שעת בוקר מוקדמת בצומת 'בית רימון'. ערפל נח על בקעת טורען, אדיש לניסיונות מן השנים האחרונות להסב את שמה, ואת שם הרכס שנמתח מעליה ממזרח למערב, לשם "תירען".

אד לבן ורך גולש מן ההר הגבוה שמשתפל במערב אל תוך עמק בית נטופה ובקעת טורען, ומקשט את הענק שנראה כמו אי כלוא בין שני עמקים. נחל יפתחאל חורץ לעצמו מסלול מפותל לאורך בקעת טורען בתוך שהוא מצייר קו תחתון לרכס, וזולג גם הוא אל בקעת בית נטופה. על קו הרקיע, ברום ההר, נטוע הקיבוץ בית רימון.

זאת שעת בוקר עמוסה. מאות כלי רכב גולשים אל הצומת מנצרת, כפר כנא ומשהד בדרכם צפונה או דרומה, ומולם סואנת תנועה שעושה את דרכה לכיוון העיר נצרת. הצומת בנוי לא הרחק מכפר כנא העתיק, אשר לפי המסורת הנוצרית שימש כרקע לנס הראשון שחולל ישו עוד בעודו נער. הברית החדשה מתארת שישו הגיע עם אימו לחגיגת חתונה של משפחת יהודית ענייה בכפר, שבה, במקום יין, הוגשו לאורחים כדי מים גדולים. ישו הפך את המים ליין והעצים את שמחת החוגגים.

אלפיים שנים לאחר מכן אנחנו יכולים לבקר בכנסיות כפר כנא אשר מנציחות את סיפור הנס ומהוות מוקד משיכה חשוב לצליינים. כפר כנא, ובקעת טורען בכלל, ידועים בזכות פירות הרימון שגודלו וגדלים באזור ושמעם יצא למרחקים, וזה גם מה שמקנה לבקעה את שמה העברי: בקעת בית רימון.

אדי הערפל מתפוגגים והר טורען זוהר כלפי המתבוננים בו עם מראה שכבות סלע שנדחסו ונראות כמו נחשי אבן שמתפתלים על המדרונות. נוף מרכז הגליל התחתון מתאפיין ברכסים גבוהים – מעין גושים מורמים מסביבתם ותחומים בהעתקים שסביבם בקעות. לרכסים מדרונות תלולים, והר טורען, ששיא גובהו כמעט 550 מטרים מעל פני הים, מתנשא לגובה של כ-350 מטרים מעל סביבתו הקרובה ולאורך כעשה קילומטרים.
הרכס מעוטר בחורש ים תיכוני צפוף של אלון מצוי, אשחר ארצישראלי ולוטם שעיר, ועל המדרונות הנמוכים צומחים עצי חרוב מצוי. בתקופת המנדט הבריטי הוכרז האזור כשמורת טבע כדי להציל את שרידי היערות שהלכו ונכרתו בידי תושבי הסביבה והרועים, אבל היער הלך ונכרת. לימים נטעה במקומו הקרן הקיימת לישראל יערות של עצי אורן.

מסלול הטיול שלנו מתחיל בשדות הירקות, ה'בלאדי', שמגודלים למרגלות הר טורען ולאורך הכביש שעוקב אחר גידולי הבעל ואז מתחיל לטפס אל מרומי הרכס. כעבר כדקה אחת של נסיעה מצמת בית רימון, על הכביש הקטן והצר שמטפס צפונה לכיוון הישוב בית רימון, יש שדה רחב בלב הבקעה. בשדה גדלים כעת גידולי בעל, ובפאתיו בנויה 'זולה' קטנה ממספר עצים שעליהם הונחה יריעה ובתוכה פוזרו מספר כיסאות.
אם בעל החלקה נמצא במקום אפשר לרכוש ממנו ירקות נפלאים, הישר מן השדה. המבוגרים מבינינו זוכרים את הטעם הנפלא של "ירקות של פעם", וכהרגלם של מבוגרים לא מפסיקים להזכיר את זה. עגבניה עסיסית, אבטיח עם גרעינים, חסה מקומטת וגסה, משמישים חמצמצים וכן הלאה.

בשדות הבקעה גדלים ירקות ופירות נהדרים שעושים את דרכם אל שווקי הסביבה ואל המסעדות של נצרת וכפר כנא. שם מוגש "סלט ערבי" אותנטי של ירקות טריים, ובדרך לשם אנחנו חולפים לצד המצוק האדיר ועל פני אלפי דונמים של שדות חקלאיים מאופק לאופק. כאן אין ניסים מדעים וכל צמח צומח בעונת השנה הטבעית שלו. עגבניות, מלונים, מלפפונים, אבטיחים, פלפלים, צמחי תבלין – כולם מניבים פרי לפי הסדר הטבעי.
חקלאי מקומי העניק לי עגבנייה "אמיתית", ישירות מן השיח, ולפתע נזכרתי איך הפרי הזה נראה: אדומה, מחורצת עם קווי אופי, כזאת שלא דומה לפירות המהונדסים והמיופייפים שברשתות השיווק. את מה שחסר ביופי מעניקה העגבנייה הזאת בטעם עשיר שמדגדג את החך.

הפלאח סיפר לי שחקלאי האזור מפיקים זרעים מן הפירות והירקות, ומעבירים אותם אל חקלאים אחרים ששומרים אותם למשך מספר שנים. בכל עונה נזרעים זרעים שנשמרו אצל חקלאי אחר והם שבים אל החלקות שבהן גדלו. כך – לדבריו – מתקיים סבב אמון בין הפלאחים. לדבריו, הצמחים שגדלים כיום הם צאצאי צמחים בני מאות שנים, ובין אם הסיפור הזה מהימן או שמא נועד לשרת אתוס כזה או אחר – בכל מקרה יש בו ערך מרגש.
החלקה שלמרגלות הרכס תחומה בכרם גדול של עצי זית ובמקשת אבטיחים שעליה גדלים כעת אחרוני פירות הקיץ, וגם אלה עשירים בטעמים שכבר לא זכורים לרוב עכברי העיר.

מסלול הטיול שלנו ממשיך וחוצה את המחלף החדש בצומת בית רימון אל תוך כפר כנא, לסיור קצר במרכז העתיק של הכפר. במסעדות השונות מגישים מן הירקות שזה עתה חלפנו ליד מקומות הגידול שלהם, ומכיוון שגם הכפר הזה, כמו כל כמעט מקום בארץ בימינו, סובל מעומסי תנועה – יש די זמן כדי להתבונן סביב על הבתים והחנויות שבנויים לצד הכביש הראשי.

כנסיות, תיירים שמצלמים את עצמם ואת האתרים העתיקים, שורת אוטובוסים אינסופית, ואז מגיעים אל האטרקציה של היום: השוק העתיק של כפר כנא, ומבנה טחנת הקמח שבנו כאן הטמפלרים לפני כ-120 שנים. דלתות הענק של הטחנה נועדו לאפשר לפלאחים להיכנס פנימה עם גמלים כדי לפרוק את שקי החיטה ולהעמיס את שקי הקמח, אבל כעת בנויה במקום חנות שבה נמכרים תבלינים נפלאים.

מכפר כנא ממשיכים על הכביש שמטפס אל העיר נצרת, וזה הזמן להקליד ב'וויז' את היעד הבא: 'כנסיית הבשורה'. בדרך לשם עוצרים בשוק נצרת, ובו אפשר לקנות את הירקות שנקטפו בשדות האזור ולהיפגש עם הסוחרים השונים. טוחן הקפה, סוחר הירקות, ומוכר הממתקים בחנות 'אלמוכתר' הוותיקה שמציעה כנאפה נוטפת מי סוכר עם כוס קפה חזק. ממשיכים בהליכה בסמטאות, בין הרוכלים, ולא שוכחים לעצור לכוס קפה מר וטעים.

אם זמננו בידינו, ומתאים לנו לנסוע לטיול בנופים המהממים של מרכז הגליל התחתון, אפשר להמשיך מנצרת אל דרך נוף טורען (או תורען, או תירען, כל אחד לפי טעמיו) – שהיא בין דרכי הנוף היפות ביותר בישראל.

כך מגיעים: מצומת בית רימון נוסעים על הכביש שעולה לכיוון הישוב בית רימון, אבל לא ממשיכים את כל הדרך אלא עוצרים בשדות שלצד הכביש. לאחר מכן ממשיכים דרך מחלף בית רימון אל כפר כנא, ומשם מטפס הכביש בתוך נוף נהדר עד לעיר נצרת. לא קל למצוא חניה בעיר, אבל צריך לכוון את ה'וויז' אל כנסיית הבשורה.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

The post טיול לסופ"ש: אל בקעת טורען כפר כנא ונצרת appeared first on TheCar.

שריפה ארורה, ככל הנראה תוצאה של הצתה, כילתה בסוף השבוע שעבר כאלפיים דונם של עצי חורש נהדרים ביער אשתאול – צרעה, והיערנים של קק"ל מספרים שיחלפו כמעט שנות דור – 20 שנים – עד שהיער יטופח מחדש לרמה סבירה, אם כי לעולם לא ישוב להיות דומה ליער הישן והאהוב.

הלב כואב בכל מקרה כזה, ודאי בשריפות יער שנגרמות בגלל טיפשות, חוסר תשומת לב או גרוע יותר – בגלל הצתות מכוונות של שונאי אדם וארץ.

לטעמי, ככל שכולנו נטייל יותר ביערות ברחבי הארץ נוכל להשגיח ולשמור עליהם. לכן, על אף החמסין המתיש שצפוי בסוף השבוע הנוכחי אנחנו מזמינים אתכם אל השבילים שפולחים את יער בית קשת  – אחד היערות היפים בצפון הארץ.
אגב, היות שאנחנו נמצאים סביב ט"ו באב ויום האהבה, אפשר להערים על החום ולבצע את הטיול בלילה, לאורו של הירח המלא.

עצי היערות, מורגלים בחמסינים הישראלים, עומדים על משמרתם חסונים ונאים, אך סביבם צובע נוף קמל, צהוב וחיוור את הגבעות בצבעים עגומים, ועל העצים נח אבק קיץ דביק.

רוחות הערב מנשבות, ורומזות לנו על הסתיו שיגיע כמו תמיד וישים קץ לחום: משבי רוח ערב מחוללים בשבילים, מסלסלים עלים ומערבולות אבק.
ברושים חסונים מנידים צמרתם בכובד ראש, עצי אורן ענקיים פורסים סביבם שמלת צל רחבה, ודרכי הנוף שפולחות הרים ויערות נדמות כאילו הן כבר מחדדות את מראות הנוף לקראת סוף הקיץ. לא מכבר התבשרנו כבר על חצב ראשון בהר הקפיצה, עוד סימן מבשר לסתיו המרגיע.

מי שעושה את דרכו אל צפון הארץ, או מן הצפון דרומה, מוזמן לסטות מעט מן הדרך הראשית, להיכנס אל דרך נוף יער בית קשת בנקודה אחת ולצאת מנקודה אחרת, למלא את הנשמה והריאות באוויר צלול ובנוף מרהיב: 18 ק"מ של דרך הנוף הנפלאה הזאת מחברים את שולי העיר נצרת עם צומת גולני תוך שהם מאגפים את העיר מדרום וממזרח.

משני צידי הדרך צומח יער אלונים עתיק מנוקד בעצי אורן ענקיים, ברושים ואפילו בחלקת ארזים.

בתקופת השלטון העותומאני השתרע כאן יער אלונים ענק אשר נכרת ברובו כדי להניע את תנורי קטרי הקיטור וגם השואה הסביבתית הזאת לעולם לא תתוקן עוד. אנשי קרן קיימת לישראל למדו על האסון הזה בשנת 1946 וכבר אז החלו בשיקום הסביבה, תוך שהם מטפחים יער ברוא אדם על מדרונות הרי נצרת.

לאורך עשרות שנים טופח המקום עם אינספור נטיעות, סלילת שבילים, הצבת שילוט והכנות רבות לקליטת קהל המטיילים. כיום יכולים הנוסעים והמטיילים ליהנות מעמל בן שנים, לחנות ולפוש בתחנות תצפית, ולטייל במסלולי טיול רגלי לאורך המסלול.

במרכז היער בנוי "בית היערן" אשר שימש בשנות הארבעים של המאה הקודמת את עובדי קק"ל. זהו מבנה אבן גדול שסביבו נסללו דרכים גם עבור בעלי מוגבלויות, ואלה מאפשרות כיום הולכה נוחה של כסא גלגלים עד ל'תצפית היערן' אשר משקיפה על בקעת יבנאל וקיבוץ בית קשת.
תחת עץ האלון העתיק במרכז היער הוצבה פינת ישיבה יפה שממנה יוצא מסלול הליכה לאורך כ-700 מ' אל סלעי דולימיט קשים, שמפוסלים בצורות ובצבעים מיוחדים.

מצפור תורען משקיף על בקעת תורען מגובה של 350 מטרים, ועל כביש 77 שמוליך לצומת גולני. הגבעות שממול מתפארות בתצורות 'העתקים' נדירות.

'מצפור התבור', על הר תבור, מתנשא בכל יופיו המושלם כאילו פוסל על-ידי פסל קפדן שדייק מאוד בבניית ההר, ואף הוסיף לו 'שפיץ' בקצה: 'כנסיית ההשתנות' המפורסמת.

נקודת תצפית נפלאה נוספת נמצאת מעל הר דבורה.

כך מגיעים: שלוש כניסות לדרך הנוף. כאשר מגיעים מצפון לדרום, הגישה היא אל השער הצפוני, מ'מחנה שמשון' שעל כביש 77, כשני קילומטרים מערבית לצומת גולני.
מסלול זה מסתיים בשער הדרומי, סמוך לנצרת עילית ('דרך החטיבות', מעלה יצחק רבין, אל יער צ'רצ'יל. מן המצפור ממשיכים כשני ק"מ עד לעיקול הכביש, שם נטוע שילוט שמכוון אל השער הדרומי).
הכניסה המזרחית היא מכביש מס' 65, ( עפולה – צומת גולני), דרך קיבוץ בית קשת. לאחר עיקול חד שמאלה נמצא שילוט שמכוון לדרך הנוף.

הדרכים סלולות בחלקן באספלט וחלקן דרכי עפר כבושות, ובכל אחת מן הכניסות הוצבו מתקנים לדפדפות עם מפות. למתבלבלים: קק"ל 1-800-350-550.

בסביבה 1: אל תוותרו על עליה להר תבור ועל ביקור בכנסיית ההשתנות (זמני הפתיחה: 08:00-12:00, ו-14:00-17:00).

בסביבה 2: סג'רה (אילניה). זהו בית הספר החקלאי שבו עבדו והתחנכו רבים וטובים מחלוצי הישוב העברי בארץ ישראל, בהם גם ראש ממשלתנו הראשון דוד בן גוריון.
במקום אפשר לבקר במעיין הכפר, במבנה אבן קדום, בשרידי בית כנסת מתקופת המשנה ובמקווה שהיה למערת קבורה. אפשר לשמוע את סיפרה של משפחת הגרים קורקין ועוד. במקום מתקיימת מכירת גבינות עיזים, ומשם אפשר לצאת לטיולי טרקטורונים ו'מיולים'.

תכניות נוספות לסופהשבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: יער בית קשת appeared first on TheCar.

בסמוך לעיר נצרת, מראש הר שצופה כיום אל עמק יזרעאל ואל העיר עפולה, קפץ ישו לפי המסורת הנוצרית ונעלם לרודפיו. היום ניצבת במקום נקודת תצפית מרהיבה ומומלץ להקדיש לה די זמן כדי ליהנות מן הנוף

דמיינו לעצמכם כפר קטן בגליל לפני כאלפיים שנים.

עלם צעיר מגיע אל בית הכנסת המקומי שבו נע קהל היהודים ומתפלל בדבקות. הצעיר מסוגף, שערו ארוך וזקן מכסה את פניו, והוא מסתובב, מוכר, בקרב הקהל.
שמו ישוע, והוא נביא זעם שמסתובב בכפרים ומוכר את משנתו למי שרוצה וגם למי שלא רוצה לשמוע אותו, מזהיר את היהודים מפני כעסו של האל.

הצעיר כבר עצבן את קהל המתפללים בפעמים קודמות, ובסיטואציה הדמיונית שלנו הם תוקפים אותו כעת בזעם רב בעודו ממהר להפטיר כמה אזהרות. כעת הוא מחשב את דרכו להימלט, רגליו קלות כאיילה והוא ממהר בריצה אל ההר שמדרום לכפר. ההר נישא מעל לעמק יזרעאל ובקעת כסולות, 397 מטר מעל פני הים ובקצהו מצוק תלול.

המתפללים דולקים אחר נביא הזעם עם מקלות ואבנים במטרה להיפרע ממנו, והוא רץ, נמלט מן ההמון, עד אל קצה המצוק הגבוה ושם נעצר.
הרודפים נעצרים גם הם מספר מטרים אחריו, ונראה שסוף סוף יוכלו לעשות בו שפטים. אבל ישוע עומד לרגע, מביט ברחמים בקהל הזועם, ו… מזנק מהמצוק.
הרודפים המומים. אחדים ניגשים אל קצה המצוק כדי לחזות בגופה המרוטשת במורד ההר, אבל אז הם נחשפים למראה מופלא: הנוף מרהיב, אבל באף מקום לא נמצאים שרידי המטיף. ישוע נעלם כבדרך נס ואיננו.

יש ודאי מי מבין הדמויות באגדה שלנו שנתקף בהרהורי חרטה, ואולי לא, ובכל מקרה חוזרת כל הקבוצה כגוף אחד אל בית הכנסת שבכפר ומתחילה לספר על הנס, להפיץ את הסיפור שילווה את האנושות עד ימינו אלה.

הר קדומים נקרא ההר הסמוך לעיר נצרת, אבל כמעט כולם מכירים אותו כ'הר הקפיצה'. בראשו ממוקמת תצפית מרהיבה וסביבה נטועים עצי זית, ועל ריבוע שיש טבועים פסוקים מן הברית החדשה אשר מקשרים את ישוע למקום ולאירוע.

מן התצפית ניבטים מרחוק ולמטה בתי העיר עפולה, עוטים אד לבן. מתחת נפרש כקשת הרחוב המעוגל של מושב 'תל עדשים', בתיו נראים מסודרים ועטופים בקרקע חומה ירקרקה.
כתמים כחולים אחדים של בריכות מוסיפים את צבעם לעמק שנחתך בקו ישר כסרגל על-ידי הכביש המוליך לעפולה. גם הכביש העולה לנצרת מתפתל בתמונה הנעימה הזאת, וכביש נוסף, מחודש בחלקו, מטפס בתלילות ונכנס למנהרת איכסל נצרת החדשה.

מדרום לעיר, על הר רחוק ונישא, עמדה לפי אותה המסורת אמו של ישוע וחזתה במרדף כשליבה אחוז פחד – ומכאן שמו הנוצרי של אותו הר: הר הפחד.

ממזרח נמצאים בקעת כסלות והישוב אכסל, ובקצה הבקעה מתנשא הר תבור. שביל ארוך מוליך אל מגרש החניה לתצפית, והוא מתאים גם למטיילים עם מגבלות גופניות.
רוח נעימה נושבת במקום בכל שעות היום, ובימים עם ראות טובה זהו נוף משכר לכן מאד מומלץ להקדיש מספיק זמן לביקור ולהתרווחות במקום. כדאי לשבת בנחת וליהנות מן הנוף, לשבת עם מפה ולזהות את האתרים הידועים הרבים שמסביב.

כך מגיעים: כביש 60 מוביל צפונה מעפולה לנצרת. אפשר לבחור בכביש המפותל הישן, או דרך כביש חדש שעובר מבעד למנהרה ומעל לגשר.

כאשר מגיעים אל הרמזור שמפנה לעיר נצרת עילית פונים ימינה, ובקצה הירידה מפנה שלט ימינה אל הר הקפיצה. הכביש ארוך ומטפס עד למעלה ההר, וממגרש החניה נותרות כחמש דקות של הליכה רגלית עד לאתר.

אנשי הקרן הקיימת טיפחו את המקום והכשירו גן יפה על פסגה שצופה לעמק יזרעאל, עם מסלול הליכה היקפי ממגרש החניה. דרך נוף קצרה מובילה מכאן אל בית היערן ואל מרפסת תצפית גדולה.

בסביבה 1: כנסיית בית הכנסת: בלב השוק של העיר נצרת, בחצר הכנסייה היוונית אורתודוקסית, נמצא מקום בשם 'כנסיית בית הכנסת' שבו, לפי המסורת הנוצרית, ניצב בית הכנסת שבו התרחש סיפורנו, ומשם ברח ישוע מפני תוקפיו.

בסביבה 2: יער קשת. דרך נוף שהוכשרה בידי אנשי קק"ל נמתחת מהר דבורה (473 מ') כמעט עד לצומת גולני. השביל מתאים לרוב כלי הרכב אך יש לנסוע עליו לאט ובזהירות.

The post טיול לסופ"ש: אל הר הקפיצה appeared first on TheCar.