כרישי שוק ההון מתחילים להסתובב סביב יצרנית הרכב היפנית ניסאן וכל הסימנים שהם מריחים דם ורוצים לנגוס נתח. האם רבע מאה לאחר שהיצרנית השלישית בגודלה ביפן ניצלה בעור שיניה מפשיטת רגל היא חזרה בדיוק אל אותה נקודה?

נתחיל בעובדות. בשבוע שעבר העמידה ניסאן למכירה 10% ממניות מיצובישי מוטורס, כמעט שליש מכלל האחזקות שלה בחברה היפנית, וזה אומר שהיא תאבד בקרוב את גרעין השליטה בבעלת בריתה, מיצובישי.

מעט קודם לכן הציג מאקוטו אוצ'ידה, מנכ"ל ניסאן, תוכנית הבראה לחברה, וזו כוללת בין השאר פיטורי 9,000 עובדים וסגירת קווי ייצור ביפן ומחוצה לה. תוכנית הבראה היא פעולה מבורכת אלא אם זאת תוכנית שלישית שמוצגת תוך זמן קצר – כמו במקרה הזה.

קצת קודם לכן רכשה קרן השקעות ששייכת לחברת 'אפיסימו קפיטל מנג'מנט' חבילת מניות של ניסאן, ולמרות שתמיד נחמד שיש ביקוש למניות שלך – זה הרבה פחות נחמד כאשר הרוכשת היא חברה שמתמחה ב"דחיפת שינויים" – ובמילים פחות מכובסות: רכישת עסקים לפני קריסה כדי לתקן אותם ולמכור ביוקר או לפרק אותם ולמכור ברווח.

עוד צעד אחורה – מאקוטו אוצ'ידה, המנכ"ל, מציג בתוכנית ההבראה (הקודמת) "מפת דרכים" עם הבטחה להוסיף 27 דגמים חשמליים חדשים עד לסוף העשור ולהגדיל את היקף המכירות של ניסאן במיליון כלי רכב בשנה ל-4.5 מיליון. כך הוא נוגע בשלושה מבין גורמי החולשה של היצרנית היפנית: מגוון מיושן של דגמים בכלל, פיגור דרמטי בפיתוח כלי רכב היברידים וחשמליים, וצניחה תלולה במכירות בשוק הרכב הגדול ביותר בעולם, השוק הסיני.

הולכים צעד נוסף לאחור: ניסאן עסוקה עד מעל הראש במאבק פוליטי מול רנו לאחר מה שנתפש אצלם כמו ניסיון של ממשלת צרפת להשתלט על ניסאן. התוצאות: רנו מסכימה למכור חלק מן המניות של ניסאן שהיא מחזיקה כדי להגיע לבעלות סימטרית: כל חברה מחזיקה ב-15% בחברה האחרת.

הסיכום הזה מגיע לאחר שמשטרת יפן עצרה את קרלוס גוהן, מי שניהל את ההבראה של ניסאן משנת 2000 ואילך ועמד בראש רנו-ניסאן-מיצובישי והאשימה אותו בשחיתות ובשימוש שלא כדין במשאבי החברה. גוהן נשפט, טוען לחפותו, בורח מיפן ומתחבא בלבנון, ועדיין טוען שנפל קורבן לפוליטיקות הפנימיות של ניסאן ויפן.

איך נפלה גיבורה?

מקורות שמקורבים לרנו מסרו בימים האחרונים שאחרי שהחברה צמצמה את אחזקותיה בניסאן, כפי שנקבע בהסכם שביתת הנשק בין החברות, היא מתכננת למכור נתח מתוך 15% הבעלות שברשותה, ואין הוכחה חזקה מזו לכך שניסאן בצרות. אותה חברה שבמשך יותר מ-20 שנים הייתה פרת המזומנים של רנו, ובזכותה היא כמעט "לא הייתה צריכה לעבוד" – הפכה מנכס לנטל.

שני מקורות ההכנסה הגדולים ביותר של רוב יצרניות הרכב היפניות (לא כולל סוזוקי) הם השוק הצפון אמריקני והשוק הסיני. טויוטה והונדה השקיעו וחידשו לגמרי את מגוון הדגמים שלהן בצפון אמריקה ואילו ניסאן – מי שבעבר הייתה היצרנית היפנית המתקדמת ביותר בתחום הרכב החשמלי – נותרה עם דגמים מיושנים ולא טרחה לפתח מכוניות חשמליות, היברידיות נטענות או "סתם" היברידיות שהפכו מאוד פופולריות בארה"ב.

בנוסף – גם לאחר "שביתת הנשק" שהושגה בין ניסאן לרנו – היחסים בין שתי החברות לא שבו לקדמותם, ושתיהן איבדו את הנכס החשוב ביותר של שיתוף הפעולה ביניהן: פיתוח ורכש משותפים.
רנו פיצלה את החברה שלה לשתי חברות נפרדות – 'אמפר' ו'סוס' – ולקחה את ג'ילי כמשקיעה ושותפה אסטרטגית בחטיבת מנועי הבעירה.

התוצאה, לאחר הפסד רבעוני נוסף וצניחה של 85% ברווח התפעולי, זאת תוכנית ההבראה השלישית בשלוש השנים האחרונות – וזו כוללת פיטורי 9,000 עובדים ברחבי העולם, צמצום של כ-25% בכושר הייצור, חיתוך של 2.1 מיליארד דולר בעלויות קבועות (שכוללות גם השקעה קריטיות לעתיד החברה במחקר ופיתוח), וצמצום של יותר מ-700 מיליון דולר בעלויות המשתנות.

"אם הייתי עובד של ניסאן היום הייתי מתבייש לספר לילדים ולהורים שלי על החברה שאני עובד בה", כתב בשבוע שעבר סנשירו פוקאו – אנליסט רכב ועמית בכיר במכון המחקר איטוצ'ו, "אני מרחם על כל מי שקשור לניסאן".

נכון להיום, במקביל לתוכנית ההבראה, ניסאן השליכה את כל יהבה על הונדה – זו שלמעט בתחילת שנות ה-2000 הייתה במשך שנים יצרנית הרכב השלישי בגודלה ביפן אבל (שוב) טיפסה מעל ניסאן אל המקום השני.
אם רנו אכן תיפטר מחלק מן האחזקות שלה בניסאן – שכבר לא מייצרות עבורה דיווידנדים, ייתכן שהונדה תתחיל לנגוס בניסאן, או שיהיו אלה "הכרישים": בשנת 2018, ערב מעצרו של קרלוס גוהן ביפן, עמד מחיר המניה של ניסאן על קרוב ל-8 דולר. כיום, בהתעלם משיעור האינפלציה מאז – נע שער המניה סביב 3 דולר, ואך לפני שבועיים פורסם שקרן השקעות סינגפורית ששייכת לקבוצת Effissimo – חברה שמתמחה ב"נכסים בעייתיים" – רכשה נתח של 2.5% בניסאן.
בעיתונות הכלכלית היפנית דווח גם שחברת השקעות יפנית אחרת, מאותו ז'אנר, רכשה גם היא "ביס" בניסאן.

קרלוס גוהן, שלא יכול כרגע לצאת מלבנון בגלל צווי מעצר בינלאומיים שתלויים ועומדים נגדו, מתנחם בינתיים ב"נחמת עניים": בתגובה שמסר לדברים האלה לסוכנות הידיעות 'רוייטרס' הוא אמר: "חזרנו לנקודה שבה ניסאן הייתה לפני שנת 1999. איזה בזבוז. זה אולי אפילו יותר גרוע מפני שכעת יש לה פחות תקווה".

אגב, לא מיותר להזכיר את נבואת הזעם של קרלוס גוהן מלפני קצת יותר משלושה חודשים: בריאיון ל'אוטומוטיב ניוז' כינה קרלוס גוהן את ה"ברית" שמתהווה בין ניסאן להונדה "השתלטות מוסווית" של הונדה, והוא הדגיש שחבירה בין שתי ענקיות הרכב היפניות לא תהיה פשוטה או קלה.

לקריאה נוספת:

הרווח של ניסאן צנח ב-99%. חשש מהאטה בתעשיית הרכב העולמית

ברח מיפן, מסתתר בלבנון יישפט בצרפת

מיצובישי תצטרף לברית בין הונדה לניסאן

המנועים המתפגרים של רנו ניסאן ודאצ'יה: בעלי הרכב יוצאים לפעולה

The post ניסאן בצרות: מוכרת שליש מאחזקותיה במיצובישי appeared first on TheCar.

השבוע פורסמו תוצאות מבחני הריסוק של סיטרואן C3 איירקרוס וטויוטה קורולה שנמכרות בדרום אמריקה ובקריביים, והותירו אותנו (שוב) פעורי פה לנוכח הצביעות של כמה מיצרניות הרכב.

הקרוסאובר הקטן של סיטרואן, שנמכר באמריקה הלטינית תמורת כ-20,000 דולר, קיבל ציון "עגול" של אפס כוכבים, ממש כמו דגם אחר של סיטרואן – מכונית הסופר מיני C3 – שנבחנה שם בעבר.

לפני שנתאר את הממצאים המפחידים שגילו חוקרי Latin NCAP צריך לומר בפעם המי-יודע כמה תודה ענקית ליוזמי פרויקט Euro-NCAP שבזכותם כולנו נוהגים ונוסעים במכוניות בטוחות ולא במלכודות מוות. כפי שמוכח שוב ושוב, ושוב – אם הדברים היו תלויים רק בתעשיית הרכב לא היינו מקבלים רמת הגנה שכזאת.

צריך גם להוסיף מילה חמה ("תישרפו!") למנהלי סיטרואן וסטלנטיס שחושבים שזה לגמרי לגיטימי למכור בשנת 2024 מכונית חדשה עם שתי כריות-אוויר כסטנדרט – ללמדך שחייהם של בני אדם בדרום אמריקה שווים פחות מאלה של תושבי פריז. אפשר רק לנחש שאותם מנהלים צבועים (או ציניים) מייחסים לישראל פשעי מלחמה כנגד חמאס.

סיטרואן C3 איירקרוס החדשה מיוצרת (גם) בברזיל ומוצעת כסטנדרט עם שתי כריות אוויר ובקרת יציבות אלקטרונית (ESC). במבחן הריסוק, שנערך בסטנדרטים של NCAP הלטיני, היא דורגה עם אפס כוכבים, 33.01% בציון ההגנה על נוסעים מבוגרים מלפנים, 11.37% הגנה על ילדים במושבי בטיחות, 49.57% בהגנה על הולכי רגל ומשתמשי דרך פגיעים ו-34.88% בלבד למערכות הסיוע לנהיגה.

כמקובל, המכונית נבחנה בריסוק חזיתי, ריסוק צד, בחינת "צליפת שוט" (הגנה מפני שבירת מפרקת), והגנה על הולכי רגל, אבל עורכי המבחן אפילו לא טרחו לבצע את ריסוק הצד כנגד עמוד (שמדמה תאונה שבה מכונית פוגעת בעץ או בעמוד תאורה) מפני שמהנדסי סיטרואן לא ציידו את המכונית בהתקני הגנה על ראשי הנהג ונוסעי הרכב – אפילו לא כאופציה בתוספת תשלום.

נדגיש שוב – כל הידע והמערכות שנדרשים כדי להוציא בני אדם ללא פגע מתאונות קשות "נקנה בדם" ונבחן לאורך רבע מאה על-ידי Euro-NCAP. גם לסיטרואן וסטלנטיס יש אותו, כפי שמוכיחות תוצאות מבחני הריסוק במדינות אחרות, והם בחרו במודע ובמתכוון לא ליישם אותו.

כפי שאפשר להבין מן הציונים שקיבלה המכונית – הריסוק החזיתי מצא רמת הגנה נמוכה על החזה של הנוסע מלפנים, בריסוק הצד נמצאה חדירה משמעותית לתוך תא הנוסעים והגברת הסיכון לפציעות של הנהג ונוסעיו, מבחן צליפת שוט מצא הגנה לקויה על הצוואר ואילו ההגנה על ילדים קיבלה אפס נקודות מפני שסימון נקודות העיגון להתקני ISOFIX לא עומד בדרישות ואין אפשרות לנתק את כרית האוויר שמול מושב הנוסע.
גם שאר המבחנים מצאו סיפורי זוועות שאין צורך להתעכב עליהם מפני שנדמה שהתמונה כבר ברורה אבל לא מיותר לומר שחלק ממערכות הבטיחות שנחשבות כיום לסטנדרטיות באירופה ובצפון אמריקה, וגם בסין – לא מוצעות אפילו כאופציה בתוספת תשלום.

טויוטה איבדה כוכב

אנשי פרויקט Latin NCAP שללו כוכב אחד מבין חמישה שהוענקו על-ידם לפני שנתיים לטויוטה קורולה לאחר שבחנו מכונית שיוצרה על-ידי טויוטה במפעל שלה במקסיקו.

גם המהלך הזה מדגיש את אחת הפרקטיקות החשובות של פרויקט הבטיחות החשוב והאפקטיבי ביותר בעולם – שנועדה למנוע מיצרניות רכב לתחמן ולהוריד את סטנדרט הבטיחות של דגמים שנבחנו וקיבלו ציונים טובים.
NCAP בוחן מידי פעם מחדש מכוניות שנבחנו בעבר ומעדכן תוצאות גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה. בדרך הזאת יש ליצרניות רכב מוטיבציה לשפר את אמצעי הבטיחות גם במהלך מחזור החיים של דגם קיים ופחות מוטיבציה ללכת בכיוון ההפוך – כפי שעשתה טויוטה.

במבחן מחדש של קורולה הסתבר שהאזור שממוגן על-ידי כריות ה"וילון" שמותקנות מצידי הרכב נפרשות על שטח קטן יותר מבעבר, וכך הפסידה קורולה שתי נקודות. בנוסף, גם כרית האוויר שמותקנת מול מושב הנוסע לא עומדת בדרישות של NCAP הלטיני והתוצאה היא שלילת ניקוד בסעיפי ההגנה על מבוגרים וילדים.

בסיכום המבחנים והחישוב מחדש של דירוג הבטיחות הופחת הציון הכולל לארבעה כוכבים עם 72.84% בסעיף ההגנה על מבוגרים מלפנים, 71.57% בהגנה על ילדים, 59.72% בהגנה על הולכי רגל ומשתמשי דרך פגיעים ו-81.57% למערכות הסיוע לנהג. טויוטה יכולה לשפר את אמצעי ההגנה מבלי להידרש לעבודות הנדסה מורכבות ולבקש מבחן חוזר כדי להחזיר לעצמה את הכוכב האבוד.

אלחנדרו פוראס, מזכ"ל NCAP הלטיני, צוטט בהודעת הפקויקט כשאמר: " סטלנטיס שוב מאכזבת עם ציון של אפס כוכבים. מהנדסי סיטרואן וסטלנטיס יודעים היטב להציע מכוניות עם ביצועי בטיחות טובים יותר, אך למרבה הצער ההחלטה התאגידית הולכת לכיוון אחר. בשעה שיצרניות אחרות מציעות בטיחות רבה יותר וביצועים טובים יותר, סיטרואן ממשיכה להציע בטיחות נמוכה כסטנדרט במכוניותיהן. NCAP הלטינית קוראת לסטלנטיס, PSA וסיטרואן לשנות את גישתן ולשפר את אבזור הבטיחות הבסיסי במכוניות".

סטפן ברודז'יאק, יו"ר ה-NCAP הלטיני, אמר: "מדאיג מאוד שקבוצת סטלנטיס ממשיכה להציע לצרכנים באמריקה הלטינית ובקריביים דגמי רכב פופולריים עם רמות בטיחות כה נמוכות… אנחנו קוראים לקבוצה לשקול מחדש את מדיניות הבטיחות שלה… הגיע הזמן שממשלות יקדמו את בטיחות הרכב לא רק באמצעות התקנות שלהן אלא גם באמצעות סימון בטיחות רכב שכולל תוצאות NCAP לטיניות תחת העיקרון של שקיפות מקסימלית והגנה על הצרכנים באמריקה הלטינית ובקריביים".

חמש האגורות שלנו

תובנה מעשית ראשונה עבור השוק הישראלי היא שהגיע הזמן שמשרד התחבורה הישראלי יפסיק להטעות את אזרחי ישראל עם "ציון הבטיחות" המגוחך שהומצא על ידו. ההמצאה המטופשת של פקידי משרד התחבורה בסך הכל מסכמת את המפרט של יצרניות הרכב – כלומר אילו מערכות מותקנות או לא מותקנות בכל דגם, וכופלת כל מערכת בניקוד שמישהו המציא כי זה מה שעבר לו בראש.

אין שום קורולציה בין ציון הבטיחות הישראלי לבין רמת ההגנה האמיתית שדגמים שונים מספקים, ולכן צריך להדגיש רק ציונים שהושגו בכולם באמצעות מבחנים מעשיים על בסיס פרוטוקולי מבחן ברורים ושקופים.
בנוסף, הגיע הזמן לאסור מכירה בישראל של כלי רכב שלא עומדים בסטנדרט מינימלי, מפני שממש לא מתקבל על הדעת שבשנת 2024 יוצעו אצלנו כלי רכב קטלניים.

לקריאה נוספת:

מבחני EuroNCAP מוכיחים שמשרד התחבורה פוגע בבטיחות

משרד האוצר לא מסוגל להוכיח שהתקנת 'מובילאיי' שווה את הכסף

5 דברים שחשוב לדעת על ריקול ברכב שלך ועל הרשלנות של משרד התחבורה

The post מה לעזאזל? אפס כוכבים לסיטרואן איירקרוס במבחן ריסוק של Latin NCAP appeared first on TheCar.

מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני, NHTSA, שלף בשבוע שעבר "כרטיס צהוב" לתעשיית הרכב והציג שורת דרישות חסרות תקדים לגבי האופן שבו היא נדרשת לאתר תקלות סדרתיות ולטפל בהן.

פורד, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בארה"ב, חטפה את הקנס השני בגודלו בהיסטוריה של מינהל הבטיחות בגלל תקלות בתיקון כשל לא מאוד קריטי לכאורה, והיא נדרשת לבצע שינוי ארגוני דרמטי ויקר בהתייחסות ובאופן הטיפול העתידי בכשלים בטיחותיים.

הפרשה הנוכחית החלה להתגלגל בספטמבר 2020, לאחר שפורד יידעה את מינהל הבטיחות אודות תקלה במצלמת הרברס בכ-620,000 כלי רכב מדגמי F-150, F-250, F-350, F-450, F-550, אקספדישן, אקספלורר, מוסטנג, טרנזיט, אסקייפ, ריינג'ר ואדג', וכן לינקולן נאוטילוס וקורסייר. אנשי פורד הכריזו בשעתו על קריאה לתיקון ("ריקול") והם מעריכים שהכשל שנתגלה – תקלה במעגל מודפס של מצלמת הרברס – קיים בכ-47% מכלי הרכב שכלולים בקריאה.

ארבע שנים לאחר מכן, בעקבות בדיקה שבוצעה על-ידי מינהל הבטיחות (NHTSA), הסתבר שפורד לא סיפקה מידע מדויק ומלא על הקריאה לתיקון בהתאם לנדרש ב"חוק הלאומי לבטיחות תנועה ורכב", ולכן הוחלט לקנוס אותה בסכום משמעותי של 165 מיליון דולר. "ביצוע מדויק ומהיר של קריאות לתיקון הן קריטיות לשמירה על הבטיחות של כל המשתמשים בכבישים שלנו", מסרה סגנית מנהל ה-NHTSA, סופי שולמן, בהודעה לעיתונות. "NHTSA מחויבת להבטיח שיצרניות רכב מצייתות לחוקים שנועדו לשמור על הבטיחות בכבישים שלנו".

במסגרת הסדר פשרה שנחתם בין NHTSA לפורד תשלם יצרנית הרכב באופן מידי 65 מיליון דולר ועוד 55 מיליון דולר בעתיד. סכום נוסף של 45 מיליון דולר מוגדר כ"קנס על תנאי" שפורד תישא בו אם היא לא תנהל כראוי את המשך הקריאה לתיקון. לצורך זה ימונה גורם "צד שלישי בלתי תלוי" אשר יפקח על המבצע, יגיש המלצות לגבי אופן ביצוע התיקונים, ויעריך באיזו מידה פורד מיישמת את אותן המלצות.

נגמרו המשחקים

אנשי מינהל הבטיחות מדגישים שהקנס שהוטל על פורד הוא העונש האזרחי השני בהיקפו בהיסטוריה של NHTSA והם רומזים שזאת רק ההתחלה ושיצרניות רכב צריכות לקחת יותר ברצינות את החובות שלהן כלפי המשתמשים הרכב ובדרך.

"המשמעויות הכספיות והלא כספיות של הצו נועדו לשפר את הציות של פורד לחוק", נכתב בהודעה. "כאשר יצרניות לא שמות בראש סדר העדיפויות שלהן את בטיחות הציבור האמריקני ועומדות בהתחייבויותיהן לפי החוק הפדרלי, NHTSA תדרוש מהן אחריות", צוטטה שולמן בהודעה.

בראיה צופת פני עתיד נדרשת פורד לבחון את כל הקריאות לתיקון שהיא ביצעה בשלוש השנים האחרונות כדי לוודא שהן בוצעו כראוי – ובמידת הצורך לזמן כלי רכב שלא תוקנו.
חשוב יותר: ה-NHTSA דורש מפורד לבחון מחדש את כל תהליך קבלת ההחלטות שלה בנוגע לקריאות לתיקון ולבצע שיפורים דרושים, ובכלל זה לבדוק את היכולת שלה לנתח נתונים כדי לזהות טוב יותר פגמים שקשורים לבטיחות. למשל, פורד נדרשת לפתח ולהטמיע פלטפורמת ניתוח נתוני בטיחות שתשפר את הנגישות של מסמכים שכוללים מידע רלוונטי לחקירות בטיחות פנימיות שלה כמו גם לחקירות שאותן יוזם מינהל הבטיחות. פורד נדרשת להשקיע כ-20 מיליון דולר בסעיף זה בלבד.

בנוסף, פורד חייבת לשפר את שיתוף המידע ולהגביר את המהירות שבה מתקבלת כל החלטה שנוגעת לקריאות לתיקון, לבנות "מעבדת בדיקות הדמיה שתתמקד באלקטרוניקה במתח נמוך כגון מעגלים מודפסים, וכן להשקיע במערכת מעקב אחר מספרי שילדה כדי לעקוב אחר רכיבים שמשמשים בכל רכב". נציגי פורד ו-NHTSA ייפגשו אחת לרבעון כדי לוודא שהחברה מצייתת להסדר הפשרה שסוכם ביניהם.

האם טראמפ יחסל את הבטיחות?

בקדנציה הקודמת של הנשיא דונלד טראמפ בוצעו קיצוצים בסמכויות ובפעילות של NHTSA ולא יהיה זה מופרך להניח שמאחורי הלחצים לעשות את זה עמדו יצרניות הרכב האמריקניות.

כעת, לאחר שהבטיח לתמוך ביצרניות הרכב האמריקניות ומינה את אילון מאסק, יו"ר טסלה, לבעל תפקיד בממשל שלו – לא צריך להיות פרנואיד כדי להניח שלמינהל הבטיחות יהיו אויבים חדשים-ישנים בבית הלבן.

לפורד, שביצעה בשנה החולפת 62 קריאות לתיקון של כ-4 מיליון כלי רכב – יותר מכל יצרנית רכב אחרת בארה"ב – אין צורך מיוחד בגוף שדואג לנהגים ושאר משתמשי הדרך ולצורך זה מכניס אותה להוצאות.
באוקטובר האחרון פורד דיווחה על ירידה של 100 מיליון דולר ברווחי הרבעון השלישי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והיא ייחסה את הנתון הזה לעלויות האחריות הגבוהות של אותן קריאות לתיקון.

עם כניסת טראמפ לבית הלבן לא מן הנמנע שהצעדים ההיסטוריים של NHTSA כלפי פורד ייזכרו בדברי הימים כ"שירת הברבור" של הגוף הזה.

לקריאה נוספת:

פורד אדג' מוחזר לתיקון בישראל אבל הכשל החמור באמת עדיין נחקר
פורד פוקוס וקוגה: חלק מן המנועים יתוקנו אבל מה לגבי תיבות ההילוכים?
דליפת דלק בפורד ברונקו ואסקייפ עלולה לגרום לשריפה

The post נגמרו המשחקים? פורד תשלם 165 מיליון דולר בגלל ביצוע כושל של ריקול בטיחותי appeared first on TheCar.

אחד הסיוטים של כל נהג ונהגת מתגשם בעשרות אלפי מכוניות מתוצרת ג'יפ, פיאט, אלפא-רומיאו ודודג': דוושת הבלמים עלולה להתפרק בזמן שלוחצים עליה, וצריך להיות קרי רוח במיוחד כדי לעצור את הרכב.

קבוצת סטלנטיס פרסמה בשבוע שעבר מספר קריאות לתיקון של עשרות אלפי מכוניות חדשות יחסית לצורך התקנה מחדש של בורג שמקבע את דוושת הבלמים למקומה. נקראו לתיקון כ-34,500 מכוניות מדגמי ג'יפ קומפאס ו'רנגייד', כ-21,000 אלפא רומיאו טונאלה, כ-12,500 פיאט 500X, וכ-17,000 דודג' הורנט – שכולם יוצרו בשנים 2023-2024.

בחלק מן הדגמים האלה מותקן בלם יד חשמלי ולאנשי סטלנטיס יש פתרון "מקורי" עבור נהגים ונהגות שדוושת הבלם מתפרקת להם תוך כדי נסיעה. לדבריהם, אם רוצים לבלום את הרכב בלי דוושה יש ללחוץ על כפתור בלם היד עד שהרכב עוצר. "בנוסף", הם מנסים להרגיע, "מערכת בלימת החירום האוטומטית – אלא אם כן היא מושבתת – תתערב גם ללא פעולה מצד הנהג כאשר היא מזהה התנגשות קרובה". תודה, אבל לא תודה.

בסטלנטיס מדווחים על 12 מקרים שבהם דוושת הבלם קרסה תוך כדי נסיעה, אלה דווחו לחברה בין 8 בנובמבר 2023 עד ל-4 באפריל 2024 (כלומר מלפני שנה עד לפני כחצי שנה), ובאחד מהם גם נגרמה תאונה, אם כי ללא נפגעים.

בעלי רכב רלוונטיים אמורים להיקרא על-ידי היצרנית לתיקון ובמוסך יבוצע חיזוק של הזרוע של דוושת הבלם באמצעות הוספת בורג ואום למכלול הדוושות.

נכון להיום (18 בנובמבר 2024) עדיין לא מופיעה קריאה כזאת לתיקון לגבי אף אחד מן הדגמים שנמכרו בישראל, וצריך לקוות שאף נהג או נהגת ישראלים לא ימצאו את עצמם עם דוושת בלם שקרסה.

האלקטרוניקה התחרבשה ואין פתרון

ובינתיים, מהצד השני של האוקיאנוס האטלנטי קראה סטלנטיס לתיקון של יותר מ-206,000 כלי רכב מדגמי ג'יפ גרנד צ'רוקי ודודג' דורנגו משנות הדגם (האמריקניות) 2018-2019 למרות שעדיין אי אפשר לפתור את התקלה שלהם.

הכשל שהתגלה עלול לאפשר לכלי רכב לנוע בלי שליטה מתוך חניה או להשבית את מערכות ה-ABS או את בקרת היציבות האלקטרונית (ESC) בזמן נסיעה. בנוסף, התקלה עלולה לגרום להדלקת אורות הבלימה גם כאשר נהג או נהגת לא לוחצים על דוושת הבלמים.

סטלנטיס הודיעה למינהל הבטיחות בדרכים האמריקני שהיא עדיין לא מצאה פתרון לבעיה, וברגע שיהיה לה כזה היא תשלח מכתבים לכל בעלי הרכב כדי לזמן אותם למוסכי השירות.

חלק מאותם כלי רכב כבר הוחזרו לתיקון בגלל בעיה דומה בשנת 2022, אבל גם הם זקוקים לתיקון נוסף. בסטלנטיס מכירים 533 תביעות אחריות שקשורות לכשל הזה אבל לא ידוע להם על תאונות או פציעות.

לקריאה נוספת:

הונדה תתקן 1.7 מיליון כלי רכב בגלל כשל בהיגוי
כריות האוויר ממשיכות לקטול: אופל וב.מ.וו קוראות לתיקון של 12.5 מיליון מכוניות
מחלה כרונית בסוזוקי סוויפט 2017-2021: כשל במדחס המזגן

The post בלי מעצורים: בעיות בלמים מסוכנות במאות אלפי מכוניות מתוצרת סטלנטיס appeared first on TheCar.

מיליוני אנשים בלבנון חשים בימים אלה את נחת זרועו של חיל האוויר שלנו, ואחד מהם, שמסתתר בבירות או בסביבתה בלי שום קשר לישראל או לחיזבאללה, הוא קרלוס גוהן – מי שעד לשנת 2018 היה אחד האנשים החזקים והמשפיעים ביותר בתעשיית הרכב העולמית.

בין פיצוץ אחד למשנהו חטף גוהן בסוף השבוע האחרון מהלומה חדשה כאשר נודע שהתביעה הכללית בצרפת מבקשת להעמיד אותו לדין בפרשה נוספת, הפעם פרשת שחיתות תאגידית ושלטונית בצרפת.

גוהן, במקור אזרח לבנוני שהיגר עם משפחתו לברזיל, מחזיק גם באזרחות ברזילאית וצרפתית. כרגע אין לו הרבה מה לעשות עם אף אחד מן הדרכונים שלו מפני שברגע בו יוציא את האף מחוץ לגבולות לבנון (או סוריה) הוא ייעצר בידי האינטרפול ויוסגר לשלטונות ביפן.

במבצע כמו צבאי, שבו (איך לא) היה מעורב גם מפיק ישראלי, גוהן חמק בשנת 2019 ממעצר הבית שלו בטוקיו, יפן, והוברח ללבנון בתוך קופסת כלי נגינה שהוסלקה בתוך ארגז מטען. מאז הוא כלוא, למעשה, בארץ הולדתו לאחר שכל תאריו נשללו ממנו – לטענתו מבלי שהייתה לו אפשרות הוגנת להיאבק על חפותו. מבלי להיכנס לסבך ההאשמות כנגד גוהן ביפן, טענת ההגנה הבסיסית שלו היא ש"היפנים תפרו לו תיקים" כדי לעצור את מהלך ההשתלטות של רנו על ניסאן.

בפרשה החדשה, שנחקרה בצרפת והובילה כבר לכתב אישום אחד, גוהן הואשם ביום שישי האחרון בכך ששילם שוחד לשרת התרבות לשעבר של צרפת, ראשידה דאטי – וזאת באמצעות דמי ייעוץ שדאטי קיבלה מקופתה של הברית רנו-ניסאן. את הבקשה החדשה הגיש משרד התובע הצרפתי לפשעים כלכליים בתום חקירה שחשפה, לכאורה, שהברית שכרה את דאטי כיועצת לאחר שפרשה מתפקידה כשרת התרבות. כלי תקשורת שונים בצרפת דיווחו שבין השנים 2010-2012, כאשר דאטי הייתה חברה בפרלמנט האירופאי, היא קיבלה לכאורה כ-950,000 דולר מחברת בת של הברית רנו-ניסאן, וזאת מבלי שהיא עבדה בפועל כעורכת דין.

התביעה מאשימה את דאטי שהתשלום בוצע תמורת פעילות שתדלנות שאסורה בפרלמנט האירופי, ואילו דאטי פרסמה הצהרה שבה נאמר שהיא מעולם לא עשתה כל שתדלנות.

עורכי דינו של גוהן אמרו בסוף השבוע שהוא "למד על הבקשה מן התקשורת ושהוא כופר בבסיס המשפטי של ההליכים המשפטיים. "לכוד בשטח לבנון בגלל החלטה שיפוטית, אין באפשרותו להגיב לזימון (של ממשלת צרפת), מסרו עורכי דינו והוסיפו "לא מתאפשר לו לגשת אל פרטי התיק ולקחת חלק בהליך, וזאת הפרה בוטה של זכות ההגנה".

הלכו היאכטה ועוד 32 מיליון דולר

היות שגוהן ממילא תקוע בלבנון ואין לו כל כוונה לעזוב שם אלא אם תוצע לו חסינות או שההאשמות כלפיו יבוטלו (מה שלא נראה כרגע כסביר), ומכיוון שגם לא סביר שהצרפתים יצליחו לשלוף אותו מבירות, נראה שהמכה הקודמת שגוהן חטף הרבה יותר מכאיבה לו.

לפני כשבועיים פסק בית משפט באיי הבתולה שיאכטה באורך 121 רגל שרשומה על שמו של גוהן נמסרה לו שלא כדין. בית המשפט הורה למנכ"ל לשעבר של ניסאן להעביר את היאכטה – שנקראת Custom Line Navetta 37 (וגוהן כינה אותה "Shachou", או "הבוס" ביפנית), לחזקת ניסאן. היאכטה המפוארת, מתוצרת מספנה איטלקית מפורסמת, נמסרה לגוהן בשנת 2017, כאשר היה בשיא כוחו.

בנוסף, השופט הורה לגוהן, לאשתו ולחברת קש שהשניים הקימו לכאורה כדי לסייע בהפניית כספים לעצמם – לשלם לניסאן פיצויים בסך 32 מיליון דולר.

לא ברור איך וכיצד שרדה היאכטה המפוארת את הפיצוץ שהתרחש במחסן חומרי הנפץ של חיזבאללה בנמל בירות בשנת 2020, וגם לא ידוע אם גוהן זכה בעבר לשוט בה לפחות בשטח המים הטריטוריאליים של לבנון וסוריה. כרגע עומדת 'נאבטה' למכירה פומבית, ואם צה"ל יחוס עליה יש מצב שמישהו יחלץ אותה משם.

אגב, לפני מספר חודשים פרסמו חוקרים מאוניברסיטת דורטמונד ומכון HEC בלוזאן מחקר מעניין שבחן את התפקוד של "מנכ"לים כוכבים" שמנהלים מספר חברות ענק. החוקרים ניסו לבחון כיצד מנכ"לים אלה הגיעו למצב כזה מלכתחילה, וכיצד החברות שתחת ניהולם זכו באמון של בעלי המניות והציבור.

החוקרים התחקו אחר מסלולי הקריירה והטקטיקות של "מנכ"לים סלבריטאים" בהם קרלוס גוהן, אילון מאסק, ג'ק דורסי (טוויטר וסקוור) וסטיב ג'ובס (אפל ופיקסאר), ובשורה התחתונה הם ממליצים לבעלי מניות להתנגד למצבים כאלה.

לטענתם – הסדרים כאלה לא צריכים להתקיים מפני שאחריות שמוטלת על מנכ"ל של מספר חברות עולה בהרבה על היכולות של אדם אחד. "תפקיד של מנכ"ל מציב דרישות יוצאות דופן לאדם", הם מסכמים, "לאף אדם אחר בחברה אין כוח דומה או רוחב כזה של אחריות".

"יכול להיות גם שלמנכ"לים של חברות רבות יש אישיות מיוחדת, אולי יותר נרקיסיסטית ובטוחה יתר על המידה", אמר לורנץ גראף-ולאצ'י, פרופסור לניהול אסטרטגי ומנהיגות באוניברסיטת TU דורטמונד ואחד המחברים של המחקר.

לקריאה נוספת:

האם הונדה מנסה להשתלט על ניסאן?
האם ברית רנו-ניסאן מתהדקת או מתפרקת?
רנו, ניסאן ומיצובישי מקימות גוף חדש לקבלת החלטות

The post ברח מיפן, מסתתר בלבנון יישפט בצרפת appeared first on TheCar.

חשבון מדיה חברתית שמזוהה עם הטלוויזיה המרכזית של סין (CCTV) פרסם אמש ידיעה לפיה צוותי משא ומתן סינים ואירופאים שדנו במכס שהטיל לאחרונה האיחוד האירופאי על רכב חשמלי מתוצרת סין הגיעו להסכמות, ובעקבותיהן יבוטל המכס תמורת צעדים כלכליים שתנקוט ממשלת סין.

הטלוויזיה המרכזית של סין, שהוקמה בשנת 1958, היא ערוץ תקשורת ממשלתי שמופעל על ידי מינהל הרדיו והטלוויזיה הלאומי שכפוף ישירות למפלגה הקומוניסטית הסינית. תכנים שמפורסמים בערוץ הזה ובשמו מבטאים את עמדת השילטון הסיני.

מה שהרבה יותר מעניין מן הידיעה, המעניינת לכשעצמה, זאת הכרזה לפיה דיווחים ושמועות שהופצו לאחרונה בסין ובאירופה כאילו שהצדדים לא התקדמו במשא ומתן שלהם ושקלושים הסיכויים לגבש הסכם כזה – "נעשו בכוונה כדי להטעות את דעת הקהל ולשבש את אסטרטגיית המשא ומתן (של היריב)". זה כנראה מלמד משהו על טקטיקה של משאים ומתנים בכלל, ועם סינים בפרט.

מכל מקום – לפי ערוץ התקשורת הסיני הרשמי – המשא ומתן הוכתר בהצלחה והצדדים גיבשו הסכמה שתאפשר ביטול של המכס באירופה תמורת הפעלת "תוכנית התחייבות למחיר של כלי רכב חשמליים מתוצרת סין" אשר הוצעה על ידי לשכת המסחר הסינית ליבוא וייצוא של מכונות ומוצרים חשמליים.

הצוותים משני הצדדים קיימו בבייג'ינג חמישה סבבי דיונים, כך דווח, והסיכום ביניהם מוגדר כ"קונצנזוס טכני על מסגרת התחייבות למחיר" שפירושו שקיימת הסכמה על המסגרת הכוללת, וכעת ישקיעו הצדדים מאמצים "לעבוד לקראת אותה מטרה". עוד פורסם שאם וכאשר סין והאיחוד האירופאי יחתמו על הסדר – מי שתהיה אחראית לאכוף אותו מן הצד הסיני תהיה אותה לשכת מסחר ליבוא וייצוא מכונות ומוצרים חשמליים.

מאליו מובן שעדיין לא סוכם, ובוודאי שלא פורסם, נוסח סופי להסכם (שמכונה "התחייבויות מחירים"), אבל המסגרת שלו היא "מנגנון לפיקוח על המחירים ועל היקפי יצוא שנועד למנוע הטלת מכסים".

מוקדם יותר בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הידיעות האמריקנית בלומברג ידיעה לפיה באיחוד האירופאי לא זיהו כמעט כל התקדמות במשא ומתן עם סין ולכן נראה שקיים סיכוי קלוש בלבד לעסקה מהירה, וזאת מפני שסין לא הניחה על השולחן הצעה מספקת. כאמור – הפרסום הרשמי בסין מתכתב עם הידיעה הזאת ולמעשה משיב לה.

חמש האגורות שלנו

הטלת מכס על רכב חשמלי שמיוצא מסין לאירופה יכלה לשרת את שוק הרכב הישראלי בטווח הקצר ולפגוע בו בטווח הבינוני. זאת מפני שלעשרות מותגים סינים כבר יש תקינה אירופאית לדגמים רבים, ומכס באירופה הופך את המכירה של כלי רכב כאלה בישראל למשתלמת יותר.

מאידך, ככל שמכירה באירופה לא תשתלם ליצרניות הרכב הסיניות כך יושקעו פחות מאמצים להשיג תקינה אירופאית לדגמים נוספים ולייעד הקצאות ייצור לאירופה, וזה אומר שבטווח הזמן הבינוני יקטן היצע הדגמים הסינים עם תקינה אירופאית שאפשר יהיה לשווק בישראל.

מכס על תוצרת סין בהחלט מסייע לשוק הישראלי בטווח הארוך, מפני שהוא מעודד יצרניות סיניות להשקיע בהקמת מפעלי ייצור באירופה, והיצרניות שטורחות לבצע מהלך כזה הן בדרך כלל אלה שיש להן משאבים ויכולת טכנולוגית. במילים אחרות – מותגים סינים שמייצרים באירופה מייצגים "סינון" שמותיר בסין את המותגים הפחות יציבים ופחות מתקדמים טכנולוגית.

על אף שמוקדם לדעת איזו תוכנית כלכלית סינית תהיה מקובלת על האיחוד האירופאי – ייתכן שחלק מן המגבלות שייקבעו בה לא יחולו על תהליך הייצור של רכב שמיוצא לישראל. במקרה כזה זה עשוי להותיר יותר רווח בידי היצרניות ולעודד אותן לייצא לישראל (ואולי אף להציע מחירים נוחים יותר).

לקריאה נוספת:

מכוניות סיניות? לא בבית ספרנו

יצרניות רכב סיניות מסרו ביוני 11% מכלי הרכב החשמליים באירופה

המחליף של MG ZS הגיע לאולמות התצוגה בסין. המחיר: החל מ-16,300 דולר

The post יבוטל המכס על רכב חשמלי סיני באירופה, וזאת בשורה חשובה לשוק הישראלי appeared first on TheCar.

וולוו הודיעה היום על מכירת האחזקות שלה בחברת Lynk & Co הסינית-שבדית לחברת זיקר (Zeekr), ששייכת לקבוצת ג'ילי הסינית, שהיא גם בעלת הבית של וולוו.

במקביל, זיקר – שהיא חברה בבעלות משותפת של ג'ילי ומשקיעים חיצוניים, רוכשת מג'ילי כ-20% נוספים ממניות לינק אנד קו, והיא זו שתיקח שליטה ואחריות על המותג.

לאחר שיושלמו כל הזרמות ההון הנחוצות ותיסגר כל הפורמליסטיקה תחזיק זיקר הסינית ב-51% מן המניות של Lynk & Co ויתרת ה-49% יוחזקו בידי Ningbo Geely מקבוצת ג'ילי. ככל שאפשר להעריך מן הסכומים שמחליפים ידיים השווי של לינק אנד קו מוערך בכ-2.5 מיליארד דולר.

עיתון כלכלי ממשלתי סיני דיווח היום שג'ילי מתכוונת לשלב את Lynk & Co תחת זיקר במטרה להשיג מיקוד טוב יותר בשוק "רכבי האנרגיה החדשים" (NEV) הסיני – כלומר מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות.

במקביל, וולוו פרסמה היום הודעה לפיה היא מוכרת את האחזקות שלה ב-Lynk&Co אשר הוקמה בשנת 2017 בדרך של שיתוף פעולה בין ג'ילי לוולוו ועל בסיס הידע של השבדים. וולוו, שבעצמה שייכת לג'ילי, מחזיקה כרגע 30% ממניות לינק אנד קו.

לפני כחמש שנים החליטו אנשי ג'ילי לשנות את המיקוד שלהם ולהקים חטיבת רכב חשמלי ייעודית ויותר יוקרתית ממותג הבסיס שלהם, וכך הוקמה בשנת 2021 חברת זיקר שמקום מושבה בסין. במקור, ג'ילי התבססה לצורך הקמת זיקר על טכנולוגיה ומערכות שפותחו עבור לינק אנד קו. אבל היות שזיקר נכנסה במידה רבה "בין הרגליים" של לינק אנד קו, ואף נטלה משם את רוב תשומת הלב של אנשי ג'ילי – נותר המותג הסיני-שבדי המקורי די יתום ופחות מעניין.

כעת, לאחר שוולוו מסתלקת מלינק אנד קו היא הופכת להיות חברה נכדה של ג'ילי (וגם חברה בת שלה) תחת האחריות של זיקר.

מן ההודעה של וולוו היום עולה שמכירת האחזקות "פותחת שלב" חדש ביחסים בין החברות אם כי "וולוו תמשיך להתמקד בשיתופי פעולה תפעוליים עם Lynk & Co בשווקים נבחרים שבהם יש יתרון אסטרטגי לשתי החברות".

יחד עם זאת נראה שג'ילי כבר לא זקוקה יותר לוולוו כדי לפתח את המותג והיא מעדיפה להחזיק אותו קרוב יותר הביתה ולמקד את מאמצי הפיתוח בלינק אנד קו, אם יהיו כאלה, על בסיס הטכנולוגיות והיכולות שזיקר מפתחת.

לעסקה הזאת עשויה להיות בעתיד משמעות על פעילויות השיווק והייצוא של לינק אנד קו בעולם בכלל ובישראל בפרט. נכון להיום זיקר מיוצגת בישראל על-ידי קבוצת יוניון מוטורס, אשר אך לאחרונה קיבלה גם את הייצוג שלה ביוון, ואילו לינק אנד קו מיוצגת על-ידי חברת 'מאיר' – יבואנית וולוו. אם ג'ילי תחליט להפסיק את השיווק של לינק אנד קו באירופה ולהתמקד בזיקר אז המותג הזה ירד מן המדף גם בישראל, ואם הייצוא והשיווק שלו יימשך – ייתכן שאנשי ג'ילי יעמדו בפני דילמה אם לאחד או לא לאחד את השיווק תחת גג אחד.

לקריאה נוספת:

זיקר השיקה סוללה לרכב חשמלי עם קצב הטעינה המהיר בעולם

ג'ילי מכרה חלק מן הבעלות בוולוו, ערך המניה צנח ב-25% מתחילת השנה

ג'ילי השיקה את מותג היוקרה החדש 'גלאקסי' לצד 'גיאומטרי' ו'סטאר'

The post זיקר משתלטת על Lynk&Co appeared first on TheCar.

פרויקט מבחני הריסוק והבטיחות Euro NCAP פרסם היום (ד') את תוצאות המבחנים של שלוש מכוניות נוספות שנבחנו השנה ושל ארבע מכוניות שנבחנו מבחנים חלקיים, והחדשות מעניינות: בעוד שקופרה טווסקאן החשמלי החדש קיבל כצפוי חמישה כוכבים וגם MG HS קיבל את הציון המכובד – המיניוואן של פורד – טורניאו – השיג תוצאה מבישה של שלושה כוכבים בלבד.

אנשי הפרויקט חילקו מחמאות מיוחדות לקופרה טווסקאן שלדבריהם מציע "הגנה טובה לכל יושבי הרכב, כולל ילדים", והם מפרטים ומסבירים: "לקופרה מכסה מנוע אקטיבי להגנה על הולכי רגל ורמת הגנה טובה על רוכבי אופניים ורוכבי אופנועים. למכונית יש מערכת ניטור עייפות נהג כסטנדרט… מערכת שמירה על נתיב נסיעה שמתקנת בעדינות את כיוון הרכב אם הוא סוטה מהנתיב ומתערבת במצבים קריטיים יותר.
לטווסקאן יש גם בקרת שיוט אדפטיבית חכמה (iACC), שיכולה להתאים את מהירות הרכב למגבלות ולתנאי הדרך… בסיכום – קופרה טווסקאן מרשים עם תוצאה של חמישה כוכבים.

לגבי MG HS, אנשי הפרויקט מזכירים שגם לדור הקודם שלו הם העניקו 5 כוכבים, ושזה היה בשנת 2019 – לפני שני שדרוגים של אופן ביצוע המבחנים.

לדבריהם "MG הבטיחה שרכב השטח בגודל בינוני שלה התעדכן בהתפתחויות עם טכנולוגיות חדשות שמבטיחות תוצאה של 5 כוכבים (גם) בשנת 2024. זה מדגים את ההשפעה המתמשכת של Euro NCAP על בטיחות הרכב, ואת הנכונות של יצרנים כמו MG להגיב על-ידי שדרוג המכוניות שלהם לרמות גבוהות יותר ויותר של ביצועים… לדוגמה, למכונית יש הגנה טובה על הולכי רגל ורוכבי אופניים ומערכת בלימת חירום אוטונומית יעילה שמגיבה היטב למגוון משתמשי דרך פגיעים למכונית יש גם הגנה על רוכבי אופניים מפני פתיחת דלת… ובסיכום המכונית מקבלת דירוג מרשים של חמישה כוכבים.

הפרויקט פרסם היום גם את תוצאות המבחנים (או חלקי המבחנים) של ארבעה דגמים תאומים לדגמים שכבר נבחנו לאחרונה, ושלושה מהם קיבלו את הציון המרבי של חמישה כוכבים. פורד 'קאפרי' הוא אחיו של פורד אקספלורר שהציונים שלו פורסמו לפני כחודשיים. רוב התוצאות מבוססות על אלה של אקספלורר אבל "נערכה בדיקה נוספת כדי לאשר שביצועי הבטיחות דומים" ובסופה נקבע שקאפרי מקבלת 5 כוכבים.

הגרסה החשמלית-טהורה של 'אומודה 5', מבית צ'רי (אומודה מיוצגת בישראל על-ידי כלמוביל, צ'רי על-ידי קרסו מוטורס) קיבלה גם היא ציון מרבי של 5 כוכבים וכך גם גרסת הפלאג-אין הנטענת של רנו רפאל, תאומתה של רנו אוסטרל שנבחנה בשנת 2022.

לעומתם – מיצובישי ASX הוא דגם זהה לרנו קפצ'ור שתוצאות המבחן שלו פורסמו גם הן בספטמבר, ולכן נעשה שימוש באותן בדיקות, ו-ASX קיבל ציון מאכזב של 4 כוכבים בלבד.

פורד מתחייבת לתקן

פרויקט Euro NCAP העניק לטנדרון פורד טרנזיט 'קורייר' "דירוג פלטינה", ולכן אפשר היה לצפות לציון גבוה באופן דומה גם במבחן של תצורת הנוסעים של אותו רכב, שנקראת 'טורניאו קורייר'.

למרבה האכזבה, כך אומרים אנשי הפרויקט "מדובר בסיפור שונה למדי": בריסוק החזיתי נמדדה פגיעה קשה בראש של בובת המבחן שמדמה נוסעת קטנה במושב האחורי, והבעיה נגרמה ככל הנראה בגלל מערכת הריסון האחורית שכוללת את חגורות הבטיחות, קדם-המותחנים שלהם ומגבילי העומס.

אנשי פורד הבטיחו לתקן את הבעיה שנחשפה בכל המכוניות שייוצרו, ולאחר שזה יבוצע הרכב ייבחן מחדש (הפעם על חשבון פורד). שיפור כזה הוא אחת ההוכחות הטובות ביותר לתרומה המעשית והמיידית של הפרויקט הזה לבטיחות.

מרימים את הרף

"אולי נראה שפרויקט Euro NCAP מציב משימה קשה עבור היצרנים", כותבים אנשי הפרויקט, "אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה ומעודדים שינויים בהנדסת הרכב שבסופו של דבר מצילים חיים. ככל ש-Euro NCAP משדרג את הפרוטוקולים שלו כך שיהיו מחמירים יותר, עם הנחיות חדשות לטכנולוגיות בטיחות וביחס למשתמשים פגיעים – אנו מבטיחים שצרכנים יקבלו את ציוד הבטיחות הטוב ביותר… כדי להפוך את הנסיעה שלכם לבטוחה ככל האפשר"

אחרי ה"הכרזה המחוזית" הזאת מספרים אנשי פרויקט Euro NCAP החדשים והמחמירים יותר לשנת 2026 "זמינים כעת לעיון התעשייה", ושהם מציבים דרישות חדשות שצפויות להגביר עוד יותר את הבטיחות של כלי רכב.

לקריאה נוספת:

התרסקות של יונדאי קונה והונדה ZR-V במבחני הריסוק, הצלחה מרשימה לפולקסווגן ול-BYD
פדיחה של דאצ'יה דאסטר וסוזוקי סוויפט: רק שלושה כוכבים במבחן הריסוק
מערכות בטיחות אקטיביות ברכב: מי מתקן וכמה זה עולה לנו?

The post קופרה ו-MG מככבות במבחני הריסוק של Euro NCAP ופורד מפשלת בגדול appeared first on TheCar.

חברת הסטרטאפ האמריקנית ריביאן וקבוצת פולקסווגן הכריזו אמש על הגדלת ההשקעה של פולקסווגן במיזם המשותף שלהן לפיתוח פלטפורמת רכב חשמלי ואוטונומי ל-5.8 מיליארד דולר. דגם חשמלי ראשון עם סמל של ריביאן יושק בעוד כשנה ודגמים חדשים של פולקסווגן יגיעו לאולמות בעוד כשנתיים.

המיזם לפיתוח משותף של פלטפורמת רכב חשמלי הוכרז כבר בחודש יוני השנה וכעבור כחודש קיבל את אישור רשות התחרות הגרמנית. היקף ההשקעה הוערך במקור ב-5 מיליארד דולר.

על פניו מדובר בזיווג מוצלח עבור שני הצדדים, מפני שפולקסווגן שמה על השולחן לא רק כסף אלא בעיקר את הגודל העצום שלה כקבוצה תעשייתית ויצרנית רכב גלובלית. ריביאן מקצרת לגרמנים את הדרך ומסייעת להם להתמודד מול הזינוק האדיר שביצעו בתחום הזה יצרניות רכב סיניות בגיבוי ממשלתי.

ריביאן, מצידה, זוכה למינוף כלכלי משמעותי וחשוב יותר – מקבלת גישה אל רשת אספקה שתוזיל מאוד את עלויות הייצור של כל רכב שהיא בונה. כמו כל חברת סטרטאפ גם ריביאן "שטה קרוב לרוח" וצוברת בעיקר הפסדים, לכן היא חשופה מאוד לצורך במזומנים. ברבעון השלישי השנה הפסידה היצרנית האמריקנית של רכב חשמלי 1.1 מיליארד דולר, ועל אף שזה מייצג שיפור קל ביחס לרבעון המקביל אשתקד (שבו היא הפסידה 1.4 מיליארד דולר) ריביאן עדיין מפסידה כמעט 40,000 דולר על כל רכב שהיא מוכרת.

חשוב לשים לב ששתי החברות לא מתכוונות לייצר יחד רכב, כלומר שהמיזם המשותף לא עוסק ב"ברזלים" או במפעלי ייצור אלא אך ורק באלקטרוניקה, ובכלל זה גם תוכנה וגם חומרה. יחד עם זאת – כפי שממחישים משבר קורונה והמאבק בין ארה"ב לסין סביב טאיוואן – תחום השבבים הוא משאב אסטרטגי לא פחות חשוב מתחום האנרגיה או מן הגישה למתכות ומינרלים נדירים.

במילים אחרות, הערך הכלכלי של אלקטרוניקה בתוך כל כלי רכב גדול כבר כיום מן הערך של כל שאר רכיבי הרכב והחלק היחסי שלה ממשיך לגדול משנה לשנה, ולעוצמה של לקוח מול ספק שבבים יש משמעות גם מבחינת המחיר ובעיקר מבחינת זמינות.

משתפת פעולה

לקבוצת פולקסווגן יש חטיבת תוכנה עצמאית שנקראת Cariad. היא הוקמה בשנת 2020  כדי לפתח עבור כל מותגי הקבוצה את מערכות ההפעלה ברכב בדגש על קישוריות, עדכונים דרך האוויר (OTA) ועוד. אלא שהחטיבה הזאת פועלת בתוך מבנה ארגוני של יצרנית רכב בשעה שסטרטאפים כמו ריביאן נולדו וחיים בתוך סביבות טכנולוגיה תחרותיות וזריזות יותר.

במקביל, כדי לזרז את פיתוח תחום הקישוריות לרכב רכשה פולקסווגן בשנת 2018 75% מן הבעלות בחברת WirelessCar שהייתה קודם לכן בבעלות וולוו, ובמקביל הקימה את MOIA – חברת בת בבעלות מלאה שמפתחת שירותי ניידות ונסיעות משותפות. MOIA פועלת בקשר הדוק עם חטיבת הרכב המסחרי של הקבוצה ומשקיעה מאמצים ניכרים בפיתוח שירות נסיעות אוטונומיות.
בנוסף, פולקסווגן רכשה באמצע השנה שעברה נתח בעלות ביצרנית הרכב הסינית 'אקספנג', בין השאר במטרה לייצר מכוניות חשמליות על בסיס פלטפורמה משותפת לשתי החברות.

ריביאן ופולקסווגן פרסמו אמש הצהרה משותפת שבה נכתב שהמיזם המשותף שלהן מתבסס על ידע קיים של ריביאן ועל הארכיטקטורה הקיימת שלה כדי לבנות עליה קרוסאובר חדש בשם R2, שיושק בעוד מעט יותר משנה. פולקסווגן, כך נמסר, תציג דגמים ראשונים על בסיס הפלטפורמה הזאת כבר בשנת 2027.

כמקובל בקבוצת פולקסווגן אפשר להניח שהפלטפורמה החדשה תהיה בסיס לכלי רכב חשמליים מתקדמים שיישאו את הסמלים של אאודי ושל פורשה, ולאחר מכן תגיע גם אל הדגמים היקרים יותר של פולקסווגן, סקודה וקופרה.
אבל מה שיותר מסקרן והעניין זה האם, וכיצד, פולקסווגן תנצל את הטכנולוגיה שריביאן פיתחה בתחום הרכב המסחרי ותיישם אותה בחטיבת המסחריות שלה, שכרגע די משתרכת מאחור. בינתיים פולקסווגן כבר הכריזה שעל הפלטפורמה של ריביאן ייבנו בקרוב דגמים עתידיים של המותג האמריקני החדש 'סקאוט', שבבעלותה.

מהמרים על אוטונומיה

למתבונן מבחוץ נראה כאילו ש"הגביע הקדוש" של רכב אוטונומי הולך ומתרחק מאיתנו. מה שנראה כמו חזון בר השגה ואמור היה להתרוצץ סביבנו בתחילת העשור הנוכחי לא הגשים את עצמו עד כה, וכפועל יוצא חלה התקררות, שלא לומר קיפאון, בהתלהבות של משקיעים מן התחום הזה.

אבל בשעה שאפילו פולקסווגן צמצמה את ההשקעות שלה באוטונומיה "בתוך הבית", טסלה ממשיכה להבטיח אך לא לקיים, ואף בשורה מעודדת לא מגיעה מ'מובילאיי' הישראלית או מיפן וקוריאה – ממשלת סין לוחצת את הדוושה "עד לברזל" וחדשות לבקרים מגיעות משם ידיעות על ניסויים והצלחות של חברות שונות.

בהכרזה מאמש מובטח לנו שבמסגרת המיזם המשותף יפותח "הדור הבא של פלטפורמת תוכנה", וזה אמור לאפשר "תכונות נהיגה אוטונומיות מתקדמת".

לקריאה נוספת:

אאודי מפתחת עם SAIC פלטפורמה למכוניות חשמליות קטנות

פולקסווגן מסתערת מחדש על סין עם 30 דגמים חשמליים חדשים

כל מכונית חדשה שניה בסין היא חשמלית או מחושמלת

The post משקיעה בחשמל ובאוטונומיה: פולקסווגן תשיק בעוד שנתיים דגמים חדשים על פלטפורמה משותפת עם ריביאן appeared first on TheCar.

אאודי הייתה בין יצרניות הרכב הראשונות שמכרו רכב מודרני בסין וזה עדיין אחד השווקים החשובים ביותר עבורה, אבל כעת הגיע הזמן לשיתוף פעולה חדש עם השותפה הוותיקה שלה – SAIC, ונראה שלשתיהן לא היה יותר מידי כוח או צורך ליצור שם מותג מקורי לשת"פ החדש הזה.

אז אאודי ו-SAIC ישיקו בשנה הבאה מותג יוקרה חדש, נוסף, שהסמל שלו לא כולל את ארבע הטבעות המפורסמות של אאודי אבל השם שלו עלול קצת לבלבל… למותג החדש קוראים… תחזיקו חזק… אאודי.

מכונית קונספט שמבשרת את המיזם החדש נחשפה בסוף השבוע באירוע השקה שערכו שתי השותפות תחת השם AUDI E, ויחד איתה הופרחה ההבטחה להשיק בסין שלושה דגמים חשמליים טהורים בשלוש השנים הקרובות. דגמי "אאודי-בלי-טבעות" החדשים יכללו בנוסף גם קרוסאובר גדול ומכונית סדאן יוקרתית גדולה, וכולם יתבססו על פלטפורמה חשמלית ייעודית ומתקדמת שנקראת Advanced Digitized Platform.

המותג החדש-ישן – AUDI – יתמודד באותו פלח שוק של רכבי יוקרה שבו נאבק מותג ארבע הטבעות בב.מ.וו, מרצדס, ובסדרה גדלה והולכת של מותגים סינים, והוא אמור "לפעול כישות עצמאית", כלומר כחברה נפרדת, עם מנהלים ייעודיים ורשת שיווק עצמאית.
אלא שעם כל הכבוד ל"עצמאות" – דגם הקונספט מנבא מכונית שתונע באמצעות שני מנועים – קדמי ואחורי – ותשווק כ"קוואטרו"…

דגמי AUDI ייבנו בסין וישווקו באופן בלעדי בסין "תוך התחשבות בצרכים המקומיים ובהעדפות השוק". אבל כאשר מביטים בדגם הקונספט – מכונית נאה מאוד במבנה "סטיישן-קופה" עם ידיות דלתות נסתרות ונשלפות וספוילר אחורי שמסיים את קו הגג ומסוכך על השמשה האחורית – לא נראה שיש בו משהו שלקוחות אירופאים או אמריקנים לא היו אוהבים.

אנשי אאודי ו-SAIC מסבירים שרוכשי מכוניות היוקרה בסין שונים מלקוחות כאלה בשאר העולם: הם צעירים יותר ולהוטים אחר טכנולוגיה מתקדמת, ורמת הציפיות שלהם מתכונות כמו קישוריות ונהיגה אוטונומית גבוהות יותר.
מבחינת אבזור, בדגש על מערכות אלקטרוניות, הרכב הזה מצויד בכל מה שסינים אוהבים (כלומר הרבה אלקטרוניקה) ונדמה שזה גם בדיוק מה שכל לקוחות אאודי ברחבי העולם אוהבים: חיישני לידאר על הגג, שפע של אפליקציות ייעודיות, עוזרת קולית וגם זיהוי פנים אישי. כמובן שיהיו גם כל הפיצ'רים שאפשר לדמיין בגזרת הסיוע לנהיגה ונהיגה כמעט-אוטונומית.

זאת בפירוש לא "אאודי" מבחינה עיצובית, אבל בתוך עשרות מותגים ומאות דגמים חשמליים חדשים נראה שסף ההתלהבות האנושית מעיצוב רכב ממילא זינק כלפי מעלה ומאוד קשה לרגש בימינו. אגב, זאת גם אחת הסיבות שאין צורך להתעכב ולתאר את עיצוב הפנים של דגם הקונספט אשר כשמו כן הוא: מייצג קונספט…

שיא האבסורד הוא שהאלמנט החזותי הבולט ביותר, שלדברי אנשי הפרויקט "נראה למרחק של 120 מטרים" – זה הלוגו המואר "AUDI"…

בכל זאת יש בה משהו

אם היינו ציניקנים היינו חושבים שבחברות הרכב הסיניות (וגם בפולקסווגן) יש פשוט הרבה מאוד מנהלים, שלא לומר "פרוטקציונרים שצריך לסדר להם עבודה", ושזה יכול להסביר את הצורך של חברה ממשלתית כמו SAIC במותג נוסף שמכוון בול בפוני של מותג חשוב אחר שלה. כלומר, זה לא ש-SAIC בנתה לעצמה מותג חדש או שאאודי בחרה לעצמה שותפה חדשה, אלה אותן שתי חברות שהקימו עוד מיזם משותף.

אבל אחרי ההלם מן ההחלטה של אאודי ו-SAIC להפריד בין אאודי עם טבעות לאאודי בלי טבעות אפשר לספק הסבר רציונלי, ואולי גם מניח את הדעת.
קבוצת פולקסווגן בכלל, ואאודי בפרט, מייצרות ומוכרות מכוניות בסין מאז אמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, והמותגים שלהן מאוד מוכרים, מוערכים ונמכרים בסין. אלא שבשנים האחרונות – למרות שפולקסווגן הייתה חלוצה אירופאית בתחום הרכב החשמלי, היא לא עמדה בקצב שהכתיבה ממשלת סין והחלה לפספס את תחום "רכבי האנרגיה החדשה" – חשמליות והיברידיות-נטענות.

הפתרון? בשנה שעברה פנתה פולקסווגן אל יצרנית הפרימיום-טק וחברת הסטארט אפ אקספנג, רכשה נתח בעלות מתוכה והחלה לפתח יחד איתה דגמים חשמליים ייעודיים לסין – כדי לקצר את הזמן לשוק. במקביל, אאודי עשתה את אותו הדבר עם SAIC וגם היא קיצרה מאוד את משך הפיתוח.

כל שנותר זה לסגור את הצד השיווקי, ומי שמכירים את השוק הסיני יותר טוב מאיתנו החליטו שהדבר הכי נכון זה לפנות ללקוחות סינים דרך מותגים חדשים, אולי גם דרך רשת שיווק נפרדת ושיטות שיווק שונות. ייתכן שהרבה יותר הגיוני לבנות מבנה חדש מאשר לנסות להסב במהירות מערכת קיימת רק למען ארבע טבעות ונוסטלגיה למותג שממילא לא קיימת בסין.

מכל מקום, אנשי אאודי אומרים שדגמי המותג החדש-ישן "פותחו במשותף על ידי צוותים בגרמניה ובסין", ושבין השאר פותחה במיוחד עבורם מערכת הפעלה ייעודית שנקראת… AUDI OS.

לדגם התצוגה יש סוללה עם תכולת אנרגיה של 100 קילוואט שעה וארכיטקטורת 800 וולט שמבטיחה טעינה מאוד מהירה וגם טווח נסיעה של יותר מ-700 קילומטרים בין טעינות (לפי תקן CLTC הסיני). צמד המנועים ("קוואטרו"…) יזניק אותה מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 3.6 שניות. אנשי המיזם מבטיחים גם מערכת היגוי מתקדמת שמאפשרת גם היגוי לכל הגלגלים, ומתלי אוויר מתוחכמים.

אנשי אאודי מבטיחים ש"פרויקט הרכב החשמלי החכם Audi-SAIC" יחל לייצר מכוניות כבר בשבועות הקרובים אבל אלה לא יהיו דומות לדגם התצוגה שאיתו נחשף המותג. דגם סדרתי שמבוסס על הקונספט הזה צפוי תוך כשנה וחצי מהיום.

בהערת אגב נזכיר שאאודי מייצרת ומוכרת בסין מכוניות "אאודי מקוריות" (כלומר עם לוגו ארבע טבעות) גם בשיתוף פעולה נוסף עם יצרנית רכב ממשלתית אחרת – FAW.

לקריאה נוספת:

מהנעשה בסין: BYD עקפה את פולקסווגן ואת טויוטה אל ראשות טבלת המכירות

ניו, אקספנג או זיקר: מי מהם הוא מותג הטק-פרימיום המבטיח והמוצלח ביותר שמוצע כעת בישראל, ולמה?

פולקסווגן מסתערת מחדש על סין עם 30 דגמים חשמליים חדשים

The post אאודי ו-SAIC משיקות מותג חשמלי חדש בשוק הסיני ולא תאמינו איך קוראים לו appeared first on TheCar.

דונלד טראמפ ניצח ויחזור בקרוב לכהונה שניה בבית הלבן, והשאלות המסקרנות הן אם יש הבדל בין הכהונה הזאת לכהונה הקודמת שלו, וכיצד יושפעו מכך בשנים הקרובות תעשיית הרכב ואנשים ברחבי העולם שבסך הכל רוצים לקנות מכונית.

האדם הראשון שגרף את כל הקופה הוא אילון מאסק שהשקיע יותר מ-150 מיליון דולר והרבה זמן וציוצים בקמפיין של טראמפ, והביטוי המיידי לכך הוא זינוק מרשים בערך המניות של טסלה.

ההימור של מאסק הפתיע במקור את כל מי שמכיר את השנאה המופגנת של טראמפ והממשל שלו לרכב חשמלי, במיוחד על רקע התבטאויות של טראמפ כנגד מאסק עצמו. אבל מאסק כבר קוצר רווחים ראשונים: בנאום הניצחון שלו כינה טראמפ את מאסק "גאון-על" ו"אדם מיוחד" שיש להגן עליו מפני ש"אין הרבה כאלה". העניין הוא שטראמפ ידוע כ"קלף משוגע" ואדם לא צפוי לחלוטין, וההשלכות של החלפת הממשל האמריקני על תעשיית הרכב האמריקנית והעולמית עשויות או עלולות להיות משמעותיות מאוד. בטווח המיידי אפשר לצפות לשיפור משמעותי ברווחיות של יצרניות הרכב האמריקניות לצד התייקרות של מחירי המכוניות לצרכנים.

סוגיה מיידית וחשובה ראשונה שמונחת על השולחן היא הסיוע חסר התקדים של ממשל ביידן לתעשיית הרכב החשמלי בארה"ב ולפיתוח תשתיות טעינה לרכב חשמלי באמצעות "החוק להפחתת האינפלציה". מונחים שם גם תמריצים פדרליים בסך 7,500 דולר לכל מכונית אשר ניתנו במקור על-ידי ממשל אובמה, נחתכו בקדנציה הראשונה של טראמפ והוחזרו על-ידי ביידן.

עם זאת – כיוון הפעולה של ממשל טראמפ בקשר לרכב חשמלי לא צפוי, ממש כמו האיש עצמו: במהלך הקמפיין טראמפ הצהיר – באמירה כנה עד כדי מבוכה – שהוא "בעד מכוניות חשמליות" והסביר: "אני חייב להיות, כי אילון היה מאוד תומך (בי ובקמפיין שלי – ג.מ.)".

איך זה מסתדר עם הסלידה ההיסטורית של רפובליקנים מ"ניידות נטולת פליטות"? זה לא מסתדר. זאת פוליטיקה, זה כסף ואלה אינטרסים.

אסור לשכוח שלפחות בשוק האמריקני – שמעולם לא התבסס על תשתיות ממשלתיות, לטסלה יש יתרון מובנה על-פני כל יצרניות הרכב החשמלי האחרות – ובכלל זה גם על היצרניות האמריקניות המסורתיות שנכנסו לתחום החשמלי.

טסלה היא חלוצה במשחק הזה, וכמי שהייתה שם לפני כולם היא נאלצה לבנות בעצמה את כל האקוסיסטם החשמלי עבור לקוחותיה, ובכלל זה גם רשת טעינה מהירה. העובדה היא שטסלה אולצה, לפני קצת יותר משנה, "לפתוח" את הרשת שלה לשאר המשתמשים כתנאי לקבלת מימון ממשלתי לרשת. במילים אחרות, לטסלה קל לחסום מתחרות, ואם הרגולטור יימצא ביד שלה זה יהיה עוד יותר קל עבורה.

עידן חוסר הוודאות

בטווח הזמן המיידי עשוי (או עלול) הממשל החדש לבטל או להחליש את תקנות זיהום האוויר, את גובה התמריצים לרכב חשמלי ולמשתמשים ברכב חשמלי, את גובה המכסים שמוטלים על יבוא לארצות הברית בכלל, ובפרט על יבוא מסין ועל יבוא רכב חשמלי ורכיבים לרכב חשמלי.

הממשל החדש עשוי, או עלול, להפחית מיסים על הכנסה ולהעלות מיסים על מוצרים וצריכה, להתערב בעבודת מינהל הבטיחות בדרכים ולהשפיע על בטיחות כלי רכב, לשנות את הרגולציה על רכב אוטונומי ואף למנוע ממדינות כמו קליפורניה לקבוע בעצמן את תקני זיהום האוויר וצריכת דלק של כלי רכב.

לכאורה – אך הגיוני הוא שלכל ממשלה תהיה מדיניות מוצהרת שמבטאת את רצון הבוחרים בה, ושהיא תפעל ליישם אותה. למעשה – האתגר העצום שכל אחד מן השינויים האלה מציב בפני תעשיית הרכב בכלל לא קשור לשאלה אם הוא טוב או רע, נכון או שגוי – אלא באיזה אופן הוא מקדם או משבש תוכניות קיימות.

מחזורי הפיתוח בתעשיית הרכב ארוכים ומאוד מורכבים מבחינה לוגיסטית. להחלטה אם לייצר רכב חשמלי או עם מנוע בעירה יש משמעויות עצומות מבחינת מחקר ופיתוח, תכנון ייצור, התקשרויות עם ספקים, השקעה במפעלים, תוכניות שיווק ועוד ועוד. החלטות שמתקבלות היום אצל יצרנית רכב קשורות בשינויים שאנחנו, הלקוחות, נראה באולמות התצוגה במקרה הטוב בעוד שלוש שנים, ולפעמים רק בעוד חמש שנים או יותר.
אם יש דבר אחד שיצרניות רכב זקוקות לו יותר מכל זאת ודאות שתאפשר להן לתכנן לזמן ארוך, ושינויים מהירים של מדיניות ממשלתית עלולים להחריב ולמוטט כל יצרנית רכב.

רכב חשמלי

"חוק הפחתת האינפלציה" שהעביר ממשל ביידן בשנת 2022 הקציב את התקציב הגדול ביותר בהיסטוריה למאבק בשינויי האקלים – 450 מיליארד דולר – ובנוסף לו נחקקו מספר חוקים אחרים שהקציבו תקציבים ישירים ועקיפים לתמיכה ברכב חשמלי ובמשתמשים ברכב כזה.

ממשל ביידן חידש את התמיכות בהיקף של 7,500 דולר לרכישת רכב חשמלי שמיוצר בארה"ב ויישם תמיכות כלכליות בייצור אמריקני של רכיבי סוללות ומינרלים שמקורם בארה"ב. במקביל, הממשל קבע יעדים להפחתת כמות זיהום האוויר מכלי רכב ויעד לפי לפחות 50% מכלי הרכב שיימברו שם בשנת 2030 יהיו נטולי פליטות.

לאורך השנים, וגם בקמפיין הבחירות שלו, טראמפ תקף ללא הרף את כלי הרכב החשמליים ואמר שוב ושוב ש"כל החשמל הזה לא יעבוד". בחלק מנאומיו טראמפ הבטיח שהוא "יסיים את המנדט לרכב חשמלי כבר ביום הראשון במשרד". את יעדי הפחתת הפליטות ויעד המכירות הוא כינה "ההונאה הירוקה החדשה".

אם טראמפ יסובב לאחור את הספינה הזאת אז ראשונים להשתנות יהיו תקנות צריכת הדלק וזיהום האוויר שקבעו משרד האנרגיה האמריקני והסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה אשר ואמורים להיכנס לתוקף בעוד שנתיים.
מועמדת נוספת לחיסול היא הטבת הרכישה בסך 7,500 דולר שמוענקת לרוכשי כלי רכב חשמליים והראשונות להיפגע מכך – אם זה יבוצע – הן יצרניות הרכב האמריקניות שהשקיעו מעשרות מיליארדים בהסבת הפעילות שלהן לכיוון החשמלי.

טסלה, לעומת זאת, לא צריכה את הטבת המס הזאת כמו ג'נרל מוטורס ופורד מפני שהיא כבר מובילה בהפרש ניכר את השוק ויש לה את "היתרון לגודל" שיאפשר לה להוריד מחירים ועדיין להרוויח – ממש כפי שעשתה בסין.

סין על הכוונת

תחום שבו אין ככל הנראה חילוקי דעות משמעותיים בין שני הממשלים הוא יחסי הסחר עם סין – וסביר שלפחות בטווח הזמן המיידי יעשו גם טראמפ ואנשיו ככל שביכולתם למנוע יבוא רכב סיני.

ממשל ביידן, בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, הטיל לאחרונה מכס בשיעור דרמטי של 100% על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, וקשה לראות את טראמפ משנה את זה.

ממשל טראמפ אף עשוי להטיל מכסים נוספים על יבוא חלפים לרכב מסין, כביכול כדי לעודד ייצור אמריקני, למרות שצעדים כאלה יעוררו צעדי נגד בסין ויפגעו שם בפעילות של ג'נרל מוטורס ואולי אפילו של טסלה. בנוסף, עד שחברות אמריקניות יגדילו את היקפי הייצור שלהן זה יוביל להעלאות מחירים לצרכנים. אנליסטים בארה"ב מעריכים שממשל טראמפ לא רק יטיל מכסים חדשים על רכיבי סוללות שמיוצרים בסין אלא אף ירחיב את החוק למניעת עבודת כפייה של אויגורים ויוסיף את ענקית הסוללות הסינית CATL לרשימה השחורה.

אבל היות שהזכרנו כבר שטראמפ הוא "קלף משוגע" צריך לומר גם שבשעה שבכהונה הקודמת שלו הוא מנע יבוא של רכב מסין – הוא גם חתם בשעתו עם הסינים על הסכמים כלכליים חשובים שתחמו את גבולות התחרות. אם טראמפ ייפגש עם הנשיא הסיני שי ויצליח לקדם איתו נורמליזציית סחר בין המדינות – ייתכן ש"מעז ייצא מתוק" והדברים יתפתחו לכיוונים חיוביים.

מדיניות בדלנית ומכס על יבוא רכב

מכס על יבוא סחורות מספק הגנה לתעשיות מקומיות ומעודד ייצור מקומי, אבל בטווח הארוך חוסם תחרות וגורם להעלאת המחיר לצרכנים. המדיניות הכלכלית האמריקנית של שתי המפלגות לאורך השנים התנגדה להטלת מכסי יבוא, ודווקא דוגמה מתחום הרכב מוכיחה את הנזק שהם גורמים לכלכלה.

לפני כשישה עשורים, לאחר שאירופה הטילה מכסים על יבוא עוף מארה"ב, הטילו האמריקנים את "מס התרנגולות" שכלל בין השאר מכס בשיעור של 25% על משאיות קלות מיובאות. המס הזה אמנם אפשר ליצרניות הרכב האמריקניות לשלוט בקטגוריית הרכב הרווחית ביותר בארה"ב אבל גם העניק להן מונופול שמנע תחרות על המחירים ועל הטכנולוגיה. מי שמשלמים עד היום את המחיר הם הצרכנים האמריקנים.

לאורך כל מערכת הבחירות טראמפ הבטיח להטיל מכס בשיעור של 10%-20% על סחורות מיובאות, ובכלל זה גם מאירופה ואף מקנדה וממקסיקו. המטרה – בהקשר שלנו – היא לחסום יבוא של רכב סיני זול, וכולנו נצטרך לחכות ולראות אם זאת הייתה ירייה באוויר או שהוא באמת מתכוון לממש את האיום.

ארצות הברית היא יעד הייצוא החשוב ביותר של מדינות האיחוד האירופאי ועוד לפני צעדי התגובה שהמדינות האלה עשויות לנקוט צפויה פגיעה ביצוא לארה"ב והייצור המקומי שם לא יצליח לפצות עליה ולכל הפחות ינצל אותה כדי להעלות מחירים. חלק מיצרניות הרכב האירופאיות שמוכרות בצפון אמריקה גם מייצרות שם חלק מן הדגמים שלהן, והן יוכלו להעביר דם דגמים אחרים – אבל זה תהליך שאורך שנים אחדות ועד שהוא יושלם צפויה פגיעה ודאית בהיקפי המכירות של יצרניות אירופאיות באמריקה.

בעיה יותר גדולה תהיה לאמריקנים עם קנדה ומקסיקו שחתומות איתם על הסכם הסחר USMCA. ג'נרל מוטורס, פורד, קרייזלר, וגם טויוטה, הונדה, ניסאן מאזדה ואחרות מייצרות בקנדה ובמקסיקו, ולא כולן יוכלו להעביר את הייצור לתוך ארה"ב.

כך או אחרת – הטלת מכסי יבוא תייקר את כלי הרכב שנמכרים בארה"ב, תגדיל את הרווחים של יצרניות הרכב, תועיל לבעלי המניות ותפגע בצרכנים.

פגיעה בבטיחות

אחד המהלכים ההרסניים ביותר של ממשל טראמפ הראשון בכל הנוגע לבטיחות כלי רכב היה חניקת מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני – NHTSA – ועצירת לא מעט חקירות שהגוף הזה קיים אצל יצרניות רכב.
בתקופת טראמפ קודמו רק שני חוקים זניחים לגמרי לקידום הבטיחות, והגוף הזה הוחזר לפעילות מלאה בתקופת ממשל ביידן והניב עשרות חקירות ותקנות חדשות.

גם בתחום הזה צפוי לטסלה עתיד ורוד: כנגד יצרנית הרכב מטקסס נוהלו ומתנהלות בשנים האחרונות לפחות 14 חקירות אודות ליקויי בטיחות שונים – בדגש על מערכות הסיוע לנהג – "נהיגה עצמית מלאה" ו"טייס אוטומטי" – ולא מעט מנהלים בחברה הזאת ישמחו להפחתת הלחץ.

העניין הוא שמינהל הבטיחות בדרכים האמריקני הוא מגדלור באפילה עבור כל המשתמשים ברכב בעולם והוא משפיע מאוד על הבטיחות של כולנו בדרכים. פגיעה בפעילות שלו רעה לכולם, חוץ מאשר לבעלי מניות של יצרניות רכב.

חיסולים ממוקדים

אחד החששות שפרשנים אמריקנים רבים מהדהדים הוא מפני חיסול חשבונות אישיים של טראמפ עם על מי שהתנגד לו או תמך בביידן ובקמלה האריס, והטענה היא שלטראמפ יש בעניין הזה גישה "ילדותית ונקמנית".

מוקדם לומר אם זה באמת מה שיקרה אבל אם כן – אחד הראשונים לשלם מחיר בתעשיית הרכב האמריקנית יהיה איגוד עובדי תעשיית הרכב – ה-UAW והעומד בראשו שון פיין.
פיין ניהל קמפיין אגרסיבי למען בחירה בהאריס ואף לעג לטראמפ, והוא גם הסביר לאנשי האיגוד שהבחירות הנוכחיות הן "רגע מכונן עבור מעמד הפועלים". בשלבים האחרונים של הקמפיין, וביום הבחירות עצמו, התייצבו אלפי פועלי תעשיית הרכב ברחבי ארה"ב והשתתפו, בין השאר, ב"מבצע נקישה" על יותר מ-250,000 דלתות במדינת מישיגן לבדה.

אנליסטים מעריכים שטראמפ יפעיל לחץ על משרד המשפטים לפתוח בחקירות נגד האיגוד ופיין עצמו ולמנות נציגים "עוינים" במועצה הלאומית ליחסי עבודה. פיין עצמו מיהר להגיב ואמר ש"חברים ברחבי המדינה מאוימים על-ידי תאוות בצע תאגידית חסרת מעצורים שהורסת את חיינו, את משפחותינו ואת קהילותינו…"

מאבק חזיתי מתוקשר בין טראמפ לפיין הוא בדיוק מה ששני האנשים האלה רוצים כי כל מנהיג שרוצה את תמיכת הציבור שלו מעמיד מולו אויב אמיתי או מדומיין. העניין הוא שמלחמה בין האיגודים לממשל תגרום להשבתה של חלק ממפעלי הייצור בארה"ב, תשבש אספקה ותעלה מחירים.

המנצח הגדול של בחירות 2024: אילון מאסק

גם אצל הדמוקרטים וגם אצל הרפובליקנים הוסרו בקמפיין הבחירות הנוכחי כל המסכות בנוגע לקשרי הון ושלטון, נחצו כל הקווים האדומים ואבדה הבושה.

טראמפ – בלי למצמץ – מבטיח לטריליונר שתמך בו "מקום בקבינט" ולכל הפחות תפקיד של יועץ מיוחד, והוא אף הבטיח להקים "ועדת התייעלות ממשלתית" בראשות מאסק. מאסק מצידו אמר שכיועץ מיוחד הוא רוצה לקדם קיצוץ של 2 טריליון דולר מן התקציב הפדרלי וגם להשתמש בהשפעתו כדי לקבוע סטנדרטים פדרליים לכלי רכב אוטונומיים. בכל מקרה – בין אם מאסק יפנה זמן כדי לעסוק בענייני מדינה ובין אם לא – ניגוד העניינים כאן זועק לשמים.

טסלה היא רק חלק אחד, אפילו לא הכי חשוב, בחיים של מאסק והאינטרסים שלו לא נמצאים רק בעולמות הרכב החשמלי אלא בתחומי בינה מלאכותית, רובוטים, תחבורה רבת תפוסה ותחבורה אוטונומית, חקר המוח ומסעות בחלל.

עם המפתחות למשרד התחבורה ולמינהל הבטיחות הפדרלי בכיסו מאסק יכול לנפנף כל רגולציה משמעותית שתפריע לעניינים שלו ולקדם כל רגולציה שתפגע במתחרים בו. יתכן שמאסק אפילו יוכל לקדם פרויקטים שמנוגדים לדעתם של הבוחרים הרפובליקנים, למשל את תוכנית התשתיות הלאומית שמתוקפה מוקמת רשת עמדות טעינה מהירות לאורך הכבישים המהירים ובקהילות מוחלשות בהיקף של כ-7.5 מיליארד דולר. טסלה תהיה אחת המרוויחות העיקריות מתוכנית זאת.

כדי לסיים באקורד חיובי אפשר להצביע על ניגוד עניינים אחר שעשוי להועיל לציבור: טראמפ מנסה, כאמור, למנוע מקליפורניה אפשרות להכתיב תקני זיהום אוויר (שמשפיעים גם על 17 מדינות נוספות) אבל התקנים האלה משרתים את טסלה ולכן צפוי שהעמדה של טראמפ "תתרכך".

לקריאה נוספת:

רוב הלקוחות בארצות הברית רוצים לקנות רכב חשמלי אבל היצרניות מפסידות 6,000 דולר על כל אחד שהן מוכרות
הקרב על השקע: קבלו את תקן צ'אוג'י לטעינת רכב חשמלי
שרת האוצר של ארה"ב: "כלי רכב חשמליים ישחררו את אמריקה מן התנודתיות במחירי הנפט"

The post כך ישפיע הניצחון של דונלד טראמפ על תעשיית הרכב האמריקנית והעולמית appeared first on TheCar.

זוכרים את הטלוויזיה שלכם לפני 'נטפליקס' ושירותי הסטרימינג? את ה"אופיס" שלכם לפני 365? את נגן המוזיקה שלכם לפני 'Spotify'?
האם ייתכן שבעוד כמה שנים לא תבינו למה פעם שילמתם מאות אלפי שקלים לרכישת רכב ומדוע כבלתם את עצמכם בהלוואות יקרות?

יצרניות הרכב בעולם מבינות שהעולם משתנה במהירות וחלק מהן מנסות להתאים את עצמן למציאות שבה קשה להן להרוויח מ"מכירת ברזלים", אבל יש שפע בלתי נדלה של הזדמנויות ב"מכירת שירותים". אחד המודלים המסקרנים ביותר שנחקר כיום הוא שירות מנויים שעשוי להחליף את המכירה של רכב חדש ומשומש.

איך זה עובד היום?

המודל העסקי של תעשיית הרכב העולמית מתבסס על ייצור מוצר ומכירה שלו בשני ערוצים: ישירות ללקוח סופי או לציי רכב והשכרה. שני המודלים האלה מבוססים על מכירה לקצה העליון של פירמידה שהבסיס שלה הוא שוק היד השנייה אשר רוכש רכב לאחר השימוש של הבעלים הראשון.

כמעט כל יצרניות הרכב עושות שימוש בשירותי מימון כדי להקל את המכירה בערוץ הראשון ללקוח פרטי, ובהנחות ניכרות כדי למכור רכב בערוץ השני לציי הרכב. המודל העסקי של ציי רכב הוא מכירת "שירותי שימוש במכונית" לנהגים שאינם בעלי הרכב – בין אם בהשכרה לזמן קצר או בהשכרה לזמן ארוך.

המושג "ליסינג", כפי שמוכר לנו בישראל, עלול לבלבל את כל מי שלא שם לב לחלוקה הדו-ערוצית שתוארה כאן ולכן חשוב להתעכב עליו לרגע.

בארצות הברית "ליסינג" הוא למעשה שירות מימון שמחלק את מחיר הרכב לתשלום חודשי לאחר שהוסיף לו את הרווח של חברת המימון, כלומר שזאת הלוואה לכל דבר ועניין.
בישראל מוכר המושג "ליסינג" מתחום ה"השכרה לזמן ארוך": חברות רוכשות רכב ומשכירות אותו לחברות ש"מצמידות" רכב לעובדים כחלק מתנאי התעסוקה שלהם.

במילים אחרות – "ליסינג" הוא הלוואה, כלומר מכירה בתשלומים ללקוח סופי, ואילו "ליסינג ישראלי", או "ליסינג תפעולי", הוא השכרה לטווח ארוך שמבוצעת באמצעות "חברות ליסינג" – למעשה ציי רכב – שרוכשות רכב בערוץ השני.

המוח הישראלי ניצל לרעה מציאות ישראלית שבה לא רק הרכישה של רכב היא הוצאה מכבידה אלא גם התחזוקה שלו. כך הומצא ה"ליסינג לפרטיים": אותם ציי רכב שממילא נהנים מיתרון מסחרי ברכישת רכב חדש וגם מיתרון מסחרי בתחזוקת רכב – "אורזים" את הכל לחבילת השכרה לטווח ארוך. התוצאה היא שלקוח פרטי משלם פרמיה נוספת ובה בעת נושא גם בעוד נטל אשראי על משק הבית.

אז מה האלטרנטיבה?

קרוב ל-50% מן העלויות של יצרניות רכב קשורות לשיווק שלו – ולא משנה באיזו מידה היצרניות עצמן חותכות קופון מתוך הסכום הזה. השאיפה שלהן היא "לחתוך את המתווכים", למשל את ציי הרכב ואת כל ה"ערוץ השני", ולהגיע לצרכן הסופי באופן ישיר – במיוחד בעידן שבו הרכב הופך לפלטפורמה למכירת שירותי ערך. הדוגמה המוכרת לנו ביותר היא 'טסלה', שמוכרת את המכוניות שלה ישירות לצרכנים, אבל כשחושבים על זה לעומק מבינים שטסלה לא "שברה את הגלגל" ולא שינתה את המודל חוץ מזה שהיא העיפה את הסוחרים (יבואנים, במקרה הישראלי) בלי להציב במקומם מענה הולם ללקוחות.

מי שמנסות לחולל מהפכה ממשית הן יצרניות כמו אאודי, וולוו, ב.מ.וו, מרצדס, קאדילק ואפילו פורד – אשר משתעשעות מזה כמה שנים ברעיונות שונים סביב מכירת מנוי לשימוש במכוניות שלהם בדרך שלא מכבידה על האשראי של משק הבית. הרעיון נחמד, אבל המציאות היא שעד היום אף תוכנית כזאת לא באמת הצליחה, ורובן כבר בוטלו, ובין היצרניות היחידות שנותרו בזירה בולטות פורשה מצד אחד ויונדאי מנגד.

פולקסווגן, שעושה מאמצים אדירים לכבוש מחדש את האמון בשוק הרכב הצפון אמריקני, מבצעת בחודשים האחרונים ניסוי ("פיילוט") בשתי סוכנויות רכב באזור אטלנטה, ג'ורג'יה, עם מהדורה חדשה ומעודכנת של תוכנית מנויים.
תחת חטיבת השירותים הפיננסיים של פולקסווגן הושקה בשבוע שעבר תוכנית "פולקסווגן פלקס" שמוגדרת על ידי העומדים מאחוריה כשיטה ש"מגשרת על הפער בין ליסינג להשכרה" (ונזכיר ש"ליסינג אמריקני" הוא בעצם מכירה באשראי).

מבחינה מעשית, פולקסווגן מציעה מכונית עממית – 'ג'טה', תמורת תשלום חודשי של 599 דולר לחודש, או את הקרוסאובר הגדול 'אטלס' תמורת 800 דולר לחודש. מחיר זה כולל 1,600 קילומטרים של נסיעה, כלומר שהוא מתאים למי שנוסע עד 20,000 קילומטרים בשנה, וכלולים בו כל עלויות האחזקה – כולל ביטוח ושירותי חילוץ. דמי ההרשמה לתוכנית עומדים על 500 דולר, דמי המנוי החודשי נגבים באמצעות כרטיס אשראי, ולקוחות לא נדרשים להציג מהימנות או עמידות כלכלית או לעבור בדיקות אשראי.

לשם השוואה, מן הנתונים של חברת אדמונדס – שאוספת ומפרסמת מידע וסקירות אודות שוק הרכב האמריקני – עולה שמשך תוכנית המימון הממוצעת של רכב חדש בארה"ב ברבעון השלישי של 2024 עומד על קצת יותר מ-5.5 שנים (68.8 חודשים), גובה התשלום החודשי הממוצע הוא 736 דולר, שיעור הרבית הממוצע הוא 7.1% לשנה וגובה המקדמה הממוצעת שלקוחות משלמים הוא 6,619 דולר.

העולם שייך לצעירים

'פולקסווגן פייננשל סרוויסס' העמידה בראש התוכנית החדשה שלה את מי שניהל את התוכנית המקבילה של מרצדס-בנץ, ועוד קודם לכן הפעילה מספר חברות ייעוץ שביצעו עבורה מחקרי שוק. המסקנה, שעליה מבוססת התוכנית החדשה שלה, היא שלקוחות צעירים לא רוצים לעשות את אותם דברים שההורים שלהם עשו, אלא מחפשים אפשרויות חדשות לשימוש ולבעלות על רכב.

אפשר לפתוח את הנושא ולדבר על הקשר שלנו למכונית ה"פרטית" ועל מכוניות ואופנועים כמושאי אהבה ו"נשאים חברתיים" ואין ספק שיש בכך חומר לדיון עמוק ומרתק. אחרי הכל, יש הרבה יותר אנשים שאוהבים את כלי הרכב שלהם מאנשים שחשים חיבה כלפי מכונת הכביסה או שואב האבק שלהם. זה נכון, וסביר שזה לא ישתנה לעולם: תמיד יהיה גרעין קשה של אוהבי מכוניות שרוצים שתהיה בבעלותם מכונית, אופנוע או מספר כלי רכב.

מצד שני, כפי שמוכיח לנו ה"ליסינג הישראלי" – יש גם המון אנשים שלא נקשרים למכונית "שלהם" ולא אכפת להם על שם מי היא רשומה. מבחינתם חשוב שהיא תשמש אותם לתחבורה ותעשה את זה בדרך הכי טובה עבורם במונחי נוחות, בטיחות, ביצועים, נראות או כל קריטריון אחר.

אבל כפי שיעיד כל מי שזנח את נגן המדיה שלו לטובת טלפון חכם וכל מי שמחליף מידי פעם את האפליקציות המועדפות עליו – מדוע צריך להסתפק במכונית אחד מסוימת אם אפשר להיות מנוי על שירות מכוניות ומידי פעם להחליף את סוג הרכב בהתאם לרצונות ולצרכים?

ברמה הארגונית – יצרניות הרכב עוברות ממודל של מכירת מוצרים למודל של מכירת שירותים. הן יצטרכו אמנם לממן ציי רכב גדולים ולתחזק אותם, אבל הם ישלטו במוצר עצמו מרגע התכנון שלו ועד לרגע שבו הוא יפורק לגורמים לצורך מחזור.

בעולם של מכירת שירותים יידרשו שירותי תחזוקה אבל לא יהיה סחר ברכב משומש, לא יהיו מלאים לא מכורים מפני שכל רכב ייוצר מראש עבור הגורם שיפעיל את ההשכרה שלו, ולא יהיו העברות בעלות מפני שיצרנית הרכב תהיה הבעלים שלו מן הרגע שהוא יורד מקו הייצור ועד שהוא עולה על מגרש הגריטה.

הייתם מעדיפים מנוי חודשי במקום רכישת רכב?

לקריאה נוספת:

מקבלת אחריות: יבואנית בלעדית חייבת לטפל ברכב מייבוא מקביל ואישי
הכי משתלם: לייבא מכונית חשמלית משומשת בת שנה
כשל הפנסים של יונדאי: כך תוזילו את המחיר המופקע של כלמוביל

The post למה לקנות רכב אם אפשר לעשות מנוי חודשי? appeared first on TheCar.

יצרנית הסוללות הגדולה ביותר בעולם, CATL הסינית, חשפה בשבוע שעבר מארז סוללות חדש שמבוסס על כימיית נתרן-ליתיום, והוא מיועד באופן ספציפי למכוניות היברידיות-נטענות ולמכוניות חשמליות עם מאריך טווח נסיעה – כלומר לקטגוריה שממשלת סין משקיעה בה כיום את מירב המאמצים שלה.

CATL אמנם לא חשפה את גודל המארז, שממנו נגזר גם המחיר שלו, אבל פרסמה נתון פנטסטי לפיו הסוללה הזאת – שנקראת Freevoy Super Hybrid Battery – תאפשר טווח נסיעה של יותר מ-400 קילומטרים בין טעינות, טעינה סופר מהירה ואורך חיים ארוך במיוחד.

לדברי אנשי CATL, סוללת Freevoy כבר מיוצרת בייצור סדרתי ויחידות ראשונות נמסרו כבר ליצרניות הרכב 'לי אוטו', 'צ'אנגאן', 'נטע' ו'אווטאר' (פרויקט משותף ל'וואווי' הסינית ולצ'אנגאן). במהלך השנה הבאה, כך הם מבטיחים – יותקן המארז החדש שלהם ב-30 דגמי רכב היברידיים של מותגים שונים ובהם ג'ילי, צ'רי, GAC ו-VOYAH.

ברגע שתעלה על הכביש מכונית היברידית-נטענת ראשונה עם טווח "חשמלי טהור" של 400 קילומטרים בין טעינות זה יטשטש לגמרי את הגבולות בין מכוניות חשמליות טהורות לבין היברידיות נטענות ויאפשר להן לפעול ברוב ימי חייהן כחשמליות לכל דבר.

צריך להדגיש: נכון להיום טווחי הנסיעה ה"חשמליים" האמיתיים של מכוניות היברידיות-נטענות נעים בין 30 ל-150 קילומטרים וזה גורם לכך שבעלי רכב רבים מתעצלים לטעון אותן ומשתמשים בהן כהיברידיות רגילות לכל דבר.
במצבן הנוכחי סובלת ההיברידיות מכל החסרונות של מכונית עם שתי מערכות הנעה מבחינת משקל עודף, מחיר ייצור גבוה ותחזוקה יקרה. מאידך – דבר אחד אי אפשר לקחת מן המכוניות האלה: הן משחררות את הנהג מחרדת הטווח ומחרדת הטעינה – כלומר שהוא לא צריך לנהל את צרכי התחבורה שלו סביב ההימצאות של עמדות טעינה פנויות ותקינות.

מעבר לעובדה שהרבה יותר משתלם לטעון רכב עם טווח נסיעה של 400 קילומטרים מאשר רכב שמאפשר 40 או 60 קילומטרים – ולכן גם הרבה יותר סביר שנהגים יטרחו ויטענו רכב כזה – יש לכך יתרון משמעותי מבחינת העומס על הסוללה. מספר מחזורי הטעינה של מארז כזה לאורך חיי הרכב יהיה קטן יותר והיא צפויה לשרוד למשך זמן רב.

רכבי אנרגיה חדשה

ממשלת סין שינתה לפני קצת יותר משנה את המיקוד שלה בהתייחסות לרכב חשמלי והחלה לתמוך בייצור ומכירת מה שהיא מכנה "רכבי אנרגיה חדשה", בדגש על מכוניות היברידיות-נטענות. הממשלה הסינית רוצה להחליף את צי הרכב המזהם בפריפריות ובאזורים שבהם אין תשתיות טעינה מפותחות. התמיכות והעידוד הממשלתיים עושים את שלהם, ובספטמבר האחרון נמכרו בסין כחצי מיליון כלי רכב היברידים-נטענים שהיוו כ-20% מכלל המכירות בשוק.

גאו הואן, מנהל הטכנולוגיה הראשי של CATL והאחראי על תחום הרכב החשמלי, אמר באירוע החשיפה שהחברה קיימה בבייג'ינג שהסוללה החדשה מאפשרת טעינה מהירה מאוד. לדבריו אפשר להוסיף טווח של כמעט 180 קילומטרים תוך 4 דקות טעינה וכ-280 קילומטרים בתוך 10 דקות טעינה. לדבריו, ביצועי הסוללה לא נפגעים גם בטמפרטורות קרות, ובחברת CATL מאמינים שהביצועים שלה "יפתו יותר קונים לזנוח מכוניות עם מנועי בעירה פנימית בלבד".

לקריאה נוספת:

מחירי הסוללות לרכב חשמלי יצנחו ב-26% נוספים תוך כשנה
שיא חדש בטעינה אלחוטית של רכב חשמלי: 270 קילוואט
סוף סוף: לפנדה החשמלית יש כבל טעינה מובנה וזה פשוט חכם

The post סוללת נתרן-ליתיום של CATL הופכת היברידיות-נטענות למכוניות חשמליות appeared first on TheCar.

לנצ'יה, ששייכת לקבוצת 'סטלנטיס', פרסמה בסוף השבוע תמונת 'טיזר' שנועדה ליצור עניין ציבורי במכונית דגל חשמלית חדשה שהיא תשיק בשנת 2026.

על אף שאין שום קשר בין המכונית החדשה לבין השם ההיסטורי שהיא תישא – 'גמא' – חשוב להוקיר לה תודה על כך שהיא מקימה לתחיה את זכרה של אחת המכוניות הנדירות והנהדרות של המותג האיטלקי הנעלם.

לא מיותר להזכיר גם ששנת 2026 תהיה שנת מבחן עבור כל 15 מותגי סטלנטיס – וביום הדין הם יהיו חייבים להוכיח לבעלת הבית שיש להם תוכנית עסקית מוצקה עם פוטנציאל טוב לייצר רווחים.

אחד הדברים שמעניינים בהכרזה של לנצ'יה – גם מבחינת פוליטיקה פנים ארגונית בסטלנטיס, זאת ההבטחה שלהם לייצר את 'גמא' המודרנית במפעל שלה בעיר מלפי שבאיטליה, ולהשקיע מאמצים בייצוא שלה מחוץ לאיטליה ואולי גם מחוץ לאירופה.

סטלנטיס כבר השיבה לחיים את 'אפסילון' הקטנה שתשווק בשנה הבאה בשש מדינות אירופאיות בהן גרמניה, צרפת וספרד, אבל התוכנית ארוכת הטווח של לנצ'יה היא לייצר בדרום איטליה חמישה דגמים חדשים שיתבססו על פלטפורמת STLA Medium Multi-Energy החדשה של סטלנטיס. על הפלטפורמה הזאת מיוצרים כיום, בין השאר, פיג'ו 3008, אופל גרנדלנד וג'יפ קומפאס החדש שיושק בתחילת השנה הבאה.

'גמא', שצפויה להיבנות עם מרכב 'פאסטבק' ולהתמודד מול אאודי A5, ב.מ.וו סדרה 3 ומרצדס-בנץ C קלאס – תשתרע לאורך של כ-470 סנטימטרים ותהיה אחת המכוניות היותר גדולות שיתבססו על הפלטפורמה הזאת. בשנת 2026, כשתושק, תהיה גמא "ספינת הדגל" של המותג, וכשנה וחצי לאחר מכן תצטרף אליה גם 'דלתא' הקומפקטית.

בשונה מאפסילון – שתוצע גם בגרסאות עם מנוע בעירה, דלתא וגמא יוצעו אך ורק בגרסאות חשמליות טהורות.

תצורת 'פאסטבק' – מכונית סדאן עם חלון אחורי משופע בסגנון קופה – היא פחות או יותר הקשר היחיד ל'גמא ברלינה' המקורית שנמכרה במספרים צנועים מאוד בשנות ה-70 וה-80, וסביר מאוד שהעיצוב של המכונית המודרנית יהיה דומה יותר לקונספט Pu+Ra HPE שלנצ'יה חשפה בשנה שעברה. לנצ'יה גמא המקורית יוצרה במשך 8 שנים בלבד (1976-1984) והייתה "מכונית מנהלים" מפוארת שהתבססה על אחותה הקומפקטית והפופולרית 'בטא'.

גמא, שהייתה הדגם השני של לנצ'יה שפותח לאחר שפיאט רכשה את החברה בשנת 1969, יוצרה בתצורת 'פאסטבק' עם 4 דלתות, בתצורת קופה (2 דלתות) מרשימה עוד יותר, וכן בתצורת סדאן. כל הגרסאות עוצבו בסדנת העיצוב פינינפארינה והיו הרבה פחות יפות מ'פלאביה' המהממת (וגרסת '2000' שלה) שאותה היא החליפה (וגם היא עוצבה אצל פינינפארינה).

גמא הייתה מתקדמת טכנולוגית אך נכשלה מבחינה מסחרית ולאורך חייה יוצרו ממנה פחות מ-30,000 עותקים, והיא הוחלפה על-ידי 'תמא' שהייתה אחת מארבע גרסאות שהופקו בפרויקט משותף לפיאט וסאאב. מבחינה זאת גם גמא החדשה לא מחדשת, אלא שהפעם יהיו לה הרבה יותר אחים ואחיות והיא תתקשה יותר למשוך לעצמה את תשומת הלב.

לקריאה נוספת:

הכרונולוגיה המרתקת של פיג'ו-פיאט ותעשיית הרכב העולמית
אילו מותגי רכב לא ישרדו עד לעשור הבא?
היורש של קרייזלר רוצה לקנות את קרייזלר ודודג' מסטלנטיס

The post לנצ'יה גמא המופלאה קמה לתחיה כמכונית חשמלית appeared first on TheCar.

עם הדור הבא של רכב חשמלי שהונדה תייצר בארה"ב, שנקרא בינתיים "סדרה 0", היא תיישם שלוש טכנולוגיות ייצור חדשות שנועדו לפשט את תהליכי הבניה, לבנות מכוניות קלות יותר ולהוזיל את עלות הייצור.

"סדרה 0" – שתציע תוך מספר שנים שבעה דגמי רכב חשמלי טהור – פותחה "מדף נייר חלק" בשלוש השנים האחרונות, ושלושת הדגמים הראשונים שלה יושקו כבר במהלך שנת 2026.

את שני אבות הטיפוס הראשונים של "סדרה 0" הונדה חשפה בתערוכת האלקטרוניקה הבידורית CES בלאס וגאס בינואר שעבר, ובתערוכה הבאה – בינואר הקרוב – היא מבטיחה לחשוף דגם טרום ייצור ראשון של הסדרה.
בינתיים, במסגרת "מפגש הטכנולוגיה של הונדה 0 לשנת 2024" שנערך מוקדם יותר החודש, חשפה יצרנית הרכב היפנית שורה ארוכה של טכנולוגיות מעניינות שהיא מתכוונת ליישם בכלי הרכב החשמליים החדשים שלה – חלקם בתחומי ממשק המשתמש והתנהגות הכביש ואחרים בתחום הייצור.

מבין כל אלה – טכנולוגיות הייצור עשויות להיות הכי מעניינות עבורנו היות שייתכן שהן יאפשרו להונדה לחזור ולהיות יצרנית תחרותית ביחס למבול יצרניות הרכב הסיניות. מהנדסי הונדה מבטיחים ששלוש שיטות ייצור חדשות שהם מתכוונים ליישם בדור הבא של כלי רכב חשמליים יפיקו כלי רכב חזקים וקלי משקל עם מרכבים קשיחים יותר, מרכזי כובד נמוכים – וחשוב מכל: עלויות ייצור כוללות נמוכות ב-35%.

שלוש הטכנולוגיות החדשות ייושמו בכלי רכב חשמליים שייוצרו בשלב ראשון במפעל של הונדה באוהיו, ארה"ב, ולאחר מכן גם במפעלים אחרים. זה לכשעצמו מהווה חידוש עבור יצרנית רכב יפנית מכיוון שלאורך כל ההיסטוריה שלהן הקפידו היצרניות מיפן ליישם טכנולוגיות חדשות בשוק הביתי שלהן ורק לאחר ממכן במפעלים ברחבי העולם.

טכנולוגיה ראשונה, שהופכת יותר ויותר נפוצה בכל תעשיית הרכב העולמית, משמשת את טסלה מזה זמן ונקראת "מגה קאסטינג": מכונות כבישת פלדה ענקיות, שמסוגלות להפעיל לחץ אדיר של 6,000 טונות, יוצרות חלקי מרכב גדולים במיוחד וחוסכות את הצורך לרתך יחד מספר חלקי פח קטנים יותר.

היתרונות של טכנולוגיה זאת הם ראשית לכל קיצור מספר תהליכי הייצור ואיתם את משך הזמן שנדרש כדי לבנות כל מרכב רכב, וכן אפשרות להשתמש בפלדה דקה עם חוזק משיכה גדול יותר – מה שמקטין את המשקל העצמי של כל מרכב בכ-100 קילוגרם. חסרונות השיטה הם קושי בתיקוני מרכבים אחרי תאונות, וצמצום האפשרות של יצרניות חלקי פח מקבילות להתחרות ביצרניות הרכב בשוק החלקים לרכב משומש.

הונדה הזמינה שש מכונות מגה קאסטינג למפעל שלה באוהיו והיא תשתמש בחלקן כדי לייצר את מארזי הסוללה של סדרה 0. כל מארז כזה ייבנה מחמישה חלקים גדולים במקום מכ-60 חלקים, כפי שהמארזים מיוצרים כיום, וזה גם מאפשר לצמצם את העובי הכולל של כל מארז סוללה בכ-6% ולהפחית את המשקל שלו.

חידוש נוסף נשמע אמנם פחות מרתק מבחינה טכנית מפני שהוא לוגיסטי במהותו, אבל אם הוא מייעל את הייצור ומוזיל את כלי הרכב הרי שכולנו נברך עליו. אנשי הונדה קוראים לשיטה הזאת "תא גמיש מטריציוני", והמשמעות היא שבמקום שקו הרכבה יהיה בנוי בשיטה מסורתית שבה כל תחנת עבודה ממשיכה את עבודת ההרכבה של העמדה הקודמת – תחנות העבודה מסודרות כמטריצה בתוך "תא עבודה".

העמדה כזאת – כך מסבירים אנשי הונדה – פותרת בעיה שקיימת כיום כאשר כל תקלה או מחסור בחלקים בעמדה אחת עוצרת את תהליך הייצור של הקו כולו. בשיטת המטריצה מבוצעת העבודה בין העמדות השונות בתוך כדי עקיפת עמדות לא פעילות, וכך יכול מפעל להמשיך לעבוד בשעה שטכנאים מתקנים או מתספקים עמדה שאיננה פעילה.

הטכנולוגיה השלישית נקראת "ריתוך CDC" והיא פותחה על-ידי מהנדסי הייצור של הונדה כדי לחבר חומרים קלים ובעלי חוזק מתיחה גבוה. אנשי הונדה לא מנדבים יותר מידי פרטים על הטכנולוגיה הזאת אבל מספרים שהשיפור שהיא מביאה איתה קשור לשליטה בזרם החשמלי של רובוט הריתוך באופן שמשפר את החיבור והאטימה בין חלקי פלדה בעלת חוזק מתיחה גבוה.

התוצאה, לדבריהם, היא קשיחות מרכב חזקה יותר אשר משפרת את ביצועי הרכב, את רמת הבטיחות שלו ואת שיכוך הרעשים, והכל בתוך כדי הפחתת משקל המרכב הכולל.

מהנדסי הונדה טוענים ששיטת הריתוך שלהם היא "ראשונה מסוגה בעולם" ושהחברה רשמה עליה 37 פטנטים, ושהם ישתמשו בריתוך CDC לא רק בכלי רכב חשמליים אלא בכל המכוניות שהם ייצרו בעתיד. הם גם אומרים שהשיטה הזאת כבר מיושמת הלכה למעשה במפעל של הונדה במריסוויל, ושעד סוף השנה יותקנו רובוטים כאלה גם במפעל שלה באוהיו.

שלוש טכנולוגיות הייצור החדשות יעמדו למבחן בעוד מעט יותר משנה כאשר הונדה תשיק בשוק הצפון אמריקני שלושה דגמים חדשים לגמרי של כלי רכב חשמליים טהורים בני "סדרה 0". אנשי הונדה מבטיחים שעד סוף העשור הם ייצרו כשני מיליון כלי רכב חשמליים בשנה, ו-750,000 מתוכם ייוצרו בארה"ב ובקנדה ויימכרו בצפון אמריקה.

ממציאים מחדש את הרכב החשמלי

לא מיותר להזכיר שמשנות ה-70 של המאה הקודמת ועד לסוף המאה נחשבה הונדה ליצרנית רכב מרתקת מבחינה טכנולוגית, ובמקביל למאזדה – ואולי אפילו כמו ב.מ.וו – היא בלטה בהנהלה שהקוד הגנטי שלה זעק מחדשנות ופריצת גבולות. במקביל לטויוטה – הונדה גם הייתה בין חלוצות ההנעה ההיברידית, וכמו כל היצרניות היפניות גם היא פספסה לגמרי את העידן החשמלי.

מה שעשוי לסמן את ה"לידה מחדש" של הונדה בעידן החשמלי הוזנק לפני כשלוש שנים ומוצג כעת עם "סדרה 0" שמתיימרת לטעון ש"הונדה מפתחת רעיונות חדשים מ"אפס" עם גישה חדשה לפיתוח רכב חשמלי "דק, קל וחכם".
בין חמשת ערכי הליבה שהונדה מתפארת בהם בולטת ההשקעה במערכות סיוע לנהג ונהיגה אוטונומית שאמורה להגיע ל"רמה 3" (אם כי עוד חזון למועד), פלטפורמה חשמלית טהורה חדשה וייעודית, שימוש בפלדות עם חוזק מתיחה גבוה במיוחד ובמארזי סוללה קומפקטיים, והנדסה מחדש של רכיבים עיקריים של מערכת ההנעה החשמלית באופן שמאפשר להנמיך את מרכז הכובד של כלי הרכב לטובת התנהגות כביש טובה יותר.

מהנדסי הונדה מספרים שהצליחו להנדס מחדש את הסרן המניע ולהקטין בכ-40% את הגודל הפיזי של ממיר המתח, וכך מתאפשרת ההצבה של הממיר באופן אופקי לצד המנוע כדי להנמיך את מרכז הכובד של הרכב.

אנשי הונדה מבטיחים שצניחת קיבולת הסוללה החשמלית שלהם לא תעלה על 10% כעבור 10 שנות שימוש – וזאת באמצעות "יישום טכנולוגיית אבחון וחיזוי התדרדרות סוללה" שהונדה מפיקה מן הנתונים של 5 מיליון כלי רכב שהונדה ייצרה, ברובם כלי רכב היברידים.

ומה עם "הנאה מנהיגה"?

זקני השבט זוכרים עידנים שבהם הונדה ייצרה מכוניות שכיף לנהוג בהן, ואנשיה מבטיחים לשוב ולעשות את זה גם עמוק לתוך העידן החשמלי. למעשה – הם מבטיחים שזה יחזור להיות חלק מן הקוד הגנטי שייחד את החברה מול מתחרותיה.

אנשי יחסי הציבור של הונדה מספרים שהחברה שואפת להציע "חדוות נהיגה ייחודית… אשר תממש תחושה ספורטיבית ומרוממת רוח שנובעת מן האיחוד שנהג מרגיש עם הרכב בגוף ובנפש".

ומדיבורים למעשים: מהנדסי הונדה מספרים שהם מתמקדים בפיתוח "טכנולוגיה מקורית לשליטה משולבת בדינמיקת הרכב, המחברת בצורה חלקה בין טכנולוגיות בקרה שונות… על ידי אימוץ מערכת היגוי על חוט (by-wire) תתבצע בקרה משולבת על כל ההתקנים הנשלטים אלקטרונית כמו היגוי, מתלים ובלמים "שתאפשר התנהגות לפי רצון הנהג". נשמע קצת מעורפל, אבל ימים יגידו.

לקריאה נוספת:

מיצובישי תצטרף לברית בין הונדה לניסאן
הונדה חוזרת עם אסטון מרטין לפורמולה 1 בעונת 2026 – למרות שהיא לא באמת פרשה מהאליפות
איזה בידור! המכונית החשמלית של סוני והונדה
אל תמהרו להספיד את הרכב החשמלי: בקרוב הוא יהיה יותר זול מרכב עם מנוע בעירה

The post הונדה מתחשמלת ומציגה שלוש טכנולוגיות ייצור חדשות appeared first on TheCar.

אתמול, ביום העיתונות הראשון של תערוכת פריז, חשפה דאצ'יה את 'ביגסטר' – הקרוסאובר הגדול ביותר בתולדותיה אשר בין השאר אמור לשפר את המיצוב שלה בשוק ולהציע הצעת ערך מאוד מעניינת בפלח השוק החם (והרווחי) ביותר באירופה.

'ביגסטר' חולק עם 'דאסטר' את אותה פלטפורמה משותפת לרנו, דאצ'יה וניסאן, ואחד החידושים החשובים ביותר בו מוצע בגרסת הדגל של הדגם שנקראת HYBRID 155: מנוע חדש לגמרי בנפח 1.8 ליטר שצמוד ליחידה היברידית.

חידוש בפני עצמו הוא עצם העובדה שקבוצת רנו-דאצ'יה בחרה דווקא בדאצ'יה כדי להציג את יחידת ההנעה החדשה הראשונה שמושקת תחת חברת 'סוס' (Horse Powertrain) – יחידה עסקית עצמאית שהופרדה מתוך רנו והופקדה על תחום מנועי הבעירה. נכון להיום מוחזקים 45% מן הבעלות ב-Horse Powertrain בידי רנו, 45% נוספים שייכים לג'ילי הסינית, ו-10% הנותרים בידי חברת הנפט הסעודית האדירה 'ארמקו', אבל שלושת בעלי המניות פתוחים לקבלת משקיעים ושותפים נוספים.

מנוע הבנזין הארבעה-צילינדרי בנפח 1.8 ליטר מפיק 107 כוחות סוס והוא פותח "מדף נייר חלק" על ידי 'סוס'. צמודה למנוע הזה יחידת הנעה חשמלית שכוללת מנוע חשמלי שמספק 50 כוחות סוס נוספים. היחידה ההיברידית אוגרת את החשמל שלה בסוללה קטנה עם תכולת אנרגיה של 1.4 קילוואט שעה.

המנוע מיוצר במפעל המנועים של רנו (לשעבר) בעיר ויאדוליד שבספרד, ואנשי 'סוס' מצהירים שמדובר ב"רגע משמעותי" עבורם מפני שזה המנוע הראשון שיוצר כולו בחטיבת 'סוס', ולדבריהם זה מוכיח שהחברה (שהוקמה בשנת 2023) "מסוגלת להתמודד עם מחזור מלא של פיתוח וייצור מנועים".

נוסף למנוע הבנזין ולמנוע החשמלי כוללת המערכת ההיברידית של 'סוס' גם מנוע חשמלי נוסף שמשמש כמתנע וכגנרטור, וכל זה מחובר לתיבת הילוכים רובוטית עם ארבעה יחסי העברה – שניים למנוע הבעירה הפנימית ושניים למנוע החשמלי.

לקריאה נוספת:

רנו, אחת מיצרניות הרכב הראשונות בעולם, נאלצת להיעזר בחברה איטלקית קטנה כדי לפתח מנוע דיזל חדש
חשבתם שכבר שמעתם הכל? אז מה לגבי מנוע דו-פעימתי שפועל על אמוניה?
רנו ביטלה את ההנפקה המתוכננת של חטיבת הרכב החשמלי. מה זה אומר לגבי תעשיית הרכב?

The post דאצ'יה חשפה את מנוע ה-1.8 ליטר החדש מבית סוס appeared first on TheCar.

שוק הרכב באירופה, ובישראל, עומד בפני טלטלה היסטורית חסרת תקדים אשר מונעת על-ידי ממשלת סין ותעשיית הרכב הסינית. את הגלים הסוערים הראשונים של הגאות הזאת אפשר לחוש מאחורי הקלעים של תערוכת המכוניות הבינלאומית של פריז, שנפתחת היום לקהל.

בחודשים האחרונים עסקו לא מעט פרשנים במיסוי שהאיחוד האירופאי תכנן להטיל על רכב שמיובא לאירופה מסין, וגם אנחנו סיקרנו כאן את הנושא. עד לפני שבועות אחדים נראה היה שאירופה מתלבטת בין הגישה הגרמנית – שמתנגדת להטלת מכס על יבוא מסין, לבין הגישה של צרפת, איטליה וספרד שסבורות שהתמיכות הממשלתיות העצומות של ממשלת סין לתעשיות המקומיות שלה מצדיקות הטלת מכס כזה.
שתי הגישות האלה מגלמת שיטה שונה, אולי אפילו הפוכה, להגנה על תעשיית הרכב האירופאית והמקומית.

כפי שפירטנו כאן, שיעורי המכס שהאיחוד האירופי מתכוון להטיל על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין נגזרים מן ההיקפים השונים של תמיכות שממשלת סין העניקה ליצרניות השונות – לטענת האיחוד – והם נעים בין 7.8% על טסלה ועד ל-35.3% על SAIC – הבעלים של MG שלא שיתפה פעולה עם חקירת האיחוד האירופאי.

את חלוקת המחנות בין התומכים למתנגדים למכס קל היה להבין בראי האינטרסים המנוגדים של יצרניות הרכב בכל מדינה. פולקסווגן היא יצרנית הרכב הזרה החזקה והמצליחה ביותר בסין, וגם עבור מרצדס-בנץ וב.מ.וו השוק הסיני הוא בין השווקים החשובים ביותר מבחינת הכנסות ורווחים, אם לא החשוב ביותר.

לעומת זאת – קבוצת רנו (שכוללת גם את דאצ'יה), וסטלנטיס, שבהקשר של ייצור רכב באירופה כוללת את קבוצת פיאט ואת קבוצת פיג'ו-סיטרואן-אופל – אף פעם לא הצליחו להתאקלם ולשגשג בסין, לכן זה שוק פחות חשוב עבורן.

שבדיה, באופן קצת מוזר יש לומר, נעמדה בנושא זה על הגדר ולא בחרה צד, וזאת על אף שוולוו נשלטת על-ידי ג'ילי הסינית ונתח משמעותי מן המכירות והרווחים שלה מגיעים מסין.

נכון להיום האיחוד האירופאי טרם השלים את מהלך הטלת המכסים אבל עד לפני כשבוע נדמה היה שהפור נפל ושההתנגדות הגרמנית לא הצליחה לבטל את המהלך הזה. אתמול (ב'), בתערוכת פריז, נשמעה לפתע עמדה שונה ומעניינת מצידו של קרלוס טבראס, מנכ"ל סטלנטיס.

לדבריו, מכסים שיוטלו במדינות האיחוד האירופי על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין יגרמו נזק לתעשיית הרכב המקומית ויאיצו סגירת מפעלים ופיטורי עובדים במקום להגן עליהם. מכסים, לדברי טבראס, אמנם עושים כותרות חזקות בתקשורת אבל יוצרים "תופעות לוואי".

הטיעון של טבראס פשוט, הגיוני, ומודגם היטב על-ידי יצרנית הרכב הסינית הגדולה ביותר – BYD. לדבריו, התגובה של יצרניות הרכב הסיניות להטלת מכס תהיה הקמת מפעלי ייצור באירופה ובניית רכב באירופה במקום בסין כדי לעקוף את המיסוי.

טבראס הוסיף שגם ככה יש כרגע במדינות האיחוד האירופאי עודף כושר ייצור במפעלים הקיימים, ואם ייפתחו מפעלים חדשים זה יפעיל לחץ נוסף על היצרניות הוותיקות וייאלץ אותן לסגור מפעלים עם תפוקה נמוכה. "זה מגדיל את קיבולת היתר של מפעלי הייצור באירופה", הוא אמר במסיבת עיתונאים שנערכה במסגרת התערוכה, "מפני שהדרך (של הסינים) להימנע ממכס תהיה לבנות באירופה ואתם (הרגולטורים) מאיצים את הצורך לסגור מפעלים".

לכאורה, לממשלות האירופאיות לא אמור להיות אכפת אם עובדים מועסקים אצל יצרן זה או אחר אבל למעשה יש שני הבדלים גדולים. ראשית לכל – כאשר יצרנית סינית מתחזקת על חשבון יצרנית אירופאית זה אומר שההכנסות והרווחים מועברים לסין ולא נשארים באירופה.

שנית, כפי שטבארס אמר – "יצרניות הרכב הסיניות לא ייסעו לגרמניה, צרפת או איטליה כדי לבנות שם את המכוניות שלהן כי יהיו לכך חסרונות מבחינת עלויות, החל מעלויות אנרגיה (וכלה בעלות ההעסקה של עובדים – ג.מ.)".

סטלה לי, סגנית נשיא BYD, השלימה היטב את התמונה שטבראס מצייר כשאמרה ש-BYD מתכננת לעקוף את המכסים בכך שתייצר באירופה כמעט את כל המכוניות שהיא תמכור שם בעתיד. לדבריה, BYD תייצר באירופה רכיבים לכלי רכב (באופן שיעקוף את המנכסים) ותרכיב מארזי סוללות במפעלים שלה בהונגריה ובטורקיה, ורק את תאי הסוללה היא תייבא מסין.

בשורה תחתונה, האזהרה של טבראס לממשלות צרפת, איטליה וספרד פשוטה: הטלת מכסים היא חרב פיפיות. זה יגרום אמנם ליצרניות הסיניות לייצר רכב באירופה, אבל הן יקימו מפעלים במרכז אירופה ובמדינות שיש להן הסכמי סחר עם האיחוד, וזה יגרום לסגירת מפעלים ופיטורי עובדים אצלכן.

הגישה של רנו: הקלת תקנות זיהום אוויר

"אני חסר מילים כשאני רואה אנשים שמסוגלים לחזות את העתיד שבע שנים מראש, עד לקביעת נתח השוק של רכב חשמלי טהור", אמר אתמול בציניות מנכ"ל רנו, לוקה דה מאו, במסיבת העיתונאים של רנו.
דה מאו התייחס לתקנות זיהום האוויר המחמירות והולכות שנקבעו על-ידי האיחוד האירופאי בשנת 2018 על בסיס נתוני פליטות המזהמים של כלי רכב שעלו על הכבישים עד לשנת 2016, ודרש ממקבלי ההחלטות "לבחון מחדש" את רמות הפליטה המרביות שנקבעו לשנה הבאה.

עד שזה יקרה, דה מאו מאיים, מזהיר או מודיע מראש שרנו לא מתכוונת לשלם קנסות לאיחוד האירופאי על אי עמידה ביעדי הזיהום המרביים ובמקום זה היא מתכוונת לקנות "זכויות אוויר נקי" מטסלה ומ-BYD.

דה מאו אמר שרנו-דאצ'יה לא תזדקק לפרסם השנה אזהרת רווח כפי שנאלצו לעשות קבוצת פולקסווגן, מרצדס-בנץ וב.מ.וו לנוכח הביצועים הגרועים שלהן בשוק הרכב הסיני (שבו רנו כמעט לא פעילה) וכפי שפרסמה סטלנטיס לנוכח הקשיים שלה בשוק האמריקני. את שנת 2024 צפויה רנו לסיים ברווח נאה – ביחס למצב תעשיית הרכב כיום – עם רווח תפעולי של יותר מ-7.5% ותזרים מזומנים של יותר מ-2.5 מיליארד אירו.

אלא ששנת 2025, שבה רנו תתמודד עם תקנות זיהום אוויר מחמירות יותר ב-15% כבר החל ב-1 בינואר, צפויה להיראות אחרת לגמרי מבחינה פיננסית. לדבריו, ראשי האיחוד האירופי צריכים לבחון מחדש את היעדים שנכנסו לתוקף לפני שש שנים ראשית לכל בגלל ששוק הרכב באירופה עדיין לא התאושש ממגפת קורונה וסיבוכיה ורמת המכירות בו נמוכה בכ-20% ביחס להיקף המכירות לפני המגפה.

בנוסף, מחירי השבבים שמשמשים במכוניות גבוהים משמעותית מאשר לפני המגפה ואילו עלויות האנרגיה זינקו לשחקים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה והמלחמה הבלתי נגמרת שם.

האירופאיות צופות זינוק במכירות רכב חשמלי

תיירי קוסקאס, מנכ"ל חטיבת סיטרואן מבית סטלנטיס אמר אתמול במסיבת עיתונאים בתערוכת פריז ש"הביקוש לרכב חשמלי (באירופה) מתקרב לנקודת מפנה".
סיטרואן מציגה בפריז מספר דגמים חשמליים ו"מחושמלים" ובראשם e-C3 הקטנה עם תג מחיר של כ-23,300 אירו (25,500 דולר) וגרסה מוזלת ממנה (שתעלה 19,999 אירו) שתושק באמצע השנה הבאה.

גם לוקה דה מאו, מנכ"ל רנו, צופה זינוק בביקוש לרכב חשמלי באירופה אם כי גם זה לא מפתיע בהתחשב בכך שכוכבות התצוגה שלך רנו הן מכוניות חשמליות חדשות ועתידיות ובראשן רנו 5 החשמלית שמוצעת תמורת 25,000 אירו ורנו 4 הקומפקטית שתעלה פחות מ-35,000 אירו כשתושק רשמית. לדבריו, "המוצר המתאים יכול לחולל שינוי", והוא הוסיף גם שבאירוע מכירות שרנו ערכה ערב תערוכת פריז בין 35-40% מן המכוניות שנמכרו היו חשמליות.

לקריאה נוספת:

מכונית סינית תוצרת אירופה: האם תעשיית הרכב הסינית רוצה לכבוש את העולם?
האם מכוניות סיניות יאספו מידע על אזרחים אמריקנים עבור ממשלת בייג'ינג? לא אם זה תלוי בממשל ביידן
רכב חשמלי: כשאירופה נלחמת בסבסוד הסיני אלה בשורות נהדרות לשוק הישראלי
ההצעה של יצרנית הרכב הפינית המחתרתית ליצרניות הסיניות: "תלמדו מהאיראנים – תילחמו באמצעות פרוקסי"

The post פריז 2024: מאחורי הקלעים של תעשיית הרכב האירופאית appeared first on TheCar.

בסיכום חודש ספטמבר נרשמה היסטוריה בשוק הרכב הסיני: קבוצת הרכב BYD, שכוללת גם את מותגי היוקרה דנזה, פאנג צ'נג באו ויאנגוואנג, טיפסה אל ראש טבלת מכירות הרכב בסין והייתה למובילת שוק הרכב הגדול ביותר בעולם.

במהלך ספטמבר BYD מכרה 419,426 כל רכב – זינוק של כ-45% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה היא מכרה 2,747,875 כלי רכב – זינוק של כ-32% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

באותן תקופות התדרדרו המכירות של קבוצת הרכב הממשלתית SAIC בכ-35% והן הסתכמו ב-313,260 יחידות, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הן הצטמקו ב-21.5% ביחס לשנה שעברה והגיעו ל-2,649,333 כלי רכב.

ככל שמדובר בתעשיית הרכב הסינית צריך להבחין בין שתי תקופות: עד לרפורמות הכלכליות שביצע דנג שיאופינג – תקופה שבה כל ייצור הרכב בוצע באמצעות חברות ממשלתיות ורובו ככולו כלל כלי רכב לשימושים מסחריים או לתחבורה ציבורית, והתקופה שלאחר הרפורמות שאפשרו את כניסתן של יצרניות רכב זרות כשותפות של יצרניות סיניות.

התקופה הראשונה לא מעניינת מפני שלא יוצרו בה כלי רכב בסטנדרטים מערביים וסך היקף הייצור היה זעום ביחס לגודל המדינה ולאוכלוסיה שלה. לאורך כמעט כל התקופה השנייה מי שהובילו את המכירות בשוק הסיני היו יצרניות מערביות – בעיקר קבוצות פולקסווגן וג'נרל מוטורס, אשר ייצרו רכב במסגרת שיתופי פעולה עם חברות סיניות.

קבוצת הרכב SAIC הוקמה על-ידי ממשלת העיר שנחאי אשר עדיין מחזיקה בגרעין השליטה בה, ולאורך רוב התקופה השנייה היא הייתה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בסין במונחי מכירות. יחד עם זאת, רוב כלי הרכב ש-SAIC מוכרת מיוצרים במסגרת שיתופי הפעולה שלה עם פולקסווגן וג'נרל מוטורס וחלקם אף נמכרים תחת שמות המותג הבינלאומיים. מותגי הייצוא המוכרים (לנו) של SAIC כוללים בין השאר את MG ואת מקסוס שנמכרים גם בישראל.

בשנה שעברה עשתה BYD היסטוריה כאשר סך המכירות של מכוניות שנושאות את שם המותג שלה עקף את סך המכירות של פולקסווגן (שרובן מיוצרות במסגרת SAIC), אבל קבוצת BYD בכללותה עדיין ייצרה פחות כלי רכב מאשר קבוצת SAIC.

כעת רושמת BYD נקודת ציון היסטורית כפולה: לא רק שהיא עוקפת, כקבוצה, את קבוצת SAIC מבחינת היקף המכירות הכולל – זאת גם הפעם הראשונה בהיסטוריה (של "התקופה השנייה") שיצרנית רכב סינית ניצבת בראש טבלת מכירות הרכב בסין.

הנתון הזה, אגב, הפך לאחרונה למובהק לגמרי מפני שלפני כחודשיים BYD רכשה את מניות המיעוט האחרונות ביצרנית הפרימיום 'דנזה' שהוקמה במקור כשיתוף פעולה בינה לבין מרצדס, וכיום כל מותגי הקבוצה שייכים לה (ולבעלי המניות שלה).

כפי שהדברים נראים כרגע לא צפויות מהפכות נוספות השנה בשוק הרכב הסיני מפני ששלוש מכל ארבע מכוניות חדשות שנמכרות שם היא חשמלית או היברידית-נטענת, וזה שוק ש-BYD שולטת בו בעוד ש-SAIC אחרה את החגיגה והמוצרים שלה עדיין לא מספיק תחרותיים.

לקריאה נוספת:

מפגן העוצמה של BYD: כך נכבוש את העולם
יצרנית הרכב הסינית MG מעניקה אחריות לסוללה לכל חיי הרכב החשמלי
לסין יש יותר מידי יצרניות רכב חשמלי ורובן ייעלמו מן העולם
הונגצ'י: הסיפור הלא ייאמן על המכונית הלאומית של סין

The post יצרנית הרכב BYD עקפה את SAIC והיא מובילה את השוק הסיני appeared first on TheCar.

סוף עידן ותחילתו של עידן חדש: יצרנית הרכב וספקית המנועים רנו, אשר רשמה בעבר כמה פרקים מפוארים בפורמולה 1 – בין השאר בזכות מנועי טורבו מהפכניים – תפסיק לייצר מנועים בעצמה ותהפוך ללקוחה של מרצדס. במקביל, טויוטה חוזרת לקרקס המהיר בעולם על כנפי קבוצת המירוצים האס.

רנו לקחה את הזמן שלה, אבל לפני כשבועיים היא שמה קץ לשמועות והודיעה רשמית על הפסקת הייצור של מנועי פורמולה 1, וזאת לאחר עבודת מטה מעמיקה שמצאה שאין כדאיות כלכלית למחלקת מנועי המירוצים שלה.

החל מעונת 2026, שבה נכנסות לתוקפן תקנות חדשות בעיקר בתחום המנועים, תיאלץ קבוצת הפורמולה 1 של רנו – אלפין – להשתמש במנוע מתוצרת של יצרנית רכב מתחרה.

רנו נכנסה לראשונה לפורמולה 1 כספקית מנועים כבר לפני 48 שנים, והיא נחשבת לזאת שחוללה את מהפכת מנועי הטורבו. רנו הייתה מאוד דומיננטית גם בשנות התשעים והאלפיים, וזכתה בארבע אליפויות רצופות עם קבוצת רד בול.

אלא שרנו לא הצליחה להתאים את המנועים שלה לעידן ההיברידי, ומאז שנת 2014 התדרדרו הביצועים שלה. את החבטה הסופית ספגה רנו בשנת 2022 לאחר שהוקפאה האפשרות לפתח את המנועים הקיימים, וזאת במטרה לחסוך במשאבים לקראת מהפכת המנועים של 2026.

סגירת מחלקת מנועי המירוצים של רנו מוסברת במידת מה על ידי התסכול הגובר של לוקה דה מאו, מנכ"ל רנו, מן התפקוד הנמוך של אלפין בשנים האחרונות, במיוחד לנוכח העובדה שכל המאמצים של 300 העובדים במפעל מנועי המירוצים ב'וויריי-שאיון' לא מניבים תוצאות.

מנועי הפורמולה של רנו מפגרים במידה ניכרת אחרי מתחרותיה, וקברניטי החברה החליטו להסיט משאבים לפרויקטים אחרים כמו פיתוח מכוניות ספורט שיישאו את סמל אלפין וכן טכנולוגיות מתקדמות שונות בתחומי ההנעה החשמלית, סוללות, והקמת יחידה לניטור פורמולה 1 שתעקוב אחר ההתפתחויות בספורט.

ההערכות בענף הן שבעונות הבאות אלפין תרכוש מנועים ממרצדס – יצרנית שמנהלת מספר פרויקטים טכנולוגיים משותפים עם קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי, במיוחד לנוכח העובדה שמרצדס איבדה את אסטון מרטין, שעוברת להשתמש במנועי הונדה.

מוקדם עדיין להעריך כיום כיצד יתפקדו כל המנועים החדשים בעונת 2026, פשוט מפני שכולם יהיו חדשים, אבל אם צריך להמר על היכולות הטכנולוגיות של מרצדס לעומת אלה של רנו – יש מצב שקבוצת אלפין תצא נשכרת מן ההחלטה שלא להשתמש במנועי רנו.

למרצדס יש מוניטין טוב בכל הקשור להסתגלות לתקנות חדשות – כפי שהוכיחו בעונת 2014 עם מנוע שהפך להיות הסטנדרט של הספורט. מצד שני, לאלפין לא תהיה שליטה על פיתוח מנועי מרצדס וזה עלול להגביל את הגמישות שלה בפיתוחים חשובים אחרים, למשל בעולמות השלדה ומערכות האלקטרוניקה.

מלכת ההיברידיות חוזרת

15 שנים לאחר מירוץ הפורמולה 1 האחרון שבו השתתפה תחזור טויוטה אל מסלולי הקרקס אבל בשלב ראשון היא לא תהיה ככל הנראה ספקית מנועים. בסוף השבוע האחרון הצהירו קברניטי טויוטה על חתימת חוזה עם קבוצת המירוצים האס האמריקנית, וטויוטה תהיה ספקית טכנולוגיה שלהם.

ל'גאזו רייסינג', מחלקת המירוצים של טויוטה, יש המון ניסיון והישגים מרשימים במירוצי סיבולת, והמנוע שמשמש אותם שם יכול היה להוות בסיס מושלם למנוע פורמולה חדש מתוצרתם. אבל עד שמנוע כזה יגיע למסלולי הפורמולה תסתפק גאזו רייסינג בפיתוח וייצור של רכיבי שלדה וחלקים נוספים במכונית של האס, ותסייע להם בפיתוח אווירודינמי, ובסימולציות וייצור חלקים – תחומים שבהם האס נעזרת כיום בפרארי וביצרנית השלדות דלארה. בנוסף, טויוטה תתאים את מנהרת הרוח שלה לצרכים של האס, וכך תייעל את תהליך הפיתוח של הקבוצה.

קבוצת האס חתומה על הסכם אספקת מנועים עם פרארי שתוקפו חל עד לעונת 2028, וייתכן שטויוטה תנצל את שתי העונות הראשונות של העידן ההיברידי החדש כדי לפתח מנוע מוצלח יותר. מצד שני – עיקר העניין של טויוטה בכניסה לספורט הזה נובע מן הרצון שלה לקדם את המיתוג שלה כחברה מתקדמת-טכנולוגית, בדגש על טכנולוגיה היברידית שנחשבת ל'פורטה' שלה. המשמעויות: ראשית לכל, ייתכן שלטויוטה יהיה משהו טוב יותר להציע להאס כבר בעונות 2026 או 2027, ואז האס תנטוש את פרארי, ושנית – ייתכן שהיפנים יחליטו ללחוץ חזק יותר על הדוושה ויציעו להאס הצעה כלכלית שהיא לא תוכל לסרב לה. זה פחות או יותר מה שאאודי עשתה עם סאובר השוויצרית, ולטויוטה לא חסר כסף אם רק יוחלט שם לעשות מעשה.

The post פורמולה 1: רנו OUT טויוטה IN appeared first on TheCar.

אילון מאסק וטסלה חשפו לפני שעות אחדות (הלילה, בין חמישי לשישי שעון ישראל) את ה'סייברקאב' האוטונומי ואת הרובוט של טסלה, 'אופטימוס', ואף הפתיעו עם הצגת ה'רובו-ואן' שמיועד להסעת 20 אנשים. אלא שמאסק לא סיפק מידע קונקרטי לגבי "רכב חשמלי בר השגה", וזאת אחת הסיבות להתדרדרות במחיר המניה של טסלה באפליקציות מסחר שפועלות מחוץ לשעות הפעילות של הבורסה.

אירוע החשיפה, שכותרתו "אנחנו, רובוטים", החל באחור של שעה – ב-23:00 שעון קליפורניה והרבה לאחר שעות המסחר בשוק ההון. ההשפעה המשמעותית על ערך המניות של החברה תורגש בוודאי בהמשך היום – לאחר שהאנליסטים יספיקו לעכל את המידע שפורסם ובמיוחד את מה שלא פורסם. במהלך המצגת של מאסק טיפסה מניית טסלה ביותר מ-4% באפליקציית Robinhood אבל לאחר הסיום המפתיע של המצגת היא התדרדרה במהירות.

החשיבות של מחיר המניה של טסלה נובעת מכך שערך החברה הזאת שווה לערכן של רוב יצרניות הרכב הוותיקות כולן יחד, וזה מעולם לא נגזר מן הרווחים שלה או מהיקף המכירות – אלא מן ההבטחה שגלומה בה, זו שמתודלקת חדשות לבקרים על ידי מאסק. כך, למשל, מאסק הבטיח שטסלה תמכור בסוף העשור 20 מיליון מכוניות בשנה, כלומר פי שניים מסך המכירות של טויוטה וחשוב יותר: יותר מפי עשרה מהיקף המכירות של טסלה בשנה שעברה.
מבחינה זאת הייתה לאירוע שנערך היום בבוקר חשיבות עצומה לא רק עבור משקיעים אלא לתעשיית הרכב העולמית כולה.

כפי שהקדמנו כאן, אירוע החשיפה של הרכב האוטונומי של טסלה נערך באולפני האחים וורנר בהוליווד, והוא החל בכניסה של אילון מאסק לאחד ממספר אבות טיפוס של 'סייברקאב' שניבנו לקראת האירוע, אשר הסיע אותו עד לבמה המרכזית.

הרכב עצמו מעוצב כמו אב טיפוס והסגנון הכללי שלו תואם מצד אחד את דגמי טסלה הסדרתיים (מודל 3,X,Y,S) ומצד שני יש משהו "סייברטראקי" בגימור פלדת האל-חלד שלו, וזה ממש לא נראה כמו רכב מוכן לייצור.

זאת מכונית קטנה יחסית ונמוכה, עם שתי דלתות פרפר שנפתחות כלפי מעלה ושני מושבים בלבד, ואין בה הגה או דוושות. במהלך הפרזנטציה שלו מאסק הבטיח שרכב כזה יעלה "פחות מ-30,000 דולר" וייוצר בייצור סדרתי תוך פחות משלוש שנים. מצד שני, מאסק עצמו הודה בכך שהוא "נוטה להיות קצת אופטימי עם מסגרות זמן".

בשנים האחרונות מאסק מנסה להסיט את טסלה מעסקי הליבה שלה – ייצור ומכירה של כלי רכב חשמליים – לעולמות הרובוטיקה ובינה מלאכותית. מאסק הבטיח שמכוניות אוטונומיות "צפויות להיות בטוחות פי 10-20 מכלי רכב המונעים על ידי בני אדם ועלויות ההפעלה שלהן עשויות להיות עד 20 סנט למייל בהשוואה לדולר אחד למייל באוטובוסים עירוניים".

אכזבת הערב היא שמאסק וטסלה לא הציגו – או אפילו הזכירו – את הדגם ה"זול" שכל כך חשוב להם ולנו, "מודל 2" שהיה אמור להיכנס לייצור באמצע השנה הבאה ולעלות כ-25,000 דולר. טסלה גם לא חשפה או הציגה תמונות של דגם כזה, שלא לדבר על אב טיפוס שלו. לנוכח התחרות המתעצמת בשוק הרכב החשמלי די ברור שרכב חשמלי במחיר סביר הוא המפתח של טסלה להגדלת היקפי הייצור והמכירות שלה וניצול סביר של עודף כושר הייצור במפעלים הקיימים שלה.

הכרזה מאוד מעניינת עבור בעלי טסלה מודל 3, מודל Y, ומן הסתם גם בעלי שאר דגמי טסלה (לפחות אלה שיוצרו בשלוש השנים האחרונות) היא ההבטחה של מאסק לפיה טסלה "מצפה ל-FSD אוטונומי לחלוטין וללא פיקוח שיפעל במדינות קליפורניה וטקסס כבר בשנה הבאה".

לא מיותר להדגיש שאילון מאסק אומר במשך שנים שטסלה תשיג נהיגה אוטונומית מלאה "השנה" או "בשנה הבאה", ומכיוון שגם הבוקר הוא לא הציג ראיות חדשות לכך שה-FSD מתקדמת לעבר נהיגה אוטונומית מלאה – אפשר להבין את התגובה הראשונית של המשקיעים.

יתרה מכך: מאסק גם לא סיפק פרטים משמעותיים אודות התוכניות העסקיות של החברה – בדגש על הפעילות בתחום הנסיעות המשותפות, ולמרות שבתצוגה השתתפו מספר רובוטים שהסתובבו בקהל והגישו משקאות – הוא גם נמנע מלומר מתי הרובוטים האלה ייכנסו לייצור.

יחד עם זאת – יש מצב שהרובוט של טסלה, 'אופטימוס', שלדברי מאסק יעלה בין 25-30 אלף דולר אם ייוצר בייצור מסדרתי בקנה מידה גדול – יהיה חבל ההצלה של החברה וחלק מהותי במודל העסקי שלה.

נוסעת לבד

הדגש העיקרי של מאסק לגבי הרכב האוטונומי של טסלה היה על חיסכון בזמן, וההבטחה שלו היא ש"אתה יכול להירדם (במכונית) ולהתעורר ביעד שלך", אם כי לנוכח מוניטין הבטיחות של טסלה בשנים האחרונות יהיו מי שיאמרו שלא כל כך בטוח אם מי שיירדם בסייברקאב גם יזכה להתעורר.

"תחשבו על הזמן המצטבר שאנשים מבלים במכונית" אמר מאסק, "ועל הזמן שהם יקבלו בחזרה ויוכלו לנצל כדי לקרוא את הספרים שלהם או לראות סרט או לעשות עבודה או מה שלא יהיה".

מאסק חזר על הבטחתו לפיה יום אחד בעלי טסלה יוכלו לשלוח את כלי הרכב שלהם להציע נסיעות בעצמם, ולהסיע אחרים כדי להגדיל את התועלת של כל רכב בודד פי חמישה עד פי עשרה. בעתיד, אדם אחד עשוי להיות הבעלים של צי של מוניות אוטונומיות ו"לטפל בהן כמו שרועה צאן מטפל בצאן שלהם".

רוב האנליסטים והמומחים מביעים ספקנות גם לגבי האפשרות שמכוניות כאלה יסיעו נוסעים בקרוב ובמיוחד לגבי המועד שבו זה יתאפשר, לנוכח שנים של הבטחות שלא מומשו.
מה שלא שנוי במחלוקת זאת האמירה של מאסק לפיה "הרכב הזה יוסיף טריליוני דולרים לשווי שוק המניות של החברה ויתדלק את צמיחתה".

כאמור, הרבה יותר סביר להניח שהצמיחה הכלכלית של טסלה תתודלק מצי מכוניות מודל 3 ומודל Y אשר יציעו "נסיעות רובוטיות" בטקסס ובקליפורניה הרבה לפני ש'סייברקאב' יהיה זמין, כך גם לדברי מאסק.

עד אז, אחת משתי הפתעות הערב היא חשיפת הגרסה המתקדמת ביותר עד כה של 'אופטימוס', הרובוט דמוי אדם, בין השאר בסרט שבו נראו רובוטים כאלה משחקים משחקי קופסה עם ילדים ופורקים מצרכים ממכונית. בסרטונים נראו רובוטים מנקים את תא הנוסעים של הסייברקאב וכך פותרים את אחת הבעיות של תחבורה ציבורית – לשמור על תא נוסעים נקי וסטרילי.

ההפתעה השנייה היא ה'רובו-ואן' האוטונומי – ואן שיכול להסיע 20 נוסעים לגביו אמר מאסק – "אנחנו הולכים לבנות את זה".

אירוע "אנחנו, רובוטים" הסתיים עם הצגת 'אופטימוס' ועם ההכרזה של מאסק לפיה הפרויקט הזה עשוי להכניס ליצרנית הרכב 25 טריליון דולר.

לקריאה נוספת:

ארדואן נפגש עם אילון מאסק ואולי השיג לטורקיה מפעל של טסלה
צה"ל ניתק – אילון מאסק מחבר: סטארלינק תספק קישוריות אינטרנט לעזה
טסלה פיטרה 14000 עובדים והמניה מתרסקת – אבל אילון מאסק מתעקש לקבל 56 מיליארד דולר
ים של תביעות: הרשימה הארוכה של תביעות משפטיות כנגד טסלה וחברות אחרות של אילון מאסק

The post מניית טסלה צונחת לאחר חשיפת הרכב האוטונומי סייברקאב appeared first on TheCar.

אילון מאסק וטסלה יחשפו מחר בבוקר (יום שישי, שעון ישראל) משהו שנוגע לרכב האוטונומי של טסלה – אבל עדיין לא ברור מה זה באמת אומר לגבי פרויקט 'סייברקאב' ('Cybercab') – שירות ההסעות השיתופי של טסלה.

באופן שהולם את מי שמתמחה בדרמות וביחסי ציבור ייערך אירוע החשיפה המדובר ביותר בתעשיית הרכב באולפני 'האחים וורנר' בהוליווד, וזאת למרות שרוב אירועי החשיפה של טסלה נערכים באחד המפעלים או המשרדים שלה. הבחירה באולפני הקולנוע ההוליוודיים המפורסמים מתאימה באופן מושלם לאירוע: מחר נדע אם טסלה ואילון מאסק נתנו את ההצגה של החיים שלהם או שהם פשוט חיים בסרט.

כהרגלם – טסלה ומאסק לא מספרים מה ייחשף מחר והם לא הזמינו לאירוע רבים מכלי התקשורת הגדולים שכלפיהם הם נוהגים בבוז ובסלידה. שיטה זאת משרתת היטב את יחסי הציבור של החברה מפני שזה יוצר גלי גלים של ספקולציות והמון עיסוק תקשורתי בערוצי המיינסטרים וגם ברשתות החברתיות.

אלה הם חומרי הבעירה שבזכותם מעריך שוק ההון את הערך של טסלה בכ-550 מיליארד דולר – פי עשרה ויותר משווי השוק של ג'נרל מוטורס או פורד. מאסק, מצידו, חייב להמשיך לתדלק את הסנטימנט הזה בעיקר בתקופה שבה טסלה ניצבת בפני תחרות גוברת, מתקשה לייצר רווח ומפטרת עובדים.

כהרגלו, מאסק בונה מתח לקראת כל אירוע וגם הפעם הוא לא פספס את ההזדמנות: בפוסט שהוא פרסם לפני כשבועיים ברשת החברתית שלו, X, מאסק הבטיח שמדובר, לא פחות, ב"אירוע שייכנס לספרי ההיסטוריה".
בתרחיש האופטימי – גם מבחינת מעריצי טסלה וגם עבור המשקיעים – מאסק ישתמש בתפאורה של אולפני וורנר ובשטחים המאובטחים שלהם כדי להדגים נסיעה אוטונומית של אב-טיפוס כלשהו, ואולי אף לקחת לנסיעות מבחן אנליסטים של שוק ההון, ידוענים, משפיענים וחובבי טכנולוגיה.

בתרחיש הפסימי – מבחינת כולנו – האירוע מחר יהיה תצוגת בידור חסרת ערך מעשי. במקרה כזה צריך לקוות שטסלה לא תתבזה כמו בהופעת הבכורה הידועה לשמצה שערכה בשנת 2021 לרובוט 'אופטימוס' שלה – שבו הופיע רקדן אנושי בתחפושת של רובוט.

כותרת האירוע היא "אנחנו, רובוטים", וזאת פרפראזה ברורה על ספר המדע הבדיוני של הסופר אייזק אסימוב – "אני, רובוט", שהתמקד (כבר בשנת 1950) ביחסים בין רובוטים לבני אדם. כותרת זאת העלתה שלל ספקולציות לגבי מהות האירוע, והן כוללות גם את תוכנית הרכב האוטונומי של טסלה וגם את הרובוט "האנושי" שהיא מפתחת ועד היום טרם הציגה.

חלק מן הספקולציות הן שטסלה תנצל את הבמה כדי לחשוף דגם סדרתי נוסף שאמור להיות מושק בשנה הבאה. ייתכן שמדובר סוף סוף במכונית החשמלית הקטנה שמכונה בלשון העם 'מודל 2' ואמורה לעלות פחות מ-25,000 דולר אבל רוב הסיכויים שמדובר בתוספת לאחת או יותר מסדרות הדגמים הנוכחיות שלה – למשל גרסה פחות יקרה או יותר חזקה של 'מודל 3' או של 'מודל Y'.

די מוסכם שהמונית הרובוטית של טסלה לא תהיה מבוססת על 'מודל 3' או על 'מודל X' עם יכולת אוטונומית אלא על פלטפורמה חדשה – וחלק מן ההערכות מדברות על כך שמדובר בפלטפורמה הקטנה של 'מודל 2' – מכונית דו-מושבית עם דלתות כנפי פרפר (דלתות שנפתחות כלפי מעלה) ועיצוב שמזכיר את 'סייברטראק'.

מאידך – חזון סייברקאב של טסלה שונה מן הפרויקטים של 'ווימו' של אלפאבית, החברה האם של גוגל, ושל 'קרוז' של ג'נרל מוטורס, והמיקוד שלו הוא לא רק במוניות – כלומר רכב שמסיע בין נוסע אחד לשלושה אלא גם בתחבורה ציבורית עם תפוסה גדולה יותר, למשל ואנים להסעת עשרה נוסעים או אף יותר.

'ווימו' כבר מפעילה תחבורה שיתופית רובוטית ברחובות סן פרנסיסקו, פיניקס ולוס אנג'לס, ולאחרונה אף הרחיבה את השירות המוגבל שלה גם באוסטין, טקסס והכריזה שבכוונתה להוסיף לצי שלה מכוניות מדגם יונדאי איוניק 5.
וויימו וקרוז עושות שימוש במכוניות מייצור סדרתי שהותאמו לנהיגה אוטונומית. וויימו משתמשת בעיקר ביגואר I-Pace ואילו קרוז משתמשת בשברולט בולט.

טסלה – כך אפשר היה להבין ממאסק – רוצה להתבסס על מכונית דו מושבית קטנה שתיבנה מראש ללא הגה או דוושות, ואפילו לגבי האפשרות הזאת קשה לומר אם מדובר בחזון של גאון או בטריק נוסף שנועד למשוך את המשקיעים באף. נכון להיום טסלה נטולת דוושות והגה לא תקבל אישורים רגולטוריים בארה"ב ובמקרה כזה מאסק עלול להשתמש בסירוב הזה כדי להסביר מדוע מתעכבת ההשקה של סייברקאב.

הבטחות כמו חול

את כל "אירועי החשיפה" של טסלה צריך לקחת בערבון מוגבל, בדגש על לוחות זמנים לא ריאליים שמובטחים בהם.

כבר לפני יותר מחמש שנים מאסק קיים אירוע משקיעים לקידום תחבורה אוטונומית והבטיח שעד לשנת 2020 יתגלגלו על כבישי העולם מיליון כלי רכב רובוטיים מתוצרת טסלה. ארבע שנים לאחר מכן אנחנו אפילו לא קרובים לשם.
טסלה חשפה את הטנדר 'סייברטראק' בסוף שנת 2019 אבל הצליחה לספק כלי רכב ראשונים ללקוחות שלה רק חמש שנים לאחר מכן, ואילו מכונית-העל החדשה – 'רודסטר' – נחשפה בשנת 2017 אך גרסת ייצור שלה טרם ראתה אור יום.

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה לפני כחצי שנה שטסלה ביטלה את התוכניות לרכב זול לשוק ההמוני ('מודל 2') כדי להפנות את כל המשאבים לפרויקט ההסעות האוטונומיות. מאסק אמנם כינה את הידיעה הזאת "שקרית", אבל נראה שחובת ההוכחה עליו.

חזון לא פחות מלהיב של מאסק, שגם הוא טרם הפך למציאות, נובע מהבטחתו שפרויקט התחבורה האוטונומית של טסלה יתבסס בין השאר על כך שבעלי טסלה ישכירו את המכוניות הפרטיות שלהם לחברה, וזו תתפעל נסיעות שיתופיות ותייצר להם הכנסות.

בשלב הזה של החיים נוכל אולי להסתפק בכך שמאסק יציג מחר מפת דרכים קצת יותר ברורה לייצור הדגמים השונים של החברה וכן נתונים מספריים כמו צפי לעלויות נסיעה במוניות רובוטיות או לרווחים החזויים של טסלה מהפעילות הזאת.

מה שקרה עד כה בפועל זה שטסלה פיטרה כ-10% מכוח העבודה שלה ולאחרונה עזבו או הועזבו כמה מנהלים בכירים בחברה, בהם מנהל תוכנית כלי הרכב החדשים של טסלה. בנוסף, במהלך השנתיים האחרונות נפגעו הרווחים של החברה, בין השאר בגלל התייקרות תוכנית ה'סייברטראק' והמכירות הדלות של הרכב היקר והמוזר הזה, וגם בגלל חמש קריאות לתיקון שטסלה נאלצה לבצע לו במהלך 12 חודשים מיום ההשקה.

לטסלה יש ים של בעיות עם תכונת ה'נהיגה עצמית מלאה' (FSD) וכאב הראש כולל כעת מאבקים משפטיים קשים, האשמות לגבי פרסום כוזב, וחקירה של כמעט 1,000 תאונות של טסלה על-ידי מינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני.

אז מה בכל זאת?

בחודש יוני השנה חשף מאסק את החזון שלו לפרויקט הסייברקאב לפיו זה יהיה "שילוב של Airbnb ואובר", וזה באמת חזון מקסים שבו בעלי טסלה יכולים להרוויח כסף מן הנכס שלהם ואולי אף לקבל החזר חודשי גדול יותר מעלות הליסינג. במקביל זה פרויקט נכון מבחינה חברתית, והוא חוסך רכישה מיותרת של כלי רכב.

כאשר פרויקט כזה פועל בהיקף רחב הוא גם יכול לייצר לטסלה רווחים מאוד מכובדים. אבל כל זה יישאר בגדר חזון כל עוד שטסלה לא תפרסם נתונים קונקרטיים אודות עלות הרכב והמערכות שלו, לוחות זמנים, צפי לאישורים רגולטוריים, עלויות ביטוח וכיוצ"ב.

לא מן הנמנע שטסלה תכריז מחר על שותפות עסקית עם חברת ההסעות השיתופיות 'אובר' אשר חתמה במהלך השנתיים האחרונות על שיתופי פעולה עם מספר חברות שמפתחות נהיגה אוטונומית, בהן 'וויימו', 'קרוז', Wayve ואחרות. טסלה אולי רוצה – ואולי גם יכולה – לפעול לבדה, אבל שותפות כזאת יכולה לקצר את הזמן לשוק – בתנאי שלטסלה תהיה פלטפורמה מתאימה ובדוקה.

ייתכן גם שבין שלל האפקטים ההוליוודיים יימסרו פרטים עדכניים אודות הרובוט 'אופטימוס' שטסלה מפתחת וכמובן גם לגבי 'מודל 2'.

נושא מעניין נוסף שעשוי להיות מוצג מחר הוא התייחסות למערכת ה-FSD של טסלה, שצברה עד היום נתונים של יותר מ-1.5 מיליארד קילומטרים.

לקריאה נוספת:

טסלה עוברת את משבר גיל ה-20: ירידה במכירות ועליה בסיבוכים ובחידושים
טסלה תפצה את משפחת המהנדס שנהרג בגלל הטייס האוטומטי שלה
אוטומוטיב ניוז: טסלה איבדה את מעמדה כ"מותג יוקרה" והיא תדורג מעכשיו מול טויוטה ופורד

The post טסלה שנוסעת לבד: האם אילון מאסק יחשוף מחר את סייברקאב? appeared first on TheCar.

בחלק מן הדגמים ההיברידים מתוצרת טויוטה ולקסוס משנות הדגם 2019 עד 2022 קיים פגם תכנוני בצמת חוטי החשמל שאחראית על תפקוד מערכת ההנעה הכפולה, וכתוצאה מכך נגרמת בתוכה חלודה (קורוזיה) מוקדמת שעלולה לגרום לכשל של המערכת ההיברידית כולה. זאת הטענה המרכזית שנטענה כנגד טויוטה בתביעה ייצוגית שהגיש בקנדה 'איגוד הגנת הרכב' (APA) בשם בעלי הרכב הרלוונטיים – רובם בעלי טויוטה ראב 4.

לאחרונה אישר בית המשפט העליון בקוויבק, קנדה, הסדר פשרה בתביעה הזאת, וראשי האיגוד מגדירים אותו כ"הסדר טוב מאוד, עם פרמטרים ברורים וערך כספי משמעותי".

צריך להדגיש: עיקר הנזקים נגרמו לבעלי רכב שמתגוררים ונוהגים באזורים צפוניים בקנדה שבהם הרשויות מפזרות בחורף מלח על הכבישים כדי למנוע התקרחות וסכנת החלקה. מלח נוטה לחדור למערכות עדינות בתוך הרכב ולפגוע בהן. בעקבות חשיפת הבעיה בקנדה היא התגלתה גם במדינת מיין, בארה"ב, ובמדינות נוספות במערב התיכון האמריקני, אבל לא במדינות חמות כמו שלנו.

עם זאת – חשוב לזכור שמלח עלול להאיץ קורוזיה אבל לא לגרום לה – ואם ישנם חלקי צמת חשמל שחשופים לאלמנטים הם עלולים להיכשל במוקדם או במאוחר אם לא יינקטו אמצעי הגנה מתאימים.

ככלל – צמות חשמל הן בין החלקים היקרים ברכב מפני שהן מתוכננות ומורכבות באופן אינדיבידואלי לכל דגם ואין כמעט ייצור תחליפי שלהן. במחירוני החלקים ההזויים של מדינת ישראל מגיעים מחירי צמות החשמל לעשרות אלפי שקלים וגם בקנדה מדובר בחוויה מפוקפקת למדי: תיקון צמת חוטי החשמל במוסך רשת של טויוטה בקנדה עולה בין 4,000 ל-5,500 דולר ארה"ב, כשמתוך זה עלות העבודה נאמדת בכ-1,100 דולר.

במהלך ההליך המשפטי נחשף שבטויוטה הבינו די מהר את הבעיה ההנדסית שקיימת בתכנון צמת החשמל הזאת ומהנדסיה ניסו לתקן אותה לא פחות מארבע פעמים לאורך התקופה. במקור העניקה טויוטה לבעלי הרכב רק שלוש שנות אחריות או עד 100,000 קילומטרים, וכל מי שעבר את המספרים האלה נאלץ לשלם מכיסו סכומי כסף לא מבוטלים.

בזכות התובענה הייצוגית וההסדר שהושג במסגרתה האריכה טויוטה את האחריות לצמת החשמל למשך 8 שנים או 260,000 קילומטרים, וזאת יכולה להיות פרקטיקה מצוינת בכל מקרה שבו מתגלה כשל סדרתי. לדוגמה, אם מהנדסי טויוטה סבורים שצמת החשמל שלהם תוכננה ויוצרה בקפידה ועומדת בכל הסטנדרטים הראויים – יתכבדו נא וירחיבו את האחריות לגביה גם במדינות שבהן לא מפזרים מלח על הכבישים. אחרי הכל – אם התכנון כל כך מוצלח הרי הם לעולם לא ייאלצו לממש את האחריות שיעניקו.

אגב, בהקשר הזה צריך לומר מילה טובה על טויוטה, שבשונה מיצרניות אחרות שמתיימרות לחקות אותה היא בהחלט יודעת לקחת אחריות ולטפל בלקוחות שלה. בקנדה, כמו בישראל, תביעות ייצוגיות נוטות לארוך הרבה מאוד שנים. במקרה הזה חתרו אנשי היצרנית היפנית להגיע להסדר עם התובעים והצליחו לגבש אותו בתוך פחות משנה (ובסה"כ כשנתיים וחצי לאחר הגשת התביעה).

בנוסף להארכת האחריות כאמור טויוטה תחזיר כסף לכל בעל רכב שנאלץ לשלם מכיסו תמורת תיקון צמת החשמל (גם אם כבר מכר את הרכב שלו), ובכלל זה גם תמורת הוצאות עקיפות כמו גרירת הרכב ושכירת רכב חלופי.

יתרה מכך: גם לקוחות שקיבלו מטויוטה "הנחה לפנים משורת הדין" בעת ביצוע תיקון של צמת חוטי החשמל, ולצורך זה חתמו על נוסח שחרור שפוטר את היצרנית מאחריות נוספת כלפיהם – יקבלו מטויוטה החזר מלא על כל מה ששילמו, וכך גם מי ששילמו רק תמורת בדיקת הרכב או גרירה שלו מבלי שביצעו בסופו של דבר את התיקון.

ההסדר בקנדה כולל קרוב ל-100,000 כלי רכב משבעה דגמים שונים שנושאים את סמלי טויוטה ולקסוס: RAV4 (בשתי גרסאות) שנמכרו בשנות הדגם הקנדיות 2019-2022, היילנדר 2020-2022, ונזה (קרוסאובר שמסבוסס על ראב 4) 2021-2022, סיינה 2021-2022, ושתי גרסאות של לקסוס NX.

להערכת טויוטה היא תיאלץ להיפרד לטובת ההסדר מכ-40 מיליון דולר (אם כי למזלה מדובר בדולרים קנדים, כלומר "רק" 29.3 מיליון דולר ארה"ב). מתוך זה, עורכי הדין שהגישו את התביעה לוקחים הביתה כחצי מיליון דולר.

יש לכם טויוטה או לקסוס עם תקלה בצמת החשמל, או כל תקלה בכל דגם אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

האם יבואנית טויוטה גבתה תשלום כפול על אחריות לסוללות לרכב היברידי?
החלפתם מצבר בטויוטה RAV4 שלכם? יש מצב שהרכב עלול להישרף
יונדאי סונטה היברידית: המנוע נהרס, כלמוביל תשלם 15,000 שקלים

The post תקלה סדרתית במערכת החשמל תעלה לטויוטה 30 מיליון דולר appeared first on TheCar.

לקראת סוף השבוע שעבר, ותערוכת המכוניות בפריז שתיפתח בשבוע הבא, נפוצו באירופה שמועות חדשות לגבי מיזוג אפשרי של רנו לתוך סטלנטיס. שמועות כאלה הושמעו לא מעט פעמים בעבר – בין השאר כאשר דובר על איחוד אפשרי של רנו עם פיג'ו-סיטרואן עוד לפני המיזוג שלה עם פיאט-קרייזלר וגם כאשר דובר על מיזוג בין רנו לבין פיאט-קרייזלר.

ביום חמישי האחרון ביקר מנכ"ל סטלנטיס, קרלוס טבארס, באחד ממפעלי הרכב של פיג'ו-סיטרואן במזרח צרפת ובתשובה לעיתונאים שם הוא דחה את השמועות אודות שיחות בין החברות. לדבריו מדובר ב"ספקולציות טהורות".
לעומת זאת, פחות או יותר במקביל השתתף מנכ"ל רנו, לוקה דה מאו, באירוע שנערך בפריז וגם הוא נשאל שאלה דומה. דה מאו לא השיב בשלילה אבל כינה את הדברים "שמועות" ונמנע מלהתייחס לכך.

העיתון האיטלקי Sole 24 Ore פרסם קודם לכן כתבה אודות האופן שבו, לטענת אנשי העיתון, התגבשו בין שתי יצרניות הרכב דיונים בנוגע למיזוג אפשרי, כאשר כמו תמיד – המוטיבציה משני הצדדים יכולה להיות ניסיון להשיג "יתרון לגודל".

מוקדם יותר השנה נפוצו בעיתונות האיטלקית ידיעות קודמות אודות מיזוג אפשרי בין סטלנטיס לרנו והנרטיב שלהן היה שמי שעומדת מאחורי מהלך כזה היא לא אחרת מאשר ממשלת צרפת שמחזיקה נתח משמעותי יחסית ברנו ונתח פחות משמעותי בסטלנטיס (היות שממשלת צרפת החזיקה בבעלות חלקית בפיג'ו-סיטרואן ערב המיזוג שלה עם פיאט-קרייזלר).

הדוחפת העיקרית: ממשלת צרפת

רנו עוברת בשנים האחרונות טלטלות עזות שמסכנות את עצם קיומה העצמאי, וקברניטיה מנסים לנווט את הספינה במים סוערים בתוך כדי ביצוע רפורמות נחוצות.

הברית האיתנה עם ניסאן – אשר הפיחה ברנו רוח חיים במשך כל העשור האחרון – עמדה בסכנה מפני שנמאס ליפנים לתמוך בצרפתים והם נלחמו להשתחרר מעולם. בסופו של דבר נחתם הסכם הפסקת אש שבמסגרתו נאלצה רנו למכור את נתח השליטה בניסאן ולהשוות את יחסי הבעלות ההדדיים.

בינתיים רנו ביצעה ארגון מחדש משמעותי והפרידה את הארגון שלה לשתי חברות נפרדות – 'אמפר' שמפתחת כלי רכב חשמליים ו'סוס' שמפתחת כלי רכב עם מנועי בעירה, והיא אף הבטיחה השקעה משמעותית של ג'ילי הסינית ב'סוס' ושל ניסאן ב'אמפר'.

אלא שבממשלת צרפת, שמחזיקה את נתח הבעלות הבודד הגדול ביותר ברנו, חוששים לגבי עתיד החברה הצרפתית ובמיוחד מן ההשלכות שעלולות להיות לכך על פיטורי עובדים בצרפת.

בינתיים, בלי קשר, מתמודד קרלוס טבארס, מנכ"ל סטלנטיס, עם ביצועים כספיים חלשים מאוד של החברה בשנה האחרונה ועם קריאות שנשמעות להדחתו.

סטלנטיס חתכה בשבוע שעבר את תחזית הרווח שלה לשנה הנוכחית והזהירה שהיא צפויה "לשרוף" יותר מזומנים מכפי שצפתה תחילה, במיוחד בגלל דשדוש של קרייזלר בארה"ב.
בחצי השנה האחרונה נחתך ערך המניה של סטלנטיס ביותר מ-55% והערך של החברה צנח ביותר מ-50 מיליארד דולר. אלה הביצועים הגרועים ביותר של מניות מבין כל יצרניות הרכב האירופאיות.

בשבוע הבא, ערב תערוכת פריז, תחשוף רנו באופן רשמי את רנו 4 החשמלית החדשה ואת תוכניות החישמול שלה לשנים הבאות. באותה הזדמנות ייפגשו מנכ"לי שתי החברות על זירה אחת ומן הסתם גם יענו לשאלות עיתונאים. האם הם יכחישו את הדיבורים ואת אפשרות המיזוג הזאת? נמתין לשבוע הבא.

לקריאה נוספת:

מיצובישי תצטרף לברית בין הונדה לניסאן
רנו ביטלה את ההנפקה המתוכננת של חטיבת הרכב החשמלי. מה זה אומר לגבי תעשיית הרכב?
רנו, אחת מיצרניות הרכב הראשונות בעולם, נאלצת להיעזר בחברה איטלקית קטנה כדי לפתח מנוע דיזל חדש
ניסאן רנו וג'ילי מקימות בריתות חדשות ומחודשות

The post רנו לא תתמזג לתוך סטלנטיס. ואולי כן appeared first on TheCar.

יצרנית הרכב הסינית BYD הכריזה בסוף השבוע על קריאה לתיקון של 96,714 כלי רכב חשמליים מדגמי דולפין ו-ATTO 3 (שנקראת בסין 'יואן פלוס') וזאת כדי לבודד רכיב פגום של מערכת ההיגוי החשמלי אשר עלול לגרום להתלקחות ושריפה.

מבצע הקריאה לתיקון מתחיל היום (30 בספטמבר 2024) ויכללו בו שתי קבוצות של מכוניות. הראשונה יוצרה בין 2 בנובמבר 2022 ועד ל-19 ביוני 2023 והשנייה יוצרה החל ב-4 בפברואר 2023 ועד ל-26 בדצמבר 2023.

אנשי BYD הודיעו לרשויות הפיקוח בסין שהתגלתה תקלה בתהליך הייצור של בקר הגה הכוח החשמלי Column-Assist (CEPS) – וליתר דיוק של אחד הקבלים (Capacitor) שמולחמים על לוח המעגלים של יחידת הבקרה הזאת בחלק מכלי הרכב. בהודעה לרשויות נכתב שהקבל הזה "עלול לפתח מיקרו-סדקים שעלולים להתרחב ולגרום לקצר חשמלי, מה שעלול לגרום לקבל להתחמם יתר על המידה ולהישרף, או אפילו לעלות באש (רכיבים סמוכים לו – ג.מ.)".

תיקון התקלה יבוצע באמצעות התקנת "אטמי בידוד בקר" ולצורך זה יזומנו הלקוחות הרלוונטיים למוסכי השירות. כמו בכל קריאה לתיקון – היא תבוצע על חשבון היצרנית.

BYD ביצעה השנה קריאה קודמת לתיקון, ב-30 באפריל, במסגרתה עודכנה תוכנה ב-16,666 כלי רכב חשמליים מדגם 'שחף' הקטנה שנמכרו בסין, וזאת כדי לפתור בעיית תצוגה של מצלמת הרוורס. באוגוסט 2022 ביצעה BYD קריאה לתיקון של יותר מ-50,000 קרוסאוברים היברידים-נטענים מדגם טאנג שיוצרו בין ה-5 באפריל 2021 ל-18 באפריל 2022 ונמכרו רק בסין. באותו מקרה הייתה אפשרות של חדירת מים לחלק מן התושבות של הסוללות החשמליות ברכב.

קריאה משמחת לתיקון

הקריאה לתיקון של BYD לתיקון היא אירוע חיובי, אפילו משמח, מפני שזה מעיד על אימוץ סטנדרטים שנהוגים בתעשיית הרכב העולמית. ה"שמחה", הזאת תהיה מלאה רק כאשר נדע בוודאות ש-BYD מקפידה לבצע גם בישראל תיקונים של תקלות סדרתיות שרלוונטיים לכלי רכב שנמכרים אצלנו.

קריאות לתיקון הם חלק לא נפרד וחשוב מתהליך הייצור והתחזוקה של כלי רכב בעולם. יצרניות רכב לא יכולות למנוע מראש את כל התקלות שנגרמות בגלל טעויות הנדסה או תקלות יצור – ובמיוחד לנוכח העובדה שרוב הרכיבים שמותקנים במכוניות לא מיוצרים על ידי היצרניות עצמן אלא על-ידי ספקיות משנה שלהן.

קריאה לתיקון נועדה לפתור תקלות ובעיות במכוניות שכבר מתגלגלות על הכבישים (או נמצאות בדרכן ללקוחות) גם כדי למנוע סכנות בטיחותיות וגם כדי שעלות התיקון של כשלים סדרתיים לא תוטל על בעלי הרכב.

בתקופה שבה נוחתות אצלנו עשרות יצרניות רכב סיניות – שלרובן אין ניסיון של ממש בשיווק רכב באירופה ובישראל – עדיף לבטוח ביצרניות שמבצעות תיקוני תקלות סדרתיות מאשר באלה שלא לוקחות אחריות.

כפי שחשפנו לא אחת ב-TheCar – כמה וכמה יצרניות רכב ותיקות וידועות לא לוקחות אחריות על כשלים משמעותיים, וחלקן מתקנות תקלות כאלה רק בחלק מן השווקים שבהן הן פועלות אבל לא עושות את זה בישראל.

אלא שבעוד שהרבה יותר קל לאתר מצבים כאלה ולהוקיע את היצרניות הוותיקות שמוכרות רכב באירופה ובארה"ב – רוב מה שקורה בסין נסתר מן העין עבורנו. קיים חשש שיצרניות סיניות יסתירו מידע שקשור לתקלות סדרתיות ושמקרים כאלה עלולים להיות מגובים על-ידי הממסד הסיני.

כמו תמיד, כצרכנים ובעלי רכב אנחנו צריכים לחשוש יותר מיצרניות שלא מכריזות על תקלות סדרתיות ("ריקול") ולא מתקנות אותן, מאשר מיצרניות שכן לוקחות אחריות.

מחברת 'שלמה מוטורס', יבואנית BYD לישראל נמסר: "על פי היצרן ה-recall לא כולל את כלי הרכב שיובאו ושווקו בישראל על ידי שלמה מוטורס".

לקריאה נוספת

השיטה של סובארו: מתקנת באמריקה ובאירופה ועושקת בעלי רכב בישראל

מיצובישי שדרגה את מערכות הבטיחות של אאוטלנדר אבל לא לוקחת אחריות על תקלות במערכות קיימות

בעלי הונדה סיוויק 1.0 ליטר צריכים מנוע חדש. בינתיים הם יקבלו 4 ליטר שמן מנוע

The post ריקול משמעותי ל-BYD אטו 3 ודולפין, וזה אירוע חשוב וחיובי appeared first on TheCar.

מגזין הרכב והצרכנות הבריטי הוותיק What Car? פרסם בסוף השבוע את תוצאות סקר האמינות השנתי שלו, אשר נערך השנה בקרב 29,967 בעלי מכוניות משומשות עד גיל חמש.

הסקר כלל השנה 199 דגמים של 31 מותגי רכב, וקוראי המגזין נשאלו כמה תקלות היו ברכב שלהם בשנתיים שחלפו, מה היו עלויות התיקון, ועד כמה הם שבעי רצון מן השירות שניתן לרכב שלהם. התוצאות מפתיעות.

שיטת הניקוד של What Car? מבוססת על ציון מרבי של 100, וככל שבעלי הרכב מדווחים על תדירות תקלות גבוהה יותר ועל עלות תיקון גבוהה כך נגרעות נקודות. באופן כללי, בעל רכב אחד מכל ארבעה וחצי נסקרים (22%) דיווח על תקלה שתוקנה ברכב שלו בשנתיים האחרונות – ונזכיר שמדובר במכוניות חדשות יחסית (גיל ממוצע של שנתיים וחצי).

82% מן התיקונים בוצעו במסגרת אחריות היצרניות, ובחינם, ועלות התיקון של כ-15% מבין התיקונים הנותרים עמדה על פחות מ-500 ליש"ט (פחות מ-2,500 שקלים). עם זאת – בכ-3% מן המקרים (קרוב ל-900 כלי רכב) עמדה עלות התיקון על יותר מ-7,500 שקלים, וכ-12% מן המכוניות התקלקלו באופן שאי אפשר היה להמשיך לנהוג בהן – ומשך התיקון ארך יותר משבוע.

הסקר הבריטי מפרט גם לגבי דגמים ספציפיים וגם לגבי מותגים באופן כללי, וכאמור – בשיטת הניקוד של What Car? ככל שהציון גבוה יותר כך מדובר בכלי רכב ובמותגים שהתקלקלו פחות ועלויות התיקון היו נמוכות יותר.

החדשות הטובות תחילה

צריך לומר מילה טובה על המותג 'מיני', שמדורג השנה עם ציון האמינות הטוב ביותר מפני שבכל הסקרים מן הסוג הזה קיימת הטיה טבעית לרעת מותגי פרימיום. הטיה כזאת נגזרת מרמת הציפיות שיש למי שקונה מותג פרימיום או חצי-פרימיום ומשלם סכומי כסף גדולים יותר.

כך, למשל, מי שקונה מותג לואו קוסט כמו דאצ'יה לא מצפה לקבל רמת אמינות גבוהה כמו מי שקונה פולקסווגן, ומי שנתקל בתקלה במרצדס יהיה פחות סלחן כלפיה ביחס למי שנתקל בתקלה דומה בפיאט.

לאחר שכל זה נאמר אפשר להבין את ההפתעה שגלומה בדרוג של עשרת מותגי הרכב האמינים ביותר בבריטניה, שבראשם – כאמור – ניצב 'מיני' עם ציון של 98.3%. לא מיותר להזכיר שמיני הדיחה השנה את האלופה הקודמת – לקסוס – מן המקום הראשון.

הרבה פחות מפתיע למצוא מותגים יפנים בארבעת המקומות הבאים (לקסוס עם 97.9%, סוזוקי עם 97.7%, הונדה עם 96.6% וטויוטה עם 96.1%), אבל במקומות השישי והשביעי מדורגות דאצ'יה עם 96.0% וסיטרואן עם 94.1%. את עשרת המקומות הראשונים ברמת האמינות ועלות התיקונים חותמות ב.מ.וו עם 94.0%, רנו עם 93.6% ויונדאי עם 93.5%.

קבוצת טויוטה, כמה לא מפתיע, מככבת ברשימת הדגמים האמינים ביותר, ולקסוס NX וטויוטה אייגו X הם שני הדגמים היחידים השנה שהשיגו ניקוד מושלם של 100%. לקסוס כבשה את המקום הראשון בקטגוריית רכבי המנהלים עם ES שקיבלה ציון של 99.3%, ואילו NX הוא הקרוסאובר המשפחתי הטוב ביותר ולקסוס RX הוא "מכונית היוקרה" האמינה ביותר.

מכירות היטב את הדרך למוסך

מבין כ-30,000 בעלי הרכב שנסקרו השנה בסקר של What Car? צריך לרחם הכי הרבה על בעלי מרצדס ופולסטאר ששילמו סכומי פרימיום ומצאו את המותגים שלהם במקום העשירי (מרצדס 89.7%) והתשיעי (פולסטאר 89.3%) מבחינת רמת חוסר האמינות ועלות התיקונים של המכוניות שלהם. מצבם של לקוחות אאודי רק קצת יותר טוב (מקום שמיני עם 89.0%), ואילו לקוחות פיאט (88.2%), סיאט (87.5%) ו'ווקסהול' (אופל הבריטית, עם ציון של 84.7%) מכירים לא רע את הדרך למוסך.

אבל בין המותגים הגרועים ביותר מבחינת רמת האמינות שלהם, כפי שזאת משתקפת מן הסקר השנתי, יש שני מותגי פרימיום – לנד רובר שהוא המותג החמישי הכי פחות אמין (87.1%) ואלפא רומיאו שניצבת במקום השני הכי פחות מכובד עם 84.1%.

כעת נותרנו עם שני המותגים הגרועים ביותר מבחינת רמת האמינות שלהם אבל רק אחד מהם – ניסאן – ראוי לשאת בתואר "אכזבת השנה".

עם ציון של 85.9% ניצבת ניסאן במקום השלישי, אחרי אלפא רומיאו. אלא שבעוד שחוסר אמינות נחשב פעם לאחד מערכי המותג האיטלקי – ניסאן הייתה יצרנית הרכב היפנית השנייה בגודלה והמקום הטבעי שלה אמור להיות הצד האחר של הסקאלה ולא תחתית החבית.

ההשפלה של ניסאן, כך מדגישים אנשי המגזין, מושלמת בכך שדגם 'ג'וק' שלה מחזיק בתואר המפוקפק של "הדגם הכי פחות אמין בכל תחום" עם "ציון מעורר רחמים של 50%".

התואר המצער של "מותג הרכב הכי פחות אמין בבריטניה לשנת 2024" מוענק השנה למותג בריטי לשעבר וסיני כיום – MG – שקיבל רק 76.9%. המותג הסיני מחזיק השנה בתואר משפיל נוסף – "הרכב החשמלי הכי פחות אמין" עם MG4 – שקיבל ציון כולל של 63.8%. מצבו של MG ZS החשמלי לא הרבה יותר טוב עם 69.3%.

לעומתם, הציון של MG5 השנה הוא 92% וזה מוכיח שיש פתח לתקווה. אנשי המגזין הבריטי מדווחים שבעלי MG רבים התלוננו על מספר רב של תקלות וגם על משך זמן ארוך שארכו התיקונים. חלק מבעלי הרכב ציינו גם שעלויות התיקון שלהם היו גבוהות.

אלה הדגמים הכי פחות אמינים בהתאם לסקר של What Car? לשנת 2024 לפי קטגוריה:

• קרוסאוברים חשמליים: ווקסהול מוקה חשמלית (65.6%)
• כל כלי הרכב החשמליים: MG4 עם 63.8%
• קרוסאוברים קטנים: ניסאן ג'וק (50.0%)
• מכוניות קטנות: סיאט איביזה (78%)
• מכוניות משפחתיות קומפקטיות: פולקסווגן גולף דיזל (70.4%)
• מכוניות מנהלים: ב.מ.וו סדרה 5 דיזל (79.8)
• מכוניות קופה, קבריולה וספורט: BMW סידרה 4 קופה/קבריולה (79%)
• קרוסאוברים משפחתיים: קיה ספורטאז' דיזל (66.2%)
• מכוניות יוקרה: פורשה קאיין (84.6%)
• כלי רכב עם שבעה מושבים: אאודי Q7 עם 80.8%

אלה הדגמים הכי אמינים בהתאם לסקר של What Car? לשנת 2024 לפי קטגוריה:

• קרוסאוברים חשמליים: טסלה מודל Y עם 99.2%
• כל כלי הרכב החשמליים: מיני חשמלית (98.4%)
• קרוסאוברים קטנים: מיני קאנטרימן (99.7%)
• מכוניות קטנות: טויוטה אייגו X עם  100%
• מכוניות משפחתיות: סקודה אוקטביה (99.3%)
• מכוניות מנהלים: לקסוס ES עם 99.3%
• מכוניות קופה, קבריולה וספורט: פורשה 718 בוקסטר/קיימן (99.3%)
• קרוסאוברים משפחתיים: לקסוס NX עם 100%
• מכוניות יוקרה: לקסוס RX עם 100%
• כלי רכב עם שבעה מושבים: יונדאי סנטה פה (98.9%)

לקריאה נוספת:

שומר כספו ירחק: אל תמהרו לקנות רכב משומש עם רצועת תזמון רטובה

נזילת שמן מסוכנת מדגמי יגואר 2021-2024 – אבל בישראל לא הוכרז ריקול

קנית רכב משומש מחברת טרייד אין? כנראה שעבדו גם עליך

The post זה מותג הרכב הכי פחות אמין בבריטניה appeared first on TheCar.

הממשל האמריקני יציג בקרוב חקיקה שתאסור מכירה של מכוניות מתוצרת יצרניות רכב סיניות כבר משנת הדגם 2027 אשר מתחילה בארה"ב בעוד קצת יותר משנה וחצי. כשנה לאחר מכן צפוי להיכנס לתוקף איסור מכירה של מכוניות עם מערכות מקושרות עם חומרה או תוכנה מתוצרת סין, גם אם המערכות האלה מותקנות במכוניות מתוצרת של יצרניות רכב לא סיניות.

אמש פרסמה 'לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר האמריקני' הודעה אודות הצעת החוק המוצעת, ועל אף שזו כוללת גם איסור מכירה או ייבוא של מכוניות מקושרות מתוצרת רוסיה – ברור שהחלק הזה קצת חסר משמעות והכוונה היא בעיקר לתוצרת סין.

החשש של הממשל האמריקני הוא מפני ריגול, ושרת המסחר האמריקנית ג'ינה ריימונדו אמרה את הידוע והמובן מאליו: "למכוניות כיום יש מצלמות, מיקרופונים, מעקב GPS וטכנולוגיות אחרות שמחוברות לאינטרנט. לא צריך הרבה דמיון כדי להבין איך יריב זר עם גישה למידע הזה יכול להוות סיכון רציני הן לביטחון הלאומי שלנו והן לפרטיות של אזרחי ארה"ב. ריימונדו הוסיפה שכדי להתמודד עם אותם חששות נוקט משרד המסחר האמריקני ב"צעדים ממוקדים ופרואקטיביים כדי למנוע מטכנולוגיה מתוצרת סין ורוסיה לעלות על כבישי ארה"ב".

החקיקה המוצעת תחול על כל סוגי הרכב – בהם מכוניות, טנדרים, משאיות ואוטובוסים, אבל לא על כלי רכב שלא עושים שימוש בדרכים ציבוריות, למשל כלי רכב שמשמשים לבנייה ולחקלאות.

אינטל בפנים

היות שבימינו אין מכוניות חדשות שנמכרות בשווקים מפותחים בלי רכיבי קישוריות כאלה או אחרים הרי שהחלק הראשון של החקיקה יוצר מחסום מפני מכירה של כל רכב סיני בארה"ב – אפילו אם הוא לא מיוצר בסין אלא במקסיקו או בקנדה.

החלק השני של החקיקה פחות מובן מאליו. בפועל הוא קובע איסור מכירת מערכות חומרה או תוכנה מתוצרת סין, וזה סוגר כל סדק אפשרי שדרכו יכולות "לזלוג" מערכות סיניות – אפילו אם כלי הרכב עצמם היו מיוצרים על אדמת ארצות הברית.

עם זאת, ההגדרה שפורסמה כרגע (עדיין לא כנוסח של הצעת חוק), היא שייאסר על יצרניות "עם קשרים לסין או לרוסיה" למכור בארה"ב כלי רכב מקושרים שמכילים חומרה או תוכנה של מערכת קישוריות לרכב, או תוכנת נהיגה אוטומטית, וזאת אפילו אם הרכב יוצר בארה"ב.

ההגדרה הזאת עוד תעבור בוודאי עידון ושיוף אחרת היא עלולה לגרום למצבים מביכים. לג'נרל מוטורס, למשל, יש "קשרים עם יצרניות סיניות" מפני שהיא מייצרת שם מכוניות במסגרת פרויקטים משותפים עם יצרניות רכב סיניות. סביר להניח שהמחוקקים לא רוצים למנוע מג'נרל מוטורס למכור מכוניות בארה"ב.

המדיניות האמריקנית יכולה אמנם לנבוע מחשש אמיתי לפגיעה בביטחון הלאומי האמריקני או בפרטיות של אזרחים, וזה חשש הגיוני, אבל לא יהיה זה מופרך להניח שתעשיית הרכב האמריקנית בוחשת מאחורי הקלעים כדי להקים לטובתה מחסומים מפני כניסת יצרניות רכב סיניות לשוק הביתי שלה.

לפני כעשרה ימים העבירה ממשלת ארה"ב חקיקה שמטילה – החל מסוף השבוע הנוכחי (27 בספטמבר) מכס בשיעור של 100% על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, וכן מכס של 50% על תאים סולאריים מתוצרת סין ו-25% על פלדה, אלומיניום, סוללות לרכב חשמלי ועל מינרלים שונים שמיוצאים מסין.

מלחמת סחר?

ממשלת סין מתנגדת כמובן לכך שארה"ב תרכוב על הסנטימנט של ביטחון לאומי ותשתמש בפרקטיקות מפלות כנגד חברות ומוצרים סינים, וזאת גם השורה התחתונה של תדרוך שהעביר אמש דובר משרד החוץ הסיני בפני עיתונאים.

"סין קוראת לארה"ב לכבד את עקרונות השוק ולספק סביבה עסקית פתוחה, הוגנת, שקופה ולא מפלה לחברות סיניות", אמר הדובר, והוסיף ש"סין תשמור בנחישות על זכויותיה והאינטרסים הלגיטימיים שלה" – וזה משפט שעלול להתפרש כאיום.

אגב, דבר מוזר או מביך או לא מובן במדיניות הזאת נוגע לבידול בין מכוניות מקושרות לבין טלפונים חכמים מתוצרת סין. ארה"ב אמנם מחרימה את יצרנית האלקטרוניקה 'וואווי' אבל בארה"ב נמכרו מיליוני טלפונים חכמים מתוצרת סינית, ורובם מחוברים לאינטרנט באופן קבוע ומעבירים שפע של מידע ליצרניות המכשירים ואל חברות שמפעילות אפליקציות שונות, למשל טיק טוק.

ומה בישראל?

כרגיל, משרד התחבורה הישראלי לא עוסק באף נושא מבלי שמישהו מביא אליו את כל הנתונים והרעיונות כשהם לעוסים ומוכנים לבליעה. לא מפתיע, לכן, שהמשרד שאחראי על הרכב והתחבורה ועל הביטחון שלנו בכבישים – לא הציף עד היום את סכנות הסייבר בכלל, ובפרט את המשמעויות הצרכניות והביטחוניות של קישוריות בין הרכב שלנו אל יצרניות הרכב הסיניות.

מה שהרבה יותר מטריד זה שגם משרד הביטחון לא התערב בסוגיה הזאת, ואם בכך לא די – מכוניות סיניות אף זכו במכרזי רכב של משרד הביטחון והן נכנסות מידי יום לתוך בסיסי צה"ל. האם זאת חלמאות? טיפשות? אטימות או סתם טמטום? ימים יגידו.

לקריאה נוספת:

האם מכוניות סיניות יאספו מידע על אזרחים אמריקנים עבור ממשלת בייג'ינג? לא אם זה תלוי בממשל ביידן

הצעיר שפרץ לטסלה מאתגר את יצרניות הרכב: תלמדו לעבוד עם קהילת ההאקרים

סיגניה הישראלית היא חברת אבטחת הסייבר של קבוצת המירוצים של מהינדרה

The post מכוניות סיניות? לא בבית ספרנו appeared first on TheCar.

חברת השכרת הרכב הבינלאומית Avis דיווחה לאחרונה למשרד התובע הכללי של קליפורניה ולרשויות הרלוונטיות על פריצת סייבר אל מאגר הנתונים שלה, שבמהלכה נגנבו נתונים אישיים של קרוב ל-300,000 לקוחות.

לפי אוויס, הפריצה לאפליקציה העסקית של החברה התרחשה בין ה-3 באוגוסט ל-6 באוגוסט השנה וזוהתה ב-5 באוגוסט, אולם הדיווח לרשויות בוצעה כמעט שבועיים לאחר מכן.
במקביל, חברה התחבורה השיתופית Zipcar, שהיא חברה אחות של אוויס, דיווחה למשרד התובע הכללי של מדינת מיין על דליפת נתונים "שנגרמה בגלל עוולות פנימיות" והשפיעה על 299,006 לקוחות.

'זיפקאר' ו'אוויס' הן חברות בת של Avis Budget Group, שהיא הבעלים של חברות השכרה נוספות – בהן Flexcar, Budget Truck Rental ו- Payless. החברה האם מפעילה 11 אלף אתרים שפרושים ב-180 מדינות.

אנשי אוויס דיווחו שהם "נקטו צעדים מיידיים" לחסימת הגישה של התוקפים ושהם פתחו בחקירה עם מומחי אבטחת סייבר חיצוניים והודיעו על הפריצה לכ-300,000 הלקוחות שפרטיהם נגנבו. לדבריהם, לקוחות רלוונטיים של החברה קיבלו ממנה הודעה בזו הלשון: "אנחנו כותבים כדי ליידע אותך על תקרית אבטחת מידע שקשורה לחלק מן המידע האישי שלך".

לאחר דלף המידע מציעה חברת השכרת הרכב ללקוחות שנפגעו 12 חודשים של ניטור אשראי חינם, כמו גם שירותי שחזור זהות באמצעות חברת Equifax שמתמחה בכך. אוויס ממליצה ללקוחות "להישאר ערניים להונאות על ידי מעקב אחר הדוחות הכספיים ודוחות האשראי שלהם".

אוויס אמנם לא פרסמה איזה מידע נגנב – למעט העובדה שהוא כולל את "השם או מזהים אישיים אחרים" – אבל עצם העובדה שהחברה מדגישה שלקוחות חייבים לשים לב לפעולות חשודות בחשבונות הבנק ובכרטיסי האשראי שלהם מדברת בעד עצמה.

אנשי אוויס דיווחו גם שהחברה "נקטה בנוסף צעדים לפרישה והטמעה של אמצעי הגנה נוספים במערכות שלנו, ואנו בוחנים באופן פעיל את ניטור האבטחה והבקרות שלנו כדי לשפר ולבצר אותם".

הנתונים האישיים שלנו בסכנה

חברות השכרת רכב הן לא המטרות המועדפות ביותר על פושעי סייבר, ולמרות זאת דיווחו כמה מהן בשנים האחרונות על מתקפות סייבר משבשות. חברת השכרת הרכב הגרמנית 'סיקסט' (Sixt), שפועלת ביותר מ-2,000 אתרים ב-110 מדינות, ספגה באפריל 2022 מתקפת סייבר שבמהלכה שובשה הפעילות הפנימית ונגנבו נתונים אישיים כמו מספרי ביטוח לאומי שצמודים למספרי רישיון נהיגה, מספרי תעודות זהות ממשלתיות ומדינתיות, מידע רפואי ומספרי חשבונות פיננסיים.

כשנה קודם לכן בוצעה מתקפת סייבר על חברת השכרת הרכב הקנדית-אמריקנית Enterprise שהשפיעה על מותגי Discount Car ו-Truck Rentals. באותה מתקפה דרשו התוקפים כופר ואיימו לפרסם 120 גיגהבייט של מידע אישי של לקוחות.

לקריאה נוספת:

הפרטיות שלך למכירה: יצרניות רכב מוכרות מידע אישי ואינטימי שלנו למרבה במחיר ואנחנו שותקים כמו כבשים. לא עוד

האם מכוניות סיניות יאספו מידע על אזרחים אמריקנים עבור ממשלת בייג'ינג? לא אם זה תלוי בממשל ביידן

הצמיגים החכמים של פירלי משדרים נתונים לבקרת היציבות של בוש

The post שכרתם רכב ב'אוויס' באמריקה? יש מצב שגנבו את הנתונים האישיים שלכם appeared first on TheCar.

פורשה רשמה לאחרונה בקשת פטנט לשיטת פעולה חדשה של מנוע בעירה פנימית שמאפשרת לו לייצר פעולת עבודה אחת בכל שלוש תנועות בוכנה במקום ארבע – וזאת במטרה לשפר באופן ניכר את היעילות של המנוע הנפוץ ביותר בעולם הרכב.

על אף שההיסטוריה של ניסיונות לפתור את אחת הבעיות היסודיות של מנוע ארבע פעימות ארוכה כמעט כמו ההיסטוריה של מנוע הבעירה הפנימית עצמו – רוב רובם המכריע של מנועי הבעירה הפנימית בעולם הם מנועי 4 פעימות שבהם מבוצעת פעולת עבודה אחת בכל 4 תנועות של כל בוכנה.

כדי לרתום את האנרגיה שמשתחררת בעת הבערת או פיצוץ דלק ולהמיר אותה לתנועה סיבובית יש להזין תערובת דלק ואוויר לתוך תא בעירה, לדחוס אותה, להבעיר או לפוצץ את הדלק, ולפנות את הגזים שנוצרו כתוצאה משריפת הדלק. שלוש מתוך ארבע הפעולות האלה – יניקה, דחיסה ופליטה – לא מייצרות כוח אבל צורכות אנרגיה בגלל חיכוך, וכל הכוח מופק כאשר הדלק בוער במהלך פעולת העבודה.

בתכל'ס, מנוע ארבע פעימות עושה את מלאכתו בדרך מסובכת ומאוד לא יעילה, אבל כנראה שזאת הדרך הכי פשוטה ליישום. בין השאר נדרש מנוע כזה להתמודד עם אתגרים מכאניים ופיזיקליים מורכבים כמו היפוך תנועה מהיר של בוכנות, פינוי חום מחד וצורך בחום מאידך ועוד. מנוע דו-פעימתי משיג יעילות גבוהה יותר בתוך כדי ניסיון לשלב שתי מטלות בכל תנועה של הבוכנה, אבל מייצר כמות גדולה יותר של זיהום אוויר ומתמודד עם בעיות אחרות כמו שימון ואטימה.

תיאורטית, מנוע הבעירה הפנימית היעיל ביותר אמור להיות מנוע רוטורי (סיבובי, "ואנקל") שבו לא נדרשת המרת תנועה קווית לתנועה סיבובית, אבל השיטה הזאת מתמודדת עם בעיות אחרות, בעיקר של אטימה.

הרעיון של פורשה למנוע בעירה פנימית שש פעימתי נראה מבריק אם כי קשה לנבא את כל הבעיות שאיתן הוא ייאלץ להתמודד – במיוחד מבחינת מורכבות מכאנית, שימון, איזון ועוד. ההבטחה שבו טמונה בניסיון לייצר בכל מחזור שתי פעולות עבודה במקום אחת, ואנשי פורשה מגדירים את השיטה הזאת במסמכי הפטנט כ"שיטה למנוע בעירה עם שתיים כפול שלוש פעימות".

במילים אחרות – הרעיון של פורשה מוסיף שני מהלכים נוספים למחזור המוכר של 4 פעימות, אבל מייצר פעימת כוח בכל שלוש תנועות במקום ארבע: רצף התנועות הראשון בכל מחזור הוא יניקה-דחיסה-עבודה, ואז – במקום פליטה – מגיע הרצף השני של דחיסה-עבודה-פליטה.

כדי ליצור שני רצפים שונים במהותם בכל מחזור תוכנן גל הארכובה כך שהוא מסתובב בתוך טבעת על גלגלי שיניים פלנטריים. כאשר גל הארכובה מסתובב יש לבוכנות שני מיקומי שיא עליונים שונים ושני מיקומים תחתונים שונים בכל רצף בתוך כל מחזור, והתוצאה, כאמור, היא מחזור "שש פעימות" של יניקה, דחיסה, עבודה, ואז דחיסה, עבודה ופליטה. בכל מחזור עבודה יש שתי פעולות עבודה ושתי פעולות דחיסה, ורק פעולת יניקה אחת ופעולת פליטה אחת.

במסמכי הפטנט מתוארת השיטה הזאת כ"שש תנועות בודדות שניתן לחלק לשני רצפים של שלוש פעימות", וקל להבחין ב"חסרונה" של פעולת יניקה אחת ולהבין שכאן טמון חלק עיקרי בגאונות של הרעיון. הצבת גל הארכובה על טבעת עם שני גלגלי שיניים קונצנטריים מאפשרת לבוכנה לשנות את יחס הדחיסה מכיוון שבתנועה השנייה שלה היא עוברת מהלך ארוך יותר.

את פעולת הפליטה בסוף הרצף הראשון מחליף שסתום פליטה סגור שלא מאפשר לתערובת השרופה לצאת מן הצילינדר. תחת זאת התערובת השרופה נדחסת מחדש ומוצתת מחדש. פעולת העבודה שמתקבלת בעקבות השריפה הנוספת יכולה להיות קלושה בעוצמתה ביחס לפעולת העבודה הראשונה אבל זה ממש לא משנה מפני שהמנוע שורף שרידי תערובת שאמורים היו להיפלט ולהתבזבז לחינם בתוך כדי יצירת זיהום אוויר מיותר.

ההיסטוריה של שתי הפעימות האבודות

כאמור, ניסיונות להתמודד עם נקודות התורפה של מנועי ארבע פעימות החלו מיד לאחר שהוא הומצא, וחלקן נועד פשוט כדי לעקוף את הפטנטים הראשונים שנרשמו יחד איתו.

מנוע "שש פעימות" ראשון הומצא בשנת 1883 על ידי המהנדס סמואל גריפין שייצר מנועי קיטור וגז ורצה לייצר מנוע בעירה פנימית. עקרון הפעולה של מנוע זה כלל מכשיר אידוי חיצוני מחומם לכ-288 מעלות צלזיוס שלתוכו רוסס הדלק באופן שגרם לאידוי שלו מבלי לפרק אותו מבחינה כימית. שלוש שנים לאחר מכן רכשה יצרנית קטרי הקיטור הסקוטית 'דיק, קר ושות" מגריפין את הזכויות להמצאה שלו ורשמה עליה פטנט, והיא אף ייצרה מנועים כאלה ומכרה אותם תחת השם 'קילמרנוק'.

מנועי שש הפעימות הראשונים היו מורכבים ומסורבלים ולא התאימו לתחבורה קלה אבל הם היו מוצלחים לצורך ייצור חשמל, והיתרון הגדול שלהם היה רגישות נמוכה מאוד לסוג הדלק שהניע אותם.

רוב מנועי השש פעימות שהונדסו ונבנו לאחר מכן מחלקים את ארבע הפעולות הנדרשות בין שני צילינדרים, ובדרך כלל צילינדר אחד מבצע שתי פעימות והשני מבצע ארבע פעימות בכל מחזור. בחלק מן הפיתוחים משמשת הבוכנה הנוספת כתחליף למערכת השסתומים במנוע ארבע פעימות קונבנציונלי וזה מצמצם את המורכבות המכנית שלו ומאפשר יחס דחיסה גדול יותר. בוכנה שנייה מאפשרת גם להפריד את יחס ההתפשטות מיחס הדחיסה וכך להגדיל את היעילות התרמודינמית, די דומה למה שמתקבל בשיטת 'מחזור מילר' או 'מחזור אטקינסון'.

מנוע בעירה פנימית עם מחזור שש פעימות שכולל הזרקת מים הומצא כבר בשנת 1915 על ידי לאונרד דייר, ובין היתרונות שלו אפשר למנות את הצמצום (או אף ביטול) בצורך במערכת קירור, שיפור משמעותי של תצרוכת הדלק ותוספת כוח. החיסרון: נדרשת אספקה קבועה של מים נקיים.

בשנת 1989 הציג רוג'ר באג'ולז (Bajulaz) מנוע שש פעימות שנראה כמו מנוע בעירה ארבע פעימות טיפוסי אבל על ראש המנוע מוצבים שני תאים: תא בעירה ותא לחימום אוויר – שניהם עם קיבולת קבועה. אוויר אטמוספירי מחומם מוחדר לתוך תא הבעירה ואז מוזרק אליה דלק שנשרף בתהליך שנקרא "נפח קבוע" ("שריפה איזוכורית"). כך מושגת יעילות תרמית גבוהה, והלחץ הגבוה שמושג כתוצאה מן הבעירה הזאת משוחרר אל צילינדר שמבצע את פעולת העבודה. במקביל – התא השני שמעל תא הבעירה מחמם את האוויר באמצעות ניצול החום שעובר מן הצילינדר דרך הדופן שלו.

בשעתו נטען שמנוע כזה מפחית ביותר מ-40% את תצרוכת הדלק (ביחס למנועי בעירה שיוצרו לפני 35 שנים) ושהוא מסוגל לפעול עם מגוון רחב של סגי דלק.

המנוע השש פעימתי של וולזטה (Velozeta) פותח בשנת 2005 על ידי צוות סטודנטים להנדסת מכונות ממכללת טריוונדרום להנדסה. מנוע זה מזכיר מעט את הפטנט של פורשה (או להיפך), מפני שבסוף מהלך הפליטה מוזרק לתוך הצילינדר אוויר נקי שמתחמם במהירות וכך מאלץ את הבוכנה לרדת פעם נוספת בלי שנדרשת הבערת דלק. גם לגבי מנוע זה נטען שהוא משיג תצרוכת דלק טובה בכ-40% ביחס למנועי 4 פעימות, וכמובן גם הפחתה משמעותית של כ-65%, בכמות הפליטה של פחמן דו חמצני.

בשנת 2012 הוצג מנוע שש פעימתי שנקרא NIYKADO ופותח במשך 15 שנים בהודו על ידי מכונאי בשם צ'נאייל קליוס אניל (Chanayil Cleetus Anil). שש הפעולות של המנוע הזה הן יניקה, דחיסה, פליטה, יניקת אוויר (ללא דלק) ופליטת אוויר. במנוע הזה יש ארבעה שסתומים אבל רק צמד אחד מבצע את הפעולות הרגילות ואילו השניים האחרים מנהלים את כניסת ויציאת האוויר הנקי.

בשעתו נטען שמנוע זה משיג תצרוכת דלק נמוכה בכ-23% ביחס למנועי ארבע פעימות, וממש כמו במנוע של פורשה – ההישג כאן נובע מכך שהאוויר הנקי, בפעימה החמישית, מעורבב עם שאריות הדלק שלא נשרף ובתוך כדי כך גם מקרר את חלקו הפנימי של הצילינדר.

שיטת "שש פעימות" אחרת הונדסה על ידי ברוס קרואר והוצגה בשנת 2006 אולם לאחר מכן נגנזה. בשיטת קרואר מוזרקים מים אל תוך הצילינדר לאחר פעולת הפליטה ואז הם הופכים מיד לקיטור שמתרחב ודוחס את הבוכנה כלפי מטה. כך נוצרת פעולת עבודה נוספת ושיפור היעילות מושג בזכות ניצול חום שאמור היה להיות מפונה מן המנוע על-ידי מערכת הקירור.

גם במקרה הזה ההבטחה הייתה לצמצום של 40% בתצרוכת הדלק. החיסרון: בנוסף לכל המערכות הרגילות של המנוע יש לצייד את הרכב במיכל מים ולמלא אותו בכל כמה מאות קילומטרים.

במנועי שש פעימות אחרים הוצבו בוכנות על ראש המנוע, כמו בתכנון של האוסטרלי מלקולם בייר שהמציא את מנוע Beare-head. חלקו התחתון של המנוע זהה למנוע מארבע הפעימות המוכר לנו אבל על ראש הצילינדר מותקנת בוכנה נגדית שמהירות הפעולה שלה הוא מחצית מהירות הפעולה של הבוכנה שמתחתיה. למעשה – הבוכנה העליונה פועלת במקום מערכת התזמון הרגילה ונטען שזה משפר את היעילות התרמודינמית בזכות הגדלת יחס הדחיסה.

תכנון מאוד דומה הוצג על-ידי אנשי האוניברסיטה הטכנולוגית של שלזיה, פולין, וההבדל הוא שהבוכנה העליונה לא מחליפה את מערכת השסתומים אלא מחלקת את העבודה בין הבוכנות ויוצרת משהו שנראה כמו חיבור בין מנוע ארבע-פעימתי למטה עם מנוע דו-פעימתי למעלה. לכל אחד מחלקי המנוע יש גל ארכובה משלו ושניהם מחוברים יחד אל מערכת התמסורת.

החלפת מערכת השסתומים בבוכנה מיושמת גם במנועי שש פעימות אחרים שהוצגו במהלך השנים האחרונות, למשל מנוע שהונדס על-ידי הגרמני הלמוט קוטמן שבו מבוצעת פעולת יניקה, ולאחריה פעולה שמוגדרת כ"קדם-דחיסה" ואז העברת גז, דחיסה, עבודה ופליטה.

המהנדס הבלגי גרהרד שמיץ בנה יחד עם חברת אילמור הנדסה מנוע "חמש פעימות" שמתאים למנועים בעלי מספר זוגי של צילינדרים עם "מחזור אוטו" (ארבע פעימות קונבנציונלי): בוכנה נוספת נעה בצילינדר משלה והיא משותפת לשני הצילינדרים והבוכנות שסמוכים לה. בכל פעם שצילינדר כזה מפנה את התערובת השרופה ממנו היא מוזרקת לתוך הבוכנה הנוספת ושם נוצרת פעולת עבודה נוספת.

ובחזרה לפורשה

ביחס לכל ההמצאות שתוארו כאן, ורבות נוספות שלא הוזכרו, הפטנט של פורשה נראה פשוט מפני שכולו ממוקד במערכת התמסורת של הבוכנות והוא לא זקוק לצילינדרים נוספים, מכלי מים או מערכת תזמון מתוחכמת.

יחד עם זאת, עדיין מדובר בפטנט בלבד וכאמור – אנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות של מערכת תמסורת כזאת על האיזון של מנוע, אופי הפעולה שלו וטווחי מהירויות עבודה, פינוי חום ועוד ועוד.

אם פורשה תתקדם משלב הפטנט אל ניסיון לייצר אבות טיפוס ייתכן מאוד שמהנדסיה ירצו לשלם בתכנון הזה גם חלקי רעיונות מן הפטנטים שהוזכרו כאן. בשורה תחתונה, בעיקר לנוכח המאבק של מנוע הבעירה הפנימית על חייו – הגביע הקדוש שפורשה רוצה להשיג הוא צמצום דרמטי בפליטות המזהמים ואם מנוע כזה באמת מספק שיפור של 50% ביחס למנוע ארבע פעימתי – נראה שפורשה נמצאת בכיוון נכון.

לקריאה נוספת:

מנוע פעימה אחת: האם זה העתיד של מנוע הבעירה הפנימית?

חשבתם שכבר שמעתם הכל? אז מה לגבי מנוע דו-פעימתי שפועל על אמוניה?

מנוע המימן של AVL מספק 410 כוחות סוס. האם הוא יציל את מנוע הבעירה?

בכל פעם שתניעו מכונית חדשה עם מנוע בנזין בשנת 2025 תצטרכו להמתין חצי דקה. תקנות אירו 7 החדשות מסבכות את המכוניות ומייקרות אותן אבל כמעט שלא יצמצמו את זיהום האוויר

The post הפטנט של פורשה לתוספת כוח: מנוע שש פעימות appeared first on TheCar.

ג'נרל מוטורס, יצרנית הרכב הגדולה ביותר באמריקה, חתמה בסוף השבוע על הסכם לשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הדרום קוריאנית המובילה – יונדאי – במטרה לפתח יחד כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית, מערכות הנעה מימנית, רכב חשמלי, וכן לבצע רכש משותף של חומרי גלם, חלקים וטכנולוגיות בתחום האנרגיה הנקייה – בדגש על הנעה באמצעות מימן.

על אף ששתי החברות לא פירטו באילו פרויקטים מדובר הן מסרו שהן "תחפשנה תחומים שבהם יוכלו לשתף פעולה בפיתוח של כלי רכב חדשים, שרשראות אספקה וטכנולוגיות בניסיון לקצץ עלויות ולהאיץ את קצב הפיתוח".

חשוב להדגיש שבעוד שרוב יצרניות הרכב הוותיקות נוהגות לקיים שיתופי פעולה עם יצרניות מתחרות, במיוחד לצורך פיתוח של טכנולוגיות חדשות – יונדאי נקטה במשך שנים במדיניות של "לצעוד לבד". על אף שבתחילת דרכה – ממש כמו רוב יצרניות הרכב הסיניות – יונדאי נסמכה על ידע של יצרניות רכב יפניות, בעיקר מיצובישי, מאז שנות ה-90 של המאה שעברה היא מפתחת בעצמה את רוב הטכנולוגיות שלה ומייצרת את כל הרכיבים שנדרשים לה באמצעות רשת סבוכה של ספקיות משנה – חלקן בבעלותה הישירה או העקיפה. בדרך הזאת יונדאי פיתחה לבדה טכנולוגיות הנעה חשמלית, היברידית ומימנית.

מודל הפעולה של יונדאי הועתק, למעשה, על ידי רוב יצרניות הרכב הסיניות אך שוכלל הרבה יותר כך שהוא כולל הרבה מאוד שיתופי פעולה בין יצרניות רכב מתחרות בסין.

לעומת זאת, ג'נרל מוטורס משתפת פעולה לאורך עשרות שנים עם יצרניות רכב שונות ואף רכשה בעבר כמה מהן לפני שנאלצה למכור אותן בהפסדים גדולים. בין השאר ג'נרל מוטורס שיתפה פעולה עם פורד, רכשה (ומכרה) נתח משמעותי מפיאט, ויש לה מערכת יחסים מורכבת עם הונדה אשר עד לא מכבר הייתה אמורה להפיק כלי רכב חשמליים (שתי החברות נסוגו מתוכנית זאת).

טובים השניים?

מארי בארה, מנכ"לית ג'נרל מוטורס, מסרה בהכרזה משותפת עם יונדאי ש"לג'נרל מוטורס ויונדאי יש חוזקות משלימות וצוותים מוכשרים. המטרה שלנו היא להעצים את היתרון לגודל ואת היצירתיות של שתי החברות במטרה לספק כלי רכב יותר תחרותיים ללקוחות, ולעשות את זה מהר יותר וביעילות רבה יותר".

יו"ר קבוצת יונדאי, צ'ונג אוי-סון, אמר באותה הצהרה ש"שותפות זאת תאפשר ליונדאי מוטור ולג'נרל מוטורס להעריך הזדמנויות לשיפור התחרותיות בשוקי מפתח ובקטגוריות שוק שונות, וגם לשפר את מבנה העלויות כדי לספק לקוחות ערך רב יותר.

אלא שדוברי שתי החברות סירבו למסור פרטים נוספים על ההודעה, למשל מה ההיקף הצפוי של השקעות משותפות, לוחות זמנים, היקף החיסכון המשוער באמצעות שיתוף הפעולה או כל פרט אחר. לכן, הרושם הוא שמדובר בגישוש ראשון לקראת בניית מערכת יחסים. בהקשר זה צריך להדגיש שמדובר ב"הסכם לא מחייב" שאמור להוביל לבחינה של תחומים אפשריים לשיתוף פעולה. מאידך – שני הצדדים טוענים שהתהליך הזה "יתחיל באופן מיידי".

ברקע הדברים חשוב גם לזכור שכל תעשיית הרכב הוותיקה נמצאת כיום תחת מתקפה מאסיבית לנוכח ההתעצמות המהירה, והמדאיגה מבחינתן, של תעשיית הרכב הסינית – שהיא פרי פעולה ממשלתית מתוכננת, מושקעת ומנוהלת היטב של ממשלת סין. רוב היצרניות הוותיקות נאלצו להשקיע (יחד) מאות מיליארדי דולרים בניסיון לרדוף אחר היכולות שפותחו בסין בתחומי הרכב החשמלי, אבל בשעה שלממשלת סין יש מדיניות ואסטרטגיה ברורות, ותוכניות שמבוצעות בשטח הלכה למעשה – בארה"ב ובאירופה מופעלים לחצים שונים ומשונים על הרגולטורים ואין אסטרטגיה אחידה שמגובה בהשקעות מתמשכות.
התוצאה, גם בשוק האמריקני ולאחרונה גם באירופה, היא שהציבור מבולבל בכל הקשור לעתיד – ובעיקר לנוכח השינויים התכופים בתוכניות תמיכה ממשלתיות לרכישה ותפעול של רכב חשמלי.

כמו המדיניות המשתנה של ממשלות אירופה וארה"ב, כך גם מסלולי הפיתוח של יצרניות הרכב הוותיקות: פולקסווגן, פורד, ג'נרל מוטורס ואחרות השקיעו עשרות מיליארדים כל אחת בהסבת מפעלים, מחקר ופיתוח ואף רכישת חברות שפיתחו טכנולוגיה של רכב חשמלי (כמו ריביאן על-ידי פורד ופולקסווגן) – אבל במקביל המשיכו להפעיל לחצים על הרגולטורים כדי להאט את קצב ההחדרה של רכב חשמלי לשוק וכעת הן נאלצות להתמודד עם האטה בביקוש לרכב חשמלי.

מה בתכל'ס?

ככל שאפשר להבין מן ההכרזה ומדברים שנאמרו שלא לייחוס – שתי יצרניות הרכב מנהלות מגעים שמטרתם לבצע רכש משותף של חומרי גלם – בדגש על סוללות לרכב חשמלי ופלדה, ולפתח יחד טכנולוגיות רלוונטיות, בדגש על תאי דלק והנעה מימנית (תחומים שבהם גם יונדאי וגם ג'נרל מוטורס כבר השקיעו לא מעט ופיתחו טכנולוגיות).

גם ג'נרל מוטורס וגם יונדאי משתפות פעולה עם יצרנית הסוללות הדרום קוריאנית הענקית סמסונג – ורכש משותף של סוללות לרכב חשמלי יכול לעבוד טוב עבור שלוש החברות האלה.

תחום מסקרן נוסף, שבו ליונדאי יש יתרון בולט, הוא פיתוח רכב חשמלי – ושם נראה שג'נרל מוטורס יכולה להסתמך על יונדאי. עד לפני כשנה התקיים שיתוף פעולה בין ג'נרל מוטורס לבין הונדה שתכננו לפתח ולייצר יחד (ולחוד) מיליוני כלי רכב חשמליים על גבי פלטפורמת 'אולטיום' של ג'נרל מוטורס. תוכניות אלה בוטלו לאחר שקברניטי ג'נרל מוטורס החליטו לכווץ את תוכניות ההתחשמלות שלהם.

ג'נרל מוטורס אמנם השלימה את פלטפורמת 'אולטיום' אבל עדיין לא הצליחה "להוריד אותה לעם" ולהגיע לעלויות ייצור שיאפשרו לה לייצר מכוניות חשמליות עממיות. בנקודה זאת ייתכן ששיתוף פעולה עם יונדאי יאפשר לשתי החברות להגיע להיקפי ייצור גדולים מספיק כדי להצדיק הקמה או הסבה של מתקני ייצור ולהוזיל את כלי הרכב באמצעות רכש משותף של חלקים.

ג'נרל מוטורס היא יצרנית הרכב הגדולה ביותר באמריקה אבל האחיזה שלה בשווקים העולמיים, בדגש על השוק הסיני שהוא הגדול ביותר בעולם – הולכת ונשמטת. יונדאי, יצרנית הרכב השלישית בגודלה בעולם, עדכנה לא מכבר את התוכנית האסטרטגית שלה ועד לסוף העשור היא רוצה למכור 5.5 מיליון כלי רכב ברחבי העולם, לעומת 4.2 מיליון בשנת 2022. יחד עם זאת – כמו ג'נרל מוטורס גם יונדאי איבדה את מעמדה בשוק הרכב הסיני, וגם היא מוצאת את עצמה נאלצת לנהל קרבות בלימה כדי שלא להפסיד נתחי שוק בשווקים אחרים ברחבי העולם.

לקריאה נוספת:

מיצובישי תצטרף לברית בין הונדה לניסאן

טויוטה, מאחוריך: יונדאי-קיה מפתחת מערכות היברידיות חדשות למנועים קטנים וגדולים

ההבטחה של סמסונג לסוללות רכב חשמלי: 1000 ק"מ ב-9 דקות טעינה ו-20 שנות אחריות

סין שולטת ב-50.6% משוק הסוללות לרכב חשמלי בעולם

שברולט מחזירה לאולמות את 'בולט' החשמלית ולא תוותר על פלח השוק של 25,000 דולר

פולקסווגן מחזירה לחיים את סקאוט ומקימה מפעל ייצור חדש בדרום קרוליינה

המכונית החשמלית של סוני והונדה יוצאת לדרך באמריקה

The post ג'נרל מוטורס ויונדאי ישתפו פעולה כנגד האיום הסיני appeared first on TheCar.

פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, Euro NCAP, פרסם היום (ד') את תוצאות מבחני הריסוק של חמישה דגמים חדשים ופופולריים שנמכרים באירופה, והכותרת היא מכה קשה, תרתי משמע, למותג היוקרתי ג'יפ: רק 3 כוכבים מתוך 5 ל'אוונג'ר'.

"עבור מכונית המתמקדת בתחבורה משפחתית", כותבים אנשי Euro NCAP ביחס לג'יפ אוונג'ר, "מפתיע במיוחד שהוא סיפק הגנה גרועה על החזה של ילד בן 10 במבחן ריסוק הצד ושהוא לא מצויד במערכת זיהוי נוכחות ילדים שהפכה זה מכבר לסטנדרטית במכוניות מתחרות".

מעניין להדגיש שבעקבות מבחן הריסוק, שבו נמצא בין השאר שצליל ההתראה מפני התנגשות לא מספיק חזק או יעיל, הספיקו אנשי ג'יפ לתקן את התקלה הזאת על קו ההרכבה והם מציעים לבעלי מכוניות קיימות את האפשרות לעדכן את מכוניותיהם ללא תשלום. "בכל זאת", אומרים אנשי Euro NCAP, "אוונג'ר הפגין ביצועים גרועים במספר מבחני מניעת פגיעה בהולכי רגל, רוכבי אופנועים ורוכבי אופניים…
תוצאות מבחנים אלה מדגימות חוסר אמביציה ברור ליצרן שהראה חדשנות רבה בעיצוב הרכב שלו, ולמותג שפונה ישירות לפלח המשפחתי".

אכזבה קצת פחות מהדהדת אבל לא פחות מביכה לרנו: קפצ'ור, החדש, שחולק את רוב המכלולים שלו ואת תוצאות המבחן עם 'סמביוז', קיבל רק ארבעה כוכבים. זה מאכזב במיוחד מפני שרנו בנתה לעצמה בעבר מוניטין של יצרנית שמייצרת כלי רכב בטוחים, והייתה אחת מכוכבות הפרויקט הזה כבר מסדרת המבחנים הראשונה שנערכה בשנת 1996.

דגמים חשובים אחרים, בהם אאודי Q6 e-tron, פורד אקספלורר, סובארו קרוסטרק (XV) ואקספנג G6 קיבלו את הציון המרבי של 5 כוכבים. אנשי Euro NCAP מציינים לשבח את אאודי Q6 e-tron ובמיוחד את רמת ההגנה שהוא מספק לנוסעים מבוגרים במושבים הקדמיים ולילדים במושבי בטיחות.

לקריאה נוספת:

חולמים להתנייד בכיסא גלגלים? שימו את הרגליים שלכם על הדאשבורד
פדיחה של דאצ'יה דאסטר וסוזוקי סוויפט: רק שלושה כוכבים במבחן הריסוק
מיצובישי שדרגה את מערכות הבטיחות של אאוטלנדר אבל לא לוקחת אחריות על תקלות במערכות קיימות

The post המוניטין של ג'יפ אוונגר מתרסק: רק 3 כוכבי ריסוק במבחני Euro NCAP appeared first on TheCar.

אונבו (Onvo), תת המותג הראשון של 'ניו' הסינית, הושק השבוע באופן רשמי עם פתיחתם במקביל של 105 אולמות תצוגה, רובם ב-55 הערים הגדולות ובאזורים המבוססים של סין.

במהלך 12 החודשים הקרובים מתכננת אונבו להתחיל לייצא מכוניות לאירופה, וגם לישראל.

בשונה מ'ניו', שמיקמה את רוב אולמות התצוגה שלה בקניונים יוקרתיים במרכזי ערים, האולמות של אונבו ממוקמים במיקומים יותר שגרתיים כמו אזורי מסחר עירוניים ואפילו אזורי תעשייה ומוסכים, ובכל מקרה במקומות שבהם עלויות השכירות נמוכות יותר. עבור מיליוני אזרחים סינים הייתה זאת השבוע הזדמנות ראשונה להגיע לאולמות האלה ולהרגיש פיזית את הדגם הראשון של תת המותג החדש – L60 – שהונדס כדי להתחרות ראש בראש מול הדגם הפופולרי ביותר של 'טסלה' בסין – מודל Y.

המותג אונבו מכוון אל שוק המסה, כלומר אל טווח מחירים נמוך מזה של 'ניו', אבל הדגמים עצמם ייהנו מחלק לא מבוטל של הטכנולוגיות שניו פיתחה עבור עצמה. גרסת הבסיס של הדגם הראשון, L60, הוצעה בסין במכירה מוקדמת תמורת כ-30,000 דולר, כלומר כ-12% בלבד פחות מטסלה 'מודל Y' שמחירה בסין מתחיל ב-34,600 דולר.
עם זאת, קשה לגזור מן המחיר של 'אונבו' בסין את המחירים שאיתם היא תוצע באירופה ובישראל, וזאת מפני ש"מכוניות מוכרים מן הסוף להתחלה": סביר שאנשי אונבו, או היבואנים שלהם לישראל (או יחד), ינתחו את התחרות בשוק הישראלי וינסו למצוא את המחיר המרבי שלהערכתם יהיו לקוחות ישראלים מוכנים לשלם.

ומי ייבא את אונבו לישראל?
כרגע הכל עדיין פתוח. אנשי ניו ניהלו ומנהלים משא ומתן עם מספר גורמים בשוק הישראלי, אבל סביר שלדלק מוטורס, שרק בשבוע שעבר קיבלה את הזיכיון לייבוא ישיר של 'ניו', יש יתרון על-פני מתמודדים אחרים. עם זאת, כאמור, הכל עדיין פתוח, ולאחר שהנושא הזה יוכרע עדיין יתנהל משא ומתן לגבי הייצוג בישראל של תת-המותג הנוסף שעושה את דרכו לאירופה ונקרא 'גחלילית' (Firefly). 'פיירפליי' מכוון אל פלח שוק עוד פחות יקר מ'אונבו'.

L60 מעוצב כקרוסאובר בגודל בינוני. אורכו 483 סנטימטרים, אורך בסיס הגלגלים שלו 295 סנטימטרים, הרוחב שלו 193 סנטימטרים וגובהו 161.6 סנטימטרים.
לדברי אונבו, תצרוכת האנרגיה שלו עדיפה על זאת של 'מודל Y' של טסלה: 12.1 קילוואט ל-100 ק"מ לעומת 12.5 קילוואט בטסלה. לדבריהם, אחת הסיבות לכך היא של-L60 יש, (תחזיקו חזק ותזכרו שזאת טענה לא בדוקה), את "הגרר (התנגדות רוח) הנמוך ביותר בעולם ביחס לכל קרוסאובר: 0.229 cd בלבד".

מחליפה סוללות

כמו 'ניו' (וכמו הרעיון של 'בטר פלייס' מלפני 15 שנים), גם 'אונבו' מציעה ללקוחות שלה לקנות את L60 עם סוללה או בלעדיה, כלומר שהקונים יכולים לשלם תמורת השימוש בסוללה ובאנרגיה בלי לקנות אותה. המחיר של L60 בלי סוללה, ותמחור שכירות הסוללה ועלויות האנרגיה יפורסמו בסוף החודש הנוכחי.

אגב, לכל הספקנים (כולל הח"מ), ניו סיפקה לאחרונה נתונים מרשימים מאוד אודות פרויקט החלפת הסוללות שלה, ולדברי אנשיה – כמעט 60% מן האנרגיה שבעלי 'ניו' בסין צורכים במכוניות שלהם מגיעה כעת מהחלפת סוללות. שיטה זאת לא נועדה להתמודד מול טעינה ביתית איטית אלא מול טעינה ציבורית בעמדות מהירות, לכן ההשוואה – גם מבחינת עלויות האנרגיה – היא ביחס לזמן שאורכת טעינה בעמדות ציבוריות ולמחיר של האנרגיה בעמדות האלה.

לדברי ניו, נכון ל-5 באוגוסט 'ניו' כבר חצתה את רף 50 מיליון החלפות הסוללות, וזה התרחש 144 ימים בלבד לאחר שחצתה את רף ה-40 מיליון החלפות, בחודש מרץ השנה. ניו מצהירה שמאז תחילת אוגוסט עומד קצב החלפת הסוללות שלה בסין על כ-79,000 החלפות סוללות ביום בממוצע, כלומר שבכל 1.1 שניה מבוצעת החלפת סוללה ברכב של ניו במקום כלשהו בסין.

לאחרונה חנכה ניו את תחנת החלפת הסוללות ה-2,500 שלה, ולדברי אנשי ניו – כאשר משווים את משך החלפת הסוללה למשך הטעינה בעמדת טעינה ציבורית – החלפת הסוללות שלהם חסכה לכל המשתמשים יותר מ-28.5 מיליארד דקות.

אגב, לגרסת הבסיס של L60 יש סוללה עם תכולת אנרגיה של 60.6 קילוואט שעה מתוצרת BYD וזו מספקת טווח נסיעה של 555 קילומטרים לפי תקן CLTC הסיני. טווח הנסיעה המוצהר של הגרסה ארוכת הטווח הוא יותר מ-730 קילומטרים לפי אותו תקן.

הלו, זה קוקוס?

מעט לפני חנוכת אולמות התצוגה חשפה אונבו את מערכת ההפעלה הייחודית לה, שאותה היא מכנה 'קוקוס' (Coconut).

ההבטחה של אונבו היא לשירות רציף ולא מוגבל בזמן של עדכונים דרך האוויר, והם גם טוענים שסקרי דעת קהל שבוצעו על ידם במקביל לפיתוח המערכת גילו להם שלקוחות רבים מודאגים מכך שיצרנית הרכב תפסיק בשלב מסוים את רצף העדכונים – ממש כפי שנוהגות לעשות יצרניות הטלפונים החכמים.

כדי להפיג את החשש הזה מבטיחים הסינים שמערכת ההפעלה שלהם הונדסה מלכתחילה כדי לשרוד עשור ולהפוך את הדגמים השונים של היצרנית ל"רכב החשמלי החכם האולטימטיבי למשפחות". לדבריהם, ההוכחה לרצינות כוונותיהם ניתנת על-ידי 'ניו', שעדיין מקפידה לעדכן דרך האוויר את המכוניות הראשונות שלה שעלו על כבישי סין בשנת 2018.

מערכת ההפעלה 'קוקוס', שתימצא בכל דגמי 'אונבו', כוללת את ממשק המשתמש, מערכות סיוע לנהיגה, חומרה מתקדמת ויישומונים, והיא רצה על ליבה מבוססת בינה מלאכותית שנקראת SkyOS והושקה רשמית ב-27 ביולי השנה. אנשי אונבו טוענים ש-SkyOS "מבטיחה רוחב פס גבוה עם השהיה נמוכה, גמישות ואמינות גבוהה".

ממשק המשתמש מופיע על גבי מסך מידע ובידור בגודל מרשים של 17.3 אינטש שנטוע במרכז תא נוסעים מינימליסטי. אנשי אונבו מכנים אותו "Urban Oasis AI Smart Cockpit".

מערכת הסיוע לנהיגה של אונבו נקראת OSD – ראשי תיבות של Onvo Smart Driving, ולדברי היצרנית החומרה שלה כוללת 30 רכיבים, בהם מכ"ם הדמיה. בשונה מדגמי 'ניו', לדגמי אונבו אין חיישני לידאר.

לקריאה נוספת:

ניו ואקספנג יורדות אל העם עם מותגים מוזלים. בקרוב גם באירופה ובישראל

טעינה מהירה בכל רחוב: הישראלי שמשנה את חוקי המשחק בעולם הרכב החשמלי

המרוץ של ענקיות הסוללות אל טעינה בעשר דקות: CATL מול BYD

The post אונבו של ניו מסתערת על סין בדרך לישראל appeared first on TheCar.

פרנק רודס, הנין של וולטר פ. קרייזלר שייסד את החברה שנקראת על שמו, שלח לאחרונה מכתב לקרלוס טבארס, מנכ"ל סטלנטיס, ובו הוא מבקש לרכוש מסטלנטיס את המותגים קרייזלר ודודג' במקום שסטלנטיס תסגור אותם.

רודס, שמדגיש במכתבו שההבנה המקובלת היא שסטלנטיס לא מתכננת לשמור על שניים מן המותגים החשובים ביותר בתולדות תעשיית הרכב – מציע "אקזיט חינני ורווחי" וטוען שיש לו תוכנית "עם ראיה עתידית" שתחלץ את קרייזלר ואת דודג' מבעלות שלטענתו "אפשרה להיצע המוצרים שלהם לקמול".

"אני מאמין שהתוכנית שלי תאפשר לסטלנטיס אקזיט חינני ורווחי ממותג שלדעתי אין לה עניין לשמור עליו, והיא כבר מנסה איכשהו לצאת מהם בשקט, בלי הרבה פרסום ועם מינימום מהומה של ועדי העובדים", כתב רודס. "הייתי רוצה לראות משרות ניצלות, משרות חדשות נוצרות, ואת המותגים האיקונים מתחדשים תחת בעלות אמריקנית אמיתית וגאה. אני מתכנן שכל העובדים, הספקים וחובבי המותג יחכו בקוצר רוח למכוניות חדשות ומלהיבות במקום הדגמים העייפים וחסרי ההשראה שעדיין נותרו בפורטפוליו המותגים של קרייזלר/דודג'".

רכישת מותג רכב, ודאי כאשר מדובר במותגים שמתנדנדים בין חיים למוות כבר מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, היא החלק הפחות יקר בהרפתקה הלא סבירה שרודס מציע. כדי שמותג רכב יהיה תחרותי בתעשייה עם עשרות מותגים ותיקים פעילים, ועם מותגים חדשים שנולדים בסין כמעט מידי חודש – נדרשת השקעה בטכנולוגיה חדישה ובאמצעי ייצור. מדובר במיליארדי או אף עשרות מיליארדי דולרים, וברור שרודס לא מסוגל להביא אותם בלי תמיכה של שוק ההון ושל תעשיית הרכב.

לסגור או לדשדש?

האיחוד של פיג'ו-סיטרואן עם פיאט-קרייזלר הושק רשמית בינואר 2021 תחת ניהולו של קרלוס טבארס, ומיד עם ההשקה הצהיר המנכ"ל המצליח – שהציל קודם לכן את פיג'ו סיטרואן – שהוא מתכוון לשמר את כל 15 מותגי החברה, כולל גם את הרדומים שבהם, וזאת לפחות למשך 10 שנים.

התנאי היחיד שטבארס הציב הוא שלכל מותג תהיה תוכנית עסקית ברורה וישימה שתעמוד במבחן המציאות, וזה היה משב הרוח לו ציפו מותגים כמו לנצ'יה האיטלקי וגם קרייזלר האמריקני שכבר נמצאו עם רגל אחת בקבר.
לאחרונה נשמעו כמה וכמה רמזים שהגיע "זמן הכסף" והמותגים השונים חייבים להוכיח את עצמם, ובארה"ב כבר מתגברים הקולות שמתריעים מפני הגרזן שמונף מעל קרייזלר.

לא מיותר להזכיר שקבוצת קרייזלר אוחדה בשנת 1998 עם מרצדס באיחוד שנכפה עליה כדי שלא תפשוט רגל, ונפלטה מן האיחוד הזה בשנת 2007 לאחר שנמאס לאנשי מרצדס לממן אותה. פחות משנתיים לאחר מכן, במהלך המשבר הכלכלי של 2008-2009, הגיעה פשיטת הרגל של קבוצת קרייזלר והיא נזקקה לסיוע מן הממשל האמריקני כדי לשרוד.

בינואר 2012 רכשה פיאט בנזיד עדשים 58.5% משרידי החברה והקימה את פיאט-קרייזלר אוטומובילס שבסיסה בהולנד ומניותיה נסחרו בניו יורק ובמילאנו.

הנכס המניב היחיד בקבוצת קרייזלר עוד מתחילת האלף הנוכחי הוא ג'יפ, שאותו רכשה קרייזלר בשנת 1987, וכל הדגמים הנוכחיים של קרייזלר ושל דודג' מבוססים על פלטפורמות משותפות ומכלולים שפותחו יחד עם קבוצת פיאט או על-ידי מרצדס.

העובדה שהדגמים של קרייזלר ודודג' נסמכים על מכלולים וטכנולוגיה של יצרניות אחרות די אירונית, מפני ש"הנדסת מותגים" היא מה שעמד בבסיס ההצלחה של וולטר קרייזלר שהחל את הקריירה שלו כמנהל עבודה במפעל של ג'נרל מוטורס והפך בשעתו לאחד מיצרני הרכב החשובים בעולם.

לקרייזלר ולדודג' יש מורשת מפוארת של דגמים איקונים, במיוחד בארצות הברית וקנדה וגם במרכז אמריקה ובדרומה, ואפילו באירופה, אבל לא ממש בטוח שלמותגים האלה יש נרטיב ייחודי מספיק עבור האלף השלישי. מה שברור זה שאין להם שום משמעות בסין – שם נמצא כעת שוק הרכב הגדול ביותר בעולם, וגם לא באירופה של ימינו.

ההתלבטות של סטלנטיס מובנת: האם תפארת העבר מספיקה כדי לקיים שני מותגים היסטוריים בארה"ב או שחבל לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע.

מילים, מילים

קבוצת סטלנטיס פרסמה בסוף השבוע האחרון הצהרה שבה נכתב שהחברה "מכירה בעניין שקיים במותגים שלה בצפון אמריקה, ומאשרת מחדש את המחויבות שלה לכל תיק המוצרים של הקבוצה שכולל 14 מותגים חזקים ואיקונים (למעשה 15). לכל אחד מן המותגים האלה ניתנה מסגרת זמן של 10 שנים לבניית עסק רווחי ובר קיימא…

כמו מותגי ג'יפ וראם, קרייזלר ודודג' נמצאים בחזית השינוי של סטלנטיס אל ניידות נקייה, והם נהנים מן הטכנולוגיה המתקדמת והיתרון לגודל של הקבוצה. סטלנטיס לא פועלת לפיצול אף אחד מן המותגים שלה".
רודס, מצידו, כבר חולל מהומה קטנה ולא אפקטיבית כאשר ניסה, בשנת 2019, לעצור את המיזוג של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואן, והוא מבין את מקומו כ"קוץ בישבן" של טבראס ושל סטלנטיס. עם זאת, רודס מדגיש שהוא "מאוד גאה במה שהחברה הזו עשתה, ואני לא רוצה לראות את זה נעלם. אנחנו צריכים להשאיר את המותגים האמריקנים שלנו כאן".

בסרטון יוטיוב שפורסם לפני ימים אחדים רודס מדבר על ההיסטוריה המפוארת של קרייזלר ועל הערך ההיסטורי החשוב שלה בארצות הברית, אבל לא אומר מילה או חצי מילה על תוכניות ריאליות לגבי עתיד המותגים האלה או המעורבות שלו בעתיד שלהם.

למרבה האירוניה, היחידות שיכול להיות להן עניין אמיתי ברכישת המותגים קרייזלר ודודג' בימינו הן יצרניות רכב סיניות, והן גם כנראה היחידות שכדאי להן לממן רכישה כזאת. באמצאות מותגים אמריקנים ובסיסי ייצור בצפון אמריקה יכולות היצרניות הסיניות לעקוף את כל המכשולים הרגולטוריים ואת מחסומי המס שמוטלים על הסינים.

כך הן יכולות להכניס "סוס טרויאני" אל לב ליבה של תעשיית הרכב האמריקנית, אלא שלצורך זה הסינים לא באמת זקוקים למר רודס היקר, בעוד שפרנק רודס בוודאי זקוק למי שיתמוך בהצהרות שלו ויגבה אותן בכסף גדול.

עוד על ההיסטוריה המרתקת של מותגי פיאט-קרייזלר ופיג'ו-סיטרואן אפשר לקרוא כאן.

לקריאה נוספת:

אילו מותגי רכב לא ישרדו עד לעשור הבא?

מכונית הסילון של קרייזלר: חזון עתידני משנת 1962

מה למדנו השבוע מהשקת המכונית (החשמלית) החדשה הראשונה של לנצ'יה אחרי 13 שנים?

The post היורש של קרייזלר רוצה לקנות את קרייזלר ודודג' מסטלנטיס appeared first on TheCar.

יצרנית הרכב הסינית BYD רוצה להשתלט כבר בטווח הנראה לעין על נתח של 5% משוק הרכב האירופאי, ולצורך זה היא חייבת להצליח בגרמניה – שם נמצא שוק הרכב הגדול והעשיר ביותר באירופה.

אלא שבניגוד מוחלט להצלחה שלה בשוק הישראלי, בגרמניה היא מתוסכלת מחוסר ההצלחה של החברה הפרטית שמייבאת ומשווקת את כלי הרכב שלה – Hedin Electric Mobility: זו העלתה על הכבישים רק 1,432 כלי רכב במחצית הראשונה של 2024, וכבשה רק 0.1% מן השוק.

מה שמגביר עוד יותר את התסכול של אנשי BYD הוא ההשקעה הגדולה שלה בקמפיין פרסומי ושיווקי יקר שבמרכזו חסות ראשית לאליפות אירופה בכדורגל שנערכה בגרמניה מאמצע יוני עד אמצע יולי האחרון.
בעבר הכריזו אנשי BYD שקצב המכירות השנתי שלהם בגרמניה לבדה בשנת 2026 יעמוד על 120,000 מכוניות, כלומר בערך פי 42 מקצב המכירות הנוכחי.

Hedin Electric Mobility החלה לפעול כיבואנית הבלעדית של BYD בגרמניה בשנת 2022, ממש במקביל לתחילת המכירות של BYD בישראל על-ידי שלמה מוטורס. החברה הגרמנית מפיצה בגרמניה את הדגמים שמיועדים לאירופה באמצעות רשת של כ-30 סוכנויות פרטיות, ומשמשת במקביל גם כיבואנית והמפיצה של BYD בשבדיה.

במבחן התוצאה נראה שלסינים אין סבלנות למילים ארוכות, וכדי להאיץ תהליכים הם החליטו לרכוש את היבואנית הגרמניה כדי למכור מכוניות ישירות ל-30 הסוכנויות, ומהודעת BYD עולה שהיא לא מתכננת לשנות בשלב זה את תנאי ההתקשרות עם הסוחרים הקיימים או להחליף אותם. למען ההגינות צריך לומר שמחירי המחירון של דגמי BYD בגרמניה היו גבוהים באופן תמוה ביחס למותג חדש שעושה שם צעדים ראשונים, ולא בטוח אם זאת הייתה הנחיה מלמעלה או החלטה של המפיצה הפרטית.

רכישת פעילות היבוא והשיווק של BYD כפופה עדיין לאישור רגולטורי, והיא מתרחשת בשעה שכל יצרניות הרכב הסיניות נאבקות, ולכל הפחות מתאמצות להתמודד, עם מכסים שהוטלו באירופה על יבוא רכב מסין. במקביל, קיצוץ סובסידיות בגרמניה ובמדינות אירופאיות נוספות גרמו לצניחה בביקוש לרכב חשמלי.

בסיכום חודש יולי נרשמה צניחה במכירות של כלי רכב חשמליים מתוצאת סין, והיצרניות הסיניות תפסו נתח של 9.9% בלבד מכלל שוק הרכב החשמלי.

לקריאה נוספת:

עתיד הטעינה של רכב חשמלי: רובוטית, אלחוטית, בהחלפה או בתנועה?

פולקסווגן ID. 5 במבחן

מיניוואן החלומות החשמלי של פולקסווגן יוצע בארה"ב תמורת 60,000 דולר

The post כאשר BYD לא מרוצה מן המכירות בגרמניה היא לוקחת את ההגה לידיים appeared first on TheCar.

יצרנית הרכב הסינית זיקר הכריזה שלשום (ג') על תחילת המכירה של דגם 007 החשמלי החדש שבאחת מגרסאותיו מותקנת סוללה שלטענתם מציעה את קצב הטעינה המהיר ביותר בעולם כיום.

אנשי ג'ילי, בעלי הבית של זיקר, טוענים שסוללת ה-LFP (ליתיום ברזל פוספט) המשודרגת שלהם, שאותה הם מכנים "5.5C", מסוגלת להיטען מ-10% ל-80% תוך עשר וחצי דקות, בהינתן עמדת טעינה חזקה מספיק.

יתרה מכך: דגם 007 החדש יוצב כבר בשבוע הבא באולמות התצוגה של זיקר בסין עם הסוללה החדשה שלו, כך שלא מדובר בחזון למועד אלא בסוללות שעברו את כל שלבי הניסוי והמסחור וזמינות לרכישה מיידית.
זה לא הכל: דגם 007 החדש של זיקר מוצע למכירה בסין תמורת פחות מ-30,000 דולר, לכן לא מפליא שהחברה כבר אספה – לטענתה – יותר מ-50,000 הזמנות למכונית הזאת.

זיקר הכריזה על תחילת המכירה של 007 ב"יום הטכנולוגיה" שערכה ביום שלישי השבוע בעיר הנגזהו (Hangzhou), ואופן ההשקה הוא לא הדבר היחיד שמקבל השראה משיטות השיווק של אילון מאסק ו'טסלה': בשעה שכל שוק הרכב הסיני נמצא במאבקי מחירים "חותכי גרונות" – ג'ילי, כמו 'ניו', 'אקספנג', 'לי אוטו', וקומץ חברות טכנולוגיה נוספות – מתאמצות לכבוש לבבות על ידי כך שהן מביאות לשוק טכנולוגיה מתקדמות.

מעניין לציין שאנשי זיקר טוענים שהסוללה החדשה פותחה "על-ידי צוות המו"פ הפנימי של החברה", כלומר לא על-ידי אחת מיצרניות הסוללות הגדולות, ושביצועי הטעינה שלה "מהירים מאלה שהושגו על ידי סוללות ניקל-קובלט-מנגן קיימות".

כפי שפרסמנו כאן כבר בסוף השנה שעברה – אנשי זיקר הציגו את "סוללת הזהב" שלהם וטענו שהיא פותחה על-ידם, לטענתם באמצעות צוות פיתוח של לא פחות מ-1,000 מהנדסים ששקדו על מלאכת הפיתוח במשך מספר שנים. אלא שכפי שכתבנו בשעתו – הקרדיט לטכנולוגיה ולמוצר המוגמר צריך להיות מחולק בין לפחות שני צוותי פיתוח שונים.

קבוצת ג'ילי רכשה בשעתו את השליטה ביצרנית הסוללות הסינית Quzhou Jidian New Energy Technology אשר פיתחה ככל הנראה את הסוללה בכללותה, החל מן הכימיה שלה וכלה בתהליך הייצור של תאי הסוללה, בשעה שאנשי ג'ילי עצמם היו אחראים בעיקר לפיתוח מארז הסוללה.

אגב, אנשי זיקר טוענים שהסוללות שלהם נבחנו גם בתנאי מזג אוויר מכבידים ושהודות למערכת ניהול סוללה משופרת הן יכולות להיטען עד 80% תוך כחצי שעה כאשר בחוץ שוררת טמפרטורה קיצונית של מינוס 10 מעלות צלזיוס.

500 קילומטרים ב-10 דקות

זיקר 007 מוצעת בסין עם שתי סוללות. הגרסה הבכירה שלה מוצעת דווקא עם סוללת NMC בעלת תכולת אנרגיה של 100 קילוואט שעה שמספקת טווח נסיעה תיאורטי של 870 קילומטרים.

לסוללת ה-LFP יש תכולת אנרגיה של 75.6 קילוואט שעה, והיא מספקת טווח נסיעה תיאורטי של 688 קילומטרים. אם עשר דקות טעינה מוסיפות כ-70% מתכולת האנרגיה של סוללה כזאת אנחנו מדברים על תוספת טווח של כ-480 קילומטרים, אבל גם אם בפועל זה "רק" 400 קילומטרים עדיין מדובר בהישג חשוב.

עקב אכילס: עמדת הטעינה

לקצב הטעינה של רכב חשמלי אין כמעט משמעות בטעינה ביתית שהיא הסטנדרט של רוב המשתמשים ברכב חשמלי, אבל יש לו השפעה עקיפה חשובה מאוד על "חרדת הטווח" של המשתמשים.

קצב הטעינה קובע את משך הזמן שנהג "מבלה" לצד עמדת טעינה ציבורית, ומי שיודע שהוא יכול לעצור ל-5 או 10 דקות לצורך טעינה, ממש כמו עצירה לצורך תדלוק של רכב עם מנוע בעירה, לא מטריד את עצמו בחישובי טווח ומהירות נסיעה. כך נפתרים חשש ומחסום פסיכולוגי שמלווים את הרכב החשמלי מראשית ימיו.

אבל יש בעיה: קצב הטעינה לא תלוי רק ביכולת של הסוללה לקבל עוצמת טעינה גבוהה מאוד אלא גם ביכולת של עמדת הטעינה לספק אותה, ורוב עמדות הטעינה הציבוריות לא ערוכות לעוצמות כאלה.

בנקודה זאת יש לזיקר יתרון, ודאי בסין, מפני שממש כמו טסלה, 'ניו' וקומץ יצרניות אחרות היא השקיעה בפרישת תשתיות טעינה ייעודיות ללקוחותיה. לזיקר יש לדבריה יותר מ-500 מוקדים שבהם מותקנות יותר מ-2,700 עמדות במתח של 800 וולט, והיא מתכננת להציע 1,000 מוקדי טעינה אולטרה-מהירה עד לסוף השנה ולהפעיל יותר מ-10,000 עמדות אולטרה-מהירות בשנת 2026.

מה שברור זה שככל שסוללות שמאפשרות טעינה מהירה יהיו זולות ונפוצות יותר, וככל שהן ייתמכו בתשתיות טעינה מספקות – כך יצטמצם הצורך בפתרונות היברידים לא יעילים כמו מכוניות היברידיות-נטענות או מכוניות חשמליות עם מאריכי-טווח.

לקריאה נוספת:

המחיר של סוללות לרכב חשמלי צנח ב-90% ב-15 שנים ויצנח ב-40% נוספים תוך שנה

שיא חדש בטעינה אלחוטית של רכב חשמלי: 270 קילוואט

ההבטחה של סמסונג לסוללות רכב חשמלי: 1000 ק"מ ב-9 דקות טעינה ו-20 שנות אחריות

The post זיקר השיקה סוללה לרכב חשמלי עם קצב הטעינה המהיר בעולם appeared first on TheCar.

קרלוס גוהן, מי שניהל בהצלחה את הברית בין רנו לניסאן במשך קרוב לשני עשורים ואף הספיק לצרף אליה את מיצובישי – כשנתיים לפני שנאסר ונכלא ביפן – מזהיר שהשותפות שמתגבשת בין הונדה לבין ניסאן ומיצובישי תהפוך מהר מאוד להשתלטות מוחלטת של הונדה.

כזכור, במבצע מהסרטים (ובסיוע של ישראלי) גוהן הצליח להימלט בדצמבר 2019 ממעצר בית בטוקיו כשנה לאחר שנכלא והואשם שם על-ידי השלטונות היפנים במעשי מרמה שביצע לכאורה במסגרת תפקידו כיו"ר ניסאן ומיצובישי. מאז חוסה גוהן בביירות שבלבנון.

בריאיון שהעניק שלשום (ב') ל'אוטומוטיב ניוז' טען גוהן שיחסי הכוחות בין הונדה לבין ניסאן אינם שקולים מאחר שהונדה היא השותפה החזקה יותר בקשר הזה, ובסופו של דבר זה יוביל את ניסאן ומיצובישי להיות כפופות להונדה.

הדברים נאמרים כשבוע לאחר מסיבת עיתונאים שנערכה בטוקיו, יפן, שבה הוכרז על כך שהברית המתגבשת בין הונדה לניסאן, שעליה דיווחנו כאן באפריל השנה, תצרף אליה גם את מיצובישי, שחברה עם ניסאן בברית המתפוגגת עם רנו.

בריאיון ל'אוטומוטיב ניוז ' כינה קרלוס גוהן את ברית ניסאן-הונדה-מיצובישי "השתלטות מוסווית" של הונדה, והדגיש שהדיבורים אמנם יפים אבל יישום של חבירה כזאת יהיה קשה למימוש מוצלח – ולא משנה באיזה אופן ינסו לבצע אותה. "חתימה על הסכם שותפות בין יצרניות רכב זה דבר אחד", אומר גוהן, "לגרום לזה לעבוד זה דבר אחר".

הברית הטרנס-יפנית

כפי שפרסמנו כאן, ניסאן והונדה ניהלו השנה מגעים במשך מספר חודשים והכריזו באפריל על חתימה על מזכר הבנות לכינון ברית לפיתוח משותף של מערכת הפעלה לרכב. ככל הידוע, על אף שהרעיון העקרוני מוסכם על הצדדים עדיין לא הוזרק לתוכו תוכן מוחשי ופרטי הפרטים שלו – למשל מקורות מימון וחלוקת ההשקעה הפיננסית, טרם סוכמו. חבירתה של מיצובישי אמנם מגדילה את פוטנציאל השוק אבל באותה נשימה גם מסבכת את המגעים ומוסיפה אינטרסים אחרים.

"השותפים החדשים עומדים בפני אתגרים גדולים" אמר גוהן, והדגיש ש"מערכת היחסים הזאת נראית לי הרבה יותר כמו תחילתה של השתלטות של הונדה על הברית מאשר שיתוף פעולה אמיתי של שווים, מפני שהונדה היא החברה החזקה מבין השלוש בפער ניכר".

כפי שפרסמנו – ניסאן דיווחה על תוצאות כספיות לא טובות בדוחות מחצית השנה שלה, במיוחד לנוכח ביצועים גרועים בשוק האמריקני שהוא השוק החשוב ביותר עבורה, והיקף המכירות שלה לשנת הכספים הקודמת (שמסוכמת ביפן ב-31 במרץ) היה 3.4 מיליון כלי רכב. הונדה, לעומתה, דיווחה בסוף חודש מרץ על רווחי שיא ועל צמיחה של 11% בסך המסירות השנתי, שהגיע ל-4.1 מיליון כלי רכב.

למרבה האירוניה, בשנים האחרונות דווקא ניסאן נראתה כמו חברה אגרסיבית שמתאמצת להשתחרר מכבלי העבר. לאחר שצרפה אליה את מיצובישי, כמעט בעל כורחה של היצרנית הקטנה יותר שהתדרדרה מזה עשור מדחי אל דחי, ניסאן פתחה חזית מול רנו והצליחה להשתחרר מן הלפיתה שלה. כיום מתקיים איזון ביחסי הכוחות בברית רנו-ניסאן, אלא שרנו עצמה חולקה לשתי חברות נפרדות ובין השאר החלה לחבור אל שחקניות נוספות, למשל ג'ילי הסינית.

גוהן, שבעבר נחשב לדמות נערצת ביפן, "נשרף" על-ידי ניסאן בשיא המאבק בין היפנים לצרפתים ובין אם הוא אשם בשחיתות או קורבן במאבק הזה לא יהיה מרחיק לכת לשער שיש לו בטן מלאה על מנהלי ניסאן.
למרות זאת ראוי להקשיב לאיש שעיצב את אחת הבריתות המצליחות, בשעתו, בתעשיית הרכב כשהוא טוען ש"ניסאן עושה רושם של חברה שמנסה למצוא מושיע: החתימה על ההסכם עם הונדה נראית כמו ניסיון להסיט את תשומת הלב מהתוצאות העלובות".

למה שזה לא יעבוד?

בריתות והשתלטויות הן חלק בלתי נפרד מן האבולוציה של תעשיית הרכב ב-140 השנים האחרונות וכאשר מנסים לשים בצד את המטען הרגשי שיש לגוהן כלפי ניסאן ולהתרכז בטיעונים רציונליים עולה השאלה "למה לא?"

תעשיית הרכב הוותיקה נמצאת כיום באחת התקופות המאתגרות ביותר מאז המצאת הגלגל, כאשר מצד אחד היא מותקפת על-ידי עשרות מותגים סינים שנתמכים על-ידי ממשלה חזקה, אגרסיבית ומתוכננת היטב ומצד שני חייבת להתאים את עצמה לשבע מהפכות טכנולוגיות חסרות תקדים. ההיגיון מחייב שיצרניות רכב עם רקע ותרבות משותפת – יפניות במקרה הזה – ישלבו ידיים ומשאבים.

אבל בין השורות של גוהן מסתתרים מספר טיעונים שקשה לפסול על הסף: "אני לא יכול לדמיין לרגע אחד איך זה יעבוד בין הונדה לניסאן, אלא אם כן מדובר בהשתלטות מוסווית של הונדה על ניסאן ומיצובישי, כאשר הונדה תשב במושב הנהג. זאת תהיה פשוט השתלטות מוסווית…
…להגיד שהם יעבדו יחד זה רק 5% מהאתגר. 95% הנוספים תלוים ביכולת שלך לשבת יחד ולחלק באופן שכלתני את העבודה, לפתח סינרגיות, לוודא שאתה לא מקובע לגבי הזהות שלך או השייכות הלאומית שלך, ולהיות מסוגל להסתכל על השורה התחתונה – להגדיל את ההכנסות ולקצץ בעלויות".

גוהן הזכיר עובדה חשובה: להונדה, לדבריו יש "היסטוריה של עצמאות נחושה", ומעולם בעברה היא לא נמצאה בקשר בעלות משמעותי עם יצרנית רכב אחרת. להונדה אמנם היו קשרים טכנולוגיים אד הוק עם ג'נרל מוטורס, אבל היא מעולם לא חלקה משאבי הון או קבלת החלטות עם יצרנית רכב אחרת, וזאת בשונה מכל יצרניות הרכב היפניות האחרות.

ואכן – במהלך מסיבת העיתונאים המשותפת ב-1 באוגוסט הדגישו מנכ"ל ניסאן מאקוטו אוצ'ידה (Makoto Uchida) ומנכ"ל הונדה טושיהירו מיבה (Toshihiro Mibe) ששתי החברות "לא דנו באחזקות צולבות ביניהן".

העניין הוא שאין סיבה שמה שלא נעשה בעבר גם לא יבוצע בעתיד: לשאלת אחד העיתונאים אמר מיבה שהוא לא פוסל אפשרות לקשרי בעלות בין שתי החברות. "השותפים שוקלים אפשרויות רבות", הוא אמר, "אולי אפילו להקים חברה חדשה". לא מיותר להזכיר שהונדה כבר הקימה חברה חדשה אחת לייצור רכב, ובמסגרת זאת מתגבש מיזם הרכב החשמלי של הונדה ושל ענקית האלקטרוניקה סוני.

בשורה תחתונה, הברית שמתהווה כעת בין הונדה לבין ניסאן ומיצובישי עשויה להיות הדבר המעניין ביותר שקורה בתעשיית הרכב היפנית, במיוחד לנוכח העובדה שכל יצרניות הרכב היפניות החשובות האחרות – מאזדה, סובארו, סוזוקי, איסוזו וכמובן דייהטסו – קשורות באופן כזה או אחר לקבוצת טויוטה.

לקריאה נוספת:

ניסאן רנו וג'ילי מקימות בריתות חדשות ומחודשות

טויוטה נותנת שיעור באחריות ליונדאי, רנו, פיג'ו ופורד: תחליף 102,000 מנועים פגומים

רנו, אחת מיצרניות הרכב הראשונות בעולם, נאלצת להיעזר בחברה איטלקית קטנה כדי לפתח מנוע דיזל חדש

The post האם הונדה מנסה להשתלט על ניסאן? appeared first on TheCar.

מאז שנת 2008 עד לשנת 2023 צנח המחיר של אגירת אנרגיה בסוללות רכב חשמלי ב-90%, והוא ממשיך לרדת. כך עולה מנתונים שפרסם אתמול אגף טכנולוגיות הרכב במשרד האנרגיה האמריקני.

מה שמעניין במיוחד בנתונים שפורסמו הוא הנרמול של שני משתנים חשובים: המחירים מתואמים לאינפלציה, כלומר שנמדדה ירידת מחיר ריאלית, והקילוואטים לשעה – תכולת האנרגיה בסוללה – מתייחסים לתכולה השימושית של כל סוללה ולא רק לתכולה התיאורטית שלה.

במהלך שנת 2023 ירד המחיר של קילוואט שעה (שימושי) עד ל-139 דולר, וזאת לעומת 1,415 דולר לקילוואט שעה בשנת 2008. במשרד האנרגיה האמריקני מזכירים שירידת המחירים נובעת משיפורים בטכנולוגיות סוללות והכימיה שלהן, כמו גם מהגדלה משמעותית של כושר הייצור ושיפורים בשיטות הייצור.

סוללה חשמלית היא עדיין הרכיב הבודד היקר ביותר ברכב חשמלי, ונכון להיום היא משפיעה לא רק על המחיר לצרכן של מכוניות חשמליות חדשות אלא גם על ירידת הערך שלהן לאורך זמן וערכן כמשומשות לאחר תום תקופת האחריות על הסוללה.

קצב הצניחה המהיר ביותר במחירי הסוללות התקיים בין השנים 2009 ל-2013, ומאז חלה האטה בקצב ירידת המחירים אולם היא נמשכה בין 2013 ועד לתקופת הקורונה, החל משנת 2020. מאז – גם בגלל הכאוס בשוק הרכב, ובעיקר בגלל הזינוק בביקוש לרכב חשמלי ובמקביל הזינוק באינפלציה בעולם – חלה האטה נוספת בירידת המחירים.

החדשות הטובות בדרך

ככל שאפשר לנבא את העתיד על בסיס העבר אפשר לשער שכבר החל מן השנה, 2024, וביתר שאת בשנתיים הבאות – תהיה צניחה נוספת במחיר הסוללות לרכב חשמלי, וזאת משלוש סיבות.

ראשית לכל – בשנה האחרונה חלה התקררות בביקוש לרכב חשמלי – בעיקר לנוכח צמצום בסובסידיות ממשלתיות בשווקים שונים בעולם. בסין למשל חל בשנת 2022 זינוק של 96% בביקוש לרכב חשמלי והוא נרגע בשנת 2023 לעלייה של 36% בלבד.

בנוסף, לאחר תקופה כאוטית במיוחד בכל הקשור למחירים של חומרי גלם – לאחרונה חלה ירידה במחירים של ליתיום וקובלט, כמו גם צניחה בביקוש לקובלט. מחירי הליתיום, למשל, זינקו פי שישה בין השנים 2020 ל-2022 לפני שהחלו לרדת בחזרה בשנה שעברה.

עד לאחרונה, הכימיה העיקרית של סוללות לרכב חשמלי התבססה על ארבע מתכות שחלקן נדירות יחסית: ליתיום, ניקל, מנגן וקובלט ששימשו בסוללות ליתיום-יון מסוג NMC. בשנים האחרונות הציגו כמעט כל יצרניות הסוללות הסיניות סוללות ליתיום ברזל פוספט (LFP) שלא מכילות קובלט ומאופיינות באורך חיים רב יותר מחד, אך גם בתכולת אנרגיה נמוכה יותר מאידך. במקביל נחנכו מספר מפעלים לייצור סוללות לרכב חשמלי והם החלו לייצר סוללות, בעוד שתעשיית הסוללות העולמית כבר נערכת לדור הבא של סוללות על בסיס כימיה חדשה.

מניתוח שפרסמו מוקדם יותר השנה האנליסטים של חברת גולדמן סאקס עולה שמחירי הסוללות לרכב חשמלי צפויים לרדת באופן דרמטי השנה ובשנה הבאה, מה שיכול לסייע להפחתה של ממש במחירי רכב חשמלי.

חטיבת המחקר של גולדמן סאקס צופה ירידה של כמעט 40% במחירי הסוללות בין 2023 ל-2025, וכתוצאה מכך צפויים המחירים של כלי רכב חשמליים להיות שקולים למחירים של כלי רכב עם מנועי בעירה גם בלי סובסידיות של ממשלות. אנשי המחקר מסבירים שאת ירידת המחירים בשנתיים הקרובות יוביל השילוב בין צניחה במחירי חומרי הגלם לבין החדשנות בתחום הסוללות, והעובדה שיצרניות סוללות מוצאות דרכים חדשות לייעול תהליכי הייצור.

"חידושים גדולים כמו סוללות מצב מוצק (בניגוד לשימוש באלקטרוליט נוזלי כמו בסוללות כיום) עשויים, בשנים הקרובות, לשנות את כללי המשחק עבור התעשייה, שכן סוללות מצב מוצק צפויות לאפשר ליצרניות הרכב לארוז אפילו יותר אנרגיה, באותה כמות משקל, מאשר סוללה קונבנציונלית" מסכמים האנליסטים.

ברקע הדברים ראוי לעדכן גם לגבי מלחמת מחירים שהחלה להתפתח כבר בסוף השנה שעברה בין שתי יצרניות הסוללות הגדולות בעולם – CATL ו-BYD הסיניות. מלחמה זאת הביאה את CATL להצהיר לאחרונה על כוונתה לקצץ את מחירי חלק מן הסוללות שלה בעד כדי 50% עוד השנה.

לקריאה נוספת:

יצרנית הרכב הסינית MG מעניקה אחריות לסוללה לכל חיי הרכב החשמלי

סוללת מיליון המייל מתגלגלת בדרך למכונית החשמלית שלך

המרוץ של ענקיות הסוללות אל טעינה בעשר דקות: CATL מול BYD

The post המחיר של סוללות לרכב חשמלי צנח ב-90% ב-15 שנים ויצנח ב-40% נוספים תוך שנה appeared first on TheCar.

סוללת 'מצב מוצק' עם צפיפות אנרגיה פורצת דרך שתושק בעוד כשנתיים, תאפשר הוספת טווח נסיעה של כמעט 1,000 קילומטרים (600 מייל) תוך 9 דקות טעינה ותשרוד 20 שנות שימוש. זאת גולת הכותרת שחשפה יצרנית האלקטרוניקה הדרום קוריאנית סמסונג בכנס SNE Battery Day 2024 שנערך בשבוע שעבר בסיאול.

אנשי סמסונג מבטיחים שלא מדובר בהבטחה בעלמא או תוכנית לעשור הבא אלא בטכנולוגיית סוללות שתוכנס לייצור סדרתי תוך מעט יותר משנתיים, במהלך שנת 2027, אם כי בשלב ראשון בשוק ה"סופר פרימיום" של מכוניות חשמליות יקרות.

כדי לחזק את התחושה שמדובר בסוללה שנמצאת בהישג יד, ולא בעוד כותרת שמופרחת באוויר, מדגישים אנשי סמסונג שכבר בשנה שעברה הם הקימו במרכז המו"פ שלהם בעיר סוון (Suwon) מערך פיילוט מושלם לייצור סוללות מצב מוצק כאלה. מערך זה, לדבריהם, מאגד את כלל תוכניות הפיתוח, הקמת קווי ייצור, השקת פרויקטים עם יצרניות מארזים ויצרניות רכב, וניהול שרשרת האספקה. לדבריהם, הפיילוט פועל כעת בתפוקה מלאה.

יתרה מכך: לדברי אנשי החברה – סדרות טרום ייצור ראשונות של הסוללה החדשה שלהם נמסרו כבר למספר יצרניות מארזי סוללות ויצרניות רכב חשמלי לצורך בדיקות וניסויים, והם בודקים את התאים האלה מזה כחצי שנה. בסמסונג לא מסרו באילו חברות מדובר, אך אמרו ש"כבר מסוף השנה שעברה ועד לתחילת השנה הנוכחית סיפקנו דוגמאות ללקוחות ואנחנו מקבלים משוב חיובי".

אנשי סמסונג הכריזו שפריצת הדרך בטכנולוגיית ה'מצב מוצק' שלהם נוגעת בעיקר לכימיה של הסוללה, ולאפשרות של סוללה לאגור אנרגיה בצפיפות כמעט כפולה מזו של רבות מן הסוללות החשמליות הסדרתיות שמוכרות לנו: 500 ואט שעה לקילוגרם סוללה במקום כ-270 Wh/kg.

הגביע הקדוש

כמעט כל יצרניות הסוללות מתאמצות לפתח טכנולוגיות "מצב מוצק" או "מצב חצי מוצק" שבו האלקטרוליט בסוללה לא נוזלי אלא נמצא במצב של ג'ל או אפילו חומר יותר קשה – וזאת כדי להגדיל את צפיפות האנרגיה, לשפר את הבטיחות, לצמצם את המשקל ואת נפח הסוללה, ולהפחית חום שנוצר בעת טעינה.

עד היום, אחת הבעיות המשמעותיות שמנעו פריצת דרך בטכנולוגיית מצב מוצק הייתה המחיר שלהן, ועד לפני שנים אחדות טענו אנשי CATL – יצרנית הסוללות הגדולה בעולם – שטכנולוגיה כזאת לא תהיה מסחרית לפני סוף העשור. בשנתיים האחרונות שינתה גם CATL את הגישה שלה וכעת היא כבר מבטיחה שיעור חדירה של 1% לסוללות מצב מוצק בשנת 2027.

יצרנית הרכב הסינית 'ניו' מציעה כבר כעת ב-ET9 מארז סוללות עם אלקטרוליט "חצי מוצק" ותכולת אנרגיה של 150 קילוואט שעה, והבטחה לתוספת טווח של יותר מ-650 קילומטרים בטעינה מהירה. אפילו טויוטה, שלא מיהרה להכניס ראש לעולם הרכב החשמלי, הבטיחה להתחיל בייצור המוני של סוללות מצב מוצק בשנת 2027, ולהשיק אותה בכלי רכב חשמלים תחת מותג היוקרה שלה, לקסוס.

במקביל, כל יצרניות הסוללות מתאמצות להגדיל את מספר מחזורי הטעינה של כל סוללה ולהאריך את תוחלת החיים שלה. CATL, כמו גם מספר יצרניות אחרות, הכריזו כבר על סוללות עם תוחלת חיים של בין 15 ל-20 שנים, או – בכינוי אחר שלהן – "סוללות מיליון מייל", ועל הרקע הזה צריך לקבל את ההכרזה החשובה הנוספת של אנשי סמסונג לפיה הסוללות החדשות שלה יחזיקו מעמד 20 שנים.

חשוב להדגיש: עמידות לאורך 20 שנות שימוש מייצגת אורך חיים יותר מכפול מזה של רוב הסוללות הסדרתיות שמוצעות כיום בכלי רכב חשמליים, והגדלת אורך חיי הסוללה למה שמקובל כיום ככל אורך חיי הרכב (לכל הפחות 15 שנים) – תסייע מאוד לחזק את ערך המכירה של מכוניות חשמליות משומשות ולבסס את שוק המשומשות שלהן.

האותיות הקטנות

חשוב להדגיש שכאשר אנשי סמסונג מדברים על תוספת טווח של 965.4 קילומטרים תוך 9 דקות הם מתכוונים, בסבירות רבה לטעינת סוללה מ-10% או 20% ל-80% ולא לתכולה מלאה שלה, ומכך נגזר גם שמדובר בסוללות עם תכולת אנרגיה גדולה, אבל בתכל'ס זה ממש לא משנה.

בעולם שבו תהיה זמינות גבוהה של עמדות טעינה בכלל, ועמדות ציבוריות מהירות בפרט, מה שחשוב לבעלי רכב ולנהגים זאת תוספת הטווח שהם יקבלו בכל טעינה ביחס למשך הטעינה. תוספת טווח של 1,000 קילומטרים בתוך פרק זמן של פחות מ-10 דקות מצמצמת מאוד את הפער בין תדלוק רכב בדלק לבין טעינת רכב חשמלי.

בעיה יותר משמעותית, שנמצאת לכאורה מעבר לתחומי האחריות והיכולת של סמסונג, היא זמינות נמוכה של תשתית טעינה אולטרה-מהירה. סמסונג לא תהיה יצרנית הסוללות הראשונה שתציע סוללות שיכולות לעמוד בקצבי טעינה של 5C או 6C, כלומר 480 ואפילו 600 קילוואט, אבל לספקיות הטעינה ברחבי העולם אין עדיין מספיק לקוחות שיעודדו אותן להשקיע בהצבת עמדות כאלה. כדי לשנות אתה משוואה הזאת, כמו בתחומים רבים של טכנולוגיית ינוקא, נדרשת תמיכה ממשלתית.

עממיקו

במקביל לסוללות מצב מוצק יקרות לפלחי ה"סופר פרימיום" מבטיחים הקוריאנים לשפר את מצבם ומעמדם גם בשוק המסה, וזאת בעזרת קו חדש של סוללות ליתיום ברזל פוספט (LFP), וכן סוללות "מצב חצי מוצק" פשוטות יותר.

בנוסף, החברה מפתחת סוללות ליתיום-ניקל-קובלט-תחמוצת אלומיניום (NCA) שחומר הקתודה שלהן עשוי, תחזיקו חזק, מסגסוגות של ליתיום, ניקל, קובלט ואלומיניום, ובנוסף לכל אלה הקוריאנים מבטיחים שהם מפתחים גם סוללות נטולות קובלט, כמו גם שיטת ייצור חדשה של "אלקטרודות יבשות".

בכל התחומים האלה מדווחים הקוריאנים על שיפור שהם השיגו בשיטות הייצור של אלקטרודות יבשות, ובהפחתת מחיר משמעותית שתאפשר להם להיות יותר תחרותיים ביחס ליצרניות הסיניות המובילות.

סמסונג פרסמה לא מכבר את "מפת הדרכים" שלה בדרך לייצור המוני של "סוללת מצב מוצק" (ASB) עם צפיפות אנרגיה של 900 וואט שעה לק"ג. החברה גם ניצלה את ההזדמנות כדי להציג את טכנולוגיית No Thermal Propagation שלה, תכונה בטיחותית המונעת התפשטות של בריחה תרמית במקרה של שריפה או פגיעה, על ידי פליטת גז בטמפרטורה גבוהה דרך פתח אוורור שנבנה בתאים.

לקריאה נוספת:

המירוץ אל סוללת מצב מוצק, טעינה מהירה וטווח נסיעה של 1000 קילומטרים: סין מול יפן מול קוריאה, ותעשיית הרכב מול תעשיית הסוללות

סוללת ליתיום-מתכת מצב מוצק שפותחה באוניברסיטת הארוורד תאפשר טעינה סופר-מהירה ולפחות 6,000 מחזורי טעינה-פריקה

המרוץ אל טעינה סופר מהירה: מתי נוכל לטעון רכב חשמלי תוך חמש דקות?

The post ההבטחה של סמסונג לסוללות רכב חשמלי: 1000 ק"מ ב-9 דקות טעינה ו-20 שנות אחריות appeared first on TheCar.

יצרנית הרכב הסינית סאיק, שמוכרת אצלנו בעיקר בזכות המותג הבריטי לשעבר MG, מפציצה בפעם השנייה בתוך שבוע עם תוכנית אחריות מהפכנית: מכוניות חדשות שנמכרות מעתה על ידי MG באוסטרליה מקבלות 10 שנות אחריות או עד 250,000 ק"מ – וזה משך האחריות הארוך ביותר שמוצע על ידי איזו שהיא יצרנית רכב.

מוקדם יותר השבוע הממה סאיק את עולם הרכב החשמלי כאשר הציגה בתאילנד תוכנית אחריות לכל החיים לשני דגמי MG ושני דגמי 'מקסוס', וכעת היא עושה את זה שוב, אם כי באופן טיפה פחות נחרץ.

עד היום היו מספר יצרנים – אפילו בישראל – שהציעו 5 או 7 שנות אחריות לדגמים נבחרים, למשל סובארו וקיה, וגם מיצובישי הציעה 10 שנות אחריות, אם כי היא עושה את זה באוסטרליה ולא בישראל.

במקרה של מיצובישי האחריות באוסטרליה מוגבלת עד ל-200,000 קילומטרים, כך ש-MG פורצת את הגבול וקובעת שיא חשוב חדש. בנוסף, בעוד שמיצובישי התנתה את האחריות באוסטרליה בכך שכלי הרכב יטופלו אך ורק ברשת המוסכים של מפיצי הרכב, אצל MG לא קיימת מגבלה כזאת.

האחריות של MG באוסטרליה חלה על כל כלי הרכב החדשים שיימכרו החל מהיום (1 באוגוסט 2024) וזה כולל שם את כל דגמי הבנזין, ההיברידים והחשמליים-טהורים. האחריות המורחבת מוענקת ללקוחות פרטיים ולא לשימושים מסחריים כמו ציי רכב, שירותי שליחויות, בתי ספר לנהיגה או מוניות. למרות זאת, גם בשימוש "מסחרי" מכוסים כלי הרכב של MG שנמכרים באוסטרליה באחריות יצרן ל-7 שנים או 160,000 ק"מ – וזה יותר מכל מותג אחר.

שני סוגי האחריות (לשימוש פרטי או מסחרי) מכסים באופן מלא גם את הסוללות במכוניות היברידיות וחשמליות, וזאת, אגב, תקופת אחריות דומה למדי לזו שמעניקות מרצדס ומיצובישי בכל הקשור לאורך חיי הסוללה של רכב חשמלי.

יבואני רכב ישראלים שונאים אחריות

בישראל מוגדרת אחריות יצרן מינימלית לפי חוק לשנתיים בלבד, אך רוב המותגים מעניקים שלוש שנות אחריות או עד 100,000 קילומטרים. באוסטרליה, לעומת זאת, טסלה מעניקה 4 שנות אחריות, ואילו טויוטה, פורד, מאזדה, יונדאי וניסאן מעניקות 5 שנות אחריות. איסוזו מעניקה באוסטרליה 6 שנות אחריות וקיה מעניקה 7 שנים, כמו במדינות רבות אחריות ברחבי העולם.

MG העניקה בישראל 5 שנות אחריות על דגמי MG החשמליים הטהורים ועל דגמי EHS שנרכשו עד לשנת 2023, כאשר האחריות לסוללה החשמלית, כמקובל, היא ל-8 שנים או עד 150,000 קילומטרים. לכלי רכב שנמסרו החל משנת 2023 מוענקת אחריות ל-7 שנים או עד 150,000 קילומטרים, המוקדם מבינהם. אצלנו, בישראל, קיה מעניקה אחריות ל-7 שנים אך ורק למכוניות נוסעים ולא לרכבי שטח, ולמרות זאת – בגלל תחרות מצומצמת – היא בולטת לטובה באורך האחריות. צריך לומר גם שמספר יצרניות רכב חשמלי סיניות נוספות מציעות כעת 7 שנות אחריות או עד 150,000 קילומטרים, אבל זה עדיין לא זה.

הסיבה שיבואניות רכב ישראליות – בדרך כלל בעצה אחת עם היצרניות שהן מייצגות – נמנעות מהענקת אחריות ארוכה בישראל היא כסף, והרבה מאוד כסף. כמעט כל יבואניות הרכב הישראליות מוכרות חלקים לרכב במחירים גבוהים עד כדי ספק-חוקיים, וברגע שמסתיימת תקופת האחריות רבות מהן "חוגגות" על החלפת רכיבים תקולים תמורת מחירים מפחידים.

כפי שסוקר לא אחת ב-TheCar, במקרים רבים שבהם יצרניות רכב לקחו אחריות במדינות אחרות על תקלות סדרתיות הן לא עשו את זה בישראל, ובעלי רכב ישראלים נדרשו לשלם מחירים הזויים, למשל 10,000 שקלים ויותר תמורת זוג פנסי חזית מתוצרת יונדאי. לקוחות שמפעילים קצת לחץ על חלק מיבואניות הרכב "זוכים" להנחה של עד עשרות אחוזים ממחירי המחירון של חלקים שונים, אבל במקרים רבים המחיר אחרי "הנחה" יותר גבוה מן המחיר של חלקים תחליפיים באותה רמת איכות.

בשורה תחתונה, דוגמה אחת מיני רבות לרמת התחרותיות הנמוכה בשוק הרכב הישראלי היא תקופות האחריות הקצרות יחסית שמוצעות אצלנו, ורק כאשר ממשלת ישראל תתחיל להתעניין באזרחים שלה זה עשוי להשתנות.

לקריאה נוספת: 

האם יבואנית טויוטה גבתה תשלום כפול על אחריות לסוללות לרכב היברידי?

מיצובישי תצטרף לברית בין הונדה לניסאן

האם מנועי פיורטק של פיג'ו, סיטרואן ואופל מתפגרים בהמוניהם ומה אפשר לעשות?

The post MG מפציצה עם 10 שנות אחריות לכל הדגמים באוסטרליה. אז למה לא בישראל? appeared first on TheCar.

בסיכום המסירות של כלי רכב בחודש יוני ברחבי אירופה ובבריטניה נרשם שיא חדש ליצרניות הרכב הסיניות: הן השתלטו כבר על 11% משוק כלי הרכב החשמלי. עם זאת, מסתמן שחלק מן הזינוק בביקוש לרכב חשמלי סיני נובע מסוחרי רכב שביקשו להקדים תרופה למכה וצברו מלאים ערב הטלת המכס החדש על כלי רכב מתוצרת סין.

זה, למשל, מסביר את הזינוק החריג במסירות כלי רכב מתוצרת SAIC, שמוכרת לנו בזכות מותגי MG ו'מקסוס': סאיק "חטפה" את שיעור המכס הגבוה ביותר – 48% – וזאת מפני שהיא לא שיתפה פעולה עם אנשי האיחוד האירופאי שחקרו את כלל ההטבות הכלכליות להן זוכות יצרניות רכב סיניות מממשלת סין. מכוניות מתוצרת BYD, לעומת זאת, כפופות למכס בשיעור של 27%.

חלק חשוב בזינוק בביקוש לרכב חשמלי באירופה ביוני מגיע מאיטליה, שם הקציבה הממשלה 200 מיליון אירו כסובסידיות למכוניות חשמליות. אזרחי איטליה מיהרו לאולמות התצוגה וחיסלו את כל התקציב הזה תוך תשע שעות מרגע תחילת המכירה. אגב, התוכנית של ממשלת סין לייצא רכב חשמלי לאירופה מצליחה באופן מרשים: כמעט 50% מכלל ייצוא הרכב הסיני במחצית הראשונה של 2024 הגיע לאירופה, מתוך זה כ-12% לבריטניה וכ-36% למדינות אירופה השונות.

השווקים שבהם יצרניות הרכב החשמלי הסיני מצליחות במיוחד הם גרמניה, בריטניה וצרפת, ואחריהם נורבגיה, בלגיה ואיטליה.

משתלם לייצא וגם לייצר באירופה

מתח הרווחים של יצרניות רכב סיניות שמוכרות באירופה גבוה משמעותית מזה שיש להן בשוק הסיני, וזה גם אחרי שלוקחים בחשבון את עלויות ההובלה ואת העלויות הכבדות יותר של הומולוגציה ושיווק באמצעות חברות מקומיות. מחקר שפרסם לאחרונה הבנק הספרדי BBVA מצא שהמחיר של מכונית חשמלית סינית שנמכרת באירופה הוא בדרך כלל כפול מן המחיר של דגם דומה בשוק הסיני. למשל, BYD דולפין ברמת האבזור הבסיסית שלה נמכרת באירופה תמורת כ-38,500 דולר – וזה כמעט פי שלושה מן המחיר שלה בסין, שעומד על כ-14,000 דולר.

ממחקר אחר, שפורסם בסין, עולה שיצרניות הרכב הסיניות מאמינות שהן יוכלו לשמר את יתרון המחיר שיש להן על-פני יצרניות מערביות גם לאחר שהן יעבירו את ייצור הרכב לאירופה.
כפי שפרסמנו כאן, מספר יצרניות רכב סיניות – בהן BYD וצ'רי, כבר החלו להקים מפעלי ייצור באיחוד האירופאי כדי להתחמק ממכסים, והפרסום בסין מתאר שעלות עבודה גבוהה יותר מייקרת כל מכונית בממוצע ב-500 דולר למכונית אם היא תיוצר בטורקיה, או במרכז או מזרח אירופה, או ב-2,000 דולר אם היא תיוצר בגרמניה. רכישת חלקים מספקים מקומיים מיקרת כל מכונית שמיוצרת באירופה בממוצע בכ-4,000 דולר.

בסך הכל, ונזכיר שמדובר בממוצעים, מכונית חשמלית סינית בגודל בינוני שתיוצר באירופה תעלה כ-25 אלף אירו, וזה יקר אמנם בכ-25% ביחס לייצור של אותה מכונית בסין, אבל עדיין פחות יקר בכ-10,000 אירו מעלות הייצור של דגם אירופאי מקביל.

בשורה תחתונה, אם דגם ממוצע של רכב חשמלי סיני נמכר באירופה במחיר גבוה ב-100% ביחס למחירו לצרכן בסין, ועלות הייצור שלו באירופה גבוהה בכ-25% ביחס לייצור בסין – עדיין נותר ליצרניות הסיניות "מספיק בשר" כדי להעביר ייצור לאירופה ועדיין להיות תחרותיות.

כמובן שמדובר ב"מספרי אצבע" וממוצעים, ויש מצב שעד שהסינים יורידו מכוניות מקווי ייצור אירופאים יצליחו גם האירופאים להתעשת ולייעל את הרכש ולצמצם את עלויות הייצור שלהם, אבל נכון לעכשיו, כאשר מעל היצרניות הסיניות מרחפת חרב המכס האירופאי – ברור מאליו שיש להם צורך להקים מפעלים באירופה.

לקריאה נוספת:

יותר משליש מן המכוניות החדשות בעולם מיוצרות בסין

מכונית סינית תוצרת אירופה: האם תעשיית הרכב הסינית רוצה לכבוש את העולם?

בעוד שנתיים: דגמי BYD שיימכרו בישראל יהיו הרבה יותר אירופאים

The post יצרניות רכב סיניות מסרו ביוני 11% מכלי הרכב החשמליים באירופה appeared first on TheCar.

מיצובישי מוטורס, שגרעין השליטה בה שייך לניסאן, מנהלת מגעים להצטרפות לשותפות אסטרטגית שמתהווה בין ניסאן להונדה, כך על פי דיווחים בתקשורת היפנית.

בחודש מרץ האחרון הודיעו הונדה וניסאן שהן מנהלות מגעים להקמת ברית חדשה לטובת שיתופי פעולה לפיתוח כלי רכב חשמליים – בדגש על פיתוח רכיבי מערכת חשמל ותוכנות הפעלה לרכב על בסיס בינה מלאכותית.
באותו מעמד הודיעו היצרניות שהברית תוקם על בסיס המשאבים הקיימים שלהן, בלי למכור חלק מן הבעלות או לגייס הון. השותפות המתוכננת, והידיעה לגבי ההצטרפות האפשרית של מיצובישי, נובעת מן הלחץ שמפעילה כעת תעשיית הרכב הסינית על תעשיית הרכב הוותיקה, ובפרט על הפערים שיצרניות הרכב היפניות חייבות לסגור בתחום הרכב החשמלי.

ברית דומה לשיתוף פעולה אסטרטגי קיימת מזה כ-24 שנים בין רנו לניסאן, ולהבדיל – טויוטה רכשה חלקים קטנים בסובארו, סוזוקי ומאזדה (והיא גם הבעלים של דייהטסו) ומתוקף זה מפעילה "ברית דה-פקטו" בין כל היצרניות האלה.

הונדה היא היצרנית היפנית המשמעותית היחידה שלא הייתה חברה בברית מקומית, אם כי יש לה הסכמי שיתוף פעולה טכנולוגיים עם ג'נרל מוטורס. כעת ניצבת הונדה במצב של אין ברירה, והיא נאלצת לחבור אל אחת הבריתות הקיימות.

ניסאן, כאמור, מחזיקה ב-34% מן הבעלות הישירה במיצובישי ומיצובישי, כאמור, חברה בברית רנו-ניסאן. מבחינה זאת – אך טבעי הוא שמיצובישי תהיה חברה בברית ניסאן-הונדה.

אגב, כדאי לשים לב שברית ניסאן-הונדה שונה מברית רנו-ניסאן, למרות שרנו וניסאן אוחזות כל אחת בחלק מן הבעלות בחברה האחרת. מערכת היחסים בין היצרנית הצרפתית ליצרנית היפנית ידעה בשנים האחרונות לא מעט דרמות, ורק במהלך השנה האחרונה היא נחתה על חוף מבטחים לאחר הסדרת מערכת היחסים בין החברות. אלא שרנו, בינתיים, פוצלה לשתי חברות – 'סוס' שממשיכה בפיתוח מנועי בעירה ו'אמפר' – שמפתחת את עסקי הרכב החשמלי. ניסאן ומיצובישי התחייבו להשקיע יחד כ-800 מיליון אירו בחטיבת אמפר, וזאת ללא כל קשר לברית החדשה עם הונדה.

לקריאה נוספת:

איזה בידור! המכונית החשמלית של סוני והונדה

טויוטה נותנת שיעור באחריות ליונדאי, רנו, פיג'ו ופורד: תחליף 102,000 מנועים פגומים

The post מיצובישי תצטרף לברית בין הונדה לניסאן appeared first on TheCar.

בדוחות הרבעוניים שניסאן פרסמה בסוף השבוע נרשמה התרסקות של 99% ברווח התפעולי, בעיקר בגלל צניחה במכירות והגדלת תמריצי מכירה בשוק האמריקני החשוב עבורה, והרווח הנקי של יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן הצטמק ב-73%.

ניסאן לא לבד: גם סטלנטיס, האיחוד של פיז'ו-סיטרואן עם פיאט קרייזלר, אשר מחזיקה ב-15 שמות מותג פעילים ובעשרות שמות מותג רדומים, פרסמה דוחות חצי שנתיים מאכזבים לנוכח קריסת הרווח הנקי כמעט ב-50%.

ערך המניות של רנו, שבדוחות שלה דווקא נרשמו רווחי שיא, צנחו בסוף השבוע וזאת על רקע חשש מפני התקררות ותקופה קשה שצפויה לתעשיית הרכב העולמית, ולכל הפחות ליצרניות הרכב הוותיקות.
לדוחות אלה הצטרפו בסוף השבוע כותרות "אדומות" ומעוררות בהלה אודות צניחה בערך המניות של ג'נרל מוטורס, פורד (שרשמה את היום הגרוע ביותר מאז שנת 2008) וטסלה – אבל כפי שיוסבר בהמשך – דווקא כותרות אלה הן ה"רעש" הלא חשוב שמפריע להתרכז בעיקר.

מחשבות מסלול מחדש

צרותיהם של מנהלי הכספים ברוב יצרניות הרכב יכלו, לפחות באופן תיאורטי, להיות הבשורות הטובות של מי שמתכננים לרכוש מכוניות חדשות בישראל, אבל למרבה הצער זה עובד הרבה יותר טוב בשווקים התחרותיים של אירופה וצפון אמריקה מאשר בישראל. חלק מן היצרניות אכן מורידות מחירים ומשפרות תנאים בארה"ב ובאירופה כדי "להזיז ברזלים", אבל בשוק הישראלי זה מתורגם בעיקר להגדלת רווחיות של יבואניות הרכב.

עד שההטבות לצרכנים יחוללו שיפור בנתוני המכירות באירופה ובצפון אמריקה נאלצים מנהלי יצרניות הרכב לעבוד בהעברת מסרים מרגיעים לבעלי המניות. ראשון לפצוח בנאום הסבר היה מאקוטו אוצ'ידה, מנכ"ל ניסאן, שהאשים את התרסקות הרווחים בהאטה במכירות בשוק האמריקני כתוצאה מהחלפת דגמים.

ניסאן נדפקה בארה"ב בעיקר בגלל השקה לא מוצלחת של מתיחות פנים לקרוסאובר רוג', שהוא הדגם הנמכר ביותר שלה בארה"ב, ושל מכונית הסדאן סנטרה, וזה אילץ את היפנים להגדיל מאוד את תמריצי המכירה – למשל להעניק ללקוחות תנאי מימון טובים יותר – ובכך לצמצם את הרווחיות. אבל הבעיה הגדולה באמת של ניסאן כיום היא מלאי עצום של מכוניות לא מכורות ברחבי העולם. בחודש מרץ 2022 עמד היקף המלאי העולמי של ניסאן על 250 אלף כלי רכב וברבעון האחרון הוא זינק ל-640 אלף כלי רכב. למרבה הצער זה לא עוזר לנו, בישראל.

במבחן התוצאה יבואנית ניסאן לישראל לא הצליחה למנף את הקשיים של ניסאן ולסייע ליצרנית שלה בתקופה קשה. ייתכן שהסיבה לכך היא תקשורת לא מספיק משוכללת בין היבואנית ליצרנית, או מפני שהיצרנית לא מאוהבת בשוק שלנו, ואולי בגלל שהיבואנית מרכזת את המאמצים שלה במותגים סינים חדשים שנוספים חדשות לבקרים לסופרמרקט שלה. התוצאה היא שבסיכום המחצית הראשונה של שנת 2023 עלו על כבישי ישראל רק 1,795 מכוניות מתוצרת ניסאן, ובמחצית הראשונה השנה נמסרו אצלנו רק 1,983 מכוניות שנשאו את הסמל של יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן. טויוטה, לשם השוואה, מסרה אצלנו במחצית הראשונה של השנה 17,347 כלי רכב, ונטלה מיונדאי את הובלת השוק הישראלי, לפחות לעת עתה.

אגב, כאשר מקשיבים לדברי מנכ"ל ניסאן נראה שעיקר המאמצים של היצרנית היפנית לצמצום מלאים לא יהיו בניסיונות לשכנע את 'פריזבי' למכור בישראל יותר מכוניות אלא פשוט לייצר פחות "ברזלים": "ניסאן", הוא אמר, "תתאים את המלאים לרמות ניתנות לניהול במהלך הרבעון הקרוב, בין היתר על ידי התאמת היקפי הייצור ועדכונים עתידיים בדגמים שעליהם יש שולי רווח גבוהים יותר כמו הקרוסאוברים 'מורנאו' ו'ארמדה'".

לא להתרגש מכותרות

ניסאן לא לבד. גם הרווחים של מרצדס בנץ ברבעון השני צנחו, אם כי "רק" ב-19%, ולהם לפחות יש את ניסאן כדי להתנחם. גם אצל מרצדס נובעת הירידה ברווחים מהצטמקות המכירות, בעיקר צניחה של קרוב ל-25% במכירת כלי רכב חשמליים, וירידה בביקוש בסין. כמו בניסאן, גם במרצדס קיצצו את תחזית המכירות לשנת 2024.

לעומת התרסקות המכירות המוחשית של ניסאן, מרצדס וסטלנטיס (אליה נשוב בהמשך), חלק מן הכותרות בסוף השבוע עסקו בצניחה מבהילה בערך המניות של יצרניות הרכב האמריקניות, ואלה כותרות שיוצרות בלבול ורעש מיותר. כך, למשל, מניות ג'נרל מוטורס צנחו ב-6.4% בסוף השבוע כאשר ה"תמיכה" העניינית היחידה לכך יכול להיות הפסד של 104 מיליון דולר בעסקים שלה בסין, וצפי לתקופה קשה נוספת שצפויה לה שם.

אבל כאשר בוחנים את הדוחות הכספיים עצמם מסתבר שג'נרל מוטורס דווקא העלתה את תחזיות הרווח הכולל שלה לשנת 2024 בכחצי מיליארד דולר ואף רשמה שיפור של 14% ברווח הנקי במחצית הראשונה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מה שמסביר את בריחת המשקיעים הוא בעיקר אווירה קודרת שנגרמת בגלל חוסר ודאות שתעשיית הרכב שרויה בה לנוכח ירידה בהיקף המכירות, בדגש על ביטול סובסידיות לרכב חשמלי שגרם לירידה בביקושים. לעומת זאת, וכפי שפרסמנו כאן, ג'נרל מוטורס קיבלה לאחרונה תמריצים כלכליים בהיקף של כחצי מיליארד דולר מן הממשל האמריקני לצורך קידום תחום הרכב החשמלי. אז נכון, בסיכום 2024 צפויה ג'נרל מוטורס לייצר כרבע מיליון כלי רכב חשמליים לעומת תחזית ל-300,000, וגם היעד של כושר ייצור למיליון יחידות בשנה הבאה לא יושג, אבל בסך הכל זאת חברה שתרשום השנה רווח של יותר מ-13 מיליארד דולר.

הדיסוננס בין ביצועי המכירות לערך המניות גדול שבעתיים אצל פורד, שאצלה רשמה המניה את היום הגרוע ביותר מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008. גם כאן – אפשר להבין את חששות המשקיעים מפני האטה בשוק הרכב העולמי והתחזקות של השחקניות הסיניות החדשות, אבל פורד מצפה להרוויח בשנת 2024 בין 10 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר.

האם סטלנטיס תסגור את לנצ'יה ו-DS?

"הדובדבן" על מצבור הכותרות הכלכליות המפחידות בסוף השבוע הוא האמירה של מנכ"ל סטלנטיס, קרלוס טבראס, לפיה הוא לא יהסס לסגור מותגי רכב של הקבוצה אם הם לא יספקו ביצועים, כלומר רווחים.

בינואר 2021, מיד לאחר האיחוד של פיז'ו-סיטרואן עם פיאט-קרייזלר תחת כנפי 'סטלנטיס', אמר טבראס שהוא מבטיח הזדמנות הוגנת לכל אחד מ-15 המותגים הקיימים של הקבוצה המאוחדת, והוא אף הקצה תקציבים מכובדים למותגים הרדומים ו/או המדשדשים, למשל לנצ'יה ו-DS, כדי לאפשר להם להנדס אסטרטגיות וטקטיקות להתנעה מחודשת וצבירת תאוצה.

בסוף השבוע, לנוכח צניחה של 48% ברווח הנקי במחצית הראשונה של 2024, נראה שהקרקע מתחת לחלק מן המותגים האלה רועדת, אבל באופן קצת מפתיע מי שנמצאים בסכנה הם לאו דווקא המותגים האירופאים אלא חלק ממותגי קרייזלר לשעבר.

טבראס הודיע שבאופן כללי הוא שוקל לסגור מותגים הפסדיים, אבל הצביע גם על מקור הכאב והמחלה – ואלה לא הדגמים עצמם או האהדה הציבורית כלפיהם אלא רמת האמינות ואיכות הייצור.

לדבריו, מפעלי החברה בארה"ב, שכולם היו שייכים בעבר לקרייזלר, "מייצרים יותר מדי כלי רכב שזקוקים לתיקונים". כדוגמא הוא הביא את המפעל של ראם בסטרלינג הייטס, מישיגן, שבו מיוצרים טנדרים – כלי הרכב הכי רווחיים עבור יצרניות הרכב בארה"ב. טבראס התייחס גם לתיקונים שמבוצעים במפעלים עצמם לאחר הייצור – ומעכבים את המשלוח לאולמות, וגם לכאלה שמבוצעים במסגרת אחריות היצרן.

בשיחה עם עיתונאים כלכליים לאחר פרסום הדוחות אמר טבראס ש"אם המותגים האלה לא ירוויחו כסף – נסגור אותם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מותגים שלא מרוויחים כסף". לשאלת כתב 'בלומברג' הוא השיב שכי כל מותגי הקבוצה הם אמנם נכסים חשובים, אבל אם הביצועים שלהם יתדרדרו "אין שום טאבו… מותגי הקבוצה קיימים כדי שיהיה אפשר למנף אותם, אבל אם הם לא יצליחו להפיק רווחים מהערך שהם מייצגים – ההחלטות יגיעו".
"אנשים שחושבים שאנחנו מרוויחים את הכסף שלנו בקלות, טועים", אמר טבארס. "זו תעשייה קשה מאוד ותקופה קשה מאוד, וכולם צריכים להילחם על ביצועים".

סטלנטיס, אגב, לא מפרסמת את הנתונים הכספיים של כל אחד מן המותגים שלה בפני עצמו והחריג היחיד הוא מותג הספורט-יוקרה האיטלקי 'מזראטי', שהפסיד 82 מיליון אירו במחצית הראשונה של 2024 לעומת רווח של 131 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד נגרם בעיקר מפני שהמכירות של מזראטי נחתכו ביותר מ-50%, מכ-15,300 בששת החודשים הראשונים של 2023 אל 6,500 מכוניות בלבד במחצית הראשונה השנה.

לקריאה נוספת:

מאזדה ממציאה את עצמה מחדש בפעם השלישית ב-25 שנים

המכוניות ממרוקו המדבקה מאיטליה: ממשלת איטליה מורידה לפיאט את הדגל

ים של תביעות: הרשימה הארוכה של תביעות משפטיות כנגד טסלה וחברות אחרות של אילון מאסק

The post הרווח של ניסאן צנח ב-99%. חשש מהאטה בתעשיית הרכב העולמית appeared first on TheCar.

תקלה בתהליך הייצור של כ-102,000 מנועי V6 מוגדשי-טורבו בנפח 3.4 ליטר שהותקנו במכוניות מדגמי טויוטה ולקסוס הביאה בסוף השבוע את טויוטה לעשות את הדבר הנכון, לקחת אחריות, ולהחליף מנועים שלמים גם בכלי רכב שנפגעו וגם באלה שרק עלולים להיפגע.

יצרנית הרכב היפנית תודיע בימים הקרובים לכל הלקוחות שנוגעים בדבר על תהליך הקריאה לתיקון, ובמהלכו יוכנסו כלי הרכב למוסך וייצאו ממנו עם מנועים חדשים לחלוטין. מדובר ב-102,092 כלי רכב, מהם 98,568 טנדרים בגודל בינוני מדגם 'טונדרה' שיוצרו בין ה-2 בנובמבר 2021 עד ל-13 בפברואר 2023, וכן 3,524 קרוסאוברים יוקרתיים מדגם לקסוס LX600 שיוצרו בין ה-30 ביולי 2021 עד ל-25 בנובמבר 2022.

בחודש מאי האחרון דיווחה טויוטה על תקלה, וזאת לאחר שהתגלה שבמהלך ייצור המנועים, בשלב העיבוד השבבי, לא פונו מתוכם כל שאריות החריטה. שבבים שמוסעים באמצעות שמן המנוע נוטים להיכנס ולסתום מעברי שמן בתוך המנוע וזה גורם לתקלות של "הרעבת שמן", התחממות של אזורים שונים, עיוות חלקי מתכת ובסופו של דבר הרס של מנועים.

טויוטה הכריזה בשלב ראשון על קריאה לתיקון בניסיון לטפל בתקלה בדרך של ניקוי ושיפוץ מנועים, ודיווחה שהפסולת השבבית "עלולה לגרום לדפיקות אפשריות במנוע, לפעולה גסה שלו, למניעת אפשרות התנעה, ו/או לאובדן כוח מנוע. אובדן כוח מנוע במהלך נהיגה במהירויות גבוהות עלול להגדיל את הסיכון לתאונה".

תקלות ייצור הן לא דבר נדיר ועד כאן מדובר בטיפול אחראי אך די שגרתי בתקלה ידועה באמצעות קריאה לתיקון. אלא שככל שנצברו אצל טויוטה נתונים אודות היקף הכשל והשלכותיו הוחלט לעשות את הדבר הנכון, גם במחיר יקר, ולהימנע ממצבים בהם לקוחות שהמנועים שלהם טופלו ייאלצו לשוב לתיקונים נוספים.

בהודעת טויוטה בסוף השבוע האחרון נמסר שהיצרנית היפנית "תחליף את המנוע במנוע חדש ללא עלות ללקוחות". עוד נמסר שהתיקון אמור לארוך בין 13 ל-21 שעות ושלקוחות יקבלו במהלכו כלי רכב חלופיים לשימושם.

יצרנית לדוגמה

טויוטה יכלה להסתפק בהארכת אחריות למנועים או להמשיך לטפל בלקוחות שלה בתוך כדי כך שהיא "מתזזת" אותם לתיקונים חוזרים ונשנים, אך תחת זאת התקבלה שם החלטה אמיצה ויקרה: להחליף מנועים שלמים בלי קשר לכמות הקילומטראז' שהם ביצעו והאם, היכן או כיצד הם טופלו.

החלטה ראויה זאת חייבת לפתוח את העיניים של יצרניות רכב אחרות, ובראשן יונדאי וקיה אשר גורמות לסבל מתמשך לאלפי לקוחות שלהן עם מגוון תקלות במספר מנועים מתוצרתן, וגם לרנו – אשר עד היום לא לקחה אחריות לכשל סדרתי מתמשך במנועי ה-1.2 שמותקנים בדגמים שלה וכן בדגמי ניסאן ודאצ'יה.

ההחלטה של טויוטה לדאוג ללקוחותיה צריכה להוות דוגמא גם לפיג'ו – אשר עדיין לא לקחה אחריות על כשל סדרתי חמור במנועי 'פיורטק', ולפורד – שמותירה בפני שוקת שבורה את כל בעלי הרכב עם מנועי אקובוסט בנפח 1.5 ליטר שמתפגרים לאחר שביצעו רק 160,000 קילומטרים.

אגב, בהודעת הקריאה לתיקון של טויוטה נמסר שעד לחודש מאי התקבלו אצלם רק 824 תביעות אחריות ושהחברה לא קיבלה מידע אודות פציעות או תאונות שנגרמו בגלל התקלה. למען הפרופורציות, אצלנו, במערכת TheCar, נצברו עד היום יותר מ-700 תלונות של בעלי רנו, ניסאן ודאצ'יה שטוענים לנזקים קשים כתוצאה מן הכשל הסדרתי במנועי ה-1.2 ליטר של רנו, וזה רק אצלנו ורק בשוק הישראלי הזעיר. טויוטה, לעומת זאת, לוקחת אחריות מלאה על כשל שנגרם באשמתה ותעניק מנוע חדש גם לבעל טנדר שעלה על הכביש בסוף שנת 2021, נסע מאז 30,000 קילומטרים בשנה (רק לצורך הדוגמה), לא טיפל אף טיפול ברכב שלו, ובכלל לא סובל מאף תקלה.

לשם השוואה, בשנת 2015 יונדאי ביצעה בארצות הברית קריאה לתיקון של 470,000 מכוניות מדגמי סונטה בגלל בעיה דומה, והחליפה על חשבונה מנועים רק בחלק מן המקרים. בישראל, לעומת זאת, יונדאי וקיה לא ביצעו החלפת מנועים יזומה במנועי ה-2.0 ליטר של סונטה ואופטימה ובמנועי ה-2.4 ליטר של סנטה פה וסורנטו. גם לאחר הגשת תביעות ייצוגיות כנגדן, היצרניות מסרבות בחלק מן המקרים לטפל בבעלי רכב שלא מציגים תיעוד מלא של טיפולים ברכב, ובחלק מן המקרים שהן מחליפות מנועים הן דורשות מחלק מבעלי הרכב תשלום חלקי על החלפת חלקים שלטענתן לא קשורים לכשל הסדרתי.

נפגעתם מתקלה סדרתית ברכב שלכם? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

יונדאי סונטה היברידית: המנוע נהרס, כלמוביל תשלם 15,000 שקלים

יונדאי מתקנת את המנועים והבלמים של טוסון ו-i30 בעולם אבל לא בישראל

תלונה פלילית כנגד רנו בצרפת בגלל מנועי ה-1.2 ליטר המתפגרים

בעקבות התביעה הייצוגית: יונדאי תתקן אלפי סונטות היברידיות בישראל. גם קיה תפרסם קריאה לתיקון של אופטימה ההיברידית

קיה סיד: כל הצרות בדגם אחד

The post טויוטה נותנת שיעור באחריות ליונדאי, רנו, פיג'ו ופורד: תחליף 102,000 מנועים פגומים appeared first on TheCar.

מאזדה עשויה לעדכן בקרוב את הסמל שלה: ביום שני השבוע הגישה יצרנית הרכב היפנית הקטנה אך החשובה בקשה לסימן מסחרי למשרד הפטנטים היפני, והעיצוב שלו עלול לשקף את מצבה המורכב בעידן של תהפוכות בתעשיית הרכב העולמית. בעוד שהסמל הנוכחי נראה תלת ממדי ומפוסל – הלוגו החדש מעוצב בעיצוב דו-ממדי ומפוחם.

הלוגו החדש נחשף בשלב ראשון באתרי מדיה יפנים ולאחר מכן צוטט על-ידי אתר הרכב האמריקני AutoGuide, והוא נראה כמו גרסת סקיצה גרפית של הלוגו הנוכחי והמוכר שלה.

ייתכן שמה שעומד מאחורי הצורך של מאזדה לשנות את הסימן המסחרי שלה בפעם השלישית מאז תחילת האלף הנוכחי היא השימוש האינטנסיבי במדיות דיגיטליות בכלל ובמכשירים ניידים בפרט, כאשר חברות רבות – בעיקר מתחום הטכנולוגיה – מעדיפות להשתמש בלוגואים דו-ממדיים. הבעיה היא שהתוצאה – מעין סכימת פחם של הלוגו המוכר – עלולה להיראות פשוטה מידי לעין של מי שרגיל ללוגואים צבעוניים ומלאי חשיבות עצמית.

בשנים האחרונות שינו רבות מיצרניות הרכב את הלוגואים שלהן, וחלקן, סיטרואן למשל, חזרו למראה 'רטרו' שבין השאר מזכיר את הוותק הרב שלהן. גם ג'נרל מוטורס, פולקסווגן, ניסאן, הונדה ואפילו מיני הציגו עיצוב מחודש לסמלים שלהן.

מבחינת מאזדה – שרק רשמה את הסימן המסחרי אבל לא פרסמה שום מידע רשמי לגביו, ייתכן שמדובר בתוכנית מגירה או בלוגו שמיועד לנישה ספציפית – למשל לכל רכב חשמליים, או לקראת חגיגות ה-35 שנים ל'מיאטה', או אפילו למיתוג מחדש של אריזות החלפים המקוריים. בכל מקרה, הבקשה שהוגשה ביפן לסימן מסחרי, שכוללת שני לוגואים חדשים של מאזדה, מעלה תהיות שמא מדובר ב(עוד) שינוי מיתוג של יצרנית הרכב הקטנה והאהודה מהירושימה.

ההיסטוריה המקוצרת

לוגו ה'כנפיים' המוכר לנו של מאזדה הוצג על-ידה לראשונה בשנת 1997, כחמש שנים לאחר שהמותג היפני הגיע לישראל. עד אז עוצב הלוגו של מאזדה כעיגול בתוך אליפסה, למרות שדווקא זה ייצג במידת מה את חיבוק הדב שמאזדה הוסיפה לקבל במשך לא מעט שנים מפורד האמריקנית. בכל מקרה, מאז ועד היום עודכן הלוגו הזה שלוש פעמים.

מאזדה עדיין לא פרסמה התייחסות רשמית לפרסומים אודות הלוגו החדש שלה ובאתר הרשמי שלה מוסבר שעיצוב הלוגו – עם כנפיים בתצורת V – "מייצג את המרדף אחר שיפורים מתמשכים כדי להניע צמיחה עוצמתית ומתמשכת… ולגמישות החשיבה, היצירתיות, החיוניות, טוב הלב והחוסן של החברה". אנשים פשוטים יותר, כמו הח"מ, מסתפקים בדמיון בין הסמל לבין האות הראשונה בשם החברה – "M".

מאזדה נוסדה במקור בשנת 1920 תחת השם Toyo Cork Kogyo Co והחלה לייצר כלי רכב רק בשנת 1931, כעשור לפני שיפן נכנסה למלחמת העולם השנייה. מכונית ארבע גלגלית ראשונה שעליה הודבק סמל של מאזדה – R360 – הושקה רק בשנת 1960 והשימוש בשם מאזדה כשם המותג החל רק בשנת 1984.

לאורך חיי החברה היא שינתה, החליפה ועיצבה מחדש את הלוגו שלה כ-16 פעמים. הלוגו הראשון, משנת 1920, החזיק מעמד שמונה שנים וזה שאחריו שרד רק שלוש. כאשר מאזדה החלה לייצר רכב, בשנת 1931, היא פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם מיצובישי ולוגו שלושת היהלומים היה חלק מן הזהות התאגידית למשך 3 שנים.

בשני העשורים הבאים מאזדה השתמשה בלוגו אלפביתי, ובשנת 1936 הופיע לראשונה סמל שכלל שלושה גלים בצורת M. במשך שני העשורים הבאים שימש את החברה עיצוב מחודש של המילה מאזדה, שכלל (החל משנת 1955) גם סמל.

The post מאזדה ממציאה את עצמה מחדש בפעם השלישית ב-25 שנים appeared first on TheCar.

אין זה סוד שרנו ממהרת לשוק האירופאי עם מכונית חשמלית עירונית קטנה וזולה שתישא את שם הדגם ההיסטורי 'טווינגו': מכונית קונספט שנשאה את ההבטחה הזאת הוצגה כבר בסתיו של השנה שעברה עם רמזי עיצוב שלקוחים באופן שאי אפשר לטעות בהם מ'טווינגו' המקורית.

כעת מתקדם הפרויקט הזה שלב נוסף: אתמול (ד') נחתם הסכם בין 'אמפר' – חטיבת הרכב החשמלי החדשה שהופרדה מ'רנו', לבין ממשלת סלובניה, ומפורטים בו התנאים שמאפשרים לסלובניה לארח את בניית הדגם הזה החל משנת 2026.

סלובניה, מדינה מרכז אירופאית זעירה שבה חיים פחות מ-2.2 מיליון אזרחים, מחזקת משנה לשנה את מעמדה כבסיס ייצור רכב עם תשתית תעשייתית ומקצועית. עם זאת, המפעל של רנו, שמוסב בימים אלה לייצור רכב חשמלי, הוקם בעיירה 'נובו מסטו' עוד בתקופה הקומוניסטית, וייצר תחת רישיון דגמים ישנים של רנו כבר משנת 1973.

בשנים האחרונות יוצרו במפעל הזה דגמי קליאו, טווינגו, סמארט פורפור והסבה חשמלית של טווינגו, ובסיכום 2022 יוצרו בו קרוב ל-100,000 כלי רכב. בשנה שעברה והשנה הופסק בהדרגה הייצור של טווינגו וסמארט, התפוקה ירדה ל-68,000 כלי רכב בסיכום השנה שעברה, והשנה נדרשה החלטה אם להמשיך לייצר שם את 'קליאו', לסגור את העסק או להסב את המפעל לייצור רכב חשמלי טהור.

רנו וממשלת סלובניה לא חשפו את פרטי ההסכם אבל מדיווחים בתקשורת המקומית עולה שהממשלה תשקיע בין 60 ל-70 מיליון אירו בקידום היכולות של כוח העבודה ותעניק לרנו הטבות שונות בתחומי מיסוי, וכן "תמריצים להשקעות בנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, בפיתוח, מחקר וחדשנות" – כל זה כדי לשמר את כוח העבודה של כ-1,400 עובדים.

רנו, כך לפי פרסומים שונים, תשקיע לפחות חצי מיליארד אירו בנובו מסטו ותגדיל את היקף כח העבודה בכ-800 עובדים חדשים, וזאת צפויה להיות ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בסלובניה בשנים האחרונות.

מוטב מאוחר

"טווינגו E-Tech החשמלית תביא איתה ידע חדש, טכנולוגיות, התקדמות באוטומציה, דיגיטציה, שימוש בבינה מלאכותית והפחתת פליטות פחמן במפעלים. פרויקט זה יחדש את המפעל בהתאם לציפיות של תעשיית הרכב מהדור החדש של כלי רכב ויחזק את שיתוף הפעולה שלה עם בעלי עניין מקומיים ואת עצמאותה", כך מצוטט ג'וז בלה, מנכ"ל המפעל הסלובני.

מבחינת רנו – מחזור הפיתוח של טווינגו – כשנתיים בלבד – הוא הקצר ביותר של דגם כלשהו של רנו עד כה, וזאת בין השאר בגלל הבהילות והנחיצות של דגם כזה עבור כל יצרנית רכב אירופאית. טווינגו החשמלית החדשה תוצג כבר בסוף השנה הבאה ותהיה "מכונית ה-20 אלף אירו" הראשונה של רנו.

הצרפתים מתכוונים לייצר את טווינגו החשמלית בסלובניה בקצב של 150,000 כלי רכב בשנה במטרה להציע תחבורה זולה, ובעיקר כדי להתמודד מול הצפה של דגמים זולים מסין. מבחינות רבות היא מחזירה את רנו למקום שהיא יכלה לתפוס כבר לפני עשור לו הייתה ממשיכה את החלוציות שלה בבניית רכב חשמלי, זו שהביאה בשעתו את 'פלואנס' ZE ובעיקר את 'זואי' המוצלחת יותר.

אנשי רנו מבטיחים ש'טווינגו' תציע לא רק הצעה כלכלית משתלמת, עם עלויות ליסינג של סביב ה-100 אירו לחודש, אלא גם תפעול חסכונית במיוחד עם צריכת אנרגיה של כ-10 קילוואט ל-100 ק"מ.

טווינגו תיבנה על בסיס הגרסה המקוצרת של פלטפורמת AmpR שעליה תתבסס גם רנו 5 החשמלית, והיא מפותחת בימים אלה במסגרת שיתוף פעולה בין 'אמפר' לבין חברת הנדסה סינית במטרה לקצר את משך זמן הפיתוח ולהוזיל עלויות. עיצוב המכונית – חיצוני ופנימי – מבוצע בצרפת. כאשר טווינגו החשמלית החדשה תושק, בעוד קצת יותר משנה וחצי, היא תפגוש בשוק האירופאי לפחות דגם אירופאי אחד של מכונית מיני חשמלית מתוצרת 'ליפמוטור', שייוצר באירופה במסגרת שיתוף הפעולה בין סטלנטיס לבין היצרנית הסינית, ומספר דגמים נוספים של סטלנטיס, בהם גם סיטרואן e-C3 החדשה.

ייתכן שגם BYD תשלוף אס מן השרוול שלה, אולי אפילו מתוך מפעל שהיא צפויה להקים בקרוב בטורקיה של ארדואן, וגם פולקסווגן שוקדת על פיתוח "מכונית 20,000 אירו משלה, לאחר שמשא ומתן עם רנו לייצור משותף של מכונית כזאת לא עלה יפה.

בשנה שעברה הגדילה סלובניה את הסובסידיות שהיא מעניקה לרוכשי כלי רכב חשמליים: כלי רכב שמחירם נמוך מ-35,000 אירו מקבלים סובסידיה ממשלתית בהיקף של 6,500 אירו.

לקריאה נוספת:

פולקסווגן תפתח מכונית חשמלית קטנה וזולה בלי רנו. תשקיע גם בהיברידיות נטענות

האם המכוניות החשמליות של ליפמוטור הסינית יגיעו אלינו מפולין ומי ימכור אותן בארץ?

ניו ואקספנג יורדות אל העם עם מותגים מוזלים. בקרוב גם באירופה ובישראל

מכונית חשמלית ב-400 שקלים לחודש: הצרפתים התנפלו על המציאה וחיסלו מלאי של 50,000 מכוניות חשמליות

סיגאל של BYD נקראת 'דולפין מיני' מחוץ לסין ומוצעת תמורת החל מ-20,000 דולר בדרום אמריקה. וגם: BYD נכנסת אל לב המאפליה בדרום קוריאה

The post רנו תבנה בסלובניה את טווינגו החשמלית. מבטיחה רכב זול appeared first on TheCar.

משרד האנרגיה האמריקני מעניק 1.7 מיליארד דולר למספר יצרניות רכב שפועלות בארה"ב במטרה לתמוך בקידום טכנולוגיה ואמצעי ייצור לרכב חשמלי.

ג'נרל מוטורס וסטלנטיס יקבלו כמיליארד דולר מתוך הסכום הזה, וכ-700 מיליון הדולר הנותרים יחולקו בין חטיבת המשאיות של קבוצת וולוו, שבבעלות חלקית של ג'ילי הסינית ומספר חברות נוספות, בהן גם ספקיות משנה גדולות כמו ZF.

הסכום המשמעותי הזה נוסף לעשרות מיליארדי דולר שכבר הוענקו על-ידי הממשל האמריקני לתמיכות ישירות ועקיפות בקידום הרכב החשמלי, והוא ממוען ספציפית אל 11 מפעלים לייצור רכב בשמונה מדינות אמריקניות. כך, למשל, כחצי מיליארד דולר מוענקים למפעל 'לנסינג' של ג'נרל מוטורס במישיגן, ו-335 מיליון דולר ישמשו את סטלנטיס כדי פתוח מחדש את מפעל 'בלבידר' באילינוי השכנה. בפברואר שעבר השביתה סטלנטיס את 'בלבינדר', מפעל שבו נבנה בעבר ג'יפ צ'רוקי, ובאמצעות התקציב הממשלתי והשקעה נוספת של החברה היא תסב כעת את המפעל הזה לייצור טנדרים חשמליים בגודל בינוני. לצד המפעל – שיתחיל לייצר מחדש בשנת 2027 – יבנה מפעל חדש לייצור סוללות לרכב חשמלי.

מפעל אחר של סטלנטיס, במדינת אינדיאנה, יקבל רבע מיליארד דולר כדי לתמוך בייצור המקומי של מערכות הנעה חשמלית ותמסורות, וכ-208 מיליוני דולר מוענקים למפעלים להרכבת משאיות בינוניות וכבדות של קבוצת וולוו בפנסילבניה, וירג'יניה ומרילנד.

חברה נוספת שמקבלת סכום נאה של כ-89 מיליון דולר היא יצרנית האופנועים האמריקנית הארלי-דוידסון, שמייצרת את סדרת האופנועים החשמליים 'לייב-ווייר' (LiveWire) במפעל שלה ביורק, פנסילבניה, ואילו מפעל של יצרנית המשאיות האמריקנית קאמינס בקולומבוס, אינדיאנה, מקבל 75 מיליון דולר לתמיכה בייצור "מערכות הנעה מאופסות פליטה". כ-32 מיליון דולר מוענקים לספקית החלקים האמריקנית אמריקן אוטופרטס מטולדו, אוהיו, אשר שייכת כיום לקבוצת יונדאי. בהודעת משרד האנרגיה האמריקני נכתב ש-11 הפרויקטים האלה ייצרו יותר מ-2,900 מקומות עבודה חדשים וגם ישמרו על מקומות עבודתם של 15,000 עובדים קיימים.

קפיטליזם או קומוניזם?

המדיניות הכלכלית האמריקנית התבססה בתיאוריה על הרעיון הקפיטליסטי של "שוק חופשי" ו"החזק שורד", למרות שהיא מעולם לא באמת נוהלה כך בפועל. לאורך ההיסטוריה האמריקנית תמכו כל הממשלות הפדרליות באינטרסים של "המושכים בחוטים" – בין אם באמצעות תמיכות כלכליות ישירות ובין אם באמצעות רגולציה, חקיקה, ותמיכות עקיפות.

הדוגמה הרלוונטית ביותר לתעשיית הרכב היא פשיטת הרגל של שתיים משלוש ענקיות הרכב האמריקניות במהלך המשבר הכלכלי של 2008-2009. בשיא המשבר נאלץ הממשל הפדרלי האמריקני להכניס את היד למעמקי הקופה הציבורית ולהזרים לשתי החברות האלה עשרות מיליארדי דולרים. בסופו של דבר נמחקה חברת ג'נרל מוטורס המקורית וממשלת ארה"ב החזיקה בבעלות חלקית בחברה שקמה במקומה, לפני שהנפיקה את האחזקות האלה לציבור. קרייזלר, לעומת זאת, נמכרה בשני שלבים לפיאט האיטלקית ולארגוני העובדים, ולימים אוחדה לתוך סטלנטיס.

התזכורת ההיסטורית הזאת חשובה כמידע שימושי בוויכוח על עתיד הרכב החשמלי, במיוחד כמענה לטענה ש"המהפכה החשמלית" לא מייצגת פתרון לבעיה ומענה לצורך – אלא אך ורק סוגיה פוליטית, ושלרכב חשמלי אין זכות קיום ללא תמיכות ממשלתיות.

בשנה האחרונה עולות עוד ועוד ידיעות אודות "התקררות" בביקוש לרכב חשמלי בארה"ב ובאירופה – בין השאר כפועל יוצא של קיצוץ הסובסידיות לצרכנים, ומפורסמות גם ידיעות על חזרתן של יצרניות רכב ותיקות להשקעה במנועי בעירה. אבל כאשר מתמקדים בפרטים קשה, לפעמים, לראות את "התמונה הגדולה" ולזכור את האינטרסים השונים של כל השחקנים שמושכים בחוטים. כך, למשל, לא מזיק לשים לב לחקירה שמנהל האיחוד האירופאי בנוגע לתמיכות הישירות והעקיפות של ממשלת סין ברכב חשמלי, שמסתכמות – לטענת האירופאים – במאות רבות של מיליארדי דולרים.

כאשר הממשלה ה"קומוניסטית" של סין מתנהלת במידה רבה לפי עקרונות "שוק חופשי" אבל מקפידה על "כלכלה מתוכננת", ומאידך הממשלה ה"קפיטליסטית" האמריקנית מעניקה סובסידיות ומדגימה תמיכה וניהול של הכלכלה – צריך להרגיע מעט את הדיכוטומיה ולא לדבוק במושגים של שחור ולבן. בכל מקרה נראה שכדאי לשפוט את ההצלחה של כל אחת מן השיטות ב"מבחן התוצאה".

רגע לפני טראמפ?

אנשי משרד האנרגיה האמריקני מסרו בהודעתם שלא מדובר בתקציבים חדשים אלא ביישום של מדיניות שעליה הוכרז זה מכבר במסגרת "החוק להפחתת האינפלציה", ושתקציבים אלה "מיועדים באופן ממוקד לתמיכה בייצור של כלי רכב חשמליים, היברידים, היברידים-נטענים וכלי רכב שמונעים באמצעות מימן ומערכות תאי דלק".

שרת האנרגיה האמריקנית, ג'ניפר גרנהולם, בעבר מושלת מדינת מישיגן, צוטטה בהודעת המשרד כאומרת ש"אין דבר קשה יותר לקהילה יצרנית מאשר לאבד מקומות עבודה בגלל תחרות זרה ותעשייה משתנה. המתחרים שלנו משקיעים רבות בכלי רכב חשמליים, ומענקים אלה מבטיחים שתעשיית הרכב שלנו תישאר תחרותית. ההשקעה מבוצעת בקהילות עם כוח עבודה שתמך בתעשיית הרכב במשך דורות".

ברקע הדברים מרחפת כמובן האפשרות שהאמריקנים יבחרו בנובמבר הקרוב את דונלד טראמפ כנשיאם הבא ובהשפעות האפשרויות על תעשיית הרכב בארה"ב.

ממשל ביידן החל את כהונתו כאשר ארצות הברית פיגרה פיגור ניכר אחרי אירופה, שלא לדבר על סין, בכל הקשור לרכב חשמלי. הממשל הנוכחי השקיע מאות מיליארדי דולרים בקידום המהפכה החשמלית ולעומת זאת הנשיא לשעבר טראמפ הצהיר בהזדמנויות רבות ש"כלי רכב חשמליים יביאו למותה של תעשיית הרכב האמריקנית". טראמפ גם מבטיח להטיל מכסים גבוהים על כלי רכב של יצרניות רכב סיניות שמיוצרים במקסיקו ומיובאים לארה"ב.

ברקע הדברים חשוב לזכור שהמוטיבציה העיקרית של ממשלת סין לתמיכה ברכב חשמלי, כבר החל מלפני כ-15 שנים, נובעת מכך שזה מאפשר ליצרניות רכב חדשות להתגבר על חסמים שקשורים להנעת בעירה – כמו אלפי פטנטים שמגינים על מנועי בעירה והשקעות היסטוריות בהיקף של מאות מיליארדים במפעלים ליצור מנועים.

אין מחלוקת על כך שהסינים נמצאים כעת בחזית המהפכה החשמלית והשאלה היא אם כדי להתמודד מולם, ומול מדיניות ממשלתית-סינית סדורה, צריך להתבצר במבצרי הנעת הבעירה או לפתח טכנולוגיות הנעה אלטרנטיבית תחרותיות.

לקריאה נוספת:

רכב חשמלי: כשאירופה נלחמת בסבסוד הסיני אלה בשורות נהדרות לשוק הישראלי

מכונית סינית תוצרת אירופה: האם תעשיית הרכב הסינית רוצה לכבוש את העולם?

פולקסווגן מסתערת מחדש על סין עם 30 דגמים חשמליים חדשים

האם יצרנית הרכב החשמלי הסינית HiPhi ניצלה בזכות חברה אמריקנית מסתורית?

The post הממשל האמריקני מחלק 1.7 מיליארד דולר לקידום רכב חשמלי appeared first on TheCar.

דאצ'יה, מותג הלואו-קוסט של רנו, אולי חוסכת לכם כסף אבל לא מתאמצת כדי להגן על החיים שלכם: במבחן הריסוק של פרויקט הבטיחות Euro-NCAP, שפורסם אתמול, דאצ'יה קיבלה רק שלושה מתוך חמישה כוכבים.

אבל בשעה שאף אחד אולי לא מצפה לגדולות ונצורות מדאצ'יה, פדיחה באותו קנה מידה רשומה כעת גם על שמה של סוזוקי: סוויפט המחודשת קיבלה את אותו ציון חלש של שלושה כוכבים.

אנשי פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם מסכמים את סדרת המבחנים החדשה שלהם ואומרים: "התוצאות חושפות פערים גדלים והולכים בין שאיפות הבטיחות של מותגי רכב שונים. ההבדל בין תוצאות המבחנים נובע בחלקו מן הסגמנטים השונים שבהם מכוניות אלה מתחרות, אבל אנחנו מאמינים שמדובר בעיקר בסדר העדיפויות של המותגים: חלק מן היצרניות – למשל מרצדס, סקודה, פולקסווגן, ב.מ.וו ורנו, משוכנעות שהלקוחות שלהן מחויבים לבטיחות ומעריכים בהתאם את המוצרים. דאצ'יה וסוזוקי שמות דגש על מחיר סביר – אבל צרכנים צריכים לדעת שבשוק מוצעים כלי רכב מתחרים בדאסטר ובסוויפט שמציעים רמות בטיחות גבוהות משמעותית. על זה אי אפשר לשים מחיר".

חיסכון מסוכן

הפדיחה של דאצ'יה מצערת מפני שיצרנית המחיר-הנמוך הזאת מבססת את כל דגמיה החדשים, ובהם דאסטר, על פלטפורמות מתקדמות של רנו-ניסאן, ומערכות בטיחות אקטיביות מוצעות כיום אפילו במכוניות סיניות זולות. לקראת השקת הדור החדש של דאסטר ייחלנו שהיצרנית עשתה מאמץ לשדרג את מערכות הבטיחות כדי למחוק את החרפה של שלושה כוכבים שקיבל הדגם היוצא במבחני הריסוק של פרויקט Euro-NCAP. למרבה הצער, ממש כפי שאנשי הפרויקט אומרים – דאצ'יה קיבלה החלטה מודעת ומופקרת להנפיק לשוק מכוניות שלא משיגות את רף הבטיחות המקובל והנפוץ.

הפגיעה בשמה הטוב של סוזוקי בישראל עלולה להיות קשה יותר בגלל הפער בין התדמית החזקה של המותג הזה אצלנו לעומת האופן שבו היא נתפשת ביפן ובמדינות דרום מזרח אסיה – כיצרנית של מכוניות קטנות, פשוטות וזולות.

התקנות הנוכחיות של פרויקט הבטיחות Euro-NCAP מחייבות את כל המכוניות להיות מצוידות בבלימת חירום אוטונומית, מערכות שמירת נתיב, מגבילי מהירות חכמים וזיהוי עייפות נהג. דאסטר וסוויפט אמנם מציעות את כל אלה מפני שהן נדרשות בתקינה האירופאית – אבל לדברי אנשי פרויקט הבטיחות הן "עושות מעט מעבר לכך". עוד כותבים אנשי הפרויקט ש"השאיפות (של יצרניות הרכב) לספק הגנה על הנוסעים במכוניות האלה מוגבלות, עם רמות דומות וצנועות של הגנה על הנוסעים המבוגרים".

בתחום ההגנה על ילדים שרתומים למושב בטיחות מקורי מציע הדאסטר ביצועים טובים מאלה של סוויפט, שמספקת רמת הגנה שנעה על הגבול שבין "גבולי" ל"גרוע".

פולקסווגן וסקודה לא מפשלות

כצפוי, מרצדס E-Class, פולקסווגן פאסאט וסקודה קודיאק וסופרב לא מפשלות ומשיגות את הציון הצפוי של חמישה כוכבים. "כל הארבע מספקות רמות מופת של הגנה על הנוסעים", אומרים אנשי פרויקט הבטיחות, "פאסאט וסופרב מציעות הגנה טובה לכל אזורי הגוף הקריטיים של נוסעים מבוגרים ושל ילדים בכל ארבעת מבחני הריסוק…

עם זאת, מרצדס E-קלאס "מפליגה קרוב לרוח" מבחינת הגנה על הולכי רגל: עם שבריר נקודה בלבד להגנה על האגן של הולכי רגל היא קרובה באופן לא נוח לאבד כוכב לפי שיטת הניקוד החדשה של הפרויקט".

לקריאה נוספת:

דאציה חתכה את מחיר הדאסטר החדש אבל יותר מ-500 ישראלים קנו ביוקר את דאסטר הישן

תחילת הסוף של מסכי מגע מעצבנים ברכב: Euro-NCAP מאלץ את יצרניות הרכב להתקין כפתורים ומתגים כתנאי ל-5 כוכבי בטיחות

מיצובישי שדרגה את מערכות הבטיחות של אאוטלנדר אבל לא לוקחת אחריות על תקלות במערכות קיימות

The post פדיחה של דאצ'יה דאסטר וסוזוקי סוויפט: רק שלושה כוכבים במבחן הריסוק appeared first on TheCar.

בסוף השבוע האחרון נכנסו לתוקף באירופה מיסי יבוא נוספים על כלי רכב חשמליים שמיובאים מסין: 'סאיק' – שמייצאת אלינו את מותגי MG ו'מקסוס', תשלם 47.6% מס יבוא, BYD תשלם 27.4% ואילו ג'ילי תשלם 29.9% מס יבוא. זאת לאור דוח מפורט שפרסמה הנציבות האירופאית בתום תשעה חודשי חקירה, אשר מתאר את היקפי התמיכות שמקבלות יצרניות רכב בסין מן הממשלה הפדרלית ומן הממשלות המקומיות.

הטלת מיסוי ייעודי על רכב חשמלי מתוצרת סין מוסברת בטענה לעיוות מסחרי שמקנה ליצרניות הרכב יתרון כלכלי לא הוגן, וזאת על-ידי הלוואות זולות, תמריצי מכירה וסבסוד עקיף של עלות הסוללות.

לטענת חוקרי הנציבות, הממשלה הפדרלית של סין ויצרנית הרכב 'סאיק' (SAIC) שנשלטת על-ידי ממשלת שנחאי ומייצאת לאירופה את המותג MG – סרבו לשתף פעולה בחקירה, ובהיעדר נתונים מדויקים MG "חטפה" את התעריף המרבי של 37.6% בנוסף ל-10% מס שמוטלים על כל רכב שמיובא לאירופה. נציגי סאיק ביקשו מן הנציבות האירופאית לקיים שימוע בעניינם.

לעומת זאת – BYD וג'ילי, ששיתפו פעולה עם החקירה ומסרו נתונים מדויקים, ישלמו מכסים נמוכים יותר של 17.4% ו-19.9% בהתאמה, ובנוסף לכך גם את ה-10% הרגילים. ככלל – הנציבות האירופאית מבחינה בין היצרניות ששיתפו איתה פעולה וחשפו בפניה נתוני אמת לבין חברות שלא עשו כך ולכן הוטל עליהן מיסוי מרבי.

יצרניות רכב ששיתפו פעולה, בהן למשל טסלה וב.מ.וו שמייצאות כלי רכב מסין לאירופה, ישלמו תוספת מס בשיעור של 20.8% (בתוספת 10% מס רגיל), וכל חברה שלא משתפת פעולה תשלם את המס המרבי בשיעור כולל של 47.6%.

מדוח הנציבות האירופאית עולה שסובסידיות שסאיק מקבלת בסין שוות ערך ל-1.38% באמצעות הלוואות זולות מבנקים בבעלות המדינה ועוד 8.27% באמצעות שיטות מימון אחרות, 8.56% על-ידי מענקים ממשלתיים ועוד 2.28% באמצעות תמריצים למכירת רכב חשמלי, 0.67% שמייצגים עלות קרקע מסובסדת ו-13.24% על-ידי סבסוד ממשלתי למחירי הסוללות. החישובים לגבי BYD וג'ילי בוצעו בהתאם לאותם סעיפים אבל עם ערכים שמותאמים לכל אחת מהן.

אחת הדוגמאות שמביאים אנשי הנציבות, ויכולה לצלצל בפעמונים של כל מי שלא מבין את המשמעות של פגיעה בדירוג האשראי של מדינת ישראל, היא של דירוג האשראי של 'סאיק', שלטענת מחברי הדוח "שופר" באופן מלאכותי.
לטענת הנציבות, סאיק מדורגת בסין על-ידי סוכנויות הדירוג המקומיות בדירוג האשראי הטוב ביותר – AAA. אבל מכיוון שמוסדות פיננסיים סינים שמלווים כסף ליצרניות השונות "לא סיפקו שום הערכת אשראי", הנציבות ביצעה חקירה משלה ומצאה מספר פרקטיקות שהיו אמורות להוריד את הדרוג הזה, למשל יחס החוב להון העצמי ושימוש בהלוואות לפירעון חובות.

נתונים כאלה אמורים היו לדרג את יצרניות הרכב כ-'B', דרוג אשראי שמוגדר על ידי משקיעים כ"אג"ח זבל". עם דרוג B, במקום AAA, "מחיר הכסף" שהיצרנית לווה אמור היה להיות הרבה יותר יקר, וזאת דוגמה אחת לסבסוד ממוסד של הפעילות הכלכלית.

אחד הממצאים המעניינים בדו"ח, שמתאר את הסכנה שמהווה המדיניות הסינית על תעשיית הרכב האירופאית, הוא שלסין יש "קיבולת עודפת של 50%" כלומר שכושר הייצור שלה גדול ב-50% מן הביקוש בשוק. הנציבות מצאה שהסינים "מוכווני ייצוא", ומכיוון שארצות הברית כבר הטילה מכסים על יבוא מסין קיים חשש מוחשי שהתוצרת העודפת והמסובסדת תפגע בתעשיית הרכב האירופאית. מחברי הדוח מצאו שיבוא כלי רכב חשמליים מתוצרת סין כבר גרם להפחתה של כ-12.7% במחירי כלל הדגמים באירופה ואילץ את יצרניות הרכב המקומיות להוריד את המחירים שלהן "לרמות לא רווחיות".

באירופה התעלמו מן האיום

אחד הממצאים המעניינים בדוח עשוי להעיד על שאננות של יצרניות הרכב ושל הרגולטורים באירופה לנוכח ההתעצמות הסינית בתחום הרכב החשמלי. בדוח נכתב, בין השאר, שממשלת סין הציגה עוד בשנת 2010 את תוכנית החומש שבה הוגדרה תעשיית כלי הרכב החשמליים כ"פעילות כלכלית בעלת חשיבות אסטרטגית". אותה תוכנית פירטה הנחיות פעולה ספציפיות ל"רכבי אנרגיה חדשה" (NEV) גם ברמה הפדרלית וגם ברמה המחוזית.

אלא שלא מדובר ב"חשיפה" או גילוי של פרטים סודיים חדשים. עובדות אלה היו ידועות ופורסמו ברחבי העולם לאורך השנים שוב ושוב, אפילו כאן ב-TheCar – אלא שבמבחן התוצאה הרגולטורים וקובעי המדיניות האירופאים התעלמו מהם.

כל הרכיבים שמוצגים בתום תשעה חודשי עבודה ככאלה שמצדיקים את הטלת המכסים – פורטו באופן מאוד גלוי ושקוף בתוכניות החומש ב-14 השנים האחרונות. תוכניות אלה מכילות יעדים ומנגנונים ספציפיים לעידוד סקטור הרכב החשמלי, למשל הנגשת מימון מועדף, הזרמות הון ואפילו מענקי קרקע לבניית מפעלים "עד לנקודה שבה טכנולוגיות מפתח וליבה יישלטו על ידינו (הסינים – ג.מ.)" ו"תוקם קבוצת ארגונים גדולים בעלי השפעה בינלאומית וקבוצה של עסקים קטנים ובינוניים חזקים".

לתגובה האירופאית המאוחרת עלול להיות מחיר לא קל. אמנם אין ויכוח שבמצב הנוכחי דורשת מלחמת הסחר בין סין לאירופה לנקוט צעדי הגנה מצד אירופה, אלא שחלק מיצרניות הרכב האירופאיות – ובראשן ב.מ.וו, מרצדס וקבוצת פולקסווגן, נמצאות במצב מאוד לא נוח, ואפילו מלחיץ.

בעשור האחרון מגיע נתח מהותי מן ההכנסות והרווחים של היצרניות האלה מן השוק הסיני, שהוא השוק הבודד הגדול ביותר עבורן. כל החברות האלה מייצאות לסין את הדגמים היוקרתיים והיקרים שלהן, ומייצרות בסין מכוניות שחלקן נמכרות בסין וחלקן מיוצאות לרחבי העולם ובכלל זה גם לאירופה. צעדי המגן של האיחוד האירופאי עלולים להתנקם ביצרניות הגרמניות בשוק הסיני.

הטלת מכסים על רכב חשמלי מתוצרת סין יצרה מתח ניכר בין בריסל לבייג'ינג, וסין, שרואה בעצמה נפגעת, מאיימת בצעדי תגובה וטוענת שהנציבות האירופאית לא הייתה הגונה באופן שבו דרשה לקבל מידע כזה ואחר. הערכה סבירה היא שממשלת סין תציג בקרוב מכסים דומים בצד שלה, ואלה יקשו על ייצוא מאירופה – לא רק על כלי רכב אלא גם, למשל, על תוצרת חקלאית. בנציבות, מאידך, טוענים ש"השליטה ההדוקה של ממשלת סין על יצרניות הרכב שלה מונעת מהן לפעול כשחקניות רציונליות בשוק, כאלה שמבקשות למקסם רווחים, ולמעשה מאלצת אותן לפעול כזרוע של הממשלה", כך נכתב בדו"ח. עוד נכתב – וזאת אולי השורה החשובה ביותר – שפרקטיקות כאלה מהוות "איום צפוי וקרוב" לפגיעה חומרית בתעשיית הרכב האירופאית.

הסינים, כהרגלם, מנסים להפוך את הקביעה האירופאית לנקודת מוצא במשא ומתן, והראשונים להפגין סימני התקפלות הם הגרמנים – שכאמור עלולים להיות הנפגעים הגדולים מצעדי תגובה סינים. ממשלת סין, בהתאם לכך, מנסה לתקוע טריז בין המדינות האירופאיות בבחינת "הפרד ומשול". סין ביקשה מנציגי האיחוד האירופי לא להציג את הצעדים הזמניים ולכל הפחות לשקול תעריפים נמוכים יותר ובמידת הצורך להעלות אותם בנובמבר אם המשא ומתן לא יניב פירות.

בינתיים נראה שבחלק מן המקרים התוצאה קולעת למה שהאיחוד האירופאי רוצה להשיג: העברת יצור מסין לאירופה. כך, למשל, הייצור של וולוו EX30 לשוק האירופאי צפוי לעבור מן המפעל של ג'ילי בסין למפעל של וולוו בבלגיה.

מכל מקום, בשלב הראשון – מאז יום חמישי האחרון ועד ל-3 בנובמבר השנה – כל המכסים החדשים מוגדרים כזמניים. בהתאם לתוצאות הדיונים שכבר מתקיימים עם ממשלת סין ועם יצרניות הרכב וצפויים להימשך בחודשים הבאים – יוחלט אם הם יהפכו לקבועים ואם יהיו שינויים בגובה המס.

הנקודה הישראלית

להטלת מיסי יבוא באירופה עשויות להיות שתי השפעות חיוביות על השוק שלנו בטווח הקצר והבינוני, מפני שלפי הערכות שונות הם צפויים להפחית בכ-25% את יצוא הרכב החשמלי מסין לאירופה.

בהנחה שהיצרניות הסיניות התכוונו לייצא מספר נתון של מכוניות עם תקינה אירופאית וכעת נאלצות להתמודד עם רווחיות נמוכה יותר וירידה בהיקף המכירות – יש סיכוי סביר שיהיו להן "עודפי ייצוא" שאפשר להיפטר מהם בקלות בשוק הישראלי.

השאלה היא מי ייהנה מן הלחץ הסיני: הצרכנים או יבואני הרכב? האם היצרניות והיבואניות יפחיתו את מחירי המכוניות וכך גם יוכלו למכור יותר מכוניות או שהן יחלקו את ההטבה הכלכלית בין היצרנית, היבואנית וחברות הליסינג.

בטווח הבינוני צפויות יותר ויותר יצרניות רכב סיניות להקים ולהפעיל מפעלים לייצור רכב באירופה, וזאת כדי לעקוף כל מחסום מס. מכוניות כאלה שמיוצאות לישראל נהנות מעלויות משלוח נמוכות יותר, זמני אספקה קצרים, ומיסוי נמוך יותר.

לקריאה נוספת:

מכונית סינית תוצרת אירופה: האם תעשיית הרכב הסינית רוצה לכבוש את העולם?

יותר משליש מן המכוניות החדשות בעולם מיוצרות בסין

האם ממשלת סין תחלץ את איווייז מפשיטת רגל?

The post רכב חשמלי: כשאירופה נלחמת בסבסוד הסיני אלה בשורות נהדרות לשוק הישראלי appeared first on TheCar.

מהפך בפרלמנט האירופאי בעקבות הבחירות האחרונות: 'מפלגת העם האירופאית' – אשר קיבלה את מספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט – ניסחה טיוטת הצעה לביטול האיסור על מכירת כלי רכב עם מנועי בעירה החל בשנת 2035. אם הצעה זאת תשנה את מדיניות האיחוד האירופאי זה יפחית באופן מידי את המוטיבציה של יצרניות רכב להשקיע ברכב חשמלי, ויעכב את "המהפכה החשמלית".

סוכנות הידיעות 'רויטרס' פרסמה אמש מפי מקורותיה על טיוטת החלטה שמקדמת מפלגת EPP, שזכתה ב-188 מתוך 720 המושבים בפרלמנט האירופאי והיא המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הזה. נוסח הטיוטה מעיד על כוונה לעכב, להחליש או לבטל את החקיקה האירופאית הקיימת שקבעה את שנת 2035 כתאריך יעד לאיסור מכירת כלי רכב עם מנועי בנזין ודיזל.

כפי שפרסמנו כאן, גם קודם לכן, בהרכב הקודם של הפרלמנט האירופאי, חל תהליך נסיגה הדרגתי מן התוכניות המקוריות לצמצום פליטת מזהמים מכלי רכב (שקבעה את שנת 2030 כיעד לאיסור מכירה). השינוי המהותי האחרון, ביוזמת ממשלת גרמניה, היה היתר מכירת מנועי בעירה בתנאי שהם מתודלקים בדלקים סינתטיים, כלומר דלק שמיוצר מאנרגיה מתחדשת.

קרחים מכאן ומכאן

עוד לפני הבחירות האחרונות לפרלמנט האירופאי, שהתקיימו לפני מספר שבועות, בוטלו רוב ההחמרות של תקני זיהום האוויר שנקבעו בתקן אירו 7, וזאת בלחץ של קואליציה שהובלה על-ידי ממשלת איטליה. למרבה האבסורד, הטיעון שעמד במרכז ההחלטה הזאת היה שאין טעם שיצרניות הרכב ייאלצו להשקיע כרגע מיליארדי דולרים בשיפור מנועי בעירה אם ממילא יהיה אסור למכור אותם בעתיד…

כך נותרו התומכים בצמצום זיהום האוויר מרכב קרחים מכאן ומכאן: תקינת אירו 7 לא מפחיתה את תצרוכת הדלק ואת זיהום האוויר באופן משמעותי, ובמקביל נבלמת המוטיבציה להאיץ את הפיתוח של כלי רכב חשמליים.
הטיוטה, שעיקריה פורסמו על-ידי 'רויטרס' נוסחה על-ידי אנשי מפלגת EPP בפגישה שנערכה השבוע בפורטוגל, וזאת במסגרת דיון אודות סדרי העדיפויות של הפרלמנט לחמש השנים הבאות. ככל הידוע, הטיוטה לא מפרטת את עצם השינויים המוצעים למדיניות הגנת הסביבה של האיחוד האירופאי אבל ברמת הכותרת נכתב שהכוונה היא "לשנות את האיסור על מכירת רכב עם מנועי בעירה, ולפתח טכנולוגיה חדשנית של מנועי בעירה".

מפלגות אחרות, בהן הסוציאליסטים והדמוקרטים, מתנגדות לפגיעה במדיניות האירופאית למאבק בשינויי האקלים, אבל ברקע מתגבר החשש מפני "פלישה" של יצרניות הרכב הסיניות לאירופה, ואסור לשכוח את הכוח הלוביסטי העצום של תעשיית הרכב באירופה.

לקריאה נוספת:

הרכב החשמלי ניצח אבל מנוע הבעירה לא ימות
משרד התחבורה מציג: אנחנו חבורת טמבלים
תקן 'אירו 7' מסורס: תעשיית הרכב ניצחה וכולנו ננשום רעל למשך עשור נוסף

The post מכה למהפכת הרכב החשמלי: בפרלמנט האירופאי שוקלים לבטל את איסור המכירה של מנועי בעירה appeared first on TheCar.

חברת Farasis Energy הסינית חשפה סוללה חדשה לרכב חשמלי שמבטיחה טווח יוצא דופן, עמידות גבוהה בפני טמפרטורות קיצוניות, ועיקר העיקרים: תוחלת חיים של כ-5,000 מחזורי טעינה וכ-1.6 מיליון קילומטרים.

אנשי פרנסיס חשפו את ההבטחה לסוללה החדשה שלהם (גם אם לא את הסוללה עצמה) ב"כנס שרשרת האספקה לרכב" של התאחדות יצרניות הרכב האסייתית (ASEAN) שנערך בשבוע שעבר בתאילנד. במעמד החשיפה הם הבטיחו שגרסת "מצב חצי מוצק" של הסוללה הזאת תספק גם לאחר 5,000 מחזורי טעינה או 1.6 מיליון קילומטרים כ-70% מתכולת האנרגיה המקורית שלה, או "בריאות" (SOH).

זאת ועוד: הסוללה של פרנסיס תפעל – לטענתם – ללא כל בעיה בטווח טמפרטורות של בין מינוס 30 מעלות צלזיוס ועד 65 מעלות צלזיוס.

לדברי היצרנית, הסוללה מתאימה במיוחד לכלי רכב לנוסעים ולכלי רכב מסחריים, וגם לאמצעי תחבורה אחרים כמו כלים דו ותחת גלגליים וכלי טייס כמו רחפנים ומל"טים.

תעשיית הסוללות, ובמיוחד יצרניות הסוללות המובילות, מבטיחות לנו הבטחות ברוח זו מזה מספר שנים, כך שאפשר להתייחס לנתונים האלה כאל "הגביע הקדוש" בתחום הסוללות לרכב חשמלי. אם הטכנולוגיה והמוצרים יעמדו בציפיות מדובר ב"משנה משחק" שיכחיד לחלוטין את החשש מפני "הזדקנות" של סוללות וירידת ערך מוטרפת של רכב חשמלי.

יחד עם זאת – לא מיותר להזהיר שכדאי לקחת כל הבטחה בעירבון מוגבל מפני שמידי שני וחמישי אנחנו מתבשרים על "משנה משחק" כזה או אחר בתחום הסוללות לרכב חשמלי.

הכימיה הנוכחית, עדיין לא במצב חצי מוצק, מאפשרת לכל תא בודד להבטיח 70% SOH בסביבה של 25 מעלות צלזיוס למשך 2,500 מחזורי טעינה, ו-1,500 מחזורי טעינה בטמפרטורות מזרח תיכוניות של 45 מעלות צלזיוס. לטענת היצרנית – התאים לא ניזוקים גם כאשר הם נחשפים לטמפרטורות הקיצוניות שנזכרו לעיל.

פרנסיס אנרג'י היא לא אחת מן החברות המובילות בעולם הסוללות והיא בוודאי פחות מוכרת ומוכרת מ-CATL או BYD הסיניות. החברה נוסדה בשנת 2002 על ידי ד"ר קית' קפלר וד"ר יו וואנג בקליפורניה, והיא מפעילה כיום מרכזי מחקר ופיתוח בסין, גרמניה, וארצות הברית, כמו גם שני מפעלי ייצור בערים הסיניות גאנג'ואו וג'נג'יאנג.

מרצדס-בנץ וג'ילי הן בין המשקיעות האסטרטגיות בחברה הזאת, ובסוף השנה שעברה היא השיקה את סוללת הנתרן-יון הראשונה בעולם ברכב חשמלי מייצור סדרתי. סוללת הנתרן-יון הזאת מותקנת ב-EV3 של יצרנית הרכב הסינית JMEV, והיא מספקת טווח נסיעה של 251 קילומטרים (לפי שיטת המדידה הסינית) וצפיפות אנרגיה של 140 עד 160 וואט/קילוגרם.

אנשי פרנסיס מבטיחים שבתוך פחות משנתיים תשיג סוללת הנתרן-יון שלהם צפיפות אנרגיה של בין 180-200 וואט/קילוגרם.

פרנסיס אנרג'י מחזיקה כיום בנתח השוק הגדול ביותר בשוק סוללות הליתיום עתירות הביצועים העולמי לאופנועים חשמליים, וזאת – בין השאר – ספקית הסוללות הגדולה ביותר של יצרנית האופנועים החשמליים האמריקנית 'זירו'.

לקריאה נוספת:

סוללת ליתיום-מתכת מצב מוצק שפותחה באוניברסיטת הארוורד תאפשר טעינה סופר-מהירה ולפחות 6,000 מחזורי טעינה-פריקה

דור שני לסוללות הלהב של BYD יושק עוד השנה

הבטיחה וקיימה: סוללות M3P החדשות של CATL מורידות מחיר ומגדילות טווח

The post סוללת מיליון המייל מתגלגלת בדרך למכונית החשמלית שלך appeared first on TheCar.

יצרנית הסוללות הגדולה ביותר בעולם, CATL, מבטיחה להשיק עוד השנה דור שני של סוללת הדגל שלה – Qilin – אשר תאפשר טעינה מהירה ב'מכפיל טעינה 6C' שמשמעותו טעינת סוללה מלאה בשישית שעה, כלומר ב-10 דקות. המתחרה הגדולה שלה, BYD, אשר לא השיקה אף סוללה חדשה מזה כמעט 3 שנים, מבטיחה להציג השנה את הדור השני של סוללות הלהב שלה, וגם היא מבטיחה מהירויות טעינה גבוהות.

באופן מפתיע, ואולי לא, הדורות החדשים ששתי יצרניות הסוללות צפויים להשיק השנה מבוססים על כימיית ליתיום-פוספט-ברזל (LFP).

CATL הציגה את סוללת Qilin הסדרתית שלה בתערוכת הרכב בבייג'ינג באפריל 2024, וזו תומכת בטעינת 5C. שני דגמים שעושים שימוש בסוללות שעומדות בתקן הזה הם המיניוואן Li Mega מתוצרת לי אוטו, שמאפשר טווח נסיעה של כ-500 קילומטרים לאחר טעינה בת 12 דקות, וגרסה יקרה של זיקר 001 עם סוללת Shenxing של CATL שגם היא תומכת בטעינת 5C.

Shenxing מבוססת על תאי סוללה עם כימיית ליתיום-פוספט-ברזל (LFP) ואחרי השקתה בזיקר 001 הציגה CATL את Shenxing Plus עם צפיפות אנרגיה גבוהה יותר, שמבטיחה טווח נסיעה של 1000 קילומטרים. אגב – בעוד שסוללת 'שנשינג' הרגילה מאפשרת טעינה בתקן 5C מתאימה Shenxing Plus רק ל-4C.

בכל מקרה, את הסוללה של זיקר 001 אפשר לטעון מ-10% ל-80% תוך 11.5 דקות בלבד והיא מספקת טווח נסיעה מוצהר של 472 קילומטרים.

הדור הנוכחי של סוללות להב של BYD תומך בטעינה מהירה בקצב 4C בלבד, אבל דור שני של סוללת הלהב שלה יושק ככל הנראה במחצית השנייה של 2024 ו"יתמוך במהירויות טעינה גבוהות" – אם כי לא ברמה של 6C. עם זאת, ב-BYD מבטיחים שגם הם עובדים על טכנולוגיית טעינת 6C.

בשני המקרים, המפתח לטעינה אולטרה מהירה של סוללות הוא ראשית לכל הכימיה של תאי הסוללה אך לא פחות חשוב – מערכת ניהול הסולה (BMS) ועיצוב המארז, בדגש על היכולת שלו לפזר חום. בסוללת Qilin של CATL, למשל, מוטמעת מערכת קירור באמצעות נוזל, וגם בסוללה החדשה ש-BYD התקינה בדור החמישי של הרכב ההיברידי שלה (עדיין לא דור שני של סוללת הלהב) – יש מערכת קירור חדישה.

מהר, יותר מהר!

כאשר מדברים על תקן 6C הכוונה היא ל"מכפיל טעינת הסוללה": 6C פירושו "פי שישה מקיבולת הסוללה", כלומר שאפשר לטעון סוללה עם תכולת אנרגיה של 1000 mAh בזרם של 6000 mA וזה אומר שבכל שעה אפשר לטעון את הסוללה הזאת 6 פעמים, או לטעון אותה פעם אחת תוך 10 דקות. סוללת 4C יכולה להיטען במלואה ארבע פעמים בשעה אחת, כך שאפשר לטעון סוללה מלאה תוך 15 דקות.

כאמור – CATL תשיק את הדור השני של סוללות 'קילין' – גם הן עם כימיית LFP ועם קצב טעינה מרבי של 6C – עד לסוף השנה הנוכחית.

ככלל, רק מקצת מכלי הרכב החשמליים המתקדמים ביותר בסין מונעים כיום עם סוללות שתומכות בטעינת 5C. גם תשתיות הטעינה הציבוריות בסין עדיין לא מספקות במרבית המקרים אפשרויות לטעינה אולטרה מהירה.

הביצה והתרנגולת

מצד אחד, המירוץ אל תקן 6C עלול להיראות מוקדם ומוגזם, במיוחד מפני שאפילו אם תהיה לנו מכונית עם סוללה מתאימה יהיו לנו מעט מאוד אפשרויות למצות את הפוטנציאל שלה.

תשתיות הטעינה הציבוריות בסין מתייחסות לטעינה בהספק של 120 קילוואט ומעלה כאל "טעינת על", אבל כאשר מדברים על טעינה בתקן 5C, או אפילו 4C – נדרשים מטענים מהירים בקצב של לכל הפחות 360 קילוואט. אגב, הגבול בין שני התקנים הוא 480 קילוואט עם 615 אמפר, וכל מה שמעל להספק הזה מתאים לטעינת 5C. בסין אין עדיין יותר מידי עמדות טעינה חזקות כאלה.

מצד שני יש לפחות שלושה יתרונות למירוץ הטכנולוגי אל "הגביע הקדוש" של 6C והראשון בהם הוא שיווקי-תדמיתי: תחרות רצינית מתקיימת במקומות שבהם אפשר לקבוע יעדים מדידים, וכולנו שואפים לקנות מוצרים מתוחכמים ובעלי יכולת גם כאשר אנחנו לא ממצים אותה – ויעיד על כך מירוץ החימוש בתחום הטלפונים הסלולריים למשל.

יתרון יותר מהותי הוא דחיפה של ספקי התשתיות לחזק את מערכי הטעינה ולהגדיל את ההספקים שלהם, מפני שמטען חזק מאפשר לצמצם את משך הזמן הממוצע של טעינה ציבורית גם כאשר לא כל המכוניות שמוזנות ממנו מנצלות את מלוא ההספק שלו.

כאשר תעשיית הסוללות מדרבנת את ספקי התשתיות להגדיל את ההספקים זה מסייע לכלל הציבור, וללא התקדמות טכנולוגית מצד הביקוש קשה לשכנע את צד ההיצע להשקיע באמצעים יקרים.

יתרון שלישי, שהוא אולי הכי חשוב, קשור לעומס המרבי על סוללה במהלך כל חייה. ככל שהסוללה בנויה מראש לעמוד בעוצמות טעינה גבוהות יותר – סביר להניח שבאותם תנאי טעינה (ביחס לסוללה פחות מתוחכמת) אורך החיים שלה יהיה ארוך יותר ורמת הבטיחות שלה גבוהה יותר.

The post המרוץ של ענקיות הסוללות אל טעינה בעשר דקות: CATL מול BYD appeared first on TheCar.

כלל ידוע הוא ש"מי שלא עושה לא טועה", ואין מחלוקת שאילון מאסק הוא אחד היזמים הפוריים ומשני-המציאות החשובים בשני העשורים האחרונים. אבל כאשר במקביל לעשייה המבורכת הזאת הולכת ומתארכת רשימה מבהילה של חקירות פליליות ותביעות אזרחיות, ולנוכח התנהלות אישית אקסצנטרית ולפעמים סתם מוזרה – הגיעה השעה להרים את מכסה המנוע כדי לגלות שמא קיימת תקלה מהותית, אולי אפילו בטיחותית, במכונה הזאת.

זה בדיוק מה שעשו בסוף השבוע אנשי סוכנות הידיעות 'בלומברג': בסך הכל הם ריכזו לרשימה אחת את התביעות הבולטות ואת החקירות הפומביות כנגד אילון מאסק וחברות שבשליטתו או בניהולו. התוצאה: אוסף מבהיל של האשמות באחריות לתאונות קטלניות, פגיעה בזכויות אזרח ויחס לעובדים.

תביעה אחרונה, אך לפני שלושה ימים, הוגשה כנגד מועצת המנהלים של טסלה ומצטרפת לתביעות נוספות באותו נושא. טסלה, על אף החלטת בית משפט מחודש ינואר השנה, קבעה דיון לשבוע הנוכחי בניסיון לאשר לאילון מאסק חבילת שכר בהיקף של 55.8 מיליארד דולר תמורת ביצועי עבר. מסתבר שהעובדה ששופט ביטל את ההחלטה הקודמת לא עומדת בדרכה של מועצת המנהלים שמנסה להעביר אותה למרות הכל.

טסלה על המוקד

למרות שמאסק לא הקים את טסלה זאת בוודאי אחת החברות הכי מזוהות איתו, ולפחות עד שבני אדם יסתובבו עם שבבים במוח היא מייצרת את המוצרים הנפוצים ביותר בשימוש יום יומי מבין כל החברות שמאסק מעורב בהן.

הטענה המשמעותית ביותר כלפי טסלה קשורה להתעקשות של מאסק ואנשיו לכנות את בקרת השיוט האקטיבית של המכוניות האלה "טייס אוטומטי", ואת ההבטחות המוגזמות לגבי יכולת הנהיגה האוטונומית שלהן.

טסלה מתמודדת כיום עם לפחות שש תביעות ייצוגיות משמעותיות בנושא זה בבתי משפט מדינתיים ופדרליים ברחבי ארה"ב, בהן גם תביעות שמייחסות לה גרימת מוות ברשלנות בתאונות קטלניות. אותן מערכות נמצאות גם במרכז מספר חקירות של שתי רשויות הבטיחות החשובות בארה"ב – מינהל הבטיחות בדרכים (NHTSA), והמועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה (NTSB).

קביעה מוחלטת וסופית לפיה טסלה אחראית למוות של נהגים, נוסעים ומשתמשי דרך עלולה להוביל לאישומים פליליים כנגד מאסק ונושאי תפקידים בחברה, לתשלומי פיצויים ולקריאות לתיקון שעלולים להסתכם בפיצויים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

אחת החקירות הממשלתיות בנוגע ל"נהיגה האוטונומית" של טסלה מתנהלת מאז שנת 2021 במשרד המשפטים האמריקני ומאז שנת 2022 ברשות ניירות ערך – ובשני המקרים נחקר החשד שהטענות של טסלה לגבי היכולות של המערכות שלה מוגזמות ומטעות. אם באחת או בשתי החקירות האלה יסתבר שהטענות נכונות זה עשוי להוביל לפעולת אכיפה רגולטורית ואף לאישומים פליליים נגד טסלה.

לקריאה נוספת: טסלה והטייס האוטומטי מעורבים בכל התאונות הקטלניות עם בקרת שיוט אקטיבית

פרסום כוזב

טסלה מתמודדת עם לא מעט תביעות שמייחסות לה מצגי שווא והונאה בפרסומים רשמיים שלה – למשל לגבי הגזמה בטווח הנסיעה המוצהר של כלי הרכב החשמליים שלה, והגזמות בנוגע ליכולות האמיתיות של מערכות הסיוע לנהיגה. לטסלה הייתה ועדיין יש מוטיבציה למצב את עצמה כמתקדמת יותר מן המתחרות שלה בתחומים הטכנולוגיים, והפסד בתביעות כאלה עלול לפגוע בלב ליבו של הנרטיב הזה.

אפליה גזעית

בתי משפט מדינתיים ופדרליים בקליפורניה דנים בימים אלה במספר תביעות אישיות ופליליות שהוגשו על-ידי עובדים וכן על-ידי מחלקת זכויות האזרח של קליפורניה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בארה"ב – וזאת לנוכח טענות לגזענות במפעלי הייצור של טסלה. בהתאם להתפתחות ההליכים המשפטיים ייתכן שיצרנית הרכב תצטרך לשלם פיצויים לעובדים וגם לשנות את סביבת העבודה במפעליה.

מניעת התאגדות

האם אילון מאסק איים – באופן בלתי חוקי כמובן – על עובדי טסלה שהם יאבדו הטבות תעסוקה שונות במקרה שיחליטו להתאגד?

בשאלה הזאת בדיוק דן בימים אלה הרכב של 17 שופטי בית המשפט הפדרלי לערעורים בניו אורלינס, אשר בוחן מחדש את הרשעתו של מאסק בעקבות תביעה שהגישה המועצה הלאומית ליחסי עבודה.
התביעה הוגשה לנוכח התבטאויות מאיימות של מנכ"ל טסלה ברשתות החברתיות, ואם מאסק יפסיד זאת תהיה זריקת עידוד לארגוני העובדים שעדיין לא הצליחו למסד עבודה מאורגנת בטסלה.

לקריאה נוספת: פנסים אחוריים של טסלה מתמלאים מים ובעלי הרכב דורשים פיצוי

שימוש בסמים

אפשר להתווכח אם מאסק עבר או לא עבר על החוק כאשר השתמש לכאורה ב"סמי פנאי לא חוקיים", אפילו בתוך כדי ראיונות פומביים, אבל קבוצת בעלי מניות טסלה הגישה כנגדו תביעה לבית המשפט בדלוור בטענה שההתנהלות הזאת "מאיימת על עסקיה של טסלה, בין השאר בכך שהיא משפיעה לכאורה על התנהגותו הבלתי יציבה בהתבטאויות ברשתות חברתיות".

התובעים דורשים להטיל על מאסק פיקוח הדוק בכל הקשור לפוסטים שהוא מפרסם ומשפיעים על טסלה, וזאת בהתייחס להסכם שמאסק חתם כבר לפני 6 שנים עם הרשות לניירות ערך האמריקנית (SEC).

תביעת ג'יי.פי מורגן

התאגיד הפיננסי ג'יי.פי מורגן הגיש כנגד טסלה תביעה כספית בהיקף של 162 מיליון דולר בקשר לסדרת מניות (אופציות) שהונפקו בשנת 2014, ואילו טסלה הגישה כנגד התאגיד הזה תביעה נגדית.
"האקדח המעשן" בידיה של ג'יי. פי מורגן הוא ציוץ טוויטר של מאסק משנת 2018 שהבטיח לכאורה להפוך את טסלה לחברה פרטית.

תביעת מידע פנים

בעל מניות בטסלה הגיש תביעה לבית המשפט בדלוור לפיה מאסק מכר בשנת 2022 מניות טסלה בהיקף של 7.5 מיליארד דולר בשעה שהיה ידוע לו שערכן צפוי לצנוח בגלל פרסום צפוי אודות פערים בין היקפי הייצור והאספקה שהחברה דיווחה עליהם בשעתו. מדובר לכאורה בשימוש אסור במידע פנים, והטענה היא שמאסק השתמש בסכום הזה כדי לממן את רכישת 'טוויטר'. בעל המניות דורש ממאסק להחזיר לטסלה את הפרש הערך שהוא הרוויח כתוצאה מן השימוש הנטען במידע פנים.

אקס פקטור

עד כאן עלה סיכום של עיקרי התביעות הישירות כנגד אילון מאסק ותפקידיו ביצרנית המכוניות טסלה, והוזכרה הרכישה של טוויטר בשנת 2022, והרשימה מתארכת גם אל חברות נוספות שמאסק מעורב בהן.

מקוצר היריעה לא נעלה כאן את שלל הטענות וההליכים המשפטיים האחרים, אבל כן כדאי להתעכב על כך שכבר בסמוך לאחר רכישת טוויטר הועלו כנגד מאסק וההנהלה החדשה של החברה טענות והאשמות בנוגע לפגיעה ביחסי עבודה. בין השאר נטען כנגד פיטורים המוניים והפרות של הבטחות לפיצויי פיטורים למנהלים ולאלפי עובדים. היקף התביעות מסתכם כרגע במאות מיליוני דולרים.

במקביל הוגשו כנגד X תביעות כספיות של ספקים שטוענים שהחברה פשוט לא שילמה כספים שמגיעים להם, ובין השאר לא שילמה דמי שכירות למשכירי נכסים לאחר שמאסק השתלט על טוויטר וקיצץ בעלויות התפעול שלה.

התביעות והטענות האלה עלולות להיות רלוונטיות לטסלה מבחינה זאת שיצרנית הרכב החשמלי האמריקנית החלה לא מכבר במהלך פיטורים רחב שעלול להתרחב עוד יותר אם ביצועי המכירות שלה לא ישתפרו במהרה.

טענה אחרת, שבה דן כיום בית המשפט הפדרלי בקליפורניה, הוגשה על ידי משקיעים בטוויטר שטוענים שמאסק חולל בכוונה חוסר ודאות אודות הצעת הרכישה שהגיש כאשר קנה את 'טוויטר', וזאת בניסיון (לא חוקי לטענתם) להוריד את מחיר המניה של הפלטפורמה החברתית. גם טענה זאת – בין אם תוכח כנכונה או לא – רלוונטית לאדם שבמקביל לעיסוקיו הרבים והפוריים – ואולי אף כחלק אינהרנטי מהם – מנהל פרופיל תקשורתי קולני שכמעט לעולם לא מפסיק להפתיע.

לא מיותר להזכיר – בהקשר לרשימת התביעות והטענות, שמאסק מוביל בין השאר את חברת SpaceX ומנהל לאחרונה מאבק מתוקשר נגד מפתחת הבינה המלאכותית OpenAI בשעה שהוא עצמו מעורב בחברה חדשה שמפתחת בינה מלאכותית והיה גם מעורב במהלך הייסוד של OpenAI.

חלק מן התביעות ההדדיות דומות לטענות שנטענו גם סביב טסלה בכל הקשור לאפליה מגדרית וגזענות או לתקלות ביחסי עבודה, ובמקרים אחרים נראה שהמניע למאבקים הוא דווקא הניסיון להשיג עובדים מוכשרים.

לקריאה נוספת:

אוטומוטיב ניוז: טסלה איבדה את מעמדה כ"מותג יוקרה" והיא תדורג מעכשיו מול טויוטה ופורד

טסלה חתכה מחירים בכל העולם ויש לזה 15 סיבות ותוצאות

האנטישמיות של אילון מאסק רודפת גם את טסלה. משקיעים, אנשי טכנולוגיה ובעלי רכב קוראים להתפטרותו

The post ים של תביעות: הרשימה הארוכה של תביעות משפטיות כנגד טסלה וחברות אחרות של אילון מאסק appeared first on TheCar.

אקיו טויודה, נינו של מייסד טויוטה והנשיא של יצרנית הרכב הגדולה ביפן, שוב נאלץ לכנס מסיבת עיתונאים בטוקיו, ושוב נאלץ לקוד קידה עמוקה ולהתנצל. אלא שבשונה מן הפעם הקודמת – אתמול הוא התנצל על מעשי רמאות שהתרחשו בחברת טויוטה עצמה, בין השאר גם בתקופה שבה הוא עצמו שימש כמנכ"ל שלה.

במסיבת העיתונאים אמר טויודה שהחברה דיווחה על הממצאים שלה כבר ב-31 במאי למשרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות של יפן, ובלי שום קשר לכל דבר אחר – זה מזכיר לנו את עודף משרדי הממשלה המיותרים בישראל.

פרשות הרמאות במבחני הרישוי של יצרניות רכב יפניות החלו להיחשף בשנת 2016 כאשר הסתבר שמיצובישי רימתה במבחני תצרוכת הדלק של מספר דגמים. זה היה "הקש ששבר את גב הגמל" ואילץ את מיצובישי "למסור את המפתחות" ולהיכנע לבעלות של ניסאן.

במהלך השנתיים האחרונות נחשפו פרשות רמאות דומות ב'הינו' וב'דייהטסו' – יצרניות משאיות ומכוניות ששייכות במלואן לטויוטה, ואקיו טויודה הבטיח שהחברה תקיים חקירה יסודית בנושא. במהלך החודשים האחרונים הסתבר שהחקירה חשפה עוד ועוד "אי סדרים" בחברות הבת, וכבר בחודש ינואר השנה נאלצה טויוטה לעכב משלוחים של עשרה דגמים שונים כאשר הסתבר שמנועים שסופקו על ידי 'טויוטה תעשיות' נבחנו באופן לא תקין.

כעת שוב לוחכת האש את שולי גלימתה של טויוטה: אתמול, במסיבת עיתונאים שזומנה בטוקיו, נחשפו מעשי רמאות שנוגעים למבחני ריסוק ובטיחות של שבעה דגמים שונים שטויוטה מייצרת ומוכרת ביפן. לנוכח הממצאים הוחלט להפסיק את הייצור של שלושת הדגמים היחידים שעדיין מיוצרים: יאריס קרוס, קורולה פילדר וקורולה אקסיו. ארבעה דגמים נוספים שנבחנו בדרך לא דרך הם טויוטה קראון, איזיס וסיינטה מן הדורות הקודמים, וכן לקסוס RX מן הדור הרביעי – כל אלה כבר לא מיוצרים כיום.

פרשת הרמאות הנרחבת שחשפה יצרנית המכוניות הגדולה בעולם כוללת בין השאר שימוש בנתונים חלקיים או מיושנים במבחני ריסוק ובטיחות, ובדיקות שגויות של תוצאות הניפוח של כריות אוויר בטיחותיות ושל פגיעה ביושבי המושב האחורי באותם מבחנים. בנוסף נמצאו זיופים גם בתוצאות מבחני הספק וכוח מנוע.

בחלק מן המקרים נעשה שימוש במנגנון ניפוח כריות-אוויר שונה מזה שהותקן בדגמים הסדרתיים, מבחני ריסוק בוצעו בזווית פגיעה של 65 מעלות במקום זווית של 50 מעלות שנדרשת לפי התקנות, ובנתוני פגיעה בראשו של נוסע ברכב במבחן ריסוק שנמדדו רק בצד אחד ו"שוכפלו" גם לצד השני.

מבחני ריסוק אחרים בוצעו תוך שימוש במחסום כבד יותר כמעט פי שניים מן התקן היפני, ובמקרה אחר טויוטה התעלמה משינוי רגולציה ובחנה פגיעה בנוסע במושב האחורי בהתאם לדרישות ישנות יותר.
הספק אחד המנועים של לקסוס RX מן הדור הרביעי נבחן תוך שימוש בתוכנה פיקטיבית לאחר שבדיקת ההספק המקורית לא הניבה את ההספק המבוקש.

בהודעה רשמית של טויוטה נמסר ש"אנחנו מתנצלים בכנות על כל דאגה ואי נוחות ש(הממצאים החדשים) עלולים לגרום ללקוחותינו ולבעלי העניין שנתנו את אמונם בטויוטה. אנחנו מתייחסים ברצינות לכך שהבעיה התגלתה בטויוטה בעקבות החשיפות בעיות רישוי ב'הינו מוטורס' וב'דייהטסו מוטור', וכן בטויוטה".

"אנחנו לא חברה מושלמת. אבל אם נראה משהו לא בסדר, ניקח צעד אחורה ונמשיך לנסות לתקן את זה", אמר טויודה.

השריפה מתפשטת

משרד התחבורה היפני (משרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות של יפן) דיווח אתמול על אי סדרים דומים גם אצל יצרניות המכוניות הונדה ומאזדה, וגם אצל סוזוקי וימאהה.

בהמשך להודעת המשרד הודיעו אתמול אנשי מאזדה על הפסקת היצור של שניים מן הדגמים החשובים ביותר שלה ביפן: מיאטה ומאזדה 2. בדגמים אלה – כך נמסר – בוצע שימוש ב"תוכנת בקרת מנוע שגויה" במהלך מבחני רישוי, וזה משהו שמזכיר מאוד את תוכנת הרמאות שבה נעשה שימוש בפרשת 'דיזלגייט'. בנוסף, אנשי מאזדה הודו גם בזיוף נתונים שקשורים למבחני ריסוק של שלושה דגמים שייצורם הופסק.

זיופי תוצאות מבחנים דווחו אתמול גם על-ידי הונדה, וגם מנהלי החברה הזאת התנצלו והודו שמדובר במבחנים ו"בדיקות לא ראויות" של רמות רעש ונתוני מומנט מנוע. במקרה של הונדה מדובר בדגמי 'אקורד', 'אודיסי' ו'פיט' (ג'אז) מן הדורות הקודמים, שכבר לא מיוצרים כעת.

המשרד דיווח גם ש"בדיקות לא ראויות" נמצאו גם אצל יצרניות האופנועים סוזוקי וימאהה, ובהודעה לעיתונות שפרסם המשרד נכתב ש"מצער מאוד שנחשפו מעשי הונאה חדשים מפני שמעשי הונאה במבחני רישוי מערערים את אמון המשתמשים ומערערים את יסודות מערכת אישורי הרכב".
משרד התחבורה מסר כי הנחה 85 יצרניות רכב יפניות לחקור ולדווח על היקף הבדיקות שלא טופלו כראוי. לדברי המשרד – עד לסוף חודש מאי דיווחו חמש יצרניות על תקלות, 68 חברות לא מצאו בדיקות מזויפות, ו-12 נוספות עדיין מנהלות חקירות.

המשרד הנחה את חמש החברות שדיווחו על תקלות להשעות משלוחים של כלי רכב שמושפעים מהן עד שאנשי המשרד יאשרו שהם עומדים בדרישות, ובמקביל נדרשו החברות להגיש דוחות סופיים לגבי ממצאיהן ולנהל מסעות הסברה ללקוחות במטרה להסביר את הממצאים כמו גם את האמצעים שננקטים לתיקון התקלות.

אתה הראש, אתה אשם

שתי קבוצות של משקיעים מבין בעלי המניות בטויוטה לא הסתפקו בהודעת משרד התחבורה או בהתנצלות של אקיו טויוטדה ודרשו את פיטוריו של בן משפחת המייסדים מתפקידו כיו"ר החברה. בהצהרה לתקשורת שהפיצה אחת הקבוצות האלה נכתב: "תרבות ארגונית נוצרת מלמעלה למטה, ולא להיפך. כאשר לא נעשים שינויים ברמת הדירקטורים, ספק אם הגישה של החברה יעילה".

גם אנשי טויוטה וגם אנשי מאזדה טענו אתמול שאין צורך להפסיק להשתמש בכלי הרכב שלגביהם נמצאו "חריגות" – וכן ש"אין בעיות ביצועים שמנוגדות לתקנות ולחוקים" היפנים או השפעה על בטיחות כלי הרכב.
מטויוטה אירופה נמסר שדגמי יאריס שיוצרו בצרפת עבור השווקים האירופיים (ועבור ישראל) לא מושפעים מבעיות ההומולוגציה ביפן והמסירות שלהם נמשכות כסדרן.

לקריאה נוספת:

טויוטה בלחץ: דייהטסו זייפה מבחני בטיחות ונאלצה לעצור אספקת מכוניות לזמן בלתי מוגבל. גם טויוטה, מאזדה וסובארו מושפעות

The post רמאים נמאסתם: גם טויוטה, הונדה ומאזדה מצאו שלדים בארונות שלהן appeared first on TheCar.

מארגני תערוכת המכוניות הבינלאומית של ז'נבה הכריזו בסוף השבוע על מותה הסופי והמצער: תערוכת המכוניות הוותיקה ביותר בעולם, שנערכה כמעט "על השעון" מאז שנת 1905, לא תתקיים יותר בשוויץ, והקרן שניהלה אותה תפורק.

אנשי ההפקה והארגון של התערוכה לא יישארו חסרי עבודה: במקום ז'נבה הם יוסיפו להפיק, לפחות ב-9 השנים הבאות, את תערוכת המכוניות הבינלאומית של קטאר. שם הם אולי ייהנו מתקציבים שהתפנו במדינה תומכת הטרור לנוכח צמצום התקציב שהיא מעבירה לחמאס.

כל תערוכות הרכב הבינלאומיות מחשבות בשנים האחרונות מסלולים חדשים, או שמא את קיצן, וזאת מפני שהפקת אירועים בינלאומיים פיזיים גדולים עולה הרבה כסף ומפני שיצרניות הרכב מצאו דרכים פחות יקרות להציג את מרכולתן. כך, למשל, תערוכת המכוניות הבינלאומית של דטרויט, שהתקיימה לאורך עשרות שנים ב"עיר הבירה" של תעשיית הרכב האמריקנית בתחילת כל שנה תחת אווירה קפואה – הועברה לחודשי הקיץ בתקווה למשוך יותר קהל, אך ללא הצלחה. תערוכת המכוניות הבינלאומית והדו-שנתית של פרנקפורט, שנחשבה לאחד האירועים הגדולים והחשובים של תעשיית הרכב העולמית – סגרה את שעריה והוחלפה במהדורה צנועה יותר שנערכת במינכן, ובמקביל בוטלו תערוכות לאומיות ובינלאומיות קטנות יותר.

תערוכת המכוניות של ז'נבה נחשבה בעשורים האחרונים לחביבת תעשיית הרכב וגם לתערוכה האירופאית החשובה ביותר. יש לכך שלוש סיבות עיקריות: היא קטנה וקומפקטית ולכן זולה יחסית להפקה, היא התקיימה במדינה ניטראלית שכמעט ולא מייצרת רכב, והקהל שנמשך אליה – יותר מחצי מיליון מבקרים בכל מופע – הוא בין העשירים והמבוססים ביותר מבין הקהלים של כל תערוכות הרכב. אפילו ארגון "מכונית השנה האירופאית" נהג להשתמש בז'נבה בכל שנה כדי להציג את המכוניות הזוכות.

בשונה מן התערוכות הדו-שנתיות של פרנקפורט ופריז (כיום מינכן ופריז), שנערכות ברבעון האחרון של השנה וחושפות דגמים שמתגלגלים לאולמות כעבור כחצי שנה, בז'נבה התקיים תמהיל צבעוני של דגמים חדשים במקביל לתחילת מכירתם יחד עם מכוניות על אקזוטיות ודגמי קצה של מכוניות מסה. אפילו ארגון "מכונית השנה האירופאית" נהג להשתמש בז'נבה כדי להציג את המכוניות הזוכות.

תערוכת ז'נבה תחסר לנו ראשית לכל מפני שקל "להשתלט" עליה: היא נערכת בשני אולמות לא מאוד גדולים שנמצאים במרחק הליכה משדה התעופה הבינלאומי של ז'נבה. כך אובד אירוע שמאפשר להתחכך ולדבר עם מנהלים מעניינים מן התעשייה, וחובבי רכב איבדו הזדמנות נוחה וזמינה לגעת ביצירות החדשות והמיוחדות ביותר.

היצרנית האירופאית לא מעוניינות

את המכה המסחרית הכואבת ביותר חטפו תערוכת ז'נבה והמציגות המתמידות שלה בשנת 2020 כאשר שלטונות העיר ביטלו ברגע האחרון את אירוע 2020 בגלל מגפת קורונה.

עד לקורונה נאלצו השוויצרים לוותר על תערוכת הרכב שלהם רק במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה, והאירוע של 2020 אמור היה להיות המהדורה ה-90 של האירוע. מאז הושעתה הפעילות לארבע שנים, ומופע מחודש שלה, אך בדיעבד גם אחרון, נערך בחודש מרץ השנה.

לפני כחצי שנה העריכו מארגני תערוכת ז'נבה שבתערוכת 2024 יופיעו בין 30 ל-40 מציגים גדולים ועשרות מציגים קטנים, והם פעלו כדי להוזיל את עלויות ההפקה וההשתתפות באמצעות קונספט חדש של תצוגות אחידות ומוכנות מראש.
בסופו של דבר נערכה התערוכה השנה כמעט בלי מציגים חשובים: מבין כל יצרניות המסה האירופאיות רק קבוצת רנו רכשה שטחי תצוגה ואילו כל היצרניות הגרמניות, כמו גם סטלנטיס, פורד, ג'נרל מוטורס, וולוו, יגואר-לנדרובר ויצרניות היוקרה – ויתרו על שוויץ.

כן הציגו השנה שתי יצרניות רכב סיניות – BYD שניצלה את הבמה כדי לחשוף את מותג הדגל החדש שלה, יאנגוואנג, ו-SAIC שהציגה את מותג הפרימיום החדש שלה, IM. לצידן הופיעו יצרנית הרכב החשמלי האמריקנית לוסיד, וסדנת העיצוב האיטלקית פינינפארינה.

בהודעה לעיתונות שפרסמו מארגני תערוכת ז'נבה נכתב שמועצת המנהלים של הוועדה המארגנת מפרקת את הקרן שמארגנת את האירוע בגלל "ההכרה בכך שתנאי השוק באירופה לא תורמים להצלחתן של תערוכות עתידיות", ותערוכת 2025 לא תתקיים "בגלל חוסר הוודאות שקיים בתעשיית הרכב והאטרקטיביות הנשחקת של התערוכות הגדולות באירופה".

נשיא הקרן שהפיקה את התערוכה, אלכסנדר דה סנרקלנס, מצוטט בהודעה לעיתונות כמי שאמר ש"חוסר העניין שמפגינות יצרניות הרכב בתערוכת ז'נבה קשה בהקשר של התעשייה ושל התחרות מצד תערוכות פריז ומינכן – שמועדפות על התעשייה המקומית שלהן. רמות ההשקעה שנדרשות כדי לשמור על תצוגה כזאת הטילו את המכה הסופית על מהדורה עתידית".
מנכ"ל התערוכה, סנדרו מסקיטה, הוסיף ש"אפשר להבין שתערוכות מוטוריות מוסיפות לפנות למותגים בחלקים שונים של העולם, ושתערוכת הרכב הבינלאומית בז'נבה חיזקה את כוח המשיכה שלה במזרח התיכון".
בכך מתכוון מסקיטה לחוזה לעשר שנים שחתמה הפקת התערוכה עם משרד התיירות של קטאר שבמסגרתו היא מפיקה תערוכת רכב בינלאומית דו-שנתית בדוחא, ביקרת קטאר. התערוכה הראשונה במסגרת זו נפתחה ב-5 באוקטובר, יומיים לפני השבת השחורה שלנו, בהשתתפות 30 מותגי רכב.

כך, בקול ענות חלושה, נגדעת מסורת עשירה של תערוכת הרכב הוותיקה בעולם, אירוע שנערך לראשונה בשנת 1905 ונחשב לחשוב ביותר עבור תעשיית הרכב האירופאית.

יש שייאמרו שאין יותר צורך בתערוכות רכב פיזיות ושתערוכת ז'נבה הביאה את קיצה במו ידיה: ארבע שנים בלעדיה אילצו את יצרניות הרכב לפתח פתרונות אלטרנטיביים כמו השקות רכב וירטואליות ופניה ישירה וממוקדת ללקוחות באמצעות מדיה חברתית, וידאו, ושכירי חרב שמכונים "משפיעני רשת". ייתכן שיצרניות הרכב שכנעו את עצמן שהן לא זקוקות יותר לתצוגות פיזיות.

אלא שנכון לעכשיו נראה שיש כשל לוגי בהנחה הזאת, כפי שמוכיחים הגודל, ההשקעה וההיקף של תערוכות הרכב הגדולות של סין, במיוחד בבייג'ינג, שנחאי וגוואנג'ו. סין הרבה יותר מתקדמת מאירופה בכל הקשור לרשתות חברתיות ושימושים דיגיטליים, אבל מיליוני לקוחות סינים בוחרים לכתת רגליים ו"לבעוט בצמיגים" במו רגליהם.

אז יכול להיות שאין יותר מקום לתערוכות רכב, ואולי רק אין עוד הצדקה כלכלית לתערוכות רכב שנתמכות על-ידי יצרניות רכב אירופאיות. ואם המחשבה האחרונה נכונה זה עלול להיות סימפטום למשהו הרבה יותר מבהיל מאשר מותה של תערוכת הרכב הוותיקה ביותר בעולם.

לקריאה נוספת:

תערוכת ז'נבה 2024: יצרניות סיניות חוגגות, כמעט כל האחרות נפקדות

המכוניות ממרוקו המדבקה מאיטליה: ממשלת איטליה מורידה לפיאט את הדגל

The post סוף עידן: מדוע צריך להצטער על מות תערוכת הרכב הבינלאומית של ז'נבה? appeared first on TheCar.

אחרי יותר מ-70 שנות דשדוש נמאס לממשלת איטליה לסבסד את פיאט, במיוחד מאז שזאת כבר לא חברה איטלקית טהורה, והיא פתחה בסדרת צעדים בסגנון "צל"ש או טר"ש": או שזה יגרום לפיאט לחזור לייצר באיטליה ולהעסיק שם עובדים איטלקים, או שזה יעלים אותה לכל הרוחות.

שלשום (א') החרימה 'המשטרה הכלכלית' האיטלקית משלוח של 134 מכוניות מיקרו מדגם פיאט 'טופולינו' שעמדו להיפרק בנמל ליבורנו בדרכן ללקוחות איטלקים. זאת בטענה שפיאט עוברת על חוק "תוצרת איטליה" שכבר אילץ את אלפא רומיאו למתג מחדש את הדגם החשמלי הראשון שלה – 'מילאנו', ולהטביל אותו מחדש כ'ג'וניור'.

החוק הכלכלי, שנחקק אגב עוד בשנת 2004, מגדיר "שיווק מוצרים שנושאים אינדיקציות כוזבות ומטעות של המקור" כבלתי חוקי, ולטענת התביעה האיטלקית המכוניות הוחרמו מפני שמודבקת עליהן מדבקה של דגל איטליה על אף שהן מיוצרות במפעל של סטלנטיס (במקור של פיג'ו-סיטרואן) במרוקו. לשיטת ממשלת איטליה מדובר בהתחזות וגניבת עין, וזאת למרות שכמעט כל יצרניות הרכב הגדולות בעולם מייצרות כלי רכב במדינות שונות ממדינות המקור שלהן.

איטליה לאיטלקים

ממשלת איטליה נמצאת תחת לחץ של ארגוני עובדים לנוכח כוונתה של פיאט לצמצם את התפוקה של מפעלים באיטליה ולפטר עובדים בתוך כדי העברת ייצור למפעלים אחרים של קבוצת 'סטלנטיס', שבהם עלות הייצור נמוכה יותר.

אנשי סטלנטיס אישרו לתקשורת האיטלקית את עצם הפעולה של המשטרה הכלכלית ואת החרמת המכוניות, והם אף מבטיחים להסיר מן המכוניות את מדבקת הדגל האיטלקי, אבל לדבריהם החברה לא עברה על החוק ותמיד הציגה את ארץ הייצור של המכוניות באופן ברור ושקוף.

על הטענה האחרונה אפשר להתווכח, אבל למעט העיצוב של 'טופולינו', השם שלה והסמל של פיאט – קשה מאוד לטעון שיש בה באמת משהו "איטלקי". בתגובה שמסרו אנשי פיאט ליומון האיטלקי החשוב 'לה רפובליקה' (ששייך למשפחת אניילי שמחזיקה מניות בקבוצת סטלנטיס) – נטען שהמכונית "תוכננה בטורינו" על-ידי סדנת עיצוב איטלקית.

זה אולי נכון אלא ש'טופולינו' היא מכונית מיקרו (קוודרוסייקל) חשמלית דו מושבית שמבוססת ב-100% על 'סיטרואן אמי', וזו – כמו גם כל הגרסאות שלה – פותחה בכלל על-ידי חברת הנדסה צרפתית בשם אלטרן (Altran).
חשוב מכך: טופולינו החדשה מיוצרת במפעל של סטלנטיס במחוז קניטרה (Kenitra) שבמרוקו, אשר הוקם על-ידי פיג'ו-סיטרואן בתמיכת ממשלת מרוקו החל בשנת 2015 והחל לייצר רכב בשנת 2019.

עם תפוקה פוטנציאלית שנתית של כ-200,000 מכוניות והוא נחשב כיום לאחד ממפעלי התעשייה החשובים במרוקו, והממשלה המרוקנית הקפידה שהוא יספק תעסוקה לכ-2,000 עובדים מרוקנים כבר עם תחילת פעולתו. המפעל הוקם במקור בהשקעה של 300 מיליון אירו ומתוך כוונה להכפיל בעתיד את התפוקה שלו עד ל-400,000 כלי רכב בשנה, מהם 50,000 חשמליים.

כדי לזכות בהטבות של מפעל צפון אפריקני חייבת לפחות 69% מתכולת חלקי הרכב להיות מיוצרת במרוקו, וזאת מסופקת למפעל הזה על ידי 62 ספקים מקומיים שהקימו 27 אתרי ייצור חדשים. כל זה נותן לנו פרספקטיבה על מה שמפסידה איטליה כאשר היא מאבדת ייצור מקומי.

הכל בגלל דגל זעיר

טופולינו היא לא ממש מכונית אלא 'קוואדרוסייקל' דו מושבי שמונע באמצעות מנוע קדמי בודד שמספק כ-8.15 כוחות סוס ומאיץ את הרכב למהירות מרבית של 45 קמ"ש. טווח הנסיעה של טופולינו הוא 75 קילומטרים והחשמל אגור בסוללת 5.5 קילוואט שעה שאפשר לטעון משקע ביתי רגיל במתח של 230 וולט.
סיטרואן אמי (Ami), הדגם המקורי שעליו מבוססת 'טופולינו', מיוצרת במרוקו משנת 2020 ושנה לאחר מכן הוצגה על בסיסה גם אופל Rocks-e.

הגרסה של פיאט הוצגה רק בשנה שעברה, והחל מחודש ינואר השנה היא נמכרת באיטליה במכירה אינטרנטית, שם היא מוצעת ללקוחות תמורת תשלום חודשי של החל מ-39 אירו – כמחירו של כרטיס חודשי לתחבורה ציבורית (בתוכנית ליסינג ל-48 חודשים ולאחר תשלום מקדמה של 2,582 אירו).

למרבה האבסורד, העבירה שבגינה נתפסו המכוניות בנמל ליבורנו הן שתי מדבקות קטנטנות של דגל איטליה שמודבקות משני צידי המכונית הזעירה על הכנפיים הקדמיות.

כזכור, לפני כשנתיים יצא לדרך האיחוד של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואו-אופל תחת קבוצת 'סטלנטיס' שהיא חברה שרשומה בהולנד. תחת הגג הזה רשומים 15 מותגים – בהם כמה מן המותגים הוותיקים ביותר בתעשיית הרכב, אבל הקשר של התאגיד הזה לאיטליה, או לצרפת, רופף כיום מאי פעם בעבר. הפוליטיקות הפנימיות וכיפופי הידיים, לעומת זאת, רק מתחילים.

לקריאה נוספת:

מדוע אלפא רומיאו לא מכירה בקיומה של מדינת ישראל?

לזכרם מנועים ירעמו: כלי הרכב שמנציחים את הנופלים

The post המכוניות ממרוקו המדבקה מאיטליה: ממשלת איטליה מורידה לפיאט את הדגל appeared first on TheCar.

אאודי, מותג היוקרה של קבוצת פולקסווגן, תשתף פעולה עם SAIC, יצרנית הרכב הממשלתית הסינית הגדולה ביותר, ותפתח יחד איתה פלטפורמה חשמלית חדשה שעליה ייבנו כל רכב חשמליים לשוק הסיני.

הפלטפורמה החדשה, שנקראת Advanced Digitized Platform, מיועדת כבסיס למכוניות קטנות ובינוניות ותאפשר לאאודי לקצר בכ-30% את מהלך הפיתוח של כלי רכב חשמליים. כך תוכל אאודי להציע מכוניות יוקרתיות קטנות בשוק הרכב הגדול ביותר בעולם במהירות הגדולה ביותר האפשרית.

SAIC, שמייצאת לישראל את מותגי MG ו'מקסוס', היא אחת מיצרניות הרכב הראשונות בסין שחברו אל יצרנית רכב זרה כדי לפתח, לייצר ולמכור כלי רכב בסין, וזה התרחש כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. SAIC, במקביל ליצרנית הרכב הממשלתית FAW ייצרו יחד עם פולקסווגן את המספר הגדול ביותר של מכוניות שנמכרו בסין תחת מותג בודד בשני העשורים האחרונים.

גם אאודי בונה בסין מכוניות עם שתי היצרניות האלה ועד כה כבר השיקה בסין את Q4 E-tron ו-Q5 E-tron החשמליות, אולם שתי אלה מבוססות על פלטפורמת MEB החשמלית-ייעודית, שהיא הפלטפורמה החשמלית הראשונה של קבוצת פולקסווגן. בתערוכת בייג'ינג האחרונה, באפריל, השיקה אאודי בסין את Q6L e-tron.

ברקע ההכרזה של אאודי חשוב לזכור שהמותג פולקסווגן הודח בשנה שעברה מראשות טבלת המכירות בסין – בעיקר מפני שקברניטיו לא היו זריזים מספיק ולא דאגו לפתח מכוניות "אנרגיה חדשה" – חשמליות והיברידיות-נטענות – כפי שממשלת סין רוצה ומעודדת. פולקסווגן הגיבה למציאות הזאת באמצע השנה שעברה כאשר רכשה נתח קטן (כ-5%) מיצרנית הרכב החשמלי הסינית 'אקספנג' והחלה לפתח איתה פלטפורמה חשמלית לכלי רכב זולים, ואאודי עושה את זה כעת עם SAIC תוך שהן מכוונות אל שוק היוקרה.

ההערכה בגרמניה היא שבאמצעות הפרויקט המשותף תוכל אאודי להציע בסין מכונית חשמלית חדשה ראשונה כבר במהלך השנה הבאה, ושעל גבי הפלטפורמה המשותפת ייבנו בהמשך שני דגמים חשמליים נוספים. שלוש המכוניות החדשות מיועדות לפתחי השוק A ו-B, כלומר מכוניות סופר-מיני וקומפקטיות.

אם הערכת הזמנים של אאודי נכונה זה עשוי להעיד על כך ש-SAIC כבר החלה לפתח את הפלטפורמה החדשה ואולי אף נמצאת בשלבים מתקדמים של התכנון, כלומר שאאודי הצטרפה למעשה אל פרויקט קיים. למען הפרופורציות, פולקסווגן ואקספנג ירו את יריית הפתיחה לפלטפורמה המשותפת שלהן באמצע השנה שעברה, והן צפויות להגיע לאולמות התצוגה עם מכונית חשמלית חדשה רק בשנת 2026.

אגב, במקביל למכוניות החשמלית החדשה שאאודי תשיק בשנה הבאה על הפלטפורמה החדשה של SAIC היא תציג בסין גם מכונית חדשה אחרת שתיוצר במיזם המשותף של אאודי עם FAW. מכונית זאת תהיה גדולה ויוקרתית יותר ותתבסס על פלטפורמת Premium Platform Electric (PPE) שהיא עצמה פיתחה באירופה.

גרנוט דולנר, מנכ"ל אאודי סין, אמר ש"באמצעות השותפות שלנו עם SAIC נאיץ משמעותית את אסטרטגיית החשמול המקומית שלנו ונספק כלי רכב חשמליים חכמים שייתנו מענה לצרכי הלקוחות הסינים… (ו) יציעו ללקוחות סיניים חוויות פרימיום דיגיטליות אינטואיטיביות וחכמות כמו גם תכונות נהיגה אונומיות".

לקריאה נוספת:

יותר משליש מן המכוניות החדשות בעולם מיוצרות בסין
מכונית סינית תוצרת אירופה: האם תעשיית הרכב הסינית רוצה לכבוש את העולם?

The post אאודי מפתחת עם SAIC פלטפורמה למכוניות חשמליות קטנות appeared first on TheCar.

ייתכן שיצרנית הרכב החשמלי הסינית HiPhi ניצלה מפשיטת רגל וצפויה לחדש בקרוב את הייצור של כלי רכב מתוצרתה. זאת לאחר שחברה אמריקנית "מסתורית" דילגה מעל שורת יצרניות רכב סיניות והשקיעה – לפחות באופן תיאורטי – כמיליארד דולר בחברת הסטרט-אפ הסינית.

חברת Human Horizons, בעלת המותג HiFi, שייכת למועדון של יצרניות רכב צעירות שהוקמו בשנים האחרונות בסין במטרה לייצר מכוניות חשמליות מתקדמות טכנולוגית שמתחרות בטסלה (וזו בזו). בקבוצה זאת חברות, למשל, 'ניו', 'אקספנג', 'לי אוטו' ו'זיקר', וכמו השלוש הראשונות ומספר יצרניות רכב סיניות אחרות גם HiPhi נקלעה לקשיים כלכליים לנוכח מלחמת המחירים בשוק הרכב החשמלי הסיני.

HiPhi נוסדה בספטמבר 2017 HiPhi והצהירה שבכוונתה לפתח ולייצר מכוניות חשמליות חכמות כמו גם טכנולוגיה לתחבורה חכמה ולערים חכמות. החברה הציגה אב טיפוס ראשון של רכב חשמלי מתקדם בספטמבר 2020, ומאז הקמתה הושקעו בה יותר מ-2 מיליארד דולר. במקביל לפיתוח כלי רכב הקימה החברה שני מפעלי ייצור וארבעה מרכזי מחקר ופיתוח, פתחה 150 אולמות תצוגה ברחבי סין וגייסה 4,500 עובדים, מהם 2,400 אנשי מחקר ופיתוח.

במהלך השנה שעברה הושקו שני דגמים מתקדמים טכנולוגית ויקרים יחסית: HiPhi X ו- HiPhi Z שנמכרו בסין תמורת 79,000 דולר ו-70,000 דולר בהתאמה, כלומר שהם מכוונים אל שוק היוקרה הסיני. לאחר מכן הושק HiPhi Y אשר באופן לא מקורי מתמודד מול טסלה 'מודל Y' ומוצע בסין תמורת כ-47,000 דולר.

בפברואר השנה נאלצה HiPhi להפסיק את ייצור הרכב במפעל שלה לנוכח חדלות פרעון, והמייסד שלה, דינג ליי הצהיר שנותרו לחברה שלושה חודשים כדי להינצל.

מאז, ועד לשבוע האחרון, נפוצו בסין שמועות שונות לגבי זהות אפשרית של יצרנית רכב שצפויה לרכוש את HiPhi, וגם זה עשה הרבה מאוד שכל: כל יצרנית רכב תשמח לקנות בנזיד עדשים חברה שכבר הושקעו בה שני מיליארד דולר שאיתם היא פיתחה טכנולוגיה מתקדמת.

מאז פברואר נטען, בין השאר, שיצרנית הרכב הגדולה צ'אנגאן לוטשת עיניים להשתלט על HiPhi באמצעות מיזם הרכב הסיני 'אווטאר' (Avatr) שהוא שיתוף פעולה בין צ'אנגאן (40%) לבין יצרנית הסוללות הגדולה בעולם – CATL וחברות נוספות (מיזם זה הוקם במקור עם ניו, שפרשה ממנו בתחילת דרכו). נטען גם שהתנהלה בדיקת נאותות של HiPhi על-ידי ענקית הרכב הסינית FAW.

לפני כחודש וחצי נפוצו בסין שמועות ש-HiPhi ניצלה על-ידי חברה אנונימית שבסיסה בהונג קונג, ושבכוונתה לחדש את היצור במהלך החודש הנוכחי (מאי). באותו זמן דווח על כך שהחברה חידשה את הפעילות באולמות התצוגה שלה בסין, ואף הזמינה לקוחות פוטנציאליים לנסיעות מבחן.

כעת פורסמה בסין ידיעה הרבה יותר מוזרה שזוכה שם להדים נרחבים. בהודעה לעיתונות שפורסמה משום מה רק בשפה הסינית נכתב שחברה אמריקנית בשם iAuto, אשר מאוגדת במדינת דלאוור, חתמה כבר ב-10 במאי על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי מקיף עם HiPhi.

בהודעה לעיתונות נטען שהחברה האמריקנית תשקיע ביצרנית הרכב הסינית כמיליארד דולר ושזה יאפשר לה לחדש באופן מיידי את הייצור ולספק הזמנות קיימות ללקוחות.

ההודעה לעיתונות מנוסחת באופן מעורפל לפיו ההשקעה הזאת "תאפשר שיתוף פעולה לצורך ארגון מחדש של מבנה ההון באופן של מיזוג ורכישה ואיחוד טכנולוגיה ומחקר ופיתוח, שיתוף פעולה הנדסי, שילוב מותגים ושיווק בסין ובחו"ל, וכן שילוב של שרשרת אספקה וייצור וסדרת שיתופי פעולה". iAuto, כך נכתב, תספק ל-HiPhi כספים, טכנולוגיה והזמנות.

מי לכל השדים והרוחות זאת iAuto?

בהודעה לעיתונות, שפורסמה כאמור בסינית, נכתב ש-iAuto "מצאה את השותף האסטרטגי המתאים ביותר בסין", בעוד שהצוות של Human Horizons (החברה שמחזיקה במותג HiPhi) מבין ומכיר היטב את הרעיון של iAuto, ומטרות הפיתוח של שתי החברות יוצרות סינרגיה טובה".

בהודעה נכתב גם שההסכם נחתם בתום "שלושה חודשים של משא ומתן אינטנסיבי", וש-iAuto "מאמינה שבעתיד יהיה ייצור החשמל לרכבי אנרגיה חדשה מטרה סופית בעוד שהנסיעה תהיה רק "פונקציית עזר" בהסתמך על טכנולוגיית הרשת החכמה המתפתחת. נסיעות אפס פחמן" תפתור את הבעיות של כל האנושות".

ובכל זאת, מי למען השם הם iAuto Group Inc? בהודעה לעיתונות נכתב שמדובר ב"פלטפורמת רכב מובילה שמאוגדת תחת חוקי מדינת דלאוור בארצות הברית" ושהחברה הזאת "מתמקדת בהגברת הערך של חברות רכב בעלות פוטנציאל פיתוח.

נכתב גם ש"החברה נוסדה על ידי קבוצת אנשי מקצוע בתחום הפיננסים, ההשקעות והייעוץ, בעלי ניסיון נרחב בתעשיית הרכב. הליבה העסקית שלה היא מחקר ופיתוח, ייצור, מכירה משולבת ותפעול של רכבי אנרגיה נקייה ורכיבים מרכזיים.

ל-iAuto יש עתודות טכניות חזקות ופטנטים בינלאומיים רשומים בתחום מערכות הנעה ומנועים של כלי רכב באנרגיה מתחדשת נקייה, כולל היתוך ניתן לשליטה בטמפרטורה נמוכה במחוללי מיקרו-טורבינות המשמשים להחלפת בנזין ודלקי כוח מסורתיים אחרים, מערכת הנעת על (עם ביצועים טובים ביותר מפי 5 ממערכות הנעה מסורתיות וכן טכנולוגיה קניינית של פינטק לעסקי נסיעות רכב".

העניין הוא שחיפוש אינטרנטי אחר חברה זאת לא מעלה רמזים, ובטח לא מוביל את גוף שמסוגל להזרים מיליארד דולר כלאחר יד. באתר האינטרנט המשוער של החברה מופיעה הודעה שהוא נמצא כעת בתחזוקה, וכל זה מוביל אל התחושה שמתקבלת למקרא המעשיה המפורסמת של הנס כריסטיאן אנדרסן "בגדי המלך החדשים": יש מצב שמה שאנחנו לא רואים גם לא באמת קיים.

מאידך, ממשלת סין הכריזה לאחרונה על תוכנית ממשלתית לייצוב תעשיית הרכב שלה, והיא משקיעה כסף ממשלתי והתחייבויות עתידיות למניעת פשיטות רגל וזעזועים בכלכלה. זה אומר שגם אם iAuto היא חברה בדיונית ושהסיפור מצוץ מן האינטרנט – שני מיליארד הדולר שהושקעו ב-HiPhi לא יתנדפו לחינם.

לקריאה נוספת:

יותר משליש מן המכוניות החדשות בעולם מיוצרות בסין

מכונית סינית תוצרת אירופה: האם תעשיית הרכב הסינית רוצה לכבוש את העולם?

האם מכוניות סיניות יאספו מידע על אזרחים אמריקנים עבור ממשלת בייג'ינג? לא אם זה תלוי בממשל ביידן

The post האם יצרנית הרכב החשמלי הסינית HiPhi ניצלה בזכות חברה אמריקנית מסתורית? appeared first on TheCar.

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף השבוע מפי שלושה מקורות שלה בפולקסווגן על הפסקת המגעים בין יצרנית הרכב הגדולה ביותר באירופה לבין רנו בקשר לפיתוח משותף של מכונית חשמלית קטנה.

אחד המקורות מסר ל'רויטרס' ששתי החברות כבר היו קרובות מאוד לסיכום אבל אנשי פולקסווגן בחרו לסמוך רק על עצמם ולפתח מכונית כזאת לבד.

בתעשיית הרכב נפוצים מאוד שיתופי פעולה בין יצרניות רכב מתחרות וכמעט תמיד זה נועד לחסוך בעלויות הפיתוח, הרכש או הייצור. ככל שמתח הרווחים בפלח שוק מסוים מצומצם יותר – כמו במקרה של מכוניות קטנות וזולות – כך גדלה המוטיבציה לשתף פעולה.

אלא שעל-פי אחד המקורות של 'רויטרס' – הנושאים והנותנים מטעם חטיבת הרכב החשמלי החדשה של רנו, חברת 'אמפר', דרשו שהמכונית המשותפת תיוצר באחד המפעלים של רנו, וזאת בשעה שגם לפולקסווגן יש לא מעט מפעלים אירופאים שעובדים בתפוקה נמוכה.

הפסקת המשא ומתן תאלץ כעת את שתי היצרניות לחזור אל שולחנות השרטוט ולפתח – כל אחת בעצמה – מכונית קטנה שתעמוד במחיר היעד המוצהר – פחות מ-20,000 אירו או כ-80,000 שקלים. כל יצרניות הרכב באירופה זקוקים נואשות למכוניות כאלה כדי להתמודד מול מבול הדגמים ששולחות יצרניות הרכב הסיניות ששוטפות כעת את אירופה. ברנו מאמינים שגרסה חשמלית של 'טווינגו' הקטנה תגיע לאולמות התצוגה בשנת 2026, אבל לנוכח נטישתה של פולקסווגן לא ברור אם היא תוכל לעמוד בלוח הזמנים, ובעיקר במגבלות התקציב.

אנשי פולקסווגן הודיעו לא מכבר שהם צפויים לפרסם בתוך שבועות ספורים את התוכניות שלהם למכונית חשמלית קטנה שתוצע באירופה "במחיר נמוך" עוד לפני שנת 2027. אנשי רנו, מאידך, עשויים למלא את החלל שנוצר אצלם על-ידי הכנסת שותפות אחרות, כאשר האפשרויות המתבקשות ביותר הן בעלות בריתן הקרובות ניסאן ומיצובישי.

בחזרה לעתיד?

לא צריך להיות אסטרטג גדול גדי להבין שהקידום או העיכוב בחדירת רכב חשמלי בשווקים השונים תלוי במדיניות ממשלתית תומכת או מעכבת, ואין צורך להבין בפוליטיקה כדי לדעת שמדיניות ממשלתית היא התוצאה של סך הלחצים של קבוצות אינטרסים שונות.

במהלך 2023 ניכרה באירופה הצלחת הלחץ של תעשיית הרכב האירופאית שדחתה וצמצמה את החמרת תקנות זיהום האוויר, ומבחינת כדאיות כלכלית זה מאפשר לתעשיית הרכב להאריך את אורך חיי מנועי הבעירה הפנימית.

במקביל, גם בסין – שהיא מעצמת הרכב החשמלי המובילה בעולם – הממשלה מקדמת פתרונות היברידים-נטענים אם כי המוטיבציה שם נובעת מן הרצון לפרוש את "חישמול" הרכב אל מחוץ לאזורים המאוכלסים.

בשני המקרים מתקבלת תוצאה גרועה: תעשיית הרכב העולמית "נתקעת" על פתרון ביניים של מכוניות היברידיות עם סוללות כבדות ויקרות שזוכות לסובסידיות שהן לא ראויות להן מפני שהן לא באמת מצמצמות את פליטת המזהמים.

המשמעות מבחינת פולקסווגן – יצרנית הרכב שמובילה את מהפכת הרכב החשמלי באירופה – היא התארגנות מחדש באזור הנוחות: פחות לחץ על מכוניות חשמליות ויותר דגש על הנעה היברידית.

כרגיל, מי שמוביל שינויים טכנולוגיים בקבוצת פולקסווגן הוא מותג הליבה שנושא את שם הקבוצה, ובתכל'ס זה אומר הורדת קצב בהשקת דגמי ID חשמליים טהורים ומאידך – השקת גרסאות היברידיות לדגמי הבעירה הפנימית.

אגב, מה שמניע את פולקסווגן לכיוון הנעה היברידית-נטענת זה לא רק ההתפתחויות באירופה אלא בעיקר השוק הסיני שהיה אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של הקונצרן הזה במשך יותר מעשור. פולקסווגן הובילה את טבלת המכירות בסין אבל איבדה את ההובלה מאחר שלא הייתה מספיק זריזה לפתח מוצרים מתאימים.

פולקסווגן הציעה עד כה באירופה רק "מערכת היברידית קלה" שהיא לא באמת היברידית, וכעת אין לה ברירה אלא לרוץ לפתח ולהשיק מערכת היברידית מלאה ונטענת.

תוכנית הרכב החשמלי הטהור של פולקסווגן יצאה לדרך כבר בשנת 2019, כאשר המנכ"ל דאז – הרברט דיאס הכריז על פיתוח של 75 דגמים חשמליים מלאים במסגרת הקבוצה, ועד כה פותחו ושודרגו לצורך זה שלוש פלטפורמות חשמליות שונות. בנוסף, כדי לקצץ עלויות רכשה פולקסווגן נתח קטן מיצרנית הרכב הסינית 'אקספנג', והיא מפתחת איתה פלטפורמה משותפת לרכב חשמלי לא יקר שיוצע בשוק הסיני. מבחינה מעשית זה אומר שרוב תוכניות הפיתוח של פולקסווגן לדגמים חדשים הושלמו זה מכבר, וההחלטה על היקפי הייצור שלהם תלויה בעיקר בנתונים ובתחושות שיגיעו ממחלקות השיווק והמכירות.

בשורה התחתונה, שחשובה לנו, אנחנו צפויים לראות תפנית בהתנהלות של פולקסווגן. זאת לא תהיה פניית פרסה – הקבוצה תוסיף לפתח ולהשיק כלי רכב חשמליים ומפעלים לייצור סוללות, אבל במקביל היא תציג גם שורת דגמים עם הנעה היברידית-נטענת. היות שהנעה היברידית-נטענת כבר לא זוכה בישראל להטבת מס אין סיבה שגרסאות כאלה יהיו יותר מעניינות אצלנו מאשר גרסאות הבנזין והדיזל הרגילות.

לקריאה נוספת:

יונדאי תהיה היצרנית הראשונה שתשיק באירופה מכונית חשמלית שתעלה 80 אלף שקלים

דאציה חתכה את מחיר הדאסטר החדש אבל יותר מ-500 ישראלים קנו ביוקר את דאסטר הישן

המכונית החשמלית האירופאית הזולה בדרך אלינו. תגידו תודה לסין

The post פולקסווגן תפתח מכונית חשמלית קטנה וזולה בלי רנו. תשקיע גם בהיברידיות נטענות appeared first on TheCar.

בשבוע שעבר הציגה BYD, יצרנית הרכב החשמלי המובילה, את הטנדר המחושמל הראשון שלה – 'שארק', והוא מצטרף לכנופיית טנדרים חשמליים ומחושמלים מתוצרת פורד, שברולט, ומספר יצרניות טנדרים יפניות. כמה אלפי קילומטרים צפונה משם הציגה שברולט את 'סילברדו' החשמלי, הפעם בגרסה מוכנה לשיווק, ואת התמונה הזאת השלימה טויוטה – יצרנית הרכב החשובה ביותר (גם) בעולם הטנדרים, שמבטיחה גרסה חשמלית של 'היילקס' עוד לפני סוף השנה הבאה.

החדשות החשובות הן כמובן BYD 'שארק', ולא במקרה הוא הושק במקסיקו שבדרום צפון-אמריקה. רגע לפני הגשמת הסיוט של יצרניות הרכב האמריקניות מפני פלישה סינית חסרת מעצורים הטיל הממשל האמריקני מס בשיעור 100% על כלי רכב מתוצרת סין, וזאת הדרך של ביידן לומר לסינים "Don't!".

העניין הוא שלמקסיקו יש הסכמי סחר עם ארצות הברית וקנדה, ו-BYD כבר החלה להקים שם מפעל לייצור כלי רכב חשמליים. האמריקנים ייאלצו להיות מאוד יצירתיים כדי לחסום יבוא רכב סיני שמיוצר אצל שכנתם מדרום.

שארק מוצע כטנדר היברידי-נטען עם טווח נסיעה חשמלי מוצהר של 100 קילומטרים וטווח משולב מוצהר של 840 קילומטרים (לפי תקן NEDC הפחות מחמיר). הדגם הבסיסי שלו, GL, עולה במקסיקו 53,400 דולר ואילו הגרסה המאובזרת יותר, GS, עולה 58,100 דולר. לטענת BYD, המערכת ההיברידית-נטענת מאפשרת למפעילי הטנדר לחסוך כ-40% מתצרוכת הדלק, אבל זה רק בתנאי שהם יקפידו על טעינה מלאה של הסוללה.

בעץ המשפחה של BYD שארק משויך למשפחת Ocean, והוא מבוסס על פלטפורמת הרכב החשמלי החדישה של החברה DMO שעליה בנויים טנדרים וקרוסאוברים ספורטיביים ויוקרתיים שמוצעים בסין תחת מותגי 'לאופרד' ופאנגצ'נגבאו (Fangchengbao). במילים אחרות – למרות שיש לו פוטנציאל להיות רכב עבודה, נראה שעם מנוע בנזין קטן וכושר גרירה צנוע זה רכב שמחפש לעצמו לקוחות מסוג אחר, "מפונפנים" יותר.

כרכב מוקפד ויוקרתי אמור שארק להוות איום על פורד F-150 לייטנינג החשמלי, אבל כרכב עבודה הוא מכוון יותר לכיוון של הטנדרים בגודל בינוני שמוכרים לנו בארץ כמו פורד ריינג'ר, טויוטה הילקס וניסאן נבארה, שחלקם מוצעים או יוצעו בקרוב גם בגרסאות היברידיות-נטענות.

גם המידות של שארק מספרות סיפור דומה, והוא ממוקם בין מידותיו של טויוטה 'הילקס' – הטנדר הפופולרי בעולם – לבין המידות הגדולות יותר של טנדרים אמריקנים. אורכו 546 סנטימטרים, רוחבו 197 סנטימטרים וגובהו 192.5 סנטימטרים, כלומר שהוא ארוך מן ההילקס בכ-13 סנטימטרים, רחב ממנו בכ-12 סנטימטרים וגבוה ממנו בכ-11 סנטימטרים.

לשארק יש מנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרי בנפח 1.5 ליטר שמספק 231 כוחות סוס ושני מנועים חשמליים שמספקים 204 סוסים נוספים, ולמארז סוללות הלהב שלו יש תכולת אנרגיה של 30 קילוואט שעה וטעינה מהירה בקצב איטי למדי של 40 קילוואט בלבד. כושר הגרירה של שארק הוא 2.5 טונות לעומת 3.5 טונות של טנדרי עבודה מקבילים.

בבריכה של הגדולים

החדשות היותר מעניינות הגיעו בסוף השבוע מן הכיוון של טויוטה, מי שמיצבה את עצמה בעשור האחרון כ"סרבנית חישמול" ונושאת את דגל ההנעה ההיברידית-הבלתי-נטענת.

טויוטה היא לא רק יצרנית המכוניות הגדולה ביותר בעולם אלא גם היצרנית הגלובלית ביותר – זאת שמוכרת ומוכרת כמעט בכל מדינה בעולם ומייצרת במפעלים מקומיים כמעט בכל חלקי תבל. בעוד שהיצרניות האמריקניות מכוונות בראש ובראשונה לשוק הביתי העצום שלהן – שבו טנדרים מחזיקים את נתח השוק הגדול ביותר באופן יחסי, ובשעה ש-BYD מכוונת אל כל שאר העולם – טויוטה היא היחידה כרגע שיכולה לשחק בלי אף מגבלה בכל המגרשים.

הילקס, הטנדר הפופולרי שלה, נמכר כיום ב-180 מדינות ברחבי העולם ומיוצר בין השאר בתאילנד, שהיא "מעצמת טנדרים" בפני עצמה. אם תרצה (והיא תרצה) – טויוטה יכולה ליצר אותו (או טנדר חשמלי גדול יותר) גם בארה"ב עצמה. החדשות המעניינות, לכן, הן שטויוטה אישרה שהיא מפתחת גרסה חשמלית של היילקס, ושהיא תייצר אותה במפעל שלה בתאילנד.

מאז סוף השנה שעברה טויוטה מציעה גרסה היברידית של 'היילקס', עם מנוע דיזל בנפח 2.8 ליטר ומערכת היברידית במתח 48V, אלא שכל הטכנולוגיה המורכבת הזאת משיגה שיפור צנוע של 5% בלבד בצריכת הדלק והפחתת זיהום אוויר.

טנדר חשמלי טהור, כפי שגילו יצרניות הרכב האמריקניות, הוא "אופרה אחרת" מפני שהאיזון בין משקל הסוללות – שממנו נגזר טווח הנסיעה – לבין המשקל הנקי שהטנדר יכול לשאת עליו – קובע עד כמה אפשר לעשות ביצור כזה שימוש מעשי, במיוחד לצורכי עבודה.

באופן פרדוכסלי, גם BYD וגם טויוטה נכנסות לזירה שבה נמצאות כבר כמה וכמה מתמודדות סיניות ותיקות – במיוחד 'גרייטוול' על שלל מותגיה, אבל גם SAIC ואפילו ג'ילי שהקימה מאפס את מותג הלייף סטייל 'רדאר'. בכלל, לתעשיית הרכב הסינית יש ותק וניסיון הרבה יותר משמעותיים בתחום הרכב המסחרי מאשר בתחום מכוניות הנוסעים.

BYD משלימה פערים במהירות מסחררת ובקרוב תסיים הקמת מפעל ראשון לייצור רכב חשמלי בתאילנד, עם תפוקה ראשונית של 150,000 כלי רכב בשנה. לנוכח הפופולריות העצומה של טנדרים בתאילנד די ברור ש-BYD תייצר שם גם את שארק ואולי גם גרסאות נוספות שלו, ותאילנד תהיה בסיס יצוא עולמי לאוסטרליה (גם שם נוהגים בצד הלא נכון) ולמדינות דרום מזרח אסיה.

ובינתיים בארה"ב

הטנדר האמריקני החשמלי המפורסם והמקרטע ביותר, נכון להיום, הוא כמובן טסלה 'סייברטראק', אבל הטנדר החשמלי הראשון שכבר נוסע ונמכר במספרים סבירים (אם כי הרבה מתחת לתחזיות המקוריות) הוא פורד F-150 'לייטנינג'.

ג'נרל מוטורס, באחור ניכר, הציגה ביום שלישי שעבר את 'סילברדו' החשמלי (אשר הוצג כאב טיפוס כבר בשנת 2022), ולצידו הוצגה גרסה חשמלית של הקרוסאובר 'אקווינוקס'.

משום מה, בעולמות הרכב החשמלי עדיין מזכירים את טסלה כגורם שצריך לקחת בחשבון כשמדובר בטנדרים, אבל נדמה שהדברים האלה רלוונטיים רק לשוק האמריקני, אם בכלל.

גם אם שמים בצד את העיכובים בהשקת סייברטראק, את המחיר הגבוה, העיצוב המשונה, ואת בעיות האיכות וההרכבה – הטנדר של טסלה מיועד לחובבי טכנולוגיה שמחפשים גימיק, ולא למי שבאמת משתמשים ברכב שלהם לעבודה. בכל מקרה, טסלה לא תוכל לשווק את הטנדר שלה באירופה מפני שהוא לא עומד בתקינת הבטיחות בכל הקשור לפגיעה בהולכי רגל, וגם לא נראה שהשוק הזה בכלל מעניין אותה.

שברולט, לעומתה, היא לא רק מותג מוכר בכל רחבי העולם ושחקנית משמעותית בתחום הטנדרים בארה"ב וסביב העולם – אלא גם יריבה מרה של פורד. עם השקתו של סילברדו בשבוע שעבר נראה שלשם היא מכוונת את כרגע את כל הכוונות שלה.

בשונה ממכוניות נוסעים, טנדרים חשמליים ומחושמלים מגיעים כיום לשווקי הרכב בעולם ופוגשים שם את הגל השני, אולי אפילו השלישי, של מאמצי רכב חשמלי, וכעת כבר מדובר באוכלוסייה אחרת לגמרי.

בעלי טנדרים – לפחות מי שבאמת משתמשים בהם לעבודה – פחות בעניין של גימיקים וטכנולוגיה מתקדמת ויותר בכיוון של שימושיות וחיסכון בהוצאות תפעול. מבחינה זאת יהיה מאוד מעניין לראות כבר בחודשים הקרובים את הקרב בין הגרסה היברידית-נטענת של טויוטה הילקס לבין BYD 'שארק' המחושמל, ואת המלחמה שמתפתחת בגזרת הטנדרים החשמליים-טהורים.

לקריאה נוספת:

כמחצית מכלי הרכב החשמליים לא מספקים את טווח הנסיעה המוצהר שלהם
הטנדר החשמלי של ג'ילי בדרך לאירופה
רכב חשמלי: פורד תציע שני סוגי סוללות בהתאם לצרכי הלקוח
האם הטנדר החשמלי הראשון שיוצע בישראל יהיה מקסוס T90EV?

The post גם הטנדר מתחשמל: טויוטה בעקבות BYD appeared first on TheCar.

ג'נרל מוטורס ויצרנית הסוללות הדרום קוריאנית LG הקימו יחד קרן בהיקף של 150 מיליון דולר לצורך תשלום פיצויים לרוב הבעלים של שברולט בולט שאי פעם יוצרו. כך עולה ממסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי המזרחי של מישיגן, ארה"ב, ביום חמישי.

בשנת 2015 הייתה ג'נרל מוטורס בין יצרניות הרכב הראשונות בעידן הנוכחי שהשיקו מכונית חשמלית טהורה, ולרוע מזלה היא בחרה כספקית הסוללות שלה את LG – אחת מחברות האלקטרוניקה הגדולות והמצליחות בעולם. גם LG, שבשעתו הייתה אחת הספקיות המובילות של תאי סוללה נטענים, נכנסה אז לעידן חדש ובמבחן התוצאה זה בא לידי ביטוי בבקרת איכות לא מספקת על קווי הייצור שלה.

כתוצאה משבבים שנותרו בתוך תאי הסוללה נוצרו עם הזמן קצרים שהובילו לבריחה טרמית ולהתלקחות של סוללות, ובשנת 2020 נאלצה יצרנית הרכב לבצע קריאה לתיקון ראשונה מתוך סדרת קריאות לתיקון של שברולט בולט.

אבסולוטית, מספר הסוללות שהתלקחו באופן ספונטני היה קטן אבל לנוכח פוטנציאל הנזק העצום הנחתה יצרנית הרכב את לקוחותיה לא לטעון את הסוללות אל יותר מ-80% ולא להחנות אותן בתוך מוסכים סגורים או בסמוך לבתי מגורים.

בשנת 2021 הכריזה שברולט על קריאה לתיקון שבמסגרתו הוחלפו סוללות בכ-80,000 מכוניות משנת הדגם 2017 עד 2022, ולאחר מכן בוצע עדכון תוכנה ב-22,560 מכוניות נוספות. מבצע הקריאה לתיקון הזה עלה לג'נרל מוטורס ול-LG יותר ממיליארד דולר, ובמהלכו הופסק הייצור של בולט למשך יותר מחצי שנה. ככל הידוע, ג'נרל מוטורס תבעה בשעתו מ-LG כ-1.8 מיליארד דולר.

במקביל הוגשו כמובן תובענות ייצוגיות כנגד שברולט, וכעת, במסגרת ההסדר החדש, תשלם הקרן המשותפת 700 דולרים במזומן לכל מי שבמכונית שלו הוחלפה סוללה, ו-1,400 דולרים ישולמו לכל מי שבמכונית שלו בוצע עדכון תוכנה. הפיצוי הזה נוסף לפיצוי ששולם לבעלי רכב עבור נזקים ישירים שנגרמו להם – למשל במקרי שריפה – והוא מכסה את עוגמת הנפש שנגרמה להם בגלל החשש שהרכב עלול לעלות באש ומפני שנאסרה עליהם כניסה לחניונים ולמגרשי חניה שונים ברחבי ארה"ב.

בהודעה של ג'נרל מוטורס לתקשורת נכתב ש"בעלי בולט שקיבלו החלפת סוללה או שהתקינו את תוכנת האבחון המתקדמת ביותר עשויים להיות זכאים לפיצוי. ג'נרל מוטורס מודה ללקוחות בולט הנאמנים שלה על סבלנותם".

בתחילת השנה שעברה הפסיקה שברולט את הייצור של בולט לאחר שהכריזה על מותה בטרם עת, וזה נשמע הגיוני לנוכח פרשת הסוללות. למרבה המזל, קברניטי ג'נרל מוטורס התעשתו במהירות ושלושה חודשים לאחר מכן הכריזו על החלטתם שלא לוותר על מכונית חשמלית קטנה במחיר עממי יחסית. במהלך השנה הבאה צפויה שברולט להשיק דור שני של בולט, והפעם על בסיס פלטפורמת 'אולטיום' (Ultium) החדשה שלהם, שכוללת דור חדש ומתקדם של סוללות.

לקריאה נוספת:

יונדאי מחזירה לתיקון 82,000 כלי רכב חשמליים ברחבי העולם בגלל סכנת שריפה

דעה: לא בטוח אם ארדואן לוקח בחשבון את מר טויוטה הזקן

לזכרם מנועים ירעמו: כלי הרכב שמנציחים את הנופלים

The post בעלי שברולט בולט החשמלית יקבלו פיצוי של עד 1,400 דולר appeared first on TheCar.

איגוד יצרניות הרכב הסיניות פרסם בשבוע שעבר דוח שמתאר את ההתחזקות המרשימה של יצרניות הרכב הסיניות בכל רחבי העולם בשנים האחרונות בכלל, ובפרט בשנה האחרונה. מחברי הדוח מדגישים את ה"תרומה" של משבר השבבים העולמי להצלחה הסינית, כמו גם את ההתאוששות במכירת רכב חדש בשווקים המפותחים.

במהלך חודש מרץ האחרון היוו המכירות של יצרניות הרכב הסיניות כ-33% מכלל מכירות מכוניות הנוסעים ברחבי העולם, אבל זה רק בגלל הירידה העונתית הרגילה במכירת רכב חדש בסין בתקופה זאת של השנה. בסיכום שנתי, כך מעריכים מחברי הדוח, יחזיקו יצרניות הסיניות בכ-34% מכלל מכירות הרכב החדש בעולם.

בשנת 2018, כשנה לפני פרוץ מגפת קורונה, הגיעו סך המכירות של מכוניות נוסעים בעולם (כולל כמובן קרוסאוברים וטנדרים, לא כולל משאיות קלות) לשיא היסטורי של כ-90 מיליון כלי רכב. מספר זה הצטמצם לקצב ייצור שנתי של כ-60-70 מיליון בשיא תקופת קורונה, והסתכם בהמשך בכ-80 מיליון בשנה. הצניחה במכירות נגרמה בגלל שיבושים באספקת רכיבים בכלל והפסקת עבודה במפעלי ייצור רכב, המשיך במשבר השבבים ובמשברי הנפט והמיתון הכלכלי בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, ונגרר במידה רבה עד לשנה שעברה בגלל משבר השבבים.

בשנת 2021 נמכרו בעולם 81.35 מיליון מכוניות ובשנת 2022, בגלל משבר השבבים, נמכרו רק 80.18 מיליון יחידות. בסיכום השנה שעברה נמכרו בעולם כ-89.01 מיליון כלי רכב וזה מייצג זינוק של כ-11.2% משנה לשנה, ובסיכום השנה הנוכחית, בעיקר בזכות ההתאוששות ב-70 שווקי הרכב החשובים בעולם, שב היקף המכירות לדגדג את ה-90 מיליון בשנה ואף צפוי לעבור את הרף הזה.
בהערת אגב, למספרים האלה יש להוסיף כ-3 מיליון כלי רכב שנמכרים ב-100 השווקים הקטנים יותר אך ברור שההשפעה שלהם על סך המכירות העולמיות לא משמעותית.

בחודש מרץ 2024 נמכרו ברחבי העולם כ-8.15 מיליון מכוניות, וזה אמנם נמוך בכ-12% מהיקף המכירות במרץ 2018 אבל המגמה היא מגמת עליה: ברבעון הראשון כולו נמכרו בעולם 21.05 מיליון מכוניות, כ-3% יותר מאשר בשנה שעברה.

סין הושפעה מאוד מן הקורונה והייתה אחת המדינות האחרונות להיחלץ ממנה, אבל כמעט שלא הושפעה ממשבר השבבים וגם ההשפעה על הייצור המפעלי הרכב הייתה מאוד מוגבלת. פלישת רוסיה לאוקראינה לא רק שלא הפריעה ליצרניות הסיניות אלא אפילו הגישה לה על מגש של כסף את השוק הרוסי כולו. סך המכירות ברוסיה אמנם צנחו משמעותית אבל כמעט כל יצרניות הרכב הזרות נאלצו להסתלק משם בגלל החרם הכלכלי על רוסיה.

חזקים בסין, מסתערים על אירופה

היקף הייצור בסין עצמה עצום, בראש ובראשונה מפני שעוד מתחילת העשור הקודם זה שוק הרכב הגדול ביותר בעולם. כבר בשנים 2016 עד 2018 יוצרו בסין כ-30% מכלל מכוניות הנוסעים בעולם (הקורונה צמצמה את הנתון הזה ל-29% בשנת 2019), אם כי רוב המכוניות ה"סיניות" באותן שנים נשאו עליהן סמלים של יצרניות רכב זרות שיוצרו שם בשיתופי פעולה עם יצרניות רכב מקומיות.

בשנים האחרונות השיקו היצרניות הסיניות מותגים מקומיים רבים ודגמים שמותאמים טוב יותר לקהל שלהן, בדגש על כלי רכב חשמליים והיברידים-נטענים, והן הצליחו לשנות את טעמי הקהל שהחל להעדיף מותגים מקומיים על פני מותגים זרים שמייצרים בסין.

על בסיס העוצמה המקומית, ובעידוד הממשלה הפדרלית, הסתערו רוב יצרניות הרכב הסיניות על השווקים המפוחתים באירופה כאשר הרוח הגבית שלהן היא יתרון באספקת שבבים וזינוק בביקוש לרכב חשמלי.
כבר בשנה שעברה החלה התאוששות באירופה ובארה"ב שנמשכת גם השנה, והתחזקות הביקוש פוגשת את היצרניות הסיניות כאשר ההסתערות שלהן על אירופה בעיצומה.

כאשר בוחנים את התחרות ואת המתחרות אפשר לזהות היחלשות קלה של טויוטה, מי שמובילה את טבלת המכירות העולמית של מכוניות נוסעים, ויציבות במכירות של פולקסווגן שמדורגת במקום השני. פולקסווגן היא אחת הסובלות העיקריות ממשבר השבבים, ונראה שהיא נחלצת ממנו כעת.

ברבעון הראשון של השנה הנוכחית זינקו המכירות של יצרניות הרכב הסיניות מחוץ לסין בכ-40% ביחס לרבעון הראשון של 2023 והגיעו אל כ-470,000, ושמות של מותגים סינים מטפסים בהתמדה במעלה טבלת המכירות העולמית.

בסיכום הרבעון הראשון מדורגת טויוטה במקום הראשון עם נתח שוק של 10.6% ואחריה פולקסווגן עם 9.5%. קבוצת יונדאי-קיה, שכמעט לא הושפעה ממשבר השבבים מפני שיש לה שליטה על מהלך הייצור שלהם בקוריאה, רשמה ירידה קלה של כ-0.6% והיא מחזיקה במיקום השלישי עם נתח שוק עולמי של כ-7.4%.

כל יצרניות הרכב היפניות, למעט סוזוקי והונדה, מכרו פחות מאשר בשנה שעברה, בין השאר מפני שהשוק הביתי שלהן עדיין לא התאושש, ואילו הביצועים של יצרניות היוקרה הגרמניות צפויים לשמור על יציבות.

מבין היצרניות הסיניות ג'ילי היא יצרנית הרכב היחידה בעשיריה הראשונה עם 738,400 כלי רכב שמקנים לה נתח שוק עולמי של 3.5%. לא רחוק מאחוריה, עם נתח שוק עולמי של 3.2%, מדורגת BYD ואחריה מדורגות צ'רי עם 3%, צ'אנגאן עם 2.6% ו-SAIC עם 1.7%.

לקריאה נוספת:

מכונית סינית תוצרת אירופה: האם תעשיית הרכב הסינית רוצה לכבוש את העולם?

האם המכוניות החשמליות של ליפמוטור הסינית יגיעו אלינו מפולין ומי ימכור אותן בארץ?

רכבת המימן שברה את שיא גינס: 2,800 קילומטרים על מיכל אחד

The post יותר משליש מן המכוניות החדשות בעולם מיוצרות בסין appeared first on TheCar.

בחודש שעבר הכריזו שתי יצרניות הרכב הכי שונות זו מזו בתעשיית הרכב היפנית על "בדיקת היתכנות לשותפות אסטרטגית" אשר עשויה להתפתח לברית ואפילו לשותפות מוצקה יותר או לאיחוד. ניסאן, שכבר שמה יד על חלק מן הבעלות במיצובישי, והונדה – שעשתה עד היום כל מאמץ להתגלגל לבדה – חתמו על מזכר הבנות כצעד ראשון לשותפות אסטרטגית בתחומי חשמול הרכב וטכנולוגיות תוכנה.

ההכרזה הרשמית לא מלבה להבות גבוהות מידי ומסתפקת באמירה לפיה "שתי החברות הגיעו להבנות מתוך אמונה שיש לשלב את החוזקות של שתיהן ולבחון אפשרות לשיתוף פעולה עתידי". אלא שזהות שתי השותפות – אולי שתי יצרניות הרכב שמייצגות את ההפכים המוחלטים ביותר זו מזו מבין כל היצרניות היפניות – גרמה לאנליסטים יפנים לצאת מגדרם.

לא צריך להיות גאון או מומחה ליפן כדי להבין שמה שמניע את המהלך הוא חשש מוחשי מאוד מפני ההתעצמות המהירה של תעשיית הרכב הסינית, במיוחד לנוכח העובדה שסין עקפה בסיכום השנה את יפן והייתה ליצואנית הרכב הגדולה ביותר בעולם.

על אף שניסאן הייתה בין מובילות עידן החשמל לפני כמעט 15 שנים – כיום יצרניות הרכב היפניות נשרכות מאחורי סין בכל הקשור לטכנולוגיית הרכב החשמלי, לא רק ביפן עצמה ובשווקים המערביים אלא גם בשוק שבו זה הכי חשוב: סין עצמה.

כל היצרניות המסורתיות, ובכלל זה גם היפניות, נשכרות מאחור גם בכל מה שקשור לפיתוח תוכנה, ושני המחותנים לא הסתירו את הרקע לברית המתהווה. מנכ"ל ניסאן, מאקוטו אוצ'ידה, אמר ש:"השחקנים החדשים אגרסיבים מאוד וקצב החדירה שלהם מהיר באופן מדהים. לא נוכל לנצח כל עוד שנדבוק בחוכמה המקובלת ובגישה המסורתית". נשיא הונדה, טושיהירו מיבה, אמר: "אנחנו לחוצים בזמן וצריכים להיות מהירים. כדי שנהיה במצב טוב בשנת 2030 אנחנו צריכים לקבל החלטה עכשיו. חברות שלא יגיבו לשינויים יימחקו".

ניסאן, כמעט מאז ומעולם, היא יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן מבחינת היקף המכירות, ורק לרגע קצר בהיסטוריה, לקראת סוף האלף הקודם, הונדה עברה אותה ונטלה את המקום השני. הרגע הזה חלף זה מכבר אבל אף יצרנית אחרת לא מערערת על המיקום השלישי של הונדה. ההבדל הוא שהונדה – מאז ומעולם – עושה הכל לבד ואילו ניסאן נאלצה להיאחז בחבל ההצלה ששלחה לה רנו בשעתו.

אבל כדי לשים דברים בפרופורציות – כל אחת משתי היצרניות היפניות מייצרת קצת יותר מ-3 מיליון כלי רכב בשנה. זה די דומה למספר המכוניות החשמליות והמחושמלות ש-BYD הסינית ייצרה בסיכום 2023 והרבה פחות ממה שהיא תמכור השנה.

שאר תעשיית הרכב היפנית נשלט במידה רבה על-ידי טויוטה אשר רכשה את מלוא הבעלות בדייהטסו והבטיחה לעצמה בשני העשורים האחרונים אחוזי בעלות בסובארו, מאזדה, ואפילו באחת המתחרות הוותיקות שלה – סוזוקי.
אם אכן תתהדק ברית ניסאן-מיצובישי-הונדה זה יהפוך את תעשיית הרכב היפנית לדו-גושית, וזה בדיוק מה שניסו לעשות פקידי ממשל יפנים כבר לפני כחמש שנים – אלא שאז נדחתה התוכנית שלהם על-ידי ניסאן והונדה כמעט בבוז.

כמעט כל יצרניות הרכב היפניות, למעט טויוטה, ויתרו למעשה על השוק האירופאי ולכל הפחות צמצמו מאוד את ההשקעות שלהן שם. גם הונדה וגם ניסאן סגרו מפעלי ייצור רכב ותיקים שפעלו בבריטניה, והן משקיעות את מרב המאמצים שלהן בשוק הביתי, במדינות מזרח אסיה ובשוק האמריקני. ניסאן סיימה אך לאחרונה מאבק ארוך מול רנו והיא יכולה לרשום לעצמה ניצחון חשוב: רנו נאלצה למכור את האחזקות העודפות שהיו לה בניסאן וכיום זאת ברית של שווים.

הבדל של יום ולילה

קשה לחשוב על שתי יצרניות רכב יפניות כל כך שונות זו מזו כמו ניסאן והונדה, וזה ניכר כבר בשורשי החברות ובימים שבהם הן הוקמו. הונדה, הצעירה מבין שתי החברות, החלה את דרכה כיצרנית אופנועים ומה שהוביל אותה הוא החזון האישי של מייסד החברה שנושאת את שמו – סויצ'ירו הונדה.

הונדה בנה חברה מוטת טכנולוגיה באופן קיצוני, שנייה אולי רק למאזדה ביפן (או להיפך) ולאורך רוב שנותיה ניכרה בהונדה ההתעקשות לפעול מהר ולבד, כחברה פרטית, ולהתבסס על פיתוחים טכנולוגיים.

ניסאן, בניגוד מוחלט, הוקמה כמעט בתחילת דרכה כאיחוד של שתי חברות שאחת מהן בעצמה הייתה איחוד של שתי חברות אחרות. ניסאן נבנתה כקונגלומרט שהשיג את רוב הגידול שלו עוד לפני מלחמת העולם השנייה באמצעות רכישות ומיזוגים שהונעו באמצעות הנפקת מניות בבורסות. מנהלים בשתי החברות צוטטו שלא לייחוס על-ידי כלי תקשורת ביפן ואמרו שבשלב הזה אין כל כוונה ששיתוף הפעולה בין החברות יהפוך לאיחוד באמצעות החלפת מניות.

שתי החברות מתכננות לקיים "שיתוף פעולה רחב" ולצורך בדיקת ההיתכנות הן "יקימו קבוצות עבודה מרובות שיבחנו שיתופי פעולה פוטנציאליים בכל אחד מהנושאים והאתגרים העומדים בפניהן".

איחוד בין שתי חברות כל כך שונות מבחינה מנטלית הוא כנראה מחויב מציאות אבל בוודאי שלא יהיה קל או פשוט. לכל אחת מן החברות יש תרבות ארגונית אחרת ואויבים משותפים זהים.
לשתי החברות יש גם ניסיון מר של חיבורים אסטרטגיים לחברות זרות. המאבק של ניסאן ברנו הותיר מן הסתם לא מעט משקעים וצלקות אבל גם הונדה נכוותה לאחרונה מניסיון לכרות ברית אסטרטגית עם ג'נרל מוטורס האמריקנית.

לניסאן נדרשו כמעט 25 שנים כדי לחמוק מחיבוק הדוב של רנו ואצל הונדה זה היה הרבה פחות מחייב ויותר מהיר, אבל גם בהונדה – אשר אך לפני כשנתיים נכנסה לשיתוף פעולה אסטרטגי חשוב עם ענקית האלקטרוניקה סוני – מבינים שבעידן הנוכחי אי אפשר לשרוד לבד.

לקריאה נוספת:

האם פולקסווגן תפתח יחד עם רנו מכונית חשמלית שתעלה 80,000 שקלים?

רנו ביטלה את ההנפקה המתוכננת של חטיבת הרכב החשמלי. מה זה אומר לגבי תעשיית הרכב?

ניסאן הורידה את המחיר של אריה החשמלית ב-10% בארה"ב ופספסה לגמרי את השוק הישראלי

The post האם ברית ניסאן-הונדה מסמנת את תחילת עידן האיחודים והרכישות בתעשיית הרכב היפנית? appeared first on TheCar.

בתערוכת בייג'ינג, שנפתחה היום (ה') מציגה פולקסווגן אב טיפוס לקרוסאובר חשמלי חדש בשם ID. קוד 01 (ID. Code 01), וזאת יריית פתיחה במתקפה חסרת תקדים של מי שפעם שלטה בשוק הרכב הסיני בניסיון להשיב לעצמה לפחות חלק מן השוק.

פולקסווגן הייתה יצרנית הרכב הזרה הראשונה שלקחה בשיא הרצינות את שוק הרכב הסיני עוד לפני שבכלל היה שוק כזה. יצרנית הרכב הגרמנית החלה לייצר מכוניות בסין כבר בשנת 1984, ובהתאם לתקנות המקומיות היא עשתה את זה יחד עם שותפות מקומיות שהחזיקו כמחצית מן הבעלות בכל אחד ממספר מיזמים נפרדים של החברה.

שלושת המיזמים החשובים ביותר של פולקסווגן לייצור רכב בסין הם עם יצרניות הרכב הממשלתיות SAIC (שמייצאת לישראל תחת מותגי MG ומקסוס), FAW ו-JAC. בשנה שעברה פולקסווגן רכשה 5% מן הבעלות ביצרנית הרכב הסינית (למעשה חברת סטארט-אפ) אקספנג, והיא מחזיקה גם ברבע מן הבעלות ביצרנית הסוללות הסינית המתקדמת Gotion High-Tech.

במידה רבה פולקסווגן לימדה את הסינים לייצר מכוניות ובוודאי חינכה את השוק להשתמש בהן, ואילו הסינים מצידם הכתירו אותה כמובילת השוק למשך יותר משני עשורים. מן הכיוון ההפוך – השוק הסיני הפך לשוק החשוב ביותר עבור פולקסווגן ולמקור עיקרי לרווחים עבורה.

פולקסווגן אולי לימדה משהו את הסינים אבל במבחן התוצאה, ואולי בגלל יהירות גרמנית, היא "לא למדה סינית" ולא התאימה את עצמה לתוכניות (המוצלחות בדיעבד) של ממשלת סין. בעשור האחרון הכתיבה הממשלה הסינית מעבר לשימוש ברכב חשמלי והיברידי-נטען, מה שמכונה בסין "רכבי אנרגיה חדשה", אבל הגרמנים לא הפנימו את מה שקורה מתחת לאפם ולא הזדרזו לתת מענה לדרישות השוק.

במקביל לצניחת הביקוש לכלי רכב עם מנועי בעירה ולנוכח העובדה שהגרמנים לא הציגו בשוק מוצרים מתאימים – פולקסווגן איבדה בחמש השנים האחרונות מנתח השוק שלה ואת הובלת השוק, ובסיכום 2023 – למרות שיפור קל במכירות – היא צנחה אל 14.2% מסך המכירות של רכב חדש בסין.

מתחברים לזרם

תערוכת בייג'ינג 2024 מסמנת את נקודת המפנה ואת הניסיון של יצרנית הרכב הגרמנית לשקם את מעמדה בסין: בחמש השנים הבאות – כך הכריז ערב התערוכה ראלף ברנדסאטר, מנכ"ל פולקסווגן סין, תשיק החברה 30 דגמים שונים של כלי רכב חשמליים.

לקראת סוף העשור פולקסווגן מתכננת למכור בכל שנה בסין 4 מיליון כלי רכב חשמליים, במטרה להחזיק לפחות 15% משוק הרכב המקומי. לשם השוואה, מתוך כ-3 מיליון כלי רכב שפולקסווגן מכרה בסיכום 2023 בסין – רק 191,800 היו כלי רכב חשמליים.

למרות שכמעט 200,000 מכוניות חשמליות מייצגות עבור פולקסווגן זינוק של 23.2% לעומת 2022 – עדיין מדובר בטיפה בים כאשר שיעור המכירות של רכבי אנרגיה חדשה מדגדג כבר את ה-50% מלמעלה.
לדברי ברנדסאטר, 20 מתוך 30 הדגמים החשמליים החדשים יושקו בסין כבר במהלך 3 השנים הקרובות. במקביל – פולקסווגן הציבה לעצמה יעד של קיצור משך זמן הפיתוח של רכב חשמלי בכ-30% וקיצוץ של כ-40% בעלויות הפיתוח והייצור של רכב כזה.

כדי לעמוד ביעדים האלה חתמה פולקסווגן לפני כחודשיים על הסכם עם יצרנית הרכב הסינית אקספנג שבמסגרתו תעשה פולקסווגן שימוש בפלטפורמת 'אדוארד' שעליה בנויה אקספנג G9 כבסיס לשני דגמים חשמליים בגודל בינוני שיתגלגלו לאולמות המכירה בשנת 2026.

במקביל מפתחת פולקסווגן בעצמה (באמצעות חברת הטכנולוגיה הסינית שבבעלותה – VCTC) את פלטפורמת China Main Plattform (CMP) – שהיא פלטפורמה ייעודית עבור השוק הסיני. הגרמנים מבטיחים לפחות ארבעה דגמים חדשים על הפלטפורמה הזאת עד לשנת 2026. הם גם מבטיחים להשיק בסין השנה הבאה תת-מותג חדש בשם ID.UX שמכוון ללקוחות צעירים. דגם חשמלי ראשון של המותג הזה ייקרא ID.UNYX ויושק כבר השנה.

שם קוד 01

ID. Code 01 היא מכונית תצוגה כלומר שלא צריך לקחת אותה מאוד ברצינות אבל בוודאי מותר להתרשם מן ההצהרות שלה. הנרטיב המרכזי של הרכב הזה הוא יכולת נהיגה אוטונומית ברמה 4, ובעברית פשוטה מדובר ביכולת לנהיגה בלי שום התערבות נהג – אבל רק באזורים מוגדרים שהרכב "מכיר".

הגימיק שמדגיש את היכולת המובטחת הזאת הוא גלגל הגה שמתקפל פנימה אל תוך לוח המכשירים כאשר המכונית נמצאת במצב נהיגה אוטונומית. זה אמנם הגימיק החשוב במכונית הזאת אבל לא היחיד: כדי להזכיר לנו שמדובר במכונית קונספט בנו המעצבים לתוכה גם את LUPO – שואב אבק רובוטי שמנקה עבורכם את פנים הרכב בזמן שאתם עושים דברים אחרים. לופו החביב זוחל מן המאורה שלו בזמן שהמכונית נמצאת בטעינה, למשל, ולא רק מעלים את האבר אלא אפילו מחטא את המשטחים השונים באמצעות תאורה אולטרה סגולה.

אבל רגע לפני שפוטרים את לופו כגימיק מיותר כדאי לזכור שרוב המכוניות האוטונומיות אמורות לשמש נוסעים מזדמנים ולא להיות בבעלות פרטית. משתמשים ברכב אוטונומי, כמו במוניות, יעדיפו להיכנס למקום נקי ומחוטא, ומכאן חשיבותו של מר לופו.

תומאס שפר, מנכ"ל מותג פולקסווגן, אמר עם השקת מכונית התצוגה ש"ID. CODE מאפשרת תצוגה מקדימה ראשונה אל העתיד של פולקסווגן בסין: עם עיצוב חדש, סטנדרט טכנולוגי חדש וחוויית מותג הוליסטית שמכוונת במיוחד לצרכים ולרצונות של לקוחותינו הסינים אנחנו פותחים עידן חדש של ניידות בסין עם שותפינו הסינים".

מסין לישראל?

פולקסווגן נמצאת בפיגור ניכר בשוק הסיני ונראה שכל מה שהיא מסוגלת לייצר שם ייבלע במהירות לנוכח הביקוש הגובר לרכבי אנרגיה חדשה. מצד שני – פולקסווגן ציננה את תוכניות הפיתוח והייצור של רכב חשמלי באירופה לנוכח התקררות מסוימת בביקוש לרכב חשמלי בעולם הישן.

זה משאיר את מדינת ישראל קרחת מכאן ומכאן: הביקוש לרכב חשמלי בישראל גובר למרות תמיכה ממשלתית מאוד מסויגת והריק הזה מתמלא במהירות על-ידי יצרניות רכב סיניות. אם פולקסווגן תוכל לייצא לישראל מכוניות מסין זה יכול להציב אותה אצלנו בעמדה שכמותה לא הייתה לה כאן מאז שני הדורות הראשונים של 'גולף'.

מה שמפריד בין פולקסווגן לבין מציאות כזאת היא תקינת הרכב האירופאית. אם פולקסווגן תחליט להשתמש בסין כבסיס ייצוא בכלל, ובפרט לאירופה – היא תשקיע את מה שנדרש כדי לעמוד בתקינה אירופאית, ואז נוכל לפגוש חלק מן השפע הזה גם על הכבישים שלנו.

לקריאה נוספת:

ניו, אקספנג או זיקר: מי מהם הוא מותג הטק-פרימיום המבטיח והמוצלח ביותר שמוצע כעת בישראל, ולמה?

איטליה לא מרשה לאלפא רומיאו לומר מילאנו אז קבלו את ג'וניור החדשה

כל מכונית חדשה שניה בסין היא חשמלית או מחושמלת

The post פולקסווגן מסתערת מחדש על סין עם 30 דגמים חשמליים חדשים appeared first on TheCar.

תובענה ייצוגיות חדשה הוגשה בשבוע שעבר בארה"ב כנגד ג'נרל מוטורס והיא מרחיבה תביעה באותו נושא שאושרה כייצוגית בשנה שעברה. הטענה במרכז שתי התביעות היא שיצרנית הרכב הגדולה בארה"ב ידעה על תקלות בתיבת הילוכים אוטומטית שלה אבל המשיכה למכור מכוניות פגומות ולא עדכנה את לקוחותיה בנוגע לפגמים.

שתי התביעות נוגעות לתיבת הילוכים עם 8 יחסי העברה שנקראת Hydra-Matic 8L90 או 8L45. בתביעה החדשה, שהוגשה בשבוע שעבר במדינת מישיגן בארה"ב, נטען שג'נרל מוטורס ידעה על התקלות בתיבה הזאת עוד לפני תחילת המכירה של המכוניות, ולמרות זאת בחרה למכור מכוניות עם תקלות. יתרה מכך: גם לאחר שכבר היה בידי ג'נרל מוטורס פתרון לבעיה היא החליטה ליישם אותו רק בדגמי קאדילק – וזאת משיקולים כלכליים קרים.

שתי התביעות נוגעות לשברולט סילברדו (2015-2019); שברולט קולורדו (2017-2019); שברולט קורבט (2015-2019); שברולט קמארו (2016-2019); קאדילק אסקלייד (2015-2019); קאדילק ATS, ATS-V, CTS, CT6 משנות הדגם 2016-2019, ו-GMC סיירה, יוקון וקניון (2015-2019). נטען בהן שבתיבת ה'הידרה-מטיק' שמותקנת בהם יש שני כשלים נפרדים שגורמים לה "להשתולל, לרעוד ולחוות עיכובים בהאצה ובהאטה בעת נהיגת כביש".

התובעים טוענים שהכשלים בתיבה גורמים בין השאר להאצה פתאומית או מאוחרת, וזה – יחד עם רעידות שנוצרות בגלל הפגמים – יוצר סכנות בטיחותיות בגלל פגיעה ביכולת של נהג לשלוט במהירות הרכב, בהאצה ובהאטה. כדוגמה מובאים מצבים כמו התמזגות בטוחה בתנועה נוסעת, יציאה או כניסה אל מוסך ביתי, ונסיעה על שביל גישה. נטען גם שישנם נהגים שדיווחו על "השתוללות פתאומית" של הרכב בתוך צמתים בעת ניסיון להאיץ בהדרגה ממצב עצירה, ושקיימים דיווחים אודות מצבי נהיגה מסוכנים אחרים. בין השאר נטען שהפגמים מעכבים את הורדת ההילוכים בעת לחיצה על הבלמים.

הטענה: ניסו לחסוך 600 מיליון דולר

התביעה החדשה מוסיפה 10 מדינות לרשימת ה-26 שכלולה בתביעה המקורית אך חשוב מכך – יש בה גם עילות תביעה נוספות שלא נתבעו בשנה שעברה.

למשל, התובעים טוענים שלא רק שג'נרל מוטורס ידעה על הכשלים האלה כבר בשנת 2014 – עוד לפני שמכוניות ראשונות נמכרו, היא אף מצאה לכך פתרון שיושם על-ידה לכל המאוחר בשנת 2018: החלפת נוזל התמסורת לנוזל שהיא מכנה Mod1a. אלא שאנשי ג'נרל מוטורס – כך נטען – ניסו לחסוך את עלות החלפת הנוזל אשר מוערכת ב-305 דולרים לכל רכב.

מבחינת החברה, שלטענת התובעים נדרשה לבצע קריאה לתיקון של כ-2 מיליון מכוניות שבהן מותקנת תיבה כזאת – מדובר בחיסכון מצטבר של כמעט 600 מיליון דולרים. התובעים טוענים שלנוכח סכום זה קיבלו אנשי ג'נרל מוטורס החלטה עסקית ובחרו לבצע את התיקון רק בדגמי קאדילק ובדגמים נבחרים של טנדרים בחלק מן המדינות בארה"ב. יתרה מכך: ג'נרל מוטורס אף המשיכה למכור מכוניות חדשות ביודעה שתיבות ההילוכים שמותקנות בהן פגומות, כך נטען.

התובעים טוענים שאנשי ג'נרל מוטורס החליטו לבצע תיקונים בדגמי שברולט ו-GMC רק במקרים שבהם בעלי רכב התלוננו על בעיות בתמסורת ורק במהלך תקופת האחריות של כל רכב. עוד נטען שאנשי ג'נרל מוטורס מעולם לא הודיעו לבעלי רכב קיימים על התקלה, ולכן נאלצו בעלי רכב רבים לשלם מכיסם תמורת תיקונים.

ידעו על התקלה והתעלמו

"ג'נרל מוטורס הפרה את האמון של מיליוני אמריקנים בכך שמכרה כלי רכב פגומים עם תיבת שמונה הילוכים, (למרות) שבמשך שנים היא ידעה שהם פגומים. בכך היא שמה את הרווח במקום הראשון ואת הבטיחות במקום האחרון", כך מצוטט טד לאופולד ממשרד עורכי הדין כהן מילשטיין סלרס אנד טול שהגיש את אחת התביעות. "GM שיווקה ומכרה את תיבת שמונת ההילוכים האוטומטית ככזאת שמספקת 'ביצועים ברמה עולמית', ו'העברת הילוכים מהירה וחלקה יחד עם יעילות דלק משופרת', ובמקום זאת מכרה כלי רכב פגומים".

"GM עשתה בחירות הנדסיות גרועות. היא ידעה על בעיות התמסורת עוד לפני שמכרה את כלי הרכב אבל הסתירה את מה שידעה – אפילו את הפתרונות לבעיות", אומר דאג מקנמרה, שותף במשרד כהן מילשטיין. "לקוחות שיכלו ליהנות משטיפת התיבה עם של Mod1a לפני שנים המשיכו לנהוג עם נוזל תמסורת בעל ביצועים גרועים. מחוץ לתקופת האחריות חלק מהלקוחות נאלצו לשלם עבור תיקוני תמסורת".

ג'נרל מוטורס טרם הגיבה לתביעה החדשה אולם היא ערערה על החלטת בית המשפט לקבל את התביעה המקורית ולנהל אותה כתביעה ייצוגית. מגישי התביעה המקורית טרם הגיבו לערעור של ג'נרל מוטורס.

נתקלתם בבעיה בתיבת ההילוכים בדגמי שברולט, קאדילק או GMC או בכל תקלה אחרת בכל דגם אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

בעלי מיצובישי אאוטלנדר PHEV לא מוכנים להסדר הפשרה המביש בתביעה הייצוגית אז הם החליטו לפעול בעצמם
האם גם ההונדה שלך בולמת באמצע נסיעה בלי סיבה?
למרות ההכחשה: סאנגיונג נקראת מעכשיו KGM גם בישראל

The post תביעה ייצוגית: ג'נרל מוטורס מכרה ביודעין כלי רכב עם תיבות הילוכים פגומות appeared first on TheCar.

במחצית הראשונה של אפריל 2024 חצה שוק הרכב הסיני נקודת ציון היסטורית: שיעור כלי הרכב החשמליים וה"מחושמלים" מתוך כלל המכוניות החדשות שעלו על כבישי המדינה חצה לראשונה את רף ה-50%.

במילים אחרות: כל מכונית חדשה שנייה שעלתה על כבישי סין בשבועיים הראשונים של חודש אפריל היא מכונית חשמלית טהורה או היברידית-נטענת.

חשוב לשים דברים בפרופורציות נכונות: ממשלת סין מקדמת מזה יותר מעשור את תעשיית "האנרגיה החדשה" שלה באמצעות תמיכות ישירות ועקיפות בצרכנים הסופיים כמו גם בכל שרשרת הערך של ייצור ושיווק רכב – מחומרי הגלם לסוללות ועד לתמיכה במפעלי ייצור.

יחד עם זאת, המספרים מרשימים: איגוד יצרניות הרכב בסין (CPCA) פרסם בסוף השבוע האחרון נתונים לפיהם בשבועיים הראשונים של אפריל נרכשו בסין 516 אלף כלי רכב, ו-260 אלף מתוכם הם "רכבי אנרגיה חדשה": חשמליים והיברידים-נטענים. המשמעות: כמעט 50.4% מכלי הרכב החדשים שנרכשו על ידי לקוחות פרטיים ועלו על כבישי סין בשבועיים האחרונים הם חשמליים או "מחושמלים". מדובר בזינוק של כ-32% במכירת רכבי "אנרגיה חדשה" לעומת הצטמקות של כלל שוק הרכב הסיני בכ-11% ביחס לשנה שעברה.

ברבעון הראשון של השנה (ינואר-מרץ) התמתנה אמנם מגמת ההתחזקות במכירת רכב חשמלי טהור והיא הייתה המתונה ביותר מאז הרבעון השני של 2023: סך המכירות של כלי רכב חשמליים היה גבוה "רק" ב-14.7% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2023. בכל זאת מדובר בשיפוע ברור של העקומה ובתחילת החודש הנוכחי הוא הביא את סין אל נקודת הציון ההיסטורית שבה נמכרו יותר מכוניות חדשות עם מנועים חשמליים מאשר מכוניות בלי מנועים כאלה.

סך הייצור של רכבי אנרגיה חדשה בסין בסיכום השנה שעברה הגיע לכ-9.6 מיליון – עלייה של 35.8% ביחס לסיכום 2022, ואילו ברבעון הראשון של 2024 נמכרו בסין יותר ממיליון כלי רכב חשמליים טהורים ויותר מ-1.71 מיליון היברידיות-נטענות.

כלכלה מתוכננת ועמידה ביעדים

אפשר לומר מה שרוצים על ממשלת סין אבל אי אפשר להתווכח עם המספרים. בשנה שעברה הייתה סין ליצואנית הרכב המובילה בעולם לאחר שייצאה יותר מ-5 מיליון כלי רכב ועקפה את יפן. כרבע מכלי הרכב שיוצאו מסין לרחבי העולם הם "רכבי אנרגיה חדשה" בדגש על כלי רכב חשמליים טהורים. מה שיותר חשוב: יותר ממחצית רכבי האנרגיה החדשה שיוצאו מסין יוצרו על-ידי יצרניות רכב סיניות, להבדיל מיצרניות בינלאומיות שפועלות ומייצרות בסין.

ממשלת סין החלה לדחוף את תעשיית הרכב שלה כבר בעקבות המשבר הכלכלי של 2008-2009, בדגש על רכב חשמלי, וגם לאחר מספר תאריכי יעד שבהם הופחתו סובסידיות לצרכנים הסופיים היא "לא הורידה את הרגל מהגז": גם בחודשים האחרונים מסייעות הממשלה הפדרלית והממשלות המקומיות לצרכנים לבחור ברכבי אנרגיה חדשה, והפעם כדי לדחוף את הכלכלה בעידן שלאחר קורונה.

כיום מוענקות לצרכנים הסינים הלוואות ייעודיות לרכישת רכב חדש כמו גם לעסקאות טרייד-אין, ובעזרת סיוע ממשלתי אין צורך בתשלום מקדמה מינימלית כפי שהיה בעבר.

גיוסי ענק בבורסות של סין, הונג קונג ואפילו ארה"ב סייעו לכניסתן של שחקניות חדשות כמו שיאומי, וגם מלחמת המחירים שבה פתחה טסלה עוררה את השוק (וגם את BYD ושחקניות חשובות אחרות שהשיבו באותו המטבע).

הגדלת נתח השוק של רכבי אנרגיה חדשה צמצמה כמובן את מה שנותר בשוק לכלי רכב עם מנועי בעירה: בסיכום שנת 2023 הצטמקו מכירות SAIC-GM ב-14.5%, מכירות SAIC פולקסווגן ירדו ב-8%, ומכירות  הונדה-GAC הצטמקו ב-13.7%. איגוד יצרניות הרכב בסין צופה ששיעור החדירה של רכבי אנרגיה חדשה יגיע ל-40% מכלל המכירות של רכב חדש במדינה בסיכום השנה הנוכחית, וזה אומר כ-12 מיליון כלי רכב חשמליים.

לקריאה נוספת:

איטליה לא מרשה לאלפא רומיאו לומר מילאנו אז קבלו את ג'וניור החדשה

תעשו פרצוף מופתע: צריכת הדלק האמיתית של הרכב שלכם הרבה יותר גבוהה ממה שמספרים באולם התצוגה

The post כל מכונית חדשה שניה בסין היא חשמלית או מחושמלת appeared first on TheCar.

מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) הודיע ביום רביעי האחרון על העמקת חקירה שנפתחה כבר בפברואר 2022 לגבי דגמים שונים של הונדה שיוצרו בין השנים 2017-2022. הסיבה: ריבוי תלונות על "עצירת פנטום" – בלימה לא צפויה ולא רצונית של הרכב בלי כל סיבה נראית לעין. החקירה המורחבת כוללת את CR-V שנמכרו בארה"ב בשנות הדגם 2017-2022, ואת הונדה אקורד שנמכרה שם בין השנים 2018-2022.

במינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני מכנים שלב כזה של חקירה "ניתוח הנדסי", והוחלט להתחיל בו לאחר קבלת 2,876 תלונות על הבעיה, בהן 47 דיווחים על תאונות שבהן נפצעו 112 בני אדם.
החקירה המקורית נפתחה בפברואר 2022 על-ידי המשרד לחקירת ליקויים (ODI) ובאותו מועד כלל קבוצת כלי רכב שמנתה 1.7 מיליון יחידות. עד לאותה עת נצברו במינהל רק 876 תלונות של צרכנים.

השלב החדש, שנקרא "ניתוח הנדסי", הוא דרישת חובה לפני שמינהל הבטיחות יוכל לדרוש מהונדה לבצע קריאה לתיקון ("ריקול"). כעת כבר הורחבה הקבוצה והיא כוללת 2,997,604 כלי רכב שנמכרו בארה"ב, בהם הונדה אקורד שעלו על הכבישים בשנות הדגם 2018–2022, אקורד היברידית משנות הדגם 2018–2022, הונדה CR-V משנות הדגם 2017–2022 ו-CR-V היברידית משנות הדגם 2020–2022.

האם הונדה תיקרא לתיקון?

המכנה המשותף של תלונות שהתקבלו במינהל הוא טענה לפיה מערכת בלימת החירום האוטומטית בולמת את הרכב בהפתעה, ללא כל סיבה נראית לעין ומבלי שיימצא כל מכשול בנתיב הנסיעה. באופן טבעי זה מגדיל את הסיכון לתאונה.

מפרסומי המינהל עולה שהטענה של אנשי הונדה היא שחלק מן הלקוחות המתלוננים פשוט לא הבינו כיצד מערכת כזאת אמורה לפעול. מאידך, בתלונות השונות שבה וחוזרת טענה לפיה ברשת השירות של הונדה פשוט לא הצליחו לשחזר את המצבים שבהם נתקלו הלקוחות – ולכן טענו שאין כל בעיה במערכות עצמן.

הונדה פרסמה בארה"ב הצהרה שבה נכתב שהחברה "תמשיך לשתף פעולה עם NHTSA בחקירת מערכת הבלימה להפחתת התנגשות, "ונמשיך בבדיקה הפנימית שלנו של המידע הזמין". אנשי המינהל, לעומת זאת, הודיעו שהבדיקה שלהם תעריך בין השאר באיזו תדירות מתרחשת התקלה ומה הן ההשלכות האפשריות על הבטיחות.

הונדה מכנה את בלימת החירום האוטונומית שלה "בלימה להפחתת עוצמת התנגשות (CMBS), וזו פועלת על בסיס נתונים שמתקבלים ממצלמה ומרדאר. כמו בכל המערכות מן הסוג הזה בלימה חזקה מופעלת כאשר התוכנה מחשבת מצב שבו תאונה הינה בלתי נמנעת. עוד קודם לכן אמורה המערכת לשדר לנהג התראות חזותיות וקוליות – בין השאר בדיוק לקראת מצבים כאלה וכדי שהבלימה לא תתפוס את הנהג בהפתעה.

אם הונדה תיאלץ לבצע ריקול לאקורד ול-CR-V, תהיה זו קריאה נוספת בשורת קריאות לתיקון: בפברואר נקראו אותם הדגמים, יחד עם דגמים נוספים של הונדה, כדי להחליף כרית אוויר ב-750 אלף כלי רכב מתוצרת החברה ובדצמבר האחרון הונדה ביצעה ריקול ל-106 אלף CR-V כדי להוסיף נתיך ולצמצם סכנת שריפה. בנוסף, NHTSA חוקרת גם עשרות תלונות של לקוחות ולא מעט תאונות שבהם מואשם "ההיגוי הדביק" של סיביק ו-CR-V.

האם גם ההונדה שלך בולמת בלי סיבה? אם נתקלתם בתקלה בהונדה או אצל כל יצרנית אחרת כתבו לנו אל Editor.thecar@gmail.com

אפשר גם לשלוח אלינו את תיאור התקלה באמצעות טופס זה. אנחנו לא מבטיחים שנוכל לעזור אבל כן מבטיחים לנסות.

לקריאה נוספת:

הונדה מתקנת באירופה את מנועי ה-1.0 ליטר אבל טוענת שזה (כמעט) לא רלוונטי לישראל

אילו מותגי רכב לא ישרדו עד לעשור הבא?

The post האם גם ההונדה שלך בולמת באמצע נסיעה בלי סיבה? appeared first on TheCar.

קברניטי קבוצת סטלנטיס, בעלת הבית של אלפא-רומיאו, החליטו לייצר בפולין את הדגם החשמלי הקומפקטי והחדש של אלפא, בצמוד לדגמים אחרים של פיאט וג'יפ. מבחינתם זה עושה שכל – אבל לא מבחינת ממשלת איטליה אשר אסרה עליהם להשתמש בשם העיר 'מילאנו' כשם הדגם. כך יוצא שכשבוע לאחר שאלפא רומיאו ערכה טקס רב רושם בעיר שבה נוסד המותג האיטלקי המפורסם והשיקה שם את 'מילאנו' – היא נאלצה להחליף את שם הדגם ובחרה עבורו את השם 'ג'וניור'.

כדי להבין איך ממשלה יכולה לקבוע עבור חברה מסחרית באילו שמות מותר לה להשתמש כשמות המוצרים שלה צריך ראשית לכל לצמצם את היכולת הזאת לטריטוריה של אותן ממשלה ואותה חברה מסחרית. ממשלת איטליה חוקקה זה מכבר חוק שאוסר על שימוש בשמות "בעלי צליל איטלקי" למוצרים שלא מיוצרים באיטליה.

ההיגיון מאחורי החוק הזה לקוח מחוקי הצרכנות שנועדו למנוע הטעיה ולהגן על התוצרת המקומית – אנחנו הרי לא רוצים לקנות יין 'קיאנטי' שמיוצר בטורקיה או בסין – אבל לא בטוח עד כמה הוא רלוונטי לתעשיית הרכב.

בעידן הנוכחי טויוטה שולחת אלינו קורולה "יפנית" שמיוצרת בטורקיה, אינפיניטי מגיעה אלינו ממקסיקו, פורד פומה מרומניה, רנו "צרפתית" נשלחת לישראל מדרום קוריאה ועוד רגע יגיעו אלינו מכוניות "סיניות" שייוצרו בהונגריה. אגב, רבות ממכוניות קבוצת פיאט בעשורים האחרונים הגיעו אלינו מטורקיה ופולין.

מה שחשוב זה שמאוד קשה להניח שמישהו בוחר דגם של מכונית מפני שהשם שלו רומז על מקום הייצור, ונזכיר שקיה עשתה שימוש בשמות דגם עם ניחוח איטלקי ואילו סיאט, שמייצרת בברצלונה אבל גם בגרמניה ובצ'כיה, עושה כבוד רב לערים ואיים ברחבי ספרד באמצעות שמות הדגמים שלה.

אגב, החוק האיטלקי לא יכול למנוע מסטלנטיס לשווק את ג'וניור' בישראל או בארה"ב תחת השם 'מילאנו', אבל ספק רב אם יש לאיטלקים אינטרס לעשות את זה: אלפא כבר הדביקה בארה"ב את השם מילאנו על ה-75 ששווקה שם בין השנים 1987 ל-1989. זאת הייתה בשעתו מכונית מחורבנת מבחינת אמינות והיא נחשבת לאחת הסיבות שאילצו את אלפא-רומיאו להפסיק לשווק מכוניות בצפון אמריקה. מה שבטוח זה שקשה לטען שמישהו יחשוב שאלפא-רומיאו היא "איטלקית" ולא "פולנית" רק בגלל שקוראים לה 'מילאנו' ולא 'ג'וניור'.

פוליטיקאי מטומטם זאת לא המצאה ישראלית

מכל מקום, מסתבר שלא רק בישראל יש פוליטיקאים מטומטמים ותאבי פרסום, ומי שאחראים לפדיחה המטופשת הזאת הוא בראש ובראשונה שר התעשייה האיטלקי אדולפו אורסו אשר הורה להפעיל על אלפא את החוק הנ"ל, אם כי גם לאנשי אלפא יש יד במעל, לכל הפחות בכך שלא קראו את המפה הפוליטית ולא פעלו כדי למנוע את התקלה המביכה.

הטמטום שבו מדובר חורג הרבה משאלת שם הדגם של אלפא. לשר תעשייה בכל ממשלה של כל מדינה יש אינטרס לשכנע חברות לייצר במדינה שלו. כמאמר האמרה: "You Had One Job" (היה לך דבר אחד לעשות).

לצורך זה יש בידי השר מגוון כלים, בעיקר תמריצים כלכליים, שיכלו להשאיר את אלפא באיטליה ובכך לסייע לכלכלה המקומית.

סטלנטיס הודיעה עוד בשנה שעברה על כוונתה לייצר את הדגם החשמלי הראשון של אלפא רומיאו בפולין, וב-10 בדצמבר שעבר, על בסיס הצבעה אינטרנטית של מעריצי המותג – היא הכריזה ששם הדגם החדש יהיה 'מילאנו' (למקום השני הגיעה השם 'ג'וניור'). כבר אז, ארבעה חודשים לפני ההשקה, יכול היה אורסו לאיים על אלפא רומיאו ועל סטלנטיס שהוא מתכוון להפעיל את הסנקציה. לחילופין הוא גם יכול היה לפתות אותה עם תמריצים כאמור. אלא שבמבחן התוצאה המתין שר התעשייה האיטלקי עד לאחר טקס ההשקה ורק אז הפעיל את החוק. מטומטם כבר אמרנו?

אגב, בשולי הדברים צריך לומר שהדגם החדש של אלפא רומיאו עוצב במרכז העיצוב של פיאט בטורינו, ושם גם הונדסו מאפייניו הייחודיים. אבל למעט שם היצרנית וצינור השיווק של הדגם אלה הם "השורשים" האיטלקים היחידים שיש לרכב הזה: ג'וניור הוא אולי לא "רכב פולני" אבל הוא בוודאי הרבה יותר "צרפתי" מאשר איטלקי. הקרוסאובר הקטן הזה בנוי על גבי פלטפורמת eCMP2 של פיג'ו-סיטרואן הצרפתית ומונע באמצעות מערכת הנעה צרפתית, כך שהרבה "אלפא-רומיאו" או "פיאט" אין כאן.

קבלו את ג'וניור

אנשי אלפא רומיאו, שגם הם יכלו כנראה למנוע את המחלוקת הזאת עם קצת חשיבה מראש, הגיבו לאילוץ החדש בהודעה לעיתונות שכותרתה "השם 'מילאנו' לא בסדר? אז – אלפא רומיאו ג'וניור".

בהודעתם לא מזכירים אנשי אלפא את שר התעשייה אבל אומרים ש"באחד השבועות החשובים ביותר לעתידה של אלפא רומיאו הכריז גורם ממשלתי איטלקי שהשימוש בשם 'מילאנו' – שנבחר על ידי המותג למכונית הספורט הקומפקטית החדשה שנחשפה לאחרונה – אסור על פי חוק… השם 'מילאנו', חביב הציבור, נבחר כדי לחלוק כבוד לעיר שבה ההיסטוריה שלנו החלה בשנת 1910. זו לא הייתה הפעם הראשונה שאלפא רומיאו שואלת את דעת הציבור בעת בחירת שם של מכונית. זה נעשה בעבר בשנת 1966 עם ספיידר 1600 כאשר השם שנבחר על ידי הציבור היה Duetto…
עם סיפור ייחודי ורשימה אינסופית של שמות לבחירה, שינוי השם לא היה בעיה. ואכן, היה תענוג לעבור על רשימת השמות שנבחרו כמועדפים מתוך הצעות הציבור, שאחד מהם היה אלפא רומיאו ג'וניור".

מנכ"ל אלפא רומיאו, ז'אן-פיליפ אימפרטו, אמר: "החלטנו לשנות את השם למרות שאנחנו יודעים שאנחנו לא נדרשים לעשות זאת כי אנחנו רוצים לשמר את הרגש החיובי שהמוצרים שלנו תמיד יצרו ולהימנע מכל סוג של מחלוקת".

מכל מקום, שם הדגם החדש-ישן 'ג'וניור' לקוח מגרסת הכניסה של גרסת הקופה של ג'וליה – ספרינט GT. אלפא רומיאו 105, 'ג'וליה', אחת היצירות הראשונות והחשובות של מעצב הרכב ג'ורג'טו ג'וג'יארו – היא אחת המכוניות היפות ביותר שאלפא ייצרה בשנות ה-60 וה-70, ויש מי שטוענים שזאת הייתה האלפא רומיאו "האמיתית" האחרונה.

החל משנת 1966 ולמשך מעט יותר מעשור הוצעה ג'וליה GT בגרסת כניסה שנקראה ג'וניור'. גרסה זאת הייתה מאוד פופולרית מפני שבתחילת דרכה היא הונעה באמצעות מנוע בנפח 1.3 ליטרים (במקום מנוע ה-1.6 ליטר של ג'וליה) וזה הציב אותה במדרגת מס נמוכה עם תג מחיר מאוד אטרקטיבי. (בהמשך הונעה גרסה זאת באמצעות מנוע בנפח 1.6 ליטר). בסיכומו של דבר כ-40% מן הג'וליות GT מאותו דור שאי פעם יוצרו נמכרו כגרסאות ג'וניור, וזה שם שמעורר נוסטלגיה ורגש עז בליבם של אלפיסטיס בכל רחבי העולם.

למרבה האירוניה – התוצאה היא שבמקום לעשות כבוד לעיר מילאנו, עיר הולדתה של אלפא-רומיאו, ג'וניור החדש עושה כבוד לאלפא עצמה למרות שכאמור יש בו מעט מאוד "אלפא", אם בכלל…

לקריאה נוספת

מדוע אלפא רומיאו לא מכירה בקיומה של מדינת ישראל?

למרות ההכחשה: סאנגיונג נקראת מעכשיו KGM גם בישראל

ההצעה של יצרנית הרכב הפינית המחתרתית ליצרניות הסיניות: "תלמדו מהאיראנים – תילחמו באמצעות פרוקסי"

שלב שני במלחמת הסחר בין אירופה לסין

The post איטליה לא מרשה לאלפא רומיאו לומר מילאנו אז קבלו את ג'וניור החדשה appeared first on TheCar.

אילון מאסק, אחד האנשים העשירים ביותר בעולם, מתעקש לעקוף פסיקת בית משפט שמנעה מטסלה להעניק לו חבילת שכר בהיקף של 56 מיליארד דולר, וזאת גם בשעה שיצרנית הרכב מפטרת 14,000 עובדים וערך המניה שלה קורס.

בימים האחרונים קיבלו כ-14,000 מעובדי טסלה, יותר מ-10% מכוח העבודה של החברה, מכתבי פיטורים מידיים, וזאת למרות שהחוק בארה"ב מחייב את החברה להודיע להם 60 ימים מראש (או לשלם להם משכורת לתקופה כזאת). רוב העובדים קיבלו את הודעות הפיטורים באמצעות הודעת דואר אלקטרוני, ונותקו ממחשבי החברה באופן מיידי.

במקביל, ערך המניה של טסלה צנח השבוע בכ-8% והיא שווה כעת כשליש פחות משוויה בתחילת השנה, ואנליסטים טוענים שזאת רק ההתחלה: השווי של טסלה צפוי להוסיף ולרדת ככל שמתגברים הלחצים בתחום הרכב החשמלי.

כל אלה לא מונעים מאילון מאסק להתעקש ולמצוא דרכים לעקוף את פסיקת בית המשפט בדלאוור שמנעה מטסלה להעניק לו חבילת שכר בהיקף של 56 מיליארד דולר, למשל על-ידי העברת הכתובת של החברה למדינת טקסס.
טסלה העבירה אתמול (ד') הודעה לרגולטורים הפדרליים שאחראים על שוק ההון ונכתב בה שהחברה תעלה לדיון את חבילת השכר של מאסק ואת העברת הרישום התאגידי של החברה במסגרת אסיפת בעלי המניות השנתית שתיערך ב-13 ביוני.

בינואר השנה, לאחר שחלק מבעלי המניות עתרו לבית המשפט בדרישה לאסור על טסלה להעביר למאסק את חבילת השכר, נפסק שמאסק לא זכאי לחבילת השכר הנקודתית שהוענקה לו על ידי מועצת המנהלים של החברה. הסיבה: התובעים הצליחו להוכיח לבית המשפט שההחלטה של הדירקטוריון הוכתבה לדירקטורים על ידי מאסק והייתה "תוצר של משא ומתן מדומה עם דירקטורים שלא היו עצמאיים לקבל החלטות".

בתגובה להחלטת בית המשפט הודיע מאסק בחודש פברואר השנה שהוא ינסה להעביר את הרישום התאגידי של טסלה למדינת טקסס, שאליה הועבר כבר מטה החברה. במקביל, מאסק עשה את אותו הדבר עם חברת ניורולינק שבשליטתו, אשר מפתחת שבבים להשתלה במוח.

יו"ר הדירקטוריון של טסלה, רובין דנהולם, פנה השבוע במכתב לבעלי המניות והסביר שמדובר בחבילת שכר שמוענקת למאסק עבור ביצועי החברה משנת 2018 ועד לשנה שעברה, וש"מאסק סיפק את הצמיחה הנדרשת וטסלה עומדת בכל היעדים התפעוליים שנקבעו בשנת 2018 בחבילת השכר למנכ"ל ואושרו על-ידי בעלי המניות… (בעקבות החלטת בית המשפט בדלאוור) אילון לא קיבל את מלוא התשלום תמורת עבודתו עבור טסלה בשש השנים האחרונות, (עבודה) שעזרה לייצר צמיחה משמעותית וערך לבעלי המניות… זה נראה לנו ולבעלי מניות רבים שמהם כבר שמענו כלא הוגן מיסודו, ולא עולה בקנה אחד עם הרצון של בעלי המניות שהצביעו בעדו".

מבלי להיכנס לעצם הוויכוח אודות השכר שראוי לתרומתו של מאסק – קשה להתעלם מכך שדרישה לחבילת שכר בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים למנהל אחד – מוכשר ככל שיהיה – היא לכל הפחות "חסרת רגישות" כאשר במקביל לה מפוטרים 14,000 עובדי חברה.

גם הצמיחה העתידית של טסלה מוטלת כעת בספק ועשרות מיליארדי הדולרים האלה בוודאי יכולים להועיל הרבה יותר אם יושקעו בעתיד החברה, למשל במחקר ופיתוח ובשמירה על הון אנושי.

בעלי המניות של טסלה יתבקשו להצביע בדיוק על הנושאים האלה באסיפה שתתקיים בעוד כחודשיים, ואולי גם לקבוע כללים עתידיים לגבי תגמול למנהלים בכירים בארגון.

ברבעון הראשון של 2024 טסלה מסרה כ-9% פחות מכוניות מכפי שמסרה ברבעון המקביל אשתקד וזאת למרות הורדת מחירים של עד 20,000 דולר בחלק מן הדגמים ורמות האבזור. הרווח התפעולי לרבעון הזה צפוי להיות נמוך משמעותית ביחס לשנת 2023.

שכר של חודשיים וביטוח בריאות

ביום ראשון השבוע הודיעה טסלה על כוונתה לפטר יותר מ-10% מכוח העבודה שלה, וכבר החל מיום שני החלו חלק מעובדי החברה לקבל הודעות דואר אלקטרוני שמבשרות להם שהם כבר לא עובדים יותר בחברה.

הודעות הדוא"ל נשלחו אל חשבונות המייל האישיים של העובדים, שהתבשרו שהפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי, וכאמור – כמעט מיד לאחר מכן נותקו העובדים מן המערכות הפנימיות של טסלה.

החוק בארה"ב קובע שחברות שמעסיקות יותר מ-100 עובדים חייבות לתת לעובדים שלהן הודעה מוקדמת 60 ימים מראש, אבל בטסלה העדיפו את הנתיב החלופי ותחת זאת העובדים המפוטרים יקבלו משכורת עד ה-14 ביוני, וכל העובדים שמקבלים ביטוח בריאות באמצעות החברה יוסיפו לקבל אותו עד לאותו מועד.

כדי לקבל את פיצויי הפיטורים נדרשים העובדים המפוטרים לחתום על נוסח משפטי שאוסר עליהם לתבוע את טסלה או לקחת חלק בתביעה ייצוגית או בוררות מאורגנת נגד החברה, ואסור להם לחשוף סודות מסחריים של החברה או להשמיץ את טסלה בפומבי. נוסח זה די מקובל בהסכמי פיטורים בארה"ב אך לעובדים נמסר שעליהם לחתום עליו תוך חמישה ימי עסקים מיום קבלתו. לעובדים גם לא נמסר עדיין כיצד, אם בכלל, יוכלו לממש אופציות שהוענקו להם במסגרת הסכם העבודה. בהודעת הפיטורים שקיבלו נכתב שעליהם לממש את הזכויות האלה תוך "30 ימים או 3 חודשים (או שניהם)".

בארצות הברית מתרבים הדיווחים אודות האופן חסר הרגישות שבו פוטרו אלפי עובדים. אחת מרשתות השידור פרסמה ראיונות עם עובדים מן המפעל של טסלה בטקסס ואחדים תיארו שהם גילו שאיבדו את מקום עבודתם ממש בעת שהגיעו לעבודה. "עמדתי בחוץ וניסיתי להבין למה תג העובד שלי לא פועל ומדוע אני לא מצליח להיכנס", הוא אמר, "וכך גיליתי שפוטרתי".

למה זה נוגע לנו?

אופן ההתנהלות של חברה מסחרית מעיד על הלך הרוח של המנהלים ובעלי הבית שלה, וקשה לטעון שאין דרכים פחות מלוכלכות להודיע לאנשים שכבר אין להם עבודה. אפשר להתקשר אליהם אישית באמצעות מנהלים בחברה, ואפשר לכל הפחות להפגין יותר אמפתיה ולהפוך את החוויה לקצת פחות כואבת. אופן ההתנהלות של טסלה מצביע על חוסר מובהק בכישורים בינאישיים, ומה שמופנה כרגע לעובדים עלול להיות מופנה מחר ללקוחות.

בנוסף, ולא פחות חשוב – אין הרבה הוכחות חותכות יותר מאשר הפיטורים המפתיעים של 14,000 עובדים לכישלון ניהולי מהדהד. פיטורים כאלה הם תוצאה של כישלון בהבנת השוק או בכישורי התכנון והניהול של מנהלים בחברה, ומי שצריך לשלם את מחיר הכישלון הם לא רק העובדים אלה בעיקר המנהיגים.

טסלה לכל הפחות הימרה על המשך הצמיחה שלה אבל כרגע לא מצליחה להרים שניים מפרויקטי הדגל שלה: הסייבר טראק ו'מודל 2', וזה מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי עתיד החברה. יצרנית רכב לא יכולה לשרוד לאורך זמן בימינו עם ארבעה דגמים בלבד, ובמיוחד כאשר רמת הניהול של החברה לא מבריקה במבחן התוצאה.

לקריאה נוספת:

טסלה עוברת את משבר גיל ה-20: ירידה במכירות ועליה בסיבוכים ובחידושים

אוטומוטיב ניוז: טסלה איבדה את מעמדה כ"מותג יוקרה" והיא תדורג מעכשיו מול טויוטה ופורד

The post טסלה פיטרה 14000 עובדים והמניה מתרסקת – אבל אילון מאסק מתעקש לקבל 56 מיליארד דולר appeared first on TheCar.

מכוניות היברידיות-נטענות הן בלוף וסכנה לאיכות האוויר שכולנו נושמים, מכוניות עם מנועי בנזין ודיזל צורכות בממוצע 20% יותר דלק ממה שמבטיחים לנו, ותעשיית הרכב תחטוף בקרוב מהלומה שתחזיר אותה 8.5 שנים אחורה, אל "פרשת דיזלגייט".

זאת השורה התחתונה שמסכמת שני דוחות נפרדים שפורסמו בשבוע שעבר על ידי מועצת האיחוד האירופאי ועל ידי בית הדין האירופאי לביקורת שהוא סוג של מקבילה למבקר המדינה. הדוחות מבוססים על סיכום ראשוני של נתוני פליטת זיהום אוויר מרכב כפי שנאספו "בעולם האמיתי" באירופה.

החדשות הטובות היחידות, ולכן ראוי לפתוח איתן, הן שתקן WLTP שממנו נגזרות כיום בדיקות זיהום האוויר שמבוצעות במעבדה לכל כלי הרכב החדשים פחות גרוע מתקן NEDC שקדם לו, זה שהתברר בדיעבד כבדיחה מארץ האגדות.

החדשות הפחות טובות הן שמכוניות הבנזין והדיזל שלנו צורכות בין 20% ל-24% יותר דלק מכפי שסיפרו לנו, ואם קניתם רכב היברידי-נטען וחשבתם שזה ישתלם לכם כלכלית יש מצב שנפלתם עם חשבון לא נכון.

ההשלכות המעשיות שצפויות לאחר פרסום הדוחות והמסקנות הן ראשית לכל מניעת כל סוג של סובסידיה לכלי רכב היברידים-נטענים, ואולי אפילו הטלת מיסים מיוחדים על כלי הרכב האלה. במקביל צפויה גריסת השיטה המעוותת שמאפשרת ליצרניות רכב למכור כלי רכב מזהמים מאוד "בתמורה" למכירת כלי רכב אחרים, שאינם מזהמים.

מהלכים כאלה אמורים לדחוף את אירופה להשקעות נוספות בקידום הרכב החשמלי ולהתייקרות לא מבוטלת של מחירי כל כלי הרכב הכבדים והגדולים, כלי רכב עם מנעים גדולים ורכבי יוקרה.

בחיים עצמם

הדוח הראשון שפורסם על-ידי מועצת האיחוד האירופאי מסכם שנה מלאה ראשונה של איסוף נתוני אמת מכלי רכב שנוסעים על כבישי אירופה. הנתונים נאספו באמצעות רכיבי מחשוב אלקטרוניים לניטור צריכת דלק (OBFCMs) שמותקנים בכל מכוניות הנוסעים שנמכרות במדינות האיחוד מאז שנת 2021 ובכל כלי הרכב המסחריים הקלים משנת 2022.

כצפוי, וכפי שהזהירו מזמן ארגוני הגנת הסביבה, קיים פער משמעותי בכמות דו תחמוצת הפחמן (CO2) שנפלטת מכלי הרכב לבין הנתונים שנמדדים במעבדה, ופער זה מייצג באופן די מדויק גם ההפרש בכמות הדלק שכלי רכב אלה צורכים ביחס לנתוני המפרט שמוצג באולמות התצוגה. מדובר בתוספת ממוצעת של כ-1.5 ליטר של בנזין לכל 100 קילומטרים של נסיעה.

נזכיר שתקינת זיהום האוויר ותצרוכת הדלק האירופאית הנוכחית, WLTP, הוצגה באירופה פחות משנתיים לאחר התפוצצות "פרשת דיזלגייט". השיטה החדשה מבוססת על מסלול בחינה מחמיר יותר של כלי רכב במבחני מעבדה שנדרשים כדי לקבל תקינה אירופאית. שיטת WLTP מתיימרת לייצג תנאי מבחן קרובים למציאות ובוודאי קרובים מאלה שייצגה השיטה שקדמה לה.

כבר בסמוך להצגת WLTP טענו נציגי ארגוני הגנת הסביבה שגם שיטה זאת מציגה נתונים "אופטימיים" מידי ולנוכח טענות אלה חייבה מועצת האיחוד את יצרניות הרכב להתקין התקני OBFCM בכל המכוניות החדשות שנמכרו באירופה החל בשנת 2021.

הדוח החדש מבוסס על נתונים שנאספו ממכוניות חדשות שעלו על כבישי אירופה במהלך שנת 2022, אם כי חלק מיצרניות הרכב התאמצו מעט מאוד כדי לספק אותם לאנשי האיחוד האירופאי. הדוח הראשון שמופק בנושא הזה מבוסס, לכן, רק על כ-600,000 כלי רכב וכמיליון מדידות, או כ-10% מכלי הרכב (הרלוונטיים) החדשים שנמכרו באירופה בשנת 2021. גם כך – הנתונים מטרידים מאוד.

בממוצע, כמות ה-CO2 שפולטים מנועי בנזין במכוניות חדשות גבוה ב-23.7% מנתוני המעבדה שמופקים לפי תקן WLTP ומפורסמים על ידי יצרניות הרכב, ואילו כמות ה-CO2 שמייצרים מנועי דיזל חדשים גבוה ב-18.1% מנתוני המעבדה.

בלוף בשם היברידיות-נטענות

תיאורטית, מכוניות היברידיות-נטענות יכולות לספק תצרוכת דלק וזיהום אוויר נמוכים בעשרות אחוזים ביחס למכוניות שמצוידות במנועי בנזין או דיזל מפני שאפשר לטעון אותן ולהשתמש בהן כמכוניות חשמליות לכל דבר ועניין. זאת הסיבה שגם בישראל וגם במדינות אחרות הן זכו לסובסידיות נדיבות.

אבל יש שתי בעיות. ראשית, אף אחד לא יכול להכריח את בעלי הרכב לטעון את הסוללות, ומכיוון שטווח הנסיעה ה"חשמלי" של חלק מן המכוניות לא תמיד מצדיק את המאמץ – הרבה בעלי רכב היברידי-נטען פשוט לא טורחים לחבר אותם לעמדת טעינה.

הבעיה האחרת היא שלהיברידיות-נטענות יש סוללות גדולות וכבדות יותר מאלה של היברידיות לא נטענות, ולאורך כל חיי הרכב הוא סוחב משקל רב – גם לאחר שהסוללות אפילו לא מאפשרות להתקרב לטווח המוצהר של יצרנית הרכב.

עד עכשיו אפשר היה להתווכח מכאן ועד טהרן אם היברידיות-נטענות מועילות למישהו או לא, אבל כעת מוגשים לנו נתונים אמת שמבוססים על מדידות "בעולם האמיתי", ואיתם קשה יותר להתווכח. מן הדוח החדש עולה שהיברידיות-נטענות פולטות לאוויר פי 3.5 דו-תחמוצת הפחמן מכפי שמוצהר על-ידי היצרניות (בהתבסס על מבחן WLTP), וזה אומר גם שהן צורכות 350% יותר בנזין מכפי שהובטח.

ממוצע נתוני המעבדה של היברידיות-נטענות לפי שיטת WLTP עומד על פליטת 39.6 גרם CO2 לכל קילומטר של נסיעה, אבל מכשירי הניטור מדדו בעולם האמיתי ממוצע של 139.4 גרם לקילומטר. מן הצד השני של המנוע זה מתבטא בתוספת ממוצעת משמעותית של כ-4 ליטרים של בנזין לכל 100 קילומטרים של נסיעה.

די כבר עם "נתוני צי רכב"

לבריטים, א-פרופו 'ברקסיט' ופרישתם מן האיחוד האירופאי, נמאס גם משיטת החישוב העקומה של זיהום אוויר שנתפרת למידותיהם של יצרניות הרכב. באיחוד האירופאי חייבת כל יצרנית לעמוד בכמות פליטות מרבית (שבעצמה מבוססת על נתוני WLTP האופטימיים), אבל כדי למכור מכוניות יוקרה סופר מזהמות אפשר לקזז את הפגיעה הסביבתית שלהן עם מכירת מכוניות שלא מייצרות זיהום בכלל. הרעיון הוא שהממוצע של כל המכוניות שמוכרת יצרנית מסוימת לא יהיה גבוה מ-115.1 גרם CO2 לקילומטר (93.6 החל משנת 2025).

השיטה העקומה הזאת, שנקראת "ממוצע זיהום אוויר לצי רכב", יובאה מארצות הברית וגם שם היא משמשת למסחר ב"זכויות זיהום אוויר" (שהכניס ל'טסלה' מיליארדי דולרים).

כעת, בעקבות הדוח האחרון, ממליץ בית הדין האירופאי לזנוח את המודל הקיים ולאמץ את השיטה הבריטית ולעבור לקביעת "יעדים שמבוססים על אחוז מינימלי של כלי רכב עם אפס פליטות".

בדוח של בית הדין האירופאי לביקורת מובעת (ביקורת) קשה על "דפוסי הטעינה בעולם האמיתי" של היברידיות-נטענות ובעיקר דרישה לשנות את אופן החישוב של פליטת המזהמים שלהן. לא פחות חשוב: מובעת גם "דאגה מן הדומיננטיות של "רכבי שטח כבדים" ושל רכבי יוקרה, שם התגלו פערים משמעותיים במיוחד בין נתוני "העולם האמיתי" לבין נתוני המעבדה.

בשורה תחתונה הדוח קורא להגדלת שיעור המכירה והשימוש בכלי רכב חשמליים או, בלשון הדוח, "האתגר המרכזי לעמידה ביעדי הפחתת פליטות לשנת 2030 ואילך יהיה להבטיח קליטה מספקת של כלי רכב מאופסי פליטות… באופן ספציפי יהיה חשוב להתייחס למחיר של כלי רכב חשמליים, לספק להם תשתית טעינה מספקת ולהבטיח אספקה של חומרי גלם לייצור סוללות".

בהודעת בית הדין לביקורת נכתב: "על הנציבות האירופאית להעריך את ההיתכנות, העלויות והתועלות של השינויים הבאים ברגולציית ה-CO2 ולהחליף את היעדים הנוכחיים… ביעדים שמבוססים על נתח מינימלי של כלי רכב מאופסי פליטה".

הצד השני של המטבע הוא צפי להתייקרות משמעותית במחיריהם של כלי רכב עם מנועי בעירה גדולים ובמיוחד של כלי רכב גדולים וכבדים כמו "רכבי שטח" ורכבי יוקרה. למעשה – יש מצב שהנתנים שפורסמו כעת יניעו מחדש את הדרישה שהעלתה בשנת 2019 מפלגת הירוקים הגרמנית להגבלת מכירתם של קרוסאוברים גדולים ו/או להעלות את המיסוי שהם נדרשים לשלם ואולי אפילו למצוא דרך לאסור לחלוטין מכירה שלהם.

עם זאת, בשונה מאיתנו האירופאים עובדים באופן מסודר ותקנות חדשות לא מתקבלות שם כלאחר יד. החקיקה הקיימת כרגע לא תשתנה בשנה וחצי הקרובות וכך גם שיטת WLTP על נתוני האופטימיים. למען האמת – יצרניות הרכב האירופאיות "ניצלו" ממש לאחרונה מהחמרה משמעותית של תקני הפליטה עם כניסתה לתוקף של תקינת 'אירו 7'. מבחינה מעשית לא צפוי, לכן שנתחיל להרגיש שינוי כלשהו בתקני הזיהום ובהכבדת היד על תעשיית הרכב לפני שנת 2026.

לקריאה נוספת:

האם כדאי להחליף סוללה מקולקלת במכונית היברידית בת 7 שנים או יותר?
סוף עידן הבעירה הפנימית: מנועי בנזין ודיזל מניעים באופן עצמאי את פחות ממחצית המכוניות החדשות שנמכרו השנה באירופה
כל טכנולוגיות המנועים המתקדמות והמסובכות לא מועילות: מכוניות פולטות זיהום בדיוק כמו לפני 12 שנים

יש לך רכב בן 12 שנים שלא עבר טסט בגלל זיהום אוויר? קבל 6,000 דולר לקניית רכב חשמלי חדש

The post תעשו פרצוף מופתע: צריכת הדלק האמיתית של הרכב שלכם הרבה יותר גבוהה ממה שמספרים באולם התצוגה appeared first on TheCar.

כבר ברבעון השלישי של השנה צפויה חברת FinDreams – חברת הבת של BYD – להשיק דור שני של סוללת הלהב הייחודית לה.

BYD השיקה דור ראשון של סוללת להב בשנת 2020 וזו חוללה מהפכה גם מבחינת הכימיה שלה – ליתיום ברזל פוספט (LFP) שמציעה אלטרנטיבה פחות יקרה ועם צפיפות אנרגיה נמוכה רק במעט מזו של סוללות ניקל קובלט מנגן (NCM), ובעיקר מבחינת אופן האריזה של תאי הסוללה.

סוללות להב ארוזות במארזים צרים וארוכים שמונחים בתוך מארזים שמותאמים לרכב בו הם מותקנים, וכך הוגדל בכ-50% הניצול של נפח המארז.

BYD אמנם שיפרה בשלוש השנים האחרונות את הכימיה והצליחה להעלות את צפיפות האנרגיה של סוללות להב מכ-140 וואט שעה לקילוגרם ל-150, אבל השיפור שצפוי להיות מושק עם הדור השני של הסוללות יהיה יותר משמעותי.

וואנג צ'ואנפו, מייסד BYD ויו"ר החברה, חשף לא מכבר את תוכניות ההשקה של הדור השני במהלך פגישה פומבית להצגת הדוחות הכספיים של החברה. לדבריו, סוללת דור שני תהיה קטנה וקלה יותר לאותה תכולת אנרגיה – וזה יסייע להארכת הטווח של כל רכב שבו היא תותקן, כמו גם להגדלת הנפח השימושי של כלי הרכב.

יעד קרוב של BYD, שנראה כמעט בר השגה, הוא להציג מכונית מייצור סדרתי עם טווח נסיעה של 1,000 קילומטרים בין טעינות (לפי התקן הסיני). מבחינת BYD מדובר באירוע רב משמעות היות שגם כיצרנית סוללות וגם כיצרנית רכב היא מתמודדת עם פיתוחים חדשים מתחום הסוללות – בהם סוללות מצב מוצק וסוללות "מצב מוצק למחצה" כמו אלה שהוצגו לאחרונה על-ידי 'ניו'.

השערות ודיווחים בסין מדברים על תכולת אנרגיה של סביב ה-190 וואט שעה לקילוגרם בדור השני של סוללות הלהב, ועם נתון כזה אנחנו מדברים על סוללות ה-LFP המתקדמות ובעלות הביצועים הטובים ביותר עד כה.

לקריאה נוספת:

בדרך לישראל עוברים בשטוטגארט: BYD ומרצדס חושפות מכונית חשמלית חדשה

"חשמל זול יותר מנפט": הוזלת המחירים של BYD מכוונת לראש של טויוטה ופולקסווגן

סוללות הלהב של BYD יותקנו גם אצל יצרניות רכב חשמלי באירופה ואמריקה

The post דור שני לסוללות הלהב של BYD יושק עוד השנה appeared first on TheCar.

מלחמת המחירים בסין עולה שלב נוסף: BYD, יצרנית הרכב שמובילה את מכירת כלי הרכב החשמליים והמחושמלים בסין ובעולם, הפחיתה לאחרונה את המחירים של יותר מ-170 גרסאות של עשרות דגמים, כלומר כמעט את כל מגוון כלי הרכב שהיא מוכרת. המטרה: להגדיל עוד יותר את היקף המכירות בשוק הביתי.

במסגרת קמפיין שיווקי חדש שהושק תחת הסיסמה "חשמל זול יותר מנפט" הופחת, למשל, מחירה של 'סי גאל' ('שחף'), החשמלית הקטנה ביותר של BYD, ב-5% והיא נמכרת מעתה תמורת פחות מ-10,000 דולר. מחירה של מכונית הסדאן הנמכרת ביותר שלה, 'קין פלוס', הופחת בכ-20% (!) וגרסת הבסיס שלה עולה מעתה כ-11,000 דולר.

כזכור, מי שהציתה את מלחמת המחירים בסין בסוף שנת 2022 הייתה טסלה, שחוללה מהומה שטרם נרגעה עד היום. בסיכום שנת 2023 עקפה BYD את טסלה במכירות אבל כעת נראה שאנשיה לא מסתפקים בזה. הקמפיין החדש של BYD מוגדר שם כאחד מסבבי ההנחות האגרסיביים ביותר במלחמת המחירים הזאת, ובמהלכו ממצבת היצרנית הסינית את רוב הדגמים החשמליים וההיברידים-נטענים שלה מול דגמים מקבילים עם מנועי בעירה.

הנפגעות המידיות, בשלב זה בסין, הן טויוטה ופולקסווגן שלא הגיבו מהר בשוק "האנרגיה החדשה" ואין להן מספיק דגמים חשמליים והיברידים-נטענים. מסע הפרסום של BYD מתמקד בלקוחות שלהן ובכל מי שהתעניין עד כה במכוניות עם מנועי הבעירה בניסיון לשכנע אותו לזנוח את מכוניות הבנזין ולעבור לחשמליות. הקמפיין השיווקי מכוון גם אל לקוחות שמתגוררים בערים קטנות ובאזורים כפריים אשר לא יכלו בעבר להרשות לעצמם רכב חשמלי.

סוכנות הידיעות בלומברג מדווחת מסין שהעוצמה של הפחתת המחירים זעזעה אפילו שחקנים ותיקים שמכירים היטב את שוק הרכב ההיפר-תחרותי בסין. מזכ"ל איגוד מכוניות הנוסעים הסיני, קוי דונגשו, כתב בבלוג שלו בשבוע שעבר ש"ההנחות הפכו אינטנסיביות במיוחד והגיעו לרמה מדהימה".

הפחתת המחירים באה לידי ביטוי מיידי בטבלת המכירות שבה ניכר זינוק חד במכירות של צ'ין פלוס וסי גאל. שתי אלה נכנסו לחמישיות הראשונות בטבלאות מכוניות הסדאן וההאצ'בק הנמכרות ביותר בחודשיים הראשונים של השנה. בסיכום חודש פברואר היוו המכירות של "רכבי אנרגיה חדשה" כ-35.8% מסך המכירות של מכוניות חדשות.

עם זאת, הפחתת המחירים של המותג BYD לא בהכרח תפגע בשורת הרווח של הקבוצה כולה וייתכן שיש לה הצדקה נוספת מעבר לרצון להגדיל את נתח השוק ואת היקף המכירות. BYD לא נגעה במחירי דגמי מותג היוקרה החדש שלה – יאנגוואנג, שם היא שומרת על שולי רווח גבוהים במיוחד.

לקריאה נוספת

סין מחזירה הטבות מס לרכב חשמלי. אצלנו הן עומדות להסתיים
תעריפי אגרות הרישוי לרכב ושירותי משרד התחבורה מזנקים ב-1 באפריל
רוב הלקוחות בארצות הברית רוצים לקנות רכב חשמלי אבל היצרניות מפסידות 6,000 דולר על כל אחד שהן מוכרות
ניו ואקספנג יורדות אל העם עם מותגים מוזלים. בקרוב גם באירופה ובישראל

The post "חשמל זול יותר מנפט": הוזלת המחירים של BYD מכוונת לראש של טויוטה ופולקסווגן appeared first on TheCar.

קבוצת סטלנטיס, אשר רכשה אך לפני כחצי שנה כחמישית מיצרנית הרכב הסינית 'ליפמוטור' תמורת 1.5 מיליארד אירו, תייצר את המכונית הקטנה T03 במפעל של פיאט בפולין, וזה מעלה מספר אפשרויות מעניינות לגבי עתיד המותג הזה בישראל.

T03 הקטנה היא הדגם הראשון, והיחיד בינתיים, שליפמוטור מוכרת בישראל, ולמרות שזאת המכונית החשמלית הכי פחות יקרה שמוצעת בארץ היא לא זכתה עד כה להצלחה מסחרית – בין השאר בגלל רמת אבזור בטיחותי נמוכה מאוד שאיתה היא מיוצרת. מאז סוף שנת 2022 נמכרו בארץ פחות מ-600 יחידות שלה.

העובדה שסטלנטיס, האיחוד של קבוצת פיג'ו-סיטרואן עם פיאט-קרייזלר, רכשה נתח מ'ליפמוטור' כדי לקצר לעצמה כמה שנות פיתוח אל זירת הרכב החשמלי אינה חדשה. גם אין חדש בכך ששני הארגונים הכריזו על מיזם משותף שמעניק לסטלנטיס זכויות בלעדיות לבנות, לייצא ולמכור את כל מוצרי ליפמוטור מחוץ לסין, וזאת כדי לפתור לשני הצדדים כמה וכמה כאבי ראש – בעיקר בתחומי שיווק ומחסומי תקינה.

אלה שעל פי פרסומים מסוף השבוע באירופה מסתבר שהמיזם הזה קורם עור וגידים בקצב מהיר, וגורמים בסטלנטיס בחרו לייצר את T03 במפעל Tychy של פיאט בדרום פולין.

מפעל זה, אחד החשובים ביותר עבור פיאט, שלח לישראל במהלך עשרות השנים האחרונות נתח משמעותי מכל המכוניות שפיאט מכרה אצלנו. לאורך השנים יוצרו שם, בין השאר, פיאט אונו, פונטו, בראבו, מריאה, פנדה, וקרוב יותר לימינו – פיאט 500 הקונבנציונלית והדור היוצא של לנצ'יה אפסילון.

ההיסטוריה של מפעל טיכי, שפועל בפולין בחבל שלזיה שסמוך לצ'כיה ולסלובקיה, מתחילה בשנת 1971 כאשר ממשלת פולין הקימה את יצרנית הרכב FSM ורכשה מפיאט רישיון לייצור דגמי פיאט 126. דגם זה, לדורותיו, יוצר בטיכי במשך 27 שנים, עד לשנת 2000. בשנת 1992 רכשה פיאט את גרעין השליטה ב-FSM והקימה את פיאט אוטו פולין אשר משמשת מאז כאחת הזרועות החשובות של פיאט באירופה.

עם זאת, לנוכח ההחלטה של סטלנטיס לייצר את לנצ'יה אפסילון החשמלית החדשה בספרד, ואת פיאט 500 החשמלית במפעל מיראפיורי שבטורינו, איטליה – האופרציה הפולנית של פיאט נותרה פנויה לעבודה. מאידך – בטיכי מייצרים כבר את ג'יפ אוונג'ר ומכינים את קווי הייצור לקראת אלפא רומיאו 'מילאנו' החדשה, שצפויה להיחשף בחודש הבא.

מסין לפולין ומפולין למודיעין

כמו בכל איחוד של חברות מתקיימת מאחורי הקלעים של סטלנטיס מסכת סבוכה מאוד של פוליטיקה פנים ארגונית כמעט בכל רמה אפשרית. קרלוס טבראס, מי שניהל את פיג'ו-סיטרואן והציל אותה מפשיטת רגל מהדהדת, מחזיק באופן רשמי בהגה של הספינה הזאת אבל מאחוריו מנשבות רוחות שונות שמוצאות מידי פעם ביטוי מטריד בהצהרות של בעלי השליטה השונים. מעל כל זה יש להוסיף את המנטליות השונה של האיטלקים, הצרפתים והאמריקנים, עניינים של יחסי עבודה וארגוני עובדים, בחישה של פוליטיקאים צרפתים (לממשלת צרפת יש מניות מיעוט בסטלנטיס) ופוליטיקאים איטלקים – והמתח שקיים בין 15 מותגי הקבוצה שלא לכולם יש זכות קיום בעתיד.

פרויקט ליפמוטור – מכירה באירופה ובעולם של דגמים סינים שמיוצרים באירופה – רגיש מספיק בפני עצמו מבחינה פוליטית. בנוסף, אנשי השיווק של סטלנטיס חייבים להתמודד כעת עם האחריות למיתוג ולשיווק של המותג הסיני ברחבי אירופה ובחירת זכיינים מתוך רשתות השיווק של כלל המותגים שלהם או מחוצה להן.

מן הצד של ליפמוטור אין היגיון לבזבז אנרגיה נוספת על נושאי תקינה ושיווק באירופה וכל האחריות הזאת עברה כבר למיזם המשותף בינה לבין סטלנטיס. השאלה החשובה ביותר לשני הצדדים היא "איך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?", כלומר איך לנצל את היתרונות של מחקר ופיתוח ושל ייצור בסין בלי להסתבך עם מיסוי של האיחוד האירופאי.

הפתרון, כך מסתמן, הוא לשלוח מסין לפולין "קיטים" להרכבה, מה שמכונה בתעשיית הרכב "מכוניות מפורקות למחצה" או SKD (Semi-knocked down): ליפמוטור תייצר את רוב חלקי המכונית בסין אבל לא תרכיב אותם באופן מלא, או שאפילו תפרק חלקים שהורכבו ותארוז אותם במכולות שיישלחו לפולין. ימיה של ה"קומבינה" הזאת ארוכים כמעט כמו ימיה של תעשיית הרכב כולה ולאורך השנים נועדו בעיקר כדי לעקוף תקנות מס, ובעתיד נדע כיצד מתייחסות לכך בימינו רשויות האיחוד האירופאי.

מבחן ראשון של הרעיון הזה צפוי להתחיל כבר בעוד שלושה חודשים עם "הרכבתה" בפולין של ליפמוטור T03 אשר מיוצרת כרגע בסין ומשווקת במספר שווקים במערב אירופה תמורת כ-20,000 אירו (כ-79,000 שקלים).

מה שיותר מעניין בפרספקטיבה ישראלית זה מי יקבל את האפשרות למכור אצלנו כלי רכב שיישלחו מסין לפולין ומשם למודיעין.

בשונה מכל המיזמים האחרים של סטלנטיס – שרובם ככולם החלו כפרויקטים מובחנים או בצד של פיג'ו-סיטרואן או בצד של פיאט-קרייזלר, רכישת נתח בעלות ב'ליפמוטור' בוצעה על-ידי הקבוצה המאוחדת, סטלנטיס. לכאורה זה לא מקנה עדיפות לחלק כזה או אחר בתוך הארגון. בנוסף, מיזם הייצוא של דגמי ליפמוטור, והשיווק שלהם מחוץ לסין, מבוצע במסגרת חברה חדשה לגמרי ונפרדת שבה ליפמוטור מחזיקה רק 49% וסטלנטיס מחזיקה 51%. סביר, לכן, שלאנשי המיזם המשותף יש אוטונומיה יחסית בתוך הארגון הגדול שנקרא סטלנטיס, ובכלל זה גם לגבי בחירת השותפים העסקיים שלהם.

זיכיון היבוא והשיווק של ליפמוטור בישראל נמצא כעת בידי קבוצת 'מטרו מוטור', יבואנית האופנועים הגדולה ביותר בארץ ומי ששליש מן הבעלות בה שייך לקבוצת קרסו מוטורס. אבל אם ליפמוטור תפסיק לייצר בסין מכוניות עם תקינה אירופאית – למטרו לא יהיה מה למכור כאן. שאלת מיליון השקלים היא מי כן ייצג בישראל את המיזם המשותף של סטלנטיס וליפמוטור?

פיאט-קרייזלר מיוצגת בישראל על-ידי חברת סמלת שכבר מייבאת מותגים סינים (הונגצ'י ו-WEY) ואילו פיז'ו-סיטרואן מיובאת על-ידי דוד לובינסקי שמייבאת גם את MG הסינית. סמלת, בעידן המודרני שלה, הפגינה עד כה יותר "מרפקים" בהשתלטות על מותגים חדשים מתחום המכוניות אבל גם דוד לובינסקי היא סופרמרקט של עשרות מותגים מתחומים שונים. אגב, לא מיותר להזכיר שדגמי ליפמוטור מיובאים גם ביבוא מקביל על-ידי 'אוטומקס'.

אין מניעה שמנהלי המיזם החדש, למרות שהוא נשלט על-ידי סטלנטיס, יחליטו להותיר את זיכיון היבוא בידי מטרו, חברה שהיא כמעט מונופול בתחום הדו גלגלי והופכת בהדרגה למתמודדת מעניינת בשיווק מכוניות, עם מותגי 'וויה' ו'דונגפנג'.

האם להחלטה של סטלנטיס להרכיב את T03 בפולין תהיה משמעות בבחירת הנציגה שתייצג את האופרציה הגלובלית של ליפמוטור בישראל? לא בהכרח. בסטלנטיס יכולים לבחור להרכיב בעתיד דגמים שונים של ליפמוטור, כמו הקרוסאובר C10 שמכירתו באירופה צפויה להתחיל בקרוב, במפעלים אחרים של הקבוצה, כאלה שמייצרים מכוניות מתוצרת סיטרואן למשל.

דבר אחד בטוח: החלטות לגבי עתידה של ליפמוטור בישראל כבר התקבלו בסין, ובתוך חודשים ספורים, או קודם לכן, נדע עליהן גם בישראל. עוד קודם לכן תחל בגרמניה, צרפת, איטליה וספרד מכירתו של C10.

קרלוס טבארס, מנכ"ל סטלנטיס, אמר בחודש שעבר שהקבוצה שבראשה הוא עומד "יכולה לבנות באירופה, בצפון אמריקה ובשווקים אחרים מכוניות חשמליות שמבוססות על דגמי ליפמוטור" וכך לענות על הצורך שלה להתמודד ביצרניות הרכב החשמלי הסיניות עם דגמים זולים.

לקריאה נוספת:

הסיפור של ליפמוטור

המכונית החשמלית האירופאית הזולה בדרך אלינו. תגידו תודה לסין

שתיים אוחזות בדונגפנג: גם מטרו מוטור וגם יוניברסל מוטורס טוענות שהן אלה שמחזיקות בזיכיון היבוא של קבוצת הרכב הסינית

Voyah: יצרנית רכב סינית בת שנתיים מושקת בישראל אל שוק היוקרה

The post האם המכוניות החשמליות של ליפמוטור הסינית יגיעו אלינו מפולין ומי ימכור אותן בארץ? appeared first on TheCar.

"לאחרונה נוצר נרטיב לפיו הביקוש בארה"ב לרכבים חשמליים נעצר. בפועל, מכירות הרכב החשמלי צמחו בשנת 2023 ב-50% אבל הבעיה היא שהתעשייה צפתה צמיחה של 70%. כתוצאה מכך נערם מלאי והתפתחה מלחמת מחירים ששלטה בכותרות. יצרניות רכב קיצצו מאז את יעדי הייצור ועיכבו השקות של מוצרים חדשים. כדי להוסיף לתחושה הפסימית הכללית, לקוחות מוסיפים להביע חשש מפני עלויות גבוהות, ערכי מכירה לא ידועים, חוויות טעינה מתסכלות וטווח נסיעה שמתקצר במזג אוויר קר". כך, בין השאר, נכתב בדוח מעניין שפרסמה אמש (ד') חברת הייעוץ האמריקנית Boston Consulting Group.

BCG, שנוסדה לפני 61 שנים, היא חברת ייעוץ גלובלית שמתיימרת "לקרוא תיגר על חשיבה מסורתית ולהביא נקודות מבט חדשות לבעיות הקשות ביותר". לנוכח גל הפרסומים אודות מותו בטרם עת של עידן הרכב החשמלי חיברו אנשי החברה דוח מיוחד שמבוסס בין השאר על סקר שערכו בינואר האחרון בקרב 3,000 בעלי רכב אמריקנים.

בשורה תחתונה, הממצא החשוב בסקר הוא שבנוסף לכ-6% מבעלי הרכב בארה"ב שכבר מחזיקים ברכב חשמלי 38% מהצרכנים אומרים שהם מתכננים לרכוש רכב חשמלי כרכב הבא שלהם, ו-27% נוספים שוקלים לעשות את זה בעתיד. במילים פשוטות: 71% מבעלי הרכב בארה"ב קנו, יקנו או עשויים לקנות רכב חשמלי.

ממצאים לא פחות חשובים, שבחלקם עשויים להסביר את גל הפרסומים האחרון, עוסקים בציפיות של בעלי הרכב מתעשיית הרכב ומן המוצרים שבעלי הרכב רוצים לקבל: לקוחות רוצים מחירים נמוכים יותר, ביצועים טובים, מגוון רחב של דגמים וגישה טובה יותר לעמדות טעינה מהירות. נכון להיום – כך עולה בבירור מן הסקר – יצרניות הרכב עדיין לא עומדות בציפיות של הלקוחות.

מאידך – יצרניות הרכב לא ממהרות להרוג את תרנגולות הבעירה הפנימית שמטילות להן ביצי זהב, במיוחד כאשר על כל מכונית חשמלית הן מפסידות כרגע 6,000 דולר וגם בעתיד הנראה לעין יוכלו לצמצם את ההפסד הזה רק ב-50%. מבחינתן, וגם בראיה כוללת של תעשיית הרכב האמריקנית, הדרך היחידה להתגבר על ה"לופ" הזה היא "השיטה הסינית": תמיכה ממשלתית במסגרת תוכנית סדורה וארוכת טווח.

כפי שפרסמנו כאן בעבר, ממשל ביידן השקיע מאות מיליארדי דולרים בקידום התעשייה האמריקנית באמצעות חקיקה שנועדה להתגבר על המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות קורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה, וגם במסגרת השאיפה לצמצם באופן דרסטי את פליטת גזי החממה. היעד שהוצב על-ידי הממשל הוא שבשנת 2032 יהוו המכירות של כלי רכב חשמליים לפחות 60% מכלל מכירות הרכב בארה"ב.

מן הניתוח של BCG עולה במשתמע שאם ממשל ביידן יישאר בשלטון, או אם דונלד טראמפ ייבחר וממשל חדש לא יהפוך את הקערה על פיה – יתמכו "רגולציה מאוזנת", מגוון רחב יותר של דגמי רכב חשמלי, ועלות בעלות כוללת נמוכה יותר מעלות הבעלות על כלי רכב עם מנועי בעירה בתרחיש שבו נתח השוק של רכב חשמלי יהיה גבוה יותר מ-40% כבר בשנת 2030.

אפשר לעמוד בדרישות של הלקוחות

החל ברבעון האחרון של 2023, וביתר שאת מאז תחילת השנה, נשמעו בארה"ב קולות רבים בתעשיית הרכב שניסו לצייר תמונה לפיה יצרניות הרכב מפסידות יותר מידי כסף על כל רכב חשמלי שהן מוכרות – ושהן נאלצות לצמצם את ההשקעות שלהן בתחום ואת יעדי המכירה העתידיים שלהן. חדי שמיעה יכלו לזהות את הרצון של יצרניות הרכב הוותיקות להוסיף לייצר כלי רכב עם מנועי בעירה ולהדוף, או לפחות לדחות, תקנות זיהום אוויר מחמירות והולכות שמאיימות להטיל עליהן קנסות ולפגוע ברווחיות שלהן.

כאשר מוסיפים לצלילים האלה את ממצאי הסקר של BCG – שבוודאי אינם זרים לקברניטי תעשיית הרכב, קל להבחין בפער שבין מה שתעשיית הרכב הוותיקה מסוגלת להציע כרגע לבין מה שלקוחות באמת רוצים לקנות. זה בהחלט יכול להסביר את "זעקת הקוזאק הנגזל" של יצרניות הרכב.

הסקר של BCG כלל, כאמור, 3,000 צרכנים ונועד להבין את הפרופילים הדמוגרפיים, עמדות הציבור והחסמים לאימוץ רכב חשמלי בקרב לקוחות שמתכוונים לקנות רכב חדש. באמצאות הנתונים שנאספו בוצעה הערכה של היקף הביקוש הפוטנציאלי במקרה שבו יצרניות רכב ובעלי עניין אחרים יעמדו בציפיות הציבור.

כאמור, הממצא העיקרי הוא שכ-71% מן הלקוחות הפוטנציאליים מעוניינים שהרכב הבא שלהם יהיה חשמלי, אבל רף הדרישות של הנשאלים עומד על זמני טעינה מהירה של 20 דקות וטווח נסיעה של 560 קילומטרים בין טעינות. בנוסף, הנשאלים רוצים שמשך הזמן שמתבזבז על עצם החיבור לעמדת טעינה מהירה – בין אם בהמתנה לעמדה פנויה ובין אם בעיקוף שצריך לבצע כדי להגיע לאחת כזאת, לא יעלה על חצי שעה.

שתי דרישות קריטיות נוספות הן המחיר – שלא יעלה על 50,000 דולר, ועלות הבעלות הכוללת (TCO) – כלומר סך עלויות התפעול (מימון, ירידת ערך, ביטוח, מחיר האנרגיה וכו') שלא יהיו גבוהות מאלה של רכב עם מנוע בעירה פנימית.

ההוכחה שאפשר לעמוד בציפיות של לקוחות היא יונדאי איוניק 6 שמחיריה בארה"ב הופחתו כבר בשנה שעברה ולפחות ברמת המוצר היא מסמנת V על כל הדרישות שהעלו הנסקרים. האם יצרניות הרכב האמריקניות מסוגלות לעמוד בתחרות מול יונדאי? כנראה ששם נעוצה התשובה לשאלה שנשאלה בתחילת הדברים.

מי הם לקוחות הגל הבא?

"הפרופיל של גל המאמצים הבא דומה לזה של בעלי הרכב החשמלי הנוכחיים", כותבים אנשי BCG. "רוב רוכשי הגל הבא יכולים להתקין בבתיהם עמדות טעינה ובסבירות רבה יש במשק הבית שלהם רכב נוסף, משני. מבחינה דמוגרפית, הצרכנים בשתי הקבוצות נוטים להיות גברים בעלי השכלה אקדמית בני דור המילניום עם הכנסה גבוהה יחסית. באופן כללי, הם פחות רגישים למחיר, נלהבים יותר מטכנולוגיה, ונוטים יותר להתמכר לרכישת יוקרה מאשר הממוצע בשוק הרכב האמריקני".

עם זאת, אנשי BCG מזהירים ש"יצרניות רכב חייבות להיות מודעות להבדלים חשובים בקבוצת קונים זאת. מאמצי הגל הבא נותנים עדיפות גבוהה יותר לעלויות התפעול ולמותגי רכב מבוססים מאשר בעלי הרכב החשמלי הנוכחיים. הם גם נוטים להתעניין פחות בתכונות ייחודיות לרכב חשמלי כמו קופסת אחסון קדמית ( "frunk") ובמערכות "טכנולוגיות" של מידע ובידור.

אנשי BCG מדגישים שנכון להיום, למעט יונדאי איוניק 6, אף רכב או יצרנית רכב לא עומדים באתגר הדרישות שעולות מן הסקר במונחי מחיר, טווח נסיעה וכיוצא באלה. טסלה 'מודל 3' מתקרבת לדרישות אבל לא עומדת בהן. יחד עם זאת, לדעתם רוב יצרניות הרכב מסוגלות לעמוד בדרישות אם יחליטו שהן מעוניינות לעשות את זה (במקום ללכת על הפתרון הקל של לבכות לרגולטור).

"יצרניות רכב יכולות לעשות צעדים גדולים בהפחתת זמני הטעינה, הארכת טווח הנסיעה והפחתת עלויות השימוש", נכתב בדוח. "התקדמות הושגה בכימיה של סוללות, בממירי מתח יעילים יותר, הוזלת המנועים החשמליים, יישום של ארכיטקטורת חשמל במתח של 800 וולט בכלי הרכב לצורך טעינה מהירה ושכלול אוטומציית ייצור הרכב…

בנוסף, יצרניות רכב יכולות לעשות שימוש יעיל יותר בטכנולוגיות אלה באמצעות פתרונות ניהול אנרגיה חכמים יותר שממטבים את השימוש בסוללה ואת הקירור שלה וממזערים את הפסדי החשמל. יצרניות רכב יצטרכו גם להציג פלטפורמות חדשות בעלות נמוכה לשוק ההמוני ולמנף את הפלטפורמות הגדולות שלהן כדי לענות על ביקוש שלא נענה לקרוסאוברים עם שלוש שורות מושבים".

אתגר ה-6,000 דולר

"האתגר הגדול ביותר עבור יצרניות רכב הוא לייצר את הדור הבא של כלי רכב חשמליים באופן רווחי. להערכתנו, רוב יצרניות הרכב מפסידות כעת כ-6,000 דולר על כל רכב חשמלי שהן מוכרות ללקוח תמורת 50,000 דולר אחרי הטבות מס…
אנחנו מעריכים גם שיצרניות הרכב יוכלו לצמצם בטווח הזמן הקרוב רק מחצית מפער העלויות הזה באמצעות בחירות טכנולוגיות נכונות ויתרון לגודל שיושג כאשר תגדל תפוקת מפעלי הייצור… צריך גם לקחת בחשבון את ההשפעה של היבוא הסיני המתקרב שצפוי "לכווץ" עוד יותר את מחירי המכירה של רכב חדש ולהחריף את אתגר הרווחיות. בשלב מסוים, זה יהיה בלתי נסבל עבור יצרניות רכב להפסיד כסף על כל רכב שהן מוכרות".

יצרניות הרכב בארצות הברית יכולות לסגור את פערי המחיר ולהרוויח כסף על כלי רכב חשמליים אבל לצורך זה הן חייבות להגדיל במידה ניכרת את התפוקה שלהן ולצמצם את העלות של כל מכונית שהן מוכרות. יהיה להן קשה לבצע את זה בשוק האמריקני ללא תמיכה – קל להבין את זה כאשר לומדים את מה שעשתה ממשלת סין בשוק הביתי שלה – ואנשי BCG מצביעים בדיוק על המקומות שבהם צריך לתת גז.

"סגירת פער העלות-רווחיות תדרוש עזרה ממקומות אחרים, בין אם באמצעות תוכניות התייעלות אגרסיביות יותר, תמיכה ציבורית נוספת או שניהם. קובעי מדיניות יכולים לשקול לקשר תמריצים פיננסיים ליעילות כוללת של טווח נסיעה כדי לתמרץ את יצרניות הרכב להשקיע בתחומים החשובים ביותר ללקוחות. גם המערכת האקולוגית של טעינה תצטרך למצוא דרך להשקיע בחוכמה בהפיכת רשת של מטעני 350 קילוואט לזמינה ואמינה יותר, מתוך הכרה בכך שהביקוש לעמדות טעינה כאלה עשוי להתפוגג בטווח הארוך ככל שטווח הרכב יגדל".

שורה תחתונה, כמה מכוניות חשמליות ימכרו?

"המודלים שלנו מצביעים על כך שניתן להגיע עד ל-12% מרוכשי הרכב עם הטכנולוגיה הקיימת כיום", כותבים האנליסטים של BCG וזה אומר הכפלה של שיעור החדירה הנוכחי. "התחזית האופטימית שלנו", הם מוסיפים, "היא שניתן יהיה להגיע לעד 30% מהקונים בארה"ב כאשר היצע הדור הבא יהיה בייצור מלא בשנים הקרובות; מדובר בביקוש פוטנציאלי של כ-4.5 מיליון יחידות…
לא ברור אם כל התנאים האלה יכולים להתקיים. אם יצרניות רכב לא יצליחו לשפר את הרווחיות הן צפויות לעכב את ההשקות שדרושות לשיפור משמעותי של ביצועי הרכב. חששות מהתדרדרות הסוללה ומערכי מכירה חוזרת עלולים להפחיד צרכנים מרכישת רכב חשמלי – או שאותם חששות לגבי ערכי מכירה חוזרת עלולים לדחוף אותם לעבר שוק המכוניות המשומשות. בתרחיש שמרני יותר, אנו מעריכים כי הביקוש יהיה קרוב יותר ל-20%, או סביב 3 מיליון יחידות".

אנשי BCG מסכמים את הדוח שלהם במסר המעניין הזה: "כאשר 70% מהצרכנים בארה"ב הצהירו שישקלו לקנות רכב חשמלי – הזדמנות השוק קיימת. אבל האם יצרניות רכב ובעלי המניות שלהן יתגברו על אתגרי הרווחיות וישקיעו את ההשקעות הנדרשות? האם קובעי המדיניות ומקימי תשתיות הטעינה יעשו את המוטל עליהם? תשובות לשאלות אלה יקבעו את קצב המעבר לרכב חשמלי בארה"ב".

לקריאה נוספת:

אל תמהרו להספיד את הרכב החשמלי: בקרוב הוא יהיה יותר זול מרכב עם מנוע בעירה
הצניחה בביקוש לרכב חשמלי באירופה ובעולם חייבת להוריד את מחירי המכוניות בישראל
סקודה אפיק: כך נראה קרוסאובר חשמלי אירופאי שיעלה פחות מ-25,000 אירו
טעינה אלחוטית לרכב חשמלי בדרך אלינו: במכון שסייע בפיתוח פצצת האטום טוענים יונדאי קונה בהספק של 100 קילוואט

The post רוב הלקוחות בארצות הברית רוצים לקנות רכב חשמלי אבל היצרניות מפסידות 6,000 דולר על כל אחד שהן מוכרות appeared first on TheCar.

רבות מיצרניות הרכב לקחו אותנו בשנים האחרונות לסיבוב מסוכן: במטרה לחסוך לעצמן כסף הן העלימו בהדרגה רבים מכפתורי השליטה החשובים במכוניות והתפקוד שלהם מבוצע על גבי מסכי מגע שהולכים ותופסים שטח גדל והולך מול הנהג.

כמעט בכל מבחן דרכים בשנים האחרונות מצאנו את עצמנו כותבים שהתוצאה מסוכנת: כדי להפעיל את מיזוג האוויר, להחליף את מקור השמע ברכב או לפתוח חלונות צריך לדפדף בין תפריטים על מסך המגע, וזה גורם לאובדן קשר עם מה שמתרחש על הכביש.

לא עוד!

מנהלי פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם הרכב, Euro-NCAP אשר שינה לפני כ-25 שנים מקצה לקצה את ההתייחסות של תעשיית הרכב לבטיחות, קיבלו החלטה מתבקשת מאליה והודיעו שהחל מינואר 2026 הם לא יעניקו ציון מרבי לכלי רכב שלא יימצאו בהם כפתורי שליטה פיזיים לפונקציות שנעשה בהן שימוש רב.

ל-Euro-NCAP אין אמנם סמכויות רגולטוריות, והוא לא יכול לחייב את יצרניות הרכב לעשות דבר, אבל יש לו כלי נשק הרבה יותר אפקטיבי: אף יצרנית רכב לא יכולה להרשות לעצמה לפשל במבחנים ולוותר על ציון מרבי של חמישה כוכבים.

יצרניות רכב טוענות אמנם שהן העבירו את השליטה בפונקציות שונות אל מסכי המגע והעלימו כפתורים פיזיים לטובת "יעילות" או רצון להציע "אווירה הי-טקית" – אבל אל תאמינו לשטויות האלה. לוויתור על כפתורים פיזיים יש סיבה הרבה יותר פשוטה: כסף.

מאחורי כל כפתור, מתג ומנוף פיזי בתא הנהג יש מערכת חשמל שכוללת צמת חוטים, מגעים, מחברים ומקור מתח. התקנת כל כפתור דורשת הנדסה הרבה יותר מסובכת מכפי שניתן לדמיין כך שאף חוט לא יפריע לחוטים אחרים ולמערכות אחרות בלוח המכשירים ובתא הנוסעים.

העלמת מתגים חוסכת ליצרניות הרכב המון כסף וזמן פיתוח ומעניקה להן גמישות גדולה לשינויים ושיפורים גם בכלי רכב קיימים – באמצעות עדכוני תוכנה פשוטים.

אלא שהמחיר כבד: כאשר נהג מפנה את המבט שלו מן התנועה סביבו כדי לחפש תפריט על מסך מגע ונאבק ללחוץ על זכוכית במיקום מדויק גוברים מאוד הסיכויים לתאונה קשה.

מוטב מאוחר

כמה מיצרניות הרכב, פולקסווגן למשל, הודיעו כבר בשנה שעברה שהן מתכננות להחזיר כפתורים פיזיים, וזאת בעקבות תלונות של משתמשים, וחלקן כבר החלו לעשות את זה.
מעתה כבר לא תהיה ברירה לכל יצרניות הרכב. ינואר 2026 נמצא כבר "מעבר לפינה" במונחי זמן פיתוח בתעשיית הרכב, ומי שלא תהיה ערוכה לתקן את הכשל הזה ולהציע כלי רכב עם כפתורי שליטה תוך פחות משנתיים תהיה בבעיה.

אנשי Euro-NCAP עדיין לא פרסמו את רשימת הפונקציות שיהיו חייבות לקבל שליטה פיזית אבל סביר שהיא תכלול לכל הפחות את האיתות, צופר, פתיחת חלונות, שליטה במגבים ומתזים, וצריך לקוות שגם את תפעול מיזוג האוויר ופונקציות בסיסיות של מערכת השמע כמו כיוון עוצמת הקול ובחירת מקור השמע ותחנות רדיו.

לקריאה נוספת:

לבעלי רכב נמאס מעיצוב עלוב ומטכנולוגיה מיותרת במכוניות שלהם

האם וולוו צועדת צעד קדימה או שני צעדים לאחור?

חוזרים למוטב: פולקסווגן מחזירה את הכפתורים הפיזיים אל תא הנהג

The post תחילת הסוף של מסכי מגע מעצבנים ברכב: Euro-NCAP מאלץ את יצרניות הרכב להתקין כפתורים ומתגים כתנאי ל-5 כוכבי בטיחות appeared first on TheCar.

ניסאן, אחת מחלוצות ההשקעה ברכב חשמלי בעידן המודרני, הצטרפה לאחרונה למלחמת המחירים העולמית בשוק הרכב והכריזה על הפחתת מחירי המחירון של 'אריה' החשמלית בשיעורים של בין 8%-10% בארה"ב.
בהתאם לרמות האבזור השונות קוצצו שם מחיריה של אריה ב-3,600-6,000 דולר ואנשי החברה לא מסתירים את המצוקה שלהם והצורך לעודד ביקוש מהיר לדגם החשמלי השני בתולדותיה.

ברמת הכניסה שלה מוצעת אריה בארה"ב תמורת כ-39,590 דולר (כ-142,000 שקלים) לפני הטבות מס בסך 7,500 דולר, ואילו ברמת האבזור הגבוהה ביותר בוצע חיתוך המחירים המשמעותי יותר והיא מוצעת כעת תמורת כ-54,000 דולר לפני הטבות מס. מחירים אלה הם "על הכביש" וכוללים את עלויות המשלוח שעומדות בארה"ב על כ-1,400 דולר.

מלחמת המחירים בארה"ב הביאה את טסלה לקצץ כ-21% מ"מחיר העסקה הממוצעת" שלה ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה – כלומר לרוחב כל מגוון הדגמים ורמות האבזור, כך כותבים האנליסטים של חברת Cox Automotive שסוקרת את שוק הרכב הצפון אמריקני, ואילו פורד הפחיתה יותר מ-8,000 דולר ממחירו של הקרוסאובר החשמלי שלה – מוסטנג מאך-E.

אגב, מעניין להדגיש שניסאן הפחיתה את מחיריה של אריה לא על "עודפי מלאי" או סחורה ישנה אלא דווקא להיפך: הורדת המחירים מתוזמנת עם כניסתו של דגם 2024 לאולמות התצוגה וחלה על הדגמים החדשים.

זה לא אומר שניסאן חוגגת עם אריה: ניסאן מסרה בשנה שעברה רק כ-13,400 יחידות של אריה בארה"ב, כלומר פחות מכוניות מכפי ש-BYD מסרה בשוק הישראלי הזעיר. על-פי דיווחים מארה"ב יש לניסאן עוד 4,500 יחידות מדגמי 2023 שהיא יכלה לפזר בקלי קלות אצלנו, בישראל, אבל כרגע הם מעמיסים על מגרשי האחסנה שלה מעבר לאוקיאנוס.

אין נביא בעירו

אי אפשר לדבר על ניסאן, או על רנו, בלי להזכיר שברית רנו-ניסאן הימרה על הרכב החשמלי הרבה לפני כל יצרניות הרכב האירופאיות והיפניות, וגם עם שמים בצד את רנו פלואנס שהייתה יציר מוטורי פגום היא הייתה שם עם מוצרים שהקדימו את זמנם כמו ניסאן 'ליף' ורנו 'זואי'.

כיום, לנוכח שיעור החדירה הפנומנלי של כלי רכב חשמליים לשוק הרכב הישראלי – בעיקר מתוצרת סין – אי אפשר שלא לתהות אם מנהלי קרסו מוטורס – יבואני רנו וניסאן לישראל – קיבלו בעשור האחרון את ההחלטות הנכונות בכל הקשור לפלח השוק הזה.

אריה, למשל, הוצגה בעולם כבר בשנת 2020 והחל משנת 2022 היא מיוצרת במקביל גם ביפן וגם בסין. על אותה פלטפורמה מייצרת רנו את מגאן E-Tech החשמלית (ולאחרונה גם את סניק E-Tech).

לניסאן ולרנו יש בעיות לא מבוטלות עם חלק ממנועי הבעירה הפנימית הקטנים שלהן, לפחות אלה שתוכננו על-ידי רנו, ושיקום התדמית של מותגים אלה יכולה להתבצע באמצעות השקעה בקידום האגף החשמלי.

בשנה שעברה ביקרו מעט מאוד לקוחות באולמות התצוגה של ניסאן בישראל ויצרנית הרכב השניה בגודלה ביפן צנחה אצלנו למקום ה-22 בטבלת המכירות. כדי לשים דברים בפרופורציות – מותגי היוקרה אאודי ומרצדס מסרו בשנה שעברה בישראל יותר מכוניות מניסאן, וכך עשתה אפילו שברולט שנהגה להביט בה מלמטה במשך שנים.

אם קברניטי קרסו היו מתעקשים להשיג רק 2,000 מאותן אריות שמחלידות כרגע בצפון אמריקה ניסאן יכולה הייתה כמעט להכפיל את מספר המכירות שלה בישראל, לכבוש את המיקום ה-16 בטבלה, וכנראה גם לדגדג חזק ל-MG שמכרה אצלנו כפול ממנה.

א-פרופו השקעה, אתמול (ב') הכריזה קבוצת כלמוביל – יבואנית הרכב הגדולה ביותר בישראל – על כניסתה לתחום תשתיות הטעינה לרכב חשמלי יחד עם חברת שנפ. ימים ספורים קודם לכן הודיעה חברת SAP שעובדים שלה בישראל אשר יעדיפו לעבור לרכב חשמלי כרכב צמוד יקבלו ממנה מענקים, וזה מזכיר לכולנו שבפני קרסו מוטורס עמדו מאז ימי בטר פלייס האפורים ועד ימינו מספר הצעות להשקיע בתשתיות טעינה.

כיום, כקבוצה שביד אחת מחזיקה בחברת הליסינג השנייה בגודלה בישראל וביד האחרת מייבאת כלי רכב חשמליים מסין – זה יכול היה להציב את קרסו מוטורס, "פריסבי" בשבילכם – בעמדת יתרון.

לקריאה נוספת:

חוזרת בתשובה: ניסאן מציגה את החשמלית שמסיימת את עידן מנועי הבעירה באירופה

The post ניסאן הורידה את המחיר של אריה החשמלית ב-10% בארה"ב ופספסה לגמרי את השוק הישראלי appeared first on TheCar.

בתחילת פברואר פרסם משרד הפטנטים האמריקני בקשת פטנט שהוגשה ביולי שעבר על-ידי יצרנית הרכב היפנית הונדה, וקשה שלא לתפוס את הראש ולשאול "איך לא חשבו על זה קודם?"

מהנדסי הונדה זיהו את הפוטנציאל שנוצר ברכב חשמלי כאשר רוב המסה שלו – הסוללה החשמלית – מרוכזת בתחתית המרכב, ובחלקים נמוכים יחסית מאחור, וגם מלפנים, נותר חלל שאפשר לנצל לצורך אחסון.

הפתרון: מעין מגירה שנשלפת יחד עם הפגוש ובתוכה אפשר לאחסן חפצים. אבל רק רגע – זה לא הכל!

רעיון המגירה שנשלפת יחד עם הפגוש לא נועד רק כדי לאחסן דברים, הוא גם מאפשר להפוך את כלי הרכב החשמלי ל… תיבת דואר על גלגלים, וזה דווקא קונספט שהוצג על-ידי יצרנית הרכב השבדית וולוו.

את קונספט השארת חפצים בתא המטען הציגה וולוו לראשונה כבר לפני 9 שנים, כאשר הרעיון מבוסס על אפשרות לפתוח ולנעול את תא המטען מרחוק, באמצעות אפליקציה וקישוריות לרכב. בבקשת הפטנט החדשה של הונדה מודגשת העובדה שעדיף להשאיר חבילות ומשלוחים בתוך תא מטען נעול מאשר על מרפסת או ליד דלת, פשוט מטעמי ביטחון ומניעת גניבות.

מצד שני, וגם זה כתוב בבקשת הפטנט, ברגע שמי שאוסף את החבילה מקבל גישה לרכב פתוח – במיוחד במכוניות עם דלת אחורית ולא עם תא מטען נפרד – זה עלול ליצור אי נעימויות אחרות.

תא אחסון בתצורת מגירה שמובנה לתוך פגוש פותר את שתי הבעיות ובתוך כדי כך מסייע לניצול טוב יותר של המרחב הפנימי של כלי רכב חשמלי, מה גם שאפשר אפילו למזג אותו בנפרד כדי שיהיה אפשר להניח בתוכו חפצים שעדיף לקרר בימים חמים.

שרטוטי הפטנט של הונדה מתייחסים רק לחלק האחורי של רכב חשמלי, שבו אין מיכל דלק או מערכת פליטה שלא מאפשרים סידור דומה במכונית עם מנוע בעירה. אבל אם מתגברים על סוגיות שקשורות בבטיחות אפשר, תיאורטית, לבנות מגירה דומה גם בקדמתו של רכב חשמלי, וזה אפילו יותר מגניב. במכוניות חשמליות רבות יש אמנם תא מטען קטן מתחת למכסה המנוע, אבל זאת בדיוק הבעיה שלו: צריך לפתוח את מכסה המנוע כדי להגיע אליו…

בכל יום נרשמים בעולם אלפי פטנטים שקשורים לרכב ולמערכותיו השונות ולא כולם מגיעים בסופו של דבר לייצור מסחרי, אבל מאוד נשמח לראות את הפטנט של הונדה קורם עור וגידים. אחרי הכל, מה שווה פגוש של רכב חשמלי אם אי אפשר לאחסן מאחוריו מטען?

The post מה שווה הפגוש של רכב חשמלי אם אין מאחוריו תא מטען? appeared first on TheCar.

ניסאן, יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן, מנהלת מגעים מתקדמים עם יצרנית הרכב החשמלי האמריקנית פיסקר שנמצאת על סף פשיטת רגל. אם ניסאן תושיט לפיסקר יד, וחשוב יותר – תשקיע בה כ-400 מיליון דולר, יש מצב שזה יאפשר לפיסקר לשרוד וגם יקצר לניסאן את הדרך אל טנדר חשמלי מתקדם.

פיסקר, בגלגול הנוכחי שלה, היא יצרנית של קרוסאובר חשמלי בודד וממש כמו בגלגול הקודם גם הפעם היא נמצאה כבר על מסלול המראה ובדרך למימוש ההבטחה שלה כיצרנית רכב. אלא שלפני ימים אחדים הודיעה החברה לבורסה שאין בקופה שלה די מזומנים כדי לשרוד עוד שנה, ושהיא מנהלת משא ומתן עם יצרניות רכב גדולות. כדי לשרוד בינתיים פיסקר תפטר כ-15% מכוח העבודה שלה, בעיקר אנשי שיווק ומכירות.

בסוף השבוע פרסמה סוכנות הידיעות 'רויטרס' ידיעה לפיה ניסאן היא יצרנית הרכב שקרובה למימוש השקעה בפיסקר. ניסאן, כידוע, הייתה בין חלוצות הפיתוח של רכב חשמלי מודרני אבל היא נקלעה למערבולת שהותירה אותה הרחק מאחורי יצרניות הרכב הסיניות. לכן, אם ניסאן תשקיע בפיסקר זה עשוי להציל שתי יצרניות רכב.

פיסקר – בשני גלגולי החיים שלה – נוסדה כחברה אמריקנית על-ידי מעצב הרכב הדני הנריק פיסקר ואשתו גיטה גופטה-פיסקר במטרה להתמקד בשוק רכבי "האנרגיה החדשה" עם מכוניות מעוצבות, יקרות ובעלות יכולת.

בגלגול הראשון הוקמה פיסקר 4 שנים לאחר הקמת 'טסלה' עם מיקוד בקהל לקוחות דומה, אבל מתוך כוונה לייצר מכוניות חשמליות עם מאריך טווח. לאורך השנים פיסקר פעלה בקווים מקבילים ולפעמים אפילו משיקים לאלה של טסלה, ואף נקלעה איתה לסכסוך משפטי סביב עיצוב הדגם הראשון והחשוב שלה – קארמה.

תכונה חשובה נוספת שמאפיינת את פיסקר מיומה הראשון, ומייצגת התנהלות הפוכה לחלוטין לזו של טסלה, היא הסתמכות על ספקים חיצוניים, הרבה מאוד מיקור חוץ (outsourcing), וייצור של כלי רכב מושלמים אצל חברות חיצוניות כמו 'ואלמט אוטומוטיב' הפינית, 'מאגנה' הקנדית ו'לורדסטאון' האמריקנית (ששייכת לפוקסקון הטייוואנית).

מבחינה זאת – חבירה, מיזוג או איחוד עם יצרנית רכב גדולה לא תשנה שום דבר בסיסי בקוד הגנטי של פיסקר, ובכל מקרה זה הסיכוי האחרון שלה לשרוד.

עיצוב מרשים

פיסקר אוטומוטיב הוקמה בשנת 2007 וכבר בשנת 2008 הוצג דגם התצוגה 'קארמה'. אלא שכמו כמעט כל דבר בהיסטוריה של החברה הזאת מהר מאוד התגלו פערים גדולים בין הבטחות לבין ביצוע, ומכונית סדרתית ראשונה שנשאה את השם הזה והייתה היברידית-נטענת – נמסרה ללקוחות רק בסוף שנת 2011. לאורך כל חיי החברה (המקורית) יוצרו פחות מ-2,500 מכוניות כאלה.

המרכב והשלדה של פיסקר 'קארמה' יוצרו בפינלנד, כאמור, ואילו חלקי הפנים יוצרו בארה"ב על-ידי 'מאגנה'. ההרכבה הסופית של המכונית בוצעה בשלב הראשון בפינלנד ולבסוף בארה"ב.

לכשלון של פיסקר המקורית היו אבות רבים ואינספור תירוצים, ובין השאר הוא נבע מתקלות משמעותיות בסוללות החשמליות מתוצרת A123 Systems (שהייתה גם ספקית סוללות של טסלה). אלה הובילו לשתי קריאות לתיקון בשנים 2011 ו-2012 ולבסוף לפשיטת הרגל של A123 בשנת 2012. באותה שנה השמידה סופת הוריקן את רוב המשלוח הראשון של 'קארמה' לאירופה. באפריל 2013 פיסקר פיטרה 75% מן העובדים שלה בתוך כדי ניסיון לנהל משא ומתן עם משקיעים פוטנציאליים, שלא הזדרזו להופיע ולהשקיע.

בתחילת שנת 2014 פורקה פיסקר אוטומוטיב ויצרנית חלקי הרכב הסינית הענקית 'וואנשיאנג' (Wanxiang) רכשה מן המפרקים את כל הנכסים של פיסקר אוטומוטיב תמורת פחות מ-150 מיליון דולר. בהתחשב בכך שעד לאותו מועד הושקעו בחברה הזאת קרוב למיליארד דולר – נראה שהמושג "בנזיד עדשים" מתאר היטב את המהלך הסיני השנון.

אגב, וואנשיאנג שינתה את שם החברה מפיסקר ל'קארמה אוטומטיב' שנותרה חברה רשומה בארה"ב. עוד לפני רכישת פיסקר רכשה וואנגשינג את שרידי יצרנית הסוללות האמריקנית A123, שגם בה הושקע לא מעט כסף אמריקני.

הגלגול השני

וואנגשינג רכשה את כל הנכסים של קארמה אוטומטיב אבל לא את הסימנים המסחריים שלה, וזה אפשר להנריק פיסקר להקים שנתיים לאחר מכן, ב-2016, את Fisker Inc שבסיסה במנהטן ביץ', קליפורניה.

מהלך החיים של פיסקר אינק. לא היה מאוד שונה בכל הקשור לגיוס משקיעים והשקעות, אבל בגלגול השני החברה התמקדה בייצור רכב חשמלי טהור, וליתר דיוק: דגם בודד – קרוסאובר שנקרא 'אושן' – וכמה רעיונות לעתיד.
בשנת 2020 הונפקה פיסקר החדשה בבורסה בניו יורק באמצעות עסקת ספאק (SPAC) מן הסוג שהפך להיות פופולרי באותה עת, והחברה הקימה מרכז מו"פ חדש בסן פרנסיסקו, קליפורניה, במטרה לפתח את התוכנה והאלקטרוניקה לרכב.

כשנה וחצי לאחר מכן הכריזה פיסקר על כוונתה להקים חברת תוכנה נוספת בהודו, בשיתוף עם יצרנית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון שנכנסה לייצור רכב. בשנה שעברה פיסקר הודיעה שהיא מעוניינת להתחיל לייצר רכב בסין.

הקרוסאובר החשמלי 'אושן' מיוצר עבור פיסקר בקבלנות משנה באוסטריה, על ידי יצרנית החלקים והרכב מגנה-שטאייר. בסיכום 2023 יוצרו קצת יותר מ-10,000 יחידות אולם פחות ממחציתם נמסרו ללקוחות, ופיסקר מתמודדת עם תלונות של לקוחות לגבי תקלות שונות. השנה מתכוונת פיסקר לייצר ולספק כ-20,000 יחידות של אושן.

בקנה של פיסקר נמצאים שלושה דגמים נוספים, והמעניינים בהם הם טנדר חשמלי בשם 'אלסקה' – שאב הטיפוס שלו הוצג בשנה שעברה, ומכונית "עממית" בשם פייר (אגס), שאמורה להיות מוצעת עם תג מחיר של פחות מ-30,000 דולר.

פייר מתוכננת להיבנות במפעל של פוקסקון בלורדסטאון, אוהיו על בסיס פלטפורמת MIH EV של פוקסקון, בתקווה להגיע לקצב ייצור ומכירות של 250,000 יחידות בשנה. עם מספרים כאלה פיסקר תוכל להיקרא יצרנית רכב.

את ניסאן, מאידך, אמור לעניין הרבה יותר הטנדר 'אלסקה' שאמור לעלות כ-45 אלף דולר. הטנדר הזה מבוסס על הפלטפורמה החשמלית של 'אושן' והוא מתוכנן להיות מיוצר בתחילת השנה הבאה.

גם אלסקה צפוי להיות מיוצר עבור פיסקר על-ידי לורדסטאון בארה"ב, והוא מכוון "בול בפוני" של פורד F-150 לייטנינג החשמלי, שברולט סילברדו החשמלי, וריוויאן R1T.

אם הדיווחים מסוף השבוע יתממשו ניסאן צפויה להשקיע בפיסקר 400 מיליון דולר ולקבל, בין השאר, זכויות שימוש בפלטפורמת הרכב החשמלי של פיסקר. גם ניסאן תבנה עליה טנדר חשמלי וזה לא יבוצע במפעל של לורדסטאון אלא באחד ממפעלי ההרכבה של ניסאן בארה"ב – במיסיסיפי או בטנסי.

כך, תמורת סכום פעוט יחסית, ניסאן תוכל לבצע קיצור דרך משמעותי ולקפוץ הישר אל אחת מקטגוריות הרכב הרווחיות ביותר בשוק הרכב הרווחי ביותר בעולם.

The post פיסקר על סף פשיטת רגל: האם ניסאן תציל אותה ותזכה בטנדר חשמלי מתקדם, או שהסינים שוב יאספו את השרידים שלה ויקבלו טכנולוגיה מתקדמת בחצי חינם? appeared first on TheCar.

אפשר להתווכח אם העובדה שהאיטלקים לא לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות אפשרה לפיאט לשרוד 125 שנים או שזאת הסיבה שאחת מיצרניות הרכב הראשונות בעולם נראית כיום כמו צל של עצמה.
אבל אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפני אנשי יחסי הציבור של פיאט שתמיד מוצאים דרך לקחת את החיים בקלות ועם חיוך, ואפילו לחסוך ליצרנית הרכב הוותיקה קצת כסף.

פיאט ערכה שלשום (א') את מסיבת העיתונאים המחויכת ביותר לשנת 2024 ומכיוון שממילא אין לה יותר מידי חדשות היא ממוקדת בעתיד הקרוב שבו תוותר על מכוניות קטנות ותתמקד בפלטפורמה עיקרית אחת שעליה ייבנו מספר דגמים מעניינים.

במקום להוציא כסף על הקמת תצוגה יקרה בתערוכת ז'נבה מצאו אנשי היח"צ של פיאט כפר איטלקי זעיר בשם 'ז'נבה' שממוקם בחבל לומברדיה שבצפון איטליה, מזרחית למילאנו.

למען האמת מדובר בכפרון כל כך זעיר, אסופה של בקושי 9 מתחמי מבנים, שאפילו בית הקפה השכונתי הקרוב ביותר ממוקם בכפר הסמוך שנקרא בורגוסאטולו. אבל הוידאו של אוליבייה פרנסואה, מנכ"ל פיאט, נוהג בפנדה וחולף על פני שלט הכניסה ל"ז'נבה" האיטלקית שווה אלפי מילים ובהחלט מעלה חיוך גדול על הפנים.

מנכ"ל פיאט לוקח אותנו יד ביד אל "משפחת פנדה" החדשה שתיבנה כולה על הפלטפורמה הגלובלית של 'סטלנטיס' ותציע גם מכוניות חשמליות וגם מכוניות היברידיות והיברידיות נטענות. הדגם הראשון במשפחת פנדה יושק ב-11 ביולי, יום השנה ה-125 להקמת פיאט, ובעקבותיו יושק על גבי הפלטפורמה הזאת דגם חדש נוסף בכל שנה עד לשנת 2027.

לפיאט אין תוכניות לחדור לשווקים גדולים חדשים כמו סין או ארה"ב אלא להתחזק באלה שבהם היא ממילא חזקה: איטליה ואירופה בכלל, טורקיה והמזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אמריקה.

המוטו של משפחת פנדה החדשה יהיה "פונקציונליות עם כיף", והדגמים האלה יחליפו את דגם הסדאן הקומפקטי 'טיפו' שמיועד לשווקים מתפתחים ואת 'סטראדה' – הטנדר הקטן שפיאט מככבת איתו בדרום אמריקה.

בנוסף ל"התחשמלות", וכדי למצוא לעצמה מקום בתוך שפע מותגי סטלנטיס – פיאט תתמקד בפונקציונליות, שימוש בחומרים ממוחזרים, עיצוב פנים פשוט ויעיל שאפיין את פנדה המקורית כבר לפני 4 עשורים ולא פחות חשוב: מחירים עממיים. כ-80% מן הרכיבים בכל ארבעת הדגמים החדשים יהיו זהים, וזה אמור לסייע לפיאט לעמוד ביעדי יעילות הרכב והייצור ולהשיג מחירים תחרותים.

מגה פנדה

המכונית הראשונה בסדרת פנדה תהיה רכב עירוני גדול יותר מפנדה הנוכחית ועיצוב הפנים שלה מושפע מן העיצוב של מפעל 'לינגוטו' האייקוני בטורינו עם מסלול המבחן המפורסם שעל גגו.

ה-DNA של פנדה המקורית יבוא לידי ביטוי בתנוחת נהיגה גבוהה ובעיצוב ייחודי, בולט לעין, ריבועי ויעיל, ואנשי פיאט מבטיחים גם מרחב פנים מתאים "לטיולי סוף שבוע משפחתיים ולחופשות".

טנדר-רון

פיאט מוכרת בדרום אמריקה הרבה מאוד טנדרים קטנים ("פיק אפ") והדגם השני במשפחת פנדה נועד להמשיך את המומנטום הזה בעיקר בשווקים שבהם הוא מצליח כעת. יחד עם זאת, יש מצב שפיאט תציע פיק-אפ קטן גם באירופה וזה יכול להחיות אצלנו שוק שנעלם כבר לפני יותר מ-20 שנים.

אנשי פיאט רומזים שמחליפו של 'סטרדה', הבן השני במשפחת 'פנדה' החדשה, יגיע גם לאירופה: "כיף ושימושיות יתפשטו ברחבי העולם עם הדגם הזה. רכב זה משלב את הקונספט של טנדר עם פונקציונליות של טנדרון ונוחות של רכב שטח בגודל מתאים לסביבות עירוניות בכל העולם".

פאסטבק וקרוסאובר

היורשת של טיפו תהיה המכונית השלישית במשפחת פנדה אבל בשלב זה האיטלקים לא מנדבים יותר מידי פרטים לגביה למעט הבטחה שהיא תיכנס לנעליה הגדולות במרכז אסיה, צפון אפריקה ודרום אמריקה. האחות הרביעית במשפחה עשויה להיות גם הפופולרית ביותר: מכונית בתצורת קרוסאובר מוגבה ואופנתי "שיעוצב בסגנון החיים הטובים" וגם "נותן כבוד לפונקציונליות הכיפית של פנדה משנות ה-80, ומזכיר את הרבגוניות של מכונית שתוכננה עבור העיר עם תכונות של רכב שטח ונשמה של בן לוויה אמין".

כ"בונוס" תיבנה מתי שהוא גם גרסה מוארכת ומוגבהת של הקרוסאובר הזה, בתצורת "קאמפר" עבור מי שאוהבים לפקנק בשטח.

פנדה הנוכחית צפויה להמשיך להיות מיוצרת באיטליה עד לשנת 2026 ואילו הדגם שיחליף אותה, וייכנס לייצור עוד השנה, ייוצר בסרביה. מיד לאחר הפסקת הייצור של פנדה תצא פיאט, לפחות לעת עתה, מפלחי השוק שעשו אותה למה שהיא: פלחי המיני והסופר-מיני, שבהם היא תציע רק גרסאות חשמליות.

אז מה היה לנו?

אף מכונית לא מככבת במסיבת העיתונאים ובפרזנטציה שפיאט ערכה במקביל לתערוכת ז'נבה, אבל הרגע המחויך בבית קפה איטלקי מקומי וטיפוסי, עם מסך הטלוויזיה שברוב שעות הפעילות מוקרנים עליו משחקי כדורגל ועם מכונת האספרסו המקומית, מעבירים אלינו את החוויה האיטלקית ושווים יותר מאלף מילים.

The post פיאט עושה צחוק מתערוכת ז'נבה וכל חובב רכב חייב לראות את זה appeared first on TheCar.

מרצדס פרסמה בשבוע האחרון בגרמניה שתי קריאות לתיקון למספר דגמים נפוצים שלה בגלל שתי תקלות שונות שעלולות לגרום לשריפות. שתי הקריאות לתיקון פורסמו בגרמניה עבור השוק האירופאי, אבל טרם פורסמו בישראל.

תקלה ראשונה, שפורסמה ב-12 בפברואר, נוגעת ל-75,159 כלי רכב מדגמי E-Class, CLS ו-AMG GT אשר יוצרו בין השנים 2021 ל-2023. מכוניות אלה נקראות למוסכי השירות כדי לבדוק, ובמידת הצורך גם לתקן, נקודת הארקה של מערכת ה- 48V בתא המנוע. "בורג שעלול להשתחרר אם לא הודק בהתאם למפרט", נכתב בהודעת הקריאה לתיקון, "עלול לגרום לסכנת שריפה".

התקלה האחרת, שפורסמה ביום שני השבוע, נוגעת גם היא לרבים מדגמי מרצדס החשמליים ובעלי מנועי בעירה, ובהם AMG GT, C-CLASS, CLE, E-CLASS, EQE, EQS, GLC, S-CLASS, SL אשר נבנו בשנה שעברה.
במקרה זה מדובר ב-37,232 כלי רכב ובהם קיים חשש לתקלת מגעים או "עליה להתנגדות הזרם" של נתיך בתיבת הנתיכים, וזה "עלול לגרום לכשל במנוע או לפגיעה בתפקודי הריסון ובאשכול המכשירים. לא ניתן לשלול סכנת שריפה". במסגרת הקריאה לתיקון של תקלה זאת תבוצע החלפה של תיבת הנתיכים ברכב.

כאמור, שתי הקריאות האלה לתיקון לא פורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה הישראלי נכון להיום (רביעי, 21 בפברואר) למרות שחלק מן הדגמים האלה נמכרו בישראל. יכול להיות שבמרצדס לא סבורים שהתקלות האלה רלוונטיות לשוק שלנו, יכול להיות שהן יפורסמו אצלנו בעתיד, ולמען הזהירות המונעת מומלץ שבעלי דגמים כאלה משנות היצור האלה ירימו טלפון או ישלחו דוא"ל אל שירות הלקוחות של חברת כלמוביל, יבואנית מרצדס לישראל כדי לוודא אם המכוניות שלהם זקוקות או לא זקוקות לתיקון.

The post שלהבת בארזים: שתי תקלות במרצדס עלולות לגרום לשריפות. מטופל באירופה ולא בישראל appeared first on TheCar.

ביום חמישי האחרון ירתה פולקסווגן את אבן הפינה להקמת מפעל ייצור חדש במדינת דרום קרוליינה, ארה"ב, וזה מסמן את חזרתו לחיים של מותג הרכב האמריקני ההיסטורי 'סקאוט', ואת כניסתה של פולקסווגן לפלח השוק הרווחי ביותר בארצות הברית.

המפעל החדש מוקם בהשקעה של 2 מיליארד דולר על-ידי חברת הבת של פולקסווגן – 'סקאוט מוטורס', הוא נבנה על "שדה ירוק" במרחק של כ-30 קילומטרים צפונית לעיר קולומביה, בירת דרום קרוליינה, וצפוי להתחיל לייצר טנדרים וג'יפים כבר בשנת 2026. פולקסווגן בחרה להקים מפעל "מאפס" וליהנות מהטבות שמעניקה המדינה ליצרניות רכב שמביאות תעסוקה חדשה במקום לקנות ולהשמיש אחד מבין עשרות מפעלי ייצור רכב נטושים שפזורים ברחבי ארה"ב. פולקסווגן צפויה להעסיק כ-4,000 עובדים אשר ייצרו עד 200,000 כלי רכב בשנה, והיא מצטרפת אל ב.מ.וו, וולוו ומרצדס שכבר מייצרות רכב באותה מדינה.

סקאוט מוטורס הוקמה באמצע 2022 במטרה לפתח ולייצר ג'יפים וטנדרים חשמליים בתוך כדי החייאת שם דגם שיוצר בין השנים 1961 ל-1980 על ידי 'אינטרנשיונל הארבסטר' (International Harvester) ובמטרה להתחרות מצד אחד ביצרניות רכב חשמלי כמו 'ריביאן', מצד שני בדגמי ג'יפ ובפורד ברונקו, ומצד שלישי בשוק הטנדרים הבוער שנשלט על-ידי פורד, שברולט, GMC ו'ראם'.

קבוצת פולקסווגן קיבלה לידיה את זכויות השימוש במותג סקאוט (אבל לא את הזכויות לאינטרנאש) כחלק מעסקת הרכישה של יצרנית המשאיות האמריקנית 'נביסטאר', לה הוא שייך. בעבר דיווחנו כאן על ידיעה שהסתובבה בגרמניה לפיה פולקסווגן החליטה לחסוך לעצמה השקעה בהקמת המפעל ושהיא תייצר את רכבי 'סקאוט' באמצעות קבלנות משנה, אך מן הסתם מתברר שזה לא המצב.

חוזר לחיים

אינטרנשיונל הארבסטר נוסדה בשנת 1907 והייתה בין יצרניות המשאיות הראשונות בעולם. אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר שוק הרכב האמריקני הכיל מאות אלפי ג'יפים שחלקם הוחזרו משדות הקרב באירופה ובמזרח אסיה ואחרים יוצרו בארה"ב על-ידי וויליס, נכנסה גם אינטרנשיונל לעסק והחלק לפתח את 'סקאוט' כמתחרה לג'יפ CJ.

סקאוט 80 הוצג לראשונה בסוף 1960 ויוצר למשך כחמש שנים עד שהוחלף על-ידי סקאוט 800 שיוצר גם הוא למשך 5 שנים (1966–1971). בפועל כמעט שלא היו הבדלים בין שני הדגמים למעט רמות אבזור גבוהות יותר ב-800.
בשנת 1971 חידשה אינטרנאש את ה-800 ובנתה את 810 ואת 'סקאוט 2', ואלה יוצרו בגרסאות שונות עד לשנת 1980. החברה פרשה מהביזנס הזה אבל לא לפני שפספסה את הפספוס הגדול באמת מבחינה מסחרית: ההחלטה שלא לייצר גרסאות מיניוואן על בסיס השלדה של סקאוט הותירה את השוק פתוח ונקי לגמרי עבור קרייזלר, והשאר היסטוריה.

בחזרה לעתיד

אל טקס הנחת אבן הפינה למפעל החדש בדרום קרוליינה הגיעה בנסיעה חבורת חובבי סקאוט שנהגו בכלי הרכב המקוריים. אלה הביאו איתם – כל הדרך מפורט וויין, אינדיאנה, את אחת הלבנים המקוריות שפורקו משרידי המפעל שבו נבנו ה'סקאוטים' במשך כעשרים שנים.

הדגש של פולקסווגן, בנוסף לעיצוב רטרו ולשימוש בשם מותג היסטורי – הוא על בניית "מותג עממי" אשר יציע מחירים תחרותיים כאסטרטגיית חדירה, וזאת לאחר יותר משלושה עשורים שבהם לא היה לה מותג רכב עממי באמריקה.

מהנדסי פולקסווגן פיתחו פלטפורמה חשמלית ייעודית שלא קשורה, כך לדבריהם, לאף פלטפורמה אחרת של הקבוצה, והם מתכננים לבנות עליה בשלב ראשון רכב שטח גמוי ג'יפ ובשלב השני טנדר שיתבסס על אותם מכלולים.
הדגם הבסיסי הראשון של סקאוט החשמלי מכוון אל גזרת מחיר של כ-50 אלף דולר וזה פחות יקר בכ-16% (או 10,000 דולר) ממחיריהם הממוצעים של כלי רכב חשמליים מקבילים ויותר יקר בכ-4.5% מן המחיר הממוצע של קרוסאובר עם מנוע בעירה באותו גודל ורמת אבזור.

כדי לעמוד ביעד הזה יידרש, בין השאר להקפיד על עלויות ייצור נמוכות וזה יושג, למשל, באמצעות שימוש בטכנולוגיית סוללות פחות יקרה מזו שמשמשת כיום את דגמי פולקסווגן. לחילופין – סקאוט תשיג את היעד הזה בעזרת סבסוד ממשלתי. מי שצריכה לתת מענה לחלק הזה של המשוואה היא חטיבת הסוללות של קבוצת פולקסווגן – 'פאוורקו' (PowerCo), אשר מקימה בימים אלה מפעל ראשון לייצור תאי סוללה באונטריו, קנדה, ושוקדת במקביל על ייצוב שרשרת אספקה בקנדה, ארה"ב ובמקסיקו.

במקביל לכל זאת מקימה סקאוט את מרכז המחקר והפיתוח שלה בדטרויט, מישיגן, וזאת כדי ליהנות מן הידע שנצבר ומן ההון האנושי שקיימים במרכז הרכב האמריקני.

לקריאה נוספת:

עוד שני צעדים לקראת סוללות מצב מוצק: פולקסווגן מבטיחה סוללת 500,000 קילומטרים ללא אובדן טווח ויונדאי חשפה פטנט על סוללה בטוחה במיוחד

The post פולקסווגן מחזירה לחיים את סקאוט ומקימה מפעל ייצור חדש בדרום קרוליינה appeared first on TheCar.

ספקית החלקים האמריקנית הגדולה והוותיקה בורגוורנר, שמספקת מערכות הינע וחלקים נוספים ליצרניות רכב בכל רחבי העולם, הודיעה לאחרונה על חתימת הסכם אסטרטגי ל-8 שנים עם חברה בת של יצרנית הסוללות והרכב BYD. בורגוורנר, אחת הספקיות הבולטות של מערכות הינע לרכב חשמלי מחוץ לסין, רכשה מ-BYD רישיון לייצר את 'סוללות הלהב' הייחודיות של היצרנית הסינית.

במסגרת ההסכם תספק BYD לבורגוורנר תאי סוללה מסוג ליתיום פוספט ברזל (LFP), והחברה האמריקנית תארוז אותם במודולים הייחודיים ש-BYD פיתחה – "סוללות להב" – ותבנה מהם מארזי סוללות לרכב חשמלי.

בורגוורנר הוקמה במישיגן, ארה"ב, בשנת 1928 באמצעות איחוד של מספר ספקיות חלקים לתעשיית הרכב, וכיום היא מספקת חלקים לעשרות יצרניות רכב ברחבי העולם, בהן גם ג'נרל מוטורס, פורד, קבוצת סטלנטיס ויצרניות נוספות, וגם לוולוו ולפולסטאר מקבוצת ג'ילי. 'וורנר גיר', אחת החברות בתאגיד, פיתחה כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת מערכת הילוכים סינכרומית ועשור לאחר מכן פיתחה ממיר מומנט ותיבת הילוכים אוטומטית.

במשך כמעט 100 שנים גדלה החברה הזאת והתפתחה בעיקר על-ידי רכישת עשרות חברות מתמחות בייצור מערכות וחלקים ספציפיים שנדרשים ברכב, וכך היא התמחתה בין השאר במערכות להזרקת דלק, מערכות תמסורת מתקדמות לטרקטורים וכלי רכב מסחריים ולכלי רכב לשטח, מגדשי טורבו ועוד.

בורגורנר הרחיבה את הפעילות שלה לרוב המדינות שמייצרות רכב בעולם והייתה בין הספקיות הראשונות שהחלו לפעול ביפן ולאחר מכן בסין, וכיום היא מפעילה קרוב ל-100 מפעלים ומרכזי פיתוח ברחבי העולם ומעסיקה יותר מ-50,000 עובדים.

מובילה מחוץ לסין בתחום הרכב החשמלי

בשנת 2019 נכנסה בורגוורנר בעוצמה רבה לתחום הרכב החשמלי המתפתח במהירות עם רכישת שתי חברות, שנה לאחר מכן היא רכשה את דלפי טכנולוגיות שפיתחה רכיבי אלקטרוניקה ותוכנה למערכות לרכב חשמלי ובשנת 2021 היא רכשה חמש חברות נוספות בתחום הפיתוח והייצור של חלקים למערכות הינע חשמליות, בהן גם יצרנית סוללות גרמנית.

מסע הרכישות של בורגוורנר בתחום הרכב החשמלי נמשך גם בשנים 2022-2023 וכלל מספר חברות, ובסופו היא ניצבה פחות או יותר באותה רמת ידע טכנולוגי ויכולות ייצור ש-BYD פיתחה באופן עצמאי "בתוך הבית" על-ידי העסקת אלפי מהנדסים ואנשי פיתוח. כיום מוכרת בורג וורנר ליצרניות רכב חשמלי את כל רכיבי מערכת ההינע – החל ממנועים וממירי מתח, דרך עמדות טעינה מהירות ועד למערכות ניהול סוללה ומארזי סוללות.

בשנה שעברה פיצלה בורגוורנר את הפעילויות השונות שלה באופן די דומה לפיצול העסקים שביצעה רנו: חלק אחד של החברה מתמחה במערכות הינע שמבוססות על מנועי בעירה והוא כולל גם את מערך הטיפול בלקוחות, והחלק האחר מתמחה בפיתוח וייצור מערכות לרכב חשמלי.

בורגוורנר היא אחת הספקיות הזרות הפעילות ביותר בסין, באמצעות שותפות מקומית, ובין השאר הכריזה לאחרונה על תחילת הייצור של מנועים חשמליים למיניוואן החדש של אקספנג – P9. החברה גם תספק רכיבי אלקטרוניקה למערכות הנעה חשמלית למיזם משותף של 'אייווייז' עם פורד ולמערכות היברידיות נטענות מתוצרת גרייטוול.

גישה אל מספר רב של יצרניות רכב

BYD היא אחת מספקיות הסוללות של טסלה ויצרנית הסוללות השנייה בגודלה בעולם, אבל רוב יצרניות הרכב בסין רוכשות סוללות מיצרניות אחרות, בעיקר CATL, ובעולם בעיקר מ-LG וסאמסונג.

ההסכם החדש עם בורגוורנר יפיץ, למעשה, את תאי הסוללה של BYD ואת טכנולוגיית האריזה שלהם בתוך מודולים בתצורת "להב" אל מגוון יצרניות רכב נוספות, בעיקר באירופה ובארה"ב, ונראה שזאת עסקה ראשונה באסטרטגיית התרחבות חדשה של BYD.

מכירת רישוי ותאי סוללה לספקית חלקים גדולה יכולה לסייע ל-BYD להתגבר על חסמים שונים שהולכים ונערמים באירופה ובארה"ב במטרה להצר את צעדיהן של יצרניות הסוללות הסיניות. בנוסף, הייחוד של BYD בהקשר הזה נובע מן הניסיון הרב שהיא צברה עם כימיית LFP שאמנם מציעה צפיפות אנרגיה נמוכה מזו של NMC אבל גם מחיר הרבה יותר תחרותי והיעדר תלות במינרלים יקרים כמו ניקל, מנגן וקובלט.

בשלב זה מוגדר ההסכם בין BYD ובורגוורנר לסוללות שמיועדות לרכב מסחרי קל שייוצר "באירופה, אמריקה ובאזורים נבחרים באסיה פסיפיק". פרדריק ליסלדה, נשיא ומנכ"ל בורגוורנר, צוטט בהודעה לעיתונות של החברה כאומר ש: "הכימיה של סוללת ליתיום ברזל פוספט היא טכנולוגיה מרגשת שהופכת חשובה יותר ויותר ברחבי העולם בזכות העלויות התחרותיות שלה… אנחנו מאמינים ש-BYD מתאימה לבורגוורנר… (בזכות) יותר מ-20 שנות ניסיון והצלחה בסוללות LFP…"

מייקל הא, נשיא ומנכ"ל חברת הבת של BYD חשף טפח מן המציאות המורכבת כשהוסיף ש: "בעיתוי של גיאופוליטיקה מסובכת ועם תחילת השימש בסוללות LFP בכלי רכב מסחריים (מחוץ לסין), שיתוף הפעולה עם בורגוורנר והייצור המקומי של מארזי סוללות שמשתמשים בתאי להב FDB מחבר בין נקודות החוזק של שני הצדדים ומספק אפשרויות מגוונות וגמישות ללקוחות בחו"ל…"

The post סוללות הלהב של BYD יותקנו גם אצל יצרניות רכב חשמלי באירופה ואמריקה appeared first on TheCar.

זה נראה כמו סצינה מסרט מדע בדיוני שמתאר עולם שאחרי האפוקליפסה, ויחד עם זאת מפתיע שאף אחד לא הזהיר אותנו שזה עומד לקרות: במוצאי שבת האחרונה הושמדה מכונית אוטונומית של חברת 'וויימו', מבית 'גוגל', על ידי חבורת ונדליסטים.

ההתפרעות האלימה לא התרחשה בסמטה נידחת של אזור תעשייה שכוח אל באמצע הלילה, אלא בשעה 21:00 בעיצומן של חגיגות ראש השנה הסיני שנערכו ברובע צ'יינה טאון של מרכז סן פרנסיסקו.
למרבה המזל לא נמצא אף נוסע בתוך המכונית האוטונומית בעת ההתפרעות, מפני שחבורת החוליגנים העלתה אותה באש באמצעות השלכת זיקוקים לתוכה. למכבי האש, שהגיעו לזירה זמן קצר לאחר תחילת האירוע, לא נותר מה להציל: הרכב, שהמערכות שמותקנות בו עלו מיליוני דולרים, נשרף לחלוטין.

עד עתה לא דווח על מניע לוונדליזם, וזה הדבר המטריד והמצמרר ביותר, וגם מה שעשוי להאיר על שתי בעיות קשות שתעשיית הרכב האוטונומי הצעירה חייבת להתמודד מולן: הבנאליות של הרוע האנושי מחד, ומאידך האטימות שלהן עצמן כלפי החברה שבה הן פועלות.

האירוע החל כאשר אדם שפניו מכוסות באופן חלקי קפץ על מכסה המנוע של מכונית אוטונומית של 'ווימו', וזה כמובן גרם לה לעצור. האיש ניפץ ברגליו את השמשה הקדמית ומהר מאוד הצטרפה אליו חבורת פורעים שביצעה במכונית לינץ' מכוער, עד להשמדתה.

לא אוהבים מכונות

מכוניות אוטונומיות היו מעורבות עד כה במספר מקרים של פגיעות קלות בהולכי רגל וברוכבי אופניים, אולם אי אפשר לדבר עדיין על עוינות כלפי הטכנולוגיה או החברות שמפתחות אותה. מספר החיכוכים בין רכב אוטונומי למשתמשי דרך אחרים נמוך משמעותית ממספר התאונות שמתרחשות ברחובות הערים מידי יום עם מכוניות נהוגות בידי אדם.

יחד עם זאת, ייתכן שבקונספט של מכוניות אוטונומיות, או בחוסר הסלחנות של בני אדם שונים כלפי "טעויות של מכונות", טמונים שדים אחרים שעלולים להניע אלימות אצל אנשים מחופפים. חשש גדול נוסף הוא שכמו כל תופעה סהרורית אחרת בימינו – גם התקרית הזאת עלולה להניע גל של חקיינות הזויה.

סביר להניח שלא יהיה קשה לאתר את החוליגנים, מפני שלא נראה שהפעולות שלהם תוכננו מראש ובקפידה. הם השמידו את הרכב במקום הומה אדם ופעולותיהם צולמו על-ידי עוברים ושבים, ומן הסתם גם על-ידי מצלמות הרכב שנשרף (המידע משם נשלח בזמן אמת אל מרכז השליטה של וויימו). אפשר לשער שהמשטרה המקומית תצליח לעצור את המזיקים ואולי גם לפענח את המניעים שלהם. השאלה המשמעתית יותר היא אם יש בכך סימן לבאות?

מה למדנו מתעשיית המיקרו-מוביליטי?

עד היום נרשמו בארה"ב מספר התנכלויות לרכב אוטונומי, למשל באמצעות הצבת קונוסים שמנעו ממכוניות כאלה להמשיך לנוע, אבל לא דווח על תקרית בסדר גודל כזה. לעומת זאת – תעשיית המיקרו-מוביליטי מתמודדת כמעט מיומה הראשון עם ונדליזם בהיקף ניכר כלפי קורקינטים חשמליים ואופניים להשכרה: אורך החיים הממוצע של קורקינט "שיתופי" הוא חודשים בודדים.

השאלה היא אם אפשר להסיק מתחום אחד לתחום אחר, ובין שתי התעשיות ישנם קווי דמיון וגם הבדלים משמעותיים.

למרות שאי אפשר להצדיק ונדליזם כנגד קורקינטים "שיתופיים" לכל הפחות אפשר להבין את המקור שלו: רבות ממפעילות הקורקינטים פיזרו אלפי כלים כאלה במרחב הציבורי מבלי שהתאמצו למזער את ההפרעה שלהם לשאר משתמשי הדרך.

על כל ונדליסט שלוקח את החוק לידיים והורס ציוד יש בוודאי עשרות או מאות אחרים שסובלים בשקט מן ההפרעות שגורמים להם קורקינטים שמוצבים או מושלכים באופן שחוסם מדרכות ושבילים, מפגיעתם הפיזית במשתמשי דרך אחרים וגם מעצם השימוש בהם במרחב ציבורי משותף. לעומת זאת, מכוניות אוטונומיות משתלבות במרחב שממילא נגזל משאר משתמשי הדרך והתלונות העיקריות כלפיהן הן בעיקר של נהגים אנושיים שנאלצים לתמרן סביבן.

המשותף בין שתי התעשיות הוא ראשית לכל הכוחות הכלכליים האדירים שעומדים מאחוריהן, ובעיקר "כלכלת הבועה" שמניעה אותן ויוצרת תחושת ניתוק בין "האדם הקטן ברחוב" לבין "התאגידים הגדולים". לא מדובר רק בניתוק – תאגידים גדולים מנהלים את רוב תחומי החיים שלנו – אלא גם בתחושת השתלטות על מרחב ציבורי ועל משאבים ששייכים לכלל הציבור.

בעוד שכלי מיקרו-מוביליטי שיתופיים נועדו לכאורה לשימוש ציבורי פופולרי רכב אוטונומי הוא האמצעי היקר ביותר כרגע לתחבורה ציבורית (בחלוקה של אורך נסיעה משותף במספר המשתמשים), ושני הפתרונות האלה מציבים שאלות שטרם נפתרו בנוגע לתפקיד ולתרומה הפוטנציאלית שלהם בתוך מערך התחבורה.

ונדליזם לא מוגבל רק לכלים האלה או רק לתחבורה – הוא מתקיים ברמות כאלה ואחרות כלפי רכוש פרטי וציבורי – החל מריסוס כתובות גרפיטי על קרונות רכבת או קירות של בניינים וכלה בהצתות וגרימת נזק מתוך שיעמום, פריקת זעם ולחצים, בעיות נפשיות או כל סיבה אחרת.

מפעילות מיקרו-מוביליטי שיתופי מתפוגגות בזו אחר זו בגלל מגוון רחב של סיבות שחלקן קשורות במודל הכלכלי שלהן, אבל נראה שהטעות האסטרטגית היסודית ביותר שלהן – זו שבדיעבד גם גורמת לסילוק שלהן מערים שונות ברחבי העולם – היא אטימות כלפי החברה שבה הן פועלות והתעלמות מן הטבע האנושי.

מעניין יהיה לגלות אם קברניטי תעשיית הרכב האוטונומי ילמדו משהו מן האסטרטגיה השגויה של מפעילות הקורקינטים השיתופיים. בעידן שבו טמטום אנושי מופץ באופן ויראלי ברשתות חברתיות ומוציא שדים גם מבני אדם "נורמלים" לכאורה – האתגרים של רכב אוטונומי הם לא רק בתחומי האלגוריתמיקה והאתיקה אלא בראש ובראשונה בתחומי הסוציולוגיה.

לקריאה נוספת:

על טסלה נאסר להטעות לקוחות עם התואר "נהיגה עצמית מלאה"
ג'ילי וגוגל חשפו את הרכב החשמלי-אוטונומי שלהן
פריצת דרך מרשימה לאינווויז הישראלית: תספק ישירות לתעשיית הרכב

The post מפתחות הרכב האוטונוטמי לא ראו את זה בא וזה יהרוס אותן: ונדליזם appeared first on TheCar.

אנשי יצרנית הרכב הסינית BYD אישרו לעיתונות הסינית שבכוונתם לייצא את מכונית המיני החשמלית שלהם, 'סיגאל' ('שחף', Seagull) מחוץ לסין תחת השם "דולפין מיני", וזה קצת דומה לאסטרטגיה שלהם לשנות את שמו של המיניוואן שמוכר בסין כ'סונג' ולכנות אותו באירופה 'סיל U'.

החברה החלה לשווק את 'דולפין מיני', או 'סיגאל', באורוגואי, שם היא נמכרת (בתקינה דרום אמריקנית שלא מתאימה לאירופה) תמורת 22,000 דולר, ובתוך כשבועיים תחל מכירתה גם בברזיל, ולאחר מכן במדינות נוספות בדרום אמריקה.

נכון להיום 'סיגאל' היא המכונית החשמלית הקטנה והכי פחות יקרה בהיצע הדגמים של BYD, והיא נמכרת בסין תמורת 10,000-12,500 דולר. זאת גם אחת המכוניות היותר נמכרות של BYD ובסיכום השנה שעברה נמסרו ממנה כ-280,000 יחידות בסין.

שימוש בשם 'דולפין מיני' עשוי להתגלגל יותר טוב על הלשון בעברית (למרות שגם 'סיגל' מסתדר לא רע) וסביר להניח שאלינו היא תגיע עם הסוללה הגדולה יותר, עם תכולת אנרגיה של כמעט 39 קילוואט שעה, ולא עם הסוללה בעלת 30 קילוואט שעה שאיתה מוצעת גרסת הבסיס שלה. בדרום אמריקה מוצעת המכונית עם שני גודלי הסוללה. בשני המקרים מונעת המיני החשמלית עם מנוע קדמי בודד שמספק 75 כוחות סוס וטווח הנסיעה עם הסוללה הגדולה הוא כ-400 קילומטרים לפי שיטת המדידה הסינית.

ההבדלים בכוח הקניה וברמת התחרות בשני השווקים הדרום אמריקנים מודגמים היטב במחירי המחירון של 'דולפין מיני': בעוד שבאורוגוואי היא מוצעת תמורת 22,000 -24,000 דולר בברזיל היא תוצע תמורת 20,000 – 23,000 דולר בהתאם לגודל הסוללה.

יונדאי-קיה: מאחוריכן!

ידיעה מעניינת נוספת בנוגע ל-BYD קשורה לכוונה שלה להתחיל למכור מכוניות בדרום-קוריאה עוד השנה.

מיותר להזכיר שיונדאי-קיה, קבוצת הרכב הדרום קוריאנית המובילה והחזקה, היא גם אחת השחקניות החזקות והמתקדמות בזירת הרכב החשמלי. קוריאה היא בסיס ייצור וייצוא גם עבור ג'נרל מוטורס ורנו, ולכן כניסתה של BYD לחצי האי הקוריאני היא זינוק אל "לב המאפליה".

לפי פרסומים בסין BYD צפויה להשיק בסין בשלב ראשון שלושה דגמים חשמליים מלאים, ואחד מהם הוא כנראה 'סיל'. יהיה מעניין לגלות כיצד יתגברו אנשי BYD על הביורוקרטיה הדרום קוריאנית בכל הקשור לקבלת הטבות מס לרכב חשמלי. BYD נכנסה כבר לשוק היפני, בשנה שעברה, אולם שם שמור לה היתרון של היותר יצרנית של רכב חשמלי בשוק שמתעכב להציע רכב כזה. BYD משווקת ביפן את סיל, דולפין ואטו 3 באמצעות רשת מפיצים עצמאית.

BYD מוכרת ומוכרת גם בקוריאה, אם כי בעיקר בתחום האוטובוסים החשמליים, ובשנה שעברה לבדה היא מסרה שם 726 אוטובוסים מתוצרתה. הקוריאנים, מצידם, מאבדים במהירות את מעמדם בשוק הסיני ומקומם נכבש בהדרגה על-ידי יצרניות סיניות.

The post סיגאל של BYD נקראת 'דולפין מיני' מחוץ לסין ומוצעת תמורת החל מ-20,000 דולר בדרום אמריקה. וגם: BYD נכנסת אל לב המאפליה בדרום קוריאה appeared first on TheCar.

ממשלת צרפת מוסיפה להוביל את אירופה עם תוכניות ממשלתיות שנועדו לסייע לציבור ובה בעת לפתור בעיות סביבתיות וחברתיות, אבל נראה שאפילו קובעי המדיניות הצרפתים לא ציפו לכזאת התנפלות: יותר מ-90,000 אזרחי צרפת מיהרו להירשם לתוכנית ליסינג בגיבוי ממשלתי להשכרת רכב חשמלי, ו-50,000 מהם זכו באפשרות לשלם 100 אירו לחודש ולקלף ניילונים מן המושבים של מכוניות צרפתיות חדשות.

רולאן לסקור, שר התעשייה והאנרגיה הצרפתי, אמר השבוע שתוכנית הליסינג הממשלתית – שנועדה לסייע לתעשיית הרכב המקומית, לצמצם את הביקוש לנפט, להפחית פליטות זיהום אוויר ולסייע לאוכלוסיות חלשות – הפכה ל"קורבן של ההצלחה של עצמה" אבל גם שהיא תחודש בשנה הבאה ביתר שאת.

התוכנית המקורית של ממשלת צרפת הייתה לאפשר ל-25,000 אזרחים צרפתים מעל גיל 18 אשר מתגוררים בצרפת במרחק של יותר מ-15 קילומטרים ממקום עבודתם ומשתכרים פחות מ-15,400 אירו בחודש לשכור בליסינג למשך 3 שנים מכונית חשמלית מתוצרת צרפתית שמחירה נמוך מ-47,000 אירו. הצימוק: התשלום החודשי שלהם הוא בין 100 ל-150 אירו בלבד לחודש.
תנאי חשוב נוסף הוא שהשוכר נוהג יותר מ-8,000 קילומטרים בשנה "כחלק מפעילותו המקצועית", ותוכנית הליסינג מאפשרת לשוכר לחדש את ההסכם פעם אחת ולרכוש את הרכב בסוף התקופה.

מיד עם השקת התוכנית, לפני כשישה שבועות, נרשמו אליה עשרות אלפי מועמדים שמתאימים לקריטריונים, והממשלה הכפילה את ההיקף ואת התקציב שמוקצה לה כך שיאפשר השכרה של 50,000 כלי רכב. עד לסוף חודש ינואר נרשמו לתוכנית 90,000 מועמדים מתאימים.

מי שלא עומדות בקצב הן דווקא רנו וסטלנטיס (פיג'ו-סיטרואן במקרה הזה) שלא ערוכות לספק מספר גדול כל כך של מכוניות חשמליות שעומדות במגבלת התקציב, וזה אילץ את כל הגורמים להגביל את עצמם ל-50,000 כלי רכב.

פתרון מעניין, לא מושלם

לצד הזכות צריך לומר שהתוכנית הצרפתית בנויה בדרך חכמה שמעודדת את תעשיית הרכב המקומית בימים שהיא נמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים של תעשיית הרכב הסינית אשר נתמכת על-ידי ממשלת סין.

אפילו קברניטי התעשייה האירופאית מבינים שהפעם הם לא יוכלו להגן על התעשייה שלהם באמצעות הטלת מכסים מפלים מפני שזה יתנקם בהם בשוק הסיני שחשוב עבורם מאוד. לעומת זאת, דרך הפעולה האפקטיבית יותר היא להעתיק את המודלים של הממשלה הסינית – כלומר לתמוך ברכב חשמלי מצד הביקוש.

מיותר להזכיר שלממשלת צרפת יש אחזקות מיעוט ברנו-ניסאן ובקבוצת סטלנטיס (פיג'ו-פיאט), וששתי אלה הן בין המעסיקות הגדולות ביותר במשק הצרפתי והן נמצאות תחת איום קיומי.

התוכנית גם נוגעת באחד העצבים הרגישים של רכב חשמלי באירופה, וזו העובדה שעל אף תוכניות הסבסוד הממשלתי מחירי רוב המכוניות החשמליות עדיין גבוהים ולכן הן נרכשות בעיקר על-ידי בעלי הכנסה גבוהה.

יש מי שיתרעמו על תמיכה ברכב חשמלי בטענה שההשפעה שלו על הסביבה לא בהכרח חיובית – אבל במקום להיכנס לוויכוח הזה ראוי לשים לב שאחוז לא מבוטל מן החשמל בצרפת מיוצר בכורים גרעיניים וממקורות מתחדשים.
עקב אכילס של התוכנית הוא עידוד הרכישה של כלי רכב במקום עידוד השימוש בתחבורה ציבורית או בפתרונות של תחבורה אישית ממונעת (מיקרו-מוביליטי), אבל גם לעניין זה כדאי לשים לב שהתוכנית ממוקדת במי שממילא נוהג יותר מ-8,000 קילומטרים בשנה, כלומר שהיא מעבירה בעלי רכב משימוש במנועי בעירה לרכב חשמלי.

ממשיכים ב-2025

כאמור, על אף הכפלת היקף התוכנית והתקציב הממשלתי מספר הנרשמים אליה כמעט כפול ממספר האנשים שיזכו ליהנות ממנה השנה, ולשלם 400 שקלים בחודש תמורת רכב חשמלי חדש.

במשרד התעשייה והאנרגיה הצרפתי מבטיחים לחדש את התוכנית בשנה הבאה ולהיערך מראש לביקוש מוגבר. יועץ מקצועי לנשיא צרפת, עמנואל מקרון, אמר השבוע שמדובר ב"סיפור הצלחה אמיתי שמסמל את המדיניות הסביבתית הצרפתית. זה טוב לארנק וזה טוב לכדור הארץ".

שר התעשייה והאנרגיה הצרפתי רולאן לסקור אמר: "המיוחד בהצעה הזאת זה שבמקביל אתה נותן לאנשים שהם לא בהכרח אמידים גישה לרכב חשמלי זול, ויתרה מכך, אתה עושה את זה על ידי ייצור יותר כלי רכב צרפתיים. אנחנו צריכים לעשות את שניהם. התוכנית הזאת נוצלה מהר יותר מכפי שחשבנו וכעת עלינו להאט מעט כדי לאפשר ליצרניות הרכב הצרפתיות קצת זמן ואז נאיץ, נאיץ ונאיץ אותה". הוא הוסיף שפרטי התוכנית שתושק בשנה הבאה יפורסמו עוד השנה.

The post מכונית חשמלית ב-400 שקלים לחודש: הצרפתים התנפלו על המציאה וחיסלו מלאי של 50,000 מכוניות חשמליות appeared first on TheCar.

ממשלת ארצות הברית לא תסתפק בהטלת מכסים על מכוניות סיניות, ובימים אלה היא מגבשת שורת מגבלות שנועדו למנוע יבוא של מכוניות סיניות לארה"ב בלי קשר למקום הייצור שלהן. החשש, כך נראה, הוא לא רק מפני תחרות סינית בתעשיית הרכב האמריקנית אלא בעיקר מפני איסוף מידע אישי על אזרחי ארצות הברית.

המגבלות שיוטלו על מכוניות סיניות מנוסחות בימים אלה על ידי ממשל ביידן וממוקדות ב"מכוניות חכמות" סיניות וברכיבים אחרים – למשל של מערכות אנרגיה מתחדשת – שעלולים לאסוף מידע בארצות הברית ולהעביר אותו לסין.
המיוחד בשורת המכשולים החדשה הוא שהם מכוונים אל כלי רכב חשמליים ואל חלקים שמקורם בסין, וזאת בלי קשר למדינה שבה הם מיוצרים. תקנות כאלה צפויות להגביל, בין השאר, כלי רכב שמיוצרים במדינות שיש להן הסכמי סחר חופשי עם ארה"ב, למשל במקסיקו, דרום קוריאה או באיחוד האירופאי.

כל מכונית חדשה שמיוצרת בימינו היא "מכונית חכמה" ומקושרת, ולכן מגבלות על "מכוניות חכמות" הן סוג נוסף, מתוחכם יותר, של מכס והגנה על התוצרת המקומית, והוא עוקף גם את כל הסכמי הסחר שעליהם חתומה ארצות הברית.

כך, למשל, לארה"ב יש הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה, ומי ש"בנתה" על ההסכם הזה היא ג'ילי הסינית אשר רכשה מרנו הצרפתית את מחצית הבעלות בחברה לייצור רכב בבעלות רנו אשר הוקמה במקור על-ידי סאמסונג. ג'ילי מתכוונת לייצר רכב במיזם המשותף עם רנו ובמקור תכננה לייצא אותו מדרום קוריאה לארה"ב.

מה שעדיין לא ברור הוא מה תהיה השפעת התקנות החדשות על כלי רכב שמיוצרים ממש בתוך ארה"ב, כמו גם על כלי רכב "חכמים" שאינם "סינים", למשל של וולוו השבדית (ששייכת לג'ילי הסינית) או אלה של 'וינפאסט' הווייטנאמית שייוצרו בארה"ב.

כידוע, וכפי שפרסמנו לא אחת, "כלי רכב חכמים" אוספים כמויות גדולות מאוד של מידע על המשתמשים, וגורמי ממשל אמריקנים מודאגים במיוחד מנתונים שנאספים בעיקר במכוניות חשמליות אבל גם באופן כללי בכל כלי הרכב המקושרים והאוטונומיים.

יצרניות הרכב טוענות אמנם שהן אוספות נתונים רק לצורך שיפור המוצרים ולעכדון תוכנות, אבל בפועל – עוד לפני שמדברים על פריצות סייבר לרכב עצמו או אל התקשורת בין הרכב לבין יצרנית הרכב – נאספים נתונים אודות כל הנסיעות שמבוצעות ברכב, מוקלטות שיחות של הנהג ונוסעיו, סביבת הרכב מצולמת ומוקלטת באמצעות מצלמות שמותקנות ברכב, ומתקיימים חיבורים למאגרי מידע שונים – החל מספרי הטלפונים של המשתמשים ברכב וכלה בסיסמאות אל אפליקציות פיננסיות ואחרות. הגרוע מכל הוא שכלי רכב אוספים כעת מידע ונתונים ביומטריים של נהגים ונוסעים – החל מתווי פנים וכלה בנתונים חיים אודות מצבם הבריאותי והתודעתי.

בשלב זה טרם פורסם, וייתכן גם שטרם הוחלט, כיצד יוטלו מגבלות ומה הן יכללו, אבל פורסם שהממשל האמריקני עסוק בקביעת מדיניות בתחום הזה ובהטלת היישום שלה על רשויות קיימות במשרד המסחר. כבר במהלך השבוע הקרוב צפוי להתפרסם בארה"ב צו נשיאותי נוסף שנועד להבטיח פרטיות נתונים, וזה כנראה הצעד הראשון בכיוון.

הפוסל – במומו פוסל

ממשלת סין מחייבת את יצרניות הרכב שלה לאחסן את הנתונים שהן אוספות בתוך סין, ולאפשר למימשל גישה מלאה אליהם. בה בעת, ממשלת סין הטילה לא מכבר מגבלות על מכוניות מתוצרת טסלה האמריקנית, והיא אוסרת על כניסתן למתקנים צבאיים ולכל מקום שבו מתכנסים אנשי צבא.

גורמי ממשל ופוליטיקאים אמריקנים מתייחסים לאיסור הזה כאל סוג של הודאה סינית בכך שהממשל והצבא הסיני "מעיינים" בנתונים אישיים ובמידע שנאסף בכלי רכב מקושרים, ומכאן החשש שלהם שמא גם מדינות אחרות עושות את זה, למשל באמצעות מידע שנאסף על-ידי טסלה.

The post האם מכוניות סיניות יאספו מידע על אזרחים אמריקנים עבור ממשלת בייג'ינג? לא אם זה תלוי בממשל ביידן appeared first on TheCar.

חטיבת מנועי הבעירה החדשה 'סוס' (HORSE) – אשר הוקמה על ידי רנו מתוך הפיצול של יצרנית הרכב הוותיקה לשתי חברות, חתמה בשבוע שעבר על הסכם עם קבוצת דומאריי האיטלקית-בלגית וזו תפתח עבורה את הדור הבא של מנוע דיזל. כך זונחת רנו את תמצית עסק הליבה של החטיבה החדשה-ישנה שלה – שכלול של מנועי בעירה – ומוציאה את המו"פ שלה למיקור חוץ.

קבוצת דומאריי (Dumarey), אשר הוקמה במקור תחת השם 'קבוצת Punch' כיצרנית של מתכות מנוקבות (ומכאן נובע שמה), נוסדה לפני כ-40 שנים ומאז הרחיבה את פעילויותיה השונות לתחומי ההנדסה ומנועי בעירה. בשנים האחרונות נמצאת פאנץ' בבולמוס של רכישת חברות מתמחות קטנות ובינוניות שננטשות על-ידי ספקיות המשנה ויצרניות הרכב, וכיום היא מפעילה מפעלים ומרכזי פיתוח בטורינו – איטליה, שטרסבורג – צרפת, וסילברסטון – אנגליה. בין השאר, פאנץ' רכשה בשנה שעברה מספקית החלקים הגרמנית הענקית ZF מפעל לפיתוח וייצור תיבות הילוכים שפועל בסמוך לעיר ליון שבצרפת, ומייצר רכיבים בעיקר עבור יצרניות משאיות ואוטובוסים.

בחודש ספטמבר האחרון – במקביל לחגיגות ה-40 להיווסדה, החליפה פאנץ' את שמה ל'דומאריי' – כשמו של מייסד החברה, גווידו דומאריי, ושם המשפחה שמחזיקה בבעלות (פרטית) בחברה.

קבוצת דומאריי מפתחת, ובחלק מן המקרים גם מייצרת, מערכות לניידות ולייצור חשמל ומערכות תמסורת (תיבות הילוכים), והיא גם מפתחות מנועי בעירה – בדגש על מנועי דיזל. דומאריי פיתחה גם טכנולוגיה מתקדמת בתחום מנועי בעירה פנימית שמונעים במימן ואלה משווקים תחת השם המסחרי Hydrocells.

בסוף העשור הקודם פיתחה דומאריי, או בשמה הקודם – פאנץ' – את מנוע הדיזל החדש של ג'נרל מוטורס בנפח 3.0 ליטר, אשר הושק בשנת 2019 על-ידי יצרנית הרכב האמריקנית תחת השם המסחרי 'דוראמאקס' שבבעלות האמריקנים. מנוע זה, במבנה שישה צילינדרים בטור, פותח "מדף נייר חלק" בטורינו, איטליה, והוא מניע כעת את קו המוצרים הרווחי ביותר של ענקית הרכב מדטרויט – ואנים וטנדרים שנמכרים תחת מותגי GMC ושברולט.

מנוע צרפתי מאיטליה

במסגרת ההסכם שנחתם בשבוע שעבר תפתח דומאריי עבור רנו מנוע דיזל ארבעה צילינדרי בנפח 2.0 ליטר אשר יעמוד בדרישות התקינה 'אירו 7', והיא גם תוכל למכור אותו, ואת שאר מנועי הבעירה של 'סוס', ללקוחות אחרים שלה באופן עצמאי. מנוע הדיזל החדש ייקרא בשם הפיתוח M920, וצפוי להניע בין השאר את רנו 'טראפיק' ואת ניסאן NV400.

ההסכם בין רנו לקבוצת דומאריי מפתיע רק מפני שחברת 'סוס', שהוקמה בשנה שעברה, נוצרה כדי לפתח, לייצר ולספק מנועים מתקדמים ותיבות הילוכים יעילות – בראש ובראשונה לקבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי ובהמשך – ככל שיבשיל ויתקיים האיחוד עם חטיבת המנועים של קבוצת ג'ילי – חברת Aurobay השבדית – גם לכל החברות בקבוצה הסינית אשר זקוקות למנועי בעירה.

לחברת 'סוס' יש כבר כיום שמונה מפעלי ייצור בשבע מדינות ושלושה מרכזי מחקר ופיתוח שמתמחים במנועי בעירה ומחזיקים ידע שנצבר במשך יותר מ-100 שנות פיתוח וייצור. למעשה – פיתוח וייצור מנועי בעירה הוא עסק הליבה של החברה הזאת ואין בלתו. וזה מעלה שאלה חשובה: עם סט כל כך גדול של יכולות – מדוע זקוקים הצרפתים לעזרתה של חברה איטלקית קטנה?

מצד שני, מדוע "אסור" לרנו לעשות את מה שמותר לג'נרל מוטורס, אשר כאמור פיתחה את אחד המנועים החשובים ביותר שלה אצל פאנץ' / דומאריי?

אז ככה: הפיתוח של מנוע הדיזל מסדרת דוראמקס בוצע על-ידי חברת פיתוח איטלקית שנמצאה בשעתו בבעלות ג'נרל מוטורס והיוותה חלק ממערך המו"פ של ענקית הרכב האמריקנית, כלומר שזה נעשה במקור "בתוך הבית". ג'נרל מוטורס מכרה את החברה הזאת לפאנץ' יחד עם אותו פרויקט פיתוח, ואילו רנו ('סוס') פונה לעזרת דומאריי במסגרת מיקור חוץ – מן הסתם כדי לחסוך לעצמה עלויות מיידיות ובמקום להסתמך על יכולות וידע שכבר נמצאים "בתוך הבית" שלה.

"הספינה" של רנו שטה בימים אלה על מים סוערים, במיוחד לאחר ביטול ההנפקה של חטיבת כלי הרכב החשמליים 'אמפר' ולנוכח שמועות ארסיות (שהוכחשו) בנוגע למיזוג אפשרי עם קבוצת סטלנטיס. קבוצת ג'ילי אמורה להשקיע מיליארדים ב'סוס', לקבל 40% בעלות ולאחד לתוכה את יצרנית המנועים השבדית שבבעלותה – Aurobay – אשר מייצרת מנועים לוולוו, לינק אנד קו ולמותגים נוספים של ג'ילי, והמטרה המשותפת היא לייצר 4 מיליון מנועי בעירה בשנה עבור קבוצות רנו-ניסאן-מיצובישי וג'ילי.

בנוסף, חברת האנרגיה הלאומית הסעודית, ארמקו, אמורה להשקיע ברכישת 20% מן הבעלות ב'סוס', ושני ההסכמים – עם ג'ילי ועם ארמקו, אמורים להיחתם כבר בשבועות הקרובים (אבל טרם נחתמו סופית).

יכול להיות שהסכם הפיתוח עם דומאריי מנותק ולא קשור לחבלי הלידה של חברת 'סוס' ויכול להיות שהוא מעיד על קושי תזרימי שמאלץ אותה לפתור בעיה נקודתית. במקביל, כדאי לשים לב לקבוצה האיטלקית-בלגית המתעצמת הזאת שגדלה ומתפתחת באמצעות איסוף חברות וחטיבות שנזנחות על-ידי הקבוצות הגדולות.

לקריאה נוספת:

מנוע המימן של AVL מספק 410 כוחות סוס. האם הוא יציל את מנוע הבעירה?

חשבתם שכבר שמעתם הכל? אז מה לגבי מנוע דו-פעימתי שפועל על אמוניה?

The post רנו, אחת מיצרניות הרכב הראשונות בעולם, נאלצת להיעזר בחברה איטלקית קטנה כדי לפתח מנוע דיזל חדש appeared first on TheCar.

חוקרי רשות ההגבלים העסקיים של הנציבות האירופאית פשטו אתמול (ג') על משרדי רוב ענקיות הצמיגים העולמיות במסגרת חקירת התנהלות קרטליסטית אפשרית ותיאום מחירים באופן שמייקר מחירים ופוגע בלקוחות.

חוקרי הנציבות האירופאית ביצעו את הפשיטות שלהם במקביל במספר מדינות ברחבי אירופה כשהם מלווים בנציגים של רשויות ההגבלים העסקיים של כל מדינה, וככל הידוע ביקרו במשרדי ההנהלה של מישלן הצרפתית, קונטיננטל הגרמנית, נוקיאן הפינית, ברידג'סטון היפנית וגודייר האמריקנית – מה שמעלה את האפשרות שפרשה זאת עלולה להתפתח לחקירה גלובלית.

על אף שלא ברור מה תעלה החקירה ובאיזו מידה, אם בכלל, מתקיימת התנהלות קרטליסטית בענף הצמיגים אשר משפיעה על השוק שלנו בישראל – לא מיותר להזכיר שהמחירים הרשמיים של צמיגים אצלנו גבוהים באופן שערורייתי ביחס למקובל בארה"ב ובסין, למשל, וזאת למרות שהם מוגדרים כציוד בטיחותי ולכן לא מוטל עליהם מס קניה.

עד כה עדיין לא נמסרו פרטים רשמיים אודות אופי ההאשמות כלפי ענקיות הצמיגים ולגבי ממצאים שנתפסו, אבל דובר מטעם הנציבות מסר ש"הנציבות מודאגת מכך שבין החברות התקיים תיאום מחירים, בין השאר באמצעות תקשורת ציבורית". החקירה, כך פורסם, נסובה בעיקר סביב המכירה המתואמת לכאורה של צמיגי מכוניות, מסחריות קלות, משאיות ואוטובוסים בשוק החופשי (להבדיל מאשר מכירה להרכבה ראשונה אצל יצרניות הרכב) בכל רחבי 27 המדינות שחברות באיחוד האירופאי, וכן בשווקים של נורבגיה, איסלנד ונסיכות ליכטנשטיין.

לא מיותר להזכיר שבעשורים האחרונים חלה קונסולידציה דרמטית בתעשיית הצמיגים לאחר שכל אחת מיצרניות הצמיגים הגדולות רכשה שורת יצרניות צמיגים קטנות יותר. כתוצאה מכך, על אף שנדמה שבעולם הצמיגים קיימים עשרות מותגים שמתחרים זה בזה – רוב רובם המכריע שייך למעשה למספר מצומצם מאוד של קבוצות.

אנשי הנציבות האירופאית לא נקבו בשמות ספציפיים של יצרניות צמיגים שהמשרדים שלהן "זכו" לביקור, אבל דוברי החברות עצמן הודו בכך ובמקביל נרשמו ירידות בערך המניות של רוב חברות הצמיגים.

דובר של יצרנית הצמיגים האיטלקית 'פירלי' מסר לסוכנות הידיעות 'רויטרס' שהחברה "פעלה תמיד בהגינות ותוך ציות מוחלט לכל החוקים והתקנות. פירלי מבטיחה לסייע באופן מלא לרשות התחרות בחקירות שהיא מתנהלת".

בגרמניה אישרו נציגי קונטיננטל שחוקרי הרשות הופיעו במשרדי ההנהלה שלהם וכך הודיעו גם נציגים של יצרנית הצמיגים הצרפתית מישלן. גם אנשי מישלן הבטיחו לשתף פעולה עם החקירה באופן מלא, אם כי בהתחשב בסמכויות האכיפה של הרשות – וביכולת שלה להעמיד לדין בעלי תפקידים באופן אישי – לא נראה שיש להם יותר מידי ברירות. גם נציגי חברת גודייר מסרו שבמשרדים האירופאים שלהם "נערכו בדיקות".

מדינה נוספת שבה מתנהלת חקירה, וזה עשוי אולי להפתיע מעט את מי שלא מעורה בענף הצמיגים, היא פינלנד – מקום מושבה של חברת נוקיאן (Nokian Tyres). מה שפחות מפתיע זה שגם נציגי החברה הפינית הבטיחו שיתוף פעולה מלא עם החקירה שמתנהלת. "לצמיגי נוקיאן אין מידע לגבי תוצאות החקירה והיא לא יכולה להגיב עליה", נכתב באתר האינטרנט של החברה.

יש עשן בלי אש?

פשיטות פתע של חוקרי הנציבות האירופאית על חברות עסקיות הן אירוע נדיר למדי ובדרך כלל מבוצעות כשלב חקירה גלוי ראשוני לאחר עיבוד מידע מודיעיני שהתקבל בנציבות. עם זאת, עצם ביצוע הפשיטות לא מעיד בהכרח שהחברות שנחקרות אכן אשמות בהתנהגות אנטי-תחרותית.

משך חקירה מסוג זה לא מוגבל בזמן ובדרך כל תלוי במספר גורמים ובמיוחד ברמת המורכבות של הנושא, בטיב המידע שהתקבל לפני פתיחת החקירה וברמת שיתוף הפעולה של הגורמים המעורבים – ובמיוחד באופן שבו חלק מהם בוחרים לשתף פעולה במטרה לממש זכויות הגנה שיכולות לעמוד לזכותם.

חברות שמעורבות בהסדרים כובלים יכולות לקבל חסינות מפני העמדה לדין או לזכות בהפחתה משמעותית של הענישה כלפיהן בתמורה לעדות ודיווח על ההתנהלות ושיתוף פעולה עם חקירת הנציבות. גם עובדים, מנהלים ונושאי תפקידים יכולים לדווח על קרטל או על התנהגות אנטי-תחרותית אחרת באמצעות ערוצים ייעודיים לחושפי שחיתויות. חברות שמורשעות בהפרת חוקי האיחוד האירופאי נגד קרטלים צפויות לשלם קנסות של עד 10% מהיקף המחזור העולמי שלהן.

בעבר פעלה רשות ההגבלים האירופאית כנגד יותר מעשרה גופים שונים בתעשיית המכוניות והמשאיות, בהם ספקיות משנה של מסבים לרכב, מושבי בטיחות, מערכות בלימה ועוד, ומעבר לקנסות שהושתו הובילו תוצאות החקירה ברוב המקרים להגשת תובענות ייצוגיות שעלו לחברות הגדולות מיליארדי אירו במצטבר.

כך, למשל, בשנת 2016 התגלה שיצרנית המשאיות הגרמנית מרצדס (דיימלר-בנץ בשעתו) הפרה את תנאי התחרות יחד עם יצרניות המשאיות וולוו-רנו, מאן, איווקו ודאף, כאשר לאורך תקופה של 14 שנים הן תיאמו ביניהן תמחור של משאיות וכן את אופן המסחר בזכויות זיהום אוויר. בפרשה זאת נקנסו יצרניות המשאיות בסכום שיא של כ-3.2 מיליארד דולר.

במדינת ישראל אמורות לפעול למען הצרכנים והסחר ההוגן לפחות שתי סוכנויות ממשלתיות, אלא שההגדרה "אמורות" משקפת ככל הנראה את ההתנהלות שלהן בפועל.

בצרוף מקרים נדיר הודיעה אתמול (ג') רשות התחרות בישראל על כוונתה להטיל קנס יוצא דופן על חברת 'מטרו מוטור' – יבואנית האופנועים הגדולה ביותר בישראל אשר מייבאת גם טרקטורונים ולאחרונה גם מכוניות. בהודעת הרשות נכתב שהרשות, בכפוף לשימוע, מתכוונת להטיל על מטרו קנס בהיקף של 20.8 מיליון שקלים ובנוסף גם להטיל קנסות אישיים בסך 600 אלף ש"ח על שני נושאי משרה בחברה – וזאת בטענה לפיה מטרו הייתה "צד להסדר כובל". אנשי מטרו הכחישו אתמול את הטענות האלה.

החקירה כנגד מטרו, ששליש מן הבעלות בה מוחזק בידי קבוצת קרסו מוטורס שהיא חברה שנסחרת בבורסה בתל אביב, ממוקדת בתחום שולי לחלוטין של ענף הרכב אבל היא מדגימה שבידי רשות התחרות ישנם כלים מעשיים  לבחינת הגבלים עסקיים ופגיעה בתחרות, ולפעולה אפקטיבית כנגד מי שמפר את החוקים.

ייתכן שהחקירה באירופה תעורר בדיקה גם בשוק הצמיגים הישראלי כחלק מסערה עולמית שצפויה להתרחש, ויתכן שלא.

גוף נוסף שאמור לפעול למען הצרכנים הוא הרשות לצרכנות ולסחר הוגן אשר עמדה לא מכבר במרכזו של דוח חמור של מבקר המדינה וכיכבה השבוע בתחקיר שפרסם ערוץ הטלוויזיה 12. ככל שאפשר להבין משתי ההתייחסויות האלה אין צורך לעצור את הנשימה בהמתנה לפעולה ממשלתית לבחינת רמת התחרותיות בשוק הצמיגים בישראל.

The post מדוע הצמיגים כל כך יקרים? רשות התחרות האירופאית חוקרת התנהלות קרטליסטית של ענקיות הצמיגים. ומי לדעתכם דואג לצרכנים בישראל? appeared first on TheCar.

בסוף השבוע האחרון התפוצצו כותרות באתרי המדיה השונים בישראל בהסתערות על קריאה לתיקון שגרתית למדי ודי זניחה שביצעה 'טסלה' באמצעות תקשורת מרחוק – אלא שרובם ככולם התעלמו מתקלה הרבה יותר מסוכנת שטסלה מתמודדת איתה ברגעים אלה ממש ב-334,559 מכוניות 'מודל 3' ו'מודל Y' משנת הדגם 2023.

בשעה שהמדיות בעברית התחרו בניסוח מלכודות הקליקים בין "טסלה בריקול מטורף" לבין "ריקול לכל מכוניות טסלה", "הריקול השטותי של הסייברטראק" או "התקלה ההזויה של טסלה" – ודיווחו על ההגדלה של אותיות הודעות ההתראה בכ-2.2 מיליון מכוניות – הסכנה האמיתית בחלק מדגמי טסלה היא אובדן היגוי שכבר גרם לפחות לתאונה אחת וליותר מ-50 תקריות שאילצו לפנות מכוניות מכבישים ציבוריים.

בעקבות חקירה של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני טסלה החלה להחליף בימים אלה ממש מערכות הגה בחלק מבין מאות אלפי מכוניות חדשות מדגמי 'מודל 3' ו'מודל Y' אשר עלולות לאבד באופן פתאומי את יכולת ההיגוי שלהן.

הסוכנות הלאומית האמריקנית שאחראית על הבטיחות בדרכים (NHTSA) החלה לחקור את הנושא כבר בחודש יולי שעבר בעקבות תלונות צרכנים שאיבדו באופן פתאומי את השליטה בהיגוי במכוניות שלהם. מתחילת החקירה נאספו שם יותר מ-2,388 תלונות, ואנשי המינהל ראיינו מתלוננים, דרשו מטסלה לקבל מידע אודות תלונות שנאספו אצלה ולגבי ניתוח של הבעיה ההנדסית, וביצעו יחד עם אנשי טסלה פגישות ובחינה משותפת של רכב שהיה מעורב בתאונה.
בעיקר מפחיד לגלות שבטסלה ידעו על הבעיה אך לא פעלו מספיק מהר כדי לפתור אותה: 2,264 תלונות מתוך ה-2,388 הועברו למינהל על-ידי טסלה רק לאחר שהחברה נדרשה להעביר נתונים.

מדוח החקירה שפורסם על-ידי NHTSA עולה שקיימים מספר תסמינים נפוצים של אובדן פתאומי של היגוי, ומיד לפני, במהלך או אחרי התרחשות התקלה מופיעה במקרים רבים על הצג שמול הנהג הודעה לפיה הגברת ההיגוי מופחתת או לא פעילה.

התלונה האופיינית של נהגים היא לחוסר יכולת לסובב את ההגה בעוד שבתלונות אחרות טוענים נהגים שנדרש מהם מאמץ מוגבר כדי לסובב את ההגה. חלק מן הנהגים תיארו שההיגוי אצלם לא פעל באופן חלק אלא יצר תחושה של נקישות או מכות קלות מיד לפני הפסקת הגברת הכוח או אחריה.

מתאור התקלה בדוח של המינהל עולה רושם שהתסמינים דומים לאלה שחשים מי שנוהגים במכוניות עם מגבירי כוח הידראוליים או חשמליים שבהם נגרם כשל של מגביר ההיגוי: אפשר עדיין לשלוט במכונית אבל ההיגוי הופך להיות קשה, והסכנה המשמעותית כרוכה בתחושת ההפתעה יותר מאשר בחוסר יכולת להפנות את המכונית. עם זאת – חלק מן הנהגים דיווחו על אובדן מוחלט של יכולת ההיגוי.