'אלתא מוטורס' נוסדה כבר בשנת 2007, והמועדים המובטחים על ידה לתחילת שיווק של אופנועי מוטוקרוס וסופרמוטו חשמליים נדחו כבר מספר פעמים בשנתיים האחרונות, כפי שקורה לא אחת בחברות סטארט-אפ.

ובכל זאת, לאחר שבחודש האחרון פורסמו מספר סרטוני וידאו של אופנועי אלתא 'רד שיפט' בפעולה, לאחר השתתפות מוצלחת במספר מירוצים בארה"ב, ועם רשימת המתנה של כ-13 שבועות לכלים החשמליים – נראה שמסירת אופנועים ראשונים בקליפורניה עומדת להתחיל במהלך הרבעון הקרוב.

ככלל, ייצור אופנועים הוא הליך הרבה פחות מסובך מייצור מכוניות, ולא מעט מבין מי שהיו מעורבים בייצור של חברה אחת שהחליפה בעלות או נסגרה מצאו את עצמם מובילים חברה חדשה עם תחומי עניין דומים ורכיבים משותפים.
תיאורטית, לאופנועים חשמליים יש גם פחות מגבלות של רישום פטנטים מאשר לאופנועים שמונעים באמצעות מנועי בעירה פנימית, אלא שהטכנולוגיה עצמה – בעיקר טכנולוגיית סוללות – עדיין זקוקה להרבה מאד פיתוח.

מארק פניגשטיין, המנכ"ל ואחד המייסדים של אלתא מוטורס, אמר לאחרונה בראיון לאתר "ביזנס אינסיידר" שההתרגשות סביב יצרנית המכוניות 'טסלה' בחודשים האחרונים הקפיצה במידה ניכרת את העניין גם באופנועים החשמליים, והגדילה את רשימת ההזמנות של החברה. עם זאת, מה שבאמת דוחף את ענף-המשנה הזה הוא לאו דווקא ההתעניינות הציבורית אלא בעיקר השיפור ביכולות האגירה של סוללות חשמליות.

לדברי פניגשטיין, שאסור לחשוד בו בהיעדר אינטרסנטיות, אופנועי אלתא "תוכננו כדי לספק לרוכבים את אותה תחושה ואותם ביצועים שמספקים אופנועים שמונעים במנועי בעירה פנימית". לפי הבטחות החברה באתר האינטרנט שלה אופנועים אלה מספקים לכל הפחות את רמת העמידות הנדרשת מאופנועי שטח בכל הקשור לספיגת מהמורות ופגיעות, כמו גם עמידות בפני חדירת מים למערכות החשמליות.

המנוע החשמלי הנוכחי של החברה תוכנן לספק ביצועים מקבילים למנועי 250 סמ"ק ארבע פעימתיים, באלתא גאים כמובן בטכנולוגיות הסוללה והמנוע שלהם – דבר שכמובן אין בידינו דרך להעריך – והם מצהירים על טווח פעולה של כ-80 ק"מ. זאת הסיבה, אגב, שהם בחרו להתמקד בשלב הראשון באופנועי שטח שזקוקים לאנרגיה מרוכזת על-פני טווחי נסיעה קצרים.

משך הטעינה, משקע 110 וולט ביתי, עומד על 3 שעות ל-80% טעינה, ו-4 שעות לטעינה מלאה – מה שאומר שברשת חשמל ישראלית ואירופאית אמורים משכי הזמן האלה להתקצר לחצי. עם זאת, בשלב הנוכחי עדיין לא מוצעת טעינה מהירה של הסוללות, שיכולה הייתה לקצר מאד את הליך הטעינה.

האופנועים מוצעים אמנם עם סוללה נשלפת – כלומר שתיאורטית אפשר להסתובב עם סוללה רזרבית, אולם כנראה שההתקנה שלה לא כל-כך קלה ובאתר החברה מצוין שהיא אורכת 10 דקות "עם עוד זוג ידיים".

כמקובל ברוב כלי הרכב החשמליים גם לאופנועי אלתא אין תיבת הילוכים ורוב הכח נמסר לגלגל האחורי הסל"ד מאד נמוך, אבל יש לרוכב אפשרות לשלוט בבקר החשמלי כדי לשנות את אופן ואופי מסירת הכח.

גם סוג התחזוקה שנדרש באופנועים חשמליים דומה לרכב חשמלי בכלל, כלומר שכל סעיפי תחזוקת המנוע והחלפת שמנים לא קיימים וגם ניקוי האופנועים צפוי להיות קל. מצד שני, הרוכבים ייאלצו להתרגל לצלילים אחרים לגמרי, ובעיקר להיעדרם של אלה המוכרים לנו.

בארצות הברית ניתן להפוך את האופנועים לחוקיים לכביש ולרשום אותם, אולם לא ברור האם החברה ביצעה כבר את תהליך התקינה שנדרש לצורך מכירת הכלים כחוקיים לכביש באירופה.

בשלב זה של המכירה המוקדמת מוצעת גרסת המוטוקרוס של החברה, בארצות הברית, תמורת כ-15,000 דולר, וגרסת הסופרמוטו עולה כ-15,500 דולר.

אגב, בהיעדר תקנה מפורשת יהיה מאד מעניין לגלות האם מס הקניה על אופנועים חשמליים כאלה יהיה 10%, כמו המיסוי שמוטל כיום (ועד לסוף שנת 2017) על מכוניות חשמליות, וזאת לעומת 40-70% מס קניה (לפני הטבות למערכות בטיחות) שמוטלים על דו-גלגליים בהתאם לנפח ולהספק שלהם.

אלתא מוטורס בונה את האופנועים שלה במפעל בבעלותה בעיר ריסביין בקליפורניה, ומעניין לציין שכמה מן המשקיעים בחברה, ומאנשי הטכנולוגיה שלה, היו מעורבים בתחילת הפעילות של טסלה.

בשלב זה מרוכזות המכירות בארה"ב בלבד, אבל הכוונה היא להרחיב אותן לאירופה, מה שאומר שמתעניינים ישראלים בזיכיון יבוא חייבים להזדרז…

The post האם אלתא מוטורס תהיה טסלה של האופנועים החשמליים? appeared first on TheCar.

לדברי בכירה בעירייה, "לאחרונה הוחלט על הפסקת השימוש והרכישה של הקטנועים החשמליים בעירייה, עקב כל מיני בעיות בטיחות שנוצרו". אותה בכירה ציינה כי בעקבות הפסקת השימוש בקטנועים החשמליים, הוחלט כעת בעירייה לרכוש "קטנועים תלת-גלגליים בנפח 125 סמ"ק… לביצוע מטלות יחידות הפיקוח העירוניות ושאר יחידות העירייה".

ההחלטה להפסיק את השימוש בקטנועים החשמליים מגיעה כשנתיים וחצי לאחר שעיריית תל-אביב הכריזה על כוונתה להחליף את כל צי קטנועי הבנזין שלה בכ-300 קטנועים חשמליים. "עיריית תל-אביב אינה מפסיקה לחפש דרכים לייעול התחבורה בעיר", הצהיר אז ראש העיר, רון חולדאי. "אנו משלבים את רכבי העירייה במהפכה הירוקה בעיר".

העירייה מפסיקה, משרד התחבורה מתחיל
כבר בתחילת נובמבר הודו בעירייה כי החליטו להשבית זמנית את הצי החשמלי, אך כעת נראה שבעירייה החליטו להפסיק לחלוטין את השימוש בקטנועים החשמליים ולרכוש במקומם קטנועי בנזין. העיתונאית מירב שלמה-מלמד פרסמה לפני כחודש ידיעה לפיה ההחלטה להשבית את הקטנועים התקבלה בעקבות תוצאות בדיקה, שגילתה רמה חריגה של קרינה אלקטרומגנטית בקטנועים החשמליים.

ובזמן שבעיריית תל-אביב מפסיקים את השימוש בקטנועים חשמליים וחוזרים להשתמש בקטנועי בנזין, במשרד התחבורה מקדמים ניסוי לבחינת ההתאמה של אופנועים חשמליים לשימושם של כוחות הביטחון, ההצלה והכבאות.

לפני כשלושה שבועות – כמעט במקביל להחלטת העירייה להחליף את הקטנועים החשמליים בקטנועי בנזין – הסבירו במשרד התחבורה כי הניסוי, שנערך בשיתוף מנהל הרכב הממשלתי ומנהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, נועד לבחון את טווחי הנסיעה בפועל של אופנועים חשמליים, וכן לבדוק את זמני הטעינה של סוללות האופנועים ואת התאמתם למאפייני הפעילות של כוחות הביטחון וההצלה.

עלייתו ונפילתו של מדד הקרינה
קרינה אלקטרומגנטית בכלי רכב אינה תופעה חריגה כשלעצמה, ולכן חריגה לכאורה במדידות שנערכו בקטנועים החשמליים צריכה להיבחן בזהירות ותוך השוואה למדדים רלוונטיים. יש לציין שגם בכלי רכב בעלי מנועי בנזין נמדדת קרינה אלקטרומגנטית, ולעתים אף ברמות גבוהות מאלה שנמדדות בכלי רכב בעלי מנועים חשמליים. בנוסף, הבדלים ברמות הקרינה עשויים להימדד באותו כלי רכב, למשל בין המושבים הקדמיים והמושבים האחוריים.

בעניין זה ראוי לזכור כי בתחילת 2010 המליצה ועדת מומחים ממלכתית, שהכינה חוות דעת עבור המשרד להגנת הסביבה, להנהיג מדד קרינה למכוניות בעלות הנעה היברידית – שמשלבת בין מנועי בנזין וחשמל – וזאת מתוך מטרה ליידע את הציבור אודות רמות הקרינה הנמדדת במכוניות אלה. הוועדה המליצה לקבוע שלוש דרגות של קרינה, כפי שזו תימדד על-ידי בודק מוסמך ולפי חישוב שיאמוד את החשיפה לשדה האלקטרומגנטי בשימוש מצטבר של 18 שעות בשבוע.

הוועדה, שהמליצה גם לבחון הנהגת מדד דומה לכלי רכב "רגילים" שמצוידים במנועי בנזין או דיזל, סיכמה וקבעה כי "מודגש הצורך להציג את נושא השדות המגנטיים ברכבים היברידיים בכלל ואת דירוג הציונים (לפי מדד הקרינה, ש.ה) בפרט באורח מאוזן תוך מניעת פניקה ציבורית מיותרת".

אלא שחודשיים בלבד לאחר שפרסמה הוועדה את המלצותיה, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי "לא ניתן לקבוע (ש)ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה". בעקבות זאת נגנזה המלצת הוועדה להנהיג מדד קרינה. עם זאת, יש לציין שקיים הבדל ברמת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בין מי שמבלה זמן מועט יחסית בכלי הרכב, ובין מי שהשימוש בכלי הרכב הוא חלק מובנה משגרת העבודה היומית.

The post עיריית תל אביב מפסיקה את השימוש בקטנועים חשמליים appeared first on TheCar.

הרעיון נשמע פשוט וחכם: קטנוע חשמלי שמצויד בסוללה שניתנת להחלפה מיידית בתחנות ייעודיות, שגודלן אינו שונה מזה של כספומט ממוצע. הסוללות קטנות, זולות וניתנות לטעינה מהירה, ולכן מאפשרות הגדלת טווח מיידית עבור רוכבי הקטנועים. את תחנות ההחלפה, שמחירן מוערך בכ-10,000 דולר בלבד, אפשר להקים בקלות וללא צורך ברכישת נדל"ן יקר במרכזי ערים.

האם הקטנוע החשמלי של חברת gogoro, שהוצג בתערוכת האלקטרוניקה בלאס-וגאס, יהפוך סוף-סוף את רעיון החלפת הסוללות להצלחה מסחרית? האם החברה האמריקאית, שכבר גייסה יותר מ-100 מיליון דולר, תצליח במקום שבו נכשלה רק לאחרונה בטר-פלייס של שי אגסי והחברה לישראל? התשובה לשתי השאלות היא, כנראה, לא.

כמו בטר-פלייס, רק על שני גלגלים
הרעיון של החברה האמריקאית דומה להפליא לזה של בטר-פלייס: רוכבי הקטנוע החשמלי, שנקרא Smartscooter (מאנגלית: קטנוע חכם), לא יידרשו לטעון את הסוללה הריקה, אלא פשוט יגיעו לאחת מעשרות תחנות להחלפת סוללה שיוקמו בערים גדולות. בתוך שש שניות בלבד יחליפו הרוכבים את הסוללה הריקה בסוללה טעונה, וימשיכו בדרכם. גם שיטת התשלום דומה לזו של בטר-פלייס, ומבוססת על רכישת מנויים המאפשרים שימוש בתחנות החלפת הסוללות.

וזו אינה נקודת הדמיון היחידה: כמו שי אגסי, גם מייסד החברה האמריקאית מתייחס לקטנוע החשמלי כאל משהו גדול הרבה יותר מאמצעי תחבורה. "מגה-ערים ברחבי העולם נמצאות בנקודת מפנה בכל הנוגע לצפיפות אוכלוסין, זיהום אוויר והתפתחות, ולכן זה הכרחי להמציא מחדש את תשתיות האנרגיה וליצור שינוי מחשבתי בדור האורבני הבא", אומר מייסד gogoro, הוראס לוק.

בראיון למגזין הטכנולוגיה הפופולארי wired, לוק גם אומר ש"אנחנו לא רוצים לדבר יותר על זמני טעינה. אנחנו רוצים לדבר על זמן החלפה". וכן, אלה דברים דומים להפליא למה שנהג לומר שי אגסי בימיה הראשונים של בטר-פלייס, כאשר העתיד נראה ורדו והרבה לפני שהשקעת העתק בחברה הישראלית – קרוב למיליארד דולר – ירדה לטמיון בפשיטת רגל מתוקשרת ב-2013.

ובכל זאת, יש גם הבדלים לא קטנים בין בטר-פלייס ו-gogoro. למשל, העיצוב של הקטנוע החשמלי מוצלח לאין שיעור מזה של רנו פלואנס ZE ששווקה על-ידי אגסי: ה-Smartscooter נראה עתידני וסקסי, בעוד שהפלואנס נראתה מרגע לידתה כמו מכונית אפורה וחסרת חן וברק. ועבור לקוחות פוטנציאליים של כלי רכב חשמליים, שלרוב מחפשים לבדל את עצמם מהעדר גם באמצעות עיצוב מובלט, זו נקודת חוזקה ברורה.

הבדל חשוב נוסף הוא החלפת הסוללות: זמן ההחלפה בתחנות של בטר-פלייס היה אמנם דומה לזה של תדלוק ממוצע, אך לא התקרב לשש שניות שמבטיחים ב-gogoro. וחשוב הרבה יותר: התחנות של בטר-פלייס עלו עד כשני מיליון דולר, לעומת כ-10,000 דולר בלבד לתחנות של החברה האמריקאית. וזה כמובן מלמד שעלות פריסת תחנות ההחלפה של gogoro תהיה זולה לאין שיעור.

אבל למה לא לטעון מהשקע במשרד?
הפתרון של gogoro נראה כובש במבט ראשון: החברה מנסה לפתור את בעיית הטווח של כלי רכב חשמליים באמצעות פתרון זול וקל ליישום. בטר-פלייס ניסתה לפתור את אותה בעיה באמצעות פתרון יקר להחריד, שדרש התמודדות עם סבך עצום של בירוקרטיה ופוליטיקה. אלא שנראה שכאן גם טמונה הבעיה הגדולה של החברה האמריקאית.

בזמן שבטר-פלייס ושי אגסי ניסו לקדם פתרון תחבורתי שמתאים לכלל האוכלוסיה, החברה האמריקאית פונה מראש לפלח קטן באוכלוסיה: רוכבי דו-גלגלי בלבד. האם מי שזקוק למכונית משפחתית כדי להסיע ילדים ולהוביל קניות ורהיטים של איקאה ישקול לרכוש קטנוע חשמלי? כמובן שלא. וזה יהיה נכון גם עבור "הדור האורבני הבא", אליו מתייחס מייסד gogoro – קטנוע חשמלי הוא, בעיקרו\, אמצעי תחבורה אישי, ולכן אינו מתאים למשפחות.

יש יתרון בניסיון לחדור לשוק הרכב העולמי דווקא באמצעות כיבוש נישה קטנה, שכן כך אפשר להוכיח את היתכנות רעיון החלפת הסוללות בקנה מידה קטנה. אולם, כל עוד לא תימצא הדרך להפוך את החלפת הסוללות לרלוונטית גם עבור בעלי מכוניות משפחתיות (על כל סוגיהן ומיניהן), הפתרון יישאר – במקרה הטוב – הצלחה מוגבלת בלבד.

כדאי גם לזכור שהחלפת סוללות היא רעיון שעלה פעמים רבות לאורך השנים: החל מסוף המאה ה-19, אז הוקמו תחנות החלפת סוללות למוניות שפעלו בניו-יורק, ולאורך כל המאה ה-20 – אז ניסו חברות שונות, ובהן מרצדס ויצרניות אוטובוסים סיניות, לבחון את התאמת החלפת הסוללות לכלי רכב מגדלים שונים. כל הניסיונות, כולל זה של בטר-פלייס, נכשלו.

ישנו אתגר נוסף לקטנוע החשמלי של gogoro: מי בעצם צריך תחנת החלפת סוללה – קטנה וזולה ככל שתהיה – אם אפשר פשוט לקחת את הסוללה למשרד או לבית, ולטעון אותה משקע ביתי פשוט? וכמובן שמתעוררת בעיה נוספת: מי ירצה לרכוש קטנוע חשמלי, שמחירו טרם הוכרז אך אינו צפוי להיות זול במיוחד, בזמן שהוא יכול לרכוש בעלות כמעט זניחה קורקינט חשמלי, שמציע פתרון כמעט שווה-ערך בנסיעה עירונית, למעט פער מהירות מסוים?

וזה אולי הלקח העיקרי של סיפור בטר-פלייס: מי שקובע אם מוצר יצליח הוא הצרכן, וכל הקשרים, הכישורים והכסף לא יצליחו לכסות על פגמים במוצר עצמו. ואם המוצר לא מספיק טוב, או שאפשר למצוא לו תחליף זול ולא פחות יעיל, הצרכנים לא יעמדו בתור ולא יקנו הבטחות לעתיד טוב וירוק יותר.

כך בדיוק קרה לבטר-פלייס, שמכרה בישראל כ-1,000 מכוניות בלבד למרות שמאחוריה עמדו הכיסים העמוקים של משפחת עופר ומייסד כריזמטי שדיבר על הצלת העולם מהתלות בנפט. והצרכנים, כך נראה, לא רוצים להציל את העולם. הם רק רוצים לשלם מעט ככל האפשר ולנסוע בנוחות.

The post קטנוע יציל את החלפת הסוללות של אגסי? אל תהמרו על זה appeared first on TheCar.

לוגוס, חברת טכנולוגיות קטנה מארה"ב, הודיעה לפני כשבוע על זכייה במענק של 100 אלף דולר מהסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד הביטחון האמריקאי (DARPA, ר"ת: Defense Advanced Research Projects Agency). לכאורה, זה לא משהו שעשוי להצית את התלהבותם של חובבי רכב (או צבא), אבל כדאי להמשיך ולקרוא את הודעת החברה: "כשהטכנולוגיה תמומש במלואה, היא תאפשר לצוותים צבאיים קטנים לעבור מרחקים ארוכים בשקט ובחמקנות, בשטח אויב קשה".

ועכשיו, בעברית פשוטה: המענק שקיבלה חברת לוגוס נועד לפיתוח אב-טיפוס של אופנוע היברידי, שישמש את הכוחות המיוחדים של הצבא האמריקאי לחדירה שקטה אל יעדים הנמצאים הרחק מעבר לקווי האויב. האופנוע יפותח במשותף עם יצרנית אופנועים קטנה מקליפורניה בשם BRD, שהוקמה ב-2007 ועוסקת בפיתוח וייצור של אופנועים חשמליים.

האופנוע ההיברידי יבוסס על אופנוע-שטח של BRD, ויצויד במנועי חשמל ובנזין. כדי להקטין את חתימות הקול והחום, האופנוע אמור להציע אפשרות לנסיעה ארוכת-טווח באמצעות המנוע החשמלי בלבד. מאחר שהפיתוח נמצא בשלבים ראשוניים, אין כרגע פרטים אודות טווח או הספק של המנועים, אך סביר להניח שאלה יקבעו בהתאם לדרישות הייחודיות של מבצעים מיוחדים. כך למשל, יכולת עבירות גבוהה וחתימות קול וחום נמוכות הן דרישות חשובות משמעותית ממהירות מרבית.

לדברי ווייד פוליאם, בכיר בחברת לוגוס, "יכולת הנעה שקטה בנסיעה ארוכת-טווח, בכלי רכב קל, קשוח ודו-גלגלי, יכולה לתמוך במבצעים מוצלחים של כוחות מיוחדים בתנאי שטח קיצוניים וסביבה רווית סיכונים. עם דרישה גוברת להפעיל יחידות קטנות שנמצאות במרחק רב מתמיכה לוגיסטית, הצבא עשוי להסתמך יותר ויותר על טכנולוגיות יעילות ורב-גוניות כמו האופנוע ההיברידי".

פוליאם מוסיף כי האופנוע ההיברידי שיפותח באמצעות המענק של DARPA, אמור לספק ללוחמי יחידות מיוחדות (הנקראים בעגה הצבאית – Operators) "יכולת כמעט-חרישית וקלות הפעלה של כלי רכב חשמלי, ביחד עם הטווח המוגדל שמציע מנוע בעירה פנימית, שמשמש גם כגנרטור".

זו אינה הפעם הראשונה שבה מביע הצבא האמריקאי עניין באופנועים היברידיים או חשמליים. בשנה שעברה הציגה היצרנית האמריקאית "זירו" (ZERO) אופנוע חשמלי ייעודי לכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב. האופנוע, שכונה MMX, צויד במנוע חשמלי (54 כ"ס) והציע אפשרות החלפה מהירה של סוללות, יכולת נסיעה במים (עד גובה של מטר) והכנה להתקנת אביזרים צבאיים (כמו מערכות אינפרה-אדום). כמה יחידות של האופנוע החשמלי כבר הועברו לידי הצבא האמריקאי, במטרה להיבחן בתנאים מבצעיים.

בתמונה: זירו MMX, שהוצג ב-2013 ומיועד לכוחות מיוחדים

The post כוחות מיוחדים עם אופנועים חמקנים appeared first on TheCar.