'אימפלה' נוצרה בשנת 1958 כגרסת האבזור הבכירה של שברולט 'בל אייר' – מכונית הסדאן הגדולה הפופולרית ביותר של שברולט ובכלל. כבר באותה שנה הפכה למכונית הנמכרת ביותר באחד מפלחי השוק הפופולרים ביותר בארה"ב בשעתו. בשנת 1959 נמכרו ממנה 440 אלף יחידות, ועד אמצע שנות השישים נמכרו ממנה מיליון יחידות. 'אימפלה' נחשבה ל"מכונית הדגל" של שברולט והייתה הדגם הנמכר ביותר של המותג עד לאמצע שנות ה-80, בין השאר מכיוון שהיא הוצעה במחירים משתלמים באופן יחסי, לפחות בארצות הברית. בשנת 1985 הופסק ייצורה של 'אימפלה' בפעם הראשונה למשך כמעט עשור.

שברולט החזירה את 'אימפלה' לחיים בשנים 1994 עד 1996 והרגה אותה שוב, אבל בשנת 2000, כאשר מי שגדלו כילדים בתוך מכוניות כאלה הפכו לרוכשי מכוניות, ולנוכח גל הרטרו העולמי, הועלה המותג בשנית מתהום הנשייה למשך כמעט 20 שנים. הניסיון הצליח לא רע בכלל, ובין 2002 ל-2007 טיפסו המכירות של אימפלה מגזרת ה-200 אלף בשנה אל יותר מ-300 אלף. עם זאת, לאחר משבר הדלק והמשבר הכלכלי של 2008-2009, ולאחר מכן לנוכח המעבר החד אל קרוסאוברים, התדרדרו המכירות של הדגם הזה אל מתחת לקו ה-100,000 בשנה בשנת 2016, ואל פחות מ-45,000 בסיכום השנה שעברה.

הפעם נפרדים האמריקנים והעולם משברולט אימפלה כמכונית סדאן, אבל זה לא אומר שהמותג עצמו לא ישוב אלינו אי פעם בעתיד כשהוא מודבק לאחוריו של קרוסאובר כזה או אחר. פיאט-קרייזלר הייתה הראשונה שהבינה שהלקוחות נטשו את מכוניות הסדאן לטובת קרוסאוברים וטנדרים והפסיקה את הייצור של קרייזלר 200 ודודג' דארט החדשה בשעתו, ואחריה הכריזה פורד שתפסיק לייצר את כל מכוניות הסדאן שלה למעט את 'מוסטאנג' האייקונית והרווחית.

בימים הקרובים יתחיל הפירוק של קו ההרכבה של 'אימפלה' במפעל המטרמק, והוא מוסב לייצור של רכב חשמלי. באופן כמעט סמלי, אחד הדגמים החשמליים הראשונים שייבנו שם יהיה האמר החשמלי החדש, שגם אותו מחזירה שברולט מעולם המתים. במקביל, שברולט תבנה באותו מפעל את המכוניות השיתופיות של החברה, שיופעלו במסגרת פרויקט 'קרוז'. פרשנים לא מעטים של שוק הרכב האמריקני סבורים ששברולט לא תוותר על מותג הדגם 'אימפלה' כל כך מהר, וכמו את 'האמר', גם אותו היא עשויה להשיב לחיים בגלגול כזה או אחר, מן הסתם כרכב חשמלי.

פחות בחירות

במקביל למחיקה הנמשכת של פלח השוק של מכוניות נוסעים החלה ג'נרל מוטורס לצמצם באופן משמעותי את רשימות האבזור של כל הדגמים שלה. כך, למשל, לשברולט אקווינוקס שמוכר גם אצלנו, בישראל, ולאחיו לבית GMC, 'טריין', היו עד לא מכבר כ-200 קומבינציות של אפשרויות אבזור שונות. כעת – במטרה לצמצם את עלויות הייצור, צמצמה שברולט את הרשימה הזאת לפחות ממאה אפשרויות בלבד.
נשיא ג'נרל מוטורס, מארק ראוס, אשר נאם לאחרונה באירוע לאנליסטים של שוק ההון, הסביר שכבר במהלך 2019 צמצמה החברה את סך החלקים שמשמשים אותה בייצור רכב בכ-3,500, שמהווים כ-12% מכלל החלקים, ושבמהלך 2020 היא מתכננת לצמצם 25% נוספים.

המשמעות, מבחינת הלקוחות, היא שיהיו להם פחות אפשרויות של רמות אבזור, צבעים חיצוניים ופנימיים, מנועים, תיבות הילוכים וכיוצ"ב.
למשל, מספר החלקים המשותפים ל'אקווינוקס' ול'טריין' בדור הבא שלהם יגדל ומספר החלקים הייחודיים לכל אחד מהם יפחת, מספר רמות האבזור יקטן משמונה לשש, מספר אפשרויות השילוב בין מנועים לתיבות הילוכים יפחת מ-11 ל-5 בלבד, וכל אלה – נוסף לחיסכון הכספי הניכר בעלויות הנדסה, רכש, תכנון ייצור ומלאי חלקים – יכינו את החברה ואת לקוחותיה לעידן הרכב החשמלי שבו ממילא יש פחות משמעות ליחידות ההנעה.

The post הקרוסאובר הרג את שברולט אימפלה appeared first on TheCar.

את הדור הנוכחי של שברולט מאליבו, שהושק אך לפני כשלוש שנים, יעדיפו אנשי ג'נרל מוטורס לשכוח לנוכח מכירות פושרות מאד בשוק החשוב ביותר שלהם, ארצות הברית של אמריקה.
אחת הבעיות העיקריות של המכונית, שהתגלתה מיד לאחר השקתה ולא יכלה להיות מתוקנת במתיחת הפנים של השנה שעברה, היא מרחב פנימי מצומצם מידי – במיוחד ליושבי המושבים האחוריים.

לזכות מנהלי שברולט צריך לומר שהם לא נרדמו בשמירה, ומיד עם השקת המכונית – ברגע שבו הבינו שהבעיה שלהם היא השיפור המשמעותי שחל אצל המתחרות שלהם – הם ניגשו לעבוד על מכונית מחליפה. מאליבו חדשה לגמרי הוצגה הלילה (בין שלישי לרביעי שעון ישראל) בניו-יורק, רגע לפני פתיחת יום העיתונות הראשון של תערוכת הרכב העירונית.

קרדיט נוסף, ומיוחד, מגיע להם על-כך שאת מלאכת העיצוב של המכונית המחליפה הם הפקידו בידיו של מעצב צעיר (מאד), ג'יימר סטארבודי (Jaymer Starbody) בן ה-25, ואפשרו לו יד חופשית שציירה מכונית מאד מיוחדת ונאה. סטארבודי עיצב מכונית זורמת ומתוחה מאד, והלביש עליה לא מעט אלמנטים עיצוביים מאחותה הגדולה, האימפלה, אשר עוצבה גם היא במקור על-ידי חברי הצוות שלו.

הדור החדש של מאליבו מבוסס עדיין על פלטפורמת 'אפסילון 2' של החברה, אך לאחר שזו עברה שדרוג והארכה (כעת היא מכונה E2XXׂ), ותוך שימוש בחומרים קלים ובאחוז רב של פלדה חזקה במיוחד. מאליבו החדשה גם עושה שימוש ברבים מרכיבי המתלים של אימפלה, לטובת שיפור בהתנהגות הכביש ונוחות הנסיעה.
התוצאה, בגזרת המשקל, היא שמאליבו החדשה השילה 136 ק"ג והפכה מן המכונית הכבדה ביותר בקטגוריית ה"סדאן בגודל בינוני" לאחת המכוניות הקלות ביותר שם, אם לא הקלה מכולן. בסיס הגלגלים של המכונית הוארך ב-9.1 ס"מ, האורך הכללי בכ-6 ס"מ, ומרחב הרגליים ליושבי המושבים האחוריים – נקודת התורפה, כאמור, של הדגם היוצא, ארוך כעת ב-3.3 ס"מ.

העיצוב המודרני והמוצלח של מאליבו החדשה לא עוצר בחוץ: סביבת הנהג מעוצבת כעת באופן נקי וברור יותר, עם הפרדה מלאה בין חלקה של מערכת המיזוג לזו של מערכת הבידור, ועם מסך מגע מרכזי בגודל 7 אינטש (8 אינטש ברמות האבזור הבכירות), ועם מקום מיוחד שבו אפשר להטמין את הטלפון הנייד ואפילו לטעון אותו (במכוניות המאובזרות יותר).

בטוחה יותר

אחד הדגשים במכונית החדשה הוא על בטיחות, ובשברולט מתפארים בתשע מערכות בטיחות חדשות שלא הוצעו בעבר.

נוסף לעשר (10!) כריות-אוויר בטיחותיות מציעה מאליבו החדשה בקרת שיוט אקטיבית עם בלימת חרום אוטונומית, מערכת לזיהוי הולכי רגל ו"בלימה ברגע האחרון", התראת נטישת נתיב עם היגוי אקטיבי שמתיימר להשיב את הנהג המנומנם למסילתו, מצלמה אחורית לזיהוי נתיב נסיעה חסום, וגם "מערכת נהג צעיר" שנועדה להרגיע את המערכת ההורמונלית של נהגים צעירים באמצעות הלשנה להורים על נהיגה אגרסיבית מידי.

מאליבו החדשה מקריבה מעט מביצועי המנועים שלה לטובת תצרוכת דלק צנועה יותר. את מנוע ה-2.5 ליטר האטמוספירי, שסיפק 196 כ"ס, מחליף כעת מנוע טורבו-בנזין חדש לגמרי בנפח 1.5 ליטר, אשר מספק 160 כ"ס אבל שותה פחות בנזין.
מנוע הטורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר, שסיפק 259 כ"ס, הפסיד אמנם 9 כ"ס במהדורה המחודשת שלו אבל הוא מחובר כעת לתיבת הילוכים אוטומטית חדשה בעלת 8 יחסי העברה – וזאת הפעם הראשונה שזה קורה במכונית בעלת הנעה קדמית של ג'נרל מוטורס – וכך מצטמצמת צריכת הדלק באופן משמעותי.

שברולט גם מיישרת סוף סוף קו עם טויוטה קאמרי, יונדאי סונטה ופורד פיוז'ן ומציעה גרסה היברידית חדישה אשר שואלת לטענת אנשיה אלמנטים טכניים מן הדור השני של שברולט וולט. המערכת ההיברידית מבוססת על מנוע בנזין חדש בנפח 1.8 ליטר וצמד מנועים חשמליים – הכל יחד מספק 182 סוסים, והיא יכולה לנוע בכח החשמל לבדו עד למהירות של 88 קמ"ש.
מערכת מיחזור גזי הפליטה של המנוע מאפשרת לחמם את המנוע והממיר מהר יותר, וכך לצמצם את זיהום האוויר, ומערכת בלימה רגנרטיבית מנצלת חלק מאובדני האנרגיה בעת בלימה להפקת חשמל.

מאליבו החדשה תגיע אלינו לישראל ברבעון האחרון השנה או בתחילת השנה הבאה, ואילו הגרסה ההיברידית שלה תתגלגל אל אולמות התצוגה באמריקה (אולי גם בישראל) החל באביב הבא, בעוד מעט פחות משנה.

The post גדולה יותר, קלה יותר, בטוחה יותר: שברולט משיקה מאליבו חדשה appeared first on TheCar.