חלקי חילוף מקוריים לרכב משווקים דרך מערכת השירות של יצרניות הרכב והם כמעט תמיד יותר יקרים – או הרבה יותר יקרים – מחלקים דומים או תחליפיים. יש מקרים שבהם חלקים מקוריים באמת יותר איכותיים, אבל לא תמיד הם מצדיקים את המחיר.

כאשר בוחרים אם להשתמש בחלק מקורי או תחליפי חשוב לדעת מי ייצר את החלק ומי מעניק לו אחריות, ואם הפרש המחיר בין האפשרויות השונות מצדיק בחירה כזאת או אחרת.

התשובה המלאה

לצורך תחזוקת רכב נדרשים שני סוגי חלקים: חלקי בלאי ושירות – למשל מסננים, צמיגים, מצתים, חגורות תזמון וכיוצ"ב, וחלפים לתיקון תקלות ותאונות, למשל מכלולים מכאניים או חלקי פח.

כל החלקים האלה מסופקים לצרכנים, בעלי הרכב, על-ידי יצרניות הרכב דרך רשתות השירות שלהן, אבל קבלו סוד שמור שכל היצרניות מעדיפות שלא תדעו: יצרניות הרכב עצמן מייצרות רק אחוז קטן מאוד מכלל החלקים שמותקנים במכונית.

כל יצרניות הרכב רוכשות את רוב החלקים שהן מתקינות ברכב מספקיות משנה שלהן, וכל ספקית משנה מתמחה ברכיבים ספציפיים. למשל – יצרנית רכב לא מייצרת מסנן שמן או חגורת תזמון, והיא גם לא מייצרת אטמים או שמשות. כדי למכור את החלקים האלה ללקוחות שלה היא מזמינה אותם אצל חברות שמייצרות אותם, ו"חותכת קופון" על הלקוחות ועל הספקיות.

חלק מיצרניות החלקים מוכרות את אותם רכיבים בדיוק באמצעות רשתות הפצה מקבילות – ובמקרים רבים אותם חלקים פשוט ארוזים באריזות אחרות אבל אין שום הבדל בינם לבין חלקים "מקוריים" שנמכרים במחיר גבוה יותר דרך רשת השירות הרשמית.

בנוסף – ישנם חלקים תואמים שמיוצרים על-ידי יצרניות חלקים מתחרות, ובתחום הזה יש לא מעט סוגי חלקים, רמות איכות ורמות מחיר. מצד אחד – יש למשל יצרניות של מכלולי בלימה (דיסקים ורפידות) שמציעות רמת איכות גבוהה בהרבה מזו שהותקנה במקור ברכב תמורת מחירים שקולים או אפילו נמוכים יותר.

מצד שני – יש רכיבים שיחסכו לכם שקלים בודדים אבל יכניסו אתכם לצרות צרורות מפני שהם מאיכות ממש ירודה – למשל מסנני שמן שרק נראים מבחוץ כמו "הדבר האמיתי".

כמו הרבה דברים בחיים גם כאן אין "פתרון בית ספר" ובגלל מחסור במידע קשה לצרכן הסופי לקבל תמונה מלאה אודות טיב החלקים והמקור שלהם – וכדי לבחור נכון צריך להשקיע זמן בחיפוש ובדיקות.

מה שחשוב לדעת זה שבהרבה מאוד מקרים תוכלו להשיג חלקים וחלפים מאיכות לא פחות טובה מן החלקים המקוריים, ולפעמים גם באיכות יותר טובה – תמורת מחירים משתלמים בהרבה.

יחד עם זאת – בשוק מסתובבים גם חלקים זולים שיחסכו לכם כמה לירות בזמן התיקון או הטיפול אבל בגלל איכות ירודה הם עלולים לגרום לנזקים יקרים.

לקריאה נוספת:

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

מתי כדאי להחליף צמיגים?

האם אפשר למלא דלק באוקטן 98 במקום אוקטן 95?

The post האם יש הבדלים בין חלקי חילוף מקוריים לרכב לבין תחליפיים? appeared first on TheCar.

נקר בצמיג ("פנצ'ר") נגרם ברוב המקרים בגלל חדירת עצם מתכתי חד לתוך הסוליה, ואת החור הזה אפשר לסתום ביעילות באמצעות הדבקת "פטריה" מתוך חלקו הפנימי של הצמיג.
אם החתך גדול, או שהפגיעה היא בקצה הסוליה או בדופן הצמיג – אי אפשר ומסוכן לתקן תקר כזה.

התשובה המלאה

אסור לתקן צמיג, והוא צריך להיפסל, אם עומק החריצים שבו קטן מ-3 מילימטרים או אם גילו מעל 10 שנים (ממועד הייצור), או אם התגלו בו סדקים, יובש, קרעים/חתכים, נפיחויות או נזק בדופן.

צמיגים למכוניות (להבדיל מצמיגי רכב עבודה ורכב כבד) מתקנים רק בתיקון קר באמצעות פטריה בלבד, ולאחר מכן יש לבצע איזון גלגל.

הגודל המרבי של חור שמותר לסתום באמצעות פטריה הוא 2 מילימטרים, ומותר לתקן רק תיקון אחד בכל שליש מהיקף הצמיג – בתנאי שהמרחק המינימלי בין שני תיקונים יהיה 11 סנטימטרים. אסור לתקן תקר בכתף הצמיג, בדופן שלו או בעקב הצמיג.

בכל מצב אחר – אפשר וכדאי לתקן צמיגים.

לקריאה נוספת:

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

מקבלת אחריות: יבואנית בלעדית חייבת לטפל ברכב מייבוא מקביל ואישי

The post איך יודעים אם אפשר לתקן תקר או שחייבים להחליף צמיג? appeared first on TheCar.

התשובה המלאה

עלויות הבעלות על רכב הכבדות ביותר הן הוצאות המימון ("מחיר הכסף"), ירידת ערך הרכב, ביטוחים ואגרות.

עלויות השימוש ברכב הכבדות ביותר הן דלק ואנרגיה, תחזוקה וטיפולים (ברכב שנוסע הרבה), חניה ואגרות שימוש.

למען הנוחות, אם מחיר של רכב חדש הוא 100 וירידת הערך שלו לינארית ועומדת על 15% בשנה (בפועל יש ירידת ערך גדולה יותר בתחילת הדרך ולצורך הדוגמה אין משמעות לאחוז המדויק של ירידת ערך) – אז בשלוש השנים הראשונות הוא יפסיד 38.58, אבל בשלוש השנים הבאות הוא יפסיד רק 23.7 מפני שתחילת ההפחתה היא על ערך נמוך יותר. בפועל – ירידת הערך על רכב חדש גבוהה עוד יותר ביחס לרכב משומש.

בכל מקרה – ההפרש הזה, כ-15 (שוב, המספרים לא רלוונטיים ונועדו להמחשה בלבד), מצטרף לעלות המימון, ובהנחה שעלות המימון ("מחיר הכסף") זהה, היא מוטלת במקרה של רכב חדש על "100" וברכב משומש רק על "61.4". להפרשים האלה יש להוסיף גם את העלות הגבוהה יותר של ביטוח של רכב חדש ועלות אגרות גבוהה יותר, ועד כאן כיסינו רק את עלות הבעלות.

העלויות המשתנות – עלויות שימוש – מושפעות מאוד מכמות הקילומטראז' שמבוצעת והנעלם הגדול הוא אם נדרש טיפול שגרתי יקר במיוחד כמו החלפת רצועת תזמון במנועים עם רצועה טבולה.

עד כאן השיקול הכלכלי, וכפי שהחישוב מדגים: קל להוכיח שעלות הבעלות והשימוש ברכב חדש גבוהה יותר מאשר ברכב משומש.

ה"עז", כאמור, היא במקרה שבו נתקלים בדגם או במכונית משומשת עם עלויות תחזוקה גבוהות במיוחד.

לקריאה נוספת:

האם כדאי לקנות רכב חדש לקראת סוף השנה או שעדיף להמתין לשנה החדשה?

מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש?

אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי?

The post כלכלית, האם משתלם יותר לקנות מכונית חדשה או משומשת? appeared first on TheCar.

אם קיימת נזילה ממערכת הקירור ורוצים להמשיך לנסוע כדי להגיע למוסך אפשר למלא מים רגילים במקום נוזל קירור. זה פחות או יותר המצב היחיד שבו כדאי למלא מים במערכת הקירור, ובכל מצב אחר חשוב להקפיד שימוש בנוזל קירור איכותי.

התשובה המלאה

מערכת הקירור ברכב סופחת חום מן המנוע ומונעת ממנו להתחמם לטמפרטורות שעלולות לגרום לנזק. במנועי בעירה משולבים מעברי נוזל סביב בלוק המנוע והצילינדרים וסביב ראש המנוע, ונוזל שעובר דרכם סופח חום ומוליך אותו אל מצנן ("רדיאטור") שבו הוא מקורר.

מים רגילים ("מי ברז") מכילים מינרלים ומשקעים שעלולים להצטבר בתוך מערכת הקירור של הרכב ולגרום לסתימות של מעברי נוזל, ולעומת זאת נוזל קירור מכיל כימיקלים שמסייעים לו לספוח חום בדרך יעילה יותר, לצמצם אפשרות למשקעים וסתימות ולמנוע חלודה ("קורוזיה"). הכימיקלים גם מעלים את נקודת הקיפאון של הנוזל, וזה חשוב בחורף.

בלית ברירה אפשר להשתמש במים למשך זמן קצר במקום נוזל קירור, אבל לאורך זמן זה עלול לגרום לנזקים ובכל מקרה פוגע ביעילות של מערכת הקירור.

אגב – נוזל הקירור מאוד רעיל ולכן חשוב להרחיק אותו מהישג ידיהם של ילדים.

לקריאה נוספת:

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

האם אפשר למלא דלק באוקטן 98 במקום אוקטן 95?

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

The post האם אפשר למלא מים רגילים במערכת הקירור במקום נוזל קירור? appeared first on TheCar.

תיבות אוטומטיות נחלקות לשלושה סוגים עיקריים: פלנטרי (או "קונבנצינלי") רובוטי (ואלה נחלקים לשני סוגים) או רציף. שלושת הסוגים האלה מוגדרים ברישיון רכב ישראלי כ"אוטומטי" – אבל אופי הפעולה שלהם שונה מאוד.

התשובה המלאה

הדרך הפשוטה והאמינה ביותר להתאים את מהירות הסיבוב של המנוע למהירות הסיבוב של הגלגלים היא על-ידי תיבת הילוכים ידנית עם מספר גלגלי שיניים ובורר הילוכים שמשלב את יחס ההעברה שהנהג בוחר. בעת השילוב של יחס העברה כזה או אחר נדרשת הפרדה זמנית של כוח המנוע מן התיבה, וזה מבוצע באמצעות מצמד ("קלאטש") שעליו לוחצים עם רגל שמאל.

רוב הנהגים בישראל מעדיפים שהעברת ההילוכים תבוצע עבורם באופן אוטומטי – ולצורך זה יש שלוש טכנולוגיות מובילות.

סוג התיבה שהופך יותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות הוא רובוטי, וקל לדמיין מה תיבה כזאת בעצם עושה אם חושבים על "רובוט" שמחליף את הפעולה הידנית של החלפת יחסי העברה.

בתיבות "רובוטיות" יש מספר קבוע של יחסי העברה – בדרך כלל בין 5 ל-7 – ומערכת אלקטרו-מכאנית שקובעת מה יחס ההעברה המתאים ביותר לתנאי הנהיגה ומחברת בין גלגלי השיניים שמתאימים ליחס הזה.

חשוב מאוד להתייחס אל תיבה רובוטית כאל "תיבה ידנית שמופעלת באופן אוטומטי" מפני שכמו בתיבה ידנית – גם בתיבה רובוטית יש מצמד (או מצמדים) והוא מנתק את כוח המנוע ברגע שבו משולב הילוך או כאשר הרכב נמצא בתנועה מאוד איטית.

תיבה רובוטית חד-מצמדית (עם מצמד בודד) היא הפשוטה ביותר והיא מאוד דומה לתיבה ידנית למעט העובדה שבחירת יחסי ההעברה והפרדת המצמד מבוצעים על-ידי רובוט. נהגים רבים – במיוחד מי שנהגו קודם ברכב עם תיבה אוטומטית קונבנציונלית – לא מרגישים בנוח ומתקשים להתרגל לאופן שבו הרובוט שולט בהפרדת המצמד ובבחירת ההילוכים, וזה אכן סוג פעולה שדורש נהיגה עדינה ומודעת וצריך להתרגל אליו.

תיבה רובוטית כפולת מצמדים היא תיבת ההילוכים היעילה ביותר מבחינת אובדן אנרגיה ולכן אפשר להשיג איתה את תצרוכת הדלק הטובה ביותר, ולמרות שהפעולה שלה יותר מעודנת מזו של תיבה רובוטית עם מצמד בודד – גם לנהיגה עם תיבה כזאת צריך להתרגל.

בתיבת מצמד כפול יש צד אחד שכולל את כל ההילוכים האי-זוגיים (1, 3, 5, 7) וצד אחד שכולל את ההילוכים הזוגיים (2,4,6) ולכל צד יש מצמד משלו. כאשר מתניעים את הרכב או כשהוא עומד מונע במקום שני המצמדים פתוחים, ובצד האי זוגי משולב כבר ההילוך הראשון.

עם תחילת נסיעה המחשב סוגר את המצמד הראשון ובצד השני של התיבה משולב ההילוך השני אבל המצמד שלו פתוח. ככל שמהירות הנסיעה עולה המחשב פותח את המצמד הראשון וסוגר את השני וכך משלב את ההילוך השני במקום את הראשון, ובמקביל עוברת התיבה מן ההילוך הראשון לשלישי, עדיין עם מצמד פתוח. תיבות רובוטיות עם מצמד כפול יכולות להעביר הילוכים מהר יותר וחלק יותר מנהג אנושי, ולהתאים טוב יותר את מהירות המנוע למהירות הנסיעה.

בשני הסוגים הנפוצים הנוספים של תיבות אוטומטיות אין מצמד במובן המקובל, ולכן הפעולה של תיבות כאלה חלקה ונעימה יותר. מצד שני – חלק מן האנרגיה אובד בתוך כדי פעולת התמסורת ולכן הן מבזבזות דלק ביחס לתיבות ידניות או רובוטיות.

בתיבה רציפה יש אינסוף יחסי העברה מפני שהתמסורת מבוצעת באמצעות רצועת מתכת שמעבירה את הכוח בין קונוס אחד לקונוס אחר – ויחס ההעברה נקבע בהתאם למיקום של הרצועה על חלקיהם הרחבים או הצרים של הקונוסים.

בתיבות כאלה מעלה מחשב ניהול המנוע את מהירות הסיבוב של המנוע לנקודה האופטימלית ומשנה את מהירות הנסיעה באמצעות תיבת ההילוכים. התחושה, בחלק ממצבי הנהיגה, היא כמו תאוצה עם תיבת הילוכים ידנית ומצמד מחליק.

תיבת הילוכים פלנטרית ("קונבנציונלית") היא הסוג הוותיק והנפוץ ביותר של תיבות הילוכים, יש בה יחסי העברה אבל הבחירה שלהם מבוצעת באמצעות מערכת מאוד מסובכת של מעברי שמן ושסתומים. חלק שנקרא ממיר מומנט אחראי על הפעולה החלקה והנינוחה של התיבה.

לקריאה נוספת:

גם חשמלית וגם ידנית: טויוטה מפתחת תיבת הילוכים ידנית לרכב חשמלי

ילדות בית ספר באוסטרליה לומדות תחזוקת רכב בסיסית

אפילו לא בצחוק: האם רנו מחזירה את פנסי החזית הצהובים?

The post מה ההבדלים בין תיבת הילוכים ידנית, רובוטית ואוטומטית? appeared first on TheCar.

התשובה המלאה

נורות אזהרה אדומות על לוח המכשירים מתריעות מפני תקלה חמורה כמו התחממות של המנוע, לחץ שמן נמוך, כשל של מערכת הבלמים או כל דבר שדורש תשומת לב מיידית ועצירה מהירה במקום בטוח.

לעולם אסור להתעלם מנורה אדומה שנדלקת, מפני שהמשך נסיעה עלול לגרום נזק חמור ויקר ואפילו לערב את הרכב במצבים תאונתיים. יש לגרור את הרכב למוסך ולא להמשיך בנסיעה.

נורות התרעה צהובות או כתומות מתריעות מפני בעיה שחשוב לטפל בה בהקדם אבל היא לא מסכנת את הנוסעים או את הרכב באופן מיידי. נורות כתומות מתריעות, למשל, מפני רמת טעינת חשמל נמוכה, תקלה במערכת שירות כמו דימום-והתנעה, רמות זיהום אוויר גבוהות, חיישן תקול או – במקרה יותר חמור – ירידת לחץ אוויר באחד הצמיגים.

אסור להתעלם מן ההתרעות האלה – חשוב להבין מהיכן הן נובעות ולתקן את הטעון תיקון – אבל אין צורך לעצור את הרכב ולגרור אותו למוסך – כמו במקרה של נורה אדומה.

נורות ירוקות וכחולות הן בדרך כלל אינפורמטיביות. נורות ירוקות מתארות שאורות הדרך או תאורת החניה דולקים, או שהאיתות פועל, ואילו תאורה כחולה מתארת שהאור הגבוה פועל ועלול לסנוור נהגים שנוסעים ממול.

לקריאה נוספת:

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

ריקול משמעותי ל-BYD אטו 3 ודולפין, וזה אירוע חשוב וחיובי

אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי?

The post מה המשמעות של צבעי נורות האזהרה בלוח המחוונים? appeared first on TheCar.

התשובה המלאה

קרינת השמש מחוללת נזקים קשים לחלקי פלסטיק ולחלקים צבועים, ואחת ההשפעות המזיקות שלה היא יצירת עכירות של עדשות פנסי החזית ברכב. ככל שהפנסים נעשים עכורים יותר כך נפגמת עוצמת התאורה שלהם, עד למצב שבו אין אפשרות לעבור בהצלחה את מבחן הרישוי השנתי לרכב.

ברוב המקרים אפשר להחזיר את המצב לאחור, ולו במעט, ושלב ראשון בשיקום של פנסי חזית הוא לנקות את העדשה שלהם באופן יסודי עם מים וסבון כדי להסיר לכלוך.

לאחר מכן מורחים על העדשה תרכובת ליטוש מיוחדת שאותה אפשר לרכוש בחנויות לאביזרי רכב, ואז מלטשים את החומר בעדינות באמצעות נייר לטש עדין במיוחד. קיימות ערכות שונות לשיקום פנסים וברוב המקרים הן מכילות את כל הרכיבים שנחוצים לצורך ביצוע המטלה.

אפשרות אחרת היא לבצע ליטוש מקצועי במכון לשטיפת רכב או במוסך, ובכל מקרה מאוד חשוב לסיים את העבודה עם מריחת חומר הגנה מפני קרינת UV כדי לעכב את המשך תהליך הפגיעה בעדשה.
במקרים קיצוניים – כאשר העדשה לוטשה כבר מספר פעמים או שהליטוש לא עוזר – אין מנוס אלא להחליף את הפנסים. במקרה כזה כדאי לבחון מחירי פנסים תחליפיים מול מחירי חלקים מקוריים.

לקריאה נוספת:

תיקון הטורבו במנוע יעלה לכם אלפי שקלים. כך תשמרו עליו ועל חשבון הבנק שלכם

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

מתי כדאי להחליף צמיגים?

The post מהי הדרך הנכונה ללטש ולחדש פנסי רכב? appeared first on TheCar.

ליבואן או יצרן רכב אסור להתנות את מתן הכיסויים של אחריות היצרן בכך שלקוח יטפל במוסכי הרשת שלהם – אבל מותר לו להתעלם מחובות האחריות אם הרכב לא טופל לפי הנחיות היצרן.

טיפול במוסכי רשת היבואן כמעט תמיד יהיה יקר יותר, אבל במוסכי הרשת יטפלו על חשבון היצרן בתקלות שמוסכים אחרים אפילו לא יודעים עליהן.

התשובה המלאה

טיפולים ותיקונים של רכב ברשתות השירות של יבואני הרכב יקרים מאותם טיפולים ותיקונים במוסכים אשר מורשים רק על-ידי משרד התחבורה, וזאת סיבה מספיק טובה לטפל במוסך מקצועי ואמין גם אם הוא לא נושא את הסמל של היבואן.

החוק בישראל אוסר על יבואן רכב להתנער מתיקונים במסגרת אחריות היצרן ברכב שלא טופל ברשת השירות שלו – אבל זה לא אומר שאין יבואנים שעוברים מידי פעם על החוק.

אבל לפני שמדברים על חוקים ועל תקנות צריך לומר משהו מאוד חשוב על תחזוקה שוטפת של כלי רכב. לא מעט בעלי רכב "מפספסים" – בין אם בטעות או ביודעין – את מועדי הטיפול שקבועים בשגרת התחזוקה של יצרניות הרכב, ובמקום להכניס את הרכב למוסך בכל שנה, או בכל קילומטראז' שנקבע – הם "מדלגים" על טיפולים או דוחים אותם במספר חודשים או באלפי קילומטרים.

באופן הפוך מן ההיגיון של לא מעט אנשים – כלי רכב חדישים עלולים להיות יותר רגישים לשגרת התחזוקה שלהם מאשר כלי רכב ישנים יותר – וזה נכון שבעתיים כאשר מדובר במנועים קטני נפח ומוגדשי טורבו. בכלי רכב כאלה כדאי להיות יותר צדיקים מן האפיפיור ולא רק שלא לאחר את הטיפול אלא אפילו להקדים אותו. לא להחליף שמן כל 20,000 או 30,000 קילומטרים – כפי שמוגדר על-ידי חלק מן היצרנים, אלא להקדים את זה ל-10,000 או 15,000 ובדגמים ספציפיים אפילו ל-5,000 קילומטרים. הסיבה: רגישות של מנוע לשמן מלוכלך או ירידת מפלס שמן עלולה להתדרדר להרס מוחלט של המנוע ונזק של עשרות אלפי שקלים.

במילים פשוטות: כל בעל רכב צריך להכיר את שגרת התחזוקה של הרכב שלו ולהקפיד עליה כדי שלא להיקלע לצרות יקרות – ולא משנה אם מבצעים את הטיפול במוסך מורשה יבואן או מורשה משרד התחבורה.

לפחות אחת לכמה שנים כדאי מאוד להכניס את הרכב למוסך מורשה יבואן לצורך טיפול שוטף "קטן", ובאותה הזדמנות לבדוק בעת קליטת הרכב אם יצרנית הרכב פרסמה לגבי אותו דגם "עלוני שירות" (TSB) אשר מנחים את רשת השירות לבצע תיקונים שונים על חשבון היצרן.

מוסכים שאינם מוסכי רשת לא מקבלים את ההנחיות האלה וגם אם הם מודעים להם הם לא יבצעו את התיקונים על חשבונם, אלא במקרה הטוב על חשבון בעל הרכב. זאת הסיבה שכדאי להיות בקשר גם עם רשת השירות של היבואן.

לקריאה נוספת:

האם יבואנית טויוטה פוגעת ביבוא מקביל על-ידי אי-כיבוד אחריות יצרן?

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

מקבלת אחריות: יבואנית בלעדית חייבת לטפל ברכב מייבוא מקביל ואישי

The post רכשתי רכב חדש. האם חייבים לבצע טיפולים רק במוסכי היבואן? appeared first on TheCar.

כן, במכוניות רבות אפשר וכדאי להשבית את פונקציית Start-Stop בין אם באמצעות כפתור או דרך הגדרות במסך הרכב. בחלק מן הדגמים חייבים לחזור פעולת הניטרול לאחר כל התנעה של המנוע, אבל תמיד כדאי לעשות את זה

התשובה המלאה

מערכות "דומם-והתנע" (Start-Stop) נועדו לחסוך דלק, ובעיקר זיהום אוויר, על-ידי כיבוי של המנוע כאשר המכונית עומדת – למשל ברמזור או בחניה, והתנעה מהירה של המנוע לקראת תנועה.

המערכת מדוממת את המנוע באופן עצמאי ומתניעה אותו מחדש ברגע שבו הנהג עוזב את דוושת הבלמים, אבל כדי שכל הפלא הזה יתרחש נדרשת מערכת לא פשוטה ולא זולה לתחזוקה.

ראשית לכל – והכי כואב בכיס – כאשר מערכות דומם-והתנע מכבות את המנוע עדיין נדרשת אספקת חשמל לרכב ולתא הנוסעים – למשל כדי להשאיר את התאורה החיצונית פועלת, את מערכת המולטימדיה, את מיזוג האוויר שמקרר או מחמם את תא הנוסעים ואת כל צרכני החשמל האחרים. בחלק מן המכוניות מופעלת משאבת שמן חשמלית כדי שהמנוע לא יינזק בזמן הכיבוי, וכדי לפרנס את כל צרכני החשמל האלה נדרש מצבר 12 וולט עם קיבולת גבוהה וכושר לטעינה ופריקה מהירה. המצברים האלה הרבה יותר יקרים ממצברי רכב רגילים.

בנוסף – במנועים מוגדשי טורבו עלול הכיבוי התכוף של המנוע לפגוע בשימון ובקירור וזה לא מוסיף חיים לאף מערכת שזקוקה לשימון.

בדגמים רבים אפשר לנטרל את מערכת ההדממה באמצעות כפתור או מתג שממוקמים על לוח המחוונים או על הקונסולה שלצד הנהג, או על-ידי תפריט הגדרות הרכב על מסך מערכת המידע והבידור של הרכב.
בדגמים מסוימים נדרש לחזור על פעולת הביטול בכל פעם מחדש לאחר התנעה של הרכב, וישנם דגמים שבהם אי אפשר לבטל את המערכת.

כמעט בכל המכוניות אפשר לבטל את המערכת באמצעות תוכנה מתאימה – אבל חשוב לשים לב שזה עלול לפגוע באחריות היצרן.

לקריאה נוספת:

מערכת "עצור והתנע" הורסת לכם את המנוע ברכב. כבו אותה

תיקון הטורבו במנוע יעלה לכם אלפי שקלים. כך תשמרו עליו ועל חשבון הבנק שלכם

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

The post האם אפשר וכדאי להשבית את פונקציית Start+Stop ברכב, וכיצד לעשות זאת? appeared first on TheCar.

קשה לתדלק סולר אל מיכל הדלק של כלי רכב עם מנוע בנזין וזאת מפני שמותקן בה פתח תדלוק בקוטר קטן יותר מן הקוטר של פיית התדלוק של משאבת הסולר.

גם אם תנסו לעשות את זה – פיית המשאבה פשוט לא תיכנס.

למרבה הצער – אף אחד עדיין לא מצא פתרון פשוט כדי למנוע את הטעות ההפוכה, ומי שרגיל לתדלק בבנזין עלול לטעות טעות יקרה ולתדלק כך גם כלי רכב שמונעים עם מנועי דיזל. טעות כזאת עלולה לגרום לנזקים ואם גיליתם אותה בזמן חשוב לפעול במהירות: ראשית לכל – אל תפעילו את המנוע. הזמינו גרר וגררו את הרכב אל מוסך מורשה שבו ינקזו את כל הבנזין והסולר שבמיכל הדלק ויבדקו אם נכנס בנזין אל מערכת הדלק של הרכב, או למנוע עצמו.

התשובה המלאה

במצב כזה הכי חשוב והכי דחוף זה פשוט לא להתניע את המנוע – כדי שלא יישאב בנזין לתוך מערכת הדלק.

בשונה ממנוע בנזין – מערכת דלק של מנוע דיזל – וגם המנוע עצמו – זקוקים לתכונות השימון של הסולר לצורך פעולה תקינה.

בנוסף, גם שיטת ההצתה של הדלק שונה: מנוע בנזין מצית דלק באמצעות מצת ("פלאג") בעוד שמנוע דיזל מצית סולר באמצעות לחץ וחום.

אם מערכת הדלק מקבלת בנזין במקום סולר המנוע לא יוכל להצית את הבנזין בתזמון מתאים (הבנזין יוצת מהר מידי), ועלולה להתרחש הצתה מוקדמת שתגרום לסדקים ולשברים בחלקים פנימיים של המנוע.
בנוסף, מחסור בשימון עלול לגורם נזק למזרקי הדלק, למשאבת הסולר ולרכיבים נוספים.

אם נכנסה כמות קטנה מאוד של בנזין למיכל הסולר כנראה שלא ייגרם נזק, אבל אם הוכנסו בטעות כמה ליטרים – הפעולה הטובה ביותר תהיה לרוקן את כל מיכל הדלק, ובמידת הצורך לבצע ניקוי של מערכת הדלק על-ידי איש מקצוע.

לקריאה נוספת: 

מתי כדאי להחליף צמיגים?

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

The post תדלקתי את המכונית בבנזין במקום בסולר. מה לעשות? appeared first on TheCar.

כאשר מקפידים על תחזוקה ומרווחי טיפולים בהתאם להוראות יצרן הרכב אין שום בעיה. אם הרכב עומד וצובר אבק ולכלוך – יש מספר פעולות שחשוב לבצע.

התשובה המלאה:

מכונית שמתוחזקת באופן סביר יכולה להחזיק עשרות שנים בלי שום בעיה – גם כאשר נעשה בה שימוש רב וגם אם היא כמעט לא נוסעת.
חשוב להתאים את תחזוקת הרכב לאופן השימוש, ולצורך זה יש לדעת מה הנזק האפשרי לכל מערכת ולתחזק אותה נכון.

השאלה שנשאלת כאן היא אם מכונית שנוסעת מעט, נאמר 1,200 קילומטרים בשנה כלומר 100 קילומטרים בכל חודש – נפגעת בגלל שימוש מועט. התשובה היא שכל אחת ממערכות הרכב מושפעת אחרת משימוש מזערי, לכן נעבור על כל מערכת בפני עצמה.

ככלל, חלקי גומי נוטים להתייבש כאשר לא מופעל עליהם לחץ (או אם מופעל לחץ אחיד ויחיד), חלקי מתכת חשופים עלולים להחליד, נוזלים עלולים לצבור משקעים, מסננים עלולים להיסתם, והמצבר נפרק. בנוסף, צבע הרכב עלול להיפגם אם חונים במיקום לא טוב.

מנוע

למנוע תקין לא משנה אם לא מפעילים אותו אבל בעיות עלולות להיגרם במערכות העזר של המנוע. הנזק היחיד למנוע עצמו יכול להיות כתוצאה ממשקעים בשמן שנצברים בעוקה או במעברי שמן – אבל אם מקפידים להחליף שמן ומסנן אחת לשנה לא צריכה להיות בעיה.

חלקי גומי שעלולים להיסדק או להפוך פריכים כתוצאה מחוסר שימוש הם חגורת האביזרים וצינורות – בעיקר של מערכת הקירור. לא תמיד יש גישה נוחה אל כל הצינורות אבל במידת האפשר כדאי לנקות אותם מאבק אחת לשנה עם חומר סיליקוני ייעודי ולא עם דטרגנט מייבש.

באותה הזדמנות צריך לשים לב לאפשרות שחרקים, זוחלים או מכרסמים השתכנו בתוך תא המנוע. אם יש כאלה צריך לסלק אותם משם.

צמיגים ומצבר

הצמיגים והמצבר ניזוקים מחוסר שימוש לא פחות – ולפעמים גם יותר – מאשר כשהם בשימוש. הגומי של הצמיגים צריך "לעבוד", ואם הרכב עומד למשך שבועות ארוכים באותה נקודה נוצר לחץ רב מידי על חלקים ספציפיים. זה עלול לגרום לסדקים בגומי, קרע של רצועות וסיבים בתוך הצמיג ובלאי מהיר.

הפתרון: הקפדה על ניפוח ללחץ אוויר גבוה בהתאם להנחיות היצרן, והזזה של הרכב כל כמה ימים אפילו למרחק של עשרות סנטימטרים או מטרים בודדים, אפשר אפילו בדחיפה.

גם כאשר מערכת החשמל ברכב תקינה קיימת זליגת חשמל מינימלית (במיוחד בכלי רכב שבהם מותקנות מערכות איתור וכיוצ"ב) – על אחת כמה וכמה אם המערכת לא תקינה. כאשר מצבר נפרק לגמרי אי אפשר להניע את הרכב ובנוסף גם נגרם נזק למצבר עצמו.

לא כדאי להתניע את המנוע לכמה דקות רק כדי לטעון את המצבר מפני שבמקרים רבים מערכת החשמל לא תצליח לטעון בחזרה אפילו את כמות האנרגיה שנדרשה לצורך ההתנעה.
כן כדאי לתכנן מראש משימות מתאימות ולצאת לנסיעה של כ-15-20 דקות כדי לטעון את המצבר. לא לתכנן נסיעות שבהן יש לכבות את הרכב ולהתניע מחדש, אחרת מה הפואנטה?

חלקי מרכב

חשיפה ממושכת לשמש ולאבק לא מועילה לצבע של הרכב, וחניה מתחת לעצים שמשירים פירות דביקים או כאלה שמשכנים ציפורים תגרום להצטברות של חומרים מזיקים על הצבע. לא טוב.

ככלל עדיף לחנות בחניה מקורה ובוודאי לא מתחת לעצים או עמודי חשמל ותאורה, וגם לא באזורים חשופים לרוחות, מלח ים או אבק.

כדאי לכסות את הרכב בכיסוי ייעודי ולאבטח את הכיסוי לרכב כדי שהוא לא יתעופף ממנו.

חלקי פנים

חלקי פלסטיק של הדאשבורד והקונסולה המרכזית, מסכים, משטחי דיפון וריפודים, וגם מתגים ומנופים – ניזוקים כתוצאה מחשיפה לשמש ישירה, ובמיוחד כאשר חונים במקום אחד והשמש חורכת אותם באותו נתיב יום אחר יום.
אפשר להניח בתוך הרכב צלון קדמי ולפעמים גם אחורי, אפשר לכסות את חלקי הפנים עם סדין או מגבת ואפשר לכסות את הרכב כולו עם כיסוי.

לקריאה נוספת:

מתי כדאי להחליף צמיגים?

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו? appeared first on TheCar.

כן, צריך לקחת את זה בחשבון, אבל עוד יותר חשוב לשים לב שלא כל המערכות חשובות באותה מידה. בנוסף – לחלק מן המערכות יש חסרונות משמעותיים ויקרים שצריך להישמר מפניהם.

התשובה המלאה:

כמעט כל המכוניות החדשות שנמכרו בארץ בשנים האחרונות מצוידות במערכות סיוע לנהיגה (ADAS) אשר מאפשרות לצמצם את הסיכוי לתאונה, ומאוד מפתה לומר שצריך להעדיף מכוניות שמצוידות בכמה שיותר מערכות (או פונקציות) על פני מכוניות שלא מצוידות בהן.

אלא שהמציאות הרבה יותר מורכבת, לכן לא נכון להמליץ באופן חד משמעי וקטגורי על מערכות סיוע לנהג. עדיף להכיר את היתרונות ואת החסרונות ורק לאחר מכן לגבש החלטה.

יתרונות

כאשר מערכות סיוע לנהיגה מתפקדות טוב – וזה אף פעם לא קורה ב-100% – הן יכולות לעצור את הרכב כדי להימנע מתאונה ולכל הפחות להאט אותו כדי להפחית את עוצמת התאונה. מערכות סיוע יכולות למנוע סטייה מנתיב הנסיעה כאשר נהג נרדם או מאבד ריכוז, וחלקן יכולות להתריע ואף למנוע מעבר לנתיב נסיעה שנוסע בו רכב אחר או לעצור רכב שנוסע אחורה אם עובר שם ילד ועוד ועוד.

ככלל – מערכות סיוע לנהיגה עוזרות מפני שהן תמיד שם ואף פעם לא מתעייפות, בזמן שנהגים כן מתעייפים ומאבדים ריכוז.

חסרונות

החיסרון הבסיסי של מערכות סיוע לנהיגה הוא שהן לא מסוגלות לתפקד בכל מצבי הנהיגה ולא יכולות להחליף את הנהג או לכפות על אובדן הערנות שלו. אלא שנהגים – גם במודע וגם באופן לא מודע – מסתמכים על המערכות האלה ומרשים לעצמם לעשות דברים שהם לא היו עושים ברכב שאין בו מערכות כאלה.

למשל, נהגים מרשים לעצמם להשתמש בטלפון נייד מפני שהם מרגישים (בטעות!) שיש מי ששומר עליהם וימנע מהם להיקלע לתאונה.

התופעה הזאת מוכרת למדע ונקראת Moral hazard – והמשמעות המעשית שלה היא שאדם מוכן להגביר את רמת הסיכון שלו כשהוא מרגיש מוגן. לדוגמא – אם תעמדו על מרפסת של קומה 20 ואין לה מעקה כנראה שלא תעמדו ליד הקצה שלה. אבל אם יש למרפסת הזאת מעקה כנראה שתתקרבו אליו ואף תניחו עליו את הידיים או אפילו כוס קפה.

עלויות

מערכות סיוע לנהיגה מוסיפות רמת מורכבות גבוהה לרכב וחלקן גם מתקלקלות. כאשר זה קורה לאחר תקופת האחריות – כפי שלמדו על בשרם מאות בעלי דגמים שונים של מיצובישי בישראל – התיקון שלהן עלול לעלות הרבה אלפי שקלים.

בנוסף – חלק מן החיישנים של מערכות הסיוע לנהיגה, למשל חיישן רדאר, מותקנים בקדמת הרכב, ובמקרה של תאונה זה עלול להזניק את גובה הנזק באלפי ואף עשרות אלפי שקלים.

מצד שני – חלק מחברות הביטוח מעניקות הנחות בעת ביטוח כלי רכב שמותקנות בהם מערכות בטיחות.

בשורה תחתונה

– יש נהגים ונהגות שתמיד ינהגו כשהם מרוכזים וכנראה שלעולם לא יגיעו למצבים שבהם מערכות הסיוע לנהיגה מתערבות או מתריעות. עבור נהגים ונהגות כאלה מערכות סיוע לנהיגה משפרות עוד יותר את הבטיחות.

נהגים אחרים, שיעסיקו את עצמם בדברים שלא קשורים בנהיגה ויסתמכו על "מערכות הבטיחות" –  מגבירים את רמת הסיכון לתאונה והסטטיסטיקות מוכיחות ששיעור המעורבות שלהם בתאונות עולה במקום לרדת.

לקריאה נוספת:

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

האם חנייה בחוץ לאורך שעות רבות יכולה להזיק לצבע של הרכב?

החל מאיזה מודל צריך אישור בלמים לטסט?

The post מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש? appeared first on TheCar.

צמיגים מתבלים כתוצאה של קילומטראז' נסיעה ארוך אבל גם בגלל משך הזמן שחלף מאז שהם יוצרו. צריך להחליף צמיגים בהתאם לשני הנתונים האלה ולאיכות הצמיג.

התשובה המלאה:

אי אפשר להפריז בחשיבות של צמיגים טובים ותקינים לבטיחות ולקשר של הרכב עם הכביש, אבל מדובר גם בהוצאה לא זולה: מחיר ממוצע של צמיג חדש לרכב נע בין 250 ל-1,500 שקלים – בהתאם למידות ולאופי הצמיג. באופן טבעי, ככל שהצמיגים שורדים לאורך זמן רב יותר כך מצטמצמת לאורך זמן ההוצאה הכוללת על צמיגים.

בלאי של צמיגים תלוי ראשית לכל בסוג הצמיג – ישנם צמיגים שמתוכננים להעדיף רמת אחיזה גבוהה על פני אורך חיים, ואחרים מתוכננים להעדיף חיסכון בדלק או להשיג רמות רעש נמוכות.

אופי השימוש משפיע מאוד על אורך החיים של צמיגים – נסיעות ארוכות על כבישים מהירים פחות מזיקות לצמיגים מאשר נסיעה על דרכי עפר, כבישים משובשים וטיפוס על מדרכות.

צמיגים איכותיים אמורים לשרוד בשימוש סביר בין 70,000 ל-160,000 קילומטרים, ולמרות שאף משווק או מתקין צמיגים לא יתנדב לספק לכם את המידע הזה – אפשר לדעת מראש מה אורך החיים הצפוי של צמיג.

בתוך הרבה מאוד סימנים שמוטבעים על צידי הצמיג כדאי לחפש נתון שנקרא "בלאי סוליה", או " Treadwear": מדד זה – שהוצג לראשונה על-ידי מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, נע בין 100 ל-1,000, וככל שהמספר שמצוין על צמיג גבוה יותר כך הוא צפוי לשרוד לאורך קילומטראז' רב יותר.

חשוב לדעת שלא מדובר במדע מדויק ואופי הנהיגה ישפיע על התוצאה הסופית יותר מאשר המספר לכשעצמו, אבל בהשוואה בין שני צמיגים (שבה אסור להתעלם גם מן התכונות האחרות כמו עומס, מהירות ואחיזה) – צמיג עם מספר Treadwear גבוה יותר ישרוד קילומטראז' רב יותר באותם תנאים.

אז מתי צריך להחליף צמיגים?

יצרניות הצמיגים והצמיגאים ממליצים לבדוק את עומק החריצים או פשוט להחליף צמיגים כל 3-4 שנים, אבל לתוך ההמלצה הזאת מתערבבים שיקולים מסחריים. על רוב הצמיגים האיכותיים מוטבע סימן שחיקה (TWI) – שכאשר מגיעים אליו לא נותר מספיק "בשר" בסוליה, וחשוב לבדוק גם את מועד הייצור של הצמיג (אגב – כדאי לעשות את זה גם בעת התקנת צמיג חדש).

מועד הייצור מוטבע על כל צמיג כמספר בן 4 ספרות: השתיים השמאליות מתארות את שבוע הייצור (01 הוא שבוע הייצור הראשון של השנה, כלומר מה-1 בינואר), ושתי הספרות הנוספות מתארות את שנת הייצור, למשל 25 עבור שנת 2025.

איך לשמור על הצמיגים?

אפשר להגיע כמה שיותר קרוב לאורך החיים המרבי של צמיגים באמצעות כמה פעולות פשוטות והימנעות מפעולות אחרות.

ראשית, אחת לחודש לכל היותר (רצוי כל שבועיים) חשוב לבדוק את לחצי הניפוח בצמיגים ולהקפיד שיהיו תואמים להנחיות יצרנית הרכב. נהיגה עם צמיגים שמנופחים בלחץ אוויר נמוך או גבוה מידי מגבירה משמעותית את הבלאי שלהם ומגדילה את הסיכון לפיצוץ צמיג.

כאשר מנפחים ארבעה צמיגים צריך לצפות לתוספת לחץ דומה בכולם, למשל 2-3 Psi. אם אחד הצמיגים דורש תוספת אוויר גדולה מן האחרים סביר להניח שיש בו תקר קטן – וחשוב לתקן אותו כל עוד שהוא קטן כדי להימנע מן הצורך להחליף צמיג.

חשוב להימנע מתאוצות מיותרות, במיוחד ממצב עמידה, מבלימות חריפות ומפניות חדות – שלוש פעולות הנהיגה האלה שוחקות את הסוליה באופן מיוחד.

כדאי לבצע רוטציה של צמיגים לפי הנחיות היצרן – למשל להעביר צמיגים קדמיים אחורה ולהיפך – ולעשות את זה אחת ל-7,000 עד 15,000 קילומטרים. רוטציה תאריך את אורך החיים של הצמיגים, ואם מבצעים את זה אחת לשנה או שנתיים בצמיגיה אפשר לשלב באותה הזדמנות גם איזון צמיגים.

לקריאה נוספת:

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post מתי כדאי להחליף צמיגים? appeared first on TheCar.

בשום מקרה אסור לנסוע עם נורת התרעה אדומה דולקת – אבל מאוד חשוב לעצור בצד במקום בטוח כדי לא להיקלע לתאונה או לגרום לתאונה.

התשובה המלאה:

נורות התרעה ברכב נחלקות לנורות אדומות וצהובות, ואסור לזלזל באף אחת מן ההתרעות האלה. ההבדל בין שני סוגי ההתרעות הוא שנורה אדומה מחייבת עצירה מיידית – במקום בטוח כמובן, ונורה צהובה מאפשרת נסיעה בטוחה למוסך או לנקודת שירות.

שתיים מבין נורות ההתרעה האדומות החשובות ביותר הן נורת חום מנוע ונורת לחץ שמן. בשני המקרים חשוב לעצור במקום בטוח ולכבות את המנוע – אחרת עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך.

נורת חום מנוע נדלקת כאשר הטמפרטורה עוברת רף שנקבע על-ידי היצרן. זה יכול לקרות לאחר שנגרם כשל במשאבת נוזל הקירור או נזילת נוזל קירור בגלל שבר או קרע באחד מרכיבי מערכת הקירור (למשל שבר של תרמוסטט, קרע בצינור, חור במיכל העיבוי וכיוצא באלה).

כאשר מערכת הקירור לא מקררת את המנוע נגרמים עיוותים של חלקי מתכת שונים. במקרה קל עלול להיפרץ אטם ראש אבל במקרים חמורים יותר נגרמים עיוות של שסתומים, ראש המנוע, בוכנות, טלטלים, גל ארכובה וכיוצ"ב – והמנוע עלול להיתפס.

במקרה כזה נדרשים שיפוץ יסודי או החלפה של המנוע, וזה עסק יקר. במילים הכי פשוטות: אסור לנסוע עם נורה אדומה דולקת – חשוב להגיע עם הרכב למקום שבו אפשר לעצור באופן בטוח – ולדומם את המנוע.

לקריאה נוספת:

מתי כדאי להחליף צמיגים?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת? appeared first on TheCar.

אישור בלמים למבחן הרישוי השנתי לרכב ("טסט") נדרש לכל רכב שגילו מעל 15 שנים (החל בשנה ה-16).

התשובה המלאה:

אפשר להתווכח אם הנוהל של משרד התחבורה נועד לשפר את הבטיחות או את מצב חשבון הבנק של אי אילו מוסכים, אבל כל עוד שזה הנוהל צריך לחיות איתו ולהיזהר מרמאים. ונסביר.

כל רכב שגילו מעל 15 שנים נדרש להציג במעמד מבחן הרישוי "אישור בלמים" שניתן במהלך שלושת החודשים האחרונים לפני הטסט על-ידי מוסך שמתמחה במערכות בלימה. האבסורד הוא שבמהלך הטסט עצמו נבדקים ביצועי הבלימה של הרכב ואם זאת בדיקה מהימנה הרי שהיא הייתה אמורה לפסול רכב עם בלמים שאינם תקינים. אבל אלה נפלאות משרד התחבורה שלנו וזה מה יש.

בכל מקרה, בישראל ישנם רק כ-42 מוסכים שמורשים לבדוק את הבלמים ברכב ולהנפיק אישור תקינות בלמים, ולכן בתקופה שלפני מועד הטסט כדאי למצוא מוסך מתאים ולבקר בו.

הבדיקה עצמה עולה בין 150 ל-350 שקלים, ואפשר לברר את התעריף טלפונית מבעוד מועד.

צריך לשים לב שישנם גורמים שונים שאורבים לבעלי רכב ישן ומנסים לקנות אותו בנזיד עדשים, כלומר תמורת כמה גרושים. במקרים רבים מסתתרים הסוחרים האלה מאחורי נותני שירותים כמו מי שמנפיקים אישורי בלמים או שהם מתחזים לנותני שירות כאלה.

אחרי הכל, לא רבים ימהרו לשלם 1,000 שקלים לתיקון בלמים במכונית שעולה 5,000 שקלים או אפילו 10,000.

אם לא היו לכם בעיות בבלמים ופתאום נולד תיקון יקר – כדאי לחשוד ולגשת למוסך מכונאות שאתם סומכים עליו כדי לבדוק את הסיפור קצת יותר לעומק.

בכל מקרה – אם רפידות הבלמים או הדיסקיות שחוקות – כדאי להחליף אותן מבעוד מועד במוסך מכונאות רגיל במהלך טיפול שנתי. כדאי לעשות את זה לפני שמגיעים לבדיקת בלמים, ועוד קודם לכן כדאי לבצע בירור טלפוני ולמצוא את החלפים המתאימים ביותר במחיר הנוח ביותר.

לקריאה נוספת:

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

האם חנייה בחוץ לאורך שעות רבות יכולה להזיק לצבע של הרכב?

The post החל מאיזה מודל צריך אישור בלמים לטסט? appeared first on TheCar.

הבעיה היא יותר של המוכר מאשר של הקונה. אם בדקת את הרכב והוא עונה לציפיות שלך – זאת יכולה להיות עסקה טובה.

התשובה המלאה:

כדי להבין אם כדאי או לא כדאי לקנות רכב משומש שנרכש במקור בעסקת "0 קילומטר" אפשר להשוות את המצב לאותה מכונית שנרכשה מיבואן סדיר בעסקה רגילה. במילים אחרות – בשני המקרים יוצאים מנקודת הנחה שכל שאר הפרמטרים זהים: רמת האבזור של הדגם, היסטוריית הטיפולים ברכב, הוא לא היה מעורב בתאונות או מקרי ביטוח, מספר הבעלויות הקודמות זהה והקילומטראז' זהה.

עסקת "0 ק"מ" היא בעצם "צינור להלבנת מכוניות" שמאפשר ליבואני רכב להעניק הנחות על עודפי מלאי בלי לפגוע במחיר המחירון שלהם.

לדוגמה, מחיר המחירון הוא 180,000 שקלים והיבואן רוצה למכור כמה עשרות מכוניות ב-140,000 רק כדי להיפטר מסחורה. אם הוא יוריד את מחיר המחירון הרשמי ל-140,000 הוא יצטרך לתת את אותו מחיר לכולם, גם למי שמוכנים לשלם לו 180,000.

במקום זה הוא מוכר ב-140,000 לחברת ליסינג שמוכרת ללקוח פרטי ב-160,000 בלי שנעשה כל שימוש ברכב – אבל ברישום הרישוי של הרכב נוספה בעלות קודמת.

כאשר הרכב יוצא למכירה כמשומש המוכר מנסה לספר לקונה שבעצם זאת בעלות ראשונה, ומבחינה עניינית הוא צודק כי באמת לא נעשה לפניו שימוש ברכב. ובכל זאת, בהשוואה לרכב זהה מבעלות פרטית מדובר במוצר "מוכתם" שגם נקנה במחיר מוזל עם רישום של בעלות נוספת.

מכאן הכל נתון למשא ומתן בין המוכר לקונה. אם המוכר יגלגל הלאה חלק מן ההנחה שקיבל במקור או את כולה – זאת יכולה להיות עסקה טובה. אם המוכר יתעקש לקבל מחיר של בעלות ראשונה – אין סיבה שלא לקנות מכונית אחרת שבאמת מגיעה מבעלות פרטית ראשונה.

שורה תחתונה: היתרון ברכישת רכב משומש מ-0 ק"מ הוא רק המחיר, בהנחה שכל שאר הפרמטרים זהים.

לקריאה נוספת:

האם כדאי לקנות רכב חדש לקראת סוף השנה או שעדיף להמתין לשנה החדשה?

מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש?

The post אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי? appeared first on TheCar.

עד גבול מסוים זה מצב נורמלי אבל ליתר ביטחון חשוב לוודא שמערכת הקירור תקינה.

התשובה המלאה:

כאשר המנוע פועל גם מערכת הקירור שלו פועלת ומזרימה נוזל קירור דרך הרדיאטור. כאשר מכבים את המנוע נעצרת משאבת המים והמאוורר נכבה אבל המנוע עדיין חם – אבל כעת כבר אין מה שיקרר אותו.

בחלק מן המכוניות, בעיקר בדגמים ישנים יותר, אפשר לראות את מד החום מטפס לאחר כיבוי המנוע – מעט או הרבה, ולאחר מכן צונח בחזרה.

במכוניות חדשות יותר מחשב ניהול המנוע מזהה אם המנוע חם, והוא מפעיל את המאוורר ואת משאבת המים החשמלית למשך כמה דקות נוספות עד שהמנוע מתקרר.

למרות האמור כאן – כאשר מדובר בתופעה חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן ברכב ספציפי צריך להניח שקיימת תקלה ולבדוק לעומק את הנושא כדי שלא להרוס את המנוע.

כדי לשלול אפשרות לתקלה במערכת הקירור צריך לוודא שמפלס נוזל הקירור לא נמוך מידי, שהתרמוסטט תקין והמאוורר פועל כסדרו, שאין דליפת נוזל קירור, ושמשאבת המים תקינה.

התחממות מנוע יכולה להיגרם גם בגלל סתימה או כשל של הרדיאטור או סתימה באחד ממעברי נוזל הקירור, אטם ראש שסיים את חייו או חיישן טמפרטורה פגום. נזק למנוע בעקבות התחממות עלול להיות קריטי ויקר מאוד.

לקריאה נוספת:

מתי כדאי להחליף צמיגים?

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה? appeared first on TheCar.

ההחלטה תלויה בדגם ספציפי ובמחיר הסופי שלו: לפעמים יותר משתלם ליהנות ממבצע סוף שנה, אבל תמיד חייבים לבדוק את מועד הייצור של הרכב, וזה הרבה יותר חשוב ממועד העליה שלו על הכביש בישראל.

במילים אחרות – פחות חשוב מתי הרכב יעלה לכביש והרבה יותר חשוב לדעת מראש אם קניתם רכב "חדש חדש" או "חדש ישן".

התשובה המלאה:

בישראל אין "שנת דגם", וכל מכונית מסווגת לפי מועד העלייה שלה לכביש. מכונית שעלתה בינואר או ביולי או בדצמבר נחשבת לכזאת שנרשמה באותה שנה, והמשמעות היחידה להבדל בין התאריכים קשורה לערך שלה במחירון המשומשות.

במחירון קיימת התייחסות למועד העלייה לכביש באמצעות קביעת ההפרש שצריך להוסיף או להפחית מן המחיר – לכן לא ממש משנה אם הרכב שלכם נרשם בתחילת, אמצע או סוף השנה.

טעות נפוצה של רוכשי רכב חדש היא לשים לב רק למועד העלייה לכביש ולהעדיף שזה יהיה "בשנה החדשה" – אבל לפספס לגמרי את מה שבאמת חשוב: מועד הייצור של הרכב, והדור של הדגם שהם קונים. הסיבה לטעות הנפוצה ולערפול הזה הם נהלים שהכתיב משרד התחבורה, אשר לא נועדו לשרת את האזרחים אלא את יבואני הרכב.

משרד התחבורה לא משקף לבעלי הרכב מתי הרכב שלהם יוצר, למרות שזה מידע גלוי שאפשר וקל להציג ברישיון הרכב.

התוצאה היא שרכב שיוצר בחודש מרץ של שנה אחת (לדוגמה) יכול לקבל בישראל רישוי של ינואר או פברואר של השנה שאחריה – וזאת למרות שבמשך כמעט שנה שלמה הוא אוחסן במגרשי אחסנה בארץ או בחו"ל.

שנת דגם אמיתית – כפי שהייתה נהוגה אצלנו בעבר – צריכה להתחלף אחרי חופשת הקיץ של תעשיית הרכב, מפני שזה המועד שבו מבוצעים שינויים חשובים במכוניות במהלך הייצור שלהן.

במרבית מפעלי ייצור הרכב בעולם נהוגה חופשת קיץ סביב יולי-אוגוסט, ואז מושבת הייצור לצורך ביצוע עבודות תחזוקה, החלפת ציוד ושינויים בקווי הייצור. השבתת הייצור יכולה להיות של ימים אחדים עד מספר שבועות, ויצרניות הרכב מבצעות במהלכה עבודות כמו החלפת מכונות, רובוטים ותבניות לצורך ביצוע שינויים משמעותיים בדגמים. שינויים כאלה יכולים להיות "מתיחת פנים" קלה של אמצע החיים של דגם מסוים, תיקון של תקלות סדרתיות ידועות או אפילו החלפה כוללת של דגם אחד בדגם חדש שמחליף אותו.

כאשר קונים מכונית חדשה חשוב לבדוק עם איש המכירות מתי היא יוצרה, ואם איש המכירות לא יודע (או לא רוצה לתת) את המידע הזה – כל שצריך לעשות זה לבקש את מספר השילדה ולפענח מתוכו את מועד הייצור.

הרבה יותר חשוב לקנות ולקבל מכונית "חדשה חדשה", כלומר כזאת שיוצרה בחודשים האחרונים, מאשר להתעסק במועד שבו היא עלתה על הכביש. כפי שהוסבר קודם – אם לא בודקים את מועד הייצור עלולים לקבל בינואר מכונית שיוצרה לפני שנה, רגע לפני שהדגם הוחלף בדגם חדש יותר.

בנוסף, היות שיבואנים רבים "מנקים מחסנים" לקראת סוף השנה – ברבעון השלישי או הרביעי אפשר להשיג מחירים הרבה יותר אטרקטיביים מאשר בתחילת שנה.

אגב – אז למה בינואר ובפברואר עולות לכביש הכי הרבה מכוניות?
התשובה הראשונה היא שכמחצית המכוניות החדשות שנמכרות בישראל נמסרות לחברות ליסינג והשכרה שמעדיפות לרשום בספרים שלהן מכוניות משנת הרישוי החדשה, והחלק האחר – כאמור – הוא קונים פרטיים שמבחינה פסיכולוגית מעדיפים את שנת הרישוי החדשה, גם אם הם מקבלים מכונית "חדשה-ישנה".

לקריאה נוספת:

אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי?

מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש?

The post האם כדאי לקנות רכב חדש לקראת סוף השנה או שעדיף להמתין לשנה החדשה? appeared first on TheCar.

כן, אפשר לתדלק בנזין באוקטן 98 במקום בנזין באוקטן 95, אבל לא כדאי – עדיף לתרום את תוספת המחיר לנזקקים ולא להעשיר את חברות הדלק.

התשובה המלאה:

מספר האוקטן של הדלק (95 או 98 בבנזין ישראלי) מתאר את רמת הרגישות שלו לחום וללחץ. ככל שמספר האוקטן גבוה יותר הדלק יוצת רק תחת לחץ או חום גבוהים יותר.

בעלי רכב רבים סבורים בטעות שמספר האוקטן מעיד על ה"ניקיון" של הדלק וזה ממש לא נכון. כדי להגיע למספר אוקטן גבוה יותר לא "מזקקים" את הבנזין לרמה גבוהה יותר אלא מוסיפים לאותו נוזל יותר כימיקלים נוגדי פיצוץ.

בנזין באוקטן 98 מתאים למנועים עם יחס דחיסה גבוה – בדרך כלל מכוניות ספורטיביות.

במכוניות מודרניות כמעט לעולם לא ייגרם נזק אם מתדלקים בטעות בנזין באוקטן 98 במכונית עם מנוע שמתוכנן לעבוד עם אוקטן 95. גם במקרה כזה, וגם במקרה הפוך שבו מתדלקים בנזין באוקטן 95 למנוע שמעדיף 98 – מערכת ניהול המנוע יודעת להתמודד עם חוסר ההתאמה על-ידי קידום או אחור ההצתה במנוע.

בנזין באוקטן 98 עולה בערך שקל יותר לכל ליטר, לכן הנזק העיקרי של שימוש בדלק הזה יהיה בתחנת הדלק – עוד 50 שקלים בממוצע לכל מיכל.

בשורה תחתונה – אם אין לכם כסף מיותר לשרוף אין צורך לתדלק בנזין באוקטן 98, ואם תדלקתם בטעות בבנזין כזה לא קרה כלום – רק שרפתם 50 שקלים מיותרים.

לקריאה נוספת:

אולי די כבר עם השטות הזאת של בנזין באוקטן 98?

דואגים למנוע הרכב שלכם? האם מומלץ להשתמש בתוסף דלק ולמי זה באמת מועיל?

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

The post האם אפשר למלא דלק באוקטן 98 במקום אוקטן 95? appeared first on TheCar.

כלי רכב מודרניים נבנים כדי לעמוד היטב בתלאות מזג האוויר, אבל אפשר לעכב את הזדקנות הצבע ואפשר לבחור מראש בצבעים פחות רגישים.

התשובה המלאה:

במהלך ההרכבה של כלי רכב מודרניים הם עוברים תהליך יסודי של הכנה לצביעה – שכולל טבילה בחומרים נוגדי חלודה – ולאחר מכן צביעה בצבעים מתוחכמים-טכנולוגית שנועדו לשרוד לכל אורך חיי הרכב.
רוב המכוניות בעולם חונות תחת כיפת השמיים לאורך כל חייהן, אם כי לא כולן נחשפות לקרינת שמש חזקה כמו בקיץ הישראלי.

ככלל – קרניים אולטרה סגולות (UV) מקרינת השמש מפרקות מולקולות בפיגמנטים של הצבע וגורמות לחמצון, לדהייה ולהזדקנות של שכבת הצבע החיצונית.
פגיעות פיזיות, למשל תאונות פח, שריטות או חשיפה לחומרים חומציים כמו לשלשת ציפורים – פוגעות בהגנה של שכבת היסוד על פלדת המרכב, וכן של שכבות הצבע.

ישנם צבעים – למשל אדום וצהוב – שנוטים לדהות יותר מאשר צבעים אחרים כמו לבן או אפילו שחור.

כדי להימנע מזנק ארוך טווח לצבע כדאי לגבש "אסטרטגיית חניה" שמבוססת ככל שאפשר על שימוש בחניה מקורה או תחת צל של בניינים, אבל חשוב להימנע מחניה מתחת לעצים או עמודי חשמל שעליהם נמצאות ציפורים.

במידת האפשר כדאי לכסות את הרכב עם כיסוי מתאים ולאבטח אותו למקום כדי שלא יעוף או ייגנב.
אפשר למרוח על הצבע חומרי הגנה, בין אם בעבודה עצמית או בסדנאות מתמחות, ואפשר אפילו לצפות את הרכב כולו במדבקות ייעודיות. בנוסף, תמיד כדאי להציב צלון מחזיר אור על הדאשבורד מאחורי השמשה הקדמית.

לקריאה נוספת:

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

החל מאיזה מודל צריך אישור בלמים לטסט?

מתי כדאי להחליף צמיגים?

The post האם חנייה בחוץ לאורך שעות רבות יכולה להזיק לצבע של הרכב? appeared first on TheCar.