תקלה בתהליך הייצור של כ-102,000 מנועי V6 מוגדשי-טורבו בנפח 3.4 ליטר שהותקנו במכוניות מדגמי טויוטה ולקסוס הביאה בסוף השבוע את טויוטה לעשות את הדבר הנכון, לקחת אחריות, ולהחליף מנועים שלמים גם בכלי רכב שנפגעו וגם באלה שרק עלולים להיפגע.

יצרנית הרכב היפנית תודיע בימים הקרובים לכל הלקוחות שנוגעים בדבר על תהליך הקריאה לתיקון, ובמהלכו יוכנסו כלי הרכב למוסך וייצאו ממנו עם מנועים חדשים לחלוטין. מדובר ב-102,092 כלי רכב, מהם 98,568 טנדרים בגודל בינוני מדגם 'טונדרה' שיוצרו בין ה-2 בנובמבר 2021 עד ל-13 בפברואר 2023, וכן 3,524 קרוסאוברים יוקרתיים מדגם לקסוס LX600 שיוצרו בין ה-30 ביולי 2021 עד ל-25 בנובמבר 2022.

בחודש מאי האחרון דיווחה טויוטה על תקלה, וזאת לאחר שהתגלה שבמהלך ייצור המנועים, בשלב העיבוד השבבי, לא פונו מתוכם כל שאריות החריטה. שבבים שמוסעים באמצעות שמן המנוע נוטים להיכנס ולסתום מעברי שמן בתוך המנוע וזה גורם לתקלות של "הרעבת שמן", התחממות של אזורים שונים, עיוות חלקי מתכת ובסופו של דבר הרס של מנועים.

טויוטה הכריזה בשלב ראשון על קריאה לתיקון בניסיון לטפל בתקלה בדרך של ניקוי ושיפוץ מנועים, ודיווחה שהפסולת השבבית "עלולה לגרום לדפיקות אפשריות במנוע, לפעולה גסה שלו, למניעת אפשרות התנעה, ו/או לאובדן כוח מנוע. אובדן כוח מנוע במהלך נהיגה במהירויות גבוהות עלול להגדיל את הסיכון לתאונה".

תקלות ייצור הן לא דבר נדיר ועד כאן מדובר בטיפול אחראי אך די שגרתי בתקלה ידועה באמצעות קריאה לתיקון. אלא שככל שנצברו אצל טויוטה נתונים אודות היקף הכשל והשלכותיו הוחלט לעשות את הדבר הנכון, גם במחיר יקר, ולהימנע ממצבים בהם לקוחות שהמנועים שלהם טופלו ייאלצו לשוב לתיקונים נוספים.

בהודעת טויוטה בסוף השבוע האחרון נמסר שהיצרנית היפנית "תחליף את המנוע במנוע חדש ללא עלות ללקוחות". עוד נמסר שהתיקון אמור לארוך בין 13 ל-21 שעות ושלקוחות יקבלו במהלכו כלי רכב חלופיים לשימושם.

יצרנית לדוגמה

טויוטה יכלה להסתפק בהארכת אחריות למנועים או להמשיך לטפל בלקוחות שלה בתוך כדי כך שהיא "מתזזת" אותם לתיקונים חוזרים ונשנים, אך תחת זאת התקבלה שם החלטה אמיצה ויקרה: להחליף מנועים שלמים בלי קשר לכמות הקילומטראז' שהם ביצעו והאם, היכן או כיצד הם טופלו.

החלטה ראויה זאת חייבת לפתוח את העיניים של יצרניות רכב אחרות, ובראשן יונדאי וקיה אשר גורמות לסבל מתמשך לאלפי לקוחות שלהן עם מגוון תקלות במספר מנועים מתוצרתן, וגם לרנו – אשר עד היום לא לקחה אחריות לכשל סדרתי מתמשך במנועי ה-1.2 שמותקנים בדגמים שלה וכן בדגמי ניסאן ודאצ'יה.

ההחלטה של טויוטה לדאוג ללקוחותיה צריכה להוות דוגמא גם לפיג'ו – אשר עדיין לא לקחה אחריות על כשל סדרתי חמור במנועי 'פיורטק', ולפורד – שמותירה בפני שוקת שבורה את כל בעלי הרכב עם מנועי אקובוסט בנפח 1.5 ליטר שמתפגרים לאחר שביצעו רק 160,000 קילומטרים.

אגב, בהודעת הקריאה לתיקון של טויוטה נמסר שעד לחודש מאי התקבלו אצלם רק 824 תביעות אחריות ושהחברה לא קיבלה מידע אודות פציעות או תאונות שנגרמו בגלל התקלה. למען הפרופורציות, אצלנו, במערכת TheCar, נצברו עד היום יותר מ-700 תלונות של בעלי רנו, ניסאן ודאצ'יה שטוענים לנזקים קשים כתוצאה מן הכשל הסדרתי במנועי ה-1.2 ליטר של רנו, וזה רק אצלנו ורק בשוק הישראלי הזעיר. טויוטה, לעומת זאת, לוקחת אחריות מלאה על כשל שנגרם באשמתה ותעניק מנוע חדש גם לבעל טנדר שעלה על הכביש בסוף שנת 2021, נסע מאז 30,000 קילומטרים בשנה (רק לצורך הדוגמה), לא טיפל אף טיפול ברכב שלו, ובכלל לא סובל מאף תקלה.

לשם השוואה, בשנת 2015 יונדאי ביצעה בארצות הברית קריאה לתיקון של 470,000 מכוניות מדגמי סונטה בגלל בעיה דומה, והחליפה על חשבונה מנועים רק בחלק מן המקרים. בישראל, לעומת זאת, יונדאי וקיה לא ביצעו החלפת מנועים יזומה במנועי ה-2.0 ליטר של סונטה ואופטימה ובמנועי ה-2.4 ליטר של סנטה פה וסורנטו. גם לאחר הגשת תביעות ייצוגיות כנגדן, היצרניות מסרבות בחלק מן המקרים לטפל בבעלי רכב שלא מציגים תיעוד מלא של טיפולים ברכב, ובחלק מן המקרים שהן מחליפות מנועים הן דורשות מחלק מבעלי הרכב תשלום חלקי על החלפת חלקים שלטענתן לא קשורים לכשל הסדרתי.

נפגעתם מתקלה סדרתית ברכב שלכם? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

יונדאי סונטה היברידית: המנוע נהרס, כלמוביל תשלם 15,000 שקלים

יונדאי מתקנת את המנועים והבלמים של טוסון ו-i30 בעולם אבל לא בישראל

תלונה פלילית כנגד רנו בצרפת בגלל מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים

בעקבות התביעה הייצוגית: יונדאי תתקן אלפי סונטות היברידיות בישראל. גם קיה תפרסם קריאה לתיקון של אופטימה ההיברידית

קיה סיד: כל הצרות בדגם אחד

The post טויוטה נותנת שיעור באחריות ליונדאי, רנו, פיג'ו ופורד: תחליף 102,000 מנועים פגומים appeared first on TheCar.

בית המשפט המחוזי מרכז קבע לאחרונה חמישה מועדים לדיוני הוכחות בתביעה הייצוגית שהוגשה בישראל כנגד רנו, ניסאן, דאצ'יה והיבואנית שלהן בקשר לכשלים הסדרתיים החמורים במנועי ה-1.2 ליטר. דיוני ההוכחות – אם לא יידחו – נקבעו לינואר-פברואר 2025, כלומר כמעט 5 שנים מאז הגשת התביעה.

מנועי ה-1.2 ליטר הכושלים של רנו יוצרו בין השנים 2012-2016 בתצורה המקורית (והיותר בעייתית) שלהם, ועד 2018 בתצורת אירו 6. זה אומר שהמכוניות הצעירות ביותר שצוידו בהם בישראל יהיו כמעט בנות 10 ביום הדיונים המתוכנן הראשון, ורבות מן המכוניות הוותיקות יותר כבר הורדו מן הכבישים בגלל חוסר כדאיות כלכלית להחזיק בהן.

רנו ייצרה בעצמה כ-400,000 מנועים כאלה בצרפת, אבל היא אחראית כנראה גם למאות אלפי מנועים דומים שיוצרו על-ידי ניסאן בבריטניה. עבורה מדובר באסון כלכלי: אם היא תצטרך לפצות את עשרות אלפי בעלי הרכב שנאלצו לתקן, לשפץ או להחליף מנועים כושלים היא מסתכלת על נזק של מאות מיליוני דולרים, וכל יום שחולף מצמצם עבורה את גודל קבוצת הנפגעים. האינטרס שלה להאריך עוד ועוד את הסאגה המשפטית ברור מאליו.

מן הצד האחר ניצבים אלפי נפגעים בישראל ועשרות אלפים ברחבי אירופה. חלקם נאלצו לשלם אלפי שקלים תמורת תיקונים שונים, אחרים נדרשו לשלם עשרות אלפי שקלים. בשונה מפיג'ו-סיטרואן – שגם היא מתמודדת עם כשל תכנוני של מנוע – רנו מתאמצת שלא להודות בכשל וככל הידוע היא לא פרסמה עד היום אמות מידה ברורות לטיפול בנפגעי הפרשה. הרושם – בצרפת ובבריטניה כמו בישראל – הוא שרנו וניסאן מפעילות "שיטת מצליח", והן מפצות חלק מן הנפגעים וזונחות אחרים.

בצרפת – שם הממשלה מחזיקה בחלק מן הבעלות ברנו (ודרכה בניסאן) והליכי התביעות הייצוגיות יותר מסובכים מאשר בישראל – מתנהלות במקביל חקירה פלילית נגד מנהלים ברנו ותביעה ייצוגית אזרחית שאליה רשומים כ-2,000 בעלי רכב. לפני מעט יותר משנה חייב בית משפט צרפתי את רנו להעביר מסמכים שונים לידי עורכי הדין, וגם שם נראה שגלגלי הצדק טוחנים לאט.

כאמור, הטקטיקה ההגיונית ביותר עבור רנו, ניסאן ודאצ'יה היא לדחות את הקץ ולקוות שלכל הפחות חלק מן הבעיות יחלפו מעצמן. אצלנו, בישראל, בית המשפט עודד (כרגיל) את הצדדים להיכנס להליך של גישור אבל כפי שחזינו כאן – להליך כזה, במקרה הזה, לא היו יותר מידי סיכויים ולרנו מאוד השתלם להשתמש בו ולהרוויח זמן. כעת, לאחר שהרוויחו עוד שנתיים, רנו, ניסאן ודאצ'יה יכולות למשוך את הליך ההוכחות עוד כמה שנים ובסופו של דבר מי יודע? אולי הן בכלל יצליחו לדחות את התביעה בנימוקים משפטיים כאלה או אחרים.

מה שברור זה שגם אם רנו, ניסאן ודאצ'יה יפסידו – כנראה שזה לא יעלה להן יותר מכפי שהיה עולה להם הליך הגישור. חשוב מכך: הסדר פשרה בישראל היה מכביד על רנו במאבקים משפטיים במדינות אחרות ולכן לא היה סביר שהיא תשאף להשיג כזה אצלנו בישראל.

כרגיל – היחידים שמפסידים בינתיים הם בעלי הרכב, לקוחותיהן של רנו, ניסאן ודאצ'יה.

לישראלים נמאס

עד היום פנו אל מערכת TheCar קרוב ל-700 בעלי רכב שטוענים שהם נפגעו מכשל מנועי ה-1.2, וחלקם הבינו לאחרונה את האסטרטגיה של רנו. כמה מהם הביעו חשש שגם אם התביעה הייצוגית בישראל תוכרע לטובת הנפגעים הם עלולים למצוא את עצמם מחוץ למעגל הזכאים לפיצוי – פשוט מפני שהמכוניות שלהם יהיו ישנות מידי או עם קילומטראז' שחורג מגבולות ההסדר שיושג.

חלק מן הנפגעים מכרו זה מכבר את המכוניות שלהם בהפסד גדול ביחס לדגמים מקבילים, אחרים לא מצליחים למכור את המכוניות לנוכח מצבן, ויש מי שפשוט התרגלו למלא חצי ליטר או ליטר שמן בכל 1,000 קילומטרים, כאילו שמדובר במנועי שתי פעימות.

אגב, לא מיותר להזכיר שתצרוכת השמן החריגה של המנועים האלה הובילה לפתיחת חקירה בבריטניה לנוכח כמויות גדולות במיוחד של זיהום אוויר שהם מייצרים. רנו, ובעיקר ניסאן, עלולות למצוא את עצמן על דוכן הנאשמים גם בנושא זה.

לאחרונה, דווקא בעקבות כתבה שעסקה בתביעה שהוגשה כנגד יבואנית יונדאי לישראל, פנו אלינו שני נפגעים שמבקשים להוביל מול יבואנית רנו, ניסאן ודאצ'יה לישראל מהלך משפטי מקביל, אשר לא סותר או מפריע למהלך הייצוגי. לדעתם זה יגדיל את הסיכויים לזכות בפיצויים מהירים יותר ולא יפגע בזכויות שתקנה להם התביעה הייצוגית – אם וכאשר היא תסתיים בהצלחה.

במקביל למהלך משפטי מתכוונים חברי הקבוצה לפעול להוזלה משמעותית של עלויות התפעול השוטף של המכוניות, בדגש על תיקון תקלות, כדי להאריך ככל שאפשר את אורך החיים של אלפי מכוניות כאלה בישראל. אנחנו נוסיף לעקוב ולדווח ככל שיהיו התפתחויות נוספות בפעילות של חברי הקבוצה בפרט, ובפרשה זאת בכלל.

אם אתם הבעלים של מכונית מתוצרת רנו, ניסאן או דאצ'יה שבה מותקן מנוע TCe/DIG-T 1.2 ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו אלינו ל: editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים של רנו ניסאן ודאצ'יה: קואליציה בינלאומית של עורכי דין תילחם במנהלי רנו באופן אישי

המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: מדריך לנפגעים

תלונה פלילית כנגד רנו בצרפת בגלל מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים

The post המנועים המתפגרים של רנו ניסאן ודאצ'יה: בעלי הרכב יוצאים לפעולה appeared first on TheCar.

מה קורה לניסאן, אחד הסמלים החשובים ביותר של אמינות מכאנית יפנית? אחרי שלא הצליחה לדאוג ללקוחות שלה שאתרע מזלם לקנות מכוניות עם מנועים מתפגרים שתוכננו על-ידי רנו, כעת היא מסתבכת עם "מנוע הדגל" שלה מסדרת KR – אחד המנועים המתוחכמים והראויים ביותר להערכה טכנולוגית.

מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני הודיע בסוף השבוע על פתיחה בחקירה של מנגנון כשל במנועי VC של ניסאן אשר הוצגו מאז שנת 2016 בגרסאות בעלות שלושה וארבעה צילינדרים והותקנו בין השאר בשלושה דגמי אינפיניטי – מותג היוקרה של ניסאן.

מנועי VC טורבו, שנקראים בניסאן "משפחת מנועי KR", הם "מנועי דחיסה משתנה" שכוללים אוסף הישגים טכנולוגיים. זה מתחיל בהגדשת טורבו מתקדמת ביותר ומגיע לשיא עם יחס דחיסה משתנה בצילינדרים אשר מושג באמצעות מנגנון רב-חיבורי מתוחכם שמשנה את תזמון ה"נקודה מתה עליונה" של הבוכנה כדי לשנות את יחס הדחיסה בצילינדר בין 8:1 ל-14:1. כך מושגת פשרה אולטימטיבית בין ביצועים ליעילות וחסכון בדלק בהתאם לתנאי הנהיגה.

מנוע KR ראשון, ארבעה צילינדרי בנפח 2.0 ליטר, הותקן החל משנת 2017 בדגמי אינפיניטי QX50 שנמכרים בארה"ב וגם בישראל, ולאחר מכן גם בניסאן אלטימה – אם כי לא בגרסה שנמכרה עד לא מכבר בישראל. לאחר מכן הותקן המנוע הזה גם בדגמי אינפיניטי QX55 ו-QX 60 (שנמכר בסין), ואילו גרסאות ה-1.5 ליטר השלושה צילינדריות שלו הותקנו בניסאן אקסטרייל וקשקאי ששווקו ברחבי העולם (גרסת בנזין וגרסה היברידית) ובניסאן רוג'. מנועים אלה נקראים KR15DDT ו-KR20DDET.

מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני פתח בחקירת הכשלים בשתי גרסאותיו של המנוע הזה בעקבות תלונות רבות שנצברו אצלם, וזה מעיד על אפשרות לתקלת תכנון או ייצור של רכיב שמופיע בשתי הגרסאות להבדיל מתקלת ייצור ספציפית לאחת מהן. עם זאת, המינהל יתרכז בגרסת ה-2.0 ליטר שנמכרה בצפון אמריקה.

ככל הידוע ניסאן ניסתה לטפל בבעיות במסבים ובחלק של טלטל שקשור למנגנון הדחיסה המשתנה, וזאת באמצעות מספר שינויים בתהליך הייצור. אלא שבמבחן התוצאה נראה שזה לא פתר את הבעיות. אנשי המינהל חוקרים כעת את התלונות שנצברו אצלם במטרה להעריך את ההיקף, התדירות וההשלכות של הכשלים שדווחו לה על בטיחות המשתמשים ברכב ועל שאר משתמשי הדרך.

ממצאים ראשוניים, שנסמכים על דיווחי בעלי רכב, מתארים מצבים שבהם מנועים נתפסו לפתע בתוך כדי נסיעה, ככל הנראה בגלל הימצאות שבבי מתכת בתוך שמן המנוע, וזאת גם בכלי רכב שצברו קילומטראז' נמוך מאוד. רוב המנועים הוחלפו במסגרת אחריות היצרנית, ואחת הטענות שנבדקות היא מדוע ניסאן לא הסבירה לחלק ממערכי השירות בארה"ב את מהות התקלה.

החשש הבטיחותי, כמו בכל מקרה של כשל חמור במנוע, הוא מפני מצבים שבהם אובדן מוחלט של כוח מנוע תוך כדי נסיעה על כביש מהיר יגרום להפתעה של הנוהג ברכב או של הנוהגים בכלי רכב שנוסעים סביבו, ולתאונה קשה. למינהל הבטיחות האמריקני לא דווח עד כה על תאונות כאלה או על נפגעים.

נתקלתם בבעיה מהותית במנועי ניסאן או אינפיניטי, או בכל דגם אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post גם המנועים המתוחכמים של אינפיניטי QX50 וניסאן אקסטרייל מתפגרים appeared first on TheCar.

תיבות ההילוכים הרציפות מתוצרת חברת ג'טקו (JATCO) היפנית, שסובלות לכל הפחות משני כשלים סדרתיים שונים, עומדות במרכז תובענה ייצוגית בישראל, ולא בפעם הראשונה.

אלא שבשונה מפעמים קודמות הפעם נראה שעורכי הדין שהגישו את בקשת האישור עשו עבודה יסודית שחושפת התנהלות מכעיסה של מספר יצרניות רכב שכנראה לא ראויות לאמון הצרכנים: זלזול בלקוחות הישראלים שלהן והסתרה, שמשמעותה המעשית היא רמאות.

ניסאן, כך נטען בבקשת אישור שהוגשה בשבוע שעבר בישראל, הרוויחה יחד עם קרסו מוטורס, היבואנית שלה, לא מעט כסף מלקוחות שלהן תמורת תיקון תקלות בתיבות ההילוכים מתוצרת ג'טקו, וזאת למרות שמדובר בכשלים סדרתיים שהיו ידועים לה – בבחינת "רצחת וגם ירשת". לא זאת בלבד שהיא לא לוקחת אחריות על כשל סדרתי שהיא יודעת עליו, היא אף מחייבת לקוחות שלה לשאת בעלויות של תיקוני התקלות. במקביל, ממש באותה עת ניסאן תיקנה בארה"ב ובקנדה את אותן תקלות סדרתיות על חשבונה, ואף פיצתה לקוחות.

"כוכבת" פרשה זאת היא תיבת הילוכים רציפה אשר סיכנה וגרמה נזק כלכלי וסבל למאות ואולי אף אלפי בעלי רכב מתוצרת ניסאן, רנו, מיצובישי, סוזוקי וסובארו (וכעת מסתבר שגם לכמה וכמה בעלי שברולט) – וזאת בגלל שני כשלים סדרתיים שנגרמו ככל הנראה בגלל תקלות תכנון או ייצור. תיבת ההילוכים המדוברת, שידועה בעיקר בקוד הדגם JF015E, יוצרה בין השנים 2010-2016 על-ידי חברה יפנית ש-75% מן הבעלות בה שייכת לניסאן, 15% למיצובישי ו-10% לסוזוקי, והיא נמכרת, כאמור, גם ליצרניות רכב אחרות שגם לקוחותיהן סובלים בדיוק מאותן בעיות (בארץ נמכרו מכוניות כאלה, עם תיבות תקולות, גם בשנת 2017).

עד היום כבר התקיימו ומתקיימים בישראל מספר הליכים כנגד חלק מיצרניות הרכב והיבואניות שלהן בקשר לתיבה הזאת, אבל במבחן התוצאה נראה שחלק מן התביעות הוגשו טרם זמנן ובלי בסיס עובדתי חזק מספיק. לכן חלק מן התביעות האלה נדחה וחלקן הסתיים בפשרות לא מספיק מוצלחות עבור בעלי הרכב (בנוסף, שתי תביעות כנגד סוזוקי עדיין מתנהלות).

בקשת האישור החדשה הוגשה על-ידי עורכי הדין דוד מזרחי ורון סולן, ומהנדס הרכב ערן דובדבני, אשר חתום על חוות הדעת המקצועית שמצורפת אליה, כתב (בין השאר) גם את חוות הדעת בתביעות שהוגשו כנגד סוזוקי וכנגד ניסאן (בקשר לדגם 'ג'וק') באותו נושא. הפעם, נוסף לבסיס העובדתי אודות אופן הפעולה של התיבה והתקלות הנטענות, סוקר דובדבני באופן יסודי גם את תוכניות האחריות השונות שמעניקות חלק מן היצרניות בחו"ל.

בהקשר זה מעניין לציין שניסאן, אשר מחזיקה באחוזי הבעלות הגבוהים ביותר בחברה שמייצרת את התיבות ולכן גם נושאת (בעקיפין) באחוז הגדול ביותר של עלויות התיקון שלהן – מעניקה (גם בעולם) את משך האחריות הקצר ביותר בהשוואה ליצרניות האחרות שנסקרו. עדיין, גם ניסאן מעניקה בחו"ל אחריות ארוכה יותר מכפי שהיא מעניקה ללקוחותיה הישראלים, ואם התובענה החדשה תתקבל – או שתושג פשרה הולמת – ייתכן שהיא אף תיאלץ להציע סוף סוף לישראלים אחריות עדיפה על זאת שהיא מעניקה בחו"ל.

הלקוחות שילמו מספיק, כעת תורן של ניסאן ושברולט

ניסאן התקינה את תיבת ההילוכים הכושלת מתוצרת ג'טקו במגוון רחב של דגמים שחלקם נמכרו גם בישראל, ובהם בין השאר ג'וק, קשקאי, מיקרה, סנטרה (אלמירה), נואט, אקסטרייל ואלטימה שיוצרו בין השנים 2013 עד 2019. שברולט התקינה את התיבה הזאת בחלק מדגמי 'ספארק' שנמכרו בישראל.

כפי שפרסמנו כאן לגבי סוזוקי, גם בתביעה שהוגשה כנגד ניסאן ושברולט מוצגות הנחיות הבדיקה והשירות שהעבירו יצרניות הרכב לרשת מוסכי השירות שלהן ברחבי העולם במטרה לפתור ולתקן בעיות של רעידות, השהיות בפעולת העברת הכוח, הגבלת תאוצה שעלולה להיות מסוכנת בעת עקיפה והגבלות מהירות. הנחיות השירות אמנם מטפלות במקרים שכבר קרו, ואין בכוחן למנוע תקלות, אבל לכל הפחות הן לא מטילות את הנטל הכלכלי על בעל הרכב.

נכון להיום סוזוקי ומיצובישי מעניקות הארכת אחריות ל-10 שנים מן היום שהרכב עלה לכביש וזאת ללא הגבלת קילומטראז'. הארכת האחריות הראשונה של סוזוקי, בנוגע לכשל שגורם לשחיקה והתפרקות של מסב גל הכניסה לתיבת ההילוכים פורסמה בעולם (אבל לא בישראל) כבר לפני 7 שנים (!). למרות זאת, לקוחות ישראלים לא מעטים נאלצו לשלם תמורת תיקון התקלה, ואפילו כיום רבים מהם מסורבים לקבל פיצוי בטענה שהרכב שלהם לא טופל במועדים הנדרשים – למרות שבשגרת הטיפולים אין פעולות שקשורות לתחזוקת התיבה.

באוגוסט 2020 פורסמה בעולם הארכת אחריות דומה גם לגבי הכשל השני בשסתום בקרה של תיבת ההילוכים, וגם זאת לא פורסמה בישראל עד לאחר הגשת תובענה ייצוגית בנושא.

בעקבות תובענות ייצוגיות שהוגשו כנגדה נאלצה ניסאן, בעלת השליטה ב'ג'טקו', להאריך את האחריות בארה"ב ובקנדה ל- 7 שנים או עד 135,000 קילומטרים, ואילו בישראל – בעקבות תביעה ייצוגית אחרת, היא נאלצה להאריך את האחריות באופן דומה (עד 150,000 קילומטרים) לדגמי ג'וק שיוצרו רק בין השנים 2010-2012.

שברולט, שרכשה מג'טקו תיבות כאלה והתקינה אותן בחלק מדגמי 'ספארק' שנמכרו בישראל, מעניקה בעולם 10 שנות אחריות לתיבת ההילוכים במכוניות שיוצרו בין 2014 ל-2019. גם היא, יחד עם היבואנית שלה – חברת UMI, לא פרסמו הארכת אחריות דומה בישראל.

קרסו מוטורס, יבואנית ניסאן, ייבאה ארצה עשרות אלפי כלי רכב עם תיבת ההילוכים הכושלת ובמהלך השנים קיבלו אנשיה את הנחיות השירות של היצרנית לטיפול בתקלות בתיבות ההילוכים. למרות זאת – כך נטען בבקשת האישור – "בחלק מהמקרים קרסו מוטורס, אשר ללא ספק מודעת לפגמי הייצור, מנצלת את פערי הידע והכוח בינה לבין בעלי הרכבים, ומתנה את השתתפותה בעלויות החלפת תיבת ההילוכים בחתימת הלקוח על כתב וויתור". במילים אחרות, גם לקוחות ש"זוכים" לכיסוי מלא או חלקי של עלויות התיקון נדרשים לחתום על התחייבות שלא לתבוע את היבואנית ולא לגלות מידע לגבי אופן הטיפול בתקלה.

אגב, בחוות הדעת המקצועית של המהנדס ערן דובדבני הוא קובע בין השאר שעלויות התיקון שקרסו מוטורס גובה תמורת תיקוני תיבות הילוכים כושלות – מעבר לעובדה שהן היו אמורות להיות משולמות על ידי היצרנית – גבוהות במידה משמעותית מאלה שנדרשות במוסכים פרטיים שמתמחים בתיקון תיבות הילוכים.

בבקשת האישור נתבעות ניסאן, שברולט והיבואניות שלהן לישראל להצהיר על הכשלים הסדרתיים, להאריך לתקופה של 10 שנים וללא הגבלת קילומטראז' את האחריות שהן מעניקות, לפצות את כל מי שנאלץ לשלם תמורת תיקון וליידע את כל הלקוחות שלהן אודות הארכת האחריות והפיצוי לנפגעים.

בנוסף, לבקשת האישור מצורפת גם חוות דעתו המקצועית של השמאי דני גורביץ שקובע ירידת ערך של עד 20% לדגמים השונים שבהם מותקנות תיבות כאלה, ובנוסף לכך עוד 5-10% לכלי רכב שבהם התגלתה התקלה – וגם על כך נדרש פיצוי.

ניסאן צריכה לקחת אחריות

אפשר לומר הרבה דברים בעד ונגד תובענות ייצוגיות, ובעתיד גם נתייחס לכך, אבל כעת נתמקד בעובדה שעולה מפרשת תיבות ההילוכים מתוצרת ג'טקו לפיה חלק מן התביעות (לגבי יצרניות שונות) לא הניבו לבעלי הרכב שנפגעו אפילו את מה שאותן יצרניות מעניקות ללקוחות שלהן בחו"ל. בעלי רכב חייבים לדעת שתביעות ייצוגיות לא תמיד משרתות את האינטרס שלהם, ובמיוחד כאשר הן מסולקות או מסתיימות בפשרות לא ראויות.

מקרים כאלה ממש "מזמינים" את יצרניות הרכב לזלזל בלקוחות הישראלים מפני שגם במקרה הגרוע ביותר מבחינתן הן נאלצות לכל היותר לתת לבעלי הרכב את מה שממילא מגיע להם. ראוי היה שבתי משפט יפסקו פיצויי עונשין כנגד יצרניות שנקטו במדיניות של הסתרה ורמאות ולו בכדי שהן יבינו שעלול להיות לכך מחיר ויימנעו מפרקטיקות כאלה. בנוסף – ראוי שיצרניות רכב שנחשפות במערומיהן ישלמו לא רק מחיר כלכלי אלא גם ציבורי: מי שמזלזלת בלקוחותיה לא ראויה לאמון שלהם.

נפגעתם מתקלה בתיבת הילוכים רציפה בניסאן, רנו, מיצובישי, סוזוקי, סובארו או שברולט? כתבו אלינו ל- editor.thecar@gmail.com

The post ניסאן ושברולט הסתירו מלקוחות בארץ כשלים סדרתיים בתיבות הילוכים וגבו מהם אלפי שקלים למרות שבחו"ל הן נושאות בעצמן בעלויות התיקונים appeared first on TheCar.

הפתעות בתיבת הדואר. שעות ספורות לאחר פרסום כתבה שלנו אודות התארגנות של עורכי דין בצרפת לפעולה משפטית כלל אירופאית כנגד רנו בקשר לפגם הסדרתי במנועי הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר – נחת בתיבת הדואר שלנו "אקדח מעשן" מרתק שנחשף כאן בחשיפה עולמית ראשונה.

מקור בחו"ל שלח אלינו את מה שנחזה להיות כמו מסמך פנימי אותנטי של חברת רנו מחודש פברואר 2016. במסמך, שמוכתר בכותרת "סודי" ונכתב בו שמטרתו להניע את מקבלי ההחלטות לפעולה – מודגשת מסקנה שמבוססת על בדיקות מעבדה: הסיבה לכשל המנועים הוא תכנון לקוי שלהם, ולא פעולה שננקטה או לא בוצעה על-ידי המשתמשים ברכב.

המסמך מתאר תוצאות בדיקות שנערכו בעשרה מנועי H5F כושלים שנבדקו על-ידי רנו ברבעון האחרון של שנת 2015. מדובר במנועי טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר שתוכננו על-ידי רנו בשנים 2008-2012 ויוצרו על-ידיהם משנת 2012 ועד לשנת 2016. אצלנו, בישראל, הם מניעים מכוניות מתוצרת רנו, ניסאן ודאצ'יה שהאחרונות שבהן עלו על הכבישים שלנו בשנת 2018.

לקריאה נוספת:

מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים של רנו ניסאן ודאצ'יה: קואליציה בינלאומית של עורכי דין תילחם במנהלי רנו באופן אישי

בתחילת המסמך נכתב שהמטרה שלו היא "הפצת תוצאות הבדיקה", מן הסתם אל רשימת תפוצה רלבנטית של מקבלי ההחלטות בחברת רנו, כאשר "הציפייה" מן המסמך הזה, כך נכתב, היא "התחשבות במסקנות" שלו.
במסמך מתוארת האנליזה שבוצעה בעשרה מנועים שככל הנראה הוחלפו בכלי רכב של לקוחות על-ידי היצרנית במסגרת אחריות היצרן. תיאור הממצאים כולל בין השאר היתוך של שסתום אחד בכל מנוע, משקעים על שסתומים רבים וסימני היתוך נוספים על בוכנות, ומתוך הממצאים מתואר באופן תמציתי וברור מנגנון הכשל שהוביל לקטסטרופה ולהרס המנועים.

מסקנת הדוח: מנגנון הכשל נובע מתכנון לקוי ו"לא נמצאה אף סיבה אחרת", כלומר, למשל, שלא מדובר בבעיית תחזוקה.

מנגנון הכשל, או "שרשרת סיבתית אמיתית" בלשון המסמך, מתאר "חוסר דחיסה בצילינדר" שהוביל ל"איטום שסתום פליטה גרוע" וכן ל"היתוך שסתומים ותושבת שסתום של שסתומי יניקה" שהוביל ל"מעבר בוצה/פיח בין התושבת לשסתום הפליטה" שגרם ל"אובדן הידוק השסתום" (ואטימה – ג.מ.) ומכאן ל"מעבר זרימת חום בין התושבת לשסתום" ול"התכת שסתום הפליטה" ול"אובדן כוח מנוע".

תחת הסעיף "סיכום והערות" נכתב כך: "במסגרת ניתוחי M011 H5F ברבעון הרביעי של 2015 מצאנו עלייה במקרים של התכת שסתום פליטה. הקילומטראז' של כלי הרכב נע בין 26,009 ל 70,999 ק"מ… בדיקת המנועים העלתה את הדברים הבאים: התכה של שסתום פליטה אחד בלבד לכל מנוע, (השסתום עצמו) שונה ממנוע אחד למשנהו, נוכחות משקעים על "פטריית" שסתומי היניקה, אין בעיה של סיבוב שסתומים, מוטות שסתומי הפליטה (במצב) ירוד במיוחד כולל בשסתומים סמוכים, נמצאו מכתשים קטנים (על "פטריית השסתום")".

בהמשך מצורפת הערה חשובה: "לא נרשמו תלונות של לקוחות על צריכת שמן בקשר לכשל זה" – ובפירוש שלנו – לקוחות לא הספיקו להבין שקיימת "בריחת שמן" והם גם לא קיבלו על כך כל התראה חזותית בלוח השעונים.
בבדיקת מעבדה שמצורפת לדוח נכתב שמדובר בתוצאות חריגות ביחס לקילומטראז' הנמוך של המנועים, וש"לא ניתן לשלול צריכת שמן בעת פעולת היניקה". בהמשך נכתב: "עבור כל המנועים שנבדקו… (נמצאה) צריכת שמן חריגה".

חובת הזהירות

חשוב להדגיש: המקור שממנו קיבלנו את המסמך נחשב בעינינו לאמין מאד אבל באופן טבעי הוא לא יכול לגלות לנו כיצד התגלגל אליו המסמך ומה רמת המהימנות שלו. התחושה שלנו היא שמדובר במסמך אותנטי, בין השאר מפני שבשלב זה – כאשר הנושא נמצא תחת חקירה פלילית בצרפת, לאף אחד אין אינטרס להפיץ מסמכים מזויפים.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש ולזכור שמדובר במסמך מודלף ולא בפרסום רשמי של רשות חקירה, וכך גם צריך להתייחס אליו.

בהנחה שזה מסמך אותנטי מדובר ב"אקדח מעשן" עם פוטנציאל הפללה משמעותי, וזה קצה חוט חשוב עבור כל מי שיחקור ברצינות את רנו. יש בו שמות של מי שחיבר את המסמך ושל מי שקיבל אותו (השמות הושחרו על ידינו למען הזהירות אך הם מופיעים במסמך המקורי) ומכאן קצרה הדרך לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות בתוך מסדרונות הנהלת רנו.

מרגע שמנגנון הכשל ברור הפעולה הסבירה של כל חברה צריכה להיות ראשית לכל לקיחת אחריות אחורה וטיפול בכל מי שכבר נפגע מן הכשל, "עצירת הדימום" – כלומר מניעת נזקים נוספים מכל מי שעלול לחוות את הכשל בטווח הזמן המיידי, וטיפול קדימה כדי למנוע נזקים, ובעיקר סיכון, מכל מי שעלול להינזק בעתיד.

הפעולה הוודאית היחידה שבוצעה על-ידי רנו היא הפסקת הייצור של המנוע הפגום הזה בשנת 2016, אם כי החברה המשיכה למכור את המכוניות שכבר יוצרו, ואצלנו בישראל הן נמכרו כאמור גם בשנת 2018. פעולה שלא בוצעה על-ידי רנו ויש לה היבט פלילי – היא שליחת אזהרה לבעלי הרכב מפני האפשרות של כשל במנוע. אשמה פלילית, ובוודאי מוסרית, תתקיים אם יוכח שמנהלים בחברה ידעו שלקוחות שלהם עלולים להיתקע באמצע כביש מהיר ולסכן את חייהם ואת חיי משתמשי הדרך האחרים אבל לא פעלו כדי למנוע את הסיכון הזה.

פעולה פשוטה נוספת שלא בוצעה היא הארכת אחריות למנועים, והמשמעות הכלכלית שלה פשוטה: רנו גרמה ללקוחות שלה לשלם על טעות שלה.

בהנחה שהחקירה הפלילית בצרפת תבוצע ללא מורא וללא משוא פנים סביר שקצה החוט שנחשף במסמך הזה יוביל אל מסמכים נוספים ותכתובות נוספות, וצריך לקוות שאם היו מנהלים שסיכנו ביודעין את משתמשי הדרך הם יועמדו לדין.

בהקשר הישראלי – מסמך זה מחזק את הצורך בהתערבות פעילה, לשם שינוי, של משרד התחבורה הישראלי במטרה לחייב את רנו לבצע קריאה לתיקון של כל המנועים הפגומים.

אם אתם הבעלים של מכונית שבה מותקן מנוע TCe 1.2 ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו אלינו ל: editor.thecar@gmail.com.

The post האקדח המעשן: מסמך סודי פנימי של רנו מוכיח שכבר בשנת 2015 הם ידעו שמנוע ה-1.2 ליטר שלהם דפוק appeared first on TheCar.

שמונה שנים לאחר שיצרנית הרכב הצרפתית רנו ידעה בוודאות על כשל סדרתי במנועי ה-1.2 ליטר שלה, ולאחר שאלפי מנועים ניזוקו או התפגרו כליל, מוקמת כעת בצרפת התארגנות בינלאומית של עורכי דין בכוונה לפעול כנגד רנו בעשרות המדינות שבהן נמכרו מכוניות כאלה. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של תעשיית הרכב האירופאית שיצרנית רכב ניצבת בפני פעולה כזאת.

הקואליציה מוקמת על-ידי עורכי הדין הצרפתים אשר אך לאחרונה הגישו תלונה פלילית כנגד מנהלי רנו ובה הם מואשמים ברשלנות שעלולה לעלות בחיי אדם. קודם לכן הגישו אותם עורכי דין תביעה ייצוגית כנגד רנו בצרפת בשם קרוב ל-2,000 נפגעים. עורכי הדין מקווים שההתארגנות הבינלאומית, על גבי פלטפורמה משפטית שמופעלת בפעם הראשונה, תסייע להבאת עדויות של נפגעים ממדינות שונות באירופה, ובמידה רבה תפעל כנגד יתרון הביתיות של רנו – חברה שנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת צרפת ומעסיקה באופן ישיר ועקיף מאות אלפי עובדים צרפתים.

עבור מאות הנפגעים בישראל, ואולי אפילו אלפים, מדובר בבשורות עם משמעות מעורבת. מצד אחד – מהלך בינלאומי כזה עשוי סוף סוף לאלץ את רנו לקחת אחריות, במיוחד מפני שהוא מתמקד במישור האחריות האישית, הערכית והפלילית של מנהלי החברה ולא רק במישור הכלכלי.

על אף המשמעות הכלכלית הכבדה – רנו יכולה הייתה לקחת אחריות כבר לפני שנים ולמנוע מעצמה את הבושה, אלא שמנהליה בחרו להתעלם מנפגעי התקלה וכך יצרו סיכון לחיי אלפים מלקוחותיהם בדרכים. כעת עשויים המנהלים להידרש לשלם על כך מחיר אישי.

מצד שני, אין אף תסריט שבו רנו יכולה להרשות לעצמה להתפשר באופן שמועיל ללקוחות הישראלים של רנו, ניסאן ודאצ'יה מבלי שפשרה כזאת תשפיע על מצבה בצרפת ובשאר המדינות שבהן נמכרו מנועים כאלה. כפי שפרסמנו כאן, עורכי הדין דוד מזרחי, פינחס מיכאל אור וד"ר אלעד אופיר – אשר מנהלים תובענה ייצוגית בישראל כנגד רנו, ניסאן ודאצ'יה – הונחו על-ידי בית המשפט לנהל משא ומתן עם עורכי הדין שמייצגים את שלוש היצרניות ואת היבואנית שלהן לישראל, חברת קרסו מוטורס. לנוכח ההתפתחויות בצרפת נראה שעד שיושג שם הסדר שיסתום את הגולל על-פני אפשרות של תביעות נוספות – לקוחות ישראלים ייאלצו להמתין להתרחשויות מעבר לים ולקבל את אותו הסדר שיתקבל שם בסופו של דבר.

אגב, התרומה הישראלית לכל נפגעי הפרשה באירופה נובעת מכך שאצלנו – בזכות השיטה המשפטית שנהוגה כאן ובחסותה, הוגשה התובענה הייצוגית הרבה לפני התביעה בצרפת, ובמסגרתה נחשפו עובדות חשובות רבות שנוגעות לכשל הסדרתי.

אחריות תאגידית

אנחנו ב-TheCar מסקרים מזה כשלוש שנים את פרשת הכשל הסדרתי במנועי הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר שפותחו על-ידי רנו, ועד היום נאספו אצלנו יותר מ-500 פניות של בעלי רנו, ניסאן ודאצ'יה, ותיעוד של מאות נפגעים ששילמו סכומים חמש ספרתיים לתיקון תקלות שונות – החל מהחלפת רכיבים כושלים וכלה בהחלפה של מנועים שלמים. חלק מן המתלוננים נאלצו להחליף מנוע יותר מפעם אחת.

מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר פותח על-ידי רנו בין דצמבר 2008 לפברואר 2012 ונכנס לייצור בצרפת בחודש אוקטובר 2012 תחת שם הקוד H5Ft והשם המסחרי TCE 1.2. לאחר מכן הוכנס מנוע זה לייצור על-ידי ניסאן בבריטניה תחת שם הקוד HRA2 והשם המסחרי Dig-T. ייצור המנוע הסתיים ביולי 2016, אבל עוד הרבה קודם לכן, ולכל המאוחר בתחילת חודש יוני 2015, אנשי רנו וניסאן הבינו שקיים כשל תכנוני במנוע וניסו להתגבר עליו באמצעות עדכוני תוכנה.

מנועי הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר תוכננו לספק שלוש רמות הספק (100, 115 ו-120 כוחות סוס) והם הותקנו אצל רנו בדגמי קפצ'ור, קליאו דור 4, קדג'אר, קנגו דור 2, מגאן בדורות 3 ו-4, סניק דור 3 וב-גרנד סניק בדורות 3 ו-4.

אצל דאצ'יה הם הותקנו בדור הראשון והשני של דאסטר ובדור הקודם של דוקר ושל לודג'י, ואילו אצל ניסאן הם הותקנו בעיקר בקשקאי ובג'וק. על פי נתוני קבוצת רנו, נכון לספטמבר 2022, החברה יצרה יותר מ-400,000 מנועים כאלה, ולמספר זה יש להוסיף את מאות אלפי המנועים שניסאן יצרה בבריטניה. כל המנועים – גם אלה שיוצרו בצרפת וגם אלה שיוצרו באנגליה – סובלים מאותן בעיות וזה מעיד על כשל בתכנון ולאו דווקא בייצור.

מנגנון הכשל במנועים אלה נגרם כאשר שמן המנוע נשרף באופן מוגזם בתוך חלל הצילינדרים והמנוע פועל למשך זמן מה ללא שימון מספיק. פעולה כזאת יכולה לגרום לנזק למערכות שונות במנוע עצמו (מערכת תזמון, בוכנות, צילינדרים וכיוצ"ב) ובמערכות פריפריאליות כמו מגדש הטורבו. ברוב המקרים הנזק אינו הפיך וכדי לתקן אותו נדרשת החלפת חלקים במנוע או המנוע כולו.

חשוב להדגיש: "כשל סדרתי" מוגדר ככשל שקיים לפחות ב-1% מסדרת הייצור, והמשמעות היא שרוב המנועים יעברו חיים שלמים בלי שתתגלה בהם בעיה, אבל אין לדעת אם, מתי, ואצל מי כן תתגלה תקלה.

כפי שפרסמנו כאן, לפני כחודש הוגשה בצרפת תביעה פלילית כנגד רנו ומנהליה, והיא מונחת על שולחנו של התובע הכללי בעיר נאנט. בתלונה נטען שמנהלי רנו הטעו את לקוחותיהם "הטעיה בנסיבות מחמירות" לפי חוק הצרכנות הצרפתי, ביצעו "פרקטיקות מסחריות מטעות" לפי אותו חוק, ביצעו הונאה (לפי חוק העונשין הצרפתי), ואף "סיכנו את הזולת" לפי אותו החוק.

באמצעות ההליך הפלילי בכלל, ובפרט לפי סעיף 145 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, התובעים רוצים שבית המשפט ייאלץ את רנו "לבקש מבעל דין את כל המידע (עובדות, מעשים, מסמכים וכו') הרלוונטי ליישוב סכסוך, גם אם יסודות אלה אינם לטובתה". עורכי הדין הצרפתים זכו בהישג ראשון כאשר נשיא בית המשפט של ורסאי הורה לרנו להעביר לרשותם מסמכים רבים (ובפרט דוחות ביקורת איכות) שיכולים לשפוך אור על המועד שבו הצרפתים למדו לראשונה על הכשל הסדרתי ועל היקפו. אלא שרנו ערערה על החלטה זאת של בית הדין של ורסאי ועיכבה אותו, ופסק הדין בערעור שלה צפוי להתקבל לפני סוף השנה.

לתובע הצרפתי נותרו כעת חודשיים כדי לפרסם את החלטתו והוא יכול לדחות את התלונה, ליזום חקירה שבמסגרתה ייבחנו העובדות, למנות שופט חוקר לנוכח המורכבות של הפרשה והצורך בשיתוף פעולה בינלאומי, או – אם הוא סבור שנצברו בידיו די ראיות – להגיש תביעה כנגד רנו באופן מיידי בבית המשפט הפלילי.

גם אם התובע ידחה את התלונה עדיין פתוחה הדרך להשיג מינוי של שופט חוקר וזאת באמצעות תלונה מנומקת לרשות ייעודית בצרפת. אם הדברים יתגלגלו לבית המשפט הפלילי צפויים ההליכים בתיק לארוך לפחות 24 חודשים עד לפסיקה וקביעת פיצוי כלכלי ללקוחות.

שיתוף פעולה חוצה גבולות

התובעים בצרפת נמצאים תחת הכוונתם ושליטתם של הממונים עליהם, כלומר תחת סמכות שר המשפטים שהוא דמות פוליטית. כאמור – ממשלת צרפת היא גם בעלת מניות מיעוט ברנו, וגם בעלת עניין בחוסנה של חברה צרפתית שמעסיקה עשרות אלפי עובדים באופן ישיר ומאות אלפים באופן עקיף.

עורכי הדין הצרפתים טוענים שכאשר מתרחשת תקלה במנוע 1.2 ליטר – ולמעשה כאשר הכשל הסדרתי בא לידי ביטוי – קבוצת רנו לא פועלת כפי שאפשר היה לצפות ממי שיודע שייצר מוצר פגום. במקום לדאוג ללקוחות שלה, טוענים התובעים, היא עושה כל שביכולתה כדי להתנער מאחריות ולייחס את התקלה לאופן התחזוקה שבוצעה בידי הלקוחות או לאופן הנהיגה שלהם. כך, אגב, נטען גם בתובענה הייצוגית שהוגשה בישראל כנגד רנו, ניסאן ודאצ'יה.

עורכי הדין הצרפתים מבקשים כעת להרחיב את מעגל העדים (ובעקיפין – התובעים) בהליכים האזרחיים והפלילים גם אל בעלי רכב ממדינות נוספות באירופה, באיחוד ומחוצה לו, ולהרחיב אותם גם כנגד ניסאן. בהקשר הזה יש לומר שבעקבות ה'ברקזיט' ויציאת בריטניה מן האיחוד האירופאי קשה יותר לצרפתים לפעול כנגד ניסאן, שמקום מושבה בסנדרלנד, בריטניה. עבורנו בישראל זאת בעיה מפני שאחוז ניכר מבין הנפגעים הישראלים הם בעלי ניסאן קשקאי.

רנו ודאצ'יה מכרו את המנועים הלקויים שלהן בכ-28 מדינות אירופאיות, וברובן לא נהוגה שיטה משפטית שמאפשרת תובענות ייצוגיות. הפלטפורמה המשפטית שמוקמת כעת נועדה להרחיב את המאבק המשפטי כנגד רנו אל מדינות שלא מושפעות מאינטרסים צרפתים פנימיים, ולדברי יוזמי הפלטפורמה הקונסורציום הזה יחבר יחד את תיק הממצאים ואת הטיעונים המשפטיים גם ברמת המדינה וגם ברמת האיחוד האירופאי (לא כל המדינות חברות באיחוד).

ההליך שנבחר מאפשר להפגיש כל התובעים – ללא קשר ללאום שלהם – בפני בית משפט אחד ב"מקום העסקים העיקרי של קבוצת רנו", כלומר בית המשפט של נאנטר, ולשאוף "לקבוע גם את אשמתה וגם את אחריותה של הקבוצה, וכתוצאה מכך פיצוי מלא בגין הנזק שנגרם (לבעלי הרכב)".

חלוקת התפקידים בקבוצה הזאת מטילה על עורכי הדין הצרפתים לנהל את ההליך בצרפת בשם כל המבקשים בעוד שבכל אחת מן המדינות ינהלו עורכי דין מקומיים את הממשקים מול נפגעים, והכל בהתאם לסטנדרטים משפטיים שנקבעו לעניינים כאלה על-ידי נציבות האיחוד האירופאי. הפלטפורמה הצרפתית תנהל את העברת המידע לעורכי הדין במדינות השונות ומהם, במטרה להשיג פיצוי מרבי לכל הנפגעים.

ומה אצלנו, בישראל?

כאמור, עצם הפעילות המשפטית כנגד רנו בעולם צפויה "לסנדל" את המגעים בישראל, אבל מצד שני ייתכן שהיא תאיץ את רנו להתעורר ו"לעשות את הדבר הנכון": לקחת אחריות על הכשל, לטפל בכל הלקוחות שסובלים כרגע מתקלה ולפצות את מי שניזוקו בגללה.

תיאורטית ייתכן גם ערוץ פעולה נוסף עבור ישראלים, שהוא הפעלת לחץ על משרד התחבורה באופן שייאלץ את רנו לבצע קריאה לתיקון של כל המכוניות הרלבנטיות שנמכרו בארץ. הניסיון מול קבוצת הנפגעים הישראלית לא מעודד: אל הדיון היחיד שנערך בבית המשפט בנושא התובענה הייצוגית הגיע רק נפגע אחד מתוך מאות, לכן יהיה מפתיע (לטובה) אם תתארגן קבוצת נפגעים ותבצע פעולות אקטיביות מול רנו, ניסאן ודאצ'יה בישראל.

מעבר לעניין האישי של נפגעים ישראלים בפרשה הזאת, החשיבות המשמעותית ביותר שלה בהקשר של תעשיית הרכב נובעת מכך שזאת התארגנות משפטית ראשונה בהיסטוריה על-גבי פלטפורמה רב לאומית שממוקדת בתביעה כלפי יצרנית רכב.

אם אתם הבעלים של מכונית שבה מותקן מנוע TCe 1.2 ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו אלינו ל: editor.thecar@gmail.com.

לקריאה נוספת, הסיקור שלנו עד כה:

תביעה ייצוגית נגד רנו וניסאן: מנועי ה-1.2 ליטר זוללים שמן ונהרסים

פרשת המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: טחנות הצדק טוחנות לאט ומנועים ממשיכים להתפגר

מנועים של רנו, ניסאן ודאצ'יה נהרסים בגלל כשל סדרתי. לקוחות בישראל משלמים אלפי שקלים והבעיות לא נגמרות

המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: מדריך לנפגעים

המנועים הפגומים של רנו ניסאן ודאצ'יה: האם מוכרי מכוניות עוברים על החוק וכיצד להיפטר ממשומשת מקולקלת?

מנועי ה-1.2 ליטר הכושלים של רנו ניסאן ודאצ'יה: תביעה ייצוגית גם בצרפת

מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: הולכים לגישור?

תלונה פלילית כנגד רנו בצרפת בגלל מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים

The post מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים של רנו ניסאן ודאצ'יה: קואליציה בינלאומית של עורכי דין תילחם במנהלי רנו באופן אישי appeared first on TheCar.

לפני כשבוע רכשו נציגי רנו בצרפת את מכוניתו של לקוח שלהם, בעלים של מגאן 4 משנת הדגם 2017, וזאת כשלושה חודשים לאחר שבית משפט צרפתי קיבל את תביעתו כנגד יצרנית הרכב וזו לא ערערה על ההכרעה. לפי פרסומים בצרפת  – הלקוח קיבל מרנו סכום של 21,789.75 אירו אשר מייצגים את מחיר המחירון של המכונית בתוספת הוצאות משפט.

מה שמעניין בתביעה הזאת הוא שהלקוח, שבמכוניתו מותקן מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר, אפילו לא הגיע למצב של כשל מוחלט של המנוע, כפי שקרה למאות בעלי רכב בישראל, אלא לרעשים ונקישות מן המנוע – מה שמצביע על שלב מוקדם יחסית בתהליך הכשל הסדרתי. בכל זאת הלקוח תבע את רנו בבית המשפט, ותביעתו התקבלה כאמור. החלטה זאת, כך גורסים עורכי דין בצרפת, מנבאת את מה שצפוי לרנו אם וכאשר יתחילו בתי המשפט במדינה לדון ביותר מאלף תביעות דומות של לקוחות צרפתים שנפגעו מאותה תקלה.

כפי שפרסמנו כאן לפני כחודשיים, בצרפת התגבשה תביעה ייצוגית כנגד רנו בנוגע למנועי הטורבו-בנזין בנפח -1.2 ליטר שמותקנים בדגמים שונים של רנו, ניסאן, דאצ'יה ומרצדס. הטענות שם זהות לאלה שהועלו אצלנו, בישראל, בתביעה ייצוגית שהוגשה עוד בשנת 2020, אלא שההליך המשפטי הצרפתי שונה מזה הישראלי והוא מחייב את בעלי הרכב להצטרף מראש לתביעה ולשלם דמי הרשמה / פתיחת תיק. עד כה נרשמו בצרפת לפחות 1,097 בעלי רכב לתביעה הייצוגית, ועורכי הדין מתכוונים להתחיל להגיש את התיקים באופן פרטני בזה אחר זה ובמקביל לנסות לנהל עם רנו משא ומתן "ידידותי" כדי לנסות לשכנע אותה לקחת אחריות על הכשל ולפצות את בעלי הרכב.

פרשת הכשל הסדרתי במנועי ה-1.2 ליטר ידועה לרנו מזה שנים אחדות, אבל עד היום העדיפה היצרנית הצרפתית לפעול באופן פרטני מול לקוחות כדי להימנע מלקיחת אחריות פומבית ומן הפיצוי הכספי שמתבקש מכך. חלק מן הלקוחות שסבלו מן הכשלים במהלך תקופת האחריות טופלו על-ידי היצרנית או נציגיה, וכך גם חלק מן הלקוחות שעברו את תקופת האחריות. במקרים שונים כיסתה החברה את מלוא הנזק ובמקרים אחרים הפילה חלק ממנו על הלקוחות.

כאמור, מנועים אלה הותקנו גם בדגמים שונים של ניסאן ודאצ'יה (שגם הם מיובאים על-ידי אותה יבואנית לישראל) ומסיכום מאות תלונות שהתקבלו עד כה במערכת TheCar עולה שלקוחות רבים לא קיבלו כל פיצוי וחלקם נאלץ לשלם סכומים של 10,000-20,000 שקלים תמורת החלפת מנועים, או סכומים של אלפי שקלים לתיקון והחלפת מערכות תזמון. מכל מקום, מפרסומים בצרפת עולה שלקוחות ישראלים לא צריכים להרגיש מקופחים, שכן רנו נוקטת בגישה דומה גם בצרפת. תגובות רשמיות של רנו בצרפת הכחישו את קיומו של כשל סדרתי ובכל מקרה טענו – טענה מאד קלושה יש לומר – שלא מדובר בכשל שמהווה סיכון בטיחותי.

האזרח הקטן ניצח בגדול

ב-27 בינואר השנה קיבל בית המשפט של ננטר (Nanterre) את תביעתו של בעלים של מגאן 4, כאמור, וחייב את רנו לקחת ממנו בחזרה את המכונית ולפצות אותו, וזאת למרות שמנוע הרכב עדיין תקין. בית המשפט הסתפק בעובדה שמן המנוע הורגשו ונשמעו רעידות ורעשים ("גמגום קל בין 1500 ל-2500 סל"ד"), ואף לא נדרש לשאלת הצריכה המוגזמת של שמן מנוע – שאופיינית למנועים רבים כאלה, או לנזק מוחלט כתוצאה של היעדר שמן. בפסק דינו ציין בית המשפט "בעיה חוזרת של חוסר איטום של המנוע שקבוצת רנו ביקשה לפתור באמצעות עדכון מחשב המנוע", וזאת על סמך מאמרים שפורסמו בעיתונות מקצועית כבר החל משנת 2016. בפסק הדין נכתב בין השאר ש"הליקוי ברכב נמצא גם בכלי רכב אחרים שמצוידים באותו מנוע 1.2 TCe"… והסיק מכך שהגמגום הוא "ביטוי לליקוי… מה שכמובן מעורר ספקות לגבי תוחלת החיים שלו אז זאת לא תקלה קלה, למרות שהיא טרם הובילה לכשל של המנוע".

רנו, כפי שיודע מי שעקב אחר סדרת הכתבות שלנו כאן ב-TheCar, הצהירה שפתרה את הבעיה הזאת בכל המנועים שיוצרו החל ב-11 במאי 2016 ואילו המכונית שבה מדובר יוצרה בדצמבר 2017. למרות זאת, בית המשפט פסק שדי בסימפטומים שקיימים ברכב כדי להסיק שקיימת בו "חוסר התאמה כמשמעותו בסעיף L.217-5 לחוק הצרכנות (הצרפתי)".

החוק הצרפתי שונה מן החוק הישראלי, ובכל זאת ישנה חשיבות לפסיקה הזאת ראשית לכל מכיוון שהיא לא מקבלת את הטענה של רנו כאילו שהכשל התכנוני תוקן באמצעות עדכון תוכנה (פסק הדין מתייחס למנועי 1.2 TCe שיוצרו עד לשנת 2017 וקובע שהפגם מושפע מן הליקוי בתכנון). בנוסף, פסק הדין מתייחס לתופעות מוקדמות בתהליך ההרס של מנוע ואל תסמינים שמרמזים על ליקוי האיטום.

גם לעובדה שבית המשפט קיבל עדויות שנסמכו בין השאר על מאמרים בעיתונות המקצועית ישנה חשיבות רבה היות שהיא מעצימה את היכולת של ציבור נפגעים לטפל בבעיות סדרתיות באמצעות שיתוף הבעיה שלהם עם אחרים.
לבסוף, חשוב גם להדגיש את העובדה שפתרון התכנות מחדש כנראה שלא עושה את העבודה, ואת זה שנציגי רנו מתאמצים להציג טענה כאילו שמדובר בכשלים נקודתיים של לקוחות ספציפיים ולא מנסה לפתור באופן גורף בעיה שקיימת אצל אלפי נפגעים.

לרנו היו, כמקובל, 90 ימים לערער על החלטת בית המשפט, אבל היצרנית בחרה שלא לעשות זאת. התוצאה: ב-12 באפריל השנה היא קיבלה לידיה את המכונית ושילמה ללקוח את הפיצוי שנפסק לטובתו.

באופן כללי רנו בחרה לא לשקף את עמדתה ולהסביר מדוע היא מעדיפה לטבול בזפת ונוצות במקום לעשות את הדבר הנכון ולטפל בלקוחות שלה, לכן לא ברור אם מדובר בשיקול כלכלי או באמונה בצדקת הדרך. אבל עבור 1,097 בעלי רכב שנרשמו עד כה לתביעה הייצוגית בצרפת, אלה שמכנים את עצמם "קורבנות פרשת מוטורגייט", מדובר בעוד אבן דומינו ובסימן חיובי לאחר מספר שנות מאבק.

עורכי הדין של פלטפורמת MyLeo, אשר מנהלים את התביעה הייצוגית בצרפת, מתכוננים להודיע כעת לרנו, ניסאן ודאצ'יה שהם מעוניינים לקיים איתן משא ומתן "ידידותי", כאמור, ואם זה לא יצלח הם מתכוונים להגיש לבית המשפט את כתב התביעה. נציגי קבוצת "מוטורגייט", אשר טוענים שעד היום רנו לא הביעה כל שמץ של נכונות לנהל איתם שיחות ישירות, לא מאמינים שרנו תגיע להסדר ללא ההתערבות של בית המשפט.

ההיסטוריה המקוצרת

בין השנים 2012 ל-2018 ייצרה רנו מנועי טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר אשר הכינוי המסחרי שלהם אצל רנו ודאצי'ה הוא TCe (קוד מנוע H5Ft) וניסאן מכנה אותם DIG-T (קוד מנוע HRA2DDT). מנועים אלה יוצרו במקביל במפעל של רנו בעיר ויאדוליד שבספרד ובעיר סנדרלנד באנגליה והותקנו במאות אלפי כלי רכב שנמכרו ברחבי אירופה. מבין אלה, הדגמים העיקריים שנמכרו בישראל, ולגבי כולם נתקבלו עד כה תלונות של לקוחות במערכת TheCar, הם ניסאן קשקאי, ג'וק ונואט, רנו קאפצ'ור, קליאו, קנגו, מגאן וסניק, ודאצ'יה דאסטר, דוקר ולודג'י.

בחודש מאי 2015 פרסמה ניסאן הנחיה טכנית פנימית לתקן תקלות במנועים אלה, והיא מאשרת למעשה שקיימת בעיה של צריכת שמן חריגה. עד לחודש פברואר 2017 הונחו מוסכי השירות של רנו בצרפת לומר ללקוחות שמתלוננים על צריכת שמן חריגה: "ללקוח יודיעו שצריכת שמן מעט גבוהה יותר היא רגילה וכי יוצע פתרון לתיקון התופעה".

בינואר השנה הסתבר שכשל סופני במנועים רבים כאלה מתרחש בממוצע כאשר הם מגיעים לקילומטראז' של 67,000 קילומטרים, ובעשרות מקרים זה קרה בעת נסיעה על כבישים מהירים תוך יצירת סיכון בטיחותי ברור. בצרפת נדרשו בעלי רכב לשלם בין 6,000 ל-10,000 אירו תמורת החלפת או תיקון מנועים כושלים. ממוצע הנסיעה בצרפת למכוניות עם מנועי בנזין כאלה הוא כ-9,000 קילומטרים בשנה בלבד לעומת כ-15,000 של לקוחות פרטיים בישראל או אף קרוב ל-25,000 בשנה בציי רכב. זאת הסיבה שהכשל התגלה בישראל זמן רב לפני שנתגלה בצרפת, אם כי גם אצלנו זה לא מנע מרנו לנסות לדחות את הקץ ולהתעלם מן התופעה.

אגב, מבלי להודות באשמה או לקחת אחריות על הבעיה ניסאן האריכה בשנת 2019 את תקופת האחריות שלה למנועים האלה בצרפת, ורנו עשתה כך בשנת 2020, וככל הידוע הן מטפלות על חשבונן בלקוחות למשך תקופה של עד 10 שנים או 100,000 קילומטרים.

ובינתיים בישראל

מתגובות שקיבלנו למערכת TheCar עולה טענה של לקוחות אחדים לפיה כאשר הם פנו אל מוסכים שכלולים ברשת השירות של היבואנית בישראל נאמר להם שלא ידוע להם על תקלה סדרתית במנועים האלה.

כפי שכתבנו כאן בעבר, עורכי הדין שמייצגים את רנו, ניסאן ודאצ'יה בישראל מנצלים היטב את כל האפשרויות שמוקנות להם בחוק ועל-ידי בית המשפט כדי לדחות ככל האפשר את מועד ההכרעה בתביעה הייצוגית שהוגשה בארץ כנגד היצרניות. לפני כשלושה שבועות, ב-7 באפריל, נעתרה שופטת בית המשפט המחוזי ישכה רוטנברג לבקשת דחייה למועד שבו יוגשו כתבי ההגנה בתביעה, ועד שאלה יוגשו לא נוכל לפרסם מה הן התשובות של היצרניות לטענות שנטענות כנגדן. דיון פיזי בנושא זה נקבע ל-8 ביוני השנה, וזאת לאחר ששני דיונים קודמים, בשנה שעברה, בוטלו או נדחו (מה שאומר שגם הדיון של ה-8 ביוני עלול להידחות).

בעבר לא זכינו לתשובות או תגובות בעלות משמעות בנושא זה מיבואנית רנו, ניסאן ודאצ'יה לישראל, אולם אם נקבל כאלה נשמח להוסיף אותן לכתבה זאת.

אם אתם הבעלים של מכונית שבה מותקן מנוע TCe 1.2 ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו אלינו ל: editor.thecar@gmail.com.

לקריאה נוספת:

המנועים הפגומים של רנו ניסאן ודאצ'יה: האם מוכרי מכוניות עוברים על החוק וכיצד להיפטר ממשומשת מקולקלת?

המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: מדריך לנפגעים

The post פרשת מנועי ה-1.2 ליטר של רנו, ניסאן ודאצ'יה: עוד אבן דומינו נפלה בצרפת appeared first on TheCar.