בתי המשפט בישראל נתקלים כמעט מידי יום בניסיונות הונאה של חברות ביטוח מצד אחד, ומאידך בניסיונות התחמקות של חברות ביטוח מתשלום פיצוי הולם למבוטחים. אבל לא בכל יום קובע שופט בישראל שמנכ"ל של חברת יזמות בניה גדולה שנסחרת בבורסה בתל-אביב תבע "תביעה שנגועה בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט".

לא בכל יום חושף הליך משפטי את מתח הרווחים ההזוי שמרוויחות יבואנית רכב בישראל על חלקי רכב, כמו גם את התחום האפור של עולמות הטרייד אין ברכבי יוקרה ובתיקון נזקי תאונות. בסופו של יום רוב חברות הביטוח אינן צדיקות, והן לא פועלות כמלכ"רים. אבל כל העלויות שהן נדרשות לשלם מוטלות בסופו של דבר על כלל ציבור המבוטחים – וככל שיש יותר דרישות תשלום לא ראויות ומחירי החלקים יוצאים מפרופורציות – כך מתייקרות פרמיות הביטוח של כולנו.

בסיפור שמסופר בפסק הדין של כבוד השופט נצר סמארה מבית משפט השלום בתל-אביב מככבות שתי מכוניות בנטלי שכל אחת מהן עולה יותר משני מיליון שקלים, עורך הדין יעקב אטרקצ'י שהוא המנכ"ל של חברת יזמות הבניה אאורה, וחברת 'אורכיד ספורטס קארס ישראל', שהיא היבואנית הרשמית של פורשה ובנטלי לארץ.

מכונית הבנטלי 'פליינג ספור' של יעקב אטרקצ'י, כך מתואר בפסק הדין, נפגעה ביום 15.07.2021 על-ידי רכב שבוטח בחברת הביטוח הראל. שמאי מטעם בעל הרכב קבע שהיקף הנזק שנגרם לה מסתכם ב-833,248 שקלים בתוספת ירידת ערך של 164,933 שקלים. לעומתו, שמאי מטעם חברת הביטוח הראל, אשר ביטחה את הרכב הפוגע, השיג הצעת מחיר לחלקים מיבואנית חלפים מקבילה והעמיד את היקף הנזק על 425,650 שקלים. סכום זה שולם לבעל הבנטלי שנפגעה.

עלות החלפים, כפי שנדרשה על-ידי יבואנית בנטלי לישראל (לפי השמאות של השמאי הראשון) הייתה כ-600,000 שקלים. לעומת זאת, עלות החלקים שהוצעה על-ידי היבואן המקביל היא פחות מ-190,000 שקלים והוא אף התחייב – אם אכן תבוצע אצלו הזמנה – להציע 20% הנחה. במילים פשוטות, עלות החלקים שנדרשים לתיקון מיבוא מקביל תהיה כ-150,000 שקלים – כרבע מן המחיר שנדרש במקור על-ידי היבואנית.

אטרקצ'י בחר שלא לתקן את המכונית שנפגעה. תחת זאת הוא הזמין מכונית חדשה בעסקת טרייד-אין עם יבואנית בנטלי לישראל, והמכונית הפגועה היוותה חלק מן התמורה. לאחר מכן הוא הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח הראל ובה תבע 714,801 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין – בניכוי הסכום שכבר שולם לו ("סכום זה מבטא את יתרת התשלום המגיע לתובע בגין נזקי התאונה").

בכתב התביעה נטען, בין השאר, ש"כיוון שבאותה עת לא היו חלקים זמינים לתיקון רכבו… אף לא אצל היצרן העולמי… נאלץ התובע למכור את רכבו כמו שהוא ולא לתקנו. התובע מכר את רכבו ליבואן בנטלי בישראל… תמורת 1,225,000 שקלים. העסקה נעשתה כחלק מעסקת טרייד-אין…

בינתיים – עד למועד הגעת הרכב החדש, התובע נאלץ לשכור רכב חלופי הדומה לרכבו שנפגע – רכב מתוצרת מרצדס-בנץ… בסך הכל עלות הרכב החלופי עבור התובע תהיה 109,179 שקלים".

בסך הכל נתבעו 353,530 שקלים בגין ההפרש בין חוות הדעת של השמאי מטעם התובע לבין זו של השמאי של חברת הביטוח, 109,179 שקלים בגין שכירות רכב חלופי, וכן עלות שכר טרחת עורך הדין וההוצאות המשפטיות.
חברת הביטוח הראל טענה מנגד שבמקום "הסכומים המופקעים הנדרשים (על-ידי חברת אורכיד, היבואנית – ג.מ.) עבור החלפים שנפגעו ברכב התובע, ניתן למצוא חלפים זהים לחלוטין ביבוא מקביל, בסכומים הנמוכים בעשרות אחוזים מהמחירים בהם נקב השמאי מטעם התובע. לטענת הנתבעת, הפער בין הסכומים שקבע השמאי מטעמה לשמאי מטעם התובע לא נובע מטיב החלפים אלא אך ורק מדרישת היבואן הרשמי לסכומים מופקעים אל מול עלות נמוכה משמעותית ביבוא מקביל".

לאחר שהצדדים הגישו את מסמכיהם נערכה ישיבת הוכחות ובין השאר העידו שלושה שמאים (בהם אחד מטעם חברת הביטוח שביטחה את הבנטלי) וכן היבואן המקביל שהגיש הצעת מחיר זולה בעשרות אחוזים מזו של יבואני בנטלי.

במהלך הדיון העיד התובע, יעקב אטרקצ'י, תחת אזהרה וטען "שילמתי מכיסי על שכירות הרכב", ושהוא לא זוכר אם קיבל חשבוניות תמורת התשלום הזה. גם לאחר שהוצגו בפניו חשבוניות ותכתובות שמעידות על כך שעלות השכרת הרכב שולמה על-ידי יבואנית הרכב הוא לא חזר בו מן הטענה שמופיעה בכתב התביעה והתעקש שהוא זה ששילם. בחקירתו הוא גם הכחיש את טענת עורך הדין יצחק לוזון – אשר ייצג בהליך זה את חברת הראל, לפיה כבר מן היום הראשון הוא לא הסכים לתיקון הרכב ורצה לבצע עסקת טרייד-אין ("אתה טועה ומטעה ולא אומר אמת" הייתה תגובתו).

אגב, בעדותו טען יבואן החלקים המקביל שהוא בדק ומצא שהחלקים הנדרשים לבנטלי נמצאים בהישג יד, וחמור מכך: שקיים קרטל של יבואני ו/או ספקי חלקים שמונע ממנו לפרסם את החלקים שלו בתוכנות שמיועדות לשמאי הרכב. טענה זאת בוודאי ראוי שתיבחן על-ידי הרגולטור.

לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם דן השופט סמארה בעדויות ובראיות ופסק כך: "…התובע… החליט שלא לתקן את רכבו אלא למכור את רכבו במצבו הניזוק מהתאונה, ליבואן הרכב. על פי הסכם מכירת רכב התובע… (ה)רכב יימכר ליבואן הרכב תמורת 1,225,000 שקלים. עוד נקבע כי תמורה זו תשמש לתשלום למימון רכישת הרכב החדש מהיבואן.

מעיון בטופס הזמנת רכב חדש עולה כי העלות הכוללת של הרכב החדש, לרבות תוספות, היא 2,505,646 שקלים… בתחתית הזמנת הרכב החדש תחת "הערות" נרשם, בין היתר: "יתרה לתשלום לאחר קיזוז טרייד אין לבנטלי… שעברה פגיעה בצד ימין – 805,000 שקלים כולל אגרת רישוי"… הווי אומר כי אם עלות הרכב החדש היא 2,505,646 שקלים והסכום שנותר לשלם לאחר קיזוז טרייד אין…הוא 805,000 שקלים הרי שהסכום שיבואן הרכב נתן לתובע עבור רכבו שניזוק בתאונה הוא 1,700,646 שקלים. אחרת לא ברור ממה נובע אותו פער.

אמנם, על פי הסכם הטרייד אין נרשם כי עלות רכב התובע הניזוק הוא 1,225,000 שקלים, ברם, מקום שעל פי חישוב הסכומים עולה כי הסכום שנותר לתובע לשלם עבור רכב חדש הוא 805,000 שקלים כחלק מעסקת רכישת רכב חדש, הרי שיש לראות בפער בין סכום הרכב החדש לבין הסכום שנותר לשלם כתמורה שקיבל התובע בתור קיזוז בעסקת טרייד אין.

על פי חוות דעתו של השמאי מטעם התובע, שוויו של רכב התובע כחדש, הוא 2,061,543 שקלים. מקום שהתובע החליט שלא לתקן את רכבו אלא למכור את רכבו במצבו הניזוק ולרכוש רכב חדש, הרי שההפסד או החיסרון כיס שנגרם לתובע הוא בהפרש שבין שוויו של הרכב הניזוק כחדש – 2,061,543 שקלים – לבין התמורה שקיבל התובע בפועל, אף אם כעסקת טרייד אין – 1,700,646 שקלים.

ההפרש האמור הוא 360,897 שקלים. הוא ההפרש המבטא את ההפסד הישיר שנגרם לתובע בגין התאונה. אלא מאי. הנתבעת כבר שילמה לתובע סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 425,650 שקלים, דהיינו, סכום העולה על סכום ההפסד הישיר שנגרם לתובע בגין התאונה. לכן, די בכך כדי להראות כי התובע אינו זכאי לסכום נוסף בגין נזקי רכבו.

למעלה מזאת, אף אם אתעלם ממסקנתי לעיל, ואניח כי התמורה שהתקבלה עבור רכב התובע הניזוק היא 1,225,000 שקלים, כפי שרשום בהסכם המכירה, הרי שגם אז, כפי שאראה להלן, הנתבעת לא חייבת בתשלום נוסף לתובע…" בהמשך מתאר השופט את התרשמותו משני השמאים ומשתי השמאויות שהוצגו בפניו ובוחר לאמץ את זו של השמאי מטעם הראל, ובפרט את ההסבר שלו לפיו "ניתן היה למצוא את החלפים המקוריים ביבוא מקביל… במחירים נמוכים באופן משמעותי מהמחירים שתומחרו בידי היבואן הרשמי".

הצימוק שעל העוגה מופיע בהמשך פסק הדין: "אשר ל…עלות רכב חלופי שכור", כותב השופט, "לא מצאתי לקבלו. מעיון בטופס הזמנת רכב חדש, במקום רכב התובע שניזוק, צוין תחת הערות, בין היתר, "ללקוח יימסר רכב שכור ב.מ.וו סדרה 5 או מקבילה, עד למסירת הרכב החדש ללא תשלום נוסף". הדבר עולה גם מהודעת דואר אלקטרוני של מר שי דואני מחברת "אורכיד ספורטס קארס ישראל בע"מ" מיום 17.10.2021 (שהיא) יבואן רכבי בנטלי שעמה ערך התובע הסכם טרייד אין לרכישת הרכב החדש לאחר התאונה.

כמו כן, כל החשבוניות בגין דמי שכירות לרכב המרצדס שבפועל נמסר לתובע כרכב חלופי שכור, ממוענות ל"אורכיד" ולא לתובע. יש לשים לב כי התובע נשאל על כך בחקירתו הנגדית והחל מתפתל ואומר כי אינו זוכר וכי הוא מניח כי הוא זה ששילם בפועל עבור דמי השכירות. אך זאת מבלי להציג שום אסמכתא שתומכת בכך… במילים אחרות, על פי מסמך זה עולה כי הרכב השכור שנמסר לתובע היה ללא עלות עד למסירת הרכב החדש שהוא רכש כמחווה שקיבל התובע. התובע אינו יכול לגלגל את שווי דמי השכירות, שלא יצא מכיסו, על הנתבעת".

בשלב זה של פסק הדין מתקשה השופט סמארה להסתיר את דעתו על התובע, והוא כותב כך: "בהקשר זה אומר כי על התובע לבוא בידיים נקיות עת הוא מבקש סעד מבית משפט, ואין הוא רשאי להעלות טענות חסרות בסיס שהראיות מצביעות על היפוכו של דבר… לנוכח האמור לעיל, אני רואה בתביעה זו כתביעה שנגועה בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט ולא אוכל לתת יד לניסיון נפסד זה".

בסיכום פסק הדין דחה השופט את התביעה וחייב את התובע בהוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 25,000 שקלים, כמו גם את הוצאות העדים, ואנחנו נותרנו עם מספר מסקנות עגומות. ראשית לכל, דברי השופט לגבי התובע מדברים בעד עצמם.

שנית, יבואנית בנטלי לישראל לא הייתה צד בהליך הזה, לכן השופט לא יכול היה להתייחס אליה ישירות בפסק דינו, אבל היא משחקת תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים. מסמך רשמי של אורכיד נמצא במרכז התביעה ולכאורה עולה ממנו צורך להתערבות הרגולטור בהסדרה חוקית חדשה לאופן הרישום החשבונאי בעסקאות טרייד אין של כלי רכב בישראל.

ההפרש בין 1.225 מיליון שקלים ל-1.7 מיליון שקלים איננו מבוטל, והוא מותיר הרבה מאד "בשר" לכל מיני דברים, במיוחד כאשר מדובר בעסקת טרייד אין אחת מתוך שרשור אפשרי כאשר גם מי שירכוש את הרכב המתוקן עשוי לבצע עסקת טרייד אין נוספת. בנוסף, כאשר מתח הרווחים על חלקים מגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים – גם היבואנית היא בעלת עניין בתוצאות השמאות ובגובה הפיצוי שמשולם על-ידי חברת הביטוח.

מכל מקום, הפרש כל כך גדול בין המחיר שדורשת היבואנית תמורת חלקים לבין מחירם של חלקים דומים שמיובאים על-ידי יבואן מקביל מזכיר לכולנו את תאוות הבצע של חלק מיבואניות הרכב לישראל ומסביר גם את אחת הסיבות למחירי הביטוח הגבוהים בארץ.

תגובות:

עורך הדין אורן גלעדי אשר ייצג את התובע הגיב בשמו ובשם חברת אאורה: "אין כל קשר בין התביעה שבנדון לתפקידו הציבורי של מר אטרקצ'י בחברת אאורה. וכל אזכור של החברה הציבורית יוביל להגשת תביעה על הוצאת לשון הרע נגד מר אטרקצ'י.
מר אטרקצ'י לא ניסה להונות את חברת הביטוח. חבל מאוד שהשופט לא הציג את התמונה הנכונה וניצל את מעמדו להכפיש את שמו הטוב של מר אטרקצ'י. מר אטרקצ'י פעל בדיוק לפי הוראות חוזר המפקח על הביטוח בנושא שמאות רכב כמתחייב. הוא בחר בשמאי – אייל נרקיס – שהוא ברשימת שמאי החוץ של הראל.

מר אטרקצ'י רק ביקש לקבל את הסכום המגיע לו לפי חוות הדעת של השמאי נרקיס, שהוא השמאי של חברת הראל. מעבר לכך, גם השמאי של חברת הביטוח הכשרה, שבה בוטח רכבו של מר אטרקצ'י הצדיק את תביעתו.
הראל בחרה שלא לשלם את כל הסכום המגיע למר אטרקצ'י בנימוק לא רציני – שאפשר להשיג את החלפים לרכב בנטלי באינטרנט. זאת בשעה של מחסור עולמי – מגיפת הקורונה – כאשר לבנטלי עצמה לא היו את החלפים.
סיכומו של דבר מר אטרקצ'י פעל בידיים נקיות. לא הסתיר דבר מחברת הראל ולא מבית המשפט.

השופט עשה עבודה רשלנית. התעלם מחוזר המפקח שהוא הבסיס להתנהלות חברות הביטוח בנושא שמאות רכב. ולכן, בכוונתנו להגיש ערעור".

בהמשך לתגובה זו שאלנו שתי שאלות ספציפיות:

1. כיצד מוסברת העובדה שעולה מפסק הדין לפיה התובע תבע מחברת הביטוח סכום של יותר מ-109,000 שקלים תמורת שכירת רכב למרות שהוכח שמי שנשא בעלות השכירות היא יבואנית בנטלי לישראל ואף שקל לא יצא מכיס התובע?

2. הכיצד "אין כל קשר בין התביעה שבנדון לתפקידו הציבורי של מר אטרקצ'י בחברת אאורה" בשעה שבית המשפט קבע שמדובר ב"תביעה שנגועה בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט". אזכור שמו ותפקידיו של התובע חשובים דווקא בגלל תפקידיו הציבוריים, ובפרט תפקידו כמנהל חברה נסחרת – תפקיד שבין השאר דורש רמות גבוהות של אמינות ומהימנות?

תשובת עורך הדין גלעדי: "דבר לא הוסתר בניגוד למה שכתב השופט. דמי השכירות הופחתו מהמחיר ששולם עבור הרכב… השופט לא אהב את התביעה של בעל הבנטלי משום שהוא ראה בו בעל הון. בדיון הוא התריס כנגדו מדוע הוא שכר רכב חלופי מסוג מרצדס. מר אטרקצ'י הסביר לו שזה במקום הרכב שנפגע… אין כל קשר לחברה הציבורית. וחבל על הניסיון לערבב בין הדברים. הרכב הוא אישי של מר אטרקצ'י עצמו… לפעמים גם שופטים טועים. ולכן יש אפשרות לערער. וכך נעשה".

תגובת חברת אורכיד, יבואנית בנטלי לישראל: "יבואנית בנטלי אינה צד לפסק הדין המתואר בכתבה ובית המשפט בפסק דין מפורט לא קבע ואף לא רמז בדרך כלשהי כי פעולת היבואן אינה תקינה.
במקרה הנוכחי כבכל עסקת מכירה אחרת סופקו ללקוח מסמכי הזמנה, חשבונית והסכם טרייד-אין עם פירוט מלא ומדויק הן של סכום המכירה של הרכב החדש כולל הנחה שסופקה ללקוח והן של סכום הרכישה של הרכב שניזוק בתאונה, ואך ורק סכומים אלו שולמו. ליבואנית בנטלי אין ידיעה כלשהי על זהות והיקף המסמכים שהוצגו לבית המשפט על ידי התובע.
לעניין מחירי החלפים – עסקינן ברכב יוקרה אשר עבר תאונה קשה ואין לנו יכולת להתייחס למחיר או איכות של מוצר אחר שמקורו אינו ידוע לנו".

עורך דין יצחק לוזון בשם חברת הביטוח הראל: "פסק הדין מדבר בעד עצמו ואין לנו מה להוסיף עליו".

ת"א 32861-01-22

The post בנטלי שעולה 2 מיליון שקלים, תאונה אחת, וסיבה לכך שפרמיות הביטוח שלנו כל כך יקרות appeared first on TheCar.

תרשו לנו להיות קצת פרובנציאלים, אבל יש משהו מרומם את הנפש בהשקה של בנטלי חדשה בישראל – סיטואציה שעד לפני מספר שנים הייתה בגדר מדע בדיוני. אלא שלאחר שמותג היוקרה האריסטוקרטי פתח את הנציגות הרשמית שלו בישראל לפני כשנה וחצי השקה שכזו הייתה רק עניין של זמן. הכבוד להיות הדגם החדש הראשון של בנטלי שזוכה להשקה בישראל שנערכה הבוקר (יום ב') נפל בחלקה של 'פליינג ספור' (Flying Spur – דורבן מעופף) החדשה שנחשפה לראשונה לפני שנה בדיוק.

בנטלי פליינג ספור היא הסדאן היוקרתית הבסיסית בהיצע של בנטלי, וממוקמת בהיררכיה מתחת ללימוזינת העל 'מולזאן'. אבל ספלינג ספור היא הכל חוץ מ'בסיסית' . מדובר באצילה מעודנת באורך של 532 ס"מ עם רמת פאר והידור שגורמת למרצדס S קלאס להיראות כמו מכונית מהשכרה. הפליינג ספור מתבססת על פלטפורמת MSB המשותפת גם לקונטיננטל GT החדשה שהוצגה מעט לפניה, אך גם לפורשה פאנמרה – תזכורת לכך שכמו אצל בני שושלת וינדזור מבית המלוכה הבריטי, גם בעורקיה של האצילה הבריטית הזו זורם דם גרמני.

לדור הקודם של בנטלי פליינג ספור אמנם היה מחיר מחירון רשמי בסוכנות הישראלית, אך היבואנית העדיפה שלא להביא אותו ארצה זמן קצר לפני הגעת הדגם החדש (בישראל ישנה פליינג ספור אחת מהדור הקודם שהגיעה ביבוא אישי). עד כה בנטלי רשמה בישראל הצלחה מרשימה באופן יחסי כשהיא מסתמכת בעיקר על הקונטיננטל GT האלגנטית והבנטייגה הלוויתני. פליינג ספור החדשה אמורה לפנות למי שרוצים סדאן-לימוזין סופר יוקרתית ומאובזרת, ויש כמה עשרות רוכשים כאלו מידי שנה שעד כה התלבטו בעיקר בין גרסאות המאייבך של מרצדס S קלאס לב.מ.וו 760, מזראטי קוואטרופורטה ואסטון מרטין ראפיד.

פליינג ספור נמצאת ברף העליון של הקטגוריה הזו והיא מוצעת נכון לעתה רק עם מנוע W12 כפול מגדשים בנפח 6.0 ליטר המספק 635 כ"ס ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה מהירויות, כאשר גרסת V8 צנועה יותר אמורה להיות מוצגת בשנה הקרובה. מנוע חשמלי או אולי היברידי? בנטלי למרבה השימחה נאמנה לאולד פאשן.  למרות משקל של כ-2.5 לפלינג ספור ביצועים של מכונית על, עם תאוצה ל-100 ב-3.8 שניות ומהירות מרבית של 330 קמ"ש. מחירה של הפליינג ספור מתחיל ב-1.9 מיליון ש"ח כאשר רשימת האבזור שלה כמעט אינסופית. ולמרות שפע העץ הבוהק והעור הרך שהוקרבו עבורם מיטב העצים והבקר, עדין אפשר קצת יותר, כשבשלב זה היא מגיעה עם חבילת ה-Edition1 שעלותה כמעט 400 אלף ש"ח ומוסיפה עוד כמה נגיעות יוקרתיות בגימור הפנים כמו דיפוני עץ דו-גווניים ואת מכלול השעונים הקלאסיים בדשבורד שמתהפך וחושף את מערכת המולטימדיה. וזה לא הכל, כי מי שרוצה את הטופ שבטופ יוכל להוסיף עוד 300 אלף ש"ח עבור חבילת 'מולינר' שבה מערכת שמע משודרגת וגימורים בהתאמה אישית קפדנית עוד יותר. 

The post בת אצולה עושה עליה: בנטלי פליינג ספור הושקה בישראל appeared first on TheCar.

בנטלי, אחד משני מותגי היוקרה היקרים ביותר של קבוצת פולקסווגן, חנכה הבוקר (ה') אולם תצוגה מרכזי  בישראל. על אף שנכחנו באירוע, ולמרות התמונות שמצורפות כאן, נדמה כאילו שצריך לקרוא את המשפט הזה פעם נוספת, וגם לצבוט קצת את עצמנו, כדי להאמין בזה. בנטלי, אחד המותגים המפורסמים והנחשקים ביותר בתעשיית הרכב, נחת בארץ הקודש. מה שעד לפני שנים בודדות נחשב לחלום באספמיה, הפך למציאות מתבקשת לאחר כניסתם של מותגי על אחרים, מפרארי ומזראטי עד לאסטון מרטין.

גם מותגי יוקרה מבוססים אחרים, כמו מרצדס, ב.מ.וו ופורשה מוכרים כיום בישראל מכוניות שמחיריהן עולה על מיליון ש"ח, ונדמה שהשפע המוטורי הזה נובע לאו דווקא ממצב כלכלי מזהיר אלא מפני שבשונה מבעבר ישנם כיום לא מעט בעלי אמצעים שלא מרגישים חוסר נוחות בהצגת עושרם. השאלה, לכן, היא לא אם יש לבנטלי מה לחפש בשוק המקומי, אלא מדוע היא נזכרת בנו רק עכשיו.

עוד ב-TheCar
בנטלי חוזרת לעידן האבן
בנטלי חושפת את בנטייגה: רכב הפנאי הראשון של החברה

התשובה נעוצה ביבואנית המקומית של בנטלי, חברת 'אורכיד מוטורס', שהיא קודם כל יבואנית פורשה לישראל. אורכיד רכשה את זיכיון היבוא של פורשה מידי מכשירי תנועה והחלה לפעול בשוק שלנו לפני כשלוש שנים, שבמהלכן זינקו המכירות לשיאים חדשים.

פורשה היא חלק מקבוצת פולקסווגן, שהיא גם הבעלים של בנטלי, ואנשיה, חמושים בהישגים של פורשה בישאל ובקשרים שלהם בהנהלת פולקסווגן בגרמניה, יצרו את התנאים המסחריים הנחוצים לקבלת הזיכיון ותחילת היבוא הסדרתי. כנהוג ברשות ההפצה של פורשה ושל בנטלי בעולם, גם אצלנו, בישראל, תתקיים הפרדה מלאה בין אולמות התצוגה ובהנגשת המוצר ללקוח, אולם התשתית התפעולית – כלומר, למשל, המוסך ושירותי הטריד אין, יהיו  משותפים.

אנשי 'אורכיד' מתמקדים בשלב ראשון בעיקר בשני דגמים: הקרוסאובר הסופר-יוקרתי בנטייגה מוצע בישראל בגרסת V8  (ארבעה ליטרים טורבו, 550 כ"ס) עם אבזור מלא במחיר התחלתי של כ-1.6 מיליון ש"ח. לצידו  תעמוד באולם התצוגה קונטיננטל GT החדשה – מכונית ספורט-קופה שמונעת באמצעות מנוע ה-W12 הייחודי של קבוצת פולקסווגן, בנפח 6.0 ליטר, שמספק 635 כ"ס. מחירה: החל מ-1.8 מיליון ש"ח. שני הדגמים ייובאו גם למלאי, אם כי כנהוג בקטגוריה בכלל, ובמותג הזה בפרט, כל לקוח יוכל לדגם את מכוניתו בדיגום ייחודי לו, וכמעט כל משאלה הגיונית ניתנת להגשמה, תמורת הסכום המתאים.

דגמי הסדאן האקסקלוסיביים – 'פליינג ספור' ו'מולזאן' – ייובאו בהזמנה מיוחדת על פי דרישת לקוחות, וכך גם  דגמים נוספים כמו בנטייגה W12. מחירה של 'פליינג ספור' V8 מתחיל בכ-1.6 מיליון ש"ח, מחיר בנטייגה W12 מתחיל ב-2 מליון ש"ח, ואילו 'מולזאן' מוצעת במחיר התחלתי של 2.6 מיליון ש"ח לגרסה הרגילה, וכ-3.2 מיליון ש"ח לגרסת בסיס הגלגלים הארוך. אם וכאשר תימכר מכונית כזאת בישראל היא תהיה אחת המכוניות היקרות ביותר שנמכרו כאן אי פעם.

לדברי אנשי אורכיד, מחירי הדגמים השונים "תחרותיים" ביחס לדגמי העילית המקבילים של מרצדס (S קופה 63 AMG, S  קלאס מאייבך) ואסטון מרטין (DB11 וראפיד). בהתבסס על טענה זאת מאמינים יבואני בנטלי שהם יוכלו לספק כ-20 מכוניות בשנה ראשונה. אם יוצאים מנקודת הנחה שרבים מבין מי שיכולים להרשות לעצמםן מכוניות במחירים כאלה אוהבים להשיג ולהציג את "הדבר הבא", הרי שיעד מכירות כזה הינו שאפתני אבל לא בהכרח יומרני.

צילומים: רונן טופלברג

The post אריסטוקרטיה בהרצליה: בנטלי חונכת את אולם התצוגה שלה בישראל appeared first on TheCar.