שורה תחתונה תחילה:

אאודי Q8 e-tron הוא רכב פנאי עוצמתי, בנוי היטב, גדול, מרווח וחשמלי. על אף העדכונים ושיפור טווח הנסיעה זאת כבר לא "המילה האחרונה" בשטח, ועם תג מחיר יקר משמעותית מבעבר, והרבה מאד מתחרים, נשאלת שאלה אם עדיין "יש לו את זה"?

מי אתה AUDI Q8?

הצורך להפחית פליטות מזהמים וגזי חממה ולצמצם את תצרוכת הדלק של כלי רכב כדי למזער נזק לסביבה ולאקלים כדור הארץ מוכר בעולם כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת. לפני כעשור וחצי החל העידן המודרני של רכב חשמלי, בין השאר במטרה לתרום לכך. אלא שיצרניות הרכב הוותיקות נותרו ברובן אדישות ולא מיהרו להצטרף למהפכה גם כאשר החלו להרגיש שממשלת סין עושה להן בזירה הזאת תרגיל שעוד יילמד בספרי ההיסטוריה. היצרניות המבוססות, שהעדיפו להסתתר מאחורי חסמי כניסה לענף, התמקדו במנועי טורבו בנזין ודיזל יעילים יותר, בהנעה היברידית או לכל היותר בהנעת פלאג אין.

אלא שהלובי הסביבתי רכב היטב על "פרשת דיזלגייט" ואילץ את הרגולטורים לקבוע רגולציות שאפתניות להפחתת פליטות מזהמים, יזם בשם אילון מאסק תפס את יצרניות הרכב לא מוכנות והוכיח שחזון של מכונית חשמלית עם ביצועים וטווח טובים בהחלט אפשרי, ומהפכת הרכב החשמלי דהרה קדימה איתן או בלעדיהן.

קונצרן פולקסווגן, חבול מפרשת דיזלגייט, פעל במהירות בניסיון לשקם את התדמית שלו והפנה משאבים אדירים לפיתוח מכוניות חשמליות, ואחד התוצרים הראשונים של ההשקעה הזאת היה אאודי e-tron שהגיע לשוק בשנת 2018 כרכב החשמלי הרציני הראשון שיוצר במספרים גדולים.

עיצוב חיצוני

על אף השם השונה Q8 e-tron הוא למעשה מתיחת הפנים של e-tron ומבחינה עיצובית נותרו הצדודית והאחוריים שלו דומים מאוד לרכב המקורי עם שינויים מינוריים בלבד. שינויים משמעותיים יותר בוצעו בחזית הרכב, אשר כעת יוצרת רושם יותר דינמי ופחות מסורבל – עם פנסים ראשיים צרים יותר. יחד עם פגוש בעיצוב קרבי ושבכה שנותרה גדולה מאוד אבל מחוברת כעת לפנסים – מתקבל עיצוב עדכני וחדשני יותר.

Q8 e-tron נראה לא רע, ועם ממדים נדיבים הוא שומר על הקו העיצובי של רכבי הפנאי של מותג הפרימיום הגרמני. אלא שמי שמצפה לעיצוב מסובב ראשים שזועק חדשנות צפוי להתאכזב. אין לו את ה"לוק" של רכב חשמלי עתידני או מתקדם טכנולוגית.

עיצוב פנים, שימושיות

השינויים בתא הנוסעים מינוריים עוד יותר אבל זה כנראה לטובה. בשונה ממספר דגמים חדשים יותר של קבוצת פולקסווגן – שבהם הוקרבה הנדסת האנוש המעולה על מזבח החדשנות – כאן כמעט הכל ברור ונוח לשימוש עם שלושה מסכים: לוח מחוונים דיגיטלי גדול עם מספר אפשרויות תצוגה וצמד צגים באיכות טובה מאוד על הקונסולה המרכזית. המסך העליון שולט במערכת השמע ובמערכות והגדרות הרכב השונות, והתחתון בבקרת האקלים, מושבים ועוד.

הדשבורד נראה טוב ואיכות החומרים וההרכבה מצוינת, כמתבקש, אם כי בהתחשב בכך שמדובר ברכב שעולה יותר מחצי מיליון שקלים אפשר היה לצפות לתחושה יותר יוקרתית. המרחב הפנימי היה ונותר מעולה, המושבים הקדמיים נוחים מאוד, תומכים במידה, ויש להם כיוון חשמלי, חימום וקירור יעילים (אבל לא מסאז').

מרחב המחיה מאחור טוב בכל הממדים, גם לנוסעים בוגרים, יש בקרת אקלים מפוצלת גם לשורת מושבים זו (ובסה"כ המערכת מפוצלת ל-4 אזורים) ויש יציאות מיזוג בקורות הדלתות וגם במרכז.

נפח תא המטען מכובד מאוד – 569 ליטרים, ושפת ההטענה שטוחה לחלוטין עם אופציה נוחה לקיפול של המושבים האחוריים מתא המטען. בנוסף, יש תא אחסון קטן מלפנים, מתחת ל"מכסה המנוע", ובו 62 ליטרים.

בסף הכל הקבינה של ה-Q8 e-tron היא מקום מרווח ונעים מאוד להיות בו, וזה בוודאי ירגיש מוכר ונוח ללקוחות ותיקים ונאמנים של המותג. יתאכזבו רק מי שמצפים שתמורת תג מחיר כזה יקבלו  גם מפגן טכנולוגי חדשני במיוחד, או יוקרה נוצצת יותר.

אבזור ובטיחות

Q8 e-tron מאובזר מאוד וכולל את כל מה שאפשר לצפות מרכב עם סמל של אאודי. חישוקי 20 אינטש, פתיחה חשמלית לדלת תא מטען, ריפודי עור, כיוון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים, חלון גג פנורמי, טעינה אלחוטית לנייד, מערכת שמע איכותית, תאימות לאנדרואיד אוטו ולאפל קאר פליי, שמשות כהות ועוד ועוד. חבילת לאקשרי של רכב המבחן עולה 30 אלף שקלים נוספים ומוסיפה חישוקי 21 אינטש, מערכת שמע משודרגת עם 16 רמקולים מבית B&O, קירור למושבים הקדמיים, סגירה חשמלית לדלתות ועוד.

לשמחתנו, המפרט הישראלי לא כולל באף אחת מהגרסאות את המצלמות שהחליפו את מראות הצד. אלה נראו במקור כמו גימיק חדשני שמתאים לאולם התצוגה אבל בשימוש בפועל התגלו כהרבה פחות נוחת מאשר מראות  צד רגילות.

מערך הבטיחות מרשים וכולל בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת לזיהוי רכבים בשטח המת, התראת התנגשות ובלימה אוטונומית במקרה חירום למניעת התנגשות מקדימה וגם מאחור, בקרת סטייה מנתיב אקטיבית, אור גבוה אדפטיבי ומטריקס לד ומצלמות היקפיות המדמות תצוגה עילית. המערכות מתפקדות היטב, אבל לא מיותר להזכיר שפגשנו דגמים חדשים יותר של הקונצרן שבהם פעולת מערך הבטיחות מהוקצעת יותר, אולי בזכות כוח מחשוב עדכני ועיבוד חזק יותר.

מה חדש מתחת למעטפת?

כאמור, השינויים הנראים לעין לא מאוד גדולים, אבל כדי לשמור על רלוונטיות בשוק החשמלי הגועש בוצעו עדכונים חשובים בהיקף משמעותי יותר מכפי שנהוג לבצע בעת מתיחת פנים. כך, למשל, היעילות האווירודינמית שופרה ומקדם הגרר מרשים – 0.26 בגרסה הרגילה או 0.24 בגרסת ה'ספורטבק' בתצורת פנאי קופה.

כדי להתמודד תחושת התנהגות כביש מעט מסורבלת, שאפיינה את הדגם המקורי, שודרג מערך המתלים וההיגוי: זרועות המתלה הקדמיות עובו ותוכננו מחדש, מתלי האוויר כוילו מחדש, ההיגוי חד יותר והבלמים שופרו.

כמה מן המתחרים החשמליים מציעים הספקים של יותר מ-500 כ"ס אבל באאודי החליטו להישאר עם מערכת ההנעה הקיימת שמספקת 408 סוסים ומומנט של 67 קג"מ. אלה מופקים מצמד מנועים ומועברים לארבעת הגלגלים. אגב, למרות הנתונים הזהים באאודי טוענים שהמנועים החשמליים תוכננו מחדש.

הנתונים הרשמיים מדווחים על שיפור קל של של עשירית שנייה עם 5.6 שניות בתאוצה למהירות תלת ספרתית ו-200 קמ"ש מרביים, והתוצאה על הכביש היא רכב מהיר מאוד עם זמינות כוח מיידית. מה שמונע מן הכלי הזה להרגיש תזזיתי או לייצר תחושת תאוצות עוצרות נשימה זה המשקל הרב. לכל הפחות כעת יש לזה הצדקה מסוימת בזכות שיפור בסעיף חשוב: מערך הסוללות תוכנן מחדש ועל אותם משקל ונפח שופרה קיבולת האנרגיה מ-95 קילוואט שעה ל-114.

טווח, טעינה

כאשר e-tron הושק בשנת 2018 נחשב הטווח של 400 קילומטרים בין טעינות למרשים, גם אם הלקוחות גילו שבתנאי אמת הם מקבלים טווח יעיל של כ-300 קילומטרים. זה נחמד ושימושי אבל לא מספיק כדי להשתחרר לגמרי מחרדת הטווח. כיום, כאשר בשוק יש מגוון חשמליות בכל קשת המחירים שמציעות טווחים ראליים של 400 קילומטרים לפחות – זה כבר לא מספיק.

הגדלת תכולת הסוללות ומיטוב מערכת ההנעה באה לידי ביטוי בנתון טווח רשמי מרשים של 524 ק"מ בין טעינות, אם כי גם הפעם קיים הפרש גדול מידי בין הנתון הרשמי לטווח המציאותי.

ב-600 קילומטרים של מבחן, שכללו תנאי נהיגה מגוונים למדי, נרשמה תצרוכת אנרגיה ממוצעת של 26.3 קוט"ש ל-100 קילומטרים שהם 3.8 קילומטרים לקוט"ש. זה מתורגם לטווח מעשי של כ-400 קילומטרים בין טעינות בלבד.

בקטעים דינמיים התדרדרה הצריכה עד ל-40 קילוואט ל-100 קילומטרים וכאשר ממש התאמצנו לחסוך, ולאורך כ-100 קילומטרים ליטפנו בעדינות את דוושת התאוצה והקפדנו לא לעבור את ה-100 קמ"ש (עם מזגן מפני שבכל זאת יש גבול להקרבה שאנחנו מוכנים לעשות למען המדע בשיא הקיץ) – נרשמה צריכה של  23.8 קילוואט וטווח של 445 קילומטרים בין טעינות.

התוצאה היא טווח טוב משמעותית מבעבר, וזה משחרר מחרדת הטווח עבור 95% מן השימושים, אבל זה ממש לא יוצא דופן ביחס למקובל כיום, ובמיוחד ביחס למערך הסוללות העצום. אנשי אאודי טוענים שקצב הטעינה מהיר יותר – 170 קילוואט (לעומת 150), ולמרות שלא הצלחנו לאמת את זה כן הצלחנו לטעון את Q8 e-tron ביום קיץ לוהט בקצב משכנע של 142 קילוואט בעמדה מהירה של 180 קילוואט.

התנהגות כביש, נוחות

משקל עצמי של יותר מ-2.5 טונות משפיע ללא ספק על צריכת האנרגיה אבל יותר מכך על היכולת של גוף לשנות כיוון. לפני מתיחת הפנים, למרות רמות אחיזה מספקות לנהג השפוי, לא אהבנו את התחושה הנמרחת ואת ההיגוי שלא היה מספיק מדויק.

מהנדסי אאודי עשו עבודה מרשימה בסעיף זה והשיגו שיפור משמעותי בתחום הדינמי. אל תטעו, זה עדיין לא "רכב לנהג" ואפילו לא הבחירה העשירית שלנו לטיול נהיגה בכביש מפותל. מתלי האוויר יוצרים ניתוק, לעיתים לא אחיד, בכל מצבי הנהיגה. מערכת הבלימה הרגנרטיבית לא יעילה ומעבר לתפעול ידני (בדומה להורדת הילוך) בנהיגה דינמית מעצבן מפני שברגע שבו נוגעים בדוושת התאוצה המערכת חוזרת למוד אוטומטי.

עם זאת, הבלמים יותר משכנעים מבעבר והלחיצה על הדוושה מרגישה יותר טבעית. ההגה מהיר ומדויק יותר ונכונות הכניסה של התפלץ הזה לפניות מפתיעה לטובה.

שיפור היכולות הדינמיות בא קצת על חשבון הנוחות. למרות שמדובר ברכב עם מתלי אוויר זה לא מספיק כדי להעניק תחושה מרחפת במהירויות עירונית. שיבושים בינוניים ומעלה מורגשים טוב מידי בתא הנוסעים.

ככל שהמהירות עולה המצב משתפר וגם בידוד רעשי הרוח והדרך ראוי מאוד. עם זאת, צפונית ל-120 קמ"ש הופך קצב צריכת האנרגיה למדאיג והטווח מתקצר במהירות ומזכיר שעון חשמל בבית של עובד חברת חשמל, כאשר כל המזגנים, מכונת הכביסה, מדיח הכלים וכל האורות דולקים בשביל הכיף, יחד עם דוד החשמל.

שורה תחתונה

Q8 e-tron, או בשמו הקודם – e-tron – היה הרכב החשמלי המלא הראשון של אאודי. עם השקתו, בשנת 2018, זה היה בין כלי הרכב החשמליים הראשונים בעולם שנתנו תגובה הולמת לטסלה בכל הנוגע לטווח ולביצועים, ובישראל של 2019 זה היה רכב חשמלי ראשון שעורר עניין לא רק בקרב מחבקי עצים, לכן הוא זכה להצלחה לא מבוטלת.

הרבה חשמל סובב מאז גלגלי רכב ובשנת 2023 יותר מ-15 אחוז מן המכוניות החדשות שנמכרות אצלנו הן חשמליות. זה אומר שהתחרות קשה יותר מאי פעם בעבר.

מתיחת הפנים המקיפה משאירה את Q8 e-tron רלוונטי ובתמונה, אבל אם בדור הראשון אפשר היה להתייחס אליו כאל כלי חשמלי פורץ דרך  – כעת הוא כבר לא מרגיש כמו הדבר הכי חדשני בסביבה. בנוסף, יש גם את עניין המחיר: בשעתו – עם הטבת מס משמעותית שתורגמה למחיר של 400 אלף שקלים – e-tron הציע עסקה מרגשת בשוק היוקרה. החבילה שלו כללה טכנולוגיה, פאר ויוקרה במחיר של רכב פנאי עם מנוע בעירה מסגמנט נמוך יותר (אודי Q5).

כיום לאחר עליית מחירים לאורך הגזרה, העלאת המיסוי על רכב חשמלי והוספת מס יוקרה – מחירו של Q8 e-tron עומד על "החל מ-600 אלף שקלים" (630 לרכב המבחן המאובזר יותר, 620  אלף שקלים לגרסת הספורטבק ו – 650 אלף שקלים לספורטבק המאובזרת). זה כבר ממש לא מעט כסף.

בוודאי ימצאו לקוחות שיתחברו למראה הסולידי, לתא הנוסעים המרווח והמאוד מאובזר ולהנדסת האנוש הטובה. אלא שבשונה מבעבר יש להם גם הרבה יותר אופציות – למשל בבית ב.מ.וו (iX) ומרצדס (EQE) או רכבים מהמזרח כמו הונגצ'י המפואר או אפילו BYD טאנג שמציע יחידת הנעה חזקה יותר ושורת מושבים שלישית תמורת מחצית המחיר.

יתרה מזאת: מי שלא חייב את הגודל שלו יכול להישאר עם הרבה עודף בכיס ולהצטייד ברכבי פנאי חשמליים מצוינים  כמו ג'נסיס GV60, טסלה מודל Y או אודי Q4 e-tron. מול ההיצע הנוכחי נראה ש-Q8 e-tron יקרוץ בעיקר ללקוחות "כסף ישן" שמרניים שרוצים לדלג אל רכב חשמלי אבל לא מחפשים "אייפון על גלגלים" אלא כלי רכב איכותי ומאופק.

בחן, צילם וכתב: נעם וינד 

The post אאודי Q8 E-TRON במבחן דרכים appeared first on TheCar.

Q8, לפחות לכאורה, לא שייך למשפחת הזאת. A8 מתאים יותר (אולי גם אליו נגיע בעתיד, בתקווה שאאודי לא תתייאש מייצור מכוניות סדאן). Q8 הוא כאילו SUV כזה, כמו שאומרים. עם גזרת פנאי-שטח ורמזים שהוא גם לא יתבייש לנטוש את האספלט כדי להעלות אבק באיזה שביל, רחמנא-ליצלן. אבל הוא אאודי, והוא ענק, והוא מרווח, והוא חזק, אז למה לא…

5 מטרים אורך, 2 מטר רוחב, גג קצת קמור בסגנון עדות ה-SUV חמישה נוסעים (עדיף ארבעה), 3 ליטר מנוע טורבו-דיזל, 8 הילוכים, 290 סוסים, 61 קג"מים, 0-100 ב-6.5 שניות, 250 קמ"ש מקסימום. כ-750 אלף שקל. ובזאת גמרנו עם המספרים. המכונית שנמסרה לי לבנה. אין רגוע ממכונית לבנה. זה לא הפריע לבני-אדם לנעוץ בה עיניים אכולות קינאה. כנראה יש משהו כריזמטי בנוכחות שלה. חרטום עז שמשדר "don't fuck with me" וחמוקיים עגלגלים שזורמים עד אל האקזוז.

שאלתי את אנשי אאודי אם מותקן נווט במכונית. אמרו – "אין. תשתמש בווייז". אוי-וייז-מיר. אני לא מת על וייז, ובעיקר שונא לחבר טלפונים למחשבים שאני לא מכיר. לא נורא. נסתדר. בני, שישב לצידי, פרט בזריזות על שלל קלידי, כפתורי ומסכי המכונית, וקול ענוג של גברת עם מבטא בריטי אצילי מילא את חלל הרכב: "In two hundred meters take the first exit". כלומר, האיש מאאודי טעה. יש בהחלט נווט "בילט-אין", אבל אנגלי. ונראה שהוא אפילו מתמצא לא רע בכבישי ארצנו (שהטובים בהם נבנו במקור על-ידי נתיני הוד מלכותה). שוב ושוב כפיתי עליו מסלולים שונים ומשונים רק כדי להתענג שוב ושוב על קולה האוקספורדי של הגברת מן הנווט. נוכחותה המלכותית גם השביחה עד מאוד את תחושת הניתוק מן המזרח-התיכון המאובק, והלא זה מה שחיפשתי.

שקעתי במושב הנהג ומייד ידעתי כי בעוד כמה דקות ארגיש ממש בבית. ככה זה עם הארגונומיה של אאודי (ושל יצרנים גרמניים בכלל): שלוש דקות של קללות על קשיחותו הרודנית של המושב, ואז שבועה חגיגית שלעולם לא אשב על מושב אחר. אני מכיר אנשים שבמקום ללכת לכירופרקט עושים סיבוב באאודי שלהם וחוזרים הביתה עם גב זקוף.

התרשמות ראשונה מן הנהיגה בעיר: על אף הממדים הדשנים קל להסתדר עם Q8 ברחובות עיר צפופה. ראות טובה ומערכת מצלמות ומראות היקפיות מקלות על המלאכה.

התרשמות ראשונה מן הנהיגה בכביש החוף: פשוט כיף לנהוג באוטו הזה. תנוחת הישיבה, תחושת ההגה, תגובת המנוע (אף שלמרבה הפליאה מורגשת השהיית-טורבו קצרצרה), זמינות הכוח ושיכוך פגעי הכביש – מרשימים.
בעצם, Q8 פשוט לחשש לי באוזן שהוא יודע הרבה יותר. שיש לו מה לתת גם בכבישים פחות מייגעים מכביש החוף. מעניין. האוטו הזה, שלכאורה נמסר לי כדי שאבדוק עד כמה הוא מפנק את נוסעיו, החל את מלאכתו בהתחנפות אל הנהג דווקא. מעניין.

אז הוריתי לגברת נווט להוליכנו אל היעד הבא: עין-חוּד. זהו הכפר ביערות הכרמל שבו גרים פליטי עין-הוד. ב-1948 הם נמלטו/גורשו מבתיהם, וכשוך המלחמה לא הורשו לשוב אליהם. געגועיהם לכפר הולדתם הביאה אותם להתיישב מנגד ושם הקימו לעצמם את עין-חוד. הנווטת צייתה, יצאנו לדרך, ו-Q8 החל לחשוף את כישוריו ואת שריריו. כבישי יער מתפתלים, מעט תנועה, הנעת קוואטרו, מצב "ספורט", הגה מדוייק. בפירוש תענוג. מהיר, יציב כקטר, לא מתרגש, מפתיע רק לטובה.

ואיך מרגישים הנוסעים? לא יודע. אין לי נוסעים. רק בְּנִי לצידי, והוא מחייך.

המשכנו ליהנות מכל רגע ומכל פנייה נעימה, נענים בצייתנות להוראות שזרמו אלינו מן העלמה הבריטית. חלפה שעה, חלפו שעתיים, אנחנו בכבישים שמעולם לא ראיתי, ועין-חוד לא נראית באופק. אבל אין מה לדאוג. אני אמנם נווט מחורבן להפליא ומכיר את קטלוניה יותר טוב משאני מכיר את הגליל. אבל הנווטת מדברת בשכנוע פנימי עמוק כל-כך. והיא גם אנגליה. היא בטח יודעת מה היא מדברת, לא?

לקראת תום השעה השלישית, כאשר נדמה היה לי שאני רואה באופק את הר אררט, עצרנו בצד הדרך לבדוק. מסתבר שנציגת הממלכה המאוחדת לא ממש מעודכנת במצב הגיאו-פוליטי השורר באיזור. היא כיוונה אותנו ביעילות, בנימוס ובביטחון מוחלט, לכפר עין-הוּר בסוריה. קצת צפונית לדמשק, לא הרחק מן הגבול בין סוריה לבין לבנון… אופססס. למרות הפיתוי החלטנו לוותר.

חזרנו לגוגל-MAPS ותוך שעה-שעתיים הגענו בשלום הביתה. מה רע? גם נהנינו וגם זכינו להכיר חבלי-ארץ שלא ידענו על קיומם. חשוב להבהיר כי זולת הטעות הגמדית הזאת, הגברת נווטת היתה ממש בסדר.
למחרת – שוב הגלילה. הפעם, עם מכונית גדושת נוסעים: אחד משורר, אחד עורך-דין, אחד ארכיטקט, ואחד (אני) חולה הגה. כל מה שצריך להרפתקה לוהטת בג'ונגלים של עמק יזרעאל ובפסגות הרי הגליל התחתון.
כמה מלים על עיצוב-הפנים. גם מקדימה וגם מאחור האאודי הזאת שבה ומוכיחה כי לעיצובי אאודי קשה למצוא מתחרים. אלגנטיות טובת-טעם, דייקנות יקית, איכות מופלגת של הרכבה ושילובים נפלאים של עור ומתכת, יוצרים מרחב פנימי פשוט יפהפה.

הבעיה שלי עם גודש מטורף של אביזרים, עזרים, מתגים, נוריות, חיישנים וכפתורים היא עניין עתיק. אבל הוא הולך ומחמיר עם השנים. גם סביבת הנהג ב-Q8 סובלת מן המחלה הזאת. שני מסכים מגודלים וכמיליארד שמיצ'יקים (ספרתי) סביב ההגה, לוח המחוונים, מערכות הקול, כיוונון הכיסאות, מיזוג האוויר ועוד מי-יודע-מה – הם לדידי די מטרד. וברדת ההחשיכה, כאשר נדלקות כל נוריות ההפעלה, ההתרעה, המידע, והניווט, הקונסולה המרכזית נראית כמו ליל סילבסטר בהונג-קונג. יש בטח אנשים שאוהבים את זה. אני מתחיל לצרוח. אולי אציע ליצרני הפרימיום שיחייבו להפעיל את מכוניותיהם עם צוות של שני אנשים. כמו מטוסי קרב: אחד נהג, ואחד נווט. או נכון יותר – מפעיל מערכות.

מרחב המחייה במחלקת הנוסעים נדיב באורח מעורר כבוד. גם אם היושבים מקדימה ישגרו את מושביהם אחורה ככל יכולתם, יוכל צמד שחקני כדורסל במושבים האחוריים לפשוט את רגליהם למלוא אורכם ללא בעיה. גם ליושבים מקדימה לא חסר מקום נינוח. אך לנוסעים ב-Q8 אין שלל פינוקים שיכול להתחרות עם ההיצע של לימוזינות-על. לא מסאג', לא שלל מצבי כורסה, לא מסך טלוויזיה או פיקוד, לא התחכמויות של תאורה, ובעצם גם לא כורסאות עמוקות ורכות, או תנוחת ביזנס-קלאס מיטתית. יש צמד מושבים נוחים, מרווחים, יעילים וחכמים, במיטב המסורת של אאודי.

תחילה מיהרנו אל כלא הגלבוע. אני התעקשתי לבדוק – לפני שאנחנו מתחילים להסתובב באיזור – האם בשדות המקיפים את הכלא עדיין מסתובבים אסירים נמלטים המחפשים שוטרים שיתפסו אותם, או מחפשים טרמפים. לא היו. אבל דומני שהצלחנו לעצבן קצת את שומרי הכלא.

עלינו לגלבוע, עלינו להר תבור, ולבסוף עלינו גם לירושלים. היה הרבה כביש. היו גם לא-מעט פקקים. לא היו תלונות. לא מקדימה ולא מאחור. דומני כי מערכת הקול המבריקה סייעה והשביחה את השהייה במכונית.

האם Q8 הוא חולץ פקקים מוצלח? האם הוא אכן מבודד את יושביו מן הכאוס התחבורתי המשתרע מעבר לחלונותיו? כן, ולא.

כן – כי הוא נוח, שקט, גבוה ומרווח. כן – כי נוסעיו יגיעו ליעדם ביעילות, בנעימות, בבטיחות ובשקט מבורך.

לא – כי אין בו את אווירת האולטרה-לוקסוס והתפנוקים שיש בלימוזינות-על. נוסעיו לא יוכלו לעצום עיניים מצועפות ולחלום שהם מיניסטרים, סלבריטאים או סתם טייקונים מדושנים.

אבל חשוב לזכור כי Q8 ישאיר בכיס בעליו את הפרש המחיר בינו לבין כמה ממתחרותיו: כמה מאות אלפי שקלים. גם זה שיקול.

אני – כלומר הנהג – נהניתי מכל רגע. גם בפקקים. גם בכבישים. נהניתי כי Q8 מאוד מהנה לנהיגה, ואפילו עתיר יכולת ספורטיבית הרבה מעבר למקובל במשפחת ה-SUV. חשוב לדייק: לא מדובר במכונית ספורט חורכת מסלולים. אבל בהחלט מדובר במכונית שגם הענקת חדוות-נהיגה לנוהג בה, ניצבת לנגד עיניה. ועל כך – תודה, בשמי ובשם כל אחיי האוחזים בהגה.

The post בעקבות הבועה המושלמת: אאודי Q8 appeared first on TheCar.

Q8, עם הפרופיל הייחודי בתצורת "קרוסאובר-קופה ארבע דלתות", נברא כדי להתמודד מול X6 של ב.מ.וו. ומרצדס GLE קופה, וגם בפורשה קאיין וריינג' רובר ספורט, ועל אף עיצוב הקופה היוקרתי שלו מתעקשים אנשי אאודי שיש לו גם יכולות שטח אמיתיות, בין השאר בזכות מרווח גחון מרשים באורך 25.4 ס"מ.
הכלי היוקרתי למראה מתגלגל על גלגלים מופרזים למדי בקוטר 22 אינטש, ומערכת מתלים אקטיביים אופציונלית מאפשרת להגביה ולהנמיך אותו בטווח של 9 ס"מ בהתאם לתנאי הכביש, השטח והנסיעה. נוסף להיגוי הסטנדרטי מוצעת אופציה גם להיגוי לכל ארבעת הגלגלים.

Q8 בנוי על פלטפורמת MLB המודולרית ומבוסס כמובן על Q7 ממש כפי ש-X6 של ב.מ.וו. מבוסס על X5. מבחינת ממדיו הוא רחב יותר (2 מטרים), נמוך מעט (171 ס"מ) וקצר מעט יותר (499 ס"מ) מ-Q7. אורך בסיס הגלגלים שלו נושק ל-3 מטרים, מה שאומר שמרחב הפנים שלו ענק, עם די מקום לשורת המושבים השלישית, שמתקפלת ליצירת תא מטען ענק.

Q8 מונע באמצעות שני מנועי V6 בנפח 3.0 ליטר, אחד טורבו-בנזין ואחד טורבו-דיזל, ושניהם מוצעים עם אופציה למערכת היברידית קלה (MHEV) בתצורת 48 וולט. מערכת זאת כוללת סוללת ליתיום-יון ומתנע (סטרטר) אלטרנטור אשר מסייעים לתגבור מערכת החשמל ולמנוע, ומאפשר לו לכבות בעת הילוך סרק גם בנסיעה, ומה שחשוב יותר – בעת בלימה הוא אוגר עד 12 קילוואט של אנרגיה חשמלית לסוללה.

כמצופה מאאודי, הסטנדרט הוא הנעה כפולה במתכונת 'קוואטרו', עם חלוקת כח מנוע של 60% לאחור ו-40% לגלגלים הקדמיים, ואפשרות להעברת הכח לסרן שבו הוא נדרש יותר.

הקוקפיט של Q8 מעוצב כמו סביבות הנהג העדכניות של אאודי אבל עם נגיעה יותר ספורטיבית למראה, והמון משטחים בגימור דמוי עץ. כל האינפורמציה הנחוצה מועברת לנהג מבעד לשלושה מסכים דיגיטליים, שניים מהם במרכז הדאש בורד והקונסולה. הגרסה העדכנית של מערכת ההפעלה MMI מתקשרת עם הנהג מבעד למסך בגודל 10.1 אינטש בחלקה העליון של הקונסולה, ומתחתיו מותקן מסך צנוע יותר, בגודל 8.6 אינטש, לתפעול מערכת המיזוג, "פונקציות נוחות" וגם – כמה חבל – לקריאת טקסט.

תצוגות שקשורות לנהיגה מותגות על המסך הגדול יותר, בגודל 12.3 אינטש וברזולוציה גבוהה, שממוקם מעל להגה ומאפשר בחירה בין מספר תצוגות שונות, בין השאר בהתאם לרמות האבזור, ויש כמובן גם תצוגה עילית איכותית.
פנסי LED קדמיים הם הסטנדרט, וכאופציה אפשר לבחור גם בטכנולוגיית LED מטריקס שמכוונת את האלומות למיקומים שנבחרים על-ידי מערכת ממוחשבת. מחשבים שולטים גם במגוון הרחב, הרגיל והמתבקש של מערכות סיוע לנהג – מסייען חניה ועד בכלל.

Q8 אמנם נחשף בסין אבל הוא לא ייוצר שם אלא דווקא במפעל של קבוצת פולקסווגן בברטיסלבה, סלובקיה, לצד Q7. מכירותיו יחלו באירופה בסתיו הקרוב.

The post ספינת דגל: אאודי חשפה את Q8 החדש appeared first on TheCar.