קירות הנקבה חוזקו באמצעות אבנים מסותתות, גובהה בין מטר אחד לשניים, והיא מקורה בקשתות אבן ובקמרונים מחודדים. בנוסף נמצאו במקום שרידים של אמת מים עתיקה אשר הוליכה מים אל העיר שכם, וכן חמש בריכות גדולות, בנפח של כ-100 קוב כל אחת.
יחסית למעיינות אחרים בשומרון ספיקתו של מעיין כפיר לא גדולה, וחוקרים מעריכים שההשקעה הרבה בפיתוח המעיין נבעה מן האילוץ והצורך: זה המעיין היחיד שנובע במורדות המערביים של הר כביר.

עין כפיר הוא מעיין מסוג "מעיין שכבה", וזה סוג המעיינות הנפוץ ביותר באזור ההר בארץ ישראל. מעיין כזה נוצר בסמוך לאקוויפר – שכבת סלע נקבובית שמאפשרת זרימת מים בתוכה – אשר ממוקם מעל שכבת סלע אטומה למים. מי גשמים מחלחלים אל תוך האקוויפר וכאשר הוא נחשף, בדרך כלל כתוצאה משבר בסלע או מחציבה לתוכו, הם פורצים החוצה אל צלע ההר. כבר בימי קדם, כאשר בני אדם ביקשו להגדיל את ספיקת מעיינות השכבה, הם נהגו לחצוב נקבות פנימה – אל תוך הסלע, בדרך כלל לאורך סדק משמעותי. נקבות כאלה מגיעות עד למקום הנביעה ממש, ושם נחצב בדרך כלל חדר גדול, והכל במטרה לשחרר מן האקוויפר יותר מים.

במעיין כפיר זורמים מי הנביעה הצלולים והזכים בתוך הנקבה, שם מגיע המפלס לגובה ממוצע של כ-30 ס"מ, וממנה אל תוך בריכה בעומק של כמטר וחצי שבתוכה אפשר להשתכשך. משם זורמים המים הלאה, אל תוך בריכה קטנה יותר שמתאימה לשכשוך של פעוטות.
בשנת 2009 שופצו המעיין וסביבתו בידי תושבי אלון מורה, אלא שכל העבודות בוצעו ללא היתרים ולכן נהרסו בידי המינהל האזרחי. בשנת 2011, לאחר שהתקבלו האישורים הנדרשים, נבנתה בריכה חדשה ומוסדרת במרחק של כ-50 מטרים מן המיקום הקודם.

שיפוץ סביבת המעיין, נטיעת עצים, הצבת ספסלים והקמת הבריכה בוצעו לזכר החייל אבנר כפיר חזי ז"ל, תושב אלון מורה, אשר נהרג בלבנון בדרך לבופור ב-19 במרץ 1997, בעת ששימש כחובש קרבי. כיום מופקדים ילדי אלון מורה על תחזוקת סביבת המעיין וניקיונה, וביקור במקום מוכיח שהם עושים עבודה מצוינת בתפקיד זה: הבריכה נקיה ומימיה צלולים ומזמינים.

לאחר טבילה בבריכה מומלץ להיכנס פנימה אל תוך הנקבה, ובתום הליכה צפופה יחסית לאורך כ-70 מטרים מגיעים אל חדר הנביעה הקסום. מומלץ, כמובן, להצטייד בפנסים ובנעליים מתאימות להליכה במים.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 555 לכיוון הישוב אלון מורה, וממשיכים דרומה, משער הישוב לאורך כ-800 מטרים – עד שמבחינים בעיקול ימינה ולצידו שלט ועליו הכיתוב 'עין כפיר'. משאירים שם את הרכב וממשיכים רגלית אל הבריכה שנמצאת מימין לכביש. אפשר להגיע עד לבריכה ממש עם כלי רכב עם עבירות שטח טובה.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל המעין של אלון מורה appeared first on TheCar.

שמונה פסגות יש להר כביר, הגבוהה בהן מתנשאת לגובה של כמעט 800 מטרים מעל פני הים, ועליהן נמצאות כמה מנקודות התצפית היפות ביותר בישראל.

הר כביר הוא גוש הררי גדול אשר נקרא גם "הר אברהם" מפני שעל פי המסורת היהודית, כאשר הגיע אברהם אל העיר שכם ואל אלון מורה, הוא קיבל את ההבטחה האלוהית לארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת…" (בראשית פרק י"ב).

על שיפוליו הדרומיים של ההר בנוי כיום הישוב אלון מורה, מראשוני הישובים היהודיים בשומרון, וחוקרים שונים סבורים שהר כביר הוא בכלל הר גריזים הקדוש לשומרונים.

כך או אחרת, בין אם סברה זו נכונה או לא, על דבר אחד אין עוררין: הנוף שנשקף מכאן מהמם: מכאן נראים היטב הר עיבל והר גריזים (כפי שזה מזוהה כיום), כמו גם הרי בנימין, ואם הראות טובה ניתן לצפות מכאן על שלושת הימים: ים המלח, הכנרת והים התיכון. בימים כאלה ניתן לראות מכאן גם את הר הגלבוע ואת הרי גלעד, ואפילו את החרמון.

הר כביר, מקום שמרטיט את הלב ביופיו, הוא אחד מארבעת ההרים שמקיפים את העיר שכם, אשר ממוקמת מדרום מערב אליו.

מן הפסגה הגבוהה ביותר צונח ההר בשיפוע תלול אל הערוץ המתפתל של נחל תרצה, ועל הפסגה המערבית שלו בנוי ציון קברו של שיח בילאל אבן רבאח אשר ככל הנראה היה מואזין – קורא לתפילה – שפעל בשורותיו של הנביא מוחמד ונטל חלק במסעות הכיבוש המוסלמי ואף ביקר בארץ ישראל עם החליף עומאר בשנת 638 לספירה.
יש שמאמינים שזכותו של השיח עומדת למתפללים להוריד גשם, בית תפילה קטן שצמוד לציון הקבר משמש אותם למימוש אמונה זאת, ואילו היסטוריונים של האיסלאם סבורים ששיח בילאל סייע להפצת האיסלאם באפריקה ולכן מייחסים המוסלמים באתיופיה את אמונתם אליו.

שלושה מצפורים נבנו על פסגתו הגבוהה ביותר של הר כביר, על שמו של יוסף לונץ שהיה מושל העיר שכם, ולצד אחד מהם נטוע אלון קשיש ומרשים. התצפיות מכאן חולשות על נוף מרהיב לכל רוחות השמים.
מצפון אפשר להבחין בתל תרצה שמזוהה עם תרצה המקראית, בירת ממלכת ישראל לפני הקמת העיר שומרון, ועל העיר הערבית טובאס.

ממזרח מבחינים ברכסי ההרים של צפון-מזרח השומרון, בכפר טמון, ובישובי בקעת הירדן בקעות, רועי וחמרה, ומעבר לאפיק הירדן גם בנחל יבוק שבהרי גלעד.

מדרום נצפים הר גריזים, ארומה המקראית (תל עורמה), ההתנחלות כפר תפוח וכביש "חוצה שומרון", וכן הכפרים הערבים חווארה ורוג'יב וכפר קליל שהיה בעבר ישוב שומרוני. כאשר פונים לכיוון מערב מבחינים בהר עיבל ובשפלת החוף.

מבין כל אלה, אחד המראות היפים הוא המדרון התלול שגולש מטה במורד של כ-700 מטרים אל עבר בקעה צרה, היא נחל תרצה – פס ירוק ורענן שנח בין הרים קרחים ונתחם בבקעה רחבה של שדות חרושים.
נחל תרצה הוא נחל איתן שאוסף את מי הגשמים מאגן ההיקוות שליד העיר שכם, וערוצו נמתח לאורך 40 קילומטרים עד שהוא נבלע במי הירדן.
לכל אורך הערוץ נובעים מעיינות מים שמזינים את הנחל, ותושבי הסביבה מספרים שהמדרון התלול שימש לאימוני כושר של חיילי צה"ל.

על ראש שרשרת הר כביר נמתח שביל – ארבעה קילומטרים של דרך עפר שמתאימה לכלי רכב בעלי יכולת עבירות שטח, והוא עובר בתוך שמורת הטבע הר כביר.

במורדות הצפוניים של הר כביר פורח אירוס השומרון, הייחודי להרי שומרון. פרח זה זוהה לראשונה על ידי בוטנאי אמריקני ובשנת 1942 נחקר על ידי טוביה קושניר שנהרג לימים כאחד הלוחמים בשיירת הל"ה. אירוס השומרון פורח באביב ומאופיין בפרחים גדולים בגוון ורוד בהיר וסגלגל.

כך מגיעים: נוסעים מזרחה על כביש 5 ובהמשכו על כביש 505 עד לצומת תפוח, פונים צפונה לכביש 60 ובהמשך ימינה לפי השילוט איתמר ואלון מורה. נכנסים לישוב אלון מורה ונוסעים עד לקצהו, משם מטפס שביל כורכר אל ראש ההר.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל הר כביר appeared first on TheCar.