אין ספק שלמחלקות הספורט M של ב.מ.וו ו-AMG של מרצדס הייתה תרומה למיצוב הספורטיבי של יצרניות היוקרה הגרמנית, אולם נראה כי מחלקת ספורט קטנה החוגגת בימים אלה שלושה עשורים להקמתה הביאה למהפך משמעותי בהרבה בתדמיתה של יצרנית רכב מיפן.

סובארו הייתה יצרנית הרכב הראשונה בעולם שהציגה בשנת 1972, עם השקת הדור הראשון של הליאונה, הנעה כפולה לכביש.
החידוש שהעניק למכונית היפנית יתרון של ממש בכבישים מפותלים בתנאי מזג אוויר קשים הפך את רכבי המותג לאהובים בקרב אנשים הגרים באזורים הרריים מושלגים, אך לא ממש עזר ליצרנית לתפוס נתח שוק משמעותי בשווקי המערב עם הפלישה היפנית הגדולה בעקבות משבר הנפט העולמי של 1973.
בכל מקרה, אחרי קרוב לעשור של בלעדיות בתחום ה-AWD, ב-1980 אודי הציגה את מערכת הקוואטרו – הנעה כפולה לרכבי כביש, וזו הושקה בדגם קופה שנשא את שמה ואשר גרסת הקצה שלו החלה לשלוט במסלולי הראלי במהרה.

היו אלו שנים בהן אליפות העולם בראלי זכתה לפופולריות עצומה בעיקר בזכות רכבי גרופ B האימתניים.
כדי להצליח להתמודד עם השליטה של רכבי הקוואטרו החדשים של אודי במרוצים, פיג'ו, לנצ'יה, פורד, רובר ויצרניות בולטות נוספות השקיעו סכומי עתק בפיתוח מכוניות עם מערכות הנעה כפולה במה שהצטייר כמלחמת חימוש שיצאה משליטה והפכה את רכבי גרופ B לחזקים, מהירים אבל גם פשוט מסוכנים מדי ואחרי כמה תאונות קשות הוחלט לבטל את מרוצי גרופ B בסיום העונה של שנת 1986.

לנצ'יה הייתה הראשונה להתעשת ולמצוא תחליף עם גרסת HF 4WD (ובהמשך אינטגרלה) עם הנעה כפולה ומנוע 2.0 מוגדש לדלתא הקומפקטית וזו עד מהרה החלה לשלוט ב-WRC.

סובארו החלה להשתתף בראשית שנות ה-80 במרוצי ראלי, אך על אף שסובארו הייתה, כאמור, הראשונה בעולם להציע הנעה כפולה למכוניות כביש, לחברה הקטנה לא היו משאבים כדי לפתח מפלצת גרופ B תחרותית והיא התחרתה מעת לעת עם ליאונה טורבו כפולת הנעה בקטגוריות משנה כמו גרופ N הבסיסית.

שינוי התקנות החל מעונת 1987 ומעבר לרכבי ראלי שפויים יותר המבוססים על רכבים סדרתיים נתן לסובארו הזדמנות יוצאת דופן להפגין את הידע והיתרון של החברה במערכות הנעה כפולה כדי לפרוץ לתודעה העולמית מעבר למעגל הלקוחות המסורתי של רכבי המותג.

לצורך כך, השבוע בדיוק לפני 30 שנה, בסובארו החליטו להקים את מחלקת STI (ראשי תיבות של Subaru Tecnica International) כדי שזו תהיה אחראית על הכנת והתאמת רכבי המותג למרוצי ראלי ותכנון גרסאות ספורט לקהל הרחב.
הדגם הראשון שמחלקת STI הציגה היה הלגאסי RS RA שצוידה במנוע בוקסר מוגדש שהפיק 220 כ"ס, מתלים ובלמים ספורטיביים וכמובן הנעה כפולה.
גרסה מיוחדת של הדגם שברה את שיא המהירות הממוצעת ל-100 אלף קילומטרים אותן גמאה המכונית משך 20 ימים ברציפות על מסלול (למעט עצירות תדלוק) במהירות ממוצעת של 220 קמ"ש.

בשנת 1990 סובארו לקחה לראשונה חלק בעונה שלמה (עד אז השתתפה רק בכמה מרוצים בכל שנה) במסגרת סבב ה-WRC עם רכבי לגאסי RS שהציגו נוכחות מכובדת ורשמו הישגים נאים באליפות העולם ומרוצי ראלי נוספים, כולל ניצחון ראשון ב-WRC בראלי ניו-זילנד בשנת 1993.

עם זאת, סובארו לא הצליחה לערער את ההגמוניה של האינטגרלה של לנצ'יה ששלטה ב-WRC במשך 6 שנים ברציפות עד שנת 1992. חלפו עוד שנתיים (בהן טויוטה זכתה באליפות העולם עם הסליקה) עד שבשנת 1995 מחלקת STI הציגה מכונית ראלי חדשה שהתבססה על האימפרזה והשאר כמו שאומרים – היסטוריה.

האימפרזה זכתה ב-3 אליפות עולם רצופות ליצרנים, בשלושה תארי אליפות עולם לנהגים עם קולין מקריי ב-1995, ריצ'רד ברנס ב-2001 ופיטר סולברג ב-2003 , ב-47 ניצחונות במרוצי ראלי במסגרת סבב ה-WRC  כמו גם 4 ניצחונות (בקטגוריה בה היא התחרתה) במרוץ 24 השעות של נורבורגרינג, אין סוף נצחונות במרוצי ראלי וראלי קרוס מקומיים בכל רכבי העולם ומעל לכל אין ספק היא זאת שאחראית לשינוי הדרך שבה העולם מתייחס לסובארו כיצרנית רכב.

גרסת STI ראשונה של האימפרזה, שהתבססה על האימפרזה טורבו, הגיעה לשווקים באמצע שנות ה-90 וזכתה לפופולריות אדירה. בשווקים מסוימים (כמו למשל הבריטי) סובארו מכרה באותה תקופה יותר גרסאות ספורט של האימפרזה מאשר גרסאות פשוטות והצבע הכחול והג'אנטים הזהובים של ה-STI הפכו לסימן ההיכר של המותג.

על אף שבעשור האחרון לסובארו לא היו את התקציבים הנדרשים כדי להעמיד מכונית ראלי תחרותית באליפות העולם בראלי, גרסאות ה-WRX וה-STI הספורטיביות של רכבי המותג עדיין נחשבות למכונות נהיגה בעלות יכולת גבוהה ולבחירתן הראשונה של חובבי נהיגה רבים בכל העולם.

The post כחול וזהוב זה הצבע שלי: 30 שנה ל-STI appeared first on TheCar.

קצת יותר מ-30 שנה לאחר שמכוניות גרופ B הורחקו מאליפות העולם בראלי, 6 אגדות מרוצים מאותה תקופה יועמדו בקרוב למכירה פומבית במסגרת שבוע הרכב המסורתי בפבל ביץ' שבקליפורניה.

אין ספק שכל מי שחי ונושם מכוניות וגדל בשנות ה-80 של המאה ה-20 לא יכול לשכוח את מרוצי הראלי שזכו באותן שנים לפופולריות חסרת תקדים הדומה לזו של מרוצי הפורמולה 1.

בראשית שנות ה-80, פדרציית המרוצים הבינלאומית שינתה את תקנות אליפות העולם בראלי ויצרה את קטגורית גרופ B. בניגוד לתקנות עד אז, על פיהן רכבים שהשתתפו במרוצי ראלי היו חייבים להתבסס על דגמים בייצור סדרתי שלפחות 5000 יחידות מהם יוצרו בשנה, התקנות החדשות היו מתירניות בהרבה בכל הנוגע להתבססות על דגמים קיימים וליחס בין הספק המנוע למשקל ולמעשה אפשרו בניית רכבי מרוץ ייעודיים עם הספקים מטורפים.

הדרישה הכמעט יחידה בה היו צריכים לעמוד היצרנים שרכביהם השתתפו בקטגוריה זו הייתה מכירת 200 יחידות הומולוגציה עם רישוי לכביש מכל דגם.

עוד ב-TheCar:
הסובארו של קולין מקריי נמכרה במעל למיליון שקלים
הכירו את הדה-שבו ששווה יותר מפורשה חדשה
340 מכוניות אספנות, סדנה ו-20 דונם במחיר של דירת 3.5 חדרים בתל אביב

שינוי התקנות הפך את מרוצי הראלי למרתקים ולמרהיבים במיוחד והקהל הצביע ברגליו והגיע בהמוניו לצפות בכל מרוץ במסגרת הסבב העולמי, אבל עד מהרה התברר שלהסרת החסמים היו גם השפעות פחות חיוביות ובעקבות שורה של תאונות קטלניות ב-FIA החליטו, בלית ברירה, לגנוז את רכבי גרופ B אחרי פחות מ-5 שנים בסיום עונת המרוצים של 1986.

על אף שאין ספק שההחלטה של פדרציית המרוצים הייתה מתבקשת, הרחקת רכבי גרופ B מהמסלולים הובילה לצניחה חדה בפופולריות של מרוצי הראלי ועד היום, 30 שנה מאוחר יותר, נראה שכולם תמימי דעים שאלה היו ימי הזוהר של ה-WRC.

המכוניות שכיכבו על המסלולים באותם שנים הפכו לאגדות וערכן של גרסאות ההומולוגציה עם רישוי לכביש, אשר נמכרו כאמור במספרים מאוד נמוכים, נמצא בעלייה חדה כבר שנים.

אגדות הראלי שיוצעו בקרוב למכירה היו שייכות לאספן פרטי מאז שנות ה-80 ונשתמרו במצב כמעט חדש.
על אף שלאף אחת מהמכוניות לא נקבע מחיר מינימום, לחובבי המציאות אין מה לחפש כאן ואין ספק שכל אחת מהמכוניות תחליף ידיים בתמורה לכמה מאות טובות של אלפי דולרים לכל הפחות.

המכירה כוללת שלוש כוכבות ראלי מבית לנצ'יה:
סטראטוס מודל 1975 – מכונית מטרום ימי גרופ B וללא ספק אחת ממכוניות הראלי היפות בכל הזמנים אשר מצוידת במנוע וי 6 מרכזי מתוצרת פרארי המפיק 190 כ"ס והנעה אחורית, לנצ'יה 037 – מכונית הגרופ B הראשונה של החברה האיטלקית, גם היא עם מנוע מרכזי והנעה אחורית בהספקים של בין 205 כ"ס בגרסה לכביש ל-280 כ"ס בגרסת המרוץ,

אולם למרות שה-037 הייתה מכונית מרהיבה ומכונת מרוץ מוצלחת שלעצמה, עם הנעה אחורית בלבד היא לא הצליחה לתת מענה לאודי קוואטרו ולפיג'ו 205 טורבו 16 שהיו מצוידות במערכת הנעה כפולה מתוחכמת, ודלתא S4 שהושקה ב-1985 שלבד משם ועיצוב שהזכיר במשהו את הדגם הקומפקטי של החברה לא חלקה דבר עם המכונית בייצור סדרתי. היא שקלה פחות מ-900 קילוגרם וכללה מנוע מרכזי עם מגדש טורבו ומגדש על שהפיק בגרסת המרוץ 480 כ"ס מנפח  1.8 ליטרים.

במכירה יוצעו גם צמד רכבי פורד RS200  – ככל הנראה מכונית גרופ B היפה והנחשקת ביותר הכוללת אף היא מנוע מרכזי מוגדש ועוצמתי עם הספק של 450 כ"ס, הנעה כפולה ושלדה שתוכננה על ידי מהנדסי פורמולה 1.
הראשונה מודל 1986, אחת מ-200 היחידות עם רישוי לכביש שנדרשו על פי תקנות גרופ B, והשניה אחת מ-24 היחידות שהוסבו בשלב מאוחר יותר לגרסת אבולושן שכללה מנוע בנפח גדול יותר והספק אפילו מטורף יותר.

כמו כן במכירה יחליפו ידיים גם שתי הכוכבות הבלתי מעורערות של גרופ B  – אודי קוואטרו ופיג'ו 205 טורבו 16.
הקוואטרו, שלמעשה הייתה הראשונה לנצל את יתרונות ההנעה הכפולה במרוצי ראלי היא בגרסת S1 מבציר 1985 הכוללת מרכב מקוצר, חלקי מרכב מאלומיניום וחומרים מרוכבים שהורידו את המשקל לאזור הטון, הנעה כפולה ומנוע 5 צילינדרים מוגדש שהפיק בגרסאות המרוץ שלו עד 500 כ"ס.

הפיג'ו 205 טורבו 16 הוצגה ב-1983. למרות דמיון מסוים לגרסת 3 הדלתות של הסופר מיני הצרפתית, גם כאן הקשר בין המכוניות היה אפסי ולביאת הראלי כללה מנוע מרכזי שהפיק בין 200 כ"ס בגרסה עם הרישוי לכביש ל-450 בגרסת המרוץ. עם השקתה הטורבו 16 הצליחה לערער את שליטתה המוחלטת של אודי באליפות העולם, רשמה 16 נצחנות במרוצי ראלי וזכתה שנתיים ברציפות באליפות היצרנים.

בעוד שבעבור רובנו הסיכוי לשים את היד על כוכבות הראלי של ילדותנו הוא נמוך מאפסי, ישראלי אחד שהגיע לעמדה בכירה מאוד בוולסטריט החליט לפני כמה שנים שיש לו את מה שנדרש כדי להגשים את חלומות הנעורים שלו ועד כה ייבא לארץ הקודש גרסאות הומולוגציה של כמה מכוכבות גרופ B האייקוניות ביניהן רנו 5 טורבו 2, פיג'ו 205 טורבו 16, לנצ'יה דלתא S4 וMG מטרו 6R4 ואין ספק שאודי קוואטרו ופורד RS200 הן תוספות יותר ממתבקשות לאוסף.

The post אגדות הראלי של שנות ה-80 יכולות להיות שלכם appeared first on TheCar.

טויוטה הפתיעה בסוף השבוע האחרון את חובבי הספורט המוטורי בגרמניה כאשר מכונית המימן החדשה שלה, 'מיראי', שימשה כ"פותחת נתיב", או "מכונית האפס" במירוץ הראלי שנערך ליד העיר טרייר, במסגרת אליפות העולם בראלי (WRC).

מאחורי ההגה הושיבו אנשי טויוטה את נהג הראלי המנוסה, והעיתונאי, מיטסוהירו קוניסאווה (Kunisawa), והוא נסע ופתח את כל שלבי המירוץ לפני המכוניות שהשתתפו בו.

על אף שמיראי לא משתתפת כמתחרה אנשי טויוטה לא ויתרו כמובן על ההזדמנות לדגם אותה ממש כמו כל מכונית ראלי, לא רק עם כלוב ההתהפכות ואמצעי הבטיחות הנדרשים אלא גם עם מושבי ספורט תקניים, בלמי ספורט מחוזקים, וכל האלמנטים הגרפיים שמקובלים במכוניות WRC.
בנוסף, וברוח המירוץ, אנשי טויוטה בנו תחנת תדלוק מהיר ניידת אשר סיפקה מימן למיראי הספורטיבית ותדלקה את המיכל שלה במלואו בתוך 3 דקות.

הדבר היחיד שאנשי טויוטה לא יכלו, ואולי גם לא רצו, להוסיף למכונית הוא את הנהמה המשכרת של מנוע עתיר כח של מכונית מירוץ, אולם את הצליל הזה יוכלו להפיק בעצמם מי שהשתלמו באקדמיית הקולות האנושיים של פולקסוואגן.

לעומת זאת – מהנדסי טויוטה לא נגעו באף אחד מן המכלולים של מערכת ההנעה, כלומר שהמכונית שעשתה פוזות לקהל האוהדים זהה, מבחינה מכאנית, למכוניות הסדרתיות שמכירתן ביפן החלה כבר בדצמבר שעבר, כ-200 מהן נשלחו השנה למדינת קליפורניה בארה"ב, ומכירתן הסדרתית באירופה תחל עוד לפני סוף שנה זאת.

תא הדלק של מיראי, אשר הליבה שלו משמשת גם את ב.מ.וו. כחלק משיתוף הפעולה בין שתי החברות בפיתוח טכנולוגיית הנעה מימנית, מאפשר למנוע החשמלי שמניע את הגלגלים הקדמיים להעביר אליהם 152 כ"ס וכ-34 קג"מ של מומנט, ואלה מאיצים את מיראי מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 9.6 שניות ומביאים אותה למהירות מרבית של 178 קמ"ש.

יושיקאזו טנקה, המהנדס הראשי של פרויקט מיראי, מצוטט בהודעתה של טויוטה לעיתונות שמי שאמר שהחלום שלו הוא שיום אחד הוא יחזה במכוניות מימניות מתחרות באירועי אליפות העולם בראלי.

כאשר תתחיל, בקרוב כאמור, מכירתה של מיראי באירופה היא צפויה לעלות שם "החל מ-66 אלף אירו", ולהימכר בשלב ראשון רק בבריטניה, גרמניה, ודנמרק.

The post טויוטה מיראי עושה ספורט appeared first on TheCar.