אנחנו, ב-TheCar, כמעט לעולם לא מפרסמים הודעות לעיתונות בכלל, ובפרט לא מתייחסים להודעות לעיתונות שעוסקות בקריאות לתיקון – מפני שזה פחות או יותר הדבר המטומטם ביותר שאפשר לפרסם. מבחינתנו – קריאות לתיקון שחשוב לפרסם הן הקריאות שלא מוכרזות בישראל ולא אלה שכן – כפי שיוסבר בהמשך. אלא שההודעה הספציפית של 'מאיר' מעידה על רמות כל כך גבוהות של טמטום מצד משרד התחבורה שפשוט קשה להישאר אדישים כלפיה.

אין עשן בלי אש

נתחיל בתיאור הכשל כפי שהוא מופיע בהודעה לעיתונות ובאתר של משרד התחבורה, וכפי שכנראה יופיע גם במכתבים שאמורים להישלח אל בעלי הרכב הרלוונטיים: האם הונדה באמת מבצעת קריאה לתיקון של רכב בגלל "ריח של אדי דלק"?

האם אנשי משרד התחבורה כל כך מטומטמים שאפשר לשחק במוח שלהם ולמכור להם שיצרנית מבצעת קריאה בטיחותית בגלל "ריח"?

הרי לא צריך להיות איינשטיין כדי להבין שאם מריחים ריח של דלק בתוך תא הנוסעים ברכב שלכם זה לא כמו מה שמריחים כשעוברים ליד רפת או לול עופות, אלא שבעוד רגע משהו עלול לצלות אתכם ואת כל מי שיושב אתכם ברכב.

ואכן, לפני כשבועיים פרסמה הונדה באירופה קריאה לתיקון של יותר מ-1.3 מיליון מכוניות בגלל ש"סדקים בתוך משאבת הדלק בלחץ גבוה עלולים להוביל לדליפת דלק". כותרת ההודעה באירופה היא ש"משאבת דלק פגומה יוצרת סכנת שריפה".

גם נוסח הודעת הריקול שנשלחה ליבואני הונדה לישראל, שאותו קיבלנו מהם לבקשתנו, לא ממוקד בריח אלא בסכנה של דליפת דלק. כך נכתב שם בתרגום חופשי מאנגלית: (הכותרת) "דליפת משאבת דלק בלחץ גבוה".
(גוף הטקסט): "מדובר בעניין דחוף. הונדה מודעת לבעיה עם משאבות דלק בלחץ גבוה מסוימות, והרכב שאתה הבעלים הרשום שלו מצויד בחלק כזה. קיים חשש שבכלי רכב שמושפעים (מתקלת הייצור) עלולה להיגרם דליפת דלק ממשאבת הדלק בלחץ גבוה שממוקמת בתא המנוע, (ויורגש) ריח דלק בתא המנוע.

כדי למנוע את הסיכוי לתסמינים שנובעים מפגם במשאבת הדלק בלחץ גבוה, אנא צור קשר עם (מוסך מורשה מועדף עליך) של הונדה כדי לתאם פגישה לביצוע הבדיקה ו/או ההחלפה ברכב שלך. אתה יכול להמשיך לנהוג ברכב שלך במצבו הנוכחי עד לפגישה שנקבעה לך".

השאלה הנשאלת היא מדוע מרשה לעצמה יבואנית הרכב לעוות את הנוסח המקורי (שהיא עצמה שלחה לנו) ולהציג במקומו נוסח "חלבי" ומעודן, והתשובה היא "הטמבלים של משרד התחבורה".

כשאין מוח משחקים בראש

לפני כשבועיים נקראו באירופה לתיקון בגלל אותה תקלה 1,384,932 כלי רכב ועוד נחזור לקריאה הזאת בהקשר יותר חשוב. מה שמעניין לא פחות זה שהנוסח שפורסם באירופה חמור אפילו ביחס לנוסח שאנשי 'מאיר' שלחו אלינו: "משאבת הדלק עלולה להיסדק ולגרום לדליפת דלק שעלולה להגביר את הסיכון לשריפה".

אפשר להבין מה האינטרס של יבואנית הונדה לישראל לפרסם נוסח לפיו "הנוהג ברכב עלול להבחין בריח של אדי דלק" במקום "משאבת הדלק עלולה להיסדק ולגרום לדליפת דלק שעלולה להגביר את הסיכון לשריפה".

אבל מה האינטרס של משרד התחבורה לקבל ולפרסם נוסח כזה, ומדוע ישנם יבואני רכב ('מאיר' ממש לא לבד בנושא זה) שמרשים לעצמם לזלזל באינטליגנציה של אנשי משרד התחבורה ושל הציבור בכלל?

כאשר משוטטים באתר המיושן, המקרטע והלא-שירותי-בעליל שבאמצעותו אמור היה משרד התחבורה שלנו להנגיש לציבור מידע אודות קריאות בטיחותיות לתיקון ניכר שלא מדובר במעידה מקרית או חד פעמית.

כך, למשל, מעל הקריאה האחרונה מופיעה אחת שעוסקת באופנוע הונדה 'גולדווינג' ותיאורה: "כשל אפשרי בבורג של מערכת ההינע", וזה כמובן לא משהו שנשמע מפחיד במיוחד. מעליה פורסמה אחת לגבי אופנוע אחר, 'אפריקה טווין CRF 1100' ונכתב: "בקרת מערכת הרמת גלגל אינה עובדת כמתואר במדריך למשתמש" – כאילו שהבעיה שמחייבת ריקול היא פער בין מה שכתוב במדריך שאף אחד לא קרא לבין ביצועים המערכת האלקטרונית.

נוסחים "חלביים" אחרים שהונדה פרסמה בארץ הם, למשל, "כתוצאה מטעות הרכבה בפס הייצור תיתכן תקלה ביחידת ה-ABS", או "תקשורת מחשבים לא יציבה עלולה לגרום לחלק ממערכות הבטיחות לא לתפקד כנדרש", או "יתכן כי פלטת תומך חיבור לבולם האחורי הותקנה בצורה שגויה כשהפנים והחוץ במצב הפוך", ואילו פרשת משאבות הדלק התקולות מתוצרת 'דנסו', הניבה פנינים כמו "ייתכן מצב בו תקלת ייצור תגרום למשאבת הדלק שלא לתפקד כנדרש", וגם "משאבת הדלק עלולה להפסיק לפעול".

נדמה שהבעיה מובנת: רוב תיאורי הריקולים שמפרסם משרד התחבורה שלנו הם "חלביים" במידה מעוררת השתאות, וניכר שיבואניות רכב שונות מרשות לעצמן "לשחק בראש" של אנשי משרד התחבורה, כנראה מפני שהן מבינות מי ומה עומד מולם.

אותם אנשים שמונו על-ידי הממשלה כדי לדאוג לבטיחות שלנו מתגלים פעם אחר פעם כחסרי מוח או חסרי אחריות, ומאוד מביך למצוא את התיאורים האלה בפרסומים רשמיים של מדינת ישראל.

טמטום עולה בדם

כאשר פקידי משרד התחבורה "יוצאים פיתות" ומקבלים כל נוסח שנמסר להם צריך לשאול את עצמנו מה עוד הם לא רואים, ובאילו "לוקשים" נוספים מאכילים אותם.

למשל, הקריאה לתיקון בישראל מתייחסת בשלב זה רק לסיוויק ההיברידית מדגמי 2023-2024. באירופה נקראו לתיקון 1,384,932 כלי רכב מדגמי סיוויק (לא היברידית) וסיוויק Type R, וגם דגמי ZR-V ו-CR-V שיוצרו בין 2021 ל-2024.

הריקול האירופאי פורסם כחמישה חודשים לאחר קריאה לתיקון דומה מאוד שפורסמה בצפון אמריקה, שבמסגרתה זומנו לתיקון כמעט 800,000 מכוניות בגלל סכנת שריפה כתוצאה של דליפה ממשאבות דלק.
נקראו לתיקון אקורד וסיוויק "רגילות" והיברידיות, וכן הגרסה ההיברידית של CR-V שיוצרו כולן בין שנות הדגם (האמריקניות) 2023 ל-2025, כלומר החל משנת 2022.

בהודעת הקריאה לתיקון של הונדה בצפון אמריקה נכתב בדיוק מה שנכתב לפני שבועיים בהודעה האירופאית: "משאבת הדלק עלולה להיסדק ולגרום לדליפת דלק שעלולה להגביר את הסיכון לשריפה".
באותו מעמד דיווחו אנשי הונדה בצפון אמריקה שמשאבות הדלק התקולות יוצרו על-ידי ספקית החלפים 'היטאצ'י', וזאת בשונה מקריאה לתיקון אדירת ממדים שבוצעה ברחבי העולם כשנה קודם לכן לאחר שהתגלה כשל סדרתי אחר במשאבות דלק מתוצרת ספקית החלקים היפנית 'דנסו'.

השאלה המתבקשת היא למה מוחזרים בישראל לתיקון רק גרסאות היברידיות של סיוויק ולא כלל הסיוויק וה-CR-V שנמכרו כאן?

גם כאן לא מדובר רק במקרה נקודתי אלא בבעיה גורפת שאנחנו נאבקים מולה מזה שנים. יצרניות הרכב מחליטות לבדן ועל דעת עצמן מתי לבצע או לא לבצע קריאות לתיקון בישראל, ופקידי משרד התחבורה לא נוקפים אצבע כדי לוודא שהיצרניות יבצעו בישראל את כל התיקונים שהן נדרשות לבצע ולא רק את אלה שמתחשק להן.

אגב, בתיאור הריקול האירופאי נמסר גם שבמכוניות שיגיעו למוסך מורשה של הונדה תבוצע בדיקה של דליפת דלק, ובמידת הצורך תוחלף המשאבה כולה. לעומת זאת, בדגמים ההיברידים-נטענים של CR-V תוחלף משאבל הדלק בלחץ גבוה בכל מקרה, מפני שהיא מופעלת חשמלית ואין אפשרות לבדוק אם היא דולפת או לא. בתיאור הריקול הישראלי נכתב שתיקון יבוצע לפי שיקול הדעת של המוסך.

הודעה מיותרת

לפני לא מעט שנים, במסגרת המאבק בהתנהלות הרשלנית של משרד התחבורה בקשר לקריאות לתיקון, הצלחתי לגרום למשרד לאמץ בישראל שיטה ייחודית לנו שמבטיחה שכל הקריאות לתיקון שכן מוכרזות אצלנו – יבוצעו.

רכב שכלול בקריאה שהוכרזה בישראל לא יכול לעבור את מבחן הרישוי השנתי אם יבואנית הרכב לא הזינה למערכת הרישוי אישור שהיא ביצעה את התיקון. התוצאה: כל ריקול מבוצע על כל כלי הרכב שזומנו לתיקון, ולכן מיותר לשלוח או לפרסם הודעה לעיתונות בנושא הזה מפני שזה לא משרת אף אחד.

לעומת זאת, כאשר אנחנו נתקלים בתקלות סדרתיות גלובליות כמו "פרשת כריות האוויר מתוצרת טקאטה", או זימון עשרות מיליוני כלי רכב עם משאבות דלק תקולות מתוצרת 'דנסו' – ומגלים שלא כל יצרניות הרכב ממהרות לבצע ריקולים כאלה בישראל – זה המקום לקרוא לבעלי הרכב בישראל כדי לוודא שהם לא ייפגעו מתקלות סדרתיות שאף אחד לא לוקח אליהן אחריות.

תגובת 'מאיר', יבואנית הונדה לישראל: "החומרים המקוריים של היצרן הועברו לידי משרד התחבורה – כחוק. החומרים כוללים את מהות התקלה ואת הסימפטומים אותם עלול לחוות הלקוח.
גם במסמך המתורגם לעברית שהועבר למשרד התחבורה כותרת הקריאה הינה: "(6YP) קריאת שרות בטיחותית : דליפה ממשאבת דלק בלחץ גבוה". נדגיש כי כל הרכבים המעורבים נקראו לריקול- מכאן שיש חובה להיכנס למרכז שירות (זה מספיק רציני ומחייב כשלעצמו).
לנהג, הדגשנו את הסימפטום שעלול להצביע על התופעה, שהנו חריג ומספק להנעה לפעולה".

נדגיש שאנשי 'מאיר' לא ענו לשאלתנו מדוע זומנו לתיקון בישראל רק חלק מן הדגמים שזומנו באירופה ובארה"ב, והם לא הסבירו מדוע הנוסח שפרסם משרד התחבורה לציבור באתר הרשמי של מדינת ישראל זהה לנוסח שהם עצמם שלחו בהודעה שלהם לעיתונות.

דגם הרכב שלכם זומן לתיקון בעולם אבל לא בישראל? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

5 דברים שחשוב לדעת על ריקול ברכב שלך ועל הרשלנות של משרד התחבורה

מה זאת "קריאה לתיקון"?

מיליוני מכוניות עם כריות אוויר מסוכנות נקראות לתיקון, ומה עם הרכב שלך?

The post הונדה מציגה: כשר אבל מסריח מדלק appeared first on TheCar.

גם בישראל פורסמו קריאות לתיקון, לפחות של חלק מדגמי המכוניות והאופנועים שבהם קיים כשל כזה, אבל במבחן התוצאה זה לא גורם לאנשי השירות של הונדה להיות ערניים ולקחת ברצינות תלונות של לקוחות, כפי שמעיד המקרה של נ.ש, הבעלים של הונדה HR-V משנת הייצור 2017.

לדברי נ.ש, כאשר הוא הגיע אל מוסך מורשה של הונדה עם סימפטומים אופייניים לתקלה במשאבת הדלק, נאמר לו במוסך שהוא תדלק בדלק מהול במים וזאת הסיבה לסימפטומים שהוא חווה.

לדבריו, למרות שעל פי הפרסומים באתר של הונדה ובאתר של משרד התחבורה הרכב שלו מופיע ברשימת הדגמים שנקראו לתיקון גם בישראל, נאמר לו שהרכב שלו לא כלול בקריאת השירות ומשאבת הדלק שלו לא נבדקה ולא הוחלפה.

בצר לו פנה נ.ש. אל מוסך מורשה משרד התחבורה שאינו שייך לרשת השירות של 'מאיר' – יבואנית הונדה לישראל, שם נבדק הבנזין ברכב שלו ונמצא תקין ומשאבת הדלק הוחלפה – מה שפתר את הבעיה.

בעיה אחת בכל זאת נותרה לנ.ש: למרות שהרכב שלו כלול ברשימת הדגמים שאמורים היו להיבדק ולהיות מתוקנים במסגרת הריקול העולמי (והישראלי) – הוא נאלץ להוציא מכיסו 3,611 שקלים, מהם 3,115 שקלים תמורת משאבת דלק מקורית חדשה.

בהנחה שהמוסך אכן התקין משאבה מקורית, שנרכשה דרך רשת השירות והחלפים של חברת 'מאיר', עלול להתקיים כאן מצב של "רצחת וגם ירשת": לא רק שהונדה לא תיקנה על חשבונה תקלה סדרתית – היא ונציגיה אפילו הרוויחו כסף "בזכות" התקלה הזאת.

ונזכיר: מדובר ברכב מתוצרת הונדה שיוצר לפני פחות מ-8 שנים ובמשאבת דלק שלא זקוקה לטיפול תחזוקה כלשהו וגם לא אמורה להתקלקל (חוץ מאשר אלה שיוצרו פגומות מלכתחילה).

מעבר לתקלה עצמה, ולטענת המוסך המורשה שהרכב לא כלול בקריאה לתיקון, העובדה המטרידה היא שלמרות שהונדה מבצעת את אחת הקריאות לתיקון הגדולות ביותר בעולם – ומחליפה משאבות דלק במיליוני מכוניות – במוסך מורשה של הונדה בישראל לא הופגנה רגישות מיוחדת ללקוח עם תקלה במשאבת דלק או מאמץ מינימלי לבדוק את המקרה לעומק ועם אמפטיה.

ביקשנו את תגובת 'מאיר' לשאלה מדוע לא נשלחה הנחיה לכל המוסכים ברשת השירות להקפיד לשים לב לתקלה הזאת ומדוע יש לקוחות שמקבילים תשובות הזויות כמו "תדלקת את הרכב עם דלק מהול במים".

ב'מאיר' בחרו להתעלם מן השאלה העקרונית ולהתמקד במקרה הפרטי, וזו תגובתם: "לאחר בדיקת הפרטים… על פי המידע שקיבלנו מהיצרן הרכב אינו כלול בריקול הרלוונטי.
מבירור שערכנו אל מול מרכז השירות, בעת פניית הלקוח ולאחר אבחון ראשוני, הוצע לו להשאיר את הרכב להמשך בירור מעמיק, אך הלקוח בחר שלא לעשות כן. לכן לא ניתן לקבוע את הגורם לכשל שנטען על ידי הלקוח. יצוין כי כשל במשאבת דלק עלול להתרחש מסיבות שונות".

על כך הגיב נ.ש: "במוסך המורשה שללו בכלל קשר לתקלה במשאבת הדלק והסבירו שיש צורך לפרק את מיכל הדלק, לשלוח את הדלק מהמיכל למעבדה ורק אז לברר מה התקלה. היות שהערכתי שהם "מספרים סיפורים" העדפתי להכניס את הרכב למוסך שבו אני מטפל עשרות שנים. שם, תוך 10 דקות, שאבו את הדלק ונוכחו לדעת שאין בעיה באיכות הדלק".

נאלצתם להחליף משאבת דלק או נתקלתם בכל תקלה סדרתית אחרת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

כשל במיליוני משאבות דלק: לכל העולם מחליפים אבל לא לישראלים

הונדה קוראת לתיקון ל-40,000 אופנועי CBR600RR, CBR1000RR ו-VFR1200

איך הגיעו מנועי רוטאקס למל"טים איראנים חמושים באוקראינה?

The post הונדה הכריזה על ריקול למשאבת הדלק אבל הלקוח נדרש לשלם על התיקון appeared first on TheCar.

הכשל קיים במערכות ההגה של אקורה אינטגרה, שהיא המקבילה היוקרתית להונדה סיוויק, וכן ברוב דגמי הונדה HR-V, CR-V, ובגרסה ההיברידית של הונדה סיוויק – אשר יוצרו החל ב-9 בפברואר 2021 ועד ל-17 בספטמבר 2024.

התקלה במערכת התמסורת של מערכת ההגה נגרמה בגלל תכנון או ייצור לקוי של "גלגל תולעת" (worm wheel) – שהוא גליל עם תבליט היקפי שמסובב גלגל שיניים כדי לאפשר העברת תנועה בזוויות של עד 90 מעלות.
סוג התמסורת הזה הוא בין הוותיקים ביותר בהיסטוריית ההמצאות המכאניות האנושית, אלא שבמקרה הספציפי הזה גלגל התולעת לא עבר חישול מספיק, ולכן הוא נוטה להתנפח כאשר הוא חם או לח ולסלק חלק משכבת הגירוז שאמורה להימצא עליו.

בנוסף, מנוסח ההודעה של הונדה עולה שהמהנדסים קבעו עומס קפיץ גבוה באופן חריג לחלק הזה וכתוצאה מכך קיים כוח הזזה חזק מידי בין חלקי התמסורת, וזה גורם למאמץ היגוי מוגזם. כאשר הכשל בא לידי ביטוי חשים הנהגים בחיכוך מוגבר של ההיגוי ולרעשים חריגים, והוא עלול ליצור תחושת הידבקות והיגוי קשה.

אנשי הונדה מציינים שהתקלה נודעה להם לראשונה מתלונה של לקוח בספטמבר 2021, ובמשך 3 השנים שלאחר מכן נצברו אצלם 10,328 תלונות של בעלי רכב בנושא זה.

למרות זאת, תמסורות היגוי ראשונות עם גלגל תולעת תקין הורכבו על כלי רכב מתוצרת הונדה רק ב-30 באוגוסט 2024, ולמרבה המזל לא התקבלה אצלם אף ידיעה לגבי מעורבות בתאונות של כלי רכב עם תיבות הגה פגומות. עם זאת, הריקול מבוצע מפני שהכשל, לדברי הונדה, מגביר את הסיכון לתאונות ולפציעות.

במהלך הקריאה לתיקון יחליפו המכונאים רכיבים פנימיים בתיבת ההגה, יגרזו מחדש את החלק שאמור להיות מגורז ויכוונו כראוי את עומס הקפיץ. כרגיל במקרים כאלה תישא היצרנית בכל עלויות התיקון.

ומה בישראל?

עד עתה לא פורסמה בישראל קריאת החזרה בנושא זה לכלי רכב מתוצרת הונדה שנמכרו בישראל, אבל זה לא מבטיח שעל הכבישים שלנו לא מסתובבות מכוניות עם פגם כזה.

חברת Hitachi Astemo מייצרת את תיבות ההגה שנקראו לתיקון במפעל שלה באוהיו, ארצות הברית, וכל 1.7 מיליון כלי הרכב שנקראו לתיקון נמכרו בארצות הברית. עם זאת, מפעלי הרכבה של הונדה בארה"ב ייצאו מכוניות גם לישראל, חלקן ביבוא ישיר וחלקן ביבוא מקביל ואישי, ולכן צריך לקחת בחשבון שגם אלינו הגיעו כלי רכב עם פגם מובנה כזה.

בנוסף, לא מן הנמנע ש- Hitachi Astemo ייצרה תיבות הגה דומות גם במפעלים אחרים שלה, מחוץ לארה"ב, וייתכן גם ששיטת הייצור או המפרט של הרכיבים זהה גם בתמסורות הגה שיוצרו על-ידי ספקיות אחרות של הונדה (במקרה ש -Hitachi Astemo היא לא הספקית היחידה). במילים אחרות, בשלב זה אי אפשר לקבוע שהכשל הזה קיים בכלי רכב שנמכרו בישראל וגם אי אפשר לשלול אפשרות כזאת.

לזכותה של הונדה צריך לומר שבאופן יחסי לחלק מיצרניות הרכב האחרות היא כן יודעת לקחת אחריות ושאם היא ייצאה אלינו כלי רכב פגומים היא תתקן אותם על חשבונה. הבעיה הגדולה קיימת בכלי רכב שיובאו אלינו בערוצים מקבילים ועקיפים וייתכן שבהונדה לא יודעים שהם מתגלגלים על כבישי ישראל.

יש לכם הונדה שיוצרה בשנים 2021 – 2024 ואתם חשים בקושי בהיגוי? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

בעלי הונדה סיוויק 1.0 ליטר צריכים מנוע חדש. בינתיים הם יקבלו 4 ליטר שמן מנוע
כשל במיליוני משאבות דלק: לכל העולם מחליפים אבל לא לישראלים
האם הונדה מנסה להשתלט על ניסאן?

The post הונדה תתקן 1.7 מיליון כלי רכב בגלל כשל בהיגוי appeared first on TheCar.

ההתפתחות המעניינת ביותר – שמסירה מן השולחן לפחות סימן שאלה אחד, היא ההודאה הגורפת של הונדה בכשל מובנה במנוע התלת-צילינדרי מוגדש הטורבו שלה, בנפח 1.0 ליטר, שהותקן בסיוויק שיוצרו בין השנים 2017-2021 (ונמסרו בישראל עד לשנת 2022).

בתשובתה לבקשת האישור מודה הונדה שממש כפי שנטען כלפיה – התפוררות של רצועת התזמון מפוררת פירורים ("סיבים") אל תוך שמן המנוע, וזה גורם לסתימת מסננים. במקרים רבים (כל מנוע חמישי שנמכר בישראל, כך נטען בבקשת האישור) – נגרם הרס מוחלט של מנועים, ולכך צריך להוסיף גם נזקים היקפיים רבים, למשל הרס של מגדשי טורבו.

מאידך – התפתחות אחרת שעליה נדווח כאן קצת מביכה ובעייתית, ובנסיבות מסוימות עלולה להביא למחיקה על הסף של התביעה הייצוגית – וזאת על אף ההודאה, כאמור, של הונדה. הטענה שנגזרת ממנה היא ש"אין בכלל קבוצת נפגעים", מפני שאף בעל רכב לא נדרש לשלם מכספו תמורת החלפת מנוע או תיקון טורבו – כך לפחות טוענים אנשי היבואנית.

התפתחות אחרת, שלכאורה לא קשורה באופן ישיר לבקשת האישור הזאת – צריכה לעניין את כל בעלי הונדה עם מנועי טורבו שנמכרו בישראל מסוף שנת 2014 ועד לשנת 2023.

לאחרונה אושר ופורסם הסדר פשרה בתביעה ייצוגית אחרת לחלוטין אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בנוגע למגוון רחב של דגמי הונדה, בהם "כל רכב מתוצרת הונדה שמונע באמצעות (מוגדש) מנוע טורבו… ובכלל זה כל רכב מהדגמים סיוויק 1.5 ליטר, סיוויק 1.0 ליטר, CR-V 1.5 ליטר שיוצרו בשנים 2017-2021 וכן סיוויק Type-R שיוצרו בשנים 2022-2023.

הטענה, באותה תביעה, היא שחלק מבעלי הרכב נדרשים להחלפת שמן יקרה בתדירות גבוהה בהרבה מן המקובל בימינו בכלי רכב דומים, וזה מייקר מאוד את עלויות התחזוקה.

התביעה הזאת לא הוגשה כנגד הונדה אלא נגד היבואנית שלה לישראל, חברת 'מאיר', והטענה המרכזית היא שהיבואנית לא יידעה את הלקוחות שלה לפני רכישת הרכב אודות העלויות הנוספות האלה.

במבחן התוצאה נראה שעורכי הדין של 'מאיר' עשו עבודה יותר מוצלחת מזו של עורכי הדין שהגישו את התביעה: הם הצליחו לחלץ הסדר פשרה עוד לפני שישבו לכתוב תגובה לבית המשפט, וגם את זה הם סחבו במשך שלוש שנים. עבור בעלי הונדה מדובר בלעג לרש: ההסדר השיג לחלק מהם (רק לקוחות פרטיים) פיצוי זעום: החלפת שמן אחת על-חשבון היבואנית. עורכי הדין הולכים הביתה עם יותר מ-300,000 שקלים כשכר טרחה.

שימו שמן

הונדה מתחרה לאורך השנים עם ניסאן על תואר יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן, אבל יש תואר אחר שאף יצרנית רכב אחרת עדיין לא לקחה ממנה: יצרנית המנועים הגדולה ביותר בעולם. בנוסף למנועי מכוניות הונדה מייצרת גם מנועים לאופנועים וקטנועים, טרקטורונים, גנרטורים, ציוד חקלאי, ציוד גינון, ועוד ועוד.

אבל גם יצרנית שטיב מנועי הבעירה שלה לא שנוי במחלוקת עלולה לטעות, ונראה שאחד הביטויים לרגעים פחות טובים של מהנדסי הונדה הוא הצורך להחליף שמן מנוע בתדירות גבוהה בהרבה מן המקובל.

החלפת שמן כל 5,000 – 6,000 קילומטרים מעידה על שחיקה מוגברת בתוך המנוע – בין אם של חלקי מתכת כאלה או אחרים או של רכיב אחר ש"מתפורר" לתוך השמן, כמו סיבי רצועת התזמון במקרה של מנוע ה-1.0 ליטר.
בתביעה הייצוגית שהוגשה בשנת 2021 לגבי הצורך להחליף שמן בכל 5,000 קילומטרים נטען שבנוסף לעלות הגבוהה של כל טיפול כזה (לעומת, למשל, כל 15,000 קילומטרים בדגמים של יצרניות אחרות) – נגרמת גם ירידת ערך מואצת לרכב, כי מי רוצה לקנות מכונית שצריך להכניס למוסך כל כמה חודשים?

מנגד, הטענה הכי חמודה של עורכי הדין של חברת 'מאיר' בתגובה לטענות האלה לקוחה מעולמות התכנות וההי-טק: לשיטתם, הצורך בהחלפת שמן תכופה לא נגרם בגלל תקלה במנועים אלא מדובר בתכונה ("פיצ'ר") שהונדה הטמיעה במנועי הטורבו שלה שיוצרו בשנים 2017-2023. "תכונה זו מאפשרת למחשב הרכב לחשב את העיתוי שבו נדרשת החלפה של שמן המנוע על סמך שורת משתנים הנוגעים בין היתר לסגנון הנהיגה של הנהג הספציפי, ולהתריע על הצורך בהחלפת שמן המנוע בזמן המתאים לשם פעולה בצורה מיטבית כאמור". במילים אחרות: "זה לא באג – זה פיצ'ר"…

אנשי 'מאיר' טענו שהם הציגו את התכונה הזאת לכל הלקוחות שרכשו מהם את כלי הרכב הרלוונטיים עוד לפני הרכישה.

בשורה תחתונה, הסדר הפשרה, שיצא לדרך באמצע יולי 2024 ואמור להימשך כשנתיים עד שלוש, נוגע לרוב הבעלים המקוריים של סיוויק ו-CR-V שנמכרו בישראל החל בדצמבר 2014 (שבע שנים לפני הגשת התביעה) "ובלבד שהרכב נרכש לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי".

כל אחד מחברי הקבוצה זכאי לקבל "החלפת שמן מנוע ללא תשלום באחד ממרכזי השירות של 'מאיר' (כולל בבעלותה החלקית) או לחילופין בהנחה של 80% במרכז שירות שהורשה על ידי 'מאיר' להעניק את ההטבה.
לחילופין, כל חבר קבוצה יכול לבחור לקבל הנחה בסך 1,000 שקלים בעת רכישת "רכב פרטי חדש" מחברת 'מאיר', ועל פניו נראה שזה כולל את כל המותגים ש'מאיר' מייבאת, למשל וולוו ולינק אנד קו.

מי שהיה בעלים של רכב כזה וכבר מכר אותו יכול לקבל הנחה בסך 1,000 שקלים, כאמור, ואם בעלי הרכב השונים לא יממשו את כלל ההטבות שנקבעו בהסדר תוך כשנתיים – "יהיו מי שבבעלותם רכב מן הדגמים הנדונים זכאים, נוסף על ההטבות הנ"ל, גם להנחה של 25% בעלות של טיפול תקופתי לרכב", ותקופת ההסדר תוארך למשך שנה או שנתיים נוספות.

מודה אבל לא עוזבת

ובחזרה אל מנועי ה-1.0 ליטר המתפגרים. לבקשת האישור הוגשו שתי תגובות נפרדות, האחת של הונדה והאחרת של היבואנית שלה לישראל.

הונדה טוענת בתגובתה שמדובר ב"רוב מהומה על לא מאומה" מפני שאף בעל רכב – כך לטענתה – לא נפגע כלכלית מן הכשל (שלא מוכחש). זאת, אגב, טענה מעניינת לנוכח העובדה שאלינו, למערכת TheCar, הגיעו תלונות של בעלי רכב שטוענים שהם הוציאו אלפי שקלים על תיקוני מנועים ומגדשי טורבו.

מכל מקום, אנשי הונדה טוענים שכבר באמצע שנת 2021 הם פרסמו לרשת השירות שלהם עלון שירות שמנחה את המוסכים כיצד לטפל בכשל רצועת התזמון, ושהם אף האריכו את תקופת האחריות למנועים האלה ל-6 שנים או עד 128,000 קילומטרים.

מבחינה משפטית, הטענה שלהם היא שכדי לעמוד בתנאי תביעה ייצוגית יש להוכיח שהונדה התרשלה בתכנון או בייצור הרכב באופן שגרם לתקלה להתרחש מלכתחילה, ושהתקלה או החשש מתקלה לא טופלו על-ידי הונדה בהתאם למקובל.

מצד שני, בהמשך מוצגת הודאה ברורה לפיה התברר לאנשי הונדה ש"במכוניות הונדה סיויק מהדור העשירי שבהן הותקן מנוע טורבו בנזין 1 ליטר עלול להיווצר בלאי מוקדם של רצועת התזמון ביחס למתוכנן, אשר עלול לגרום לחסימה של מסנני רשת, והדבר עלול להוביל לירידה באספקת השמן, אשר עלולה לגרום לנזק למנוע או למגדש הטורבו".

בהמשך מוסבר גם שבלאי רצועת התזמון נגרם כתוצאה מחיכוך בין הרצועה לבין משטח מחוספס על גלגלת המתכת שמסובבת אותה, ושבחלק מן המכוניות הוחלפה הגלגלת הזאת במהלך החלפת הרצועה עצמה.

התגובה השירותית של הונדה, כך נטען, הייתה הארכת משך האחריות מ-3 ל-6 שנים, והוספת עוד 28,000 קילומטרים לרף הקילומטראז' המרבי שמכוסה באחריות. בנוסף, לדבריהם, "הטיפול במסגרת של הארכת אחריות נעשה בהינתן הידלקות הנורה הדיאגנוסטית ו/או תסמינים נוספים הקשורים בירידה בביצועי המנוע, והוא כולל, בין היתר, החלפת החלקים שגורמים לבלאי המוקדם (ובכלל זה ובעיקר החלפת גלגלת ההנעה על גל הארכובה), ניקוי המנוע ומערכת השמן מסיבים והחלפת מגדש הטורבו ובלוק המנוע. בכך מבטיחה טיפול יעיל בבלאי המוקדם וללא עלות לבעלי המכוניות הרלוונטיות".
…"ביחס למכוניות שלא חוו בלאי מוקדם עד למועד ההחלפה התקופתית המתוכננת של רצועת התזמון, נקבע שבמהלך הטיפול התקופתי הרגיל (לאחר 6 שנים או 120,000 ק"מ), תוחלף לא רק רצועת התזמון, אלא גם גלגלת ההנעה של גל הארכובה, זאת ללא עלות נוספת עבור רכיב זה מצד בעלי המכוניות".

עם זאת, אנשי הונדה מודים שהם לא הפיצו את עלון השירות שלהם לכלל מוסכי המכונאות בישראל אלא רק לרשת השירות שלהם, אבל טוענים שלכל מוסך שרוצה לטפל בהונדה "יש גישה" לעלוני השירות, ומוסך שמטפל בהונדה בלי להתעדכן בפרסומים של היצרנית הוא רשלן.

טענה אחרת של הונדה, טכנית במהותה, היא שמנועים לא אמורים להיהרס אם נהגים מגיבים כראוי להתראה שמתקבלת על לוח המחוונים. לדבריהם, כאשר רצועת התזמון מתפוררת וסיבים שמוסעים על-ידי השמן סותמים את אחד המסננים – נדלקת על לוח המחוונים "נורה דיאגנוסטית" – ו"בהתאם לספר הרכב אותו מקבל כל רוכש רכב, במקרה כזה על בעל הרכב להימנע ממהירויות גבוהות ולהגיע באופן מיידי למרכז שירות מורשה מטעם היבואן לצורך בדיקה".

בשורה תחתונה, טענת ההגנה של הונדה היא משהו בסגנון של "כן – יש כשל, אבל נתנו לו מענה באופן שבו אף בעל רכב לא נפגע, ולכן אין קבוצת נפגעים וצריך למחוק את התביעה".

על כך צריך להעיר שאנשי הונדה לא מתחייבים שהחלפת הגלגלת ורצועת התזמון אכן פתרו את הבעיה באופן סופי ומוחלט, והראיה לכך היא שגם אחרי שדרוג האחריות היא מוגבלת ל-6 שנים (שהסתיימו זה מכבר לכל המכוניות שנמכרו עד לשנת 2018 ועלולות להסתיים לכלל המכוניות עד שהתביעה תוכרע סופית), ול-128,000 קילומטרים בלבד. האם מנוע של מכונית מודרנית אמור לשרוד רק 128,000 קילומטרים? האם מכונית שהמנוע שלה שורד רק 128,000 קילומטרים שומרת על ערכה כמשומשת?

תובע ושרץ בידו

על אף שהתביעה כנגד הונדה בעניין מנועי ה-1.0 ליטר נשמעת מוצדקת לחלוטין, ואפילו מגובה בהודאה ברורה של הונדה עצמה – ייתכן מצב שבו היא תיפול בגלל בחירה אומללה בתובע ייצוגי "פרובלמטי" בלשון המעטה.

מבלי להיכנס לעודף פרטים, תגובתה של 'מאיר' לבקשת האישור מספרת סיפור כמעט הזוי על בני זוג (התובעים הייצוגיים) שרכשו הונדה סיוויק עם מנוע שכבר נפגע מן הכשל, ככל הנראה במחיר של מכונית פגומה, ואולי אפילו מתוך כוונה תחילה להשתמש בה לצורך תביעה ייצוגית.

כפי שהדברים מוצגים בתגובה של 'מאיר', אחד התובעים הוא בעל הכשרה כמכונאי ואחד מקרובי משפחתו מועסק (או הועסק) בחברת 'מאיר'. 8 ימים בלבד לאחר רכישת הרכב עם המנוע הפגום הוא החל בהליכים מול 'מאיר' בתוך כדי תיעוד של התקשורת מולם. בנוסף, לדברי 'מאיר', התובע אף פרק את המנוע, תיעד אותו לצורך התביעה הייצוגית, ולפני שהכניס אותו לבדיקה במוסך של 'מאיר' הוא הרכיב אותו בחזרה בתוך כדי החלפת רכיבים שונים, ובאופן שהעלים את רוב שרידי הסיבים שהתפוררו מן הרצועה.

אנשי מאיר, כך בתגובה, הצליחו לאתר את מקור הנזק למרות הכל ועל סמך זה השיגו אישור של הונדה להחליף מנוע, כך שבסופו של דבר התובע קיבל מנוע חדש ולא רק שהוא לא ניזוק כלכלית אלא אפילו גרף רווח נאה – בהנחה סבירה שהוא קנה מכונית פגומה במחיר מתאים וקיבל תיקון על חשבון הונדה. לנו כמובן אין כלים לבחון מי מבין הצדדים דובר אמת אבל אם הסיפור ההזוי הזה נכון אז נראה שמדובר בתובע ייצוגי שעלול להכשיל את כל קבוצת הנפגעים, וחבל.

שאלת השאלות היא אם יש בעלי הונדה סיוויק שנהרס להם מנוע או מגדש טורבו, או שנגרמו להם נזקים אחרים כתוצאה מן הכשל שהונדה מודה בו. אם קיימת קבוצה כזאת מומלץ לחבריה לפעול במהירות כדי שלא יתגבש, חלילה, מצב שבו התביעה הזאת תדפוק אותם במקום לסייע להם.

מה שצריך לצפות מהונדה, עם ובלי קשר לתוצאות ההליך, זה להחליף על חשבונה, ובאופן מיידי, את גלגלות ההנעה ואת רצועת התזמון בכל המנועים שבהם לא בוצעה עד היום החלפה כזאת. אין טעם או היגיון להמתין לנזקים שאפשר למנוע מראש.

במקביל – הונדה צריכה לפצות את מי שנאלץ לשלם מכיסו תמורת תיקונים, ואם נכונה הטענה של 'מאיר' שבכלל אין קבוצת נפגעים כזאת הרי זה לא יעלה לה ולו שקל בודד.

בנוסף, כדי לפתור את הדאגה מפני ירידת ערך צריך לצפות מהונדה להאריך באופן מיידי וחד צדדי את האחריות למנועים האלה לפחות ל-15 שנים או 250,000 קילומטרים, ולשלוח לכל בעלי הרכב הרלוונטיים הנחיות מדויקות לגבי תדירות החלפת שמן ותשומת לב לתסמיני נזק לרצועת התזמון. אם אנשי הונדה מאמינים שהפתרון הטכני שלהם פתר את הכשל שהם מודים בו – יתכבדו ויוכיחו את זה באמצעות הארכת האחריות.

יש לך או הייתה לך הונדה סיוויק עם מנוע 1.0 ליטר טורבו? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

רוצים להשפיע על הסיכוי שהונדה תיקח אחריות מלאה? תגיעו לדיון ב-8 בספטמבר בלוד.

לקריאה נוספת:

הונדה מתקנת באירופה את מנועי ה-1.0 ליטר אבל טוענת שזה (כמעט) לא רלוונטי לישראל

הכי משתלם: לייבא מכונית חשמלית משומשת בת שנה

החלפתם מצבר בטויוטה RAV4 שלכם? יש מצב שהרכב עלול להישרף

The post בעלי הונדה סיוויק 1.0 ליטר צריכים מנוע חדש. בינתיים הם יקבלו 4 ליטר שמן מנוע appeared first on TheCar.

רשימה חלקית זאת, מן החודשים האחרונים, נוספת לקריאות לתיקון באותו נושא שפורסמו מאז חודש מרץ 2020 ברחבי העולם על-ידי טויוטה, דייהטסו, סוזוקי, מאזדה וסובארו, בנוסף כאמור להונדה.
אבל כאשר צוללים למערכת (הלא ידידותית) של קריאות לתיקון באתר משרד התחבורה הישראלי מתגלה עובדה מבהילה: דגם יחיד של הונדה שזומן לתיקון בגלל ש"ייתכן מצב בו תקלת ייצור תגרום למשאבת הדלק שלא לתפקד כנדרש" הוא הונדה "גולדווינג" – אופנוע הענק של יצרנית הרכב היפנית.

בנוסף לכך נקראו גם דגמי סיוויק ו-CR-V משנות הדגם 2018-2020 מפני ש"משאבת הדלק עלולה להפסיק לפעול", כך נכתב באתר הישראלי, וגם דגמי אודיסיי ואינסייט משנות הדגם 2019-2020 מאותה סיבה.

מאזדה, כך נראה, היא צדיקה יחידה בסדום והיא קראה לתיקון לרוב הדגמים הרלוונטיים, כך נדמה, אבל גם טויוטה וגם סובארו לא פרסמו עד כה אף קריאה כזאת בישראל, ואילו סוזוקי זימנה רק את דגמי ג'ימני משנות הייצור 2018-2019 מפני ש"תקלה במשאבת הדלק עלולה לגרום לכך שמנוע הרכב ידומם".

האם ייתכן שתקלת משאבות הדלק של דנסו – שמסתמנת כאחת התקלות הנפוצות ביותר אצל יצרניות רכב יפניות ואחרות מאז פרשת כריות האוויר של טקאטה – פסחה על כל המכוניות מתוצרתן שנמכרו בישראל מאז שנת 2017? האם אף אחד מדגמי יונדאי וג'נסיס שנקראו לאחרונה לתיקון בצפון אמריקה בגלל התקלה הזאת לא עלה לישראל? מוזר.

נוסף למאזדה, כאמור, יצרנית הרכב היחידה מבין אלה שקראו לאחרונה לתיקון בחו"ל בגלל משאבות דלק תקולות מתוצרת דנסו, וביצעה קריאות דומות גם בישראל היא מרצדס, שאצלה נפגעו מן הפרשה הזאת רבים מן הדגמים שיוצרו בין השנים 2021-2023.

התיאור של מרצדס, באתר משרד התחבורה הישראלי, מתאר לא רע את התקלה של דנסו: "ייתכן", נכתב שם, "כי הגלגל המניע של משאבת הדלק עלול להתעוות ולבוא במגע עם בית משאבת הדלק, מה שיוביל להתנגדות מכנית. מקרים מסוימים," (כך במקור). כלי הרכב של מרצדס שנקראו לתיקון בישראל יוצרו לכל אורך 2021 ועד לסוף 2023.

אצל ג'נסיס, באותו אתר, יש תיאור אחר שמתייחס לדגמי GV70 GV80 ו- G80 שנמכרו בין השנים 2021 ל-2022: "רכבים מסוימים עשויים לחוות קושי בהתנעה בעקבות חוסר לחץ דלק לא מספק". אבל אחרי שמתעלמים מן הנוסח הלא ברור נותרים סימני שאלה מפני שכנראה מדובר בתקלה אחרת. ואכן, יונדאי וג'נסיס זימנו לתיקון מכוניות בצפון אמריקה בגלל שתי תקלות שונות ונפרדות.

לפי התיאור באתר משרד התחבורה הישראלי סביר שהקריאה של ג'נסיס אצלנו מקבילה לקריאה שפורסמה בצפון אמריקה לפני כחודש כהרחבה של קריאה קודמת מספטמבר 2023. בדגמי ג'נסיס GV70, GV80, G80 ו-G90 משנות הדגם 2021-2023 התגלה כשל שונה מן הכשל הנפוץ של דנסו, והוא נוגע ל"שחיקה מוקדמת של בוכנה בשסתום בקרת הדלק". תקלה זאת גורמת לדליפת דלק לתוך המשאבה ולהגדלת יחס הדלק בתערובת הדלק-אוויר. תערובת עשירה מדי "חונקת" את המנוע והוא מדומם.

במילים אחרות, יונדאי וג'נסיס לא פרסמו בישראל קריאה לתיקון של התקלה הנפוצה של משאבות 'דנסו', וגם הונדה, טויוטה, סובארו וסוזוקי, כאמור, לא פרסמו תקלה שמתארת כשל חמור שנגרם בגלל עיוות של האימפלר (מעין גלגל להבים במשאבה צנטריפוגלית) של משאבת הדלק בלחץ נמוך. העיוות ותקיעת האימפלר מגבילים את זרימת הדלק למנוע וכך גדל הסיכון לכיבוי מנוע ולתאונה.

ישראל בסוף התור או בכלל לא בתור?

החזרה לתיקון של כ-4.5 מיליון כלי רכב היא מבצע לוגיסטי לא פשוט ולא זול, וכראיה לכך הודו אנשי הונדה של אמריקה שאין להם מספיק משאבות להחלפה בכל כלי הרכב שנקראו לתיקון. לכן, לדבריהם, הונדה תודיע לבעלי הרכב "בשלבים", והשלב הראשון בוצע שם כבר בחודש פברואר הקודם באמצעות הודעת דואר.

השאלה שאנשי משרד התחבורה היו צריכים לשאול את עצמם, ואת יצרניות הרכב, היא אם בישראל ישנם דגמים של הונדה, טויוטה, סובארו, סוזוקי, יונדאי וג'נסיס שבהם מותקנות משאבות דלק כאלה, ואם כן – מדוע בעלי רכב ישראלים נמצאים בסוף התור לתיקון, אם בכלל?

הונדה, למשל, מבצעת את תיקון משאבות הדלק מתוצרת דנסו אפילו בפיליפינים, אבל לא בישראל – אולי מפני שאצלנו נמכרו מכוניות עם משאבות דלק תקינות ואולי יש לכך סיבות אחרות.

שאלה אחרת, שצפויה להיבחן בחודשים הקרובים בבית משפט בארה"ב, מתייחסת ספציפית להונדה. בית המשפט מתבקש לקבוע אם הונדה עשתה את כל מה שהתבקש שתעשה לאחר שאנשיה גילו את התקלה.

לדעת עורכי דין שהגישו שם תביעה ייצוגית כנגד הונדה התשובה שלילית. לטענתם, בהונדה ידעו על התקלה כבר בשנת 2021, והראיה לכך היא שכבר אז הם ביצעו בגללה קריאה לתיקון של יותר מ-620 אלף כלי רכב.
עורכי הדין האמריקנים טוענים שאנשי הונדה התעלמו ביודעין מן התקלה והמשיכו למכור מכוניות חדשות עם משאבות דלק פגומות, ובכך גרמו נזק ללקוחות שלהם. נראה שטענה כזאת עשויה להיות רלוונטית גם במדינות נוספות.

יהלומים לנצח

בתוך כדי הקריאה לתיקון של דנסו פרסמה פולקסווגן קריאה לתיקון בצפון אמריקה לכ-261 אלף כלי רכב, רובם מדגמי גולף שנמכרו בשנות הדגם 2015-2020, וחלקן מדגמי ג'טה וכן אאודי A3 מאותן שנים.

אצל פולקסווגן הבעיה התגלתה במשאבת יניקה סילונית שמיוצרת על ידי חברת Gentherm כחלק ממכלול מיכל הדלק. דליפת דלק מן המשאבה וממיכל הדלק עלולה, כך נכתב במסמכי מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני, לגרום להתלקחויות ולשריפות.
בהודעת החברה נכתב שכשל של אטם עלול לאפשר לדלק להצטבר ובסופו של דבר לדלוף דרך מסנן פחם, ובעלי רכב עם משאבה פגומה עלולים להבחין בבעיות בתדלוק כמו שפיכת דלק או עצירה מוקדמת של פיית התדלוק במהלך תדלוק, וכן שנוסעים עלולים להריח ריח של בנזין מתוך הרכב. גם פולקסווגן ואאודי לא פרסמו עד כה קריאה לתיקון בנושא זה בישראל.

במשרד התחבורה הישראלי עולם כמנהגו נוהג, ובמבחן התוצאה נראה שלאף אחד שם – החל משרת התחבורה ועד לאחרון שומרי הסף – לא אכפת אם יצרניות רכב מתקנות או לא מתקנות תקלות סדרתיות במכוניות של ישראלים. גם בתחום הזה ממשלת ישראל מפקירה את אזרחיה.

נתקלתם בתקלה במשאבת דלק במכוניות מתוצרת הונדה, טויוטה, סובארו, סוזוקי, יונדאי, קיה או ג'נסיס? נתקלתם בתקלה סדרתית בכל דגם אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

השיטה של סובארו: מתקנת באמריקה ובאירופה ועושקת בעלי רכב בישראל

טויוטה נותנת שיעור באחריות ליונדאי, רנו, פיג'ו ופורד: תחליף 102,000 מנועים פגומים

מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים של רנו ניסאן ודאצ'יה: קואליציה בינלאומית של עורכי דין תילחם במנהלי רנו באופן אישי

The post כשל במיליוני משאבות דלק: לכל העולם מחליפים אבל לא לישראלים appeared first on TheCar.

במינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני מכנים שלב כזה של חקירה "ניתוח הנדסי", והוחלט להתחיל בו לאחר קבלת 2,876 תלונות על הבעיה, בהן 47 דיווחים על תאונות שבהן נפצעו 112 בני אדם.
החקירה המקורית נפתחה בפברואר 2022 על-ידי המשרד לחקירת ליקויים (ODI) ובאותו מועד כלל קבוצת כלי רכב שמנתה 1.7 מיליון יחידות. עד לאותה עת נצברו במינהל רק 876 תלונות של צרכנים.

השלב החדש, שנקרא "ניתוח הנדסי", הוא דרישת חובה לפני שמינהל הבטיחות יוכל לדרוש מהונדה לבצע קריאה לתיקון ("ריקול"). כעת כבר הורחבה הקבוצה והיא כוללת 2,997,604 כלי רכב שנמכרו בארה"ב, בהם הונדה אקורד שעלו על הכבישים בשנות הדגם 2018–2022, אקורד היברידית משנות הדגם 2018–2022, הונדה CR-V משנות הדגם 2017–2022 ו-CR-V היברידית משנות הדגם 2020–2022.

האם הונדה תיקרא לתיקון?

המכנה המשותף של תלונות שהתקבלו במינהל הוא טענה לפיה מערכת בלימת החירום האוטומטית בולמת את הרכב בהפתעה, ללא כל סיבה נראית לעין ומבלי שיימצא כל מכשול בנתיב הנסיעה. באופן טבעי זה מגדיל את הסיכון לתאונה.

מפרסומי המינהל עולה שהטענה של אנשי הונדה היא שחלק מן הלקוחות המתלוננים פשוט לא הבינו כיצד מערכת כזאת אמורה לפעול. מאידך, בתלונות השונות שבה וחוזרת טענה לפיה ברשת השירות של הונדה פשוט לא הצליחו לשחזר את המצבים שבהם נתקלו הלקוחות – ולכן טענו שאין כל בעיה במערכות עצמן.

הונדה פרסמה בארה"ב הצהרה שבה נכתב שהחברה "תמשיך לשתף פעולה עם NHTSA בחקירת מערכת הבלימה להפחתת התנגשות, "ונמשיך בבדיקה הפנימית שלנו של המידע הזמין". אנשי המינהל, לעומת זאת, הודיעו שהבדיקה שלהם תעריך בין השאר באיזו תדירות מתרחשת התקלה ומה הן ההשלכות האפשריות על הבטיחות.

הונדה מכנה את בלימת החירום האוטונומית שלה "בלימה להפחתת עוצמת התנגשות (CMBS), וזו פועלת על בסיס נתונים שמתקבלים ממצלמה ומרדאר. כמו בכל המערכות מן הסוג הזה בלימה חזקה מופעלת כאשר התוכנה מחשבת מצב שבו תאונה הינה בלתי נמנעת. עוד קודם לכן אמורה המערכת לשדר לנהג התראות חזותיות וקוליות – בין השאר בדיוק לקראת מצבים כאלה וכדי שהבלימה לא תתפוס את הנהג בהפתעה.

אם הונדה תיאלץ לבצע ריקול לאקורד ול-CR-V, תהיה זו קריאה נוספת בשורת קריאות לתיקון: בפברואר נקראו אותם הדגמים, יחד עם דגמים נוספים של הונדה, כדי להחליף כרית אוויר ב-750 אלף כלי רכב מתוצרת החברה ובדצמבר האחרון הונדה ביצעה ריקול ל-106 אלף CR-V כדי להוסיף נתיך ולצמצם סכנת שריפה. בנוסף, NHTSA חוקרת גם עשרות תלונות של לקוחות ולא מעט תאונות שבהם מואשם "ההיגוי הדביק" של סיביק ו-CR-V.

האם גם ההונדה שלך בולמת בלי סיבה? אם נתקלתם בתקלה בהונדה או אצל כל יצרנית אחרת כתבו לנו אל Editor.thecar@gmail.com

אפשר גם לשלוח אלינו את תיאור התקלה באמצעות טופס זה. אנחנו לא מבטיחים שנוכל לעזור אבל כן מבטיחים לנסות.

לקריאה נוספת:

הונדה מתקנת באירופה את מנועי ה-1.0 ליטר אבל טוענת שזה (כמעט) לא רלוונטי לישראל

אילו מותגי רכב לא ישרדו עד לעשור הבא?

The post האם גם ההונדה שלך בולמת באמצע נסיעה בלי סיבה? appeared first on TheCar.

כחודש לאחר מכן, ב-20 בדצמבר, שלחה הונדה בריטניה שתי קריאות שירות לבעלי סיוויק משנות הדגם 2017-2018 ו-2017-2021 עם אותם מנועים, ובהן הם נקראים למוסך כדי לטפל בשתי תקלות שונות.

בהודעה הראשונה, שנוגעת לשנות הדגם 2017-2018, נקראים בעלי הרכב לתיקון שבמהלכו יוחלפו חלקים פגומים של מערכת התזמון (רצועת תזמון וציר), ואילו בהודעה השנייה, מאותו תאריך, נקראים בעלי סיוויק משנות הדגם 2017-2021 לעדכון תוכנת ניהול המנוע כדי למנוע מצבי הצתה מוקדמת.

בתיאור התקלה השנייה נכתב שבמנוע קר, במהירויות מנוע נמוכות, עלולה להתרחש הצתה מוקדמת שתגרום ללחץ דחיסה גבוה מידי שעלול לסדוק או לשבור את הבוכנה ולגרום לנזק סופני למנוע.

בדיונים בפורומים של בעלי רכב כזה נכתב על מנועים כאלה שנהרסו אצל בעלי רכב אחדים, ושהם קיבלו תיקון והחלפת מנוע על-חשבון יצרנית הרכב.
הונדה לא פרסמה קריאה לתיקון של המנוע הזה בישראל, לכן פנינו אל היבואנית כדי להבין מדוע.

תגובת מאיר, יבואנית הונדה לישראל: "חברת הונדה פרסמה לפני מספר שבועות פעילויות "עדכון מוצר" הקשורות לרכבי הונדה סיוויק 1.0 אשר צוידו במנוע 1.0 עם תיבת הילוכים ידנית.
בישראל קיימים 49 רכבים הקשורים לפעילות שלעיל ולבעלי הרכבים נשלחו מכתבי הודעה באמצעות משרד התחבורה בסוף חודש נובמבר. כל רכב שיגיע למרכז שרות שלנו יאובחן ויטופל בזהה למתווה של הרכבים לדגם שלעיל בבריטניה. חשוב לציין כי נושא הפעילות דומה לנושא בגינו הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית לדגם זה, אך למען הסר ספק לא מדובר באותו הנושא".

עם או ללא קשר, הליך התובענה הייצוגית בקשר למנועים האלה בישראל נמצא רק בראשיתו, ובשלב הבא צפויות להתקבל בבית המשפט תגובות היצרנית והיבואנית.

נתקלתם בתקלה במנוע ה-1.0 ליטר מתוצרת הונדה או בכל תקלה אחרת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post הונדה מתקנת באירופה את מנועי ה-1.0 ליטר אבל טוענת שזה (כמעט) לא רלוונטי לישראל appeared first on TheCar.

כשל סדרתי דומה במשאבת הדלק אילץ את הונדה לבצע לפני כשנתיים ולפני שלוש שנים שני תיקונים סדרתיים של כ-760,000 כלי רכב. בישראל פורסמה בעבר קריאה לתיקון בנושא זה לגבי חלק מדגמי הונדה, אבל הקריאה החדשה לתיקון עדיין לא פורסמה אצלנו. הקריאה החדשה נוגעת לדגמים שנמכרו בארה"ב בשנים 2018-2020, והיא פורסמה בארה"ב כשבועיים לאחר פרסומה בסין וביפן.

מערך השירות של הונדה ברחבי העולם יחליף את "מודול משאבת הדלק", כך נמסר על-ידי הונדה למינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA), וביצוע התיקונים בפועל יחל לאחר משלוח הודעות לבעלי הרכב שצפוי בפברואר הקרוב. לטענת הונדה, לא ידוע לאנשיה על פציעות כתוצאה מכשל משאבות הדלק, אבל בחמש השנים האחרונות התקבלו בחברה 4,042 תביעות אחריות בנושא זה.

הקריאה לתיקון של הונדה פורסמה יום אחד בלבד לאחר שהחברה הכריזה על קריאה אחרת לתיקון של כ-106,030 קרוסאוברים מדגם CR-V בגרסתם ההיברידית, וזאת בגלל סכנת שריפה או תאונה שעלולה לגרום לפציעות: אחד מכבלי הסוללה החשמלית עלול להתחמם ולגרום לקצר חשמלי או לדליקה.

התקלה במשאבה, כפי שדווחה למינהל הבטיחות, נגרמת בגלל עיוות של המדחף ששואב את הדלק מן המיכל, ובמקרה של תקלה כזאת "ייתכן שהמנוע לא יתניע או שהוא עלול להיתקע בזמן נהיגה, מה שמגדיל את הסיכון לתאונה או פציעה". דנסו סיפקה משאבות דלק פגומות כאלה לא רק להונדה אלא גם לפורד, סובארו ומיצובישי, כך דווח בשנת 2020.

מתחילת השנה ביצעה הונדה 19 תיקונים של תקלות סדרתיות בכלי רכב בארה"ב. בישראל הונדה הכריזה מתחילת השנה רק על חמישה תיקוני כשלים סדרתיים.

כריות אוויר בטויוטה: הפעם החיישנים תקולים

במקביל, וכמובן ללא כל קשר, טויוטה הכריזה על קריאה לתיקון של 1.1 מיליון כלי רכב ברחבי העולם בגלל חיישני כריות אוויר לא תקינים אשר הותקנו ב-17 דגמים ותתי דגמים שונים מתוצרת טויוטה ולקסוס.

בקריאה לתיקון, של כלי רכב שנמכרו בארה"ב בשנות הדגם 2020-2022, יוחלפו חיישני כריות אוויר מפני שהחיישנים הקיימים עלולים שלא לתפקד כראוי ברגע קריטי בהתנגשות שבו נדרש ניפוח מהיר של כריות האוויר.

מבין הדגמים שנקראו לתיקון אלה שרלוונטיים גם לישראל הם טויוטה קאמרי, RAV4 וסיינה, ולקסוס ES, ו- RX

בהודעה שפרסמה טויוטה נכתב שבכלי הרכב שנקראו לתיקון הותקנו "חיישנים במושב הנוסע הקדמי שיכלו להיות מיוצרים בצורה לא נכונה ולגרום לקצר חשמלי… זה לא יאפשר למערכת כריות האוויר לסווג כראוי את משקל הנוסע, וייתכן שכרית האוויר לא תיפרש כפי שתוכננה… וזה יגדיל את הסיכון לפציעה".

משאבת הדלק בהונדה שלכם התקלקלה? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post הונדה תתקן משאבות דלק ב-4,500,000 מכוניות, טויוטה תתקן חיישני כריות אוויר appeared first on TheCar.

נתח הארי של התלונות נוגע לדגם סיוויק משנות הייצור 2022 ו-2023, והמוטיב החוזר בהן הוא "היגוי דביק ומאמץ היגוי מוגבר למשך זמן קצר", אשר גרם, כאמור, לפחות ל-14 תאונות שבהן נפגעו בני אדם, מהן 11 סטיות מנתיב הנסיעה כתוצאה מאובדן שליטה על ההיגוי.

מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני פתח בחודש מרץ השנה בחקירה של כ-238 אלף מכוניות מדגמי סיוויק, ולאחר שנצברו כ-1,300 תלונות הרחיב אותה בימים האחרונים אל יותר מ-530,000 מכוניות ובהן גם דגמי CR-V משנת הדגם האחרונה, ודגמי אקורה אינטגרה 2023, אשר מבוססת על סיוויק.

מדוח הביניים של מינהל הבטיחות בדרכים עולה שהתופעה מתרחשת בעיקר בחודשי החורף במצבים שבהם מכוניות נסעו למשך זמן מה בקו ישר. למרות זאת, מינהל הבטיחות בדרכים עדיין משאיר את הטיפול בבעיה בידי יצרנית הרכב וטרם הורה לה לבצע קריאה לתיקון בטיחותית.

הונדה מצידה מכירה בבעיה ומסרה בתגובה שהיא מייחסת אותה לתקלת יצור שגרמה לעיוות של גלגל שינים של מערכת תמסורת בתוך מכלול מערכת ההיגוי. יצרנית הרכב הורתה למערך השירות שלה להחליף בחלק מן המכוניות את מערכת הגברת הכוח החשמלית של מערכת ההיגוי (EPS).

כאמור, מינהל הבטיחות עדיין לא הורה להונדה לבצע קריאה לתיקון אך פרסם הצהרה לפיה אנשיו "מעצימים את החקירה לגבי ההיקף, התדירות וההשלכות האפשריות שקשורות לבטיחות של העלייה הרגעית במאמץ ההיגוי".
דובר מטעם הונדה צפון אמריקה פרסם הודעה שבה נאמר שהיצרנית מודעת לחקירה שמתנהלת ומשתפת פעולה באופן מלא עם מינהל הבטיחות בדרכים.

נתקלתם בבעיית היגוי בדגמי הונדה משנות הייצור 2021-2023? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

הונדה קוראת לתיקון לכמעט חצי מיליון מכוניות מדגמי 2017-2020

The post ההיגוי הדביק של הונדה מואשם כבר ב-14 תאונות עם נפגעים appeared first on TheCar.

וכיצד מטפלות בבעיה הזאת הונדה ונציגתה בישראל, חברת מאיר? לטענת התובעים הן מנהלות "מדיניות של אחריות נסתרת", שבתרגום לעברית משמעותה "מטפלות בלקוחות שדופקים על השולחן ו/או בלקוחות נבחרים" ובוודאי לא במי שמטפל ברכב שלו מחוץ לרשת השירות של היבואנית.

חוות הדעת המקצועית שצורפה לבקשת האישור צנועה מספיק כדי להכיר בכך שייתכן שהכשל במנועים אלה נגרם כתוצאה ממספר תקלות סדרתיות נפרדות ושונות, והיא ממוקדת בתקלה ספציפית שכבר מצאה ביטוי בשלושה עלוני שירות שהונדה העבירה בשנים 2021-2022 לרשת השירות שלה במטרה לפתור את ההתפוררות של רצועת התזמון.

מחברי חוות הדעת, פרופ' ערן שר וד"ר גדעון גולדווין, אשר כתבו אותה לבקשת עורכי הדין ליעד ורצהיזר ומתן גרפינקל שחתומים על בקשת האישור – מפנים את תשומת הלב לתכנון ייחודי (יחסית) של המנוע הזה. לדבריהם, רצועת התזמון חשופה לאדי השמן של מערכת השימון ונמצאת במגע עקיף עם שמן המנוע. לשיטתם, הרצועה מתבלה ומתפוררת, חלקיקים ממנה חודרים לנוזל השימון, והחלקיקים האלה סותמים מסננים ומעברי שמן וכך נמנעים קירור ושימון של חלקים במנוע עצמו ובאביזרים שלו, למשל במגדש הטורבו.

עבור בעלי הרכב התוצאה קשה ויקרה. מנועי טורבו-בנזין אלה הותקנו בדור העשירי של סיוויק שיוצרה באנגליה בין השנים 2017-2021 ונמכרה מן הסתם בישראל כחדשה גם בשנת 2022. לפי נתוני משרד התחבורה עד כה התפגרו והוחלפו לא פחות מ-20.2% מן המנועים האלה, כלומר שיותר מאחת מכל חמש מכוניות כאלה שעלו על כבישי ישראל ביקרה במוסך לצורך החלפת מנוע.

אגב, קצב ההחלפה של מנועים אלה מואץ משנה לשנה, וזה הגיוני בהתחשב בקילומטראז' שהם צוברים. בכל אחת מן השנים 2020-2021 הוחלפו בישראל כ-60 מנועים כאלה אבל בשנת 2022 הוחלפו 90 מנועים. גם אם במהלך השנה הנוכחית לא יירשם זינוק נוסף במספר המנועים המוחלפים והוא יישאר 90 "בלבד", הרי שזה יקפיץ את אחוז המנועים המתפגרים אל כמעט 27%.

אל תאשימו את בעלי הרכב

יצרניות ויבואניות רכב שנתבעות בישראל נוהגות בדרך כלל להשיב לתביעה בטענה שהנזקים הנטענים נגרמו בגלל שבעלי הרכב לא הקפידו לבצע טיפולים במועדים שנדרשו על-ידי יצרניות הרכב. לכן חשוב מאד לשים לב לנתון הבא: במקביל למנוע ה-1.0 ליטר נמכרה בארץ אותה מכונית (ברמות אבזור שונות) גם עם מנוע בנפח 1.5 ליטר, וצריך לצאת מנקודת הנחה שאין הבדל בין לקוחות הונדה שקנו את הגרסאות השונות או הבדלים משמעותיים באופן שבו הם מטפלים במכוניות שלהם. בוודאי שאין הבדל בין שתי הגרסאות האלה בכל הקשור לאיכות שמני המנוע בישראל, תנאי מזג האוויר או מצב הכבישים.

למרות זאת, אחוז הכשל שהוביל להחלפת מנועים במנועי ה-1.5 ליטר עומד באותה תקופה על כ-0.13% בלבד. במילים אחרות, הסיכוי שמנוע טורבו בנזין בנפח 1.0 ליטר מתוצרת הונדה ישבוק חיים ויוחלף גדול פי 67 (!) מן הסיכוי של כשל סופני במנוע 1.5 ליטר שמותקן באותו דגם, מאותם שנתונים, באותה מדינה ובאותם תנאים סביבתיים.

נתוני משרד התחבורה מעידים לכשעצמם על כשל סדרתי אבל לא מספרים את כל הסיפור. אם צודקים פרופ' ערן שר וד"ר גדעון גולדווין, מחברי חוות הדעת המקצועית – ואל נוזל השימון של המנוע הזה אכן חודרים פירורים של רצועת התזמון, אזי צריך לצפות גם לשיעור גבוה של תקלות יקרות אחרות ובהן הרס של מגדשי טורבו ושאר חוליים שעלות התיקון שלהם גבוהה. במילים אחרות – ייתכן שהנתונים המחרידים לגבי שיעור המנועים שהוחלפו הם רק קצה הקרחון.

הונדה מנסה לטפל

צריך לומר שחלק מן התיקונים של מנועי ה-1.0 ליטר בוצע עד כה במסגרת אחריות היצרנית ועל חשבונה, ובמקרים שונים – כולל זה של התובע הייצוגי עצמו – תוקנו והוחלפו מנועים "לפנים משורת הדין" אחרי תום תוקף האחריות.
אבל לפני שממהרים לשבח את הונדה צריך לומר ראשית לכל שסביר מאד שהבעיה עצמה לא נפתרה, ועל כך מעידים שלושה נוסחים שונים של הנחיות השירות שהיצרנית היפנית שלחה לרשת השירות בשנים האחרונות. כל הוראת שירות חדשה מרחיבה את טווח השנתונים שצריך לטפל בהם ביחס לקודמתה, ובכל אחת מוזכר מספר קטלוגי חדש לגלגלת רצועת התזמון שצריכה להיות מוחלפת. המשמעות היא שהונדה ממשיכה להתאמץ להגיע לשורש הבעיה אבל לא בטוח שהצליחה לעשות את זה.

אם הונדה לא פתרה את הבעיה זה אומר שכל מי שנוהג כרגע בסיוויק עם מנוע 1.0 ליטר – ובכלל זה גם מי שעדיין לא סבל מן התקלה וגם מי שהמנוע במכונית שלו הוחלף בחדש – חשוף להרס של המנוע שלו בעוד שבוע, חודש או שנתיים. מתי שהוא זה צפוי לקרות, וזה עלול לקרות הרבה אחרי תום תוקף אחריות היצרנית.

אבל גם אם מהנדסי הונדה כן הצליחו לפתור את הבעיה (או הבעיות) זה לא מבטיח שבעלי סיוויק ייהנו מזה. הונדה לא פרסמה קריאה לתיקון לכלל המכוניות ולכן היא עצמה יכולה להיות סלקטיבית ולטפל רק בחלק מן הלקוחות שמטפלים במוסכי הרשת שלה. לקוחות שמטפלים ברכב שלהם מחוץ לרשת השירות של הונדה בכלל לא יכולים לדעת שיש בעיה ושהיצרנית מטפלת בחלק מן המנועים.

התוצאה היא שכל בעלי הונדה סיוויק עם מנועי 1.0 ליטר יודעים (או צריכים לדעת) שהם נוהגים במכונית עם כשל (או כשלים) סדרתי, וכל מי שמתכוון לקנות מכונית משומשת כזאת צריך לדעת שהוא לוקח סיכון ועדיף לו לבחור בגרסת ה-1.5 ליטר. לכך כמובן יש ביטוי ברמת הביקוש לדגם הזה, ולהערכת השמאי אלי אמרן, שאף היא צורפה לבקשת האישור, מכונית שבה הוחלף (או יוחלף) מנוע מפסידה כ-15% מערכה – לא בגלל הנזק שכבר תוקן אלא בגלל חשש מפני נזק עתידי מאותו סוג.

אחרי הכל – חוץ ממחיר נמוך איזו סיבה יכולה להצדיק רכישת מכונית עם תקלה סדרתית?

שורה תחתונה

מנועי הטורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר שהותקנו בהונדה סיוויק מן הדור העשירי בשנות הדגם 2017-2021 מתפגרים בשיעור מבהיל, ועד כה כבר הוחלפו מנועים ביותר מ-20% מן המכוניות שעלו על כבישי הארץ עם מנועים כאלה.
יצרנית הרכב והיבואנית שלה לישראל מודעות לתקלה הסדרתית אבל עד כה לא יידעו את הלקוחות שלהן אלא להיפך – הן הסתירו אותה. כך נוצרו שלוש קבוצות של נפגעים: מי שאצלם תוקנו או הוחלפו מנועים על חשבון היצרנית, מי שתיקנו בעצמם ועל חשבונם את המנועים הדפוקים, ומי שעדיין לא נדפקו אבל ככל הנראה ייפגעו בעתיד.

מה שמשותף לכל בעלי הרכב הוא שבין אם המנוע תוקן או לא – הוא חשוף להופעה עתידית של התקלה הזאת. בנוסף, קונה סביר יעדיף לא לקנות מהם את הרכב בבוא יומו לצאת למכירה, ולכן ערך המכונית שלהם נשחק הרבה מעבר למה שהיה קורה אם הונדה הייתה לוקחת אחריות על התקלה.

יש או הייתה בבעלותך הונדה סיוויק שיוצרה בין השנים 2017-2021? נהרס לך מנוע או טורבו? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post המנועים הדפוקים של הונדה: אחד מכל חמישה התפגר, אחרים התקלקלו ותוקנו appeared first on TheCar.

הכשל שבגללו נקראו כלי הרכב לתיקון הוא בלאי מוקדם של מנגנון נעילת חגורות הבטיחות, ואם הוא מתרחש עלולים הנהג או הנוסעים לחשוב שהחגורה שלהם מהודקת למקומה אך ברגע האמת היא תתנתק ולא תתפקד. מיותר להזכיר שגם בשנת 2023, עם כל מערכות הבטיחות המתוחכמות בכלי רכב – חגורות בטיחות נחשבות לאמצעי האפקטיבי ביותר להפחתת חומרת הפגיעה בבני אדם במקרה של תאונה.

אנשי הונדה דיווחו למינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) על יותר מ-300 תביעות אחריות שקיבלה בנושא זה בשנים האחרונות, אולם לא ידוע להם על פציעות או פגיעות שנגרמו כתוצאה מן התקלה. הקריאה לתיקון נוגעת לדגמי CR-V משנות הדגם 2017 עד 2020, אקורד ואקורד היברידית משנות הדגם 2018 עד 2019, אודיסיי משנות הדגם 2018 עד 2020, 'אינסייט' משנת הדגם 2019 ו'אקורה' RDX (הגרסה של אקורה ל'אודיסיי') משנות הדגם 2019 עד 2020 – אשר נמכרו בצפון אמריקה.

בתחילת החודש שעבר פרסמו מינהל הבטיחות בדרכים והיצרנית היפנית הוראת "לא לנהוג במכונית!" לאלפי מכוניות משנות הדגם 2001-2003 שבהם הותקנו כריות אוויר בטיחותיות מתוצרת טקאטה. במסגרת זאת הוחמרה, למעשה, קריאה קודמת לתיקון שכבר פורסמה בעבר והועלתה לדרגת הסיכון הגבוהה ביותר של הפסקת שימוש מיידית. נקראו לתיקון כמה אלפי מכוניות מדגמי אקורד משנות הדגם 2001-2002, סיוויק מדגמי 2001-2002, CR-V ו'אודיסיי' משנת הדגם 2002, וכן דגמי 'אקורה' TL ו-CL משנת הדגם 2003.

כפי שפרסמנו כאן בהרחבה בנוגע לכשל הסדרתי בכריות האוויר מתוצרת טקאטה, החברה (שהייתה בעבר בבעלות חלקית של הונדה) עשתה שימוש בחנקת אמוניום שהוא חומר נפץ לא מתאים ומסוכן ואיכותו מתדרדרת עם השנים וככל שמנגנוני הניפוח נחשפים ללחות ולחום גבוה. פיצוץ לא מבוקר של מנגנון הניפוח הזה גורם לקריעת המיכל בו הוא מאוחסן והעפת חתיכות מתכת לוהטות אל תוך תא הנוסעים לכיוון הנהג והיושב לצידו. רסיסים אלה עלולים להרוג או להותיר את הנהג והנוסע עם פציעות קטלניות או משנות חיים. בהונדה ובמינהל הבטיחות מעריכים ששיעור הכשל במכוניות האלה הוא כ-50%, וזה שיעור גבוה במיוחד לתקלה סדרתית שעלולה לגרום למוות.

בנוסף, אך לפני כחודש פרסמה הונדה בארה"ב קריאה לתיקון של 114,000 כלי רכב מדגמי 'ג'אז' ו-HR-V משנות הדגם 2019-2022 וזאת בגלל תקלה במצלמת הנסיעה לאחור ("רוורס"). מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) הודיע ש"תצוגת מצלמה אחורית לא פעילה עלולה להפחית את היכולת של הנהג לראות לאחור ולהגדיל את הסיכון לתאונה", וכן שכלי הרכב שבהם קיימת תקלה כזאת "לא עומדים עוד בדרישות הראות לאחור לפי תקן בטיחות הרכב הפדרלי".

הונדה דיווחה למינהל הבטיחות שהתקבלו אצלה 205 תביעות אחריות שקשורות לנושא זה אולם לא ידוע לה על פציעה או מוות כתוצאה מכך. התקלה, כך הונדה, נגרמת בגלל מעגל חשמלי פגום במערכת השמע וקיימת אך ורק בכלי רכב עם מפתח התנעה ("סוויטש") ולא בכלי רכב שבהם יש כפתור התנעה.

הונדה קראה בעבר לתיקון של דגמים שונים עם כריות-אוויר מתוצרת טקאטה אבל משרד התחבורה הישראלי, כרגיל, מתרשל בתפקידו ולא ביצע חקירה יסודית שמטרתה לשלול את האפשרות שמכוניות נוספות עם כריות כאלה לא נעות על כבישי ישראל. אף אחת מן הקריאות החדשות לתיקון לא פורסמה עד כה על-ידי משרד התחבורה הישראלי. ייתכן שבהונדה סבורים שאף מכונית מבין אלה שנקראו לתיקון לא נמכרה בישראל, אבל לכל מי שנוהג בדגם כזה מומלץ לוודא באופן פוזיטיבי שהוא לא נקרא לתיקון בגלל אחת מן התקלות האלה.

The post הונדה קוראת לתיקון לכמעט חצי מיליון מכוניות מדגמי 2017-2020 appeared first on TheCar.

התקלה הנפוצה ביותר שנבדקת קשורה לכ-1.72 מיליון כלי רכב מדגמי CR-V ו-HR-V של הונדה משנות הדגם 2018-2022 וזאת בעקבות תלונות של נהגים שטוענים שהמנועים שלהם איבדו כוח ללא התראה מוקדמת בתוך כדי נסיעה על כבישים מהירים. נהגים אחרים התלוננו על דליפת שמן מאטם בדיפרנציאל האחורי שגרמה לנעילה שלו, ובחלק מן המקרים דווח על כך שנעילת הדיפרנציאל גרמה לשבר של גל ההינע בתוך כדי נסיעה.

אנשי הונדה מסרו בתגובה שהחברה תשתף פעולה בחקירה של מינהל הבטיחות ותבצע במקביל בדיקה פנימית של המידע הזמין.

מינהל הבטיחות חוקר גם 134 תלונות אודות תקלת בלימה אפשרית בכ-390,000 טנדרים מדגמי ראם משנות הדגם 2017-2018, לפיהן היו מצבים שבהם מערכת הבלימה לא תפקדה באופן זמני או קבוע. בחלק מן המקרים נפתרה הבעיה לאחר החלפת מודול ה-ABS ויחידת הבקרה ההידראולית (HCU), כך שזה נראה כמו כיוון חקירה מבטיח.

המינהל בוחן גם את מצבם של כמעט 230,000 כלי רכב מדגמי ג'יפ קומפאס משנות הדגם 2019-2020, וגם כאן התקלה המדווחת נוגעת לאובדן כוח בעת נסיעה, אשר מלווה בהתרעת טמפרטורת נוזל קירור גבוהה על לוח המחוונים של הרכב. גם הדובר של 'סטלנטיס' – חברת האם של ג'יפ וראם, מסר שהחברה משתפת פעולה באופן מלא בחקירות. לגבי כל שלוש החקירות לא דווח על תאונות או נפגעים בכלי הרכב השונים, אולם מינהל הבטיחות – שרוצה למנוע את הנפגע הראשון – ישלח כלי רכב כאלה לבדיקה.

החקירה החדשה נוספת אל חקירה אחרת של המינהל, שנפתחה בחודש יוני האחרון, לגבי בלימות לא רצוניות ולא מכוונות של הונדה אקורד מדגמי 2018-2019 והונדה CR-V מדגמי 2017-2019. חקירה זאת נפתחה לאחר קבלת 278 תלונות של בעלי רכב מתוך כ-1.7 מיליון כלי רכב כאלה שנמכרו בארה"ב בשנתונים הרלוונטיים, ולאחר מכן היא הורחבה גם אל דגמי סיוויק, פספורט, פיילוט, וכן אקורה RDX.

בחודש יוני פנה המינהל אל הונדה בדרישה לספק מידע אודות מערכת הבלימה, ובפרט לגבי חיישנים, מודולי בקרה, חומרה, תוכנה וחיווט של מערכת הגברת הבלימה – AEB. בשונה מתופעת אובדן הכוח, שנחקרת, "בלימות הרפאים" גרמו בארצות הברית לתאונות שבהן נפגעו 6 בני אדם.

האם גם אתם נתקלתם בתקלה מסכנת חיים ברכב שלכם? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post האם ההונדה שלך מאבדת כוח בעת נסיעה על כביש מהיר או בולמת סתם כך על דעת עצמה? appeared first on TheCar.

כפי שדווח אצלנו בהרחבה, מנגנוני הניפוח של כריות-אוויר מתוצרת חברת טקאטה היפנית מבוססים על חומר נפץ מסוג חנקת אמוניום, אשר חשיפתו לאורך השנים לחום וללחות עושה אותו הרבה יותר אלים מכפי שתוכנן. כתוצאה מכך מתפוצץ מיכל המתכת שבתוכו מאוחסן חומר הנפץ, וחלקי מתכת חמים וחדים עפים לתוך חלל תא הנוסעים וגורמים לפציעות קשות ואף למוות.

המטרה המקורית של טקאטה, בסוף שנות ה-90, הייתה לחסוך לעצמם כסף באמצעות שימוש בחומר נפץ זול. זאת למרות שבחברה ידעו שהבחירה שלהם היא בחומר לא יציב ומסוכן, והם אף רשמו מספר פטנטים על תהליכי עיבוד של החומר במטרה לשלוט טוב יותר בפיצוץ שלו. בדיעבד הסתבר שמנהלים בטקאטה, וגם בהונדה, הסתירו מידע מרשויות הבטיחות האמריקניות אודות מקרי פציעה כתוצאה מפיצוץ לא מבוקר של כריות-אוויר – והן נענשו בקנסות כבדים מאד. זה כמובן לא עזר לכ-23 בני אדם שנהרגו, ולמאות שנפצעו, כתוצאה מן הרשלנות הזאת, ובהמשך הדרך פשטה החברה היפנית רגל ושרידיה נמכרו לחברה סינית.

הונדה הייתה הלקוחה הגדול ביותר של טקאטה, ולכן גם זאת שבמכוניותיה הותקן המספר הגדול ביותר של כריות אוויר, אבל מנגנוני ניפוח קטלניים כאלה הותקנו גם אצל רוב יצרניות הרכב היפניות האחרות, וב-19 מותגי רכב בסך הכל.

אחד הגילויים החשובים בפרשה הוא שהסדרה הראשונה של כריות-אוויר – סדרה 'אלפא' – נחשבת למסוכנת במיוחד היות שניסויים מצאו שכמחצית מן המנגנונים של סדרה זאת מתפוצצים בוודאות באופן לא מבוקר וקטלני. גילוי חשוב אחר הוא שככל שחולף זמן, וככל שכרית-אוויר מתוצרת טקאטה חשופה ליותר לחות ו/או לחום גבוה יותר – כך גדל הסיכון לפיצוץ קטלני.

לאחר גילוי הפרשה הסתבר שיש להחליף כ-100 מיליון מנגנוני ניפוח במסגרת הקריאה לתיקון הגדולה ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב. אבל מכיוון שגם טקאטה וגם יצרניות נוספות של מנגנוני ניפוח לא מסוגלות לעמוד בקצב הייצור שנדרש לקריאה בהיקף כל כך גדול – נקבעו בארה"ב סדרי עדיפויות לפיהן יוחלפו ראשית לכל מנגנוני הניפוח מסוג 'אלפא' וכן מנגנונים שמותקנים במכוניות שנמצאות במדינות חמות ולחות.

בכירי משרד התחבורה הישראלי טומנים ראש בחול

ישראל, שבה שורר מזג אוויר חם ולח לאורך רוב ימות השנה, נחשבת למדינה בסיכון גבוה במיוחד. למרות זאת, אולי מתוך מחשבה שהם לעולם לא ייאלצו לתת את הדין באופן אישי, בכירי משרד התחבורה הישראלי בחרו שלא להתאמץ ולהשיג מידע אודות כל המכוניות שנמצאות בישראל ושבתוכן ממתינות פצצות-הזמן האלה. גם על כך דיווחנו כאן, לכן מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה לא יוכלו לרחוץ בעתיד בניקיון כפיים במקרה המצער שמישהו ייפגע או חלילה ימות בגלל פיצוץ של כרית אוויר.
בישראל אמנם הוכרזו קריאות לתיקון אצל מספר יצרנים, שבמסגרתן הוחלפו כבר עשרות אלפי מנגנוני ניפוח, אבל חובתם של בכירי משרד התחבורה לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהניח שיצרניות הרכב לא מתעדפות את ישראל בסדר עדיפות גבוה יותר מאשר את השוק האמריקני – אלא להיפך.

רשימה של כל דגמי המכוניות שבהן הותקנו כריות-אוויר שחייבות להיות מוחלפות לא מפורסמת על-ידי משרד התחבורה הישראלי, לכן כל בעל רכב חייב לחפש באתרים הייעודיים בחו"ל ובמקביל לפנות במסמך כתוב ומתועד אל יבואנית הרכב שלו. סביר להניח שמספרי השילדה של מכוניות שנמכרו בישראל לא יופיעו במאגרי המידע הזרים, אבל לכל הפחות אפשר יהיה לדעת אם דגמים דומים כלולים בקריאה לתיקון האמריקנית.

אתר האינטרנט הייעודי של הונדה

אתר האינטרנט הייעודי של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני

הסבר על הקריאה לתיקון באתר של הונדה

The post הונדה מחליפה 1.4 מיליון כריות אוויר. אצלנו עוד לא התעוררו appeared first on TheCar.

גם המספרים האבסולוטיים לא משקרים ואם ב-1996 תוחלת החיים הממוצעת של מכוניות הייתה 8.6 שנים, הרי ב-2017 כבר היה מדובר ב-11.7 שנים ואם ניתן היה להוריד מהסטטיסטיקה מכוניות שירדו מהכביש לא משום שהתיישנו אלא בעקבות תאונות או גורמים חיצוניים אחרים כמו אסונות טבע ופגעי מזג האוויר, הפער היה עוד גדול משמעותית.

ועדיין, למרות זאת, רק חלק קטן מהמכוניות זוכות לשנות קידומת שלוש פעמים ולחצות את קו 300 אלף הקילומטרים.

לאחרונה התפרסמו בארצות הברית שני מחקרים בנושא שבדקו מהם הדגמים שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר לשרוד מעל ל-200 אלף מייל שהם כ-321 אלף קילומטרים.

המחקר הראשון פורסם באתר ISeeCars שהוקם לפני מספר שנים על ידי המייסד של אתר ביקורת התיירות המוביל TripAdvisor ומטרתו לנתח מאגרי נתונים ומידע על מנת לשפר את חווית הלקוחות שקונים ומשתמשים ברכבי יד שנייה.

על פי המחקר, המסתמך על נתוני מכירות בשנה החולפת של 13.5 מיליון מכוניות משומשות משנות הייצור 1981 ועד 2017, מתברר שרק רק 1.2 אחוז מבין אותן משומשות, משמע כ- 162 אלף מכוניות, היו עם מעל ל-200 אלף מייל על השעון.

עם זאת, כשצוללים לתוך הנתונים מסתבר שיש דגמים בהם אחוזי השרידות גבוהים בהרבה וכך למשל במקום הראשון ניתן למצוא, כמה לא מפתיע, את טויוטה עם ה-SUV הגדול שלה, סקויה, ש-6.6 אחוזים מהרכבים המשומשים מדגם זה שנמכרו בשנה החולפת היו עם מעל ל-320 אלף קילומטרים.
במקום השני ברשימה, עם 5.4 אחוזים, נמצא האקספדישן, רכב הפנאי הענק של פורד.
במקום השלישי הסברבן, הג'מוס מבית שברולט, עם 5.2 אחוזים ובהמשך הרשימה ניתן לפגוש את טויוטה 4 ראנר (4.2%),  GMC יוקון XL עם 3.9%, שברולט טאהו (3.8%), GMC יוקון (2.8%), טויוטה טאקומה (2.6%) טויוטה אבלון (2.4%) והונדה אודסיי (2.4 %).

בעוד שאין ספק שטויוטה ראויה לציון עם 4 מתוך 10 המקומות הראשונים, נראה שעל אף שמבחינה אבסולוטית מספרית מדובר במחקר מאוד מדויק, לא בטוח שהוא מציג תמונה נכונה וכך למשל ממש לא בטוח שרכבי פנאי גדולי מימדים, התופסים 6 מתוך 10 המקומות הראשונים, הם באמת בנויים טוב יותר ואמינים משמעותית מכל הרכבים האחרים.

הסיבה לשליטתו של סגמנט זה ברשימה היא פשוט כי מדובר ברכבים יקרים יותר כחדשים ועל כן יש להם שוק גם כמשומשים למרות הקילומטראז' הגבוה. יתרה מזאת, רבים מהרכבים הללו משמשים חברות Car Service להסעות ועל כן צוברים קילומטראז' גבוה הרבה מעל לממוצע של רכבים בבעלות פרטית בפרק זמן קצר יחסית, ויש לא מעט רכבים מדגמים אלה המגיעים ל-200 אלף מייל בתוך שנים ספורות.

המחקר השני שערכו אנשי מגזין הצרכנות הותיק קונסיומר ריפורטס בדק את עלויות האחזקה השוטפות ומספר התקלות שחוו בשנה האחרונה בעלי רכבים שחצו את קו ה-200 אלף מייל.

גם בצמרת רשימה זאת ניתן לראות שלא במפתיע שליטה יפנית עם 9 (!!) מתוך עשרת המקומות הראשונים, מהם 6 למכוניות עם סמל טויוטה בחזית, 3 עם סמל הונדה ונציגות בודדת לפורד אמריקה.

במקום הראשון אנו פוגשים את המשפחתית הגדולה של טויוטה -הקאמרי, במקום השני את מתחרתה מבית הונדה – האקורד, ואת המקום האחרון בפודיום תופסת הפריוס שמפגינה, בניגוד לחששות מתפקוד המערכת ההיברידית לאורך זמן,  אמינות גבוהה ועלויות אחזקה נמוכות, שיחד עם החיסכון בעלויות הדלק הופכים את הטיוטה למכונית משתלמת מאוד לאחזקה מבחינה כלכלית.

בהמשך הרשימה אנו פוגשים את ה-CRV, רכב הפנאי בגודל בינוני של הונדה, את המיניוואן המרווח של טויוטה – סיינה, צמד המשפחתיות הקומפקטיות מיפן הונדה סיוויק וטויוטה קורולה, שני רכבי פנאי (4 ראנר והיילנדר) של טויוטה וסוגר את הרשימה במקום העשירי הרכב הפופולרי ביותר בארצות הברית, טנדר הפיק אפ פורד F-150.

לא בטוח שאת התוצאות של שני המחקרים הללו ניתן באופן ישיר להשליך על שוק הרכב הישראלי, אולם נראה שניתן לקבוע שאין חדש תחת השמש ותוצרי המותגים המגיעים מארץ השמש העולה, כשלושה וחצי עשורים לאחר שפתחו פער אמינות על המתחרים מאירופה ומארצות הברית, עדיין מצדיקים את תדמית האמינות החסונה שלהם.

The post 300 אלף קילומטרים? קטן עליהם appeared first on TheCar.

דו"ח שפורסם ביום שישי האחרון על ידי גוף עצמאי שמונה על-ידי בית המשפט כדי לפקח על ביצוע הקריאות לתיקון בארה"ב חשף שמתוך כ-18.5 מיליון כלי רכב שבהם אמורות יצרניות הרכב להחליף את מנגנוני הניפוח הקטלניים – עשרה מיליון (!) עדיין נעים על כבישי ארה"ב. "המילים 'רימון' ו'פצצת זמן מתקתקת' מתארות באופן מדויק את הפוטנציאל הקטלני של מנגנוני הניפוח האלה", נכתב בדו"ח.

הונדה, יצרנית המכוניות שרכשה את המספר הגדול ביותר של כריות-אוויר התקולות מתוצרת טקאטה היא גם זאת שמושפעת יותר מכל מן הפרשה הזאת, בין השאר מפני ש-17 מתוך 19 מקרי המוות שעליהם דווח עד כה ברחבי העולם התרחשו במכוניות מתוצרתה. הונדה החלה לבצע קריאות לתיקון מנגנוני ניפוח תקולים ברחבי העולם כבר בשנת 2013, וזאת בעקבות יותר ממאה פציעות ושמונה מקרי מוות, ולאחר מכן נענשה על-ידי מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני לאחר שהתגלה שהחברה לא דיווחה בזמן על הממצאים שהיו ברשותה למינהל, כנדרש בחוק.

כעת נדמה שאנשי הונדה עושים ככל שלאל ידם לעשות כדי למחוק את הכתם הזה מעל הסמל שלהם, ולפי דיווח של הזרוע האמריקנית של החברה עד עתה בוצעה החלפתם של כ-71% ממנגנוני הניפוח המסוכנים בכלי רכב שנמצאים בארה"ב. עם זאת, המשמעות היא שכ-4.7 מיליון מנגנוני ניפוח מסוכנים עדיין מתגלגלים על כבישי ארה"ב, וזאת גם לאחר מאמצים לא מבוטלים של הונדה לאתר את בעלי הרכב האלה ולהחיש אותם למוסכי החברה.

אתמול (ב') הכריזה הונדה על מבצע חדש לאיתור אותם בעלי רכב, אשר מבוצע על-ידם באמצעות כלי השיווק הממוקד של פייסבוק, שפונה לקהילות ממוקדות של משתמשים.

"כדי להגיע לבעלים ספציפיים של כלי רכב שנקראים לתיקון נשלחות הודעות לכתובות דוא"ל מוצפנות שמשויכות (לבעלים של מכוניות) למספרי השילדה" נכתב בהודעה לעיתונות שפרסמה הונדה. "כאשר לקוח (רלבנטי) נכנס לפייסבוק תוצג לו הודעה מותאמת אישית".

ציון מיוחד לשבח מגיע להונדה אמריקה על כך שהיא צילמה והעלתה לאוויר קמפיין וידאו מיוחד אשר מפציר באותם לקוחות להגיע ולבצע את הקריאה לתיקון. הונדה לא הסתפקה בקמפיין חלבי כלשהו אלא בחרה דווקא באחת מקורבנותיה שלה: סטפני ארדמן, אשר העידה ב-20 בנובמבר 2014, בפני ועדת המסחר, מדע ותחבורה של הסנאט האמריקני על התאונה שבה כמעט נהרגה. ארדמן, קצינה בחיל האוויר האמריקני שגרה כיום בג'ורג'יה, נהגה בספטמבר 2013 בהונדה סיוויק משנת ייצור 2002. לאחר שמכוניתה פגעה במכונית שלפניה התפוצץ מנגנון הניפוח של הכרית ושלח רסיסי מתכת לכיוונה, ואחד מהם פגע בארובת העין שלה ונותר נעוץ שם.

ארדמן, שעברה שלושה ניתוחים שבמהלכם הושתלו בארובת העין שלה חלקי עור שנלקחו מאחורי האוזניים שלה, קיבלה מהונדה פיצויים "בסכום שלא ניתן לפרסם", אולם את הקמפיין הנוכחי היא מבצעת שלא על מנת לקבל שכר ובמטרה להזהיר את בעלי הרכב האחרים מפני הסכנה שאורבת להם. בסרטון אמנם לא מוזכר במפורש שמדובר בתאונה שהתרחשה עם מכונית מתוצרת הונדה, אבל לחברה מגיע, כאמור, ציון לשבח מכיוון שהם בחרו דווקא בקורבן שלהם ולא בפרזנטור סתמי שיכול היה להעביר את המסר בדרך אחרת.

אנשי הונדה הפיקו סרט עם תיאור מאד גרפי של המקרה, כולל צילום של ארדמן בבית החולים כאשר רסיס מתוך מנגנון הניפוח עדיין תקוע בתוך ארובת העין שלה, וזאת במטרה לזעזע ולעודד בעלי רכב למהר ולבצע את התיקון הנחוץ. הסרטון של הונדה אמור להיות משודר, על חשבון החברה, בתחנות הטלביזיה המקומיות ברחבי ארה"ב.

אצלנו בשלולית

במהלך השנה וחצי הקרובות צפויות יצרניות הרכב בעולם לקרוא לתיקון לכ-125 מיליון כלי רכב ברחבי העולם לצורך החלפת מנגנוני הניפוח התקולים, כ-60 מיליון מתוכם בארצות הברית. מספר זה כולל לא רק את המנגנונים שחייבים להיות מוחלפים באופן מיידי אלא גם את אלה שצפויים להיכנס ל"קבוצת הסיכון" ככל שחולף הזמן והם נחשפים לחום וללחות.

מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני מבצע מגוון רחב של פעולות לאיתור כלי הרכב המסוכנים, ובין השאר מפעיל אתר אינטרנט שבו אפשר להקליד את מספר השילדה של המכונית ולגלות אם היא כלולה בקריאה לתיקון.

המצב בישראל טוב יותר מבחינה אחת, וגרוע יותר מבחינות רבות אחרות. בישראל, מרגע שהוכרזה קריאה לתיקון, כלי רכב לא יכול לעבור את מבחן הרישוי השנתי ללא אישור של היבואן שהתיקון בוצע.

הבעיה הראשונה היא שאם בעל הרכב לא קיבל הודעה בדואר מיבואנית הרכב – למשל מכיוון שהמכונית נמכרה לבעלים אחר או שהלקוח החליף כתובת – הוא יגלה על הקריאה לתיקון רק בסמוך למועד הטסט השנתי של המכונית.

בעיה אחרת היא שמשרד התחבורה לא מפעיל אתר אינטרנט כמו זה האמריקני שבו אפשר לגלות אם מספר שילדה כלשהו נקרא לתיקון.

אבל הבעיה החמורה ביותר היא שמשרד התחבורה שלנו לא מפעיל אף מנגנון לבחינת הקריאות לתיקון שמפורסמות בעולם, וכל המידע שיש לו אודות כשלים סדרתיים מגיע אליו רק על-ידי יבואניות הרכב, שמקבלות אותו מיצרניות הרכב.

לקריאה נוספת: סליחה ששאלנו: משרד התחבורה לא יודע מתי תמותו

The post רגע לפני הפיצוץ: הונדה מבצעת ריקול באמצעות פייסבוק appeared first on TheCar.

התאונה התרחשה לפני עשרה ימים (13 ביולי השנה) בסמוך לעיר סידני שבמזרח אוסטרליה, והנהג – כך לפי הודעת המשטרה – מת במקום לאחר שנפגע מרסיסי מתכת שנורו עליו ממנגנון הניפוח הכושל שהותקן בהונדה CR-V שבה נהג.

ככל הידוע זהו מקרה המוות הראשון שמדווח באוסטרליה אשר מיוחס ישירות לכריות האוויר הפגומות מתוצרת טקאטה, אולם מוקדם יותר השנה דווח שם על פציעת ראש קשה שספגה נהגת של טויוטה ראב 4 בתאונה שהתרחשה בסמוך לעיר דארווין, גם זאת כתוצאה מרסיסי מתכת שנורו עליה ממנגנון הניפוח של כרית האוויר.

עד היום ידוע בוודאות על מותם של 18 נהגים ברחבי העולם כתוצאה ממנגנוני הניפוח הכושלים של טקאטה, אולם לא מן הנמנע שעשרות מקרים אחרים לא נחקרו כראוי מפני שלגורמי החקירה לא היה בשעתו מידע אודות הכשל של מנגנוני הניפוח. מה שידוע היום זה שחומר הנפץ שבו משתמשת טקאטה במנגנוני הניפוח של כריות האוויר מתוצרתה – מסוג חנקת אמוניום – נוטה להפוך אלים ובלתי נשלט ככל שחולפות השנים וככל שהוא נחשף למשך יותר זמן לחום וללחות. תנאים אלה אופייניים מאד למזג האוויר הישראלי, מה שאומר שעשרות אלפי נהגים ונוסעים בישראל חשופים בכל רגע לסכנת מוות או פציעת ראש קשה.

מנגנוני ניפוח כאלה הותקנו בעיקר במכוניות מדגמי הונדה השונים אבל מיליונים מהם הותקנו גם במכוניות מתוצרת טויוטה, ניסאן, פורד, מאזדה, ג'נרל מוטורס, ב.מ.וו. ועוד.
בישראל בוצעו עד עתה מספר קריאות לתיקון של מנגנוני ניפוח אולם משרד התחבורה הישראלי לא טרח למפות את כלל הדגמים שבהם הם מותקנים בישראל. גם מעט הנהגים שמתאמצים ובודקים האם מכוניתם כלולה בקריאה לתיקון לא יכולים להבין מן התיאור שלה – כפי שהוא כתוב באתר האינטרנט של משרד התחבורה – שהם נמצאים בסכנת חיים ברורה ומיידית.
הנוסח של שתי קריאות לתיקון שפורסמו אצלנו בנוגע להונדה CR-V, למשל, הוא "יחידת ניפוח כרית אוויר צד נהג עלולה לפזר חלקיקי מתכת בזמן פתיחה", כאילו שמדובר במסיבת קונפטי.

לקריאה נוספת: יש לך הונדה מדגם 2001-2003? סע מיד למוסך!

גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שאמורה להיות הגורם המקצועי שנאבק בתאונות בישראל, לא נקטה עד היום כל פעולה משמעותית, לא חקרה תאונות כאלה לעומק, ולא פרסמה לציבור כל מידע שקשור לפרשת טקאטה – למרות שזאת נחשפה לראשונה כבר לפני שלוש שנים.

חוקרים ברצינות

בהצהרה של משטרת ניו סאות' ווילס נכתב בין השאר: "החקירה חשפה שכרית-אוויר פגומה היא סיבה אפשרית למוות בתאונה שהתרחשה בסמוך לעיר קברמאטה ביום חמישי, 13 ביולי… בין הונדה CR-V לבין טויוטה סליקה, שבה נהרג במקום גבר בן 58… הנוסעת של ההונדה, וכן גבר ואישה שנסעו בטויוטה, נפצעו פציעות קלות בלבד, טופלו במקום, ונלקחו לבית החולים באמצעות אמבולנס… חקירת המשטרה חשפה שבסבירות רבה מאד מותו של נהג ההונדה נגרם בגלל תקלה בכרית האוויר שכתוצאה ממנה הוא נפגע בצווארו על ידי רסיס מתכת קטן…

משטרת ניו סאות' ווילס מפצירה בכל בעלי המכוניות והנהגים שסבורים שהמכונית שלהם עשויה להיות חלק מן הקריאה לתיקון (של חברת טקאטה – ג.מ.) לבדוק את הנושא באתר בטיחות המוצר של ACCC".

סטיבן קולינס, דובר מטעם הונדה אוסטרליה מסר את ההודעה הבאה: "נודע לנו ממשטרת ניו סאות' ווילס על תאונה שהתרחשה ב-13 ביולי אשר הובילה למותו הטראגי של הנהג. המחשבות והאהדה העמוקה שלנו נתונות בשעה קשה זאת למשפחתו של הנהג. המכונית המעורבת, הונדה CR-V משנת הייצור 2007, כלולה בקריאה לתיקון להחלפת מנגנוני הניפוח בכריות-אוויר מתוצרת חברת טקאטה. הונדה אוסטרליה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות כדי לספק כל סיוע נדרש".

ניל מקדונלדס, דובר אחר מטעם הונדה אוסטרליה, מסר בסוף השבוע שעד עתה בוצע תיקון כריות האוויר בכ-70% מן המכוניות שכלולות בקריאה לתיקון באוסטרליה, ושהתיקון שם מבוצע בקצב של כ-5,000 מכוניות בשבוע. עוד נמסר שבידי הונדה אוסטרליה ישנם די חלקים כדי להשלים את הקריאה לתיקון.

את תגובות משטרת ישראל, משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נפרסם אם וכאשר נקבל כאלה.

The post טקאטה ממשיכה להרוג, הפעם נהג בהונדה CR-V appeared first on TheCar.

מן החלק הראשון של החקירה, אשר עסק בעיקר בנתונים שטקאטה הציגה להונדה, עולה שיצרנית כריות האוויר "ייפתה" נתונים שונים שהוצגו להונדה – הלקוח הגדול ביותר שלה – ככל הנראה במטרה להמעיט בחשיבות הסכנה שחומר הנפץ של מנגנון הניפוח עלול לגרום ליושבי המכוניות שבהן הותקנו כריות-אוויר כאלה.

כפי שפרסמנו כאן, הבדיקה שתוצאותיה הראשוניות פורסמו אתמול בוצעה באופן עצמאי עבור הונדה, וכעת מתברר שמי שעמד בראש צוות הבדיקה הוא בריאן אוניל, הנשיא לשעבר של מכון מחקר הבטיחות של איגוד חברות הביטוח האמריקניות.
ממצאי הבדיקה מוכיחים שטקאטה ביצעה "מניפולציה נרחבת" של תוצאות בדיקת מנגנוני הניפוח מתוצרתה – אשר כידוע לכל מי שעוקב כאן אחרי השתלשלות הפרשה כבר גרמו למותם המוכח של 15 בני אדם, רובם בארה"ב, ולפציעתם של מאות.

חומר הנפץ שבו משתמשת טקאטה החל מתחילת שנות האלפיים במנגנוני הניפוח שלה הוא חנקת אמוניום – חומר שמשמש גם טרוריסטים להכנת מטעני נפץ – וככל שחולף הזמן והמנגנונים נחשפים לחום וללחות הוא הופך לאלים
יותר, ההפעלה שלו גורמת לריסוק של מיכל המתכת שבתוכו הוא מאוחסן, ולירי של חלקי מתכת אל תוך תא הנוסעים.

ראשון לדווח על תוצאות החלק הראשון של הבדיקה היה עיתון תעשיית הרכב 'אוטומטיב ניוז' אשר ראיין בראיון טלפוני את אוניל, וזה אמר בראיון שלפי ממצאי הבדיקה השמיטו מהנדסי טקאטה מן הדוחות שהעבירו להונדה את הנתונים הפחות טובים מבחינתם.

דובר מטעם חברת הונדה ארה"ב הזדרז להגיב אמש לממצאים וטען ש"למרות דוגמאות רבות של מניפולציה בנתונים, צוות הביקורת לא זיהה סיכוני בטיחות בדוחות הבדיקה (שזוייפו והועברו על-ידי טקאטה להונדה – ג.מ.) אשר נוגעים לכלי רכב של הונדה שלא זומנו לתיקון החל מחודש אוקטובר 2015".

במילים אחרות, אנשי הונדה מנסים להדגיש את העובדה שבנתונים שאליהם מתייחס צוות הבדיקה לא נמצאו ממצאים שבגללם צריך כעת לקרוא לתיקון למכוניות שלא נקראו עד כה לתיקון. עם זאת, לפי נוסח התגובה אפשר לקבוע גם שאין בנתונים הללו כל הוכחה ששאר מנגנוני הניפוח מתוצרת טקאטה – אשר טרם נקראו לתיקון – הינם בטוחים לשימוש ולא יפגעו ביושבי המכוניות שבהן הם מותקנים.

אותו דובר גם הודה, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס, שזהו מידע ראשוני אודות חלקה הראשון של הביקורת, ותוצאות סופיות של שלב זה יתקבלו אצל הונדה במהלך השבוע הבא לאחר שיימסרו למינהל הבטיחות בדרכים האמריקני. חלקה השני של הבדיקה, שטרם החל, אמור לבחון את הנתונים של בדיקות פנימיות שביצעה טקאטה במנגנוני ניפוח של כריות שנמכרו מחוץ לארצות הברית, וליצרניות רכב אחרות.

בראיון לאוטומוטיב ניוז אמר אוניל: "מצאנו דוגמאות של מה שהייתי מכנה "עריכה סלקטיבית" שבה הושארו מחוץ לדוחות לאו דווקא תוצאות גרועות אלא כאלה שמותירות בדוחות את התוצאות היותר טובות… מצאנו ראיות לפיהן הדו"ח שהועבר להונדה היה גרסה מקוצרת של דוח מלא יותר, וזאת הייתה "גרסה מקוצרת יפה" של הדוח המלא".

המכונית נקראה לתיקון, הנהגת מתה

אחת הדוגמאות לתוצאות המניפולציה של טקאטה הודגמה היטב בשנה שעברה במהלך תביעת נזיקין שהגישה משפחתה של פטרישיה מינסי מפלורידה כנגד הונדה.

מינסי נהגה בהונדה סיביק שיוצרה בשנת 2001, ובשנת 2014 הייתה מעורבת בתאונה קלה שבה התפוצצה כרית-האוויר שלה ושלחה לכיוונה חלקי מתכת שפצעו אותה קשה.
מינסי נותרה משותקת בארבעת גפיה ותלויה במכונת הנשמה, וארבעה ימים לאחר האירוע הכריזה הונדה על קריאה לתיקון במכוניות מאותו דגם. מינסי נפטרה מוקדם יותר השנה, ובשבוע שעבר הסכימה הונדה לפשרה במטרה לסיים את ההליך המשפטי נגדה.

במהלך המשפט העידו מספר מהנדסי טקאטה בהווה ובעבר על כך שהחברה שינתה נתונים והציגה מצגי שווא גם בדוחות שאותם העבירה לטויוטה, ניסאן ולג'נרל מוטורס.
למשל, קווין פיצג'רלד, מהנדס שעזב את טקאטה בשנת 2014, העיד על כך שהיה עד לשינוי תוצאות מבחן שהועברו לחברת ניסאן בשנת 2005 ואשר זוייפו, למעשה, על-ידי מהנדס עמית שעבד איתו.
בעדותו טען פיצג'רלד שלאחר שדיווח על ההונאה למנהליו וליועצים המשפטיים של החברה, ולאחר שהובטח לו שיינקטו צעדי תיקון – המהנדס המזייף מונה להיות המנהל הישיר שלו.

דוברים מטעם טויוטה, ניסאן וג'נרל מוטורס אמרו לאוטומוטיב ניוז שהחברות שלהם "עוקבות אחר ההתפתחויות בפרשה".

כאמור, בשלב הבא יסקור צוות הבדיקה נתונים נוספים שנוגעים למנגנוני ניפוח שהותקנו במכוניות שונות בעולם, ולהערכת אוניל צפוי שלב זה להימשך לכל היותר כשלושה חודשים.

The post חקירה של הונדה מוכיחה: טקאטה זייפה נתונים appeared first on TheCar.