צילומים: גיאו אורביטל

מבצע האכיפה המתוקשר שהחל השבוע כנגד רוכבי אופניים וקורקינטים ממונעים ממחיש ראשית לכל את הברדק הישראלי הטיפוסי אשר נובע מעשר שנות היעדר מדיניות של משרד התחבורה בתחום כלי הרכב הממונעים לנסיעה אישית.

יחד עם זאת, המבצע, שיוצא לדרך לאחר מאות פגיעות קשות בהולכי רגל, מדגיש גם את הפופולריות הרבה של כלים כאלה, שהיא פועל יוצא של הפתרון שגלום בהם: כלי שימושי וזול לשימוש לתחבורה עירונית, כזה שחוסך שימוש בכלי רכב אחרים ולא מזהם את הסביבה.

במילים אחרות, גם בהיעדר מדיניות ממשלתית מסדרת, שלא לומר מדיניות תומכת – תחבורה אישית ממונעת היא צו השעה, והיא נוצרת מעצמה בזכות הערך שהיא מביאה.

רוב כלי הרכב האישיים מונעים בהנעה חשמלית, חלקם על בסיס 'קיטים' שהורכבו על גבי אופניים רגילים וכוללים מנוע, מצבר ומערכת חשמלית, ואחרים תוכננו מראש ככלים חשמליים. אבל אחד הדברים הבולטים בשיטת ההנעה הזאת הוא הגמישות הרבה של מרכיביה.

מנועים חשמליים הם המנועים הנפוצים ביותר עלי אדמות, ומכיוון שהם מיוצרים באלפי גדלים, צורות והספקים קל גם להתאים אותם לכלי רכב שונים ולחבר אותם אל הגלגלים בדרכים מגוונות.

אתמול יצא לדרכו מסע גיוס ההמונים של חברת גיאו אורביטל (GeoOrbital) אשר המציאה את אחת משיטות ההנעה החשמלית המרתקות ביותר, כזאת שגם מאפשרת הסבה פשוטה וקלה של כמעט כל זוג אופניים קיים להנעה חשמלית.

מערכת ההנעה של גיאו אורביטל מדהימה במקוריות שלה מכיוון שבמקום לקחת גלגל רגיל ולהניע אותו מבחוץ, בין אם על ידי לחץ על הגלגל או באמצעות שרשרת וציר – היא מסובבת אותו מבפנים.
במרחב שבדרך כלל תפוס על-ידי החישורים ("שפיצים"), מוצבים המנוע החשמלי, הסוללה, וכל רכיבי ויסות הזרם – וכל זאת בתוך מערך דמוי כוכב שבנוי משלוש זרועות, שעל אחת מהן מורכב המנוע ואל אחרת צמודה הסוללה. בקצה כל אחת מן הזרועות מותקן גלגל. המערך הזה מגלגל את האופן מבפנים, ונע בתוכו ממש כפי שכלי רכב זחלי נע על גבי הזחל שהוא פורש.

בנוסף למערך הזה נדרש כבל חשמל פשוט שבקצהו מצערת עם מד-טעינה, ואלה מותקנים בקלות על הכידון.

לא ברור עד כמה עומדת השיטה הזאת בתקינה המסובכת שהומצאה בישראל, וכמעט ברור שכדי לעבור את דרישות מכון התקנים הישראלי יידרשו עצבי ברזל ולא מעט משאבים – אבל עד אז אפשר להתענג על הגאונות של הפתרון עצמו.

GeoOrbital פרסמה לראשונה את הרעיון למוצר שלה כבר לפני קרוב לשנתיים, ולפני כשנה הוא כיכב באייטם של ערוץ נשיונל גיאוגרפיק. אך כפי שניתן לראות כאשר משווים בין אב הטיפוס המקורי לבין המוצר הסופי עבר מאז מערכת ההנעה תהליך מורכב ומקיף של מחקר, פיתוח ושיפור.

לטענת אנשי החברה, כפי שגם מודגמת בסרטון שלהם, החלפה של גלגל קיים בגלגל שלהם, שכולל גם את המנוע החשמלי, אורכת דקה אחת, ואז כל שנותר לעשות זה למקם גם את המצערת על הכידון.

מערכת ההנעה מבוססת על מנוע בהספק של 500 וואט וסוללה מתחלפת בעלת מתח של 36 וולט.

הגלגל ("צמיג") יצוק מקצף מוצק ולכן הוא חסין מפני תקרים, ולטענת החברה שוקלת "החבילה" כולה כ-20 קילוגרם (שזה לא משקל זבוב, אבל גם לא נורא).

הוראות ההפעלה מועברות, כאמור, באמצעות מצערת – מנוף קטן שמותקן על הכידון (בארץ נדרשת גם הפעלת לחץ על הדוושות) ותצוגה פשוטה שצמודה לה מציגה לרוכב כמה "מיץ" נותר עדיין בסוללה.

אנשי החברה טוענים שהמערכת שלהם מסיעה את האופניים במהירות שיוט של 32 קמ"ש (בארץ מותרת מהירות מרבית של 25 קמ"ש אבל קל להגביל מערכות חשמליות כך שיתאימו לדרישה זאת – או לעקוף אותה), והיא מציעה שני דגמים: אחד, פשוט יותר, בקוטר 26 אינטש, ואחד יותר חזק לקוטרי גלגל של 28 ו-29 אינטש.

הספק הסוללה המתחלפת הוא 6 אמפר שעה, ומשך הטעינה שלה נע בין 3 ל-4 שעות בהתאם לדגם. טווח הנסיעה – לטענת היצרנית – עשוי לנוע בין 20 ל-32 קילומטרים (בהתאם לדגם) לבין 50-80 קילומטרים, וזאת בהתאם לאינטנסיביות של ההפעלה לעומת ה"פידול" באמצעות דוושות.

שתי מגבלות משמעותיות שצצות לראש עוד לפני שעולים על כלי כזה הן ראשית לכל היעדר הגנה מפני גניבות: בשונה ממערכות ממותקנות אחרות, בהן צריך לזכור לנתק רק את הסוללה ולקחת אותה, במקרה הזה עלולה קלות החיבור של הגלגל לשמש לרועץ לבעל המערכת – היות שקל גם לפרק אותו ולהיעלם. הפתרון, לכן, עשוי להיות פירוק של הגלגל כולו בכל מצב שבו צריך "להחנות" את האופניים בחוץ.

שנית, ריכוז משקל של 20 קילוגרם בתוך הגלגל הקדמי לא נשמע כמו מתכון טוב ליציבות, ובטח שלא לטיפוס על מדרכות או ריחוף מעל בורות.

מחירה הרשמי של מערכת ההנעה של גיאו אורביטל הוא 900 דולר, זה כמובן לפני שיצוצו לה החיקויים מסין, אבל במסגרת פרויקט גיוס ההמונים של קיקסטרטר אפשר לרכוש אותה תמורת כ-600 דולר.

ייצור המערכות, בתקווה שהגיוס יצליח (יעד הגיוס המקורי, 75,000 דולר, הושג כבר ביום השני לפרסומו) מתוכנן לספטמבר-אוקטובר השנה ויבוצע בארה"ב, ואספקה ראשונה ללקוחות מתוכננת לנובמבר השנה.

The post ממציאים מחדש את גלגל האופניים appeared first on TheCar.

יום רביעי הבא, 9 במרץ 2016, עשוי להיות יום היסטורי בכל הקשור לשימוש בכלי רכב לניידות אישית בישראל.

באחור אופנתי של 13 שנים יגישו נציגי משרד התחבורה לוועדת הכלכלה של הכנסת את התיקון לתקנה 11 לתקנות התעבורה "בדבר גלגינוע (קורקינט חשמלי) ואופניים חשמליים", ואם אלה יאושרו תיסלל הדרך להכשרתם החוקית של עשרות אלפי כלים שנעים על כבישי (וגם מדרכות) ישראל.

לפי התקנות המוצעות סוף סוף לאישור מותר יהיה לרכוב על קורקינט ממונע רק מגיל 16 ואילך, הרוכב חייב כל הזמן בחבישת קסדה, אסור לרוכב להרכיב איתו אדם נוסף על הקורקינט, בשעות חשיכה חייב הרוכב לחבוש אפוד זוהר, והשימוש בכלים עצמם מוגבל לשבילי אופניים ולכבישים – כלומר שאסורה הנסיעה על מדרכות.

מהירות הנסיעה המרבית של קורקינט חשמלי חייבת להיות מוגבלת ל-25 קמ"ש והספק המנוע שלו ל-250 וואט, ואילו המשקל העצמי אסור שיעלה על 30 קילוגרם.

ואם לא מחר אז מחרתיים

כבר בשנת 2004 נדרש נציג של משרד התחבורה להעיד במשפט שהתנהל בעקבות תאונה התרחשה שנה קודם לכן ובה פגעה מכונית בילד שרכב על קורקינט ממונע.
במילים אחרות, כבר אז – אם לא קודם לכן – היו אנשי משרד התחבורה אמורים להתחיל להתעניין ביתרונות, בחסרונות, ובדרכי השימוש הבטוחות בכלי רכב לניידות אישית מסוגו של הקורקינט הממונע.

במבחן התוצאה, עד היום עדיין לא נהגתה במשרד התחבורה תכנית – ולכל הפחות לא פורסמה באף מקום – לשילוב מיטבי של כלי רכב לניידות אישית במערכת התחבורה העירונית, באופן שיכול היה לצמצם את השימוש בכלי רכב מנועיים אחרים וכך גם את זיהום האוויר בערים.

ביום רביעי, כאמור, יובאו התקנות החדשות לאישור ועדת הכלכלה, ואם לחברי הוועדה לא יהיו השגות והן יאושרו כלשונן – הרי שאלה הן התקנות החדשות:
ההגדרה החוקית לקורקינט ממונע, "גלגינוע" בעברית, היא "התקן דו גלגלי או תלת גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230… ואשר נתקיימו בו כל אלה:
(1) הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2) המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
(3) המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
(4) מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש;
(5) משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק"ג."

בנוסף, גיל הרוכב על קורקינט ממונע מוגבל ל-16 ומעלה, ולגבי "רישוי ורישום של גלגינוע והרוכב בו" נקבע ש"בעל גלגינוע פטור מחובת רישום ורישוי… הרוכב על גלגינוע פטור מחובת רישיון נהיגה".

עוד קובעות התקנות שהכלי עצמו חייב לשאת תווית סימון, וגם הצמיגים שלו צריכים להיות מסומנים "כאמור בתקן הגלגינוע".

תוית הסימון חייבת להיות "ברת קיימא", ובגודל מינימלי של 6 ס"מ לרוחב ו-5 ס"מ לאורך, גודל אות בה לא יפחת מ-5 מילימטר, והיא תכלול את כל אלה:
(א) שם היצרן, שם היבואן וסימנם המסחרי, אם קיים;
(ב) הודעה בדבר הגבלת גיל הרכיבה לגיל 16 לפחות;
(ג) המספר הסידורי של הגלגינוע, כפי שסומן בידי היצרן;
(ד) משקל עצמי של הגלגינוע;
(ה) משקל מרבי של רוכב;
(ו) הספק מרבי;
(ז) מהירות מרבית;
(ח) בגלגינוע עם צמיג פניאומטי – לחץ אוויר בצמיגים;

בתקנות התעבורה יתווסף תיקון לתקנה 122, ואחרי המונח "אופנוע" יבוא המונח החדש "גלגינוע", וזאת כדי לקבוע את מתאר השימוש בכלים האלה.
(א) לא ירכב אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
(ב) לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור… ובאין שביל אופניים – בכביש, אולם מותר להולך רגל להסיע גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

בנוסף, כל אדם שרוכב על קורקינט ממונע חייב לחבוש קסדה, ובשעות החשיכה חייב הרוכב גם ללבוש אפוד זוהר, ואילו ההרכבה של נוסע נוסף על קורקינט – אסורה. בעת חציית כביש במעבר חציה חייב הרוכב על קורקינט בהליכה ולהוליך עימו את הקורקינט.

אגב, "על הדרך" קובעות אותן תקנות גם שהרכיבה על אופניים חשמליים לא תהיה יותר חוקית למי שגילו צעיר מ-16.
עד עתה הוגבל גיל הרכיבה על אופניים חשמליים ל-14, אולם רק על שבילי אופניים, וזאת כמובן הייתה מגבלה מטופשת שהציבור לא יכול לעמוד בה – למעט מי ששביל אופניים סלול בפתח ביתו.

תגובת משרד התחבורה: אין תגובה

The post אחרי 13 שנים: הקורקינט החשמלי יהיה חוקי בישראל appeared first on TheCar.

השר לביטחון פנים רוצה שאופניים חשמליים יחויבו לקבל רישיון ייעודי. כך עולה מדברים שאמר אתמול (ב') היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, עו"ד יואל הדר, בדיון מיוחד שערכה ועדת הפנים של הכנסת בנושא העברת סמכויות אכיפה ממשטרת ישראל לפקחי רשויות מקומיות.

"השר לביטחון פנים חושב שיש הצדקה לחייב אופניים חשמליים ברישוי", הסביר עו"ד הדר. "זה כלי מסוכן. גם בני 16 לא בהכרח מוכשרים להסתובב בין מכוניות, ובהעדר אכיפה גם בני 14 מסתובבים שם". ראוי לציין כי קביעת חובת רישוי לאופניים חשמליים אינה בסמכותו של השר לביטחון פנים, אלא באחריות שר התחבורה ובכפוף לאישור של ועדת הכלכלה.

עמדת השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מבטאת גישה מרוככת יחסית לזו של משטרת ישראל, שתמכה עד לאחרונה בקביעת חובת רישוי לא רק לאופניים עצמם אלא גם לכל רוכב. בעקבות בחינה שערך אגף התנועה נקבע כי יש לדרוש "רישוי הן של הכלי והן של הרוכב… רק באופן זה ניתן יהיה להתמודד באופן אפקטיבי עם מסוכנות הכלי ולמנוע פגיעות בגוף ובנפש".

קביעת חובת רישוי לאופניים חשמליים אינה בגדר הצעה חדשה. "צריך שיהיה מבחן רישוי על מנת שכל שנה תראו שלא העלו את רף המהירות", הסביר פרופסור קובי פלג, מנהל המכון לחקר הטראומה, בדיון שערכה ועדת הכלכלה ב-2014. "צריך ביטוח, אכיפה ורישוי תקופתי. אם לא יהיה רישוי תקופתי, הם (הרוכבים) יעלו את המהירות… שיעשו מבחן רישוי, בדיוק כמו שכל נהג אחר נדרש לעשות".

רישיון ייעודי עשוי לאפשר פיקוח מוגבר על אופניים חשמליים, אך יש לזכור כי קביעת חובת רישוי גם עלולה לפגוע באינטרס הציבורי להפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד השימוש בתחבורה חלופית. ראוי גם לציין שקביעת חובת רישוי לכל אופניים חשמליים תהווה מס נוסף שתגבה המדינה מהאזרחים, כאשר קביעת חובה לעבור מבחן רישוי תקופתי גם תגדיל את הכנסות המדינה מאגרות.

אגב, בדיון אתמול חזרו נציגי המשטרה על חלק מהמלצותיהם בעניין אופניים חשמליים. "אנו ממליצים להעלות את גיל הרוכבים ל-16", הסבירה נצ"מ שרית פיליפסון מאגף התנועה. "(וגם) צריך רישוי על מנת שניתן יהיה לזהות את כלי הרכב. לא רישיון כמו לקטנוע, (אלא) משהו מזורז".

"אם המשטרה סבורה שהכל בסדר"
בדיון שערכה ועדת הפנים השתתף שר התחבורה, ישראל כץ, שכיוון את ביקורתו לעבר משטרת ישראל. "מצב האכיפה בנוגע לשימוש באופניים חשמליים לא סביר", אמר השר, "לכן תמכנו בהצעת החוק של ח"כ מרב בן ארי שתאפשר אכיפה (נגד רוכבי אופניים, ש.ה) על-ידי הרשויות המקומיות. גם השר לביטחון פנים תמך בהצעה… נושא האכיפה מחייב שינוי ואנו מאוד קרובים לעירוב הרשויות המקומיות בכך. אם המשטרה סבורה שהכל בסדר, זו עמדה מרחיקת לכת".

כמו תמיכת השר ארדן בחובת רישוי לאופניים חשמליים, גם דברי השר כץ בעניין העברת סמכות אכיפה לפקחי רשויות מקומיות אינם בגדר חדשות. מזה כמה שנים מנהלים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות דיונים בנושא, אך עד עתה לא הועברו סמכויות האכיפה המובטחות. התוצאה היא אכיפה אקראית וארעית, שאינה מספקת מענה לבעיות הבטיחות של אופניים חשמליים.

על היקפה של הבטיחות יעידו נתונים של המכון הלאומי לחקר הטראומה: מספר הנפגעים בתאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי שבעה מאז 2013. לפי נתוני המכון, הרעה משמעותית ניכרת גם בהשוואה ל-2014. מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי שלושה במחצית הראשונה של 2015 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (213 לעומת 70).

אגב, אין כל ביטחון בכך שהגברת האכיפה תפתור את בעיות הבטיחות או תצמצם תופעות של רכיבה פרועה על מדרכות הערים. רבים מהרוכבים הם קטינים, חלקם אף מתחת לגיל האחריות הפלילית, ולכן כלל לא ברור כיצד יצליחו הפקחים העירוניים לאכוף נגדם את החוק. בנוסף, רבים מהרוכבים הצעירים אינם מכירים את חוקי התנועה, ולכן אכיפת החוק נגדם מעוררת סוגיות משפטיות סבוכות, שלא יבואו על פתרונן באמצעות העברת סמכות אכיפה לפקחים עירוניים.

The post השר לביטחון פנים רוצה רישיון לכל אופניים חשמליים appeared first on TheCar.

"אופניים חשמליים אינם רכב מנועי… המשמעות של סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינה שיפוטית… ותביא לנזק מצרפי מבחינת זיהום האוויר ועומסי התנועה לכלל הציבור". כך פסק לאחרונה שופט בית משפט השלום בתל אביב ד"ר מנחם (מריו) קליין.

פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש ש.צ. נגד החברה לביטוח ישיר ונגד נהג מכונית שבוטחה על ידה.
ש.צ, שעבד כשליח בחנות אופניים, נפגע בעת שרכב על אופניים חשמליים במסגרת עבודתו והתנגש במכונית המבוטחת, וכך נגרמו לו פגיעות קשות ברגל שמאל. היות שהתאונה התרחשה בעת שהתובע נמצא בעבודתו היא הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ולנפגע הוכרה נכות צמיתה של 31.6%.

ש.צ. תבע את החברה לביטוח ישיר ואת נהג המכונית, אולם אלה ביקשו לצרף לתביעה גם את חברת הביטוח קרנית אשר מבטחת את כל מי שנפגע פגיעות גוף בתאונות דרכים ואין לו ביטוח חובה בתוקף.

בית המשפט התבקש להכריע אם אופניים חשמליים מוגדרים כרכב מנועי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים: "שאלה זו", מציין השופט קליין בפסק דינו, "אקוטית היום כשרחובות ארצנו מתמלאים בקצב מסחרר באופניים חשמליים ואין כל פסיקה בנדון. הכרעה זו, לחיוב או לשלילה, תגרור השלכות רחבות היקף".

בפסק דינו מציין השופט קליין שהפרשנות של היועצים המשפטיים של הצדדים לשאלה האם מדובר ברכב מנועי או לא היא פרשנות מאוזנת, ובכל זאת יש להעדיף את גישת התובע ואת גרסת חברת הביטוח קרנית, לפיה אופניים חשמליים אינם רכב מנועי, על פני פרשנות שגורסת שכן מדובר ברכב מנועי.

זאת, לדבריו, בשל ההשלכות הרחבות שיכולות להיות להגדרת אופניים כרכב מנועי, דבר שיחייב אותם בביטוח חובה.

השופט קליין קיבל את הטיעון שהעלתה קרנית, לפיה המחוקק לא מצא לנכון לחייב את הרוכבים בביטוח חובה, וזאת הן בתקנות שתוקנו בשנת 2010 והן בתקנות נוספות משנת 2014 אשר נוגעות לרכיבה על אופניים חשמליים. לגישתו, פועל יוצא מכך הוא קבלת הטענה שאין מדובר ברכב מנועי שחייב בביטוח חובה.

השופט קליין קיבל גם את הטענה לפיה לאף חברת ביטוח ישראלית אין רישיון למכור ביטוח חובה לאופניים חשמליים, לכן "לא סביר" שהמחוקק והמפקח על הביטוח הפקירו עשרות אלפי אזרחים בעלי אופניים חשמליים לסיכון של אישום פלילי של נהיגה ללא ביטוח.

ועוד אומר השופט: "השאלה של סיווגם של אופניים חשמליים בתיק ספציפי זה אינה שאלת מיקרו בלבד אלא מושפעת גם משאלות המאקרו, ומההשלכות שתהיינה לכלל הציבור בסיווג שכזה מבחינת רישוי, מבחן כשירות, רכישת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית ועל כלל הציבור, ומתן תמריץ שלילי לתופעה שבעיקרה היא חיובית, שכן היא גורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום האוויר במקומותינו".

השופט קיבל גם את הטיעון שאופניים חשמליים לא מופעלים (רק) על ידי מנוע חשמלי אלא שיש גם צורך בהפעלת כח פיזי בדיווש, אשר אמור להפעיל את המנוע החשמלי. היות שלכאורה מדובר רק במנוע עזר הרי שאופניים חשמליים לא עונים להגדרה של רכב חשמלי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בסופו של יום פטר השופט קליין את חברת קרנית מתשלום פיצויים והטיל את הנזק על החברה לביטוח ישיר ועל הנהג המבוטח שלה. אלה חויבו גם לשלם לקרנית הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל וכן את הוצאות התובע, בשיעור של 15.2% מסכום הנזק.

ת"א 23489-01-13

The post פסיקה תקדימית: אופניים חשמליים אינם רכב מנועי appeared first on TheCar.

התוצאה הטרגית של מחדל בטיחותי: מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי 7 מאז 2013. כך עולה מנתונים שאסף פרופסור קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה. לפי נתוני המרכז, במחצית הראשונה של 2015 נפגעו 213 בני אדם בתאונות אופניים וקורקינטים חשמליים, לעומת 30 נפגעים במחצית הראשונה של 2013.

מהנתונים שאסף פרופסור פלג עולה כי ניכרת הרעה משמעותית גם בהשוואה לשנת 2014. מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי 3 במחצית הראשונה של 2015 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (213 לעומת 70). יש לציין כי רבים מהנפגעים סובלים מפציעות חמורות. כ-10% מכלל המאושפזים נפגעו באורח קשה או אנוש.

על חומרת הפגיעות אפשר ללמוד גם ממשך האשפוז של הנפגעים. לפי נתוני המרכז, כ-17% מהנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים אושפזו למשך שבוע ויותר, לעומת כ-10% בתקופה המקבילה ב-2014. גם אופי הפגיעות מעיד על חומרה יוצאת דופן. קרוב למחצית מהמאושפזים נפגעו בראש, בפנים או בצוואר, ו-8% סווגו כבעלי פגיעת מוח טראומטית.

גיל הרוכבים וכישלון משרד התחבורה
נתון חמור במיוחד מתייחס לגילם של הנפגעים. כשליש מכלל המאושפזים הם ילדים עד גיל 14 – נתון דומה לזה שנרשם בשנים קודמות. לפי פרופסור פלג, נתון זה מעיד על כישלון התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה ב-2014 ואסרו רכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל 14. "למרות השינוי בחקיקה ב-2014, אין כל שינוי במגמת הנפגעים מתחת לגיל 14", מציין פרופסור פלג, "והחוק החדש אינו משפיע על ההיפגעות בגילאים אלה וכנראה גם על הרכיבה מתחת לגיל 14".

כישלון התקנות אינו מפתיע. כבר בעשור הקודם התריעו פקידי משרד התחבורה, קצינים במשטרת ישראל ובכירים ברשויות מקומיות על בעיות בטיחות חמורות שמעוררת הרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים. אלא שלמרות זאת, הסדרת התחום מתעכבת כבר שנים ארוכות. משרד התחבורה קידם תקנות שמסדירות את הרכיבה על סוג אחד של אופניים חשמליים (בעלי מנוע עזר, pedelec), בעוד שסוגים אחרים ופופולריים יותר עדיין אינם מוסדרים (קורקינטים ו-e-bike).

עדות נוספת לכישלון של משרד התחבורה אפשר למצוא בשיעור הגבוה יחסית של נפגעים בקרב הולכי הרגל. לפי הנתונים שאסף פרופסור פלג, כ-10 אחוזים מהמאושפזים בעקבות תאונת אופניים או קורקינט חשמלי הם הולכי רגל, כאשר רוב הנפגעים הם בני יותר מ-60 או ילדים. פרופסור פלג מציין כי בתאונת אופניים או קורקינט חשמלי, הולך הרגל סופג פגיעה קשה יותר מזו שסופג הרוכב – שיעור הפצועים קשה בקרב הולכי הרגל הוא 14%, לעומת 9% בקרב הרוכבים.

קנסות לרוכבים יצילו את המצב?
בזמן שמשרד התחבורה נכשל בניסיונותיו להסדיר את הרכיבה באופניים וקורקינטים חשמליים, חברי כנסת מנסים לקדם יוזמות חקיקה פרטיות שמתיימרות לקדם את הבטיחות של רוכבים והולכי רגל. ביולי האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של 29 חברי כנסת, שקובעת קנס בגובה של 300 שקלים לרוכבי אופניים שירכבו כאשר הם אינם מחזיקים את הכידון בשתי ידיים.

הצעת החוק קבעה קנס זהה לרוכבים שעושים שימוש בטלפון נייד או כאשר הם רוכבים על מדרכה בקטע שמיועד להולכי רגל בלבד. אמנם הצעת החוק עוסקת בכל סוגי האופניים, אך יש בה קנסות ייעודיים לרוכבי אופניים חשמליים או ממונעים. כך למשל, הצעת החוק קובעת כי קנס בסך 300 שקלים יוטל על נערים שטרם מלאו להם 14 נתפסים כאשר הם רוכבים על כל סוג של אופניים עם מנוע עזר.

ראוי לציין כי למרות התמונה הקשה שעולה מהנתונים שאסף פרופסור פלג, אפשר למצוא נקודה אופטימית אחת. בתל-אביב, שבה אירעו רוב תאונות האופניים החשמליים, נרשמה ירידה יחסית במספר הנפגעים. אם בשנים קודמות אירעו בתל-אביב כרבע מכלל תאונות האופניים והקורקינטים החשמליים, במחצית הראשונה של 2015 נרשמו בעיר רק כ-13% מכלל התאונות. יש לציין כי אחרי תל-אביב ניצבות ירושלים וראשון לציון, שבהן אירעו כ-5.2% מכלל התאונות.

The post תוך שנתיים: פי 7 יותר נפגעים בתאונות אופניים חשמליים appeared first on TheCar.

אין, וככל הנראה גם לא תהיה לעולם הסכמה אודות שיטת ההסברה היעילה ביותר לנהגים בכל הנוגע לנהיגה נכונה וזהירה, אבל לפחות שני כללים מוסכמים על רוב החוקרים הרציניים: הפחדה ואמירות כלליות לא עושות את העבודה.

ובעוד שכמה מאיתנו לא מתייאשים וממשיכים לחפש מה כן עובד נתקלנו השבוע בסרטון מעניין, כשתי דקות אורכו, שהפיקו שני ארגונים של רוכבי אופניים בבריטניה כדי לחדד את אחת הבעיות הקטלניות ביותר עבור חבריהם: שמירת מרחק מרוכבי אופניים בעת עקיפה.

הסרטון, כפי שתוכלו לראות בעצמכם, לא עוסק בפלסטיקה של תאונות או באיומי עונש מוות לנהגים, אלא מזכיר לכולנו, או נכון יותר לנהגים שבארצותיהם קיימים חוקי תעבורה שמתייחסים לעקיפת אופניים, שצריך לתת מרחב למשתמשי הדרך הפגיעים.

וזה כמובן מעיף אותנו בחזרה למציאות הישראלית, אל גילוי עצוב ומעניין: מבין כ-600 תקנות תעבורה בספר החוקים הישראלי אף לא אחת קובעת ואומרת לנהג מה המרחק החוקי שעליו לשמור בעת שהוא עוקף רוכב אופניים.

ישנו, כמובן, "סעיף 21" המפורסם ("חובת הזהירות הכללית"), אשר בו נעשה שימוש בכל המצבים שבהם מישהו פוגע או נפגע מבלי שנעברה עבירה ברורה של "עשה ואל תעשה": "כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות… באופן שלא… יגרום נזק לאדם או לרכוש… יסכן חיי אדם… ינהג בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות… בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך…".

אבל זה סעיף שמענג את התובעים המשטרתיים ואת עורכי הדין מבלי להביא גאולה לעולם, שהרי הוא ממש לא אומר לנו, הנהגים, שום דבר קונקרטי ורק מטיל עלינו אחריות גורפת להכל.

ההתייחסות היחידה לדרך החוקית לעקיפת רוכבי אופניים נמצאת בסעיף 47 לתקנות ("נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא"), אבל ברור מן הנוסח שהיא לא מתייחסת ספציפית לעקיפת אופניים.

תקנות התעבורה הבריטיות, לעומת זאת – כמו גם האמריקניות, האוסטרליות והגרמניות, מגדירות במפורש מה המרחק שצריך לשמור כאשר מחליטים לעקוף רוכב אופניים, והנוסח הבריטי מדבר על "לפחות אותו מרחק שהיית שומר בעת עקיפת מכונית ("at least as much room as you would when overtaking a car").

ח"כ תמר זנדברג, יחד עם קבוצת חברי כנסת מכל הסיעות, החלה להריץ בכנסת הקודמת שינוי חקיקה דומה גם בישראל, תיקון שנקרא "בטיחות רוכבי אופניים", ואם הוא יעבור בכנסת הנוכחית הוא יחייב נהגים להתרחק לפחות מטר וחצי מרוכב האופניים בדרך בינעירונית, ולפחות מטר אחד בדרך עירונית.

בדברי ההסבר לחוק נכתב בין השאר: "רוב כבישי הארץ היום אינם מותאמים לרכיבה משותפת של כלי רכב ממונעים ואופניים ולכן נדרש חוק שיקבע כללים ברורים לאורם ניתן להדריך הנהגים בנוגע לעקיפה בטוחה", וזה נכון כמובן – אבל לא צריך למנוע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להדריך את נהגי ישראל לנהיגה בטוחה ונכונה עוד לפני שהחוק ייכנס לתוקף.

ובחזרה לבריטניה, שם גייסו עורכי הסרטון רוכב אופניים מפורסם אצלם, כריס בורדמן (Boardman), ומורה נהיגה מפורסם אחר, ובדרך הבריטית המאופקת והמנומסת הם מסבירים את החוק ומציגים את הדרך הנכונה לעקוף רוכבי אופניים. הסרטון מסתיים עם כמה עקיפות חוקיות ונכונות מהעולם האמיתי, כולל עקיפה "מהספרים" של נהג משאית כבדה.

סרטון כזה לא ישנה את ההתנהגות של כל נהג, ודאי לא את זו של מי שנוהג לסמס ולפייסבק בעת נהיגה וממילא לא שם לב למה שקורה סביבו.

אבל מסע הסברה שמתמקד במה שכן צריך לעשות הוא הרבה יותר יעיל, תורם ומוחשי מאשר מסעות ההסברה הבזבזניים שחופרים לנו עם אמירות כלליות, ומחצית אורכם מוקדשת לדיקלום התואר הארוך של משרד התחבורה.

מסר כמו "אם שותים לא נוהגים", או "כשעוקפים רוכב אופניים מתרחקים ממנו לפחות מטר וחצי" – הוא ברור, מוחלט ומוחשי, בעוד שהמועד שבו המציאו את האופניים ממש לא מזיז לאף אחד שום דבר.

The post צפו: כך תשמרו מלפגוע ברוכבי אופניים appeared first on TheCar.

ועדת הכלכלה של הכנסת תחל בשבוע הבא (יום ב, 20.7) להכין לאישור המליאה הצעת חוק חדשה, שנועדה לשפר את בטיחותם של רוכבי אופניים. הצעת החוק קובעת קנס בגובה של 300 שקלים לרוכבי אופניים שירכבו כאשר הם אינם מחיקים את הכידון בשתי ידיים, וכן כאשר הם עושים שימוש בטלפון נייד או רוכבים על מדרכה בקטע שמיועד להולכי רגל בלבד. הצעת החוק קובעת קנס זהה גם לרוכבים שטרם מלאו להם 14 שנה שמרכיבים אדם אחר.

הצעת החוק החדשה, עליה חתומים 29 חברי כנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, אושרה בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה ובקריאה טרומית במליאת הכנסת, והדיון בשבוע הבא בוועדת הכלכלה נועד להכין את ההצעה לאישור בקריאה ראשונה. הצעת החוק, שעוסקת בכל סוגי האופניים, גם קובעת קנסות ייעודיים לרוכבי אופניים חשמליים. למשל, קנס בסך 300 שקלים יוטל על נערים שטרם מלאו להם 14 שירכבו על כל סוג של אופניים עם מנוע עזר.

ח"כ מירב בן ארי, יוזמת ההצעה, פנתה בשבוע שעבר בקריאה להורים לילדים שרוכבים על אופניים חשמליים: "בטח מי שהורה כאן וגם הורים ששומעים את הדברים שלי – אתם אחראים", אמרה במליאת הכנסת. "אתם לא יכולים לקנות יותר מתנה לבר-מצווה או מתנה לבת-מצווה. זו מתנה לא חוקית לקנות אופניים חשמליים מתחת לגיל 14. אני קוראת להורים ללמוד את פקודת התעבורה, להבין את האחריות שלכם… לחנך את הילדים שלכם לנסוע באחריות, אבל בעיקר להבין שהאחריות היא שלכם, בטח כשהילדים הם קטינים".

אלא שדבריה של בן ארי מצביעים על אחת הבעיות העיקריות שמעוררת הצעת החוק: חלק משמעותי מהרוכבים על אופניים וקורקינטים חשמליים הם ילדים, חלקם אף מתחת לגיל האחריות הפלילית (12 שנה), ולכן אכיפת החוק המוצע תהיה בעייתית. בדיון של ועדת הכלכלה בינואר 2014 הסביר בכיר במשטרה כי "עד גיל 12 בכלל אין אחריות פלילית, מעל גיל 12 עד גיל 14 היא גם די מוגבלת. אנחנו צריכים להתמודד עם ילדים".

בדברים שנדמה כי נאמרו ביחס להצעת החוק החדשה, אך למעשה נאמרו כבר לפני כשנה וחצי בוועדת הכלכלה, הסביר בכיר בעמותת בטיחות כי "אני לא רואה שוטר במדינת ישראל שיעצור ילד על אופניים חשמליים וישאל אותו: מה הגיל שלך בבקשה?… זה לא בר יישום, זה לא בר אכיפה". לבעיה זו אין מענה בהצעת החוק החדשה, וגם העברת סמכויות האכיפה לפקחים עירוניים – שצפויה להתממש בעקבות יוזמת חקיקה ממשלתית – אינה צפויה לתת פתרון לבעייתיות הכרוכה באכיפת החוק נגד קטינים.

אך זו אינה הבעיה היחידה. הצעת החוק החדשה אינה עוסקת רק באופניים חשמליים, אלא משנה את החוק הקיים גם לאופניים רגילים. "הדבר שמטריד אותי, ולכן לא אוכל להצביע בעד הצעת החוק… הוא העובדה שהחקיקה חלה גם על אופניים רגילים ולא רק על אופניים עם מנוע עזר", הסבירה בשבוע שעבר ח"כ שלי יחימוביץ'. "לעתים המגבלות הרבות שמעתירים על רוכבי אופניים גורמות לכך שפשוט יהיו פחות רוכבי אופניים. זאת התוצאה המידית. יותר זיהום אוויר, פחות מקומות חניה, יותר עומס בכבישים, יותר מפלצות ברזל שמאיימות על חייהם של אחרים".

למעשה, דבריה של יחימוביץ' נכונים גם לגבי אופניים וקורקינטים חשמליים: אמנם יש רוכבים שהתנהגותם מסכנת את עצמם ואת הולכי הרגל, אך אין לשכוח כי לשימוש באופניים חשמליים יש יתרונות רבים לחברה בכללותה. לכן, אכיפה דרקונית של החוק החדש, בהנחה שתיפתר בעיית האכיפה נגד קטינים, עלולה להביא לצמצום השימוש באמצעי תחבורה שתרומתו הפוטנציאלית לחברה כלל אינה מוטלת בספק.

גם במשרד התחבורה, שתומך בהצעת החוק החדשה, מודעים לכך שתחבורת אופניים – רגילים וחשמליים – מהווה חלופה לשימוש בכלי רכב פרטיים. בתחילת השבוע אף פרסם המשרד תכנית להקים רשת שבילי אופניים באורך כולל של כ-150 ק"מ, שמטרתה העיקרית היא עידוד השימוש באופניים כחלופה לכלי רכב פרטיים. למעשה, במשרד סבורים שעם הקמת רשת השבילים, כ-10% מכלל הנסיעות היומיות בגוש דן יבוצעו באמצעות אופניים, ובעיקר אופניים חשמליים.

ביחד עם יוזמת המשטרה לחייב רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים בקבלת רישיונות ייעודיים, הצעת החוק החדשה עלולה ליצור מציאות שבה השימוש באופניים – מכל הסוגים – יפגע, ובמקום לעודד תחבורה חלופית, מדינת ישראל תטיל מגבלות שרק יגבירו את השימוש בכלי רכב פרטיים.

The post רוכבי אופניים: שימו ידיים על הכידון, כל הזמן ובכל רכיבה appeared first on TheCar.

משרד התחבורה מבטיח: בתוך ארבע שנים תושלם הקמת רשת של שבילי אופניים באורך כולל של כ-150 ק"מ, שיקשרו את ערי המרכז ויאפשרו לצמצם את השימוש בכלי רכב פרטיים. המשרד מפרסם היום (א') פרטים אודות תכנית להקמת 10 שבילי אופניים גדולים, שזוכים לכינוי "אוטוסטרדות אופניים" ואמורים לאפשר רכיבה רצופה בין כל ערי גוש-דן.

במשרד התחבורה מציינים כי חלק ניכר מנסיעות העבודה בגוש-דן הן למרחקים קצרים בלבד: לפי נתוני המשרד, כמחצית מהנסיעות למטרות עבודה הן למרחק של עד שישה ק"מ. השימוש באופניים עשוי לקצר משמעותית את זמני הנסיעה במרחקים שכאלה. לפי משרד התחבורה, נסיעה בכלי רכב פרטי מגבעת שמואל לצומת מעריב בתל-אביב נמשכת בממוצע כ-50 דקות, ואילו נסיעה באמצעות אופניים חשמליים עשויה להימשך כ-25 דקות בלבד.

ולמשרד יש דוגמאות נוספות לשיפור הפוטנציאלי שמציעה הרשת המתוכננת. למשל, זמן הנסיעה בכלי רכב פרטי בין נווה עמל בהרצליה למתחם הבורסה ברמת-גן נמשך בממוצע כ-55 דקות, ולאחר השלמת רשת שבילי האופניים יוכלו רוכבי אופניים חשמליים לבצע את הנסיעה בכ-40 דקות. הרשת המתוכננת תקצר גם את זמן הנסיעה בין ערים שכנות: נסיעה מבת-ים לאזור התעשייה בחולון, שנמשכת בממוצע כ-40 דקות בכלי רכב פרטי, עשויה להתקצר לכ-25 דקות באופניים חשמליים.

לדברי שר התחבורה, ישראל כץ, "רשת שבילי האופניים המטרופוליניים תשרת אלפי רוכבי אופניים ביום, תיתן מענה לשימוש הגובר באופניים ותשפר את הבטיחות של כל משתמשי הדרך, לרבות הולכי רגל". בדבריו גם מתייחס השר אל רשת האופניים כדרך להתמודדות עם בעיות התחבורה שצפויות להחריף עם האצת העבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש-דן. "התכנית תקל בין היתר, גם על הגודש בדרכים בשנים הקרובות, בעקבות עבודות הרכבת הקלה", דברי השר כץ.

ראוי לציין כי בשנים האחרונות חל שיפור בכל הנוגע להקמת שבילי אופניים. גם משרד התחבורה וגם רשויות מקומיות חזקות מקצים תקציבים לסלילת שבילים ייעודיים לאופניים. אלא שלעתים קרובות, השבילים מוקמים במקטעים נפרדים ולא כחלק מרשת, וכך למעשה מסוכלת המטרה העיקרית של הקמת השבילים: עידוד תחבורת אופניים כחלופה לשימוש בכלי רכב פרטי.

יש גם לזכור כי בשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק פרטיות, שביקשו לחייב את משרדי הממשלה והרשויות המקומיות להשקיע סכומי כסף משמעותיים בתכנון והקמה של שבילי אופניים. אחד מהמחוקקים הבולטים בתחום, ח"כ דב חנין, הגיש כבר לפי כשבע שנים הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים – הצעה שזכתה לתמיכה של עשרות חברי כנסת, אך בפועל לא הביאה לשינוי המיוחל בהתייחסות המדינה לתחבורת אופניים.

גשרים, ברזיות ועמדות מנוחה
במשרד התחבורה מסבירים כי בשלב הראשון יוקמו שבילי האופניים – או "אוטוסטרדות האופניים" – בערים שבהן יש פוטנציאל גבוה לשימוש באופניים. בהמשך, ובמהלך כארבע שנים, תושלם הקמת רשת השבילים, שצפויה לחבר את כל ערי המרכז: תל-אביב, רמת-גן, חולון, בת-ים, פתח-תקווה, בני-ברק, גבעת שמואל, גבעתיים, אזור, רמת השרון, ראשון לציון, רעננה, כפר סבא, הרצליה רמלה ואור-יהודה.

על-פי המשרד, השבילים המתוכננים יהיו ברוחב של לפחות שלושה מטרים, ובמקומות שבהם נדרשת חצייה של כבישים יוקמו גשרים ייעודיים. לאורך השבילים יוצבו עמדות מנוחה, ברזיות ושילוט הכוונה. בנוסף, במשרד אומרים כי נבחנת אפשרות לשלב ברשת השבילים תחנות להשכרת אופניים, שיאפשרו לרוכבים לשכור אופניים חשמליים.

בהתייחסות לאופניים חשמליים, מציינים במשרד התחבורה כי "בשנתיים האחרונות נרשם גידול חד של מאות אחוזים בשימוש באופניים חשמליים. בשנת 2013, יובאו לישראל כ-33 אלף זוגות אופניים חשמליים, ובשנת 2014, הוכפל מספרם והגיע לכ-73 אלף זוגות אופניים חשמליים". למעשה, במשרד מעריכים כי לאחר הקמת רשת שבילי האופניים המטרופולינית, "כ-10% מכלל הנסיעות היומיות בגוש-דן צפויים להתבצע באמצעות האופניים (החשמליים, ש.ה)".

אפשר לתהות למה משרד התחבורה מתעורר רק כעת, שנים ארוכות אחרי שאופניים בכלל ואופניים חשמליים בפרט הפכו לאמצעי תחבורה נפוץ בערי המרכז, אך נראה כי ההודעה שפרסם היום משרד התחבורה מעוררת בעיה אחרת, ולא פחות חשובה: הקמת רשת שבילי אופניים בערי גוש-דן דורשת שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, אלא שלאורך שנים ארוכות, וגם כיום, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה והשלטון המקומי נתקל בקשיים אשר לעתים מתבררים כבלתי עבירים.

החיכוכים הקשים ביותר ניכרים בין משרדי ממשלה גדולים וחזקים ובין רשויות מקומיות עשירות וחזקות, ובעיקר עיריית תל-אביב. בין השר כץ וראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, שוררת מערכת יחסים עכורה, שהשפיעה בעבר וצפויה להשפיע גם בעתיד על שיתופי פעולה בין משרד התחבורה ועיריית תל-אביב.

ראוי לזכור כי חילוקי דעות חריפים בין משרדי הממשלה והרשויות החזקות בגוש-דן מעכבים כבר שנים ארוכות את הקמתה של "רשות תחבורה מטרופולונית" – רשות שתפקידה לתכנן, לנהל ולפקח על התחבורה הציבורית בשטח המטרופוליני של גוש-דן. רשויות תחבורה מטרופוליניות הוקמו בערים רבות בעולם, והן נחשבות לצעד חשוב לעידוד וקידום התחבורה הציבורית.

אלא שבישראל, וכפי שעולה מדו"חות רבים של מבקר המדינה וועדות מקצועיות, רשויות מטרופוליניות אינן מוקמות בגלל שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות לא מצליחים להגיע להסכמות באשר לחלוקת האחריות והסמכויות, כאשר כל צד מנסה לרכז בידיו כמה שיותר כוח והון פוליטי וכלכלי.

The post במקום מכונית: רשת שבילי אופניים תחבר את ערי המרכז appeared first on TheCar.

צילום: דובי זכאי

לפני אי אילו שנים טיילתי עם חברים בהרי קצ'קאר בטורקיה, שם ליווינו את דרכו של נחל שנבע ממעיין קטן עד שהיה לנהר אדיר ושוצף. מי המעיין חצבו לעצמם נתיב בקניון מרהיב והצטרפו למימי מעיינות נוספים ומי גשמים עד שהיו יחד לנהר 'קופרולו' הנהדר.

מפליא ככל שזה עשוי להישמע, גם בארצנו דלת המים אפשר להתחיל טיול במעיין זעיר וללוות את הנחל בדרכו מערבה, תוך שהוא מצטרף לאפיקים נוספים ומסיים את דרכו בנחל גדול יותר, הצטרפו אלינו אל פכפוך מימי נחל ציפורי.

בלב שדה גדול בכניסה לישוב ציפורי בוקע מעיין ציפורי. מימיו בדולח, הוא זך וצונן, והוא בוקע למרגלות מבנה אבן הרוס. כך ניצבת לה באמצע השטח בריכה קטנה וצלולה, עטופה בעץ תאנה מסועף, פטל זומם, צמחי מים, וצליל פכפוך שאין מנגינה ערבה יותר ממנו לאוזן.

לא הרחק משם, על גדת הנחל, צומחת שורת עצי צפצפה אוהבי מים ורוחשת את רחש הרוח בעלים. על פאת השדה צומחת חורשת אקליפטוסים במלוא אונם, ומעניקה צל נדיב לשדה.

'עיינות ציפורי', כפי שאפשר להסיק משם המעיין, הוא אחד המקורות של נחל ציפורי במרכז הגליל התחתון.

הנחל נקרא על שם העיר הקדומה ציפורי, אורכו כ-32 ק"מ, וראשיתו במורדות הר נדב ליד העיר נצרת עילית. בחורף נאספים בערוץ הנחל מים רבים ומתלכדים עם מי 'עיינות ציפורי', משם הם זורמים אל מפגשם עם נחל קישון.

נחל ציפורי מתפתל מערבה בתמונות נוף מרהיבות, זורם בין גבעות אלונים לצד מטעי רימונים של כפרים בדואיים, בוסתנים ירוקים נושקים לחופיו. בדרכו אוסף הנחל את מימי 'עין יבקע', חולף תחת גשר עתיק ונושק לטחנת הקמח ההיסטורית 'טחנת הנזירים'.

על גבעת עליל, ליד הישוב הערבי ראס עלי, לא הצליחו המים לחדור את הסלע ולכן התפתלו סביבו במה שמכונה "הנפתול הגדול'", שעליו אפשר להשקיף מעל גבי טחנת הקמח ראס עלי.
ליד קיבוץ רמת יוחנן זהו עדיין נחל עצמאי, אך מכאן והלאה, למרבה הצער, נוספים לו מי ביוב מטוהרים שמוסיפים לו את נפחם לאורך הנתיב ועד למפגש שלו עם נחל קישון.

אפשר כמובן להסתפק בביקור במעיין ציפורי, ולצורך זה מספיק להגיע עם המכונית אל טחנת ראס עלי, שם אפשר לטייל בשביל עד לטחנת הנזירים.

מטיבי לכת יכולים לטייל לכל אורך הנחל, זהו מסלול מרהיב אך כמובן ארוך מאד.
יש גם דרך אחרת: אפשר להגיע עם אופניים אל מרכז שטח אלון הגליל, להצטייד במפה, ולצאת לרכיבת אופניים על גבי שביל מסומן ומסודר לאורך הנחל.

כך מגיעים לעיינות ציפורי: מצומת 'המוביל' נוסעים מזרחה על כביש 79 לכיוון צומת משהד. בכניסה לכביש הגישה לישוב ציפורי פונים צפונה, ומיד לאחר הפניה מזהים כניסה מימין אל כביש משובש שאיתו ממשיכים לכיוון מבנה האבן שבלב השדה.

טיפ לרוכבי האופניים
חובבי רכיבה על אופניים מוזמנים למסלול חדש ומיוחד שהכינה קק"ל עבור חובבי רכיבת 'סינגלים'. זהו מסלול אימונים שממוקם בסמיכות למרכז שטח אלון הגליל, הוא נבנה בסגנון 'פאמפטרק', ותוכנן כדי שישמש כמבוא ו'חימום' לרוכבים במסלולי ריש לקיש, הושעיה, שמשית, סוללים, תמרת – ואלה רק חלק ממסלולי הרכיבה מסביב, בגליל התחתון.

מסלול ה'פאמפטרק' נבנה לרווחת הציבור, חלקו מוצל, והוא פתוח לכל ובחינם.
מרכז השטח 'אלון הגליל' משמש כנקודת מוצא לרשת סינגלים רחבה, וזו גם תחנת קשר של קק"ל עם הציבור, בה אפשר לקבל יעוץ ומפות. במקום פועלים גם חנות אופניים גדולה ובית קפה, ובסמוך לו יש מגרש חניה מסודר.

כך מגיעים לאלון הגליל: בצומת המוביל פונים מערבה אל כביש 79, ומיד שמאלה, בצומת יפתחאל, לאלון הגליל. משם יש שילוט מסודר: 'מרכז שטח אלון הגליל', 04-9869888.

הצעות נוספות לטיולים לסופ"ש באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל מעיין ציפורי והלאה appeared first on TheCar.

לקראת דיון שייערך היום (ב') בוועדת הפנים של הכנסת, ממליץ אגף התנועה של המשטרה לחייב רוכבי אופניים חשמליים לקבל רישיון נהיגה ייעודי וכן רישיון רכב. בנוסף, האגף ממליץ להעלות את גיל המינימום לרכיבה על אופניים חשמליים, מ-14 כיום ל-16.

בהודעה שפרסם האגף מוסבר כי "מאז חקיקת התקנות החדשות בעניין האופניים החשמליים (בקיץ 2014, ש.ה), נתקלה המשטרה בקושי ממשי ביישומן, בעיקר נוכח הגיל הצעיר של רוכבי האופניים, מסוכנות הורדתם לכביש והחשש מהיפגעותם על ידי כלי רכב וכן, העדר פיקוח על הכלים עצמם".

בעקבות קשיים אלה, כך מציינים באגף התנועה, נערכה בחינת עומק של הנושא ובסיומה הוחלט כי יש להמליץ למשרד התחבורה לשנות את התקנות הקיימות כך שייכללו "דרישת רישוי הן של הכלי והן של הרוכב… רק באופן זה ניתן יהיה להתמודד באופן אפקטיבי עם מסוכנות הכלי ולמנוע פגיעות בגוף ובנפש". בהתייחסם להצעה להעביר את סמכויות האכיפה של עבירות רוכבי אופניים חשמליים לפקחים עירוניים, אמרו באגף כי "העניין נמצא באחריות משרד התחבורה".

משרד התחבורה יתמוך?
במשרד התחבורה הבהירו בשבועות האחרונים כי הם שוקלים בחיוב את ההצעה לקבוע חובות רישוי לבעלי אופניים חשמליים, וזאת בניגוד לעמדתם בעבר: רק לפני כשנה, ציינו במשרד כי החליטו שלא להחיל חובות שכאלה במסגרת תקנות שהובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

ראוי לזכור כי ההצעה להטיל חובות רישוי על רוכבי אופניים חשמליים אינה חדשה. "צריך שיהיה מבחן רישוי על מנת שכל שנה תראו שלא העלו את רף המהירות", הסביר פרופסור קובי פלג, מנהל המכון לחקר הטראומה, בדיון של ועדת הכלכלה שנערך לפני יותר משנה, "צריך ביטוח, אכיפה ורישוי תקופתי. אם לא יהיה רישוי תקופתי, הם (הרוכבים) יעלו את המהירות. אנחנו מכירים את הדברים האלה. אם אנחנו רוצים לתת להם לרכב על הכביש או על המדרכה… שיעשו מבחן רישוי, בדיוק כמו שכל נהג אחר נדרש לעשות".

אולם, במשרד התחבורה סברו עד לאחרונה כי יש להבחין בין שני סוגים עיקריים של כלי רכב דו-גלגליים: סוג אחד הוא אופניים חשמליים שמצוידים במנוע עזר ומופעלים על-ידי הדוושות ("pedelec"), והסוג האחר הוא אופניים חשמליים מסוג e-bike (שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת ידנית, ששולטת בהספק ומאפשרת רכיבה ללא דיווש) וקורקינטים חשמליים. לפי עמדתו הקודמת של המשרד, רק לגבי הסוג השני ראוי לקבוע חובות רישוי.

אגף התנועה ערני כתמיד
ההודעה שפרסם היום אגף התנועה חושפת, ולא בפעם הראשונה, את המחדלים החמורים שמאפיינים את התנהלות משרדי הממשלה בכל הנוגע להסדרת ענף האופניים החשמליים. בעיית האכיפה שנחשפה על-ידי אגף התנועה מוכרת היטב עוד מהעשור הקודם, וגם באגף עצמו הבהירו כבר לפני כשש שנים שהאכיפה נגד רוכבים שאינם בגיל האחריות הפלילית היא בעייתית: "יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה", ציין בכיר באגף בדיון של ועדת הכלכלה ב-2009, "יש הרבה ילדים מתחת לחוק האחריות הפלילית".

בנוסף, יישום ההמלצה הנוגעת להטלת חובות רישוי גם לרוכבים וגם לאופניים צפוי להיות בעייתי במיוחד. בשנים האחרונות נמכרו בישראל עשרות אלפי אופניים וקורקינטים חשמליים, ולא ממש ברור כיצד מציע כעת אגף התנועה ליישם את חובות הרישוי לגבי כל אותם עשרות אלפי רוכבים פעילים.

בעיה נוספת וחמורה לא פחות היא הפגיעה האפשרית בענף האופניים החשמליים. יש יתרונות רבים לרכיבה על כלי רכב דו-גלגליים, רגילים וחשמליים, בכך שהם תורמים לצמצום עומסי התנועה וזיהום האוויר בערים הגדולות. הטלת חובות רישוי עלולה להקטין דרמטית את מספר הרוכבים, וכתוצאה מכך ייאלצו רוכבים רבים לשוב ולהשתמש במכוניות פרטיות.

תוצאת-לוואי של הטלת חובות הרישוי עשויה להיות הטלת חובת ביטוח על רוכבי האופניים החשמליים. גם לכך תהיה השפעה שלילית על היקף השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים, כאשר המרוויחות העיקריות תהיינה חברות הביטוח, שכבר כיום מרוויחות מדי שנה מאות מיליוני שקלים מענף ביטוח החובה לרכב.

שבילים לאופניים עולים כסף
למעשה, נראה כי הפתרון שמוצע כעת על-ידי המשטרה – ואשר זוכה לתמיכה בקרב בכירים במשרד התחבורה – משיג בעיקר יתרון אחד: הסטת האחריות מהמדינה לאזרחים. במקום לסלול שבילי אופניים ייעודיים, ולהפריד בין כלי רכב ממונעים ואופניים, משרדי הממשלה והמשטרה מנצלים את ההזדמנות שנקרתה בדרכם וממהרים להעמיס חובות חדשות על האזרחים.

סביר להניח כי לצעדים עליהם ממליצה המשטרה תהיה תמיכה ציבורית, שנובעת בעיקרה מריבוי יחסי של תאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים. סיבה נוספת לתמיכה הציבורית הצפויה היא התנהגותם של חלק מהרוכבים, שמסכנים את עצמם ואת הולכי הרגל במודע או קלות ראש.

אלא שהתוצאה אליה עלולים להוביל הצעדים המומלצים אינה רצויה: קיים אינטרס ציבורי ברור בצמצום השימוש במכוניות ובהגברת השימוש בתחבורה אלטרנטיבית, ובכלל זאת – אופניים וקורקינטים חשמליים. לכן, הטלת חובות רישוי וביטוח על הרוכבים תפגע באינטרס הציבורי, גם אם תיתכן לכך השפעה חיובית בכל הנוגע לבטיחות בדרכים.

כיצד אם כן ראוי לפעול? סיכום הולם של המצב הרצוי אפשר למצוא בדברים שאמרה ח"כ תמר זנדברג, בדיון שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת לפני כשנה: "צריך לסלול שבילי אופניים ולעודד את האכיפה בשבילי האופניים, על מנת שנוכל לנסוע באופניים בבטחה וכמו שצריך, (ו)לא לעשות הפרד ומשול בין החלשים שבעיר, שאלה הולכי הרגל והאופניים".

The post המשטרה ממליצה: רוכבי אופניים חשמליים יחויבו לקבל רישיון appeared first on TheCar.

ועדות הכנסת יקיימו השבוע שני דיונים נפרדים בנושא אופניים וקורקינטים חשמליים: ועדת הפנים תדון מחר (ב') ב"בעיית היעדר האכיפה בכל הנוגע לשימוש באופניים חשמליים", וועדת הכלכלה תקיים ביום שלישי (9.6) דיון שנושאו "הסדרת השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים".

הפעלתנות המפתיעה של חברי הכנסת מגיעה לאחר כמה תאונות דרכים שבהן היו מעורבים רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, ובהן לפחות שתיים שאירעו בשבוע שעבר: האחת בדימונה, שבה נפצע באורח בינוי רוכב קורקינט חשמלי בן 16 כתוצאה מפגיעת מכונית, והאחרת בראשון לציון, שבה פגעה מכונית בנער בן 13 בעת שרכב על אופניים חשמליים.

האם סוף-סוף יוסדר השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים, באופן שיצמצם את הסכנה הבטיחותית שיוצרים כלי הרכב הדו-גלגליים גם לרוכבים עצמם וגם להולכי רגל? נראה שלמרות הכוונות הטובות, לא תצא בימים הקרובים בשורה של ממש מבית המחוקקים.

פקחים נגד ילדים בני 12
הדיון שתקיים מחר ועדת הפנים של הכנסת צפוי להתמקד בהצעה שכבר עלתה בעבר פעמים רבות כפתרון אפשרי להיעדר האכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים: העברת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים. אלא שבכל פעם שעלתה ההצעה, הבהירו בכירי במשטרה ומומחי בטיחות כי היא מספקת פתרון חלקי בלבד.

"יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה", הסביר בכיר באגף התנועה בדיון של ועדת הכלכלה ב-2009, ומיד הבהיר כי חלק משמעותי מהבעייתיות בתחום האכיפה נובעת מגילם הצעיר של הרוכבים. "יש הרבה ילדים מתחת לחוק האחריות הפלילית", ציין.

ומה הבעיה בגילם הצעיר של הרוכבים? בכיר במשטרה הסביר לחברי ועדת הכלכלה בינואר 2014 כי "עד גיל 12 בכלל אין אחריות פלילית, מעל גיל 12 עד גיל 14 היא גם די מוגבלת. אנחנו צריכים להתמודד עם ילדים". נציג של אחת מעמותת הבטיחות חיזק את דברי הבכיר במשטרה: "אני לא רואה שוטר במדינת ישראל שיעצור ילד על אופניים חשמליים וישאל אותו: מה הגיל שלך בבקשה?… זה לא בר יישום, זה לא בר אכיפה".

גיל האחריות הפלילית אינו בעיית האכיפה היחידה: רבים מהרוכבים הצעירים כלל אינם מכירים את חוקי התנועה, ולכן אי אפשר לצפות מהם לרכוב כחוק. "מי שלא עבר הכשרה לנהיגה לא יודע מהם חוקי התנועה ולא יכול בהכרח לציית לחוקי התנועה", אמר בכיר בעמותת בטיחות בדיון ועדת הכלכלה ב-2014, "והדברים האלה הם לא ברי אכיפה”.

אגב, כמו בכל נושא שנופל לתפר שבין השלטון המרכזי (משרדי הממשלה) והשלטון המקומי, המאבקים מגיעים לעתים לאבסורד. "מאז 2013 אנחנו בדיונים עם משטרת ישראל, (ו)אנחנו מבקשים לאכוף בעצמנו", אמרה סגנית ראש עיריית תל-אביב, מיטל להבי, בכנס שערכה עמותת אור ירוק לפני כשלושה חודשים, "(אבל) משטרת ישראל לא נותנת לנו את הזכות לאכיפה". ומה אמרו על כך במשטרה?

"מי שהעלה את הרעיון של הענקת סמכויות אכיפה לפקחים הייתה משטרת ישראל שביקשה סמכות אכיפה מקבילה לפקחים", הסבירה ניצב-משנה שרית פיליפסון מאגף התנועה. "זה היה מקרה יחיד שיש בו הסכמה גם של משרד המשפטים, גם של המשטרה וגם של משרד התחבורה". אלא שכאמור, מתברר שההסכמה בין המשרדים הממשלתיים לא הצליחה להגיע לרשויות המקומיות.

ולתפארת משרד התחבורה
בעיות האכיפה לא צפויות לבוא על פתרונן המלא באמצעות העברת סמכויות משוטרי משטרת ישראל לפקחים עירוניים. לכן מתעורר הצורך הדחוף לערוך הסדרה מקיפה של הרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים – נושא שיעלה לדיון בוועדת הכלכלה ביום שלישי, ונמצא תחת אחריותו של משרד התחבורה.

אלא שלמשרד התחבורה יש היסטוריה בעייתית במיוחד בכל הנוגע להסדרת השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים. למשל, בשנת 2011 פג תוקפן של תקנות שהסדירו את השימוש באופניים חשמליים שמצוידים במנוע עזר ומופעלות על-ידי הדוושות (אופניים שמוכרים גם כ-"pedelec"). למשרד נדרשו יותר משלוש שנים כדי להביא לאישור ועדת הכלכלה תקנות חדשות, כאשר בתקופה זו נותר התחום בלתי-מוסדר ופרוץ לחלוטין.

למעשה, גם כאשר הצליח לבסוף המשרד להגיש לוועדת הכלכלה תקנות חדשות, נותרו לא מעט ליקויים. על-פי התקנות, רוכבי אופניים חשמליים מעל גיל 18 אינם מחויבים לחבוש קסדה, וזאת בדומה לנהוג בכל הנוגע לאופניים רגילים. אלא שבעניין זה הבהירו בכירים במשרד התחבורה, מיד לאחר אישור התקנות בוועדת הכלכלה, כי בכוונתם לקדם במהירות תקנה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה. אלא שלמרות הבטחה מפורשת נותר חבישת קסדה בגדר המלצה בלבד לרוכבים בוגרים.

וזה לא הכל: התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה ביולי 2014 הסדירו את השימוש באופניים מסוג pedelec בלבד, בזמן שהשימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים נפוצים מסוג e-bike (שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת ידנית, ששולטת בהספק ומאפשרת רכיבה ללא דיווש) לא הוסדר. בכירים במשרד התחבורה הבהירו בעבר כי תקנות שמסדירות את השימוש ב-e-bike וקורקינטים חשמליים יוגשו לוועדת הכלכלה כבר בשנה שעברה, אך עד עתה לא חל כל שינוי במצב החוקי.

ולמען הסר ספק, ראוי להזכיר שבמשרד התחבורה מכירים היטב את בעיית הבטיחות שכרוכה בשימוש בלתי-מוסדר באופניים חשמליים. "אנשים משתמשים (בקורקינטים ואופניים חשמליים, ש.ה), ולצערנו יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי, ולכן אנחנו סבורים שכרגולטור עלינו להסדיר את התחום הזה… ולשמור על בטיחות הציבור". את הדברים האלה אמר עוד בשנת 2009 סמנכ"ל בכיר במשרד, עוזי יצחקי, שמכהן מאז 2012 כמנכ"ל המשרד.

The post הכל דיבורים: ועדות הכנסת יסדירו את השימוש בקורקינטים חשמליים? appeared first on TheCar.

שלשום במרכז פרס לשלום שביפו, נערך הכנס השנתי והשלישי במספר של קהילת אקומושן (EcoMotion) – קהילת היזמות לתחבורה חכמה. בכנס השתתפות עשרות חברות מישראל ומהעולם והוצגו מספר רב של פיתוחים טכנולוגיים ואפליקציות שהרעיון הבסיסי שמאחוריהם הוא ייעול התחבורה בערים, הגברת החיסכון באנרגיה וצמצום הזיהום. חלק מהפיתוחים שהחלו כרעיונות עם השקת פעילות הקהילה, הוצגו בכנס כמוצרים בשלבי פיתוח מתקדמים.

בין ההרצאות והדגמות המוצרים והאפליקציות השונות גם נודע על מספר שיתופי פעולה חדשים כמו זה שנחתם עם ענקית הרכבות הצרפתית SNCF. חברת הרכבות חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם האקסלרטור לתחבורה חכמה שבמכון לחדשנות תחבורתית באוניברסיטת ת"א. האקסלרטור הינו שת"פ בין מנהלת תחליפי דלקים במשרד רוה"מ, לביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר והפקולטה להנדסה, ובמסגרתו SNCF תספק, בין היתר, מנטורים ויועצים שינחו את הצוותים במיזם, שופטים מקצועיים לשלבים השונים ותאפשר גישה לשוק האירופי והגלובלי.

SNCF היא מפעילת קווי רכבת תחתית וקלה בצרפת ובאירופה ומנהלת קשרי מסחר בכ-120 מדינות. החברה נחשבת למפעילת התחבורה הציבורית השניה בגודלה בעולם, עם הכנסות שנתיות של 32 מיליארד אירו (על-פי נתוני 2013) ומסיעה כארבעה מיליון נוסעים ביום. בשנה האחרונה, במסגרת החלטה אסטרטגית להשקיע בישראל, החברה החלה לגלות עניין בשוק התחבורה החכמה בארץ, כאשר בכירים בקבוצה הגיעו במטרה לפגוש בחדשנות ישראלית.

במהלך הכנס גם נבחנו מיזמים חדשניים על ידי Startupbootcamp Berlin, במטרה לבדוק את השתתפותם באקסלרטור הגרמני אשר מספק למיזמים אפשרויות חשיפה בכל מדינות האיחוד האירופאי. מיזם Startupbootcamp Berlin יציע עשרה מקומות פנויים למיזמים חדשניים בתחום התחבורה.

ב.מ.וו הציגה בכנס את פרויקט ב.מ.וו גראז'. זהו פרויקט חדש שהחל לפעול בפברואר השנה ונועד לגייס סטארטאפים מהעולם, במטרה לחפש רעיונות עתידיים לתחבורה חכמה. מספר המקומות בפרויקט מוגבל ועומד על 10-20 פרויקטים שונים ובשלב זה ב.מ.וו מחפשת ופונה לחברות או יזמים עם אבטיפוס פועל. במידה והמוצר יעבור את הקריטריונים של היצרנית, יעמיק שיתוף הפעולה עד לרמת עבודה משותפת בגרמניה במשרדי הפיתוח של ב.מ.וו וליצירת מוצר דור א'. בסופו של דבר ב.מ.וו מתכננת לרכוש את המוצר מידי החברה או היזם.

מה עוד הוצג בכנס?
Local Motors – הציגה כלי רכב שהודפס במדפסת תלת-מימד. הרעיון הוא של חברת 'לוקאל מוטורס' (Local Motors) האמריקנית, שחושבת שאין צורך להרכיב מכונית במפעל מסוים ואז לשנע אותה, ומציעה במקום זאת להדפיס את המכונית במדפסת תלת-מימד. לצורך כך היא חברה ל'אוטודסק' (Autodesk) ול'מאסיבית' (Massivit) ותוך 44 שעות הדפיסה מכונית בישראל.

חברת אוטודסק הישראלית היא חברה גלובאלית בתחום העיצוב בתלת-מימד ובעלת מעבדת הדפסת התלת-מימד הגדולה באירופה ובמזה"ת. החברה מציעה את ה-Spark, פלטפורמה בה מעצבי מוצר, יצרני מדפסות, מפתחי תוכנה ויצרניות של חומרי הדפסה יכולים לעבוד יחדיו על פרויקטים משותפים. ההדפסה עצמה נעשתה על ידי חברת מאסיבית הישראלית בעזרת מדפסת בגודל ארבעה מטרים כאשר הדגם הודפס מסוג של פלסטיק ולכן אין אפשרות לשבת ולנהוג בו. בארה"ב הדפיסה לוקאל מוטרס דגם עם חומרים מורכבים ובהם סיבי פחמן שכן ניתן לשבת בו ובימים אלה היא מנסה שם להעביר את הדגם תקינה. לטענת החברה היות והיא נתמכת על ידי קהילה שיתופית של עשרות אלפי מתכננים ומעצבים, ניתן לפתח ולהדפיס בכל שוק מכונית שונה בהתאם להעדפה אישית ולצורכי השוק המקומי.

Algolion – חברה ישראלית המאפשרת התראה בת מספר ימים על סכנת התלקחות סוללות ליתיום-יון פגומות. לטענת החברה האלגוריתמים שפותח בודק תאים חשמליים ומאפשר חיזוי מוקדם לכשל בזכות אינדיקציות שונות שרגישותם גבוהה פי 100, מכל בדיקת בטיחות אחרת הקיימת כיום בתחום. לדברי דר' ניילס פליישר ודר' אלכס נימברגר, מקמי החברה ומומחים עולמיים לסוללות נטענות, ב-2015 צפויים להימכר כ-2 מליארד מכשירים שיכילו סוללות ליתיום-יון, ושווי השוק של סוללות אלו בלבד נמדד בכ-12 מליארד דולר. בכנס הוצגה הטכנולוגיה לראשונה.

City Transformer –  קוואדרוסייקל שיודע לצמצם משמעותית את נפח המקום אותו הוא תופס ולהפוך בזמן חניה למעין אופנוע. בכנס הוצגה לראשונה הפלטפורמה הממחישה את הפיתוח בשלביו המתקדמים יותר.

Hi Park – אפליקציה למציאת חניה ב'כחול-לבן'. המפתחים בצוות הגיעו למסקנה שחלק גדול מהאנשים שמים את הסמארטפון במתקן צמוד לשמשה במכונית ומכאן לקחו את הרעיון שמצלמת הנייד תשמש כעין שלישית לסריקת החניות. האפליקציה רצה במכשיר מבלי להפריע לפעולה השוטפת של הנייד ועינית המצלמה סורקת סביב ומחפשת חניה. כל משתמש באפליקציה הוא למעשה משמש גם כתורם מידע משום שמשתמש אחד סורק את העיר וכל האחרים מקבלים את המפות עם החניות הפנויות. ברגע שאדם נוסע הוא חושף הרבה חניות לאורך הדרך ומשתף אותם עם האנשים האחרים, לכן מספיק מעט אנשים שתורמים מידע. האפליקציה קיימת כבר בשלב מתקדם והיא כבר רצה בצורה ניסיונית.

Greenon – אפליקציה המעודדת שימוש באמצעי תחבורה "ירוקים" יותר כמו הליכה ברגל, שימוש באופניים או תחבורה ציבורית. השימוש באמצעים אלטרנטיביים לנהיגה במכונית, מתגמלת את המשתמשים בהטבות שונות.

BNC – המכונית המקושרת הראשונה המאפשרת חיבור של הסמארטפון למחשב המכונית שדרכו ניתן יהיה לשלוט באפליקציות. חברת BNC Systems מציעה לוקליזציה של מערכת המולטימדיה והפרדתה ממחשב המכונית כך שהיא מאפשרת הרצת אפליקציות ללא סיכון מחשב הרכב. מחשב החומרה שלהם מאפשר כבר היום לנהגים להריץ אינספור אפליקציות 'חכמות' במהלך הנסיעה ובעתיד יאפשר אפליקציות נוספות כמו: ניהול צריכת דלק, עידוד תחבורת המונים (דוגמת טרמפים, Car Sharing) נהיגה זהירה וחסכונית (במיוחד לציי רכב) וכו'. המטרה המרכזית היא יצירת קונסולות מולטימדיה חכמות יותר למכוניות חשמליות עתידיות.
לאירוע המרכזי בכנס הגיעו כ-700 משתתפים ובהם: יזמים, אנשי תעשיה, ממשלה ואקדמיה, מישראל ומחו"ל. הוא גם כלל כ-130 סטארטאפים בתחומי התחבורה החכמה בשלבי פיתוח שונים, נערכו בו כ-60 הרצאות, תחרות אתגר אקומושן 2015, גמר אקסלרטור התחבורה החכמה והצגת המיזמים שסיימו את המחזור הראשון של אקסלרטור התחבורה החכמה.

The post כנס אקומושן 2015: פירות השקעה ראשוניים של מיזמי תחבורה חכמה כחול-לבן appeared first on TheCar.

מפקד מחוז תל-אביב במשטרה, ניצב בנצי סאו, מצהיר: הגברנו משמעותית את האכיפה נגד רוכבים בעיר. "זו העיר היחידה במדינת ישראל שיש בה אכיפה כנגד דו-גלגלי", מודה ניצב סאו, ומבטיח שבקרוב יועברו לפקחים עירוניים סמכויות אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים

לרוכבי אופנועים וקטנועים יש סיבה טובה להרגיש רדופים בתל-אביב. לדברי מפקד מחוז תל-אביב במשטרת ישראל, ניצב בנצי סאו, האכיפה נגד רוכבי דו-גלגלי בעיר הוגברה משמעותית, תוך התמקדות בעבירות שמוגדרות "עבירות בריונות", כמו למשל רכיבה אסורה על מדרכות. ואם לא די בכך, ניצב סאו אף אמר לאחרונה כי המשטרה מבצעת אכיפה נגד רוכבי דו-גלגלי רק בשטחה של העיר תל-אביב.

"הגדלנו באופן משמעותי את פעילות האכיפה הממוקדת שלנו כנגד רוכבי הדו-גלגלי המנועי", הבהיר מפקד המחוז. "זו העיר היחידה במדינת ישראל שיש בה אכיפה כנגד דו-גלגלי… אם יש כאן דרישה, אני צריך להתאים את עצמי באכיפה גם לדרישה של הציבור". על-פי גורם בכיר במחוז תל-אביב של המשטרה, האכיפה בתחום התעבורה מתמקדת כעת בשלושה תחומים עיקריים: עבירות בריונות של רוכבי דו-גלגלי, התנהגות של הולכי רגל ועבירות שכרות של נהגים.

גם פקחים עירוניים ירדפו אחרי רוכבים
כאמור, אחת מעבירות הבריונות שבהן מתמקדת המשטרה היא רכיבה בניגוד לחוק על מדרכות. ניצב סאו ציין כי האכיפה הוגברה משמעותית "כנגד רוכבי… אופנועים והקטנועים עם המנועים הגדולים, שרוכבים על מדרכות". ומתברר שבמשטרה מנסים להתמודד גם עם כלי רכב דו-גלגליים ללא מנוע – אופניים ואופניים חשמליים. "הגענו עכשיו גם לאכיפה של רוכבי אופניים שנוסעים בשטח שמיועד להולכי הרגל, (או) נוסעים במדרכות בשטח שמיועד להולכי הרגל", אמר ניצב סאו.

אלא שנראה שגם במשטרה מבינים שהגברת האכיפה נגד רוכבי אופניים אינה יעילה מספיק, ולכן צפוי בחודשים הקרובים שינוי משמעותי: סמכויות האכיפה של חלק מעבירות התנועה יועברו לפקחים של רשויות מקומיות. על-פי ניצב סאו, שמשמש כסמפכ"ל במקביל לתפקידו כמפקד המחוז, "כמשטרה, אנחנו חושבים שהגיעה העת להאציל סמכויות, ולהעביר סמכויות אכיפה לפיקוח העירוני. זה מה שאנחנו נעשה מיד כאשר הכנסת תיכנס לתפקוד מלא (אחרי הרכבת ממשלה חדשה, ש.ה)… אני מקווה שכבר במהלך 2015 יהיה שינוי".

בכל הנוגע לאכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים, ניצב סאו מודה כי יש ליקויים רבים בחוק כיום. "אני צריך להוביל עבודה בין משרדי הממשלה לשינוי חקיקה ושינוי תקנות", הסביר הניצב, "ואנחנו בעבודה יחד עם משרד התחבורה – לשנות את התקנות בכל מה שקשור (ל)מה שאנחנו קוראים אופניים חשמליים, כי לצערי יש פרצות בעניין זה".

יש לציין כי לפי הודעה שפרסם משרד התחבורה בתחילת השבוע, הסמכויות שיועברו לפקחים העירוניים יכללו לא רק אכיפה נגד רוכבי אופניים אלא גם אכיפת עבירות תנועה של כלי רכב דו-גלגליים מנועיים. כאשר יחלו הפקחים העירוניים לאכוף עבירות תנועה, כנראה כבר במהלך השנה הקרובה, עלול להיווצר מצב בעייתי, שכן תקבולי הקנסות צפויים להגיע ישירות לקופת הרשויות המקומיות. לכן, מתעורר חשש שסדרי העדיפויות של האכיפה בערים הגדולות יושפעו ממניעים כלכליים, תוך דחיקת שיקולים בטיחותיים.

אגב, בניגוד לדעת ראשי אגף התנועה בעבר, שטענו כי אכיפה מהווה פתרון עיקרי לבעיות בטיחות, ניצב סאו סבור ששיפור בבטיחות יושג רק כתוצאה מיישום פתרון רב-מערכתי. "משטרה אף פעם לא מצליחה לבד", אמר הניצב, "אני רוצה להיות ברור – משטרה אף פעם לא מצליחה לבד. בין היתר זה עניין של שדרוג רמות המיגון ואמצעי המיגון שיש ברכב, התשתיות, שיפור התשתיות, מודעות של נהגים, הסברה למשתמשי הדרך, ו(גם) אכיפה".

The post בכיר במשטרה: רק בתל-אביב אוכפים עבירות דו-גלגלי appeared first on TheCar.

משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שתסמיך פקחים של רשויות מקומיות לבצע אכיפה נגד רוכבי דו-גלגלי שעוברים על חוקי התנועה. לפי הודעת משרד התחבורה, האכיפה על-ידי פקחים עירוניים תתבצע גם נגד אופניים חשמליים וגם נגד כלי רכב דו-גלגליים

משרד התחבורה הודיע אתמול (א') על כוונתו להגיש לוועדת הכלכלה תיקוני חקיקה, שיסמיכו פקחים של רשויות מקומיות לבצע אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים שעוברים על החוק. לפי הודעת המשרד, תיקוני החקיקה יעניקו "לפקחים עירוניים של הרשויות המקומיות, סמכויות אכיפה מיוחדות, כנגד בעלי אופניים חשמליים ורכב דו-גלגלי".

העברת הסמכות לפקחים עירוניים בכל הנוגע לרכיבה על אופניים חשמליים מתוכננת מזה זמן רב, אך הרחבת סמכות האכיפה כך שתכלול את כל כלי הרכב הדו-גלגליים מפתיעה. בערים גדולות, ובעיקר בערי גוש-דן – שבהן נעים עשרות אלפי רוכבים – האכיפה נגד כלי רכב דו-גלגליים יכולה להניב לרשויות מקומיות סכומי עתק.

כך עלול להתממש ניגוד עניינים: פוטנציאל ההכנסות עלול להטות של שיקול הדעת המנהלי של הרשויות המקומיות, וליצור מצב שבו שיקולי הגדלת ההכנסות יגברו על שיקולי בטיחות בקביעת סדרי עדיפות של אכיפת עבירות תנועה. ניגוד העניינים ייווצר כתוצאה מכך שתקבולי האכיפה שיבצעו הפקחים צפויים להגיע ישירות לקופותיהן של הרשויות המקומיות. זאת, בזמן שאכיפת עבירות תנועה על-ידי משטרת ישראל מניבה הכנסות לקופת המדינה.

פקחים נגד ילדים
העברת סמכות אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים עשויה לשפר את הבטיחות, שכן כיום לא מתבצעת אכיפה נגד רוכבים שעוברים על החוק. מלבד מבצעיים נקודתיים ומוגבלים ביעילותם שמבצעת המשטרה, רוכבי אופניים חשמליים – כמו רוכבי אופניים רגילים – אינם נתקלים באכיפה.

אולם, הבעיה אינה רק בסמכות האכיפה. רבים מהרוכבים על אופניים חשמליים הם קטינים, חלקם אף מתחת לגיל האחריות הפלילית, ולכן כלל לא ברור כיצד יצליחו הפקחים העירוניים לאכוף נגדם את החוק. בעיית האכיפה אינה חדשה לגורמים העוסקים בתחום. "יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה", הודה בכיר באגף התנועה בדיון של ועדת הכלכלה כבר ב-2009. "יש הרבה ילדים מתחת לחוק האחריות הפלילית". בדיונים שנערכו בשנים שלאחר מכן, חזרה ועלתה הבעיה פעמים רבות.

"הרבה מאוד מרוכבי האופניים הם קטינים", הסביר בכיר במשטרה לחברי ועדת הכלכלה בינואר 2014, בדיון שנערך בנושא תקנות של משרד החבורה להסדרת השימוש באופניים חשמליים. "עד גיל 12 בכלל אין אחריות פלילית, מעל גיל 12 עד גיל 14 היא גם די מוגבלת. אנחנו צריכים להתמודד עם ילדים". בכיר מעמותת בטיחות חידד את בעיית האכיפה הצפויה: "אני לא רואה שוטר במדינת ישראל שיעצור ילד על אופניים חשמליים וישאל אותו: מה הגיל שלך בבקשה? אתה בן 14 או בן 15? זה לא בר יישום, זה לא בר אכיפה".

וזו אינה בעיית האכיפה היחידה שמתעורר כלפי קטינים. למשל, אותו בכיר בעמותת בטיחות ציין כי "מי שלא עבר הכשרה לנהיגה לא יודע מהם חוקי התנועה ולא יכול בהכרח לציית לחוקי התנועה, חוץ מכמה שהם (רוכבים קטינים, ש.ה) אולי יודעים, והדברים האלה הם לא ברי אכיפה". ואכן, רבים מהרוכבים הצעירים כלל אינם מכירים את חוקי התנועה, ולכן אכיפת החוק נגדם מעוררת סוגיות משפטיות סבוכות, שאינן צפויות לבוא על פתרונן באמצעות העברת סמכות האכיפה לפקחים עירוניים.

הסדרנו הכל, באמת
בהודעה שפרסמו אתמול, התגאו במשרד התחבורה בכך שהסדירו "את כל נושא האופניים החשמליים". בהודעה ציינו במשרד שתקנות שאושרו בוועדת הכלכלה בקיץ האחרון הסדירו את השימוש באופניים חשמליים, תוך קביעת כללים ברורים כמו למשל הספק מרבי (250 ואט), מהירות מרבית (25 קמ"ש) וחובת התקנת סימון רשמי ואביזרי בטיחות.

אלא שהודעת המשרד לוקה באופטימיות יתרה. התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה נוגעות לסוג אחר בלבד של אופניים חשמליים: אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי, שמופעל על-ידי הדוושות (pedelec). השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים נפוצים מסוג e-bike (שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת ידנית, ששולטת בהספק ומאפשרת רכיבה ללא דיווש) לא הוסדר. משרד התחבורה אמור היה להגיש תקנות שעוסקות בסוגי אופניים אלה כבר בשנה שעברה, אך עבודת ההכנה הנחוצה לא הסתיימה.

וזו לא הבעיה היחידה. במשרד התחבורה הבטיחו ליו"ר ועדת הכלכלה באותה עת, חבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, שיקדמו בדחיפות תקנה המחייבת רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה על אופניים חשמליים. אלא שעד עתה לא אושרה תקנה שכזו, וכך יכולים רוכבים בוגרים לרכוב בעיר ללא קסדה.

אגב, מהודעת משרד התחבורה מאתמול עולה שמנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, מקדם באופן אישי את תיקוני החוק. אולם, לא ברור אם במשרדי ממשלה אחרים ובמשטרה יסכימו לתיאור שכזה. בכנס שערכה עמותת אור ירוק לפני כחודש, אמרה ניצב-משנה שרית פיליפסון, ראש מחלקת תביעות באגף התנועה, כי "מי שהעלה את הרעיון של הענקת סמכויות אכיפה לפקחים הייתה משטרת ישראל שביקשה סמכות אכיפה מקבילה לפקחים… החוק היה אמור להיות מחוקק עד סוף 2014 אבל בגלל פיזור הכנסת החוק לא חוקק".

The post רוכבי אופניים חשמליים ואופנועים, היזהרו: פקחים עירוניים ירדפו אחריכם appeared first on TheCar.

שנים ארוכות לאחר שהשימוש באופניים חשמליים הפך לנפוץ, משרד התחבורה ומשטרת ישראל מנסים לעשות קצת סדר בתחום. במשטרה מנסים לאכוף את החוק, ובמשרד התחבורה מנסים לנסח תקנות רלוונטיות. ומה חושבים על כך בעיריית תל-אביב? ראש העיר סבור שמי שגורם לתאונות הם בכלל ההורים, שמרשים לילדיהם לרכוב על אופניים חשמליים

בזמן שהמשטרה מנסה למצוא דרכים יעילות לנהל מבצע אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים שמפרים את החוק, בעיריית תל-אביב מכוונים אצבע מאשימה לעבר ההורים. "כולם מדברים על תאונות", אמר רק לאחרונה ראש העיר, רון חולדאי, בדיון שערכה מועצת העיר בנושא אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים. "אבל מי גורם לתאונות? ההורים… ההורים שמרשים לילדים צעירים, (ש)קונים להם את המכשירים המסוכנים האלה ונותנים להם את זה בידיים".

דברי חולדאי נוגעים בעקיפין באחת הבעיות העיקריות במבצע האכיפה המשטרתי. בזמן שתקנות שאושרו ביולי 2014 קובעות שהרכיבה על אופניים חשמליים מותרת מגיל 14 בלבד, רבים מרוכבי האופניים החשמליים הם מתחת לגיל 14, וחלקם אף מתחת לגיל 12 – שהוא גיל האחריות הפלילית. לכן, מבצע האכיפה נדרש להתמודד עם קשיים רבים הנוגעים לטיפול ברוכבים קטינים, וכלל לא ברור כיצד מתעתדת המשטרה לטפל ברוכבים שאינם נושאים באחריות פלילית או כאלה שאינם מצוידים באמצעי זיהוי.

לדברי ראש עיריית תל-אביב, אחת הדרכים לטפל ברוכבים קטינים היא באמצעות סנקציות שיוטלו באמצעות בתי הספר. "אסרנו להכניס את האופניים (החשמליים) לתוך בית הספר", הסביר חולדאי בישיבת המועצה, "אז מה (הילדים) עושים? באים עם האופניים, קושרים אותם על-יד בית הספר. נתתי הוראה למערכת החינוך… (ש)בימים הקרובים יודיעו להורים שילד שיגיע עם אופניים חשמליים מתחת לגיל 14… לא ייכנס לבית הספר".

פתרון נוסף שמעלים בעיריית תל-אביב הוא אכיפת החוק על-ידי פקחים עירוניים וכן הגברת האכיפה מצד משטרת ישראל. "יש עכשיו הבנה", אמר חולדאי, "אחרי שכבר ניהלנו את הדיונים איתם (משרד התחבורה והמשטרה), שבכל זאת יוסמכו פקחים רגילים של עיריית תל-אביב, ויש נכונות לשים גם יותר שוטרים לטובת העניין, כדי לנסות להגיע לתוצאה טובה יותר". אלא שלמרות האופטימיות של חולדאי, במשטרה דווקא הבהירו לאחרונה שלא יועברו כל סמכויות חדשות לפקחים העירוניים עד לאחר הרכבת ממשלה חדשה.

"זה מקרה יחיד שיש בו הסכמה גם של משרד המשפטים, גם של המשטרה וגם של משרד התחבורה", הסבירה לאחרונה ראש מחלקת תביעות באגף התנועה, ניצב-משנה שרית פיליפסון. "החוק היה אמור להיות מחוקק עד סוף 2014 אבל בגלל פיזור הכנסת החוק לא חוקק. הבנו שעד שלא תקום ממשלה, החוק הזה, כמו נושא חבישת קסדה וקורקינט חשמלי לא יבוא לידי מיצוי". בדבריה של נצ"מ פיליפסון עולה עוד בעיה שנוגעת למבצע האכיפה: רבים מהרוכבים אינם יודעים מה אומר החוק, וזאת לאחר שנים ארוכות שבהן לא הצליח משרד התחבורה להסדיר את התחום.

אמנם ביולי 2014 אושרו תקנות של משרד התחבורה, אך אלה נוגעות רק לסוג אחד של אופניים – pedelec, אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי המופעל על-ידי הדוושות. שימוש בסוגים נפוצים אחרים, כמו קורקינטים חשמליים ו-e-bike (שבהם הרכיבה מבצעת באמצעות מצערת ידנית ששולטת בהספק המנוע), עוד לא הוסדר, וזאת למרות שמשרד התחבורה אמור היה לסיים הכנת תקנות רלוונטיות כבר בשנה שעברה.

גם בעניין הקסדה נראה שיש חוסר בהירות בעניין המצב החוקי. בניגוד לפרסומים בכלי תקשורת, ולפיהם כל רוכב שייתפס ללא קסדה ייקנס מידית, החוק דווקא מתיר רכיבה ללא קסדה על אופניים – רגילים וחשמליים – וזאת כל עוד הרוכב הוא בוגר והרכיבה מתבצעת בכביש עירוני. רק ברכיבה בינעירונית חלה חובת חבישת קסדה על כל הרוכבים. ראוי לציין כי למרות שהחוק מתיר לרוכבים בוגרים לרכוב בעיר ללא קסדה, מומחי בטיחות ורופאים ממליצים לחבוש קסדה בכל רכיבה, בגלל הסיכון לפציעת ראש חמורה במקרה של תאונה.

אגב, גם בעניין הקסדה ניכרים ליקויים בהתנהלות משרד התחבורה. למרות שוועדת הכלכלה של הכנסת דרשה ממנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, לקדם חקיקה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה – ולמרות שיצחקי הבטיח לקדם במהירות את החקיקה – עד עתה לא חלה התקדמות בנושא.

The post "מי גורם לתאונות? ההורים שקונים את המכשירים המסוכנים האלה" appeared first on TheCar.

עיריית תל-אביב מזהירה את התושבים מפני מבצע אכיפה שתערוך המשטרה נגד רכיבה לא חוקית על אופניים חשמליים. בנוסף, בעירייה מזכירים לתושבים כי הם מבקשים להעביר סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים, כדי לבצע אכיפה נרחבת של עבירות תנועה

המשטרה תחל בקרוב במבצע אכיפה נרחב באזור תל-אביב נגד עבירות שמבצעים רוכבי אופניים חשמליים. כך מודיעה עיריית תל-אביב, שמפיצה בימים אלה עלון לתושבי העיר, ובו עיקרי התקנות שמסדירות את השימוש באופניים חשמליים.

התקנות, שאושרו בקיץ האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת, עוסקות בסוג אחד בלבד של אופניים חשמליים: אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי, המופעל על-ידי הדוושות (pedelec). הסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים נפוצים מסוג e-bike (רכיבה שאינה דורשת דיווש, ונעשית באמצעות מצערת ידנית השולטת בהספק המנוע) אמורה הייתה להסתיים בשנה שעברה, אך משרד התחבורה לא סיים את עבודת ההכנה הנחוצה להגשת תקנות לאישור ועדת הכלכלה.

מי יאכוף את החוק נגד ילדים?
התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה קובעות כי רכיבה על אופניים חשמליים מותרת החל מגיל 14 בלבד, ועד גיל 16 מוגבלים הרוכבים לרכיבה בשבילי אופניים. גיל הרוכבים עשוי להוות בעיה משמעותית לאכיפת החוק: השימוש באופניים חשמליים מתבצע לעתים קרובות על-ידי ילדים מתחת לגיל 14, שאינם מצוידים בתעודות זהות וחלקם אף מתחת לגיל האחריות הפלילית. לא ברור כיצד תאכוף המשטרה את החוק נגד רוכבים אלה, או מה יהיו הסנקציות שיופעלו נגדם.

ראוי להזכיר כי במשך יותר משלוש שנים – בין 2011 ו-2014 – לא הייתה כל הסדרה של השימוש באופניים חשמליים. בתחילת 2011 פג תוקפן של תקנות קודמות (שאושרו ב-2010), ורק ביולי האחרון הצליח משרד התחבורה להביא לאישור ועדת הכלכלה את התקנות החדשות. כתוצאה מכך שרר חוסר בהירות בקרב רוכבי האופניים החשמליים, וכן בקרב העוסקים בענף. אלא שחוסר הבהירות באשר למצב החוק לא עצר את התפתחות הענף, ובשנים אלה נמכרו לפי הערכות עשרות אלפי זוגות של אופניים חשמליים (משני הסוגים, pedelec ו-e-bike) וקורקינטים חשמליים.

על-פי התקנות החדשות, רוכבים בוגרים אינם חייבים לחבוש קסדה ברכיבה עירונית. זאת, למרות שוועדת הכלכלה דרשה ממשרד התחבורה לקדם חקיקה (בחוק או בתקנה) שתחייב גם רוכבים בוגרים לחבוש קסדה. למעשה, במשרד התחבורה הבטיחו לקדם במהירות את החקיקה, אך מאז שאושרו התקנות לא חלה כל התקדמות בנושא.

הפקחים העירוניים רוצים לאכוף
בפנייה שמופצת לתושבי העיר, מציינים בעיריית תל-אביב כי "העירייה ממתינה שהממשלה תאשר סמכויות לפקחים העירוניים במטרה לבצע אכיפה נרחבת". בעבר כבר הביעו במשרדי הממשלה הסכמה עקרונית להעברת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים, אך עד עתה לא ננקטו צעדים שיאפשרו לפקחים לאכוף את החוק נגד נהגים או רוכבי אופניים שמבצעים עבירות תנועה.

בדיון שנערך בכנס שערכה השבוע עמותת אור ירוק, אמרה סגנית ראש עיריית תל-אביב, מיטל להגי, כי "מאז 2013 אנחנו בדיונים עם משטרת ישראל, (ו)אנחנו מבקשים לאכוף בעצמנו… אנחנו רוצים לאכוף ולהחזיר את הסדר למדרכות. משטרת ישראל לא נותנת לנו את הזכות לאכיפה". לדברי להבי, העירייה מבקשת לקבל אחריות גם על אכיפה החוק נגד חנויות שמוכרות אופניים חשמליים שאינם חוקיים. "אנו מוכנים לקחת את זה במסגרת רישיון עסק", ציינה להבי, "חנות אופניים שתמצא מוכרת אופניים בלתי חוקיות תיסגר. זה ענף שצריך לעשות בו סדר".

במשטרה מיהרו לדחות את טענותיה של להבי. לדברי ניצב-משנה שרית פיליפסון, ראש מחלקת תביעות באגף התנועה, העיכוב באישור סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים נגרם כתוצאה מפיזור הכנסת. למעשה, נצ"מ פיליפסון הבהירה כי העברת הסמכויות לפקחים העירוניים היא יוזמה של המשטרה.

"מי שהעלה את הרעיון של הענקת סמכויות אכיפה לפקחים היית משטרת ישראל שביקשה סמכות אכיפה מקבילה לפקחים", הסבירה פיליפסון בכנס של עמותת אור ירוק. "זה היה מקרה יחיד שיש בו הסכמה גם של משרד המשפטים, גם של המשטרה וגם של משרד התחבורה… החוק היה אמור להיות מחוקק עד סוף 2014 אבל בגלל פיזור הכנסת החוק לא חוקק. הבנו שעד שלא תקום ממשלה, החוק הזה, כמו נושא חבישת קסדה וקורקינט חשמלי לא יבוא לידי מיצוי".

The post בקרוב: מבצע אכיפה נרחב נגד רוכבי אופניים חשמליים appeared first on TheCar.

שלוש שנים וחצי אחרי שהכנסת אישרה חוק שמתיר לרוכבים בוגרים רכוב על אופניים ללא קסדה בכבישים עירוניים, ממליצה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקבוע שכל רוכב – בכל גיל ובכל רכיבה – יחויב לחבוש קסדה. על מה מבוססת ההמלצה, ומה תהיה השפעתה על פרויקטי השכרת אופניים בערים הגדולות בגוש-דן? TheCar מנסה לעשות סדר

הקסדה שוב מאיימת על פרויקטי השכרת אופניים. לפני כחודש וחצי אישר המשרד להגנת הסביבה העברת מיליוני שקלים לפרויקטי השכרת אופניים ברמת-גן, בת-ים וגבעתיים. בנוסף, אושרה העברת תקציב ממשלתי להרחבת פרויקט השכרת האופניים בתל-אביב, "תל אופן". במשרדי הממשלה סבורים שפרויקטי השכרת אופניים יתרמו לצמצום השימוש ברכב פרטי, ולכן יביאו להפחתת זיהום האוויר והקטנת עומסי התנועה.

אלא שבמפתיע, ולאחר שכבר אושרה העברת התקציבים, פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים המלצה שעלולה לעכב או אף לבטל את פרויקטי השכרת האופניים. לפי הרשות, יש לחייב את רוכבי האופניים לחבוש קסדה, בכל גיל ובכל רכיבה, וזאת למרות שרק ב-2011 אישרה הכנסת חוק שמתיר לרוכבים לרכוב ללא קסדה ברכיבה עירונית. אם תאומץ המלצת הרשות, עלול להיפגע גם הפרויקט שכבר פועל בתל-אביב.

מה עומד מאחורי המלצת הרשות לבטיחות, ומה יקרה כעת לפרויקטי השכרת האופניים? כל התשובות לפניכם.

מובילים בעולם בחבישת קסדה?
בשנת 2007 אישרה מליאת הכנסת חוק שיזם גלעד ארדן – אז ח"כ באופוזיציה – שקבע כי כל רוכב אופניים יחויב לחבוש קסדה, בכל גיל ובכל סוג של רכיבה. תגובות הרוכבים היו, ברובן, זועמות, בעוד שעמותות בטיחות בירכו את ארדן על יוזמתו. במקביל לוויכוח בעניין החוק עצמו, התעוררה בעיה נוספת: בעיריית תל-אביב טענו שהחוק יוריד לטמיון את פרויקט השכרת האופניים בעיר, שאמנם עוד לא יצא אל הפועל באותה עת, אך החל לקרום עור וגידים.

כארבע שנים בלבד לאחר מכן, באוגוסט 2011, אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק של ארדן, שקבע כי רוכבים בוגרים יוכלו לרכוב ללא קסדה בכבישים עירוניים. את החוק יזמו חברי הכסת שלי יחימוביץ' ודב חנין, שהותקפו בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת אך זכו לתמיכה מצד עיריית תל-אביב וארגוני רוכבים.

ברשות לבטיחות טוענים ששינויי החקיקה התכופים הביאו למצב בעייתי: רוכבים רבים פשוט אינם יודעים מה אומר החוק. הפתרון, לדברי חוקרים ברשות, הוא להחזיר את חוק הקסדה שיזם ארדן, כך שכל רוכב יחויב לחבוש קסדה – ולא משנה מה גילו או סוג הרכיבה (עירונית או בין-עירונית, ספורטיבית או לצורכי פנאי והגעה לעבודה).

את המלצתם המפתיעה מבססים ברשות על סקר שערכו ב-2013, ולפיו חלה ירידה מסוימת (בשיעור של אחוזים בודדים) בשיעור הרוכבים שחובשים קסדה בכבישים בינעירוניים. חוקרי הרשות סבורים שהסיבה לכך היא חוסר הבהירות שקיים לכאורה באשר למצב החוקי. "עולה השאלה האם לא נוצר בלבול בקרב הרוכבים לגבי כוונת המחוקק", מסבירים ברשות.

אלא שבאותו סקר עצמו עולה מסקנה נוספת: למרות שלא מבוצעת כל פעילות אכיפה בנושא, שיעור הרוכבים שחובשים קסדה ברכיבה בינעירונית בישראל הוא מהגבוהים בעולם – ובפער ניכר ממדינות כמו שבדיה ופינלנד. על-פי הרשות, "ניתן להסיק ששיעור חבישת הקסדה בארץ במרחב הבין עירוני הוא מהגבוהים בעולם, למרות שהאכיפה אינה מתקיימת".

עשרה הרוגים נוספים בכל שנה?
מדוע אם כן החליטו ברשות לבטיחות כי הרחבת חובת חבישת הקסדה היא הפתרון הראוי? נראה שברשות מאמצים את הקו שבו נקטו עמותות הבטיחות בוויכוח בעניין חוק הקסדה המקורי: בדיונים שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת טענו נציגי העמותות, בליווי מומחי בטיחות ורפואה, כי חבישת קסדה תציל רוכבים ממוות ומפגיעות ראש ודאיות.

אלא שהתחזיות הקודרות של אותם מומחים התבדו עד כה. בישיבה שערכה ועדת הכלכלה בתחילת 2011, חזה מומחה ממשרד הבריאות כי צמצום חובת חבישת הקסדה – כך שלא תחול ברכיבת אופניים בעיר – יביא למותם של רוכבים רבים מדי שנה. "מי שבעד התיקון (לחוק) דן למוות בערך 10 אנשים כל שנה", התריע המומחה.

התחזית הקודרת לא התגשמה, ואף התבררה כשגויה. בשנה הראשונה שלאחר תיקון החוק (ב-2012) דווקא ירד מספר הרוכבים שנהרגו בתאונות, וב-2013 עלה מספרם בשיעור נמוך (מ-11 ל-13). לפי נתוני הרשות, ב-2014 ירד מספר הרוכבים שנהרגו בתאונות, ואף היה נמוך מאשר בשנה שלאחר אישור החוק של ארדן (10 בשנה שעברה לעומת 13 ב-2008).

למעשה, ברשות מודים שייתכן שהמסקנה שלהם מוטעית. "יתכן שהירידה ב(שיעור) חבישת הקסדה מבטאת מגמה יותר כללית ולא קשורה ספציפית דווקא לשינוי שחל בחוק", מבהיר דו"ח שמלווה את הסקר שערכה הרשות. ואם ברשות מודים שהמלצתם עלולה להתברר כשגויה, נראה שאין כל סיבה מקצועית לקדם את יישומה.

איך מספקים קסדה לכל רוכב?
מלבד היעדר בסיס מדעי ומשכנע להמלצת הרשות, מתעוררת בעיה נוספת: מה תהיה השפעת ההמלצה על פרויקטי השכרת אופניים בערים הגדולות בגוש-דן? בזמן שרשויות מקומיות מקדמות פרויקטים שכאלה, ואף זוכות לתמיכה ממשלתית, עצם פרסום ההמלצה של הרשות עלול להתברר כגורם מעכב.

ראוי לציין כי בעיריית תל-אביב טענו בעבר כי חוק הקסדה במתכונתו המקורית (כפי שאושר בכנסת ב-2007) פגע בקידום פרויקט השכרת האופניים בעיר. במכתב ששלח ב-2008 ראש העיר, רון חולדאי, הובהר כי "על-פי החוק, המחייב חבישת קסדה באופן גורף, עלול פרויקט השכרת האופניים לרדת לטמיון, וזאת בשל חוסר היכולת לספק לכל שוכר אופניים קסדה, שאותה הוא חייב לחבוש על-פי החוק".

גם אם אפשר למצוא פתרון לבעיית אספקת הקסדה בפרויקטי ההשכרה, כלל לא ברור מה תהיה התועלת – שכן ממילא לא מתבצעת כל אכיפה על-ידי המשטרה. וכך, בעצם, המלצת הרשות מזיקה בעצם פרסומה, בזמן שסיכוייה להפוך לחוק בר-אכיפה קלושים או אף זניחים. למעשה, ברשות מודים שעד היום לא התברר בבתי המשפט בישראל אף לא מקרה אחד שבו הואשם רוכב אופניים באי חבישת קסדה.

אגב, יש נקודה נוספת שאינה זוכה להתייחסות מעמיקה בדו"ח של הרשות: הרחבה מחודשת של חובת חבישת הקסדה תהפוך את ישראל (שוב) לאחת המדינות היחידות בעולם שבהן נהוגה חובה גורפת. בהולנד ודנמרק, למשל, שנחשבות למובילות עולמיות בתחום הרכיבה על אופניים, אין חוקים שמחייבים חבישת קסדה. ואם במדינות אלה אפשר להסתדר ללא חובה גורפת של חבישת קסדה, יתכן שגם בישראל אפשר לבחון דרכים אחרות לדאוג לבטיחות הרוכבים.

The post הרשות לבטיחות תסגור את פרויקטי השכרת האופניים? appeared first on TheCar.

נמשכים שינויי הניהול בדוד לובינסקי, יבואנית פיז'ו, סיטרואן ו-MG. היבואנית הודיעה על מינוי ליאור הולצמן לסמנכ"ל המכירות של הקבוצה. הולצמן יחליף את חבי ברק שבתחילת חודש זה הודיע על פרישתו.

הולצמן (44) בעל תואר שני במנהל עסקים ושיווק נמצא בתחום הרכב בתשע השנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות שימש כמנהל חטיבת מיצובישי בקבוצת כלמוביל ותחת ניהולו הוביל את המותג היפני להישגי מכירות מרשימים כמעט בכל ליין הדגמים: ספייסטאר, אטראז' ואאוטלנדר. לפני כן הולצמן ניהל את אגף המכירות של מותג יונדאי שגם שייך לכלמוביל.

הולצמן יחליף את חבי ברק שכיהן בתפקיד במהלך ארבע וחצי השנים האחרונות. ברק, עו"ד ובעל תואר בכלכלה ומדעי הרוח, כיהן בתפקיד דומה בחברת בטר פלייס והיה ממקימי החברה. לפני כן הוא היה ממקימי טיב טעם ופלאפון וחבר הנהלה בחברות פרטנר. עיקר הצלחתו של ברק בשורות דוד לובנסקי נרשמה בתחום המשומשות כמו הקמת מתחם המשומשות בגלילות.

אחד היבואנים המובילים בענף הרכב
בסוף ההודעה לעיתונות על מינויו של הולצמן לתפקיד נכתב שהשינויים הם: "חלק מתהליך אסטרטגי להפיכת קבוצת לובינסקי לאחד היבואנים המובילים בענף הרכב." זו הפעם הראשונה בה דוד לובינסקי אומרת זאת במפורש ואין להקל בכך ראש.

קבוצת לובינסקי נוסדה בשנת 1936 ומיום הקמתה מנוהלת ומתנהלת כעסק משפחתי. בסוף אוקטובר 2014 מונה מנכ"ל חיצוני לחברה, אבי צור, שבשש השנים שקדמו לכך כיהן כמנכ"ל צ'מפיון מוטורס, יבואנית קבוצת פולקסוואגן.

מינוי מנכ”ל חיצוני לחברה משפחתית אינו מהלך פשוט ומצד שני מאוד משמעותי. בפני צור אתגר גדול – הגדלה משמעותית של המכירות ונתח השוק בכל המותגים המיובאים על-ידי דוד לובינסקי. קבוצת לובינסקי פועלת בישראל כיבואנית פיז’ו, סיטרואן ו-MG הסינית וגם פולריס ואופנועי KTM. בנוסף לחברה פעילות בתחום המצברים והליסינג.

משמעות האמירה של להיות "חלק ממובילות ענף הרכב" היא בראש ובראשונה להרים את המכירות באופן משמעותי. את שנת 2014 סיימה סיטרואן במקום ה-15 עם 4,635 מסירות וירידה של 30% לעומת שנה לפני כן. פיז'ו במקום ה-18 עם 4,121 מסירות וירידה של 6.5% ו-MG במקום האחרון עם 4 מסירות בלבד במהלך כל שנת 2014.

מבין יבואניות הרכב דוד לובינסקי מדורגת המקום העשירי עם נתח שוק של 3.7% בשנת 2014. לשם השוואה צ’מפיון מוטורס, היבואנית אותה ניהל צור לפני שהיגע ללובינסקי, גדולה בהרבה. את השנה שחלפה סיימה צ'מפיון מוטורס עם נתח שוק של 12.8% ובמקום השני מבין יבואניות הרכב (אחרי כלמוביל).

בנוסף, רוב מותגיה גם נמצאים בצמיחה משמעותית כמה שנים: סקודה סיימה את 2014 במקום החמישי עם 14,289 מסירות ועם עליה של 8.6% ביחס לנתוני 2013. סיאט דורגה במקום ה-14 עם 6,177 מסירות ועליה של 5.8% ואאודי במקום ה-20 עם 2,568 מסירות – עליה של 10.5% והמקום הראשון מבין מותגי היוקרה. פולקסוואגן מדורגת גבוה יותר, במקום ה-13 עם 7,637 מסירות, אך היא היחידה שהציגה ירידה לעומת נתוני 2013 (9.6%).

מכאן שאולי לא ממש מפתיע לגלות את השינויים בשדרת הניהול של קבוצת לובינסקי. מאז כניסתו של צור לתפקיד עזבו קלאודיה פיין, מנהלת השיווק של הקבוצה, ואורן אוחנה, מנהל המכירות. את קלאודיה החליפה קארן שיף שלפני כן שמשה כמנהלת תקשורת שיווקית של סקודה ומנהלת פרויקטים שיווקיים.

The post לובינסקי: "נהיה אחד היבואנים המובילים בענף הרכב" appeared first on TheCar.

רוכבי אופניים, שימו לב: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממליצה להרחיב את חובת חבישת הקסדה, כך שתחול על כל רוכב ובכל רכיבה. ברשות מסבירים כי המצב החוקי כיום, שמתיר לרוכבים בוגרים לרכוב ללא קסדה בעיר, עלול לבלבל לכן פוגע בבטיחות

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממליצה: לבטל את החוק שמתיר רכיבת אופניים ללא קסדה בעיר, ולחייב רוכבים לחבוש קסדה בכל רכיבה ובכל גיל. ההמלצה המפתיעה של הרשות מגיעה על-רקע סקר חדש, ממנו עולה כי חלה ירידה בשיעור רוכבי האופניים הבודדים (שאינם רוכבים בקבוצה) שחובשים קסדה. בנוסף, נצפתה עלייה בשיעור הקבוצות שבהן אף אחד מהרוכבים אינו חובש קסדה. ברשות סבורים שממצאים אלה עשויים להצביע על כך שהמצב החוקי כיום אינו ברור מספיק לרוכבי אופניים.

חוסר הבהירות אליו מתייחסים ברשות נוגע לתיקון לחוק שאושר ב-2011, ואשר התיר לרוכבים בוגרים לרכוב ללא קסדה בזמן רכיבה עירונית. תיקון החוק, אותו יזמו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ודב חנין, אושר כארבע שנים בלבד לאחר שהכנסת אישרה חוק שיזם גלעד ארדן, ואשר חייב רוכבים לחבוש קסדה בכל רכיבה. יחימוביץ' וחנין הסבירו בעבר כי חובת חבישת קסדה בכל רכיבה, צפויה להביא לקטנת מספר הרוכבים, וזאת בזמן שראוי לעודד רכיבה על אופניים כאמצעי תחבורה חלופי למכוניות.

ברשות לבטיחות מסבירים כעת כי "בעקבות שינוי החקיקה משנת 2011 בנושא הקסדה, אשר מתיר לרוכבים מבוגרים שמרחב העירוני, שאינם עוסקים בספורט, לרכב ללא קסדה, וכן לאור ממצא לפיו הייתה ירידה באחוז חובשי הקסדה, עולה השאלה האם לא נוצר בלבול בקרב הרוכבים לגבי כוונת המחוקק. לפיכך, מומלץ לתקן את החוק ולקבוע חובת חבישת קסדה בכל דרך ובכל גיל". ברשות גם מציינים כי בניגוד לתצפיות הנוגעות לחבישת קסדה, במדדי בטיחות אחרים, כמו הרגלי רכיבה בקבוצה או רכיבה בשול הדרך, חל שיפור.

יש לציין כי שר התחבורה, ישראל כץ, תמך בתיקון החוק שיזמו יחימוביץ' וחנין. פקידים במשרד התחבורה הסבירו לקראת אישור החוק במליאת הכנסת כי צמצום חובת חבישת הקסדה תעודד את השימוש באופניים במרחב העירוני. להגברת השימוש באופניים, כך טענו במשרד התחבורה, צפויות תועלות סביבתיות ותחבורתיות. עם זאת, קודמו של כץ בתפקיד שר התחבורה, שאול מופז, דווקא תמך בחוק של ארדן, שחייב חבישת קסדה בכל רכיבה ובכל גיל. גם לעמדה זו מצאו פקידי המשרד נימוקים, שהיו כמובן מנוגדים לאלו שהציגו בזמן כהונת השר כץ.

עמותות בטיחות התנגדו נחרצות לצמצום חובת חבישת הקסדה בשנת 2011, ופנו לשר כץ בבקשה שיתנגד לתיקון החוק של יחימוביץ' וחנין. "לא יעלה על הדעת ששר התחבורה והבטיחות בדרכים, ייקח על עצמו את האחריות לפגוע בבטיחותם של רוכבי האופניים", הסבירו אז באחת מעמותות הבטיחות. מנגד, בעמותות וארגונים של רוכבי אופניים תמכו בצמצום החובה, והסבירו כי רוכבים בוגרים – שאינם עוסקים בפעילות ספורט, ורוכבים למטרות פנאי או הגעה לעבודה – יימנעו מלרכוב בגלל הדרישה לחבוש קסדה בכל רכיבה.

The post הרשות לבטיחות: להחזיר את חובת הקסדה – בכל רכיבה, בכל גיל appeared first on TheCar.

בסוף השבוע האחרון, ולאחר כ-30 שעות האקאתון (מרתון פיתוח אפליקציות), הסתיים השלב השני בתחרות App2Go.תחרות אשר קראה ליזמים, מעצבים ומתכנתים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות תחבורה שונות בערים כמו עומסי תנועה, בעיות חניה או רעיונות לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית וכו'.

במהלך שני ימי האקתון שנערכו ב'ספרייה' במגדל שלום בתל אביב, השתתפו למעלה מ-150 איש מ-26 קבוצות אשר בין היתר זכו לתמיכה וליווי מצד מומחים שונים מקהילת אקומושן (EcoMotion) ובעלי תפקידים מעיריית תל אביב-יפו. בסיום ההאקתון הציגו קבוצות היזמים את רעיונותיהם בפני צוות שופטים וחמשת הקבוצות בעלות הניקוד הגבוה ביותר, עלו לגמר בתחרות App2Go.

הגמר יערך בתחילת חודש דצמבר השנה, במסגרת הוועידה השנתית של מנהלת תחליפי הדלקים במשרד רה"מ, ושם יעמדו האפליקציות הסופיות למבחן השופטים ולהכתרת הזוכים. האפליקציה שתזכה במקום הראשון בתחרות תעניק למפתחיה 20,000 שקלים, המקום השני יעניק למפתחיה 10,000 שקלים והמקום השלישי 5,000 שקלים. 5,000 שקלים נוספים יחולקו בהתאם להחלטת השופטים ומארגני התחרות. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, אמרה שבתום התחרות העירייה והצוות המקצועי יעמדו לרשות המפתחים – אלה שזכו וגם אלה שלא – על מנת לקדם את הרעיונות הנחוצים להתמודדות עם סוגיות תחבורה מקומית. 

חמשת הקבוצות והאפליקציות שעלו לגמר בתחרות App2Go:

• קבוצת 'אלתר' נתיב שמפתחת אפליקציה לבחירת אמצעי תחבורה בהתאם לעדיפות המשתמש כגון: מחיר, זמן, שריפת קלוריות וכו'.
• צוות 'גילי' שהגו אפליקציה שמטרתה לעודד את השימוש בתל-אופן על ידי מתן נקודות למשתמשים שמשתפים מידע עם אחרים, מתקנים באופן עצמי וכו' ומצד שני קנסות למשתמשים שאינם עושים זאת.
• צוות 'היי-פארק' שפיתחו אפליקציה לפתרון בעיות החניה בעיר באמצעות מצלמה ו-GPS הסורקים מקומות חניה בזמן שהסמראטפון מונח על גבי שמשת החלון.
• צוות 'קאר-פל' שפיתחו אפליקציה לשיתופי נסיעות בתוך ארגונים ומקומות עבודה עם דירוג חברתי במטרה להקטין את עומסי התנועה בשעות הלחץ.
• צוות 'רב-פח' המורכב משני נערים בני 15 שמאסו בכרטיס הרב-קו של התחבורה הציבורית ופיתחו אפליקציה שתהפוך את הסמארטפון לכרטיס דיגיטלי.

The post האפליקציות שיקלו על בעיות התחבורה בגוש דן appeared first on TheCar.

משרד התחבורה הבטיח להנהיג חובת חבישת קסדה לכל רוכבי האופניים החשמליים, אך מתברר שבפועל נותרה מהחובה המובטחת רק המלצה. "המלצת הרשות היא כי גם מבוגרים יחבשו קסדה בכל רכיבה", מבהירים כעת ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בהנחיות בטיחות לרוכבי אופניים חשמליים

בניגוד להבטחת משרד התחבורה לחייב רוכבי אופניים חשמליים לחבוש קסדה בכל רכיבה, הנחיות שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מלמדות שהחובה הפכה להמלצה בלבד. "מגיל 18 חובת החבישה חלה בדרכים שאינן עירוניות, וברכיבה ספורטיבית בדרכים עירוניות", מסבירים ברשות לבטיחות. "המלצת הרשות היא כי גם מבוגרים מעל גיל 18 יחבשו קסדה בכל רכיבה".

אולם, אופניים חשמליים אינם משמשים לרכיבה ספורטיבית, ורוב מוחלט של רוכבי האופניים החשמליים כלל אינם רוכבים בכבישים בין-עירוניים, כך שבפועל חובת חבישת הקסדה חלה רק על רוכבים מתחת לגיל 18. אגב, ברשות לבטיחות מציינים כי מומלץ לחבוש קסדה מסיבות בטיחותיות וחינוכיות: "גם כדי להגן על ראשם (של הרוכבים, ש.ה) בעת נפילה וגם כדוגמה אישית לילדים… גם היתקלות באבן או במהמורה במדרכה עלולה לגרום לנפילה ולפגיעת ראש קשה".

כאשר אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את התקנות המסדירות את השימוש באופניים חשמליים, לפני כשלושה חודשים, הבטיחו במשרד התחבורה לקדם חקיקה שתחייב רוכבים בכל גיל לחבוש קסדה בכל רכיבה. "בהמלצת משרד התחבורה סוכם כי תקודם באופן מיידי הצעת חוק המרחיבה את חובת חבישת קסדת מגן בכל נסיעה על אופניים חשמליים", הצהירו במשרד. "חובת חבישת קסדה תחול על כל הרוכבים ובכל גיל".

גם במהלך הדיון שבו אושרו התקנות, הבהיר מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, כי בכוונתו לקדם את החקיקה הנחוצה להנהגת חובת חבישת הקסדה. "דיברו פה על קסדה", אמר יצחקי, "(ו)אנחנו נחייב כמובן קסדה". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, דרש מיצחקי לזרז את הטיפול בחקיקה הנחוצה, כך שכאשר ייכנסו התקנות לתוקף ב-1 בספטמבר יידרש כל רוכב לחבוש קסדה בכל רכיבה. "תעבירו את זה באיזו שהיא צורה כדי שנוכל לחוקק את זה… עד ה-31 ביולי, כדי שכל אחד ישים קסדה", אמר ברוומן ליצחקי.

אולם, כחודשיים לאחר שנכנסו התקנות לתוקף, מתברר כי מחובת חבישת הקסדה שהובטחה לוועדת הכלכלה של הכנסת נותרה המלצה בלבד. זאת, למרות שגורמים בכירים בתחום הרפואה הדחופה סבורים כי יש לנקוט צעדים מיידים שיגבירו את בטיחות השימוש באופניים חשמליים – גם עבור הרוכבים עצמם, וגם עבור משתמשי דרך אחרים, ובעיקר הולכי רגל.

"היפגעות מאופניים וקורקינטים חשמליים נמצאת בעלייה דרסטית", מתריעים במרכז הלאומי לחקר הטראומה. "אם מגמה זו תמשיך, כמות הנפגעים הקשים, האנושים והתמותה יעלו בהתאם. נדרשת פעולה דחופה ונמרצת של הרשויות על-מנת להתמודד עם התופעה… בטרם המספרים יגיעו לממדים בלתי נשלטים".

על-פי סקירה שפרסם המרכז, ב-2013 נרשם זינוק של 360% במספר הפצועים שאושפזו עקב פגיעות שמקורן בתאונות של אופניים או קורקינטים חשמליים, לעומת נתוני 2012. בהשוואה לשנת 2010 נרשמה עלייה של פי עשרה במספר הנפגעים, ומול נתוני 2009 נרשם זינוק של פי 46. במרכז גם מציינים כי מספר הנפגעים שאינם מאושפזים גדול משמעותית, כאשר יתכן שחלק מהנפגעים נזקקים לטיפול רפואי אך כלל אינם מדווחים כנפגעי תאונות.

The post קסדה על אופניים חשמליים: מחובה נשארה רק המלצה appeared first on TheCar.

בזמן שהרכבת התחתית בגוש דן מדשדשת, והמטרונית התל-אביבית (אוטובוס רב קיבולת שנוסע בתוואי הקו האדום) מתקשה לעמוד בצפיות, עריית  תל-אביבי-יפו וקהילת אקומושן (EcoMotion) יזמו רעיון: תחרות אפליקציות להקלת בעיות התחבורה בגוש-דן. התחרות פותחה לכל מתכנתי האפליקציות ובכל תחומי התחבורה כגון: כלי רכב פרטיים, ציבוריים, אופניים, הולכי רגל, צירי הליכה ירוקים וכדומה.

לצורך פיתוח האפליקציות עיריית תל-אביבי-יפו פתחה לציבור חלק ממאגרי המידע התחבורתיים שלה. מאגרי המידע הפתוח (open-data) החדשים של העיר כוללים מידע אודות זמני הרמזורים, מספר המכוניות על הכביש, חניוני אחוזות החוף, תל-אופן ועוד. פיתוח האפליקציה יערך ב'אקאת'ון' (מרתון פיתוח אפליקציות) של 30 שעות שבמהלכו משתתפי התחרות בליווי מומחים שונים, כמו גם בעלי תפקידים מעיריית תל-אביב-יפו, יפתחו את האפליקציות השונות. האקת'ון יתקיים בין התאריכים ה- 30/10- 31/10 כאשר בתום הזמן שהוקצב יציגו הצוותים את האפליקציות בפני צוות שופטים מומחים. חמשת הצוותים שיקבלו את הניקוד הגבוה ביותר, יעלו לגמר במטרה לשפר ולחזק את האפליקציה שלהם לקראת התחרות הסופית שתעריך ב-4 בדצמבר במהלך הוועידה השנתית של מנהלת תחליפי הדלקים במשרד רה"מ. בוועידה יוכרזו המנצחים ושלושת המקומות הראשונים יזכו בפרסים: מקום ראשון יזכה ב-20,000 שקלים, שני ב-10,000 שקלים ושלישי ב-5,000 שקלים. בנוסף, עריית תל-אביב-יפו תנסה לסייע בהגשת האפליקציה לגורמים בינלאומיים.

לאחרונה הודיעה עיריית תל-אביב-יפו על הצטרפותה לתכנית של האיחוד האירופי לקידום תחבורה ירוקה ושיפור הניידות בעירים. התוכנית נקראת '2MOVE2 CIVITAS' ונערכת בערים נוספות כמו שטוטגרט (גרמניה), ברנו (צ'כיה) ומלגה (ספרד). תל-אביב-יפו היא העיר הראשונה בישראל שמצטרפת לתוכנית שמבוצע במימון האיחוד האירופי – תוכנית שתוארה לאחרונה ע"י פורבס הישראלי כאחד מעשרת סיפורי הצלחה של שיתופי פעולה מיוחדים בין ישראל לתכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי.

בתחרות שותפים גם IBM, פנגו, אובר, הסדנא לידע ציבורי, הסוכנות לפיתוח פריז, גיקטיים, עכבר העיר, שמעניקים פרסים שונים או מסייעים בפתיחת מאגרי המידע. לחצו כאן להרשמה לתחרות (או https://www.app2go.co.il).

The post בואו לפתח אפליקציה להקלת עומסי התנועה בגוש-דן appeared first on TheCar.

בשבוע הבא ייכנסו לתוקף תקנות חדשות שמסדירות את השימוש באופניים חשמליים, ובמשרד התחבורה הבטיחו כי יקדמו חקיקה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה. אלא שעד כה לא חל כל שינוי במצב החוקי, וכך רוכבים יוכלו לרכוב ללא קסדה

בשבוע הבא, ב-1 בספטמבר, ייכנסו לתוקף תקנות חדשות של משרד התחבורה, שמסדירות את השימוש באופניים חשמליים. התקנות קובעות את ההספק והמהירות המרביים של אופניים חשמליים (250 וואט, 25 קמ"ש), וכן כללים הנוגעים לשימוש באופניים – למשל, הרכיבה מותרת מעל גיל 14 בלבד, כאשר רק מגיל 16 אפשר לרכוב על אופניים חשמליים בכביש. רוכבים בגילאי 14 עד 16 יידרשו לרכוב בשבילי אופניים בלבד.

אולם, התקנות החדשות אינן מסדירות נושא אחד חשוב: חובת חבישת קסדה לרוכבים בוגרים. על-פי המצב החוקי הקיים, רוכבים אלה יכולים לרכוב על אופניים חשמליים ללא קסדה ברכיבה עירונית – ממש כמו רוכבי אופניים רגילים. אלא שוועדת הכלכלה של הכנסת, שאישרה את התקנות בסוף יולי, דרשה ממשרד התחבורה לקדם בדחיפות חקיקה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה.

"אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד לתיקון", הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, בתום הדיון שבו אושרו התקנות, "יש את נושא הקסדה, (ו)אני חושב שזה נושא קריטי. כיוון שחברת הכנסת יפעת קריב ואחרים הגישו הצעת חוק פרטית שקיבלה את תמיכת הממשלה וועדת השרים לחקיקה… (ו)היא מחייבת חבישת קסדה על אופניים חשמליים… אני מבקש, ופניתי קודם לעוזי יצחקי (מנכ"ל משרד התחבורה, ש.ה), שתעשו פה איזה סיבוב שזאת תהיה החלטה ממשלתית. תעבירו את זה באיזו שהיא צורה כדי שנוכל לחוקק את זה במושב הזה, עד 31 ביולי, כדי שכל אחד ישים קסדה".

הצעת החוק אליה התייחס ח"כ ברוורמן אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני יותר מחודשיים, ומיד לאחר מכן – ב-18 ביוני – אושרה ההצעה במליאת הכנסת (ההצעה אושרה ברוב של 25 תומכים, וללא מתנגדים). ח"כ עמרם מצנע, אחד מיוזמי ההצעה, הסביר במליאה כי "סיכמתי עם משרד התחבורה, וכך עלה גם בוועדת שרים, שהממשלה תומכת… בקריאה הטרומית, ואני אמתין לתקנות שהם יוציאו לאחר מכן ובהתאם לכך נתקדם עם החוק". וכך אושרה הצעת החוק, אך ח"כ מצנע עודו ממתין למשרד התחבורה.

אגב, למרות שהשאירו את הנושא מחוץ לתקנות, גם במשרד התחבורה מתייחסים בכובד ראש לנושא הקסדה. "בהמלצת משרד התחבורה סוכם כי תקודם באופן מיידי הצעת חוק המרחיבה את חובת חבישת קסדת מגן בכל נסיעה על אופניים חשמליים", הצהירו שם, מיד עם תום הדיון בוועדת הכלכלה שבו אושרו התקנות. "חובת חבישת קסדה תחול על כל הרוכבים ובכל גיל", הבטיחו שם.

אלא שמתברר כי "באופן מיידי" מקבל במשרד התחבורה משמעות שונה מזו המוכרת לציבור הרחב: הצהרות המשרד נותרו על דף הנייר (או עמוד האינטרנט) עליו הן נכתבו. בשבוע הבא, כאשר ייכנסו התקנות החדשות לתוקף, לא יחול כל שינוי בחובת חבישת הקסדה, וכך רוכבים בוגרים יוכלו לרכוב על אופניים חשמליים ללא קסדה בכבישים עירוניים.

יש לציין שקיימת תמיכה בהמשך המצב הקיים, לפיו חובת חבישת קסדה לרוכבים בוגרים תחול רק ברכיבה מחוץ לעיר. "חברות וחברים, הפטור מקסדה למבוגרים בתוך העיר מעודד שימוש באופניים ומציל חיים", אמרה ח"כ תמר זנדברג בדיון שערכה ועדת הכלכלה בתחילת השנה. ח"כ דוד צור תמך בעמדתה: "אני מסכים לגמרי עם תמר (זנדברג) שבנושא השימוש בקסדה צריך להשאיר את זה כמו שזה… כי אני אומר לכם – זה לא יעודד שימוש באופניים (אם חובת חבישת קסדה תחול בכל רכיבה, ש.ה)".

אולם, גורמי המקצוע במשרד התחבורה וברשות הלאומית לבטיחות בדרכים תומכים בהרחבת חובת חבישת הקסדה, לפחות בכל הנוגע לאופניים חשמליים. "אנחנו נחייב כמובן קסדה", הבטיח מנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, בדיון שנערך בחודש שבעבר בוועדת הכלכלה. כעת נותר לראות כמה זמן עוד יחלוף עד שהמנכ"ל ופקידי משרדו יממשו את הבטחתם.

The post אופניים חשמליים: אפשר לרכוב בלי קסדה appeared first on TheCar.

תקנות חדשות שאושרו בשבוע שעבר קובעות כי החל ב-1 בספטמבר אפשר יהיה לרכוב על אופניים חשמליים רק מעל גיל 16, ונערים בני 14 עד 16 יוכלו לרכוב רק בשבילים ייעודיים. האם כך ייפתרו בעיות הבטיחות החמורות שמעוררת רכיבה על אופניים חשמליים? אל תבנו על זה

יותר מעשור לאחר שהחלו ניסיונות להסדיר את השימוש באופניים חשמליים בישראל, ויותר משלוש שנים לאחר שפג תוקפן של תקנות שהסדירו את הנושא באופן חלקי (ולקוי), הגיע בשבוע שעבר משרד התחבורה לוועדת הכלכלה של הכנסת ובאמתחתו תקנות חדשות. לפי התקנות, החל ב-1 בספטמבר אפשר יהיה לרכוב על אופניים חשמליים רק מעל גיל 16, כאשר נערים בני 14 עד 16 יוכלו לרכוב רק בשבילי אופניים.

מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, הסביר לחברי ועדת הכלכלה כי "גיל הרוכב יוגבל ל-14 שנה ומעלה. זה מה שנהוג בעולם… אבל אנחנו, כדי להיות מחמירים יותר לאור המצב התשתיתי וגם המצב כיום בשטח, מבקשים להחמיר ולקבוע שבין 14 ו-16 ירכבו על אופניים רק בשבילי אופניים". אלא שבדיוק "המצב התשתיתי" ו"המצב כיום בשטח" אליהם התייחס יצחקי הם שהופכים את התקנות שניסח משרדו ללקויות וחסרות סיכוי של ממש להסדיר באופן ראוי את הרכיבה על אופניים חשמליים.

"שמים אזניות ושומעים את השירים שלהם"
כך תיאר את "המצב בשטח" רופא בבית החולים איכילוב: "בשנים האחרונות יש כל הזמן עליה במספר הנפגעים, גם כרוכבים וגם כהולכי רגל (שנפגעים) מרכבים חשמליים… הרוכבים, (הם) כאלה שקיבלו רכבים מתחת לגיל אחריות מינימלית, ילדים בני 8, 9 ו-11, שההורים נותנים להם אופניים והם שמים אזניות ושומעים את השירים שלהם ולגמרי לא יודעים מה הם עושים ואיזה רכב יש להם בידיים. לפעמים זה גם רכבים מאוד מהירים שמגיעים גם למעל 30 קמ"ש על מדרכה ואז, קורה להם מה שצפוי – או שהם נכנסים למעבר חצייה בלי לשים לב או (שהם) מאבדים שליטה ונמרחים על משהו, או שהם 'צדים' בדרך סבתות חסרות ישע או אנשים שמתקשים ללכת או תינוקות ועגלות".

מה הם הפתרונות שמציע משרד התחבורה? כאמור, התקנות שאושרו בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה קובעות כי נערים בגילאי 14 עד 16 יוכלו לרכוב בשבילי אופניים בלבד, ורק נערים בגיל 16 יוכלו לרכוב במקום שבו מותר לכל שאר רוכבי האופניים לרכוב – בכביש. למרבה הצער, הפתרון שמציע המשרד מנותק מה"מצב התשתיתי".

"אין קילומטר בגבעתיים (של שבילי אופניים, ש.ה) ואין קילומטר ברמת-גן", אמרה סגנית ראש עיריית תל-אביב, מיטל להבי, בהתייחסה להגבלה הקובעת שרוכבים צעירים יידרשו לרכוב בשבילים ייעודיים בלבד. "מה תגידו שם? אי אפשר להתחבא סביב הסיסמה – 'סעו על שבילי אופניים', כשברוב הערים שבילי האופניים לא קיימים".

גם סגן ראש עיריית נתניה, אלי דלאל, התייחס לנושא: "מה יעשה ילד בן 14 שיסע בשביל מסוים ויגיע למצב שאין שביל (?) אנחנו יודעים שלמעט (ב)תל-אביב אין כמעט שבילים רציפים בכל שאר הערים. עכשיו, מה נעשה? הילד יחזור חזרה? הוא ירד לכביש? מה הוא יעשה? אם הוא ימשיך עם המדרכה זה לא בסדר, ואם הוא ירד לכביש גם זה לא בסדר. זאת אומרת, אנחנו עושים פה משהו שהציבור לא יכול לעמוד בו".

מה אם כן יעשו כל אותם ילדים ונערים צעירים, שאלפים רבים מהם רוכבים כיום על אופניים חשמליים? בהיעדר אכיפה, הם כנראה ימשיכו לרכוב על המדרכות או בכביש – וכך יסכנו את עצמם ואת הולכי הרגל (ובמיוחד את הולכי הרגל הפגיעים – ילדים וקשישים). אגב, גם בתל-אביב, שנחשבת למובילה בכל הנוגע לסלילת שבילי אופניים, קיימת בעיה חמורה: רבים מהשבילים אינם מופרדים מהכביש, כאשר חלקם אינם מופרדים מהמדרכה. ללא הפרדה של התשתית המיועדת לרוכבי אופניים, בעיית הבטיחות – גם של הרוכבים וגם של הולכי הרגל – אינה באה על פתרונה.

"האם פקח ייקח אותם עד הבית?"
אם זה "המצב כיום בשטח", האם תוכל אכיפה לפתור את בעיית הבטיחות ולמנוע פגיעה ברוכבים ובהולכי רגל? כידוע, משטרת ישראל סובלת (לטענתה) ממצוקת כוח אדם, ולכן ממליצים גם במשטרה וגם במשרד התחבורה להעביר סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים. "הבהרנו את עמדת אגף התנועה", ציינה נציגת המשטרה בדיון. "העמדה אומרת שאגף התנועה אוכף עבירות תנועה על-פי תעדוף. איפה שהעבירות מסכנות חיים, איפה שיש סכנה מידית לשלומם וביטחונם של משתמשי הדרך, שם אגף התנועה יהיה. (ו)בימים אלה אגף התנועה גם מקדם את הליכי החקיקה להענקת סמכויות לפקחים".

אלא שבין עמדת המשטרה והמציאות יש פער גדול. רבים מהרוכבים הם ילדים או נערים צעירים, שכלל אינם נושאים באחריות פלילית ואינם בעלי תעודות זהות. כיצד יוכל שוטר – או פקח עירוני – לאכוף את החוק נגד מי שאינו נושא באחריות וכלל לא ניתן לזהותו?

"אני שמח שהמשטרה אמרה כאן, וזו בשורה די גדולה, שהיא מוכנה להעביר את הסמכות לפקחים", אמר ח"כ בועז טופורובסקי, בהתייחסו לסוגיית האכיפה. "אבל גם זה לא עונה על השאלה מה עושים עם ילדים מתחת לגיל 16 שאין להם תעודת זהות, האם פקח ייקח אותם עד הבית (?)".

יצחקי ממשרד התחבורה ניסה לענות, והבהיר כי "אנחנו נבוא ונקבע מה הפקח יעשה, איך הוא יזהה, איך הוא ייקח את הכלים… היו אצלי נציגים מעיריית תל-אביב, שיש שיתוף פעולה מלא אתם בעניין הזה. אנחנו נקבע את ההסדרים ונפרסם אותם לציבור, והכל יהיה לידיעת ההורים".

ובמלים אחרות, יותר מעשור לאחר שהחלו ניסיונות להסדיר את הרכיבה על אופניים חשמליים, ויותר משלוש שנים אחרי שפג תוקפן של תקנות שניסו להסדיר את הנושא, מנכ"ל משרד התחבורה מבטיח ש"נקבע את ההסדרים". וכאשר כך מתנהלים הדברים במשרד הממשלתי האחראי על התחום, אין סיבה להאמין או לקוות שהתקנות החדשות יצליחו להסדיר את הרכיבה על אופניים חשמליים או יפתרו את בעיות הבטיחות החמורות.

The post "ילדים בני 8, 9 ו-11, שההורים נותנים להם אופניים" appeared first on TheCar.

הגעתם ברכבת לתל-אביב והאוטובוס ליעד שלכם מאחר? אם תשכרו אופניים, תקבלו הנחה של שבעה שקלים ליום. ברכבת ישראל מקווים ששיתוף פעולה עם הזכיינית שמפעילה את פרויקט השכרת האופניים יחזק את נאמנות הנוסעים ויאפשר להם להגיע מהר יותר ליעדם

רכבת ישראל אישרה שיתוף פעולה עם זכיינית המפעילה את פרויקט השכרת אופניים בתל-אביב ("תל-אופן"), אשר במסגרתו תינתן הנחה לבעלי כרטיס רב-קו של הרכבת בעת שכירת אופניים. לפי רכבת ישראל, מטרת ההתקשרות היא עידוד השימוש ברכבת וכן חיזוק "נאמנות" הנוסעים. בעלי כרטיס רב-קו יוכלו לשכור אופניים במחיר של 10 שקלים בימי חול, לעומת מחיר של 17 שקלים למי שאינם נוסעי רכבת.

ברכבת מסבירים כי "רכבת ישראל מעוניינת להתקשר עם חברת 'תל אופן' ולקיים שיתוף פעולה, הכולל היבטים תדמיתיים וחיזוק נאמנות נוסעים על-ידי מתן הטבה למען ציבור נוסעי הרכבת בעלי כרטיס 'רב קו', המהווה שירות מסוג 'דלת לדלת' ומקנה ערך מוסף ומשלים לנסיעה ברכבת".

על-פי פרסומי רכבת ישראל ומשרד התחבורה, רוב הנוסעים ברכבת (כ-60%) מגיעים לתחנות המוצא באמצעות כלי רכב פרטיים, כאשר כשליש מהם משאירים את כלי הרכב ליד התחנה. במסגרת המאמצים לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית כאמצעי משלים לרכבת, בוחנים במשרד התחבורה כמה צעדים – כמו למשל צמצום מספר מקומות החנייה ליד תחנות הרכבת, שיפור השילוב בין רכבות ואוטובוסים, וכן שימוש באמצעי תחבורה "חלופיים" כמו אופניים.

עם זאת, ראוי לציין כי שיפור השילוב בין רכבות ואוטובוסים – שהוא הצעד העיקרי והחשוב לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית – הוא תהליך לקוי שנמשך שנים ארוכות, ולרוב ללא הצלחה יתרה. כבר בשנת 1997 קיבלה הממשלה החלטה להתאים את לוחות הזמנים ומסלולי הקווים של חברות האוטובוסים לצורכי הנוסעים ברכבת, אך עד היום ניכרות בעיות רבות בממשק שבין אמצעי התחבורה השונים.

הפרויקט המשותף לרכבת ישראל וזכיינית השכרת האופניים בתל-אביב אמנם אמור לתת מענה לבעיית נסיעות ההמשך של נוסעי הרכבת, אך מטבעו מדובר בפתרון מוגבל, שמתאים למספר קטן יחסית של נוסעים ואשר אינו יכול לשמש תחליף ליצירת מערכת משלימה של אמצעי תחבורה ציבורית, המאפשרים הגעה "מדלת לדלת" בזמן מהיר ובנוחות.

על היקפו המוגבל של שיתוף הפעולה אפשר ללמוד מעלותו הצפויה: כ-100 אלף שקלים בשנה בלבד, כאשר ברכבת ישראל מבהירים כי בעלות ההנחות שיינתנו לנוסעים יישאו הרכבת והזכיינית במשותף. הרכבת תעביר את חלקה במימון ההנחות בהתאם למימושן בפועל, ולא, למשל, באמצעות תשלום מראש.

בהתייחסם לפרטי שיתוף הפעולה החדש, מסכמים ברכבת כי "במסגרת שיתוף הפעולה תינתן לנוסעי הרכבת, בעלי כרטיס 'רב קו' של הרכבת, הנחה בלעדית ברכישת מנוי יומי לשירותי 'תל אופן' בתעריף ימי חול, כך שהמחיר יעמוד על 10 שקלים במקום 17 שקלים… בכל אחת מתחנות הרכבת בתל-אביב קיימת עמדת השכרה ונקודת עגינה, ניתן לרכוב לכל מקום בעיר ולהחזיר את האופניים בנקודת עגינה אחרת".

The post לנוסעי הרכבת משתלם לרכוב על אופניים? appeared first on TheCar.

חודשיים לאחר שוועדת הכלכלה סירבה לאשר תקנות להסדרת השימוש באופניים חשמליים, משרד התחבורה חוזר ומגיש את התקנות. מנכ"ל המשרד מבהיר כי אין כוונה לחייב רוכבים להוציא רישיון או לרכוש ביטוח, אך חובת חבישת קסדה צפויה לחול בכל רכיבה

משרד התחבורה העביר לוועדת הכלכלה תקנות להסדרת השימוש באופניים חשמליים, וזאת יותר משלוש שנים לאחר שפג תוקפן של תקנות קודמות. במכתב ששלח מנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, ליו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, מבהיר המנכ"ל כי אין בכוונת המשרד לחייב את רוכבי האופניים החשמליים לקבל רישיון או לרכוש פוליסת ביטוח.

על-פי המלצת המשרד, רוכבי אופניים חשמליים יחויבו בחבישת קסדה בכל רכיבה, וזאת בניגוד לרוכבי אופניים רגילים, שמחויבים לחבוש קסדה רק ברכיבה בינעירונית או תחרותית (חובה זו מתייחסת לרוכבים בוגרים). ראוי להזכיר שוועדת הכלכלה סירבה לאשר את התקנות שגיבש המשרד בדיון שערכה בחודש מאי האחרון, ודרשה התייחסות מקצועית לשורת נושאים – ובהם אכיפה וחובות רישוי וביטוח.

התקנות שהעביר המשרד לאישור הוועדה, שתערוך דיון בנושא בשבוע הבא (21.7), אינן משנות את המצב הנהוג כיום: אופניים חשמליים בעלי מנוע עזר (pedelec) יותרו לשימוש אם המנוע החשמלי מפסיק את פעולתו במהירות של 25 קמ"ש, וכאשר הפעלת המנוע באמצעות מצערת ידנית תתאפשר רק באופניים שיירכשו לאחר אישור התקנות ובמהירות שאינה עולה על 6 קמ"ש. גם הגיל המינימלי לרכיבה לא ישתנה, ויעמוד על 14 שנה.

במכתב ששלח ליו"ר ועדת הכלכלה, כותב מנכ"ל משרד התחבורה כי נערים בגילאי 9 עד 14 אינם רוכבים באזורים שבהם יש תנועת כלי רכב (או, לכל היותר, "חוצים רחובות מקומיים עם תנועת רכב מעטה"). התייחסות זו אינה מתיישבת עם המציאות בערים רבות, ובעיקר בתל-אביב (שבה נפוץ במיוחד השימוש באופניים חשמליים), שכן נערים בגילאי 9 עד 14 רוכבים על אופניים חשמליים גם ברחובות ראשיים, שבהם תנועת כלי הרכב רבה ומסוכנת.

הפתרון המומלץ להסדרת השימוש באופניים חשמליים, שמחד יביא לשיפור הבטיחות ומאידך לא יפגע או יצמצם את השימוש בהם, הוא סלילת תשתית ייעודית לאופניים. אלא שעל-פי משרד התחבורה, בתחום זה לא צפויה כל בשורה: מנכ"ל המשרד הסביר ליו"ר ועדת הכלכלה כי "מקומם הבסיסי" של אופניים (מכל סוג) הוא בכביש, ורק בפרויקטים חדשים או בשדרוג רחובות תתאפשר סלילת תשתית ייעודית לאופניים.

נקודה בעייתית נוספת נוגעת לקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים שבהם המנוע החשמלי הוא אמצעי ההנעה העיקרי (e-bike): הסדרת השימוש בכלים אלה אינה צפויה בתקופה הקרובה, וכך יימשך המצב הבעייתי שבו נערים ואף ילדים רוכבים על קורקינטים חשמליים ברחובות סואנים ובמהירויות גבוהות יחסית.

אגב, מנכ"ל משרד התחבורה מציין במכתבו לח"כ ברוורמן כי קורקינטים חשמליים מוגבלים במהירותם ל-12 קמ"ש – הגבלה שאינה מוכרת על-ידי חלק ניכר מרוכבי הקורקינטים. גם הגבלת ההספק אליה מתייחס המנכ"ל (100 קילו-וואט) היא לכל היותר המלצה עבור רבים מרוכבי הקורקינטים.

בעיה נוספת אליה מתייחס מנכ"ל משרד התחבורה היא אכיפה, או ליתר דיוק – היעדר אכיפה: המנכ"ל מציין כי נושא זה נמצא באחריותה הבלעדית של משטרת ישראל, אם כי המשרד והמשטרה ממליצים להעניק סמכויות אכיפה לפקחי עירוניים, כך שיוכלו לאכוף את החוק נגד רוכבי אופניים חשמליים. אלא שהמלצה זו לקויה מיסודה, שכן רבים מהרוכבים הם ילדים ונערים צעירים, וחלקם כלל אינם נושאים באחריות פלילית. לכן, לא ממש ברור כיצד תתרום ההמלצה להגברת האכיפה ושיפור הבטיחות.

The post בשבוע הבא יסתיים מחדל האופניים החשמליים? appeared first on TheCar.

לפני כחודש, ערכה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון בעניין הסדרת השימוש באופניים חשמליים. בפתח הדיון הקריא יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, מכתב שקיבל מתושבת תל-אביב:

"לפני חודשיים, ב-11 במארס 2014, פגע בי נהג אופניים חשמליים בעת שחציתי מעבר חצייה… הוא נהג בכביש במהירות שאינה ידועה לי ופגע בי… בנפילה קשה גולגולתי נשברה וסבלתי מדימום חריף שפגע במוחי. הכרתי חזרה אלי לאחר ניתוח נוירו-כירורגי מציל חיים. שלושה שבועות לאחר הניתוח התחלתי בשיקום רפואי הנמשך עד היום. אני בת 34, נשואה ואימא לבנות בגילאי 3 ו-5. התאונה פגעה בכולנו… המחשבה להתיר לילד בן 14, חסר רישיון, שאינו מכיר את חוקי התאונה, שאין לו אחריות פלילית, שאין לסמוך על שיקול הדעת שלו לנהוג באופניים חשמליים, היא חמורה… בעיני לא רק הרוכב פגע בי, אלא גם המדינה בחקיקה החסרה ובפיקוח הירוד".

הנוכחים בדיון הגיבו באמפתיה ברורה, אך השפעת המכתב התבררה בהמשך כעמוקה יותר. חברי הוועדה והנוכחים בדיון התייחסו לסיפור פעמים רבות, ובהמשך – בצעד חריג – החליטה הוועדה לדחות תקנות להסדרת השימוש באופניים חשמליים, שהוגשו על-ידי משרד התחבורה ונועדו להחליף תקנות קודמות שתוקפן פג לפני יותר משלוש שנים.

"נוכח הנתונים (ו)הדברים הקשים שהוצגו, הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה ומשר התחבורה שיפעילו את כל יכולתם וסמכויותיהם ויעבירו לוועדה נוסח מתוקן של התקנות ומסמך המבהיר את כל הסוגיות", אמר ח"כ ברוורמן בסיכום הדיון, "הסוגיות שיש להתייחס אליהן כוללות את נושא הביטוח, היכן ירכבו באופניים – על הכביש, על המדרכה – אכיפה, האם יהיה צורך ברישיון כלשהו באופנים חשמליים, התייחסות לקורקינט החשמלי… ונושא הגיל".

האם מדינת ישראל עומדת לחייב רוכבי אופניים חשמליים לקבל רישיון ולרכוש ביטוח חובה? למרות שהמהלך עלול להעלים מהרחובות את האופניים החשמליים, ובכך יפגע השימוש באמצעי תחבורה "ירוק" במיוחד, יש לא מעט אנשי מקצוע שמביעים בו תמיכה גלויה.

שתי תאונות בשנתיים?
אופניים חשמליים אינם מחזה חדש ברחובות הערים, ובמיוחד בתל-אביב. אלא שבשנים האחרונות צמח משמעותית מספר הרוכבים, ובשנה שעברה נמכרו – על-פי הערכות – כ-30 אלף זוגות אופניים חשמליים. במשרד התחבורה היטב מכירים את הבעיות הכרוכות בשימוש באופניים חשמליים, אך ניסיונות הסדרה נכשלו בעבר או התבררו כקצרי-מועד. למשל, תוקפן של תקנות שאושרו ב-2010 והסדירו את השימוש באופניים חשמליים פג ב-2011, ומאז לא הצליח המשרד להסדיר את התחום.

במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל – ובעיקר בערים הגדולות, הסובלות מזיהום אוויר חמור ובעיות קשות של עומסי תנועה – השימוש באופניים חשמליים עשוי להוות תחליף מצוין לשימוש ברכב פרטי: הם אינם פולטים זיהום, הם קטנים, הם זריזים, ואין צורך למצוא עבורם מקום חנייה.

אלא שללא הסדרת השימוש באופניים החשמליים, נוצרות בעיות בטיחות – בעיות שמתבטאות לעתים במקרים טראגיים, כמו זה שתיארה תושבת תל-אביב במכתב ששלחה לח"כ ברוורמן. על היקף בעיית הבטיחות התעורר לאחרונה ויכוח. בדיון שערכה ועדת הכלכלה, אמרה נציגת אגף התנועה של המשטרה כי בשנים 2011 ו-2012 אירעו שתי תאונות (2) בלבד בין הולכי רגל ואופניים חשמליים בכל אזור תל-אביב.

פרופסור קובי פלג, מנהל המכון הלאומי לחקר הטראומה, לא הסתיר את כעסו על הנתונים שהציגה המשטרה. "יש עלייה של פי 10 בנפגעים קשים שאושפזו", אמר לחברי הוועדה, "כ-40% (מהנפגעים) עם פגיעות ברמה בינונית ומעלה. ב(רמת פגיעה של) בינוני ומעלה אצלנו יש היבט של סכנת חיים. קטיעה יכולה להיות מצב בינוני. יש הולכי רגל ורוכבים שנפטרו לנו במיון. לא יעלה על הדעת שיגידו שהיה אחד או שניים". מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב, אמרה באותו דיון כי "יש לי את כמות האנשים שהגיעו למיון בעקבות תאונות אופניים. מדובר על מעל 1,000 בשנה שעברה. (ו)כבר השנה יש מעל ל-1,000".

כמי שמחובר למאגרי המידע של בתי החולים, הנתונים שהציג פרופסור פלג הם אלה שמשקפים בצורה המדויקת ביותר את המציאות (הקשה), אך למרות הערכת-חסר מצדם באשר להיקף הבעיה – במשטרה מודעים לכך שיש להגביר את האכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים שעוברים על חוק. אלא שלא ברור איזה חוק בדיוק צריך לאכוף, שכן (כאמור) התקנות של משרד התחבורה פגו לפני יותר משלוש שנים. את המצב תיאר בתמציתיות היועץ המשפטי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "זאת המציאות – האופנים קיימים. אכיפה לא קיימת".

אגב, מי שהיה אחראי במשך שנים על הסדרת השימוש באופניים חשמליים במשרד התחבורה הוא מי שעומד כיום בראשו: עוזי יצחקי, מנכ"ל המשרד, שימש במשך שנים רבות כסמנכ"ל בכיר, ומתוקף תפקידו היה אחראי – בין השאר – על תחום הרישוי של כלי רכב. כך שאם שר התחבורה, ישראל כץ, יחפש את האחראי לעיכובים בהסדרת התחום, כל שעליו לעשות הוא לשאול את שכנו ללשכת השר.

"שיעשו מבחן רישוי"
ראוי בנקודה זו להזכיר שקיימים שני סוגים של אופניים חשמליים: Pedelec, שהם אופניים שבהם מותקן מנוע-עזר חשמלי שמופעל באמצעות הדוושות, ו-e-bike – שבהם הרכיבה יכולה להיעשות באמצעות מצערת ידנית בלבד וללא שימוש בדוושות. בנוסף, קיימים גם קורקינטים חשמליים, שבהם כלל אין דוושות, והשליטה במהירות הנסיעה נעשית באמצעות מצערת ידנית.

בחודשים האחרונים ניסו במשרד התחבורה לקדם תקנות שעוסקות רק באופניים חשמליים מהסוג הראשון, ובנוגע לסוג השני ולקורקינטים נשקלה הסדרה נפרדת – שתכלול בין השאר קביעת גיל מינימאלי שונה (16 לעומת 14 באופניים מסוג Pedelec). בהתייחסו לסוגיה לפני כחצי שנה, הסביר המדען הראשי של משרד התחבורה, ד"ר שי סופר, כי אופניים מסוג e-bike וקורקינטים חשמליים "יהיו לטעמנו בדיוק כמו אופנוע עד 125 סמ"ק".

אחד הפתרונות המוצעים כעת להסדרת השימוש באופניים חשמליים הוא קביעת חובת רישוי וביטוח. "צריך שיהיה מבחן רישוי על מנת שכל שנה תראו שלא העלו את רף המהירות", הסביר פרופסור פלג. "צריך ביטוח, אכיפה ורישוי תקופתי. אם לא יהיה רישוי תקופתי, הם (הרוכבים) יעלו את המהירות. אנחנו מכירים את הדברים האלה. אם אנחנו רוצים לתת להם לרכב על הכביש או על המדרכה… שיעשו מבחן רישוי, בדיוק כמו שכל נהג אחר נדרש לעשות".

אולם, פתרון שכזה עלול לסבך את חייהם של רוכבים רבים, שיעדיפו לוותר על השימוש באופניים חשמליים ועשויים לבחור באמצעי תחבורה אחר – ובעיקר מכונית פרטית, שכן רמת השירות בתחבורה הציבורית (ועל כך מסכים גם שר התחבורה) אינה גבוהה מספיק.

משרד התחבורה, בנייר עמדה שהועבר לוועדת הכלכלה בסוף יוני, מציע להשאיר את המצב ללא שינוי: רוכבי אופניים חשמליים לא יחויבו ברישוי, גיל הרכיבה המינימאלי יהיה 14, וכל רוכב יחויב לחבוש קסדה. עם זאת, במשרד מציינים כי הם "בוחנים" את סוגיית הביטוח, וממליצים להרחיב את סמכויות הפקחים העירוניים, כך שיוכלו לאכוף עבירות תנועה של רוכבי אופניים. ואיפה ירכבו כל אותם רוכבים? במשרד התחבורה אומרים שמקומם של אופניים חשמליים – כמו אופניים רגילים – הוא בכביש, ורק בפרויקטים חדשים אפשר לסלול מסלולים ייעודיים לרוכבים. האם הצעת המשרד תפתור את בעיות הבטיחות?

"בתור רוכבת אופניים רגילים, לא חשמליים, אני יכולה לספר לכם שהאופניים החשמליים הפכו למכה במרכז תל-אביב… זה מסוכן לנו ומסוכן להולכי הרגל", הסבירה ח"כ תמר זנדברג בדיון של ועדת הכלכלה. "זה לא נעים וזה מאיים על המדרכות, אבל צריך להניח את זה במדרג הנכון. לנו יש אינטרס לעודד כמה שיותר הליכה ברגל ולהגן על הולכי הרגל, אחר כך על רוכבי האופנים, אחר כך על רוכבי האופניים החשמליים, אחר כך על רוכבי הדו-גלגלי הממונע, אחר כך על התחבורה הציבורית ובסוף על הרכב הפרטי".

כיצד אם כן אפשר לפתור את הבעיה – מבלי לסבך את הרכיבה על אופניים חשמליים באמצעות קביעת חובות לרישוי וביטוח? "צריך לסלול שבילי אופניים ולעודד את האכיפה בשבילי האופניים, על מנת שנוכל לנסוע באופניים בבטחה וכמו שצריך, (ו)לא לעשות הפרד ומשול בין החלשים שבעיר, שאלה הולכי הרגל והאופניים", סיכמה ח"כ זנדברג.

The post אופניים חשמליים: רק עם רישיון וביטוח? appeared first on TheCar.

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב (15.6) בהצעת חוק של קבוצת חברי כנסת, המבקשים לחייב רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים לחבוש קסדה בכל רכיבה – עירונית או בין-עירונית.

כיום, חובת חבישת הקסדה החלה על רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים זהה לזו של רוכבים אופניים רגילים: רוכבים בגירים אינם חייבים לחבוש קסדה ברכיבה עירונית, וחובת הקסדה חלה בעיר רק על קטינים. ברכיבה בינעירונית, כל הרוכבים – בכל סוגי האופניים (רגילים, חשמליים וקורקינטים) חייבים לחבוש קסדה.

יש לזכור כי ח"כ גלעד ארדן, כיום שר התקשורת, יזם ב-2007 תיקון לחוק שחייב את כל רוכבי האופניים לחבוש קסדה בכל רכיבה. ח"כ ישראל כץ, מעט לאחר שהתמנה לראשונה לתפקיד שר התחבורה ב-2009, היה מהתומכים הבולטים (והחשובים) של תיקון לחוק שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ', ולפיו חובת חבישת הקסדה צומצמה, כך שכיום היא אינה חלה על רוכבים בגירים ברכיבה עירונית.

"להגדיל את מהירות הנסיעה"
על-פי דברי ההסבר של הצעת החוק, "בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר כלי רכב חשמליים הנמצאים בשימוש, ובהם קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים. כלי רכב אלו מגיעים למהירויות יחסית גבוהות, ולאנשים בעלי יכולות יחסית בסיסיות ישנה יכולת לעשות שינויים כאלו ואחרים במנוע, ואף להגדיל את מהירות הנסיעה… לא אחת נעשה שימוש בכלי רכב אלה על מדרכות ושבילים ייעודיים, ולא בהכרח על הכביש, דבר המסכן את העוברים ושבים בכלל, ובפרט את הרוכבים".

הצעת החוק, שעם יוזמיה נמנים חברי הכנסת עמרם מצנע, משה פייגלין ומירי רגב, צפויה לעורר לא מעט ביקורת – בעיקר בקרב מי שסבורים שיש לעודד רכיבת אופניים כחלופה לשימוש ברכב פרטי. למשל, בדיון שערכה ועדת הכלכלה בעניין בטיחותם של רוכבי אופניים חשמליים, הסבירה ח"כ תמר זנדברג כי "הפטור מקסדה למבוגרים בתוך העיר מעודד שימוש באופניים ומציל חיים… אין ספק שצריך רגולציה והיתרים, אבל הרגולציה הזאת לא צריכה 'לשפוך את התינוק עם המים'. היא צריכה לזכור שעדיין, גם אופניים ממונעים תקניים, בטיחותיים, שעברו אישורים ושעברו רגולציה של המדינה, עדיפים לנו מכלי רכב שנוסע על הכביש".

מה קרה לתקנות של משרד התחבורה?
בחודש שעבר העביר משרד התחבורה לאישור ועדת הכלכלה תקנות להסדרת הרכיבה באופניים חשמליים. התקנות עוסקות בסוג אחד בלבד של אופניים חשמליים – Pedelec, בהם מותקן מנוע-עזר שמפסיק את פעולתו במהירות של 25 קמ"ש, ומצערת ידנית יכולה להפעיל את המנוע החשמלי רק עד למהירות של 6 קמ"ש. בתקנות לא הייתה התייחסות לחובת חבישת קסדה, מתוך כוונה להשאיר את המצב הקיים כיום ללא שינוי.

ועדת הכלכלה דחתה את אישור התקנות, וזאת עד שמשרד התחבורה יגיש לוועדה התייחסות לנושאים כמו חובות רישוי וביטוח לרוכבי אופניים חשמליים, וכן קביעת כללים ברורים בעניין המקומות שבהם תיאסר הרכיבה (למשל, מדרכות ויתכן שאף בשבילי אופניים).

יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, סיכם את הדיון כך: "מאחר שחלפו יותר מ-3 שנים עד למועד שמשרד התחבורה מצא לנכון להעביר תקנות לוועדה (תוקף התקנות הקודמות פג ב-2011, ש.ה), אני נאלץ להודיע כי מחודש אוגוסט לא תדון הוועדה בראשותי בנושאים שיעביר (המשרד) לאישור הוועדה שאינם נוגעים בנושאים הקשורים לחיי אדם, כל עוד לא נקבל נוסח מתוקן לתקנות או מסמך המציג פתרונות לכל הסוגיות שהועלו".

במהלך הדיון התעורר ויכוח בין נציגת המשטרה ומנהל המכון הלאומי לחקר הטראומה, פרופסור קובי פלג, בעניין מספר הנפגעים מתאונות של אופניים חשמליים. הנתונים שהציגה המשטרה, לפיהם היו שתי תאונות בלבד בשנים 2011 ו-2012, אמר פרופסור פלג כי "יש עלייה של פי 10 בנפגעים קשים שאושפזו… כ-40% עם פגיעות ברמה בינונית ומעלה. בבינוני ומעלה אצלנו יש היבט של סכנת חיים. קטיעה יכולה להיות מצב בינוני. יש הולכי רגל ורוכבים שנפטרו לנו במיון. לא יעלה על הדעת שיגידו שהיה (נפגע) אחד או שניים".

The post רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים יחויבו לחבוש קסדה? appeared first on TheCar.

רוכבי אופניים, שימו לב – אם תעברו עבירת תנועה או תגרמו לתאונת דרכים, אתם עלולים לאבד את רישיון הנהיגה שלכם. כך בדיוק קרה לרוכב אופניים שפגע בהולכת רגל, ובית משפט פסל את רישיונו לחודשיים

רוכב אופניים שמבצע עבירת תנועה או גורם לתאונת דרכים עלול לאבד את רישיון הנהיגה שלו במכונית. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפסק דין שבו דחה ערעור שהגיש רוכב אופניים נגד החלטת בית משפט לתעבורה לפסול את רישיונו לחודשיים, לאחר שהורשע בגרימת תאונה שבה נפגעה הולכת רגל.

"יש מקום, כשהנסיבות מצדיקות זאת, לפסול רישיון נהיגה גם לרוכב אופניים הגורם תאונה או עובר עבירה", כתב השופט רענן בן-יוסף, "כאשר הפסילה מתייחסת כמובן לכלי רכב שצריכים רישיון נהיגה לנהוג בהם על-פי הדין".

אין מניעה שהוא יבצע עבירה שוב
בתאריך 14 ביולי 2013, רכב ס' על אופניו בגני תקווה. על-פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהתקרבו למעבר חצייה המשיך ברכיבה ופגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש. כתוצאה מכך נגרמה להולכת הרגל חבלה של ממש בראש. בית המשפט לתעבורה בתל-אביב הרשיע את ס' על-פי הודאתו, וגזר עליו עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים.

נגד הרשעתו הגיש ס' ערעור לבית המשפט המחוזי. עורך דינו טען בבית המשפט כי "גם אם אני נותן עכשיו עונש של פסילה לאדם שאין לו רישיון נהיגה, אין שום מניעה שהוא לא יבצע אותה (את העבירה, ש.ה) שוב. העבירה בוצעה על אופניים… השאלה היא לגבי מניעה והרתעה – האם עונש כזה יכול להרתיע רוכב אופניים. אם הוא יעשה זאת שוב כאשר הוא נוהג תחת פסילה, אז אין ספק".

השופט בן-יוסף דחה את טענותיהם של ס' ועורך דינו. "על-פי הוראות סעיף 1 לפקודת התעבורה, הגדרת 'רכב' כוללת גם 'רכב הנע בכוח מכאני, לרבות אופניים'", נימק השופט את החלטתו לדחות את הערעור. "על-פי סעיף 35, המסמיך את בית המשפט לפסול (רישיון נהיגה), נרשם במפורש שאם הורשע אדם בעבירת תעבורה הכרוכה בנהיגה ברכב – להבדיל מרכב מנועי – רשאי בית המשפט לפסול מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה".

אגב, מפסק הדין של השופט בן-יוסף עולה כי גם במקרים של תאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים חשמליים, אפשר יהיה לשלול את רישיון הנהיגה של הרוכבים (רישיון לרכב ממונע "רגיל"). השופט גם מציין בפסק הדין כי "הסרנו מעל סדר היום את השאלה המשפטית האם ניתן לפסול פסילה בפועל גם רוכב אופניים – (ו)לא רק ממונעים, כפי שכולם כיום, למרבה הצער, משתמשים".

הפליה של בעלי רישיון נהיגה?
למרות הטיעון המשפטי המנומק, החלטתו של השופט בן-יוסף מעורר כמה בעיות שאינן זוכות להתייחסות בפסק הדין. למשל, האם בהחלטה לפסול רישיון נהיגה של רוכב אופניים אין משום הפליה לרעה של בעלי רישיון לעומת מי שאינם מחזיקים ברישיון? שכן במצב שנוצר, בית משפט יכול להטיל סנקציה חמורה על מי שהוא בעל רישיון בלבד, בעוד מי שאינו מחזיק ברישיון נהיגה יכול לחמוק מעונש משמעותי.

בדומה למקרים רבים בתחום המשפט התעבורתי, נראה שהמענה לבעיה שמעורר פסק הדין היא התערבות של המחוקק הישראלי, שנדרש למצוא פתרון לבעיות הבטיחותיות שמעוררת הצמיחה המשמעותית בשימוש באופניים – לרבות אופניים וקורקינטים המונעים באמצעות מנועים חשמליים. יש לציין כי בימים אלה ממש מנסים משרדי הממשלה, בשיתוף משטרת ישראל, למצוא פתרון לבעיות הבטיחות והיעדר האכיפה נגד רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. לאחרונה אף נקבע מועד מחייב להגשת המלצות רלוונטיות לוועדת הכלכלה של הכנסת – 30 ביוני. זאת, למרות שבמשרד התחבורה ביקשו להגיש את ההמלצות רק בסוף הקיץ (31 באוגוסט).

אבל אל תעצרו את נשימתכם בהמתנה להמלצות. כך הסבירה עו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, ליו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, את ההתנהלות הטיפוסית של משרדי הממשלה: "אדוני, אני רוצה להרגיע אותך. אם הם אמורים להגיש את המלצותיהם עד 31 באוגוסט, אז גם כשהכנסת תחזור מהפגרה (באוקטובר 2014) לא יהיה על שולחנה של הכנסת או על שולחן הוועדה אף מסמך שיאפשר את יישום המסקנות".

The post דרס הולכת רגל עם אופניים, ואיבד את רישיון הנהיגה appeared first on TheCar.

ועדת הכלכלה של הכנסת דחתה במפתיע תקנות שגיבש משרד התחבורה בעניין השימוש באופניים חשמליים. הוועדה דרשה התייחסות דחופה ממשרדי התחבורה והמשפטים בעניין החלת חובות ביטוח ורישיון נהיגה לרוכבי אופניים חשמליים

בצעד נדיר, דחתה היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות שהגיש משרד התחבורה, אשר נועדו להסדיר את השימוש באופניים חשמליים. יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, דרש ממשרד התחבורה להעביר תקנות חדשות ומתוקנות עד ה-30 ביוני, שיכללו התייחסות ברורה לנושאים כמו החלת חובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, וכן קביעת דרישה לרישיון נהיגה (רכיבה). ח"כ ברוורמן הזהיר כי אם משרד התחבורה לא יעמוד בדרישה להעביר נוסח חדש של התקנות עד סוף יוני, הוועדה תימנע מלדון מבקשות שיעביר המשרד לאישורה. מאז 2011 לא מוסדר השימוש באופניים חשמליים בישראל, וזאת עקב פקיעת תוקפה של הוראת-שעה שאושרה ב-2010.

הנושאים אותם דורשת הוועדה ממשרד התחבורה להסדיר הם כבדי-משקל: חברי הכנסת דורשים שהמשרד, בשיתוף משרד המשפטים והממונה על הביטוח במשרד האוצר, יבחנו את סוגיית הביטוח לרוכבי אופניים חשמליים. על-פי התקנות שהעביר המשרד לאישור ועדת הכלכלה, אופניים חשמליים אינם דורשים רישוי וגם אינם נושאים בחובת ביטוח. נציגים של משרדי התחבורה והמשפטים ניסו להסביר לחברי הוועדה כי סוגיית הביטוח היא סוגיה נפרדת מזו של הסדרת השימוש באופניים חשמליים – הסדרת השימוש באופניים נעשית במסגרת תקנות התעבורה, בעוד שעניין הביטוח מחייב תיקון של פקודת ביטוח רכב מנועי.

יועצים משפטיים ממשרדי התחבורה והמשפטים ציינו שכל החובות החלות על רוכבי אופניים רגילים חלות גם על רוכבי אופניים חשמליים, וזאת לאור הדמיון הרב באופיים של הכלים. אחד היועצים המשפטיים גם הסביר שהמהירות המרבית של אופניים חשמליים (העומדים בתקן הרלוונטי, ומוגבלים ל-25 קמ"ש) אינה גבוהה מזו של אופניים רגילים. אולם, ח"כ ברוורמן, שהחל את הדיון היום בקריאת מכתב שכתבה הולכת רגל שנפגעה באורח קשה כתוצאה מפגיעת אופניים חשמליים, דרש מהמשרד הבהרות בעניין אי-החלת חובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים.

לדברי פרופסור קובי פלג, מהמכון הלאומי לחקר הטראומה, אמר לחברי ועדת הכלכלה כי חלה עלייה דרסטית במספר הנפגעים בתאונות דרכים שבהן מעורבים רוכבי אופניים חשמליים. פרופסור פלג, שתקף בחריפות נתונים שהציגה המשטרה בדיון, המליץ לוועדה לשקול הנהגת חובת ביטוח לרוכבי אופניים חשמליים, ולחייב מבחן רישוי תקופתי – מבחן שלדבריו נועד לוודא שהרוכבים לא משנים את ההספק המותר על-פי התקנות (250 וואט).

רוכבים בכביש או על המדרכה?
ועדת הכלכלה דורשת הבהרות והתייחסות גם בכל הנוגע למקומות שבהם יתירו התקנות לרכוב על אופניים חשמליים, ומקומות שבהם תיאסר הרכיבה. על-פי התקנות שהגיש משרד התחבורה, ומאחר שהחובות לאופניים חשמליים זהות לאלו של אופניים רגילים, תותר רכיבה בכביש ובשבילי ייעודיים, אך תיאסר רכיבה על מדרכות (בכפוף, כמובן, לאכיפה – שאינה מבוצעת נגד רוכבי אופניים).

אולם, ח"כ ברוורמן אמר במהלך הדיון כי ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, פנה אליו בשבוע שעבר, וביקש ממנו להסדיר בדחיפות את הנושא. נציגי המשרדים הממשלתיים הסבירו שוועדה בראשות סגן המפכ"ל מגבשת כללים ונהלים בנושא הרכיבה על אופניים חשמליים, ובכלל זאת גם בעניין המקומות שבהם תיאסר הרכיבה. אלא שלדברי בכיר במשרד התחבורה, היישום של הנהלים המוצעים ייעשה באמצעות ועדה נפרדת, שעבודתה צפויה להסתיים רק בסוף אוגוסט. ח"כ ברוורמן דרש שהוועדה העוסקת ביישום הנהלים (שקבעה הוועדה של הסמפכ"ל) תגיש את מסקנותיה עד ה-30 ביוני, במקביל לתקנות החדשות שאמור להגיש משרד התחבורה.

יש לזכור שהתקנות שהגיש המשרד עוסקות בסוג אחד בלבד של אופניים חשמליים: Pedelec – אופניים המצוידים במנוע עזר, המוגבל להספק של 250 וואט ואינם מאפשרים שימוש במצערת ידנית במהירות הגבוהה מ-6 קמ"ש. סוג נפוץ אחר, e-bike, אינו מוסדר בתקנות – וכך גם נושא הרכיבה על קורקינטים חשמליים, שזוכים לפופולאריות רבה.

אסור לאפשר לרכוב מתחת לגיל 18?
החלת חובת ביטוח ודרישה לרישיון נהיגה עלולים לפגוע אנושות בשימוש באופניים חשמליים. זאת, למרות שהשימוש באופניים חשמליים מהווה חלופה "ירוקה" לכלי רכב פרטיים, ונחשב לאמצעי תחבורה יעיל ונוח במיוחד במרכזי ערים צפופות. לעניין זה התייחסה חברת הכנסת מיכל רוזין, שניסתה להסביר לחברי וועדת הכלכלה שאין להירתע מחידושים טכנולוגיים שיכולים לשפר את איכות החיים. "אי אפשר לעצור את הקידמה", אמרה ח"כ רוזין, שגם הזהירה מפני החלת חובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים – חובה שלדבריה עלולה להועיל לחברות הביטוח אך לפגוע ברוכבים.

ח"כ משה פייגלין התייחס גם הוא לתרומה הסביבתית של אופניים חשמליים, אך קרא לקבוע שגיל הרכיבה המינימאלי יהיה 18 – ולא 14, כפי שהיה נהוג בעבר וכפי שמוצע בתקנות שהגיש משרד התחבורה. "אסור לאפשר (לרכוב) מתחת לגיל 18… אני לא רואה כל סיבה (לתת) לנער, ילד פזיז, שעוד אין לו אחריות פלילית, להחזיק כלי רכב שיכול לפגוע בעצמו בצורה כזו".

בעיה נוספת, שגם היא מופיעה ברשימת הדרישות של ועדת הכלכלה, היא אכיפה: כיום, המשטרה אינה אוכפת את החוק נגד רוכבי אופניים חשמליים (או נגד אופניים רגילים). נציגי הממשלה ציינו שגם נושא זה עלה בדיוני הוועדה של סגן המפכ"ל, ומכאן שהסדרת האכיפה צפויה במסגרת הנהלים שמגבש ועדת היישום – ועדה שנדרשת כעת להגיש את המלצותיה עד ה-30 ביוני.

The post סטירה למשרד התחבורה: תקנות אופניים חשמליים לא אושרו appeared first on TheCar.

משרד התחבורה הגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת נוסח חדש ומתוקן של תקנות להסדרת השימוש באופניים חשמליים. החידוש העיקרי הוא הכללת אופניים המצוידים במצערת ידנית: בתחילה נקבע כי השימוש במצערת ידנית יהיה אסור, אך כעת יותרו לשימוש אופניים המצוידים במצערת – כל עוד הפעלתה תיפסק במהירות של שישה (6) קמ"ש. הדיון בוועדה בעניין הסדרת השימוש באופניים חשמליים יערך מחר (ב'), וכניסת התקנות לתוקף צפויה ב-1 ביולי 2014.

בתקנות המקוריות שהוגשו לאישור הוועדה, נכלל סעיף שבו הובהר כי אופניים חשמליים יותרו לשימוש בישראל רק אם "לא מורכבת… מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד". כעת, בתקנות החדשות והמתוקנות, מובהר כי דרישה זו תחול רק לגבי אופניים חשמליים שיירכשו עד ה-1 ביולי. באופניים שיירכשו ממועד זה ואילך תותר התקנת "מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה פעולתה במהירות העולה על 6 קמ"ש".

השינוי בתקנות הגיע לאחר ששר התחבורה, ישראל כץ, שלח מכתב ליו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, ובו סיכם את עיקריהן: "ההספק המרבי של המנוע לא יעלה על 250 וואט", הסביר השר, "ויותקנו אביזרי בטיחות ובהם צופר או פעמון, פנס קדמי ואחורי ומחזיר אור, ולא תותקן בו מצערת (ההדגשה לא במקור)".

בישיבה של ועדת הכלכלה, שנערכה בינואר האחרון, התייחס לסוגיית המצערת ראש תחום תקינה במשרד התחבורה, כאמל קייס: "הפעלת המנוע תיעשה רק באמצעות דיווש, לא באמצעות מצערת שזה מה שעושים היום, שמשתמשים במצערת כמו אופנוע – עוקפים את הדוושות ורק נעים בזה עם אופנוע. השינוי היחידי הוא שאסרנו את המצערת. מדובר על אימוץ אחד לאחד חוץ מעניין המצערת, בגלל השימוש שלה לרעה".

התקנות שהגיש משרד התחבורה מתייחסות לסוג אחד בלבד של אופניים חשמליים – Pedelec, שבהם המנוע החשמלי הוא מנוע-עזר בלבד. הסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים נפוצים מסוג e-bike (רכיבה שאינה דורשת דיווש, ובאמצעות מצערת ידנית השולטת בהספק המנוע), אינה צפויה להסתיים בחודשים הקרובים. לדברי בכיר במשרד התחבורה, ההתייחסות לאופני e-bike וקורקינטים חשמליים תהיה מחמירה: למשל, גיל הרכיבה המינימאלי יהיה 16 (לעומת 14 באופנים חשמליים בעלי מנוע-עזר, Pedelec), וככל הנראה תיאסר רכיבה בשבילים המיועדים לאופניים.

The post אופניים חשמליים: ובכל זאת, עם מצערת appeared first on TheCar.

באיחור של שלוש שנים, משרד התחבורה מסדיר את השימוש באופניים חשמליים. על-פי תקנות שהוגשו לאישור ועדת הכלכלה, אופניים חשמליים יוגבלו להספק של 250 וואט ומהירות של 25 קמ"ש. דרישת עמותות בטיחות להחיל חובת רישוי נדחתה

משרד התחבורה הגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת תקנות חדשות, שאמורות להסדיר את השימוש באופניים חשמליים. התקנות אינן משנות מהותית את המצב הקיים, אך יש לזכור שמאז שנת 2011 לא מוסדר השימוש באופניים חשמליים. זאת, בגלל שתוקפה של הוראת שעה שאושרה ב-2010 בוועדת הכלכלה פג לפני כשלוש שנים. מאז ועד היום לא הצליח משרד התחבורה להסדיר את הנושא כנדרש. בנוסף, התקנות שהוגשו לוועדת הכלכלה מסדירות את השימוש בסוג אחר בלבד של אופניים חשמליים (הנקראים Pedelec, והם למעשה אופניים עם מנוע עזר), בעוד שהסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים מסוג e-bike (המצוידים במצערת ידנית ואינם דורשים שימוש בדוושות) טרם הוסדר – והסדרתו אינה צפויה בזמן הקרוב.

על-פי התקנות, שיעלו לדיון בוועדת הכלכלה בשבוע הבא, ההספק המרבי של אופניים חשמליים יהיה 250 וואט, כאשר המנוע החשמלי מופעל באמצעות הדוושות ואינו מאפשר הפעלה באמצעות מצערת ידנית. בנוסף, נדרש שהספק המנוע ירד ככל שעולה המהירות, וב-25 קמ"ש נדרש שהמנוע יפסיק את פעולתו. נוסח התקנות כולל פטור מרישום ורישיון למי שרוכב על אופניים חשמליים – פטור שאמנם היה קיים בעבר, אך בעמותות בטיחות היו מי שדרשו לבטלו ואף קראו לחייב רוכבים בקבלת רישיון והכשרה. כבעבר, הגיל המינימלי לרכיבה על אופניים חשמליים הוא 14.

"נוכח תקופת הבחירות"
על-פי מכתב ששלח שר התחבורה, ישראל כץ, ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, הסיבה לכך שעד עתה לא הוסדר הנושא היא הבחירות: "ביום 15.5.2011 פנה שר התחבורה אל ועדת הכלכלה בבקשה כי תאשר תיקון נוסף לתקנות התעבורה, לצורך הסדרת השימוש באופניים חשמליים, אך נוכח תקופת הבחירות לא נדון התיקון המבוקש". יש לציין שהבחירות לכנסת התקיימו בתחילת 2013 – קרוב לשנתיים לאחר פניית השר לוועדה.

התקנות החדשות מבוססות על תקן ישראלי לאופניים חשמליים (ת"י 15194), שאמור להיכנס לתוקף ביוני הקרוב. על-פי אחד מסעיפי התקנות, עותק של התקן יופקד לעיון הציבור במכון התקנים, כאשר הפניה אל אותו עותק תהיה מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה. ללא הפניה שכזו, כך נקבע במפורש, "לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה". בעבר הועלתה דרישה שהתקן עצמו יהיה פתוח לעיון הציבור, אך מכון התקנים הישראלי – בתמיכת היועצים המשפטיים של משרדי המשפטים והתחבורה – הבהיר כי תהיה בכך פגיעה בזכויות יוצרים והפרה של הסכמים בינלאומיים. התוצאה: מי שירצה לעיין בתקן הישראלי יידרש לפנות למכון התקנים, ולשלם עבור רכישת התקן.

אל הבעייתיות בהסדר שנקבע התייחסה בעבר עו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה: "הבעיה היא בעיקר כשמדובר על ביצוע עבירה פלילית. אנו אומרים שאי-ידיעת החוק איננה פוטרת (מאחריות פלילית, ש.ה) וחזקה על כל אדם שהוא מכיר את הדין, וכדי שהוא יכיר את הדין חובה לפרסם את הדין. בעצם לא אדבר כאן על הדין, אדבר רק על חקיקה, חקיקה ראשית וחקיקת משנה, כדי שאדם יידע מה גבולות המותר והאסור לפי החוק החל עליו. כאן למשל, חל איסור לעשות שימוש באופניים עם מנוע עזר שאינם עונים לתנאים מסוימים. התנאים מפורטים בתקן, אבל כדי לדעת מה התנאים החלים עליו הוא צריך לרכוש את התקן. זאת אומרת, כדי שאדם יידע מה הדין החל עליו הוא צריך לשלם כסף. הדבר הזה נראה לי לא ראוי".

The post אופניים חשמליים: בלי מצערת ובלי רישיון appeared first on TheCar.

"אנשים משתמשים בקורקינטים ואופניים חשמליים ולצערנו יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי, ולכן אנחנו סבורים שכרגולטור עלינו להסדיר את התחום הזה… ולשמור על בטיחות הציבור" כה אמר, לפני חמש שנים, מי שמכהן כיום כמנכ"ל משרד משרד התחבורה. מאז לא השתנה הרבה

לפני מעט יותר משבוע דיווח משרד התחבורה בגאווה בלתי מוסתרת על כך שבית משפט השלום בתל-אביב הטיל קנס של 40 אלף שקלים על בית עסק ששיווק קורקינטים חשמליים שאסורים למכירה בישראל. ההחלטה הגיעה לאחר קרוב לארבע שנים שבהן התנהל הליך משפטי מתיש, שהחל לאחר מבצע אכיפה שיזם המשרד ב-2010.

אכיפה נגד מי שמשווק קורקינטים ואופניים חשמליים בלתי חוקיים היא מהלך ראוי ונחוץ. אבל בסיפור הזה יש צד שמצליח לחמוק מאחריות כבר שנים רבות, למרות ליקויים חמורים (וסדרתיים) בהתנהלותו – משרד התחבורה עצמו.

"אנשים משתמשים (בקורקינטים ואופניים חשמליים, ש.ה), ולצערנו יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי, ולכן אנחנו סבורים שכרגולטור עלינו להסדיר את התחום הזה… ולשמור על בטיחות הציבור". את הדברים האלה אמר עוזי יצחקי, סמנכ"ל משרד התחבורה באותה עת (בהמשך תראו מה הוא עושה היום), בישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת בשנת 2009. כבר אז הדברים לא היו משום חידוש, ועד היום לא הצליח המשרד להסדיר את "התחום הזה".

המשרד דווקא ניסה לעשות סדר, אבל בדרכו הייחודית (שלא תמיד מתיישבת עם ההיגיון או המציאות). כמה חודשים אחרי שיצחקי הצהיר על כוונת המשרד להסדיר את "התחום הזה", אישרה ועדת הכלכלה תקנה שקבעה הוראות בעניין מכירת אופניים חשמליים. בנוסף, המשרד ערך ב-2010 ניסוי – בהשתתפות הציבור – שאמור היה להביא לקביעת תקנות גם בכל הנוגע לקורקינטים חשמליים.

אלא שתוקף התקנה בעניין אופניים חשמליים פג לפני כשלוש שנים ומאז לא חודש, וקורקינטים חשמליים לא זכו להסדרה למרות כל ניסיונותיו של צוות מקצועי שמינה משרד התחבורה. ומאחר שאין חקיקה ותקינה מוסדרת, גם האכיפה לא מוסדרת. "חשוב לזכור שבהיעדר חקיקה ברורה, חד-משמעית, כיצד מטפלים בנושא הזה, המשטרה בבעיה", הודה נציג אגף התנועה בדיון שערכה ועדת הכלכלה לפני כחודשיים.

ומה קורה בינתיים, בזמן שמשרד התחבורה נכשל בניסיונותיו להסדיר את "התחום הזה"? לפי רון מוסקוביץ', מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "אנחנו… מודעים לכך שיש שימוש בסוגי אופניים עם הספקים הרבה יותר גבוהים ממה שהיה מותר בהוראה הקודמת (שתוקפה פג ב-2011, ש.ה). יש כל מיני שיפורים שמגבירים את היכולת של האופניים להגיע למהירויות הרבה יותר גבוהות, ובכך מגדילים את הסכנה". ובמלים פשוטות: הרשות ומשרד התחבורה מודעים לכך שיש סכנה, אבל מתברר שהם לא כל כך יודעים איך לטפל בה.

את דבריו של מוסקוביץ' חיזק ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות באותה עת (וכיום המדען הראשי של משרד התחבורה). סופר, שציטט שורת הוראות ותקנים אירופיים והפגין ידענות בסוגים שונים של אופניים וקורקינטים חשמליים, הבטיח שמשרד התחבורה מטפל בבעיית התקינה. "בימים אלה עמל מכון התקנים יחד עם משרד התחבורה על אותו תקן לקורקינטים", הצהיר בינואר. "דיברתי עם מנכ"ל משרד התחבורה, (ו)אנחנו מעריכים שכבר בשנה הקרובה יצא פיילוט, ואחריו יגובשו המלצות".

הבעיה היא שמנכ"ל משרד התחבורה הוא אותו עוזי יצחקי, שהצהיר בוועדת הכלכלה ב-2009 שהמשרד סבור שמוטלת עליו חובה להסדיר את "התחום הזה". זה גם אותו יצחקי שלפני כארבע שנים יצא למבצע אכיפה עם פקחים של משרד התחבורה, והצטלם בגאווה ליד אופניים וקורקינטים חשמליים שהוחרמו. כך שממש לא בטוח שהדיבורים של ד"ר סופר ועוזי יצחקי יניבו החלטות אופרטיביות ומעשים.

כמו שמוכיח המקרה של אותו בית עסק שנקנס, משרד התחבורה יודע (לעתים, לא תמיד) לאכוף את החוק נגד גורמים פרטיים. כאשר הוא עצמו אשם בליקויים, המשרד נוקט בטקטיקה מוכרת מתחומים רבים במינהל הציבורי – הוא מקדם את מי שכשל בתפקיד אחד לתפקיד בכיר יותר.

ובכל הזמן הזה, ממשיכים לנסוע (בעיקר על מדרכות, לעתים גם בכביש) אופניים וקורקינטים בלתי חוקיים. על חלקם רוכבים ילדים מתחת לגיל 14 – גיל שנקבע כמינימום לרכיבה על אופניים חשמליים (בעניין קורקינטים חשמליים, מוצע לקבוע שהגיל המינימלי יהיה 16). ולמרות שמשרד התחבורה מודע לבעיה מאז העשור הקודם (ולמעשה מאז תחילתו), "התחום הזה" נשאר פרוץ.

התוצאה היא לא רק סכנה בטיחותית, אלא גם "פספוס" תחבורתי. אופניים וקורקינטים חשמליים יכולים לשמש פתרון תחבורה עירוני מצוין עבור רבים מהישראלים – התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים מתאימים לכך. אלא שללא הסדרה חוקית, ועם תשתית שבילים לקויה ובלתי מספקת, הפוטנציאל של "התחום הזה" לא ימומש.

The post משווק קורקינטים נענש, אבל מי יעניש את משרד התחבורה? appeared first on TheCar.

למרות הפסדי העתק בבטר-פלייס, מתברר שעידן עופר לא איבד אמון בכלי רכב חשמליים. קורוס, יצרנית הרכב הסינית שנמצאת בבעלותו, מציגה אופני-קונספט חשמליים עם מהירות מרבית של 65 קמ"ש ויכולת רכיבה בשטח. המטרה: השוק הסיני

במשך יותר מחמש שנים, הסבה בטר-פלייס הפסדי-עתק לחברה לישראל, שנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי עידן עופר. מלבד מאות מיליוני דולרים שירדו לטמיון, גם התדמית והמוניטין העסקיים של החברה לישראל ספגו פגיעה קשה (וסביר להניח שגם האגו של עופר עצמו יצא חבול מהפרשה).

אך למרות כל זאת, עופר והחברה לישראל לא מאבדים אמון בכלי רכב חשמליים. קורוס, יצרנית הרכב הסינית, שנמצאת בבעלות החברה לישראל והיצרנית הסינית צ'רי, מציגה בתערוכת ז'נבה אופניים חשמליים. ובניגוד לרנו פלואנס החשמלית של בטר-פלייס, שהייתה אפורה ולא מרשימה כבר ביום הצגתה, האופניים החשמליים של קורוס נראים מרשימים (לפחות "על הנייר").

בקורוס מספרים שהאופניים, שנקראים eBIQE ומוגדרים "אופני קונספט", מציעים לרוכב שלושה מצבי רכיבה: מצב "רחוב", שבו המהירות מוגבלת ל-25 קמ"ש, מצב "אקו", שמכוון ליעילות אנרגטית מרבית, ומצב "כוח", שמאפשר האצה מהירה ומהירות מרבית של 65 קמ"ש. הרוכב גם יכול לבחור בין שלושה סוגי "הנעה": ללא סיוע חשמלי, עם סיוע חשמלי ובאמצעות המנוע החשמלי בלבד (בלי לדווש). לפי פרסומי קורוס, במצב "כוח", מאיצים האופניים החשמליים מעמידה ל-25 קמ"ש בשתי שניות בלבד.

המנוע החשמלי של ה-eBIQE מספק 6.1 קג"מ, וזמן הטעינה של המצבר (לפי הנתונים שמפרסמת היצרנית) הוא 80 דקות. אגב, את ה-eBIQE אפשר לטעון מכל נקודת טעינה רגילה, ואין צורך בעמדת טעינה ייעודית.

למרות שלא ברור אם האופניים של קורוס יגיעו לייצור, נראה שההיגיון העסקי שעומד מאחוריהם בריא יותר מזה שהנחה את בטר-פלייס. "יש יותר מ-130 מיליון אופניים חשמליים בסין, שכבר אסרה או הגבילה בכמה ערים מרכזיות את השימוש בכלי רכב דו-גלגליים שמצוידים במנועי בנזין", אומר גרט הילדברנד, האחראי על עיצוב בקורוס.

הילדברנד גם מציין (בגאווה) שרוב האופניים החשמליים הנמכרים בסין מיועדים ל"יוממות" – נסיעה מהבית למקום העבודה – בעוד שה-eBIQE מאפשרים גם רכיבת פנאי בשבילים לא סלולים. בקורוס גם מתגאים במסך המגע שמותקן על כידון האופניים (5 אינץ'), באמצעותו יוכל הרוכב להתחבר לשלל שירותי מחשוב-ענן, כמו למשל מערכת ניווט שמציגה את מצב התנועה ואת פריסת נקודות הטעינה.

The post עידן עופר לא מוותר: קורוס מציגה אופניים חשמליים appeared first on TheCar.