבוקר, לקפל את האוהל ולרכוב לעיתים אפילו 450 קילומטרים ביום עד שהשמש שוקעות ואז למצוא מקום להקים בו את האוהל ולהעביר את הלילה.בימים אלא סונדרס עדיין רוכב בכל יום וכמי שמאמין במוטו 'THE ROAD IS LIFE' מבטיח להמשיך לעשות זאת עוד זמן רב.
גם אתם יכולים לקחת חלק קטן בחוויה ולעקוב אחר מיקומו ומעלליו של סונדרס בבלוג האישי המרתק שלו.

The post הגודל לא קובע: מסע דרכים אפי על קטנוע 50 סמ'ק appeared first on TheCar.

בעליהן של 114 מכוניות נפגשו בסוף השבוע במסלול המרוצים של ממפיס וקבעו שיא עולמי חדש בשריפת צמיגים.

בדרך כלל אנו מפרגנים לכמעט כל סטייה על גלגלים ולכל סוג של ספורט מוטורי, אבל מעולם לא ממש הצלחנו להבין מהי בדיוק ההנאה הגדולה שאנשים מוצאים בעמידה במקום, העלאת סיבובי המנוע לשמיים, סבסוב הגלגלים על האספלט והשמדת צמיגים.
למרות זאת, Burnout הוא דבר שמרגש הרבה מאוד אנשים מסביב לגלובוס – מבני נוער ברכב של ההורים ועד למקצוענים במכוניות שנבנו במיוחד למטרה זו בהשקעה אדירה.

כצפוי, זו הייתה רק שאלה של זמן עד שספר השיאים של גינס יכנס לתמונה.

בספר השיאים ניתן למצוא כמה וכמה שיאים הקשורים בשריפת צמיגים ובמהדורת השנה הבאה המעושן שבהם, שנקבע על ידי 107 חבר'ה מאוסטרליה, יפנה את מקומו לטובת ההישג החדש של הבחורים הדרומיים מממפיס שהצליחו, פשוטו כמשמעו, להעלים בעשן את השיא הקודם.

מדובר "ב- Burnout הקבוצתי הגדול בעולם" שכלל 117 מכוניות שסובבו את גלגליהן במקום במקביל במשך 30 שניות ללא הפסקה.
אנחנו לא רוצים, חלילה, לקלקל את השמחה, אבל  קצת קשה לנו להבין איך בדיוק נציגי ספר השיאים פיקחו על מהלכו התקין של ביצוע השיא (כאמור, על כל המכוניות המשתתפות לשרוף צמיגים במשך 30 שניות ברציפות) מאחר שאחרי לא יותר מ-5 שניות מתחילת הביצוע, כפי שניתן לראות בסרטון המצורף, כל המתחם התמלא בכמויות אדירות של עשן סמיך שלא אפשר לראות דרכו דבר. צפו ותהנו.

The post צפו: שיא עולם חדש בשריפת צמיגים appeared first on TheCar.

אם במקרה נפלו עליכם מיליון דולרים והחלטתם, במקום לרכוש דירה ראויה או לדאוג למשפחה, לפוצץ את הכסף על הכביש, יש לכם די הרבה אופציות:
אתם יכולים, למשל, לקנות קרוב ל-1100 זוגות של אופניים חשמליים, 72 מכוניות מיני ידניות, 30 משפחומטיות יפניות מבוקשות, 12 ג'יפונים של מותגי יוקרה ואפילו 2 פיסות אקזוטיקה עם סמל הסוס הצוהל כולל מסים, או שאתם יכולים ללכת על משהו ממש מקורי ויוקרתי ולהניח את ישבנכם במושב הנהג של הרכב בתמונות שלפניכם.

עם אורך של 10 מטרים, רוחב של כ-4 מטרים וגובה של 3.7 מטרים אין ספק שאף אחד לא יפספס אתכם ואת 12 החברים שתוכלו לקחת אתכם לטיול בלימוזינה מונסטר טראק, ככל הנראה הראשונה בעולם.

הכירו את " Sin City Hustler" שנבנה במשך שלוש שנים בעבודת יד בסדנת "ביג טויז רייסינג" שבאריזונה.

לצורך בניית התפלץ בסדנה השתמשו ב-500 מטרים של צינורות מתכת ברוחב 2 אינץ' מהם נבנתה השלדה, במרכב תרומת פורד Excursion שנחתך באמצעו והוארך ובמנוע ביג בלוק בנפח 8.5 ליטרים המפיק לא פחות מ-700 כ"ס.

בנוסף ניתן לציין פרטים כמו שני מזגני גג של מוטורהום, גלגלים בקוטר של 1.7 מטרים, מערכת היגוי לכל הגלגלים וגרם מדרגות הידראולי לקבינה ממש כמו במטוס.

את "נוכל עיר החטאים" ניתן לפגוש במציאות בעיקר בסיבובי דאווין בסטריפ של לאס וגאס, אבל אם אנחנו היינו מחליטים לשרוף עליו מיליון דולרים היינו מעמיסים את החותנת ואת המשפחה המורחבת ויוצאים לבדוק את היכולת של הכלי המטורף הזה במרוץ שטח אמיתי כמו הדקאר.

The post צפו: עיר החטאים יורדת לשטח appeared first on TheCar.

באופן מפתיע, אם שמים בצד רכבים פונקציונליים ומאוד לא סקסיים כמו גרסת המטען הפתוחה של ה-H100 ולא חופרים בהיסטוריה שלושה עשורים לאחור, מתברר כי יונדאי, הענקית מקוריאה, מעולם לא הייתה ממש בעניין של טנדרי פיק-אפ.

בשוק הישראלי היקפי המכירות של טנדרים פתוחים הם זניחים, אך בשוק האמריקאי מזה שנים טנדרים (בעיקר פורד F150) ניצבים בראש טבלאות המכירות.

בינואר השנה יונדאי הציגה בתערוכות דטרויט קונספט לטנדר מסוגנן המשלב בין מראה ספורטיבי מודרני לבין לוק אגרסיבי בשם סנטה קרוז.
כצפוי, התגובות של הקהל האמריקאי היו נלהבות מאוד וכעת, בעקבות לחץ של השלוחה האמריקאית של יונדאי, בהנהלה בסיאול שוקלים ברצינות להוסיף להיצע הדגמים פיק אפ בהשראת אותו הקונספט.

במונחים אמריקאים הסנטה קרוז הוא טנדר קטן מימדים גם ביחס לטנדרים צנועים יחסית כמו פורד ריינג'ר וטויוטה היילקס וביונדאי סבורים כי יש בארצות הברית לא מעט לקוחות שמחפשים את הפוזה ואת המראה של פיק אפ קשוח אך מעדיפים מימדים שפויים יותר מאחר שהם לא באמת מתכוונים להשתמש ברכב להובלת מטען כבד ולעבודה מאומצת בשטח.

בהתאם לכך ובדומה לאופנת הקרוסאוברים, המציעים מראה של רכבי שטח אך עושים שימוש במכלולים של מכוניות לכביש, בחטיבה האמריקאית של יונדאי מציעים לתכנן את הטנדר של יונדאי על בסיס הפלטפורמה של היונדאי טוסון (IX35 בארץ) החדש.
משמעות הדבר היא שהפיק-אפ של יונדאי יתבסס על מרכב אחוד ולא על שלדת סולם כנהוג במרבית הטנדרים בעולם.

המעבר למרכב אחוד יאפשר לפיק אפ החדש להציג יכולות דינמיות עדיפות על מרבית המתחרים, משקל נמוך משמעותית ויעילות אנרגטית משופרת.

על פי מקורות בחברה, אם ההנהלה תיתן אור ירוק לסנטה קרוז ואכן תחליט לבסס אותו על פלטפורמת הטוסון הוא יוכל להגיע לשווקים, בגרסאות הנעה קדמית וכפולה, בתוך זמן קצר.

סקודה פייבוריט טנדר חוזר לחיים?

The post בקרוב: טנדר מסוגנן של יונדאי appeared first on TheCar.