הרשת מלאה בפרסומים של חברות שמשווקות תוספי בנזין וסולר ובמאמרים חשודים שמבטיחים חיים חדשים למנוע הרכב אם רק תוסיפו למיכל הדלק שיקוי קסמים כזה או אחר כל כמה אלפי קילומטרים. אבל האם זה באמת עובד? האם זה מצדיק את המחיר? וגם: האם יש תוספים שעלולים דווקא לגרום לנזקים יקרים במקום להועיל?

בכתבה זאת נציג מה מבטיחים לנו היצרניות והמשווקים של תוספי דלק (ואיך הם עושים את זה), מדוע תוספי הדלק כל כך פופולריים, היכן תוכלו למצוא מידע אמין שיסייע לבחור בתוסף מתאים, מה המדע מאחורי כל זה, למי ומתי כן כדאי להשתמש בתוספי דלק ומדוע לא, ובעיקר – מה מיוחד בכל תוספי הדלק שמוצעים בישראל?

מי שאין לו סבלנות לעשות איתנו את כל הדרך אל המסקנה הסופית יכול לדלג ישר לשורה התחתונה, אבל לפני הכל חשוב לומר משהו על שפע המידע שמפורסם לגבי תוספי דלק. צריך להתייחס לכל מה שכתוב ונאמר כמו אל כל מידע אחר שמופץ בימינו: תבדקו מי כותב את מה שאתם קוראים ומי חתום על זה, מה הרקע, הידע והניסיון שלו, ועבור מי הוא כותב. האם זה נכתב עבורכם או עבור חברה שמתפרנסת ממכירת תוספי דלק?
רמז: כאשר אתם נתקלים בכתבות שנכתבות לכאורה על ידי "מומחה תוכן ומוביל דעת קהל" או על ידי "אושיות רשת" אנונימיות ממש לא מומלץ לשתות את השיקוי שלהם.

כפי שנציג כאן בהמשך ישנם תוספי דלק שיכולים לסייע במקרים מאוד ספציפיים. אבל את רוב המוצרים שממתינים ליד הקופה בחנות, או על המדף של מחלקת אביזרי הרכב, אפשר לשייך לקטגוריה שבה שוכנים תוספי התזונה, הויטמינים, וגם המים הקדושים של הצדיק ג'ו כפרה אשר כידוע – כפי שמעידים קובי אוז ודני רכט – "הציל אנשים רבים משדים ועין הרע" (והוא גם מומחה בקבלה).

במילים פשוטות – אם הוספת תוסף לדלק עושה לכם טוב, וזה שווה לכם את הכסף אז יש מצב שזה פשוט יגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם. למכונית שלכם זה כנראה לא באמת משנה.

ההבטחה הגדולה

מה שמשותף לכל תוספי הבנזין זאת ההבטחה שלהם לעשות טוב למנוע הרכב ולמערכות הדלק וההזרקה שלו. חלקם מבטיחים לטפל בבעיה נקודתית ואחרים טוענים שהם פותרים את כל הבעיות כולן, והמנוף העיקרי שהם משתמשים בו זאת יצירת תחושה שהאויב הכי גדול בחיים שלכם הם משקעי פיח שנצברים בתוך מזרקי הדלק ועל חלקים שונים של שסתומים, תושבות שסתומים, מעברים וראש המנוע.

ובואו נודה על האמת: אנחנו הרי לא יודעים מה בדיוק קורה כרגע בתוך המנוע שלנו, וכאשר מציתים את הדמיון עם תמונה של שסתום מצופה במשקעי פחמן – האם לא נרגיש צורך לא בר כיבוש לשטוף ולנקות את המנוע האומלל של מכונית שאנחנו כל כך אוהבים?

אילו הבטחות לא שמענו על תוספי דלק? מבטיחים לנו שהם מנקים ומשמנים את מערכת הדלק, מאריכים את תוחלת החיים של משאבות, שסתומים, טבעות אטימה ומזרקים, מנטרלים בעיות של דלק דל גופרית או כזה שמכיל אתנול, מונעים חלודה, מייתרים את הצורך בדלק באוקטן גבוה יותר, ואפילו מסלקים מים ממערכת הדלק.

חלק מן התוספים מבטיחים לשפר את תצרוכת הדלק של הרכב בשיעור דו-ספרתי (ומי שמשקר לכם פעם אחת כנראה ימשיך לשקר תמיד), תוספים אחרים מצהירים שהם ישחזרו את רמת הביצועים שהייתה למנוע שלכם בצעירותו, או שהם "מפחיתים מרבצי פחמן" ופותחים סתימות במזרקי דלק ובשסתומי יניקה ופליטה, ומכיוון שכל פחית או בקבוק של חומר כזה עולים בסך הכל בין 40 ל-120 שקלים (או 14 שקלים בעליאקספרס) – אז מה הסיפור הגדול?

הסיבה לפופולריות הגדולה של תוספי דלק היא פשטות ונוחות השימוש לעומת התועלת המוצהרת שלהם. לא נדרש מרשם רופא כדי לקנות אותם ולא צריך להזמין תור במוסך: כל הסיפור זה לשפוך קצת נוזל לתוך פתח מילוי הדלק בעת התדלוק, כשההתלבטות היחידה היא אם למלא מיכל דלק מלא (ואז הנוזל נמהל ב-50 ליטרים של דלק אבל "עובד" למשך זמן ארוך יותר) או להוסיף אותו לרבע מיכל (ואז הוא "עובד" לאורך פחות זמן אבל באופן יותר מרוכז).

רוב משווקי התוספים מנגנים על טענה לפיה הדרך הזולה ביותר להימנע מצרות עתידיות ולתקן נזקים קיימים היא לנקות את כל המקומות שעליהם נצבר פיח באמצעות נוזל קסמים שמפרק את כל הג'יפה הזאת, אלא שחדי עין ישימו לב שחלק מן התוספים מבטיחים גם שהם "לא גורמים נזקים" לחיישנים או למגדשי טורבו ולסופרצ'ארג'רים.

זה לבד צריך להדליק אצל כולנו נורה אדומה ולשלוח אותנו לעיין בהנחיות של חלק מיצרניות הרכב, ובאמת יש יצרניות שמזהירות מפני שימוש בתוספים שגורמים לנזק לחיישני חמצן ולממירים קטליטיים.

מה אומר המדע?

הדבר הבולט ביותר בתוך כמויות אדירות של פרסומים לגבי תוספי דלק הוא מספרם הזעיר של מחקרים אובייקטיביים ובלתי תלויים שבחנו באופן מדעי את הרעיון בכללותו או תוספים שונים באופן פרטני.

ההיגיון ה"מדעי" מאחורי תוספי הדלק נכון וברור: שריפת בנזין לעולם אינה מושלמת ותמיד כרוכה ביצירת פיח שחלקו נצבר במקומות שונים במנוע. חלק מן הג'יפה אכן חודרת לתוך מזרקי הדלק העדינים ואילו הבנזין והסולר, שזוקקו מתוך עיסת בוץ שחורה וצמיגית, באמת מכילים משקעים שנצברים במיכל הדלק ובצנרת הדלק.

בנוסף, דלק הוא תרכובת אורגנית לא יציבה שסופחת לחות, וכשהחומר הזה עובר דרך מתכות שונות וחלקי גומי הוא עלול לגרום לנזקים אמיתיים. כדי למנוע את המשקעים והצרות נדרשים חומרים כימיים, ותוספים שונים מכילים את כל המרכיבים האלה או חלק מהם:

דטרגנטים – חומרי ניקוי שמנקים פיח ממזרקי דלק ומשסתומי יניקה ומונעים הצטברות נוספת, מייצבים – שמונעים שינויים כימיים בתרכובת הדלק שמאוחסן במיכל הדלק, משפרי אוקטן – שמגדילים את עמידות הבנזין מפני פיצוץ מוקדם ("דטונציה"), מעכבי חלודה – שמצמצמים את היווצרות הקורוזיה במערכת הדלק, חומרי סיכה – שמפחיתים את השחיקה במנוע ומשמנים את משאבת הדלק, וביוצידים – שהורגים מיקרובים ומונעים צמיחת עובשים ואצות בדלק.

אבל רוצים לשמוע קטע? תקנים בינלאומיים לדלקים דורשים שכל נוזל שמשמש להנעת מנועים יכיל תוספים שמונעים את כל הצרות האלה, לכן השאלה שצריכה להיחקר היא האם תוספים נוספים שתקנו בחנות עושים משהו שהחומרים שממילא נמצאים בדלק לא עושים?

אז מדוע אין כמעט מחקרים שבודקים את זה? ראשית לכל מפני שאין מוטיבציה צרכנית-כלכלית לבדוק את שוק התוספים, ומפני שישנם הרבה מאוד תוספים שונים משונים. מחקר מדעי רציני חייב להתבצע כך שאפשר לשחזר אותו ולהגיע לתוצאות זהות, כלומר שצריך להתחיל עם מנועים "מפוייחים" במידה ידועה ולבדוק באופן מדויק את ההשפעה של כל אחד מן החומרים לאורך זמן.

יצרניות התוספים לא מפרסמות כמובן את הרכב החומרים שלהן או הוכחות בלתי תלויות ליעילותם, וכל בדיקה שכן מבוצעת מוגבלת לאזור גיאוגרפי ולתנאי אקלים ספציפיים – מפני שבמקומות אחרים נמכר דלק באיכות שונה וכלי רכב פועלים בטמפרטורות ובתנאי אקלים אחרים.

אגודת הנהגים האמריקנית AAA בחנה בשנת 2016 את ההבדלים בין מכוניות שעשו שימוש בדלקים שונים ומצאה שבמכוניות שהשתמשו בבנזין מאיכות טובה היו פחות משקעי פחמן על רכיבי מנוע מסוימים מאשר במכוניות שהוזנו בבנזין מאיכות גרועה יותר. באותו מחקר נמצא גם ששימוש בבנזין איכותי – בלי תוספי דלק חיצוניים – הפחית את צריכת הדלק בשיעור של עד 4% לאורך זמן ביחס לבנזין מאיכות פחות טובה. במילים אחרות, איכות הבנזין חשובה יותר מאשר הוספת תוספים.

מחקר של המרכז הלאומי לבקרת פליטות ובטיחות כלי רכב באוניברסיטת קולורדו מצא שהוספת תוסף דלק אמריקני מפורסם לא שיפר את תצרוכת הדלק, ואילו מחקר שערך ארגון הצרכנים 'Which?' מצא שרוב התוספים לא מקיימים את ההבטחות שלהם, וחלקם פשוט הגדיל במידה משמעותית את עלות התדלוק. אף אחד מן התוספים שנבדקו על ידם לא השתווה לרמת האיכות של בנזין ברמה גבוהה או שיפר אותה.

כמה שנים קודם לכן, בשנת 2011, פרסם המשרד להגנת הסביבה האמריקני מחקר מקיף שבדק יותר מ-100 חומרים שהבטיחו חיסכון בדלק, ונחשו מה? אף אחד מהם לא באמת עמד בהבטחתו.

למי כן כדאי להשתמש בתוסף דלק?

בעידן שבו מידע ועובדות הפכו להיות "סובייקטיבים" לא מפתיע שהטענה המשעשעת ביותר בה נתקלנו, ופורסמה כמובן על ידי חברה שמנסה למכור תוספי דלק, היא ש"חיפוש מהיר באינטרנט מגלה מאמרים רבים שטוענים שתוספי דלק לא עובדים. חייבת להיות סיבה טובה לכך שכל כך הרבה אנשים מתייחסים לתוספי דלק בספקנות… בעוד שרוב הנהגים מצפים לראות את היתרונות המובטחים על ידי תוספי דלק באופן מיידי, זה לוקח כמה מיכלים של דלק לפני שרוב התוספים מספקים שיפור ביצועים ניכר".

במילים אחרות, מה שבעצם מנסים למכור לנו זה: "תקנו, תשתמשו, כנראה שלא תרגישו בהבדל אבל גם אם זה לא עוזר לכם אז תקנו עוד ותשתמשו עוד עד שזה יעזור" (לנו, שמוכרים לכם, זה בטוח יעזור כלכלית).

העניין הוא שבמקום לקנות עוד ועוד מיכלים של נוזל שכל אחד מהם עולה כמה עשרות שקלים עדיף להשקיע את הכסף בהחלפת מסנני הדלק והאוויר ברכב ולהשתמש במסננים מאיכות טובה. זה ישפר באופן ודאי את ה"נשימה" של המנוע ויצמצם את כמות הג'יפה שנכנסת למערכת הדלק.

סימנים שעשויים להעיד על בעיות במערכת הדלק או המנוע כוללים, למשל, חוסר סדירות של מהירות מנוע בסרק (המנוע "לא שומר טורים" ומחט שעון הסל"ד רועדת), מורגשות תופעות של הצתה מוקדמת או Back fire, תצרוכת הדלק גבוהה מן הרגיל או שמורגש שיהוי בתאוצה בעת לחיצה על דוושת המצערת.

בכל אחד מן המקרים האלה יכול להיות היגיון למצוא תוסף ניקוי מתאים ולנסות אותו, אבל דבר אחד בטוח: מנועים ומערכות דלק שמצבם גרוע לא יקבלו חיים חדשים בזכות תוספי דלק וצריך פשוט לתקן אותם. לעומת זאת, כל מכונית בת פחות מ-10 שנעשה בה שימוש רגיל והיא מתוחזקת "לפי הספר" כנראה לא זקוקה לתוספים נוספים.

ישנם מצבים שבהם יכול להיות כדאי לנסות טיפול בתוספים איכותיים, ובמיוחד כאשר העבר התחזוקתי של המכונית לא ברור או בכלי רכב ישנים יחסית שפשוט לא תוחזקו וכנראה קיימת במנוע ובמערכת הדלק שלהם הצטברות פיח. מנועים עם הזרקת דלק ישירה רגישים במיוחד לסתימות ולתקלות במערכת ההזרקה, ובכל מקרה כדאי להתייעץ עם המוסכניק או בפורום של בעלי רכב דומה כדי לגלות אם היו מקרים שבהם תוספים הועילו, ואילו תוספים עשו את העבודה.

מצב נוסף שבו יכולה להיות תועלת בניקוי של מערכת מלוכלכת הוא לפני מבחן רישוי שנתי אם ישנה סבירות שרמת זיהום האוויר גבוהה והוא עלול להיכשל. אגב, אם מחליטים לעשות את זה עדיף להתחיל את הפעולה כמה מאות קילומטרים לפני המבחן כדי שאם משהו ישתפר זה יקרה לפני המבחן ולא אחריו.

יכול להיות יתרון בשימוש בתוספי דלק גם בכלי רכב שנוסעים מעט מאוד והבנזין במיכל הדלק שלהם כמעט לא מתחלף – זה לא מדעי אבל כן עושה שכל מפני שבנזין כזה צובר ג'יפה, וכך גם במכוניות שמבלות את רוב חייהן בנסיעות קצרות בעיר.

כאשר מניעים מנוע בעירה לנסיעה של 4-5 קילומטרים ואז מכבים אותו למספר שעות, צפוי שפיח יצטבר מהר יותר מאשר במכונית שנוסעת נסיעות ארוכות. תופעה כזאת מוכרת גם במכוניות שנוסעות מעט מאוד באופן כללי. במקרים כאלה ייתכן ש"מה שאולי לא יעזור בטח לא יזיק".

כאשר בוחרים להשתמש בתוסף דלק חשוב לבחור בזה שממוקד בפתרון של בעיה ספציפית: למשל, חומר שמכיל כמות גדולה של דטרגנטים וממוקד בניקוי מזרקי דלק עשוי לפתור בעיה אבל תוסף ל"שיפור ביצועים והעלאת אוקטן" כנראה לא מאוד יעזור, במיוחד כאשר המנוע מטופל היטב.

בגדול – תוספי דלק יכולים לסייע, אם בכלל, במכוניות בנות יותר מ-7 או כאלה שצברו קילומטראז' רב מאוד ולא טופלו לפי הספר. כלי רכב חדשים שמטופלים היטב לא ייהנו מתוספי הדלק וחבל לבזבז על זה כסף.

האותיות הקטנות (או: ככה עובדים עליך)

חלק מיצרניות ומשווקי התוספים לדלק משתמשים בפרקטיקות שגם אם אי אפשר לקרוא להם רמאות יש בהן לכל הפחות גניבת עין. למשל, וכאמור, יש מי שמבטיחים הפחתה בתצרוכת הדלק של "עד 15%" או משהו בסגנון, ועבור רוב בעלי הרכב מדובר במקסם שווא. מצבם של מנוע ומערכת דלק צריך להיות ממש מחורבן כדי שדטרגנט כלשהו ינקה ממנו פיח בכמות שתשיג שיפור כל כך גדול, ואם המצב כל כך גרוע סביר שאף חומר לא יעשה את העבודה.

תוספים אחרים מכריזים שהם "מאושרים לשימוש" על-ידי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית או אפילו שהם "נבדקו על-ידה", אבל הסוכנות הזאת לא בודקת האם תוספים באמת עומדים בהבטחות שלהם אלא רק שהם עומדים בתקנים שבהם צריכים לעמוד כל מוצרי הדלק.

ישראלים אמנם מחזיקים מעצמם כאלה ש"לא יוצאים פראיירים" אבל לפחות בתחום הרכב נראה שהפראיירים רק מתחלפים, וכמה ממשווקי תוספי הבנזין בישראל עושים על זה קופות.
כמה מן הטקסטים שמפורסמים בעברית בנוגע לתוספים יגרמו לכל מומחה רכב אמיתי למרוט את שערות ראשו לנוכח החוצפה והתעוזה, למשל כמו של מי שכותבים ש"הטענה כי הדלק בישראל כבר כולל תוספים נשללת בבדיקות מעבדה הבוחנות את איכות הבנזין והסולר בישראל. אלו מראות כי אנו צורכים מוצר ירוד ולעיתים נמוך בהרבה מהתקן המקובל במדינות המערב".

מיותר לציין שלטקסט הזה לא מצורפות אותן בדיקות מעבדה אמורות אחרת אפשר היה לגלות בהן שכל תוספי הדלק שמכונית מודרנית ומטופלת כהלכה זקוקה להם כבר נמצאים בדלק שלנו. למעשה, בנזין ישראלי נחשב לאיכותי אפילו ביחס למוצר שנמכר בחלק ממדינות ארה"ב ואירופה.

הבעיה אצלנו אחרת: כמעט כל הבנזין והסולר שמשווקים בישראל מגיעים רק משני מקורות – בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, ואף חברת דלק ישראלית לא מנסה לפתות אותנו, נהגים ישראלים, לתדלק דווקא אצלה בזכות דלק באיכות גבוהה יותר.

חברות הדלק הישראליות מתייחסות אלינו, הלקוחות שלהן, כאל לקוחות מזדמנים במקרה הטוב ושבויים במקרה הרע, ונסו למשל להיזכר בפעם האחרונה שבה נחשפתם למסע פרסום של חברת דלק שהבטיחה לכם בנזין באיכות טובה?

בישראל, בשונה למשל ממדינות קרות במיוחד, יש בדרך כלל תנאי מזג אוויר טובים ודלק שמכיל כמות סבירה של תוספים. לכן, מה שמיוחד בכל תוספי הדלק שמוצעים בישראל ביחס למדינות שבהן הדלק לא איכותי ותנאי מזג האוויר קשים – זה שברוב המקרים פשוט אין בהם צורך.

למי שהרכב שלו כן יכול להסתייע בתוסף דלק מומלץ ראשית לכל להימנע מרכישת תוספים שבונים את עיקר תהילתם על "שיפור ביצועים" או על "שיפור תצרוכת הדלק" ולהתמקד במוצרים שמתיימרים לפתור בעיה ספציפית.

אגב, אם למישהו שמשווק תוספי דלק יש מחקר אובייקטיבי ואמין שמוכיח שהמוצר שלו מועיל ומייצר תמורה טובה למחיר אנחנו מתחייבים לפרסם אותו כאן, אם נשתכנע שהוא בוצע בשיטות מדעיות מקובלות. כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com.

לקריאה נוספת:

אולי די כבר עם השטות הזאת של בנזין באוקטן 98?

מה הורג לך את המצבר ברכב? (והאם אפשר להחזיר אותו לחיים?)

The post דואגים למנוע הרכב שלכם? האם מומלץ להשתמש בתוסף דלק ולמי זה באמת מועיל? appeared first on TheCar.

בעלי רכב רבים מעוניינים לשנות את מידות הצמיגים שלהם, בדרך כלל במקביל לשיפורים נוספים שמבוצעים ברכב אבל לא רק. המדריך שלפניכם לא מיועד למשפרים מקצועיים, אשר מנצלים את ההזדמנות להחלפת החישוקים (ג'אנטים) לחישוקים במידות אחרות או בעיצוב שונה, אלא דווקא עבור מי שמחליפים צמיגים שהגיעה שעתם.

במקרים שונים, כאשר רוצים להחליף צמיגים, מגלים שהמידות של הצמיגים שמותקנים כרגע על הרכב די נדירות ולא קל להשיג צמיגים כאלה, בעוד שאם מחליפים למידה יותר נפוצה אפשר למצוא מבחר גדול יותר של צמיגים ובמחירים יותר משתלמים. ישנם גם מקרים שפשוט אי אפשר להשיג את הצמיגים במידות שמותקנות על הרכב מפני שהם כבר לא מיוצרים כמעט, או דווקא להיפך: ייתכן שהמידות דווקא "חדשות" ולכן אין עדיין עדיין יבוא נרחב של צמיגים כאלה.

כמובן שאם כבר משנים מידות רצוי לבחור במידת רוחב צמיג גדולה יותר כדי לספק יותר אחיזה, ובמקרה כזה נהנים מכל העולמות: מקבלים רמת אחיזה גבוהה יותר עם צמיגים פחות יקרים.

ככלל, אין בעיה לשנות גם את מידת החישוק (כלומר להחליף חישוקים) לפי אותם כללים שיוצגו כאן, ובתנאי שהמידות שמכוונים אליהן (למשל חישוק בקוטר 18 אינטש במקום 17) מוכרות על-ידי יצרנית הרכב. כאשר משנים את קוטר החישוק, גם למידות שמאושרות על-ידי יצרנית הרכב, צריך לבצע כיול מחדש של מחשב הרכב כדי להתאים את מדי המהירות והקילומטראז' למידה החדשה. עם זאת, במדריך הזה אנחנו מתמקדים בשינוי מידות צמיגים בלי החלפת חישוקים ולכן מדובר במידות שונות רק מבחינת רוחב הסוליה וגובה החתך של הצמיגים, אבל לא מבחינת קוטר החישוק.

לאילו מידות מותר להחליף?

המובן מאליו הוא לשנות את מידות הצמיגים אל מידות שהותקנו על רמות אבזור אחרות שיובאו לארץ, או הוצעו בעולם על ידי היצרנית ולא יובאו ארצה, לכן המקום הראשון שאפשר למצוא בו את האפשרויות השונות שעומדות בפנינו הוא ספר הרכב, או מפרט היצרנית אשר מופיע בקטלוג הדגם באתר של היבואנית.

דרך פשוטה נוספת לגלות את מידות הצמיגים האפשריות היא לבחון את הלוחית או המדבקה שעליה מצוינים לחצי הניפוח בצמיגים. מדבקה כזאת מוצמדת ברוב המקרים למשקוף הדלת הקדמית של המכונית או לדלתית מיכל הדלק שלה ומופיעות עליה שתיים או שלוש מידות צמיגים.

בעבר הלא רחוק אפשר היה למצוא באתר האינטרנט של משרד התחבורה את רשימת המידות שמתאימות לכל דגם, וזאת באמצעות הוראת הרישום שמופיעה ברישיון הרכב. אלא שבמהלך שיפוצים באתר האינטרנט של משרד התחבורה הועלמה האפשרות הזאת (לפחות לכלי רכב שיוצרו לפני שנת 2020). אז אפשר אמנם לבצע חיפוש אינטרנטי במאגרי מידע, דוגמת cardata או בפורומים שונים של הדגם או היצרן, אבל הבעיה היא שלא כל המידות שהיצרניות החליטו שמתאימות לכל דגם מופיעות במאגר המידע של משרד התחבורה.

דרך פשוטה לגלות מה האפשרויות שעומדות בפנינו כרוכה בקצת כיתות רגליים: ניגשים למכון רישוי ("מכון טסטים"), מציגים את רישיון הרכב, ומבקשים לקבל את רשימת המידות שמאושרות להתקנה לפי מאגר הרישוי של משרד התחבורה. כאן, כאמור, טמון המוקש היחיד שצריך להתחמק ממנו: ייתכן אמנם שאותו דגם נמכר בעולם עם מידות צמיגים שונות מאלה שמופיעות במאגר של משרד התחבורה, ויש בוודאי מי שאין לו בעיה לנהל מאבקים ולשכנע את פקידי המשרד להתאמץ קצת ולהוסיף מידות כאלה. לאנשים האלה אנחנו מאחלים בהצלחה! אנחנו מאחוריכם!

כל מי שנרתע ממאבקים במשרד התחבורה ומסתפק בפתרון הפשוט והקל צריך רק לוודא שהמידות שאליהן הוא מכוון מופיעות במאגר של משרד התחבורה. אם בדיקה כזאת עברה בהצלחה אפשר לבצע חיפוש ולאתר צמיגים מתאימים למידות החדשות או להתקשר למספר פנצ'ריות ולברר מחירים. לאחר מכן אפשר להחליף צמיגים למידות החדשות ולהתגלגל איתם אל כל מכון רישוי בסביבה.

בחרתי צמיגים במידות חדשות. מה עכשיו?

כאשר מגיעים למכון הרישוי ניגשים למשרד הקבלה ומבקשים לבצע שינוי רישום ברישיון הרכב. הפקידה קוראת לאחד העובדים שיש לו הסמכה מתאימה, הוא בודק את הצמיגים על הרכב, בודק את רשימת המידות שקיימת במאגר הרישוי, מזין את המידות החדשות דרך המסוף של המכון, ובא לציון גואל. עלות התהליך, שמוגדר במכון הרישוי כ"שינוי מידת צמיגים ומספר מנוע", היא 30 שקלים, נכון לסוף שנת 2023.

ברגע שאנשי מכון הרישוי מזינים את המידות החדשות הן מעודכנות במאגר המידע של משרד התחבורה עבור אותו מספר רישוי, וכעבור מספר ימים אפשר להפיק אינטרנטית כפל רישיון רכב שבו מופיעות כבר המידות החדשות. לחילופין אפשר פשוט להמתין ל'טסט' הבא.

לסיכום, מותר וקל לשנות את מידות הצמיגים שמותקנים על הרכב וזה תהליך פשוט ולא יקר שאף יכול לחסוך כסף – אבל התנאי הוא שהמידות שאליהן רוצים להחליף מופיעות בקובץ הרישוי של משרד התחבורה.

אגב, במדינה מתוקנת אפשר היה לצפות שתהליך כזה יהיה עוד יותר פשוט: כל הצמיגיות ("פנצ'ריות") בישראל הן מוסכים לכל דבר ועניין וכולן חייבות לעבוד עם רישוי של משרד התחבורה. לכן, במקום לגלגל את בעלי הרכב אל מכוני הרישוי אפשר היה להשאיר את כל התהליך הזה במסגרת הצמיגיה, ולאפשר לבעל תעודת ההסמכה בפנצ'ריה להזין שינוי במידות הצמיגים מן המחשב של בית העסק, באמצעות חיבור למחשב משרד התחבורה.

לקריאה נוספת:

נוהל 70 שינוי מידות צמיגים ברכב

צמיגים מקוריים סתם מבזבזים לכם כסף. אל תקנו אותם

רכב חשמלי "גומר צמיגים" בקצב מהיר פי שניים מרכב מקביל עם מנוע בעירה

The post שינוי מידת צמיגים ברכב: לא רק למשפרים. כך תשנו מידות צמיגים, תעדכנו את רישיון הרכב שלכם ואולי גם תחסכו כסף appeared first on TheCar.

בין אם מדובר בהתרופפות כח ההרתעה של המשטרה או בהתגברות של האומץ, החוצפה והנחישות של עבריינים ופושעים – התוצאה ברורה: בחודשים האחרונים ניכרת מגמה מתגברת של תקיפות אלימות כנגד נהגי מכוניות בכל רחבי הארץ, חלקן כדי לשדוד מהם את המכוניות או רכוש אחר, ואחרות בגלל אלימות לכשעצמה.

חלק מן התקיפות התרחשו באזורים מבודדים או מרוחקים, למשל שוד של מכונית מסוג יונדאי בכביש 465 שבגזרת בנימין, סמוך לגשר ביר זית, ניסיון שוד של נהגת על כביש 463 בסמוך לישוב נריה שבמערב בנימין, או מספר מקרי שוד רכב וניסיונות שוד שהתרחשו על כביש 25 באזור בית קמה, ובכבישים אחרים בנגב.

מקרים אחרים, בעיקר של אלימות ושוד רכוש, מתרחשים בלב הערים הגדולות – כמו למשל מקרה שבו נהג היכה לאחרונה שתי נהגות באלימות קשה במרכז העיר עפולה, או מספר מקרים שבהם אנשים לבושים כקבצנים נכנסו בכח למכוניות במרכז העיר חיפה ושדדו את הנהגים והנהגות שלהן.

תקיפות ומעשי שוד בסגנון כזה מוכרים היטב במדינות עולם שלישי, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה, אבל מתרחשות גם במדינות מערביות, בעיקר באזורים מועדים לפורענות. ברוב המקרים אלימות משמשת כדי לשדוד את המכונית או רכוש של הנהג, אבל במקרים אחרים נועד שוד המכונית כדי לבצע באמצעותה פיגוע או מעשה פשע אחר.
מיותר להדגיש את הסכנה הרבה שאליה נחשפים קורבנות העבירות, כמו גם את הטראומה שהם צפויים לשאת איתם לאורך זמן. השאלה הנשאלת היא כיצד יכול כל אחד מאיתנו לצמצם את הסיכון שנשקף לעצמו ולבני משפחתו.
במדריך זה ריכזנו עבורכם את הכללים החשובים ביותר לצמצום האפשרות שאתם תהיו הקרבנות הבאים של שוד רכב או אלימות בכביש.

1. להכיר את הסכנות

עבירות מסוג שוד רכב ואלימות כלפי נהגים כמעט ואינן מדווחות בתקשורת הארצית, וזאת מכיוון שהן לא מתרחשות במוקדי עניין של התקשורת ועד כה לא נפגעו בגללן דמויות מתוקשרות. ככלל, היות שבכל שנה נגנבות בישראל עשרות אלפי מכוניות התקשורת לא נוטה לעסוק בבעיה הזאת, אלא אם במהלך שוד נפגע אדם.
שוד רכב מבוצע לרוב כדי לגנוב את המכונית עצמה באופן שחוסך מן הגנבים-השודדים את הטרחה של נסיעה למקום ישוב, איתור רכב מתאים, פריצה והימלטות. שודד משתלט על מכונית מונעת, הוא קרוב יותר אל היעד שלו – "משחטת רכב" שבה תפורק המכונית, והוא מעריך כנראה שיש לו סיכוי גדול שלא להיתפס על-ידי כוחות החוק, לכן הוא לא מוטרד מכך שעבירת שוד חמורה הרבה יותר מאשר גניבת רכב.
צעד ההגנה הראשון, לכן, הוא מודעות לבעיה, ויכולת לנתח ברגע האמת מצבים בכביש אשר עלולים להעיד על כוונה לביצוע שוד או תקיפה כנגדך.

2. לעולם לא לצאת ממכונית ולהשאיר אותה מונעת

גנב רכב יכול להתמחות בפריצה לבית וגניבת מפתחות רכב, או בפריצה לרכב ובהתגברות על מערכות מיגון מתוחכמות, או שהוא יכול לעשות לעצמו חיים קלים ופשוט לגנוב מכונית מונעת. הדרך הקלה היא לנצל מצבים שבהם נהגים ונהגות יוצאים לרגע ממכונית מונעת כדי לבצע פעולות שונות, למשל תדלוק או מילוי אוויר בצמיגים בתחנת דלק, רכישת מצרכים בקיוסק שעל אם הדרך או סיוע לילד או לקשיש לצאת מן המכונית.
האינסטינקט שלנו, כנהגים, הוא להשאיר את המכונית מונעת כדי שמיזוג האוויר יוסיף לקרר אותה, וזאת למרות שמבחינה חוקית לנהג אסור להשאיר רכב מונע ולצאת ממנו. אגב, במקרה שנהג יוצא החוצה מרכב מונע עלולה פוליסת הביטוח שלו שלא לכסות מקרה של גניבה או שוד, ואלה שתי סיבות טובות שלא להשאיר מכונית מונעת ולצאת ממנה מכל סיבה שהיא.
מעבר לטראומה ולנזק שבגניבת הרכב, במקרים כאלה גונבים הגנבים השודדים גם ציוד יקר או חשוב של הנהג, למשל טלפון נייד, תיק וארנק או מחשב נייד. היו מקרים שבהם נהג או נהגת יצאו לרגע ממכונית מונעת והיא נשדדה מהם כאשר במושב האחורי יושב ילד או תינוק, ולא מעט נהגים מקצועיים נפלו קורבן לשיטת גניבה זאת כאשר השאירו משאית או ואן חלוקה מונעים בשעה שירדו לחלק סחורה.

3. לא להיבהל בעת תאונה קלה

אחת מדרכי הפעולה הידועות של שודדי הרכב – גם בארץ – היא להוציא את הנהג או הנהגת ממכונית מונעת על-ידי ביום תאונה קלה: נוסעים מאחוריו עם מכונית אחרת ומתנגשים במכונית שאותה מתכוונים לשדוד. האינסטינקט של נהגים רבים, במקרה המפתיע והבלתי צפוי שבו הם חשים שמכוניתם נפגעה, הוא לצאת מיד החוצה כדי לבחון את הנזק שנגרם. נהג סביר יהיה בדרך כלל מופתע ונרעש בסיטואציה כזאת, ולא יזכור שעליו לכבות את המכונית ולקחת איתו את המפתח. כך הוא משחק לידי השודד, וחוסך ממנו מאמץ רב. כאמור – בכל מקרה שבו קמים ממושב הנהג ויוצאים החוצה חייבים לכבות את מנוע המכונית ולקחת את המפתח.

4. תמיד לנעול דלתות

שוד רכב וגניבות מתוך רכב אינם "המצאה ישראלית", ולכן כמעט בכל המכוניות שיוצרו ב-20 השנים האחרונות יש מנגנון סגירה אוטומטי של הדלתות מיד לאחר תחילת נסיעה שלהן. כמעט בכל מכונית אפשר לבטל את הפונקציה הזאת באמצעות מחשב הרכב, לכן חשוב להקפיד שנעילת הדלתות האוטומטית פועלת, ואם היא מושבתת חשוב מאד להפעיל אותה. כך נמנעת האפשרות שבה גנב, גם אם הוא לא מתכוון לגנוב את המכונית אלא רק ציוד אישי כמו תיק, יוכל לפתוח את הדלת שלצד הנהג או דלת אחורית בשעה שהמכונית עומדת, למשל בתוך פקק תנועה.
אם לא מצאת את הפונקציה המתאימה, או שבמכונית שלך היא לא קיימת, חשוב להקפיד לנעול את הדלתות בעת תחילת נסיעה. מאד מומלץ שלא להשאיר חפצים חמידים על המושב עצמו, אלא להניח אותם על רצפת הרכב, רחוק יותר מן העין.

5. לשמור מרחק

דרך אחרת לביצוע שוד רכב, כפי שתועדה למשל על כבישי הנגב, היא לעקוף מכונית ולנסוע לאט כדי לאלץ אותה לעצור, או להסב את תשומת ליבו של הנהג או הנהגת באמצעות תנועות ידיים, ולגרום לו לחשוב שמשהו לא תקין במכונית שלו או שהוא ביצע עבירת תנועה כלשהי ועליו לעצור. במקרים אחדים היו שודדי רכב שהתחזו לשוטרים.
בכל סיטואציה שבה מישהו מאלץ אתכם לעצור חייבים להיות ערניים במיוחד, ולשקול את התגובה בהתאם למיקום וליכולת שלכם להגן על עצמכם. למשל, מי שמצויד באקדח צריך להניח אותו במקום שבו יוכל להשתמש בו במהירות, ובכל מקרה לא לפתוח דלת או חלון אלא לכל היותר להותיר חרך צר שדרכו אפשר לאפשר לאדם שעצר אתכם להזדהות. להבדיל, אם הסיטואציה מתרחשת במקום מבודד ובמצב שבו לא הייתה סיבה הגיונית להיעצר – חייבים לשמור מרחק מן המכונית שמנסה לחסום אתכם, ולאחר שהיא נעצרה צריך לאפשר לנהג או לנוסע שלה לצאת, ואז להתחיל בנסיעה ולעזוב את המקום.

ניידת משטרה, גם מן הזן הסמוי ששכיח לאחרונה על כבישי הארץ, מצוידת בסירנה ובתאורה מהבהבת. בכל מקרה אחר צריך לחשוד בכל מי שמנסה לעצור אתכם. בכל מקרה אסור לעצור את המכונית במיקום שבו יהיה קשה להתחיל לאחר מכן בתנועה כדי להימלט, וגם בסיטואציה שבה אדם תוקף את המכונית שלך באלימות, ואפילו מנפץ את אחת השמשות, חייבים לשמור על קור רוח ולהימלט בנסיעה מן המקום.

6. משטרה או לחצן מצוקה

בחלק מן המכוניות שבהן מותקנות מערכות איתור, למשל של 'איתוראן' או של 'פויינטר', ישנו לחצן מצוקה, ובכל מכונית שבה הטלפון מונח במעמד ומחובר לבלוטות' אפשר להתקשר במהירות למוקד המשטרתי. ברגע שמתחילה סיטואציה לא ברורה או מסוכנת על הכביש חשוב ליצור קשר עם מוקד שיטור או עם המשטרה היות שבמקרים רבים לוקח זמן לבסס קשר כזה והמוקדנים לא תמיד זריזים ויעילים. עדיף להפעיל התרעת שווא ולהתנצל על כך מאשר להיפגע, והניסיון מלמד שהדבר הראשון ששודדי הרכב פוגעים בו – לפעמים עוד לפני שהם פוגעים בנהג או בנהגת עצמם – הוא בטלפון הנייד כדי למנוע אפשרות לדווח על הנעשה.

7. הגנה עצמית

ברוב מקרי השוד השודדים לא מתכוונים לפגוע בנשדדים, אולם הקורבנות תמיד נפגעים מן הטראומה, ואם העניינים מסתבכים הם עלולים גם להיפגע פיזית ולהימצא בסכנת חיים.
לא מיותר להדגיש שבית המשפט העליון קבע כבר לפני כעשור שפגיעה פיזית באדם במהלך שוד רכב לא כלולה בהגדרה של תאונת דרכים ולא מגיע לו פיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמים לו.
כל מי שנוסע במקומות מבודדים יחסית (ולמרבה הצער גם כבישי הנגב עונים לאחרונה להגדרה הזאת), ובעיקר אם הוא נמצא עליהם בשעות דלילות יחסית בתנועה, יעשה בשכל אם יהיה מצויד לכל הפחות בתרסיס גז מדמיע לצורך הגנה עצמית. אפשר להשאיר מיכל תרסיס קטן במקום מוסלק בקרבת הנהג, אך יש לוודא שהוא יימצא מחוץ להישג ידיהם של ילדים.

כמובן שיש גם דרכים נוספות להגנה עצמית, שאנחנו לא יכולים להמליץ עליהן, אם כי חלקן – למרבה ההפתעה – חוקיות לחלוטין במדינות כמו דרום אפריקה.

8. השבתת מנוע לאחר שוד

כל מערכות האיתור (איתוראן ופויינטר למשל) ורוב המערכות לניהול ציי רכב כוללות אפשרות להשבית את מנוע הרכב, אם כי בכל מערכת כזאת מופעלת האפשרות הזאת בדרך שונה. אפשר לרכוש גם מערכות להתקנה עצמית שמשביתות את מנוע הרכב.

יש פרשנויות משפטיות שונות לגבי השאלה אם מותר להשבית מנוע של מכונית מרחוק בגלל החשש שהשבתה כזאת תגרום לתאונה, לכן יש להפעיל שיקול דעת. בכל הזהירות המתבקשת אפשר לומר שמי שמצויד במערכת כזאת, וחושש שהמכונית נשדדה ממנו במטרה לבצע פיגוע או פשע, חייב לעשות מאמץ להשבית אותה לאו דווקא כדי להציל את הרכוש אלא מתוך חובתו האזרחית למניעת פשע.

מי שמעוניין להתקין מערכת מסוג זה במכוניתו יכול לרכוש כזאת באתרי אינטרנט רבים בחו"ל, חלק מן המערכות האלה כוללות שבב שאפשר לשאת בארנק או על החגורה – אבל חשוב שלא להצמיד אותו לצרור המפתחות שאליו מחובר גם מפתח ההתנעה של המכונית. השבתת מנוע (בכל מקרה, גם בגלל תקלה) לא מונעת את ההיגוי או פוגעת בפעולת הבלמים אבל היא מפסיקה את ההגברה שלהם, לכן ההיגוי עלול להיות קשה יותר ויש ללחוץ על הבלמים בעוצמה רבה יותר מכרגיל.

9. צילום ותיעוד

מצלמת דאש בורד, שמצלמת את כל מה שמתרחש בחזית הרכב, היא כיום מוצר זול שמספק תיעוד באיכות גבוהה, ולכן מאד מומלץ להתקין כזאת בכל מכונית. תיעוד כזה אולי לא מצמצם את עצם החשיפה לאלימות או לשוד רכב, אבל הוא עשוי לסייע מאד לקורבנות אלימות, וגם למי שנקט בפעולות הנכונות כדי שלא להיות קורבן, למשל כאשר נמלט מן הזירה למקום מבטחים.

יש לכם הצעות ושיטות נוספות להגנה מפני שוד רכב? שתפו אותנו

The post המדריך המלא להתגוננות מפני שוד רכב ואלימות בכביש appeared first on TheCar.

נהוג לחשוב שבישראל אין ממש תרבות מוטורית ושמרבית האנשים לא ממש מייחסים חשיבות למסורת ולעבר המוטורי כאן בלבנט. אמנם אין ספק שאי אפשר להשוות אותנו למדינות כמו בריטניה וארצות הברית, אך בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מטפחים רכבי אספנות בין אם כאלה שהתחילו את דרכם על אדמת ארץ הקודש לפני עשרות שנים ובין אם כאלה שיובאו לכאן כוותיקים.

בארץ פועלים גם כמה מוזיאונים לכלי רכב, הבולטים ביניהם הם אוסף הרכב של איתן ורטהיימר המוצג במוזיאונים בתפן ובעומר, מוזיאון הרכב על שם קרן סהר בקיבוץ אייל, תצוגת המכוניות במוסך רלקס באשדוד, מוזיאון הטרקטור בעין ורד, מוזיאון המשאיות של חברת תעבורה ברמלה ומוזיאון האוטובוסים של אגד בחולון.

עוד ב-TheCar:
מכוניות האספנות היקרות בעולם
הפרארי הגנובה שנתגלתה אחרי 28 שנים
על מי אתם מנסים לעבוד? המכוניות שהתחפשו לבוגאטי ויירון

אין ספק שכל חובב רכב ימצא בכל אחד מהמקומות הללו עניין רב וחייבים להצדיע לאנשים שמשקיעים מזמנם, ממונם ומרצם כדי לאפשר למי שרואה ברכב יותר מכלי פונקציונלי לשינוע ממקום למקום להביט על העבר המתגלגל שלנו.

ועדיין, עם כל הכבוד לפטריוטיות הארץ ישראלית שלנו, אין מה להשוות בין האוספים המוצגים בארץ הכוללים לרוב לא יותר מ-10-50 רכבים, לרוב לא נדירים במיוחד, לבין הרכבים שניתן לפגוש במוזיאוני המכוניות ברחבי העולם. אבל מה לעשות, בעוד שכדי להגיע לכל אחד מהמוזיאונים שהוזכרו לעיל כל שעליכם לעשות הוא להכנס למכונית ולתת קפיצה של כמה שעות מקסימום, כדי להגיע לאותם מוזיאונים מסביב לעולם צריך לקחת חופש, לקנות כרטיס, להחתים דרכון, לבזבז כסף בדיוטי, להזמין מלונות, לשכור רכב ועוד ועוד.

אנו, כמובן, ממליצים לעשות זאת וסביר להניח שביקור במוזיאון רכב יעניין כל חולה הגה הרבה יותר מכל מיני "אתרי חובה" שעל פי מדריכי הטיולים אסור לפספס, אבל בכל זאת מדובר באופרציה לא פשוטה והיום, ממש כמו שאתם יכולים לטייל ברחובות מנהטן, פריז או לונדון מבלי לזוז ממסך המחשב בבית, יש גם כמה מוזיאוני רכב שפתחו את שעריהם למצלמות "הסטריט וויו" של גוגל.
הרשו לנו לקחת אתכם לסיור מוטורי וירטואלי מסביב לעולם.

מוזיאון פרארי

המוזיאון של יצרנית האקזוטיקה המפורסמת בתבל הצטרף בשבוע שעבר לסטריט וויו וכעת בניגוד לעבר (על לאחרונה ניתן היה לסייר וירטואלית רק בהיכל התהילה של פורמולה 1 שבמוזיאון) אתם יכולים לסייר בין כל החללים והקומות של המוזיאון המציג את ההיסטוריה של המותג, עם מכוניות המרוץ והכביש הבלתי נשכחות הנושאות את סמל הסוס הצוהל. התכוננו להרבה אדום בעיניים.

מוזיאון למבורגיני

גם במציאות המרחק בין המפעלים והמוזיאונים של פרארי ולמבורגיני לא גדול וניתן בקלות לבקר בשניהם באותו יום, אך בסטריט וויו אתם יכולים לדלג ביניהם בתוך שניות.
במוזיאון למבורגיני תוכלו להציץ על יצירותיו של פרוציו למבורגיני שהחל את דרכו כמהנדס ויצרן טרקטורים ובשנות ה-60, לאחר שלא התקבל לעבוד בפרארי, עשה הסבה והחל לתכנן ולייצר מכוניות ספורט אקזוטיות. תוכלו לנווט בין שתי קומות המוזיאון ולהביט מקרוב על כמה מהיצירות המדהימות של למבורגיני – מהמיורה האלוהית, דרך הקונטאש העתידנית לתקופתה ועד לדגמים עדכניים כמו האבנטדור ווהורקאן שמקפידים לשמר את הרוח ואת שפת העיצוב של המותג.

מוזיאון פורשה

אחרי שתסיימו להתרשם מהיצע האקזוטיקה האיטלקית תוכלו לקפוץ לגרמניה לביקור וירטואלי במוזיאון פורשה בשטוטגרט ותוכלו לסייר בין חללי התצוגה השונים.
במוזיאון תפגשו הרבה גרסאות של ה-911 מכל הדורות, ללא ספק הדגם המוביל של פורשה כבר יותר מיובל שנים, אבל גם 356, 944, בוקסטר ושאר דגמים מבית המותג.

מוזיאון קורבט

הקורבט של שברולט היא ללא ספק אחד מהאייקונים המוטוריים המשמעותיים ביותר של ארץ הדוד סם. לארץ הקודש, לעומת זאת, היא מעולם לא יובאה באופן סדיר אך לא מעט קורבטים חדשות וישנות הגיעו במהלך השנים לכאן וללא ספק מדובר בדגם הפופולרי ביותר לייבוא כרכב אספנות.
מוזיאון קורבט הלאומי שבקנטאקי שבארצות הברית עבר בראשית 2014 טלטלה משמעותית לאחר שבמרכז חלל התצוגה נפער בולען ענק שלקח איתו 8 קורבטים נדירים לאדמה.
בדיעבד האירוע העניק למוזיאון פרסום עולמי והביא לעלייה גדולה במספר המבקרים בו.
מרבית הרכבים שנפגעו שוקמו ואלה שלא מוצגים במוזיאון במצבם המעוך. מעבר לכך במוזיאון יש עוד כ-70 קורבטים מכל הגרסאות והדורות.

מוזיאון מכוניות השרירים של פלויד גארט

אם אתם בעניין של שרירים אמריקאים סביר להניח שתשמחו לקפוץ לביקור וירטואלי גם במוזיאון "Floyd Garrett's Muscle Car Museum" שבעיירת הנופש פיג'ן פורג' שבטנסי.
המוזיאון לא מאוד גדול בשטחו אך כולל חלל תצוגה מרכזי עמוס לעייפה ב -90 גרסאות מיוחדות ונדירות של מכוניות שרירים אמריקאיות עם מנועי ביג בלוק והרבה סוסים ברוטליים – ממוסטנגים, דרך ת'אנדבירד, קמארו, פונטיאק GTO, דודג' צ'ארגר ועוד ועוד. כולם מוצגים כאן במצב תצוגה מדהים ובליווי הסבר מפורט על כל רכב.

מוזיאון מאזדה

לא רק מוזיאונים המציגים מכוניות ספורט יקרות ואקזוטיקה ברשימה שלנו. ברחבי העולם יש גם הרבה מוזיאונים מרשימים של מותגים "רגילים" ועכשיו הגיע הזמן להפליג עם העכבר להירושימה שביפן שם נמצא המוזיאון של אחד ממותגי הרכב האהובים בישראל – מאזדה.
מאזדה היא הרבה יותר מ-3 ולנטיס ולמותג היפני הקטן יש היסטוריה מעניינית, דרך חשיבה ייחודית וכמה דגמים בלתי נשכחים

מוזיאון טויוטה

משם תקפצו למוזיאון הבית של מותג הרכב הנמכר בעולם – טויוטה.
המוזיאון נמצא בנגקוטה שבפאתי נגויה שביפן וכולל שלוש קומות של תצוגה, מראשית ימי החברה בשנת 1937, דרך רכבים כמו הקורולה שהפכו את טויוטה למה שהיא היום ועד לדגמי ספורט מרשימים מה-2000GT, הסופרה וה-GT-86 המזכירים כי כשהיא רוצה טויוטה מסוגלת לייצר גם רכבים שפונים לרגש.

מוזיאון הונדה

עדיין ביפן נקפוץ למוזיאון הונדה, לא רחוק מטוקיו.
לצד רכבי כביש סדרתיים ב- Honda Collection Hallהושם דגש על מסורת המרוצים של המותג בסדרות השונות – ממרוצי אופנועים, דרך אליפות מרוצי מכוניות סאלון ועד לפורמולה 1.
כמו כן, במוזיאון ניתן לפגוש כל מיני פיתוחים של המותג כמו למשל את אסימו, הרובוט החמוד שהחברה פיתחה.

מוזיאון סקודה

רבים לא ממש יודעים זאת אבל לסקודה יש היסטוריה מפוארת בת יותר מ-120 שנה וממש לא מדובר בעוד יצרן מזרח אירופאי שנולד בתקופה הקומוניסטית על מנת להרכיב גרסאות עלובות של דגמים מערביים ישנים, ושהרבה לפני האוקטביה, בסקודה ייצרו הרבה מכוניות מוצלחות.

מוזיאון דוקאטי

התחלנו באיטליה ונרגע לפני שאנחנו חוזרים למציאות נקפוץ עוד פעם לארץ המגף, אך נוותר על שני גלגלים ונצא לסיבוב קצר במוזיאון של יצרנית האופנועים דוקאטי שתמיד ידעה לשלב בין ביצועים חמים, עיצובים אלוהיים והרבה הרבה נשמה.

>

The post כך תבקרו במוזיאוני הרכב החשובים בעולם לגמרי בחינם appeared first on TheCar.

החורף בישראל הוא אמנם לא מאוד סוער, גשום, קר ובוודאי לא ממש מושלג, אבל בעוד שרכבים מודרניים לא מושפעים יותר מדי מהשינוי בעונות השנה, בין דצמבר לאפריל רוב רכבי האספנות נעלמים מהכבישים ועוברים לשנת חורף. עם זאת, על אף ואולי במיוחד בגלל חוסר השימוש, יש צורך לשים לב לכמה כללים שיעזרו לענתיקה שלכם להגיע גם לאביב בדיוק באותו המצב.

בעוד שבחודשי הקיץ לרוב מספיק כיסוי טוב כדי להגן על הרכב מהשמש היוקדת בזמן שלא משתמשים בו, בחורף אין מנוס מלהתארגן על חניה סגורה או לפחות מקורה היטב, אפילו במחיר של שכירת מקום כזה בעלות של כמה מאות שקלים בחודש לתקופה זו. אל תנסו לחסוך כאן ולהסתפק ביריעות ניילון או בשאר פתרונות יצירתיים כי לא משנה אם מדובר ברנו 4 או בפרארי יוקרתית, הרבה יותר זול בסופו של דבר לשמור על מצבו של הרכב בתנאים טובים מאשר להתמודד אחר כך עם נזקים של חדירת מים, חלודה, רקבונות ושאר פגעי מזג אוויר.

בכל מקרה, כאן לא נגמר הסיפור וגם אחרי שכבר מצאתם חניה סגורה יש עוד כמה דברים שרצוי מאוד להקפיד עליהם כדי לשמור על הרכב המיוחד שלכם.

– מרכב חיצוני: בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, שכבת לכלוך לא שומרת על הצבע שמתחתיה. להיפך, לסוגים שונים של לכלוכים שנשארים על המשטח לאורך זמן יש נטיה לחדור את שכבת הלכה ולהכתים את הצבע לתמיד. על כן יש לנקות את הרכב היטב לפני האחסון ורצוי גם להשקיע בשכבת ווקס טובה שתשמור על הצבע ותרחיק לכלוך ונוזלים.
למרות שמדובר במקום סגור מאוד מומלץ לכסות את המכונית כדי לשמור על הצבע מפני שריטות וכתמים.
חשוב לבחור כיסוי טוב מחומר איכותי, עבה אך נושם. כיסויים מחומרים פלסטיים אטומים כמו שמשונית אמנם יעילים למדי למניעת חדירת מים אך כולאים את המים שכן חודרים (דרך התפרים למשל) ותורמים להיווצרות לחות ולמעשה עלולים לגרום למצב בו גם בחלל אחסון סגור חלקים של המרכב יהיו חשופים באופן מתמיד כמעט לרטיבות שעלולה לתרום להיווצרות רקבונות.

– תא הנוסעים: מעבר לעובדה שיהיה לכם הרבה יותר כיף לחזור באביב לרכב נקי, אחסנה של רכב נקי תקטין באופן משמעותי את הסיכוי שברכב יגדלו כל מיני בקטריות ועובש. כמו כן יש חשיבות גדולה לשמן את חלקי הפלסטיק, הסקאי והעור בשכבה נדיבה של חומר מגן כדי שאלה ישארו במצב טוב ולא יסדקו או יתבקעו.

– מנוע: לפני שאתם מאחסנים את הרכב מלאו את מיכל הדלק ומומלץ מאוד שתוסיפו לו גם Fuel Stabilizer. אחרי שתדלקו ותוסיפו את המייצב סעו עם הרכב מספר קילומטרים כדי שהתוסף יתערבב במיכל ויגיע לכל מערכת הדלק. בעת אחסנה ארוכה נוצרים בדלק משקעים ושינוי מזג אוויר אף גורמים להפיכת דלק שנשאר בצינורות ובמשאבת הדלק לצמיגי. מטרתו של ה- Fuel Stabilizer היא למנוע תופעות אלה שיקשו על ההתנעה הראשונית של הרכב ועשויות אף לגרום לנזקים של ממש למשאבת הדלק ולמערכת הזנת הדלק.

כמו כן, יש לוודא שברכב יש מספיק שמן מנוע ושבמערכת הקירור יש נוזל איכותי ולא מי ברז שיגרמו, במיוחד בעת אחסנה ארוכה, לקורוזיה במנוע. אם אתם מאחסנים את הרכב במקומות קרים במיוחד הקפידו להשתמש בנוזל קירור אנטי פריז איכותי שבאמת לא קופא כשהטמפרטורה יורדת לאזור האפס מעלות, שכן גם כשהמנוע לא פועל קפיאה של נוזל הקירור עלולה לגרום לפיצוץ ברדיאטור ולסדקים בראש המנוע ואף בבלוק.
רצוי לנתק את מצבר הרכב כדי שזה לא יתרוקן במהלך החניה הארוכה וכדי לבטל חשש לקצרים. עם זאת, אם אתם רוצים לשמור על מערכת איתור פעילה יש לחבר למצבר מטען טעינה איטית ייעודי שישמור על מתח אחיד לאורך זמן.

– אבטחה: בשנים האחרונות נרשמה עליה דרמטית במספר הגניבות של רכבי אספנות. גם מהסיבה הברורה שהרבה יותר קל לגנוב אותם מאשר רכבים חדשים וגם כי גנבי הרכב הבינו שבעלי הרכבים, שהשקיעו את הנשמה וממון רב בשיפוץ הרכב, יהיו מוכנים לשלם סכומי כסף גדולים כדי לקבל את מושא אהבתם בחזרה.
אמנם אין דבר שאי אפשר לגנוב אבל אם רכבכם יהיו מאובטח כראוי רוב הסיכויים שהגנב ימשיך לרכב הבא.
מומלץ להתמקד באמצעי הגנה פסיביים כמו סנדל לגלגל, מנעול הגה חובק, קשירה לעמוד ועוד. כמו כן, מומלץ להשקיע כמה מאות שקלים במערכת איתור GPS פסיבית עם סוללת גיבוי רצינית אותה תסליקו במקום לא שגרתי כדי שאם חלילה רכבם יגנב, תוכלו לגלות היכן הוא נמצא.
כמו כן, גם אמצעים פשוטים כמו תאורה הנדלקת עם חיישן במקום החניה בהחלט מרתיעים גנבים.

– צמיגים: הקפידו לבדוק את לחץ האוויר בכל הצמיגים לפני אחסנת הרכב. מומלץ למלא את הצמיגים בלחץ יותר גבוה מהרגיל (אך לא מעל למגבלות לחץ האוויר של יצרן הצמיגים) כדי למנוע ככל האפשר מצב בו דליפת אוויר איטית תוביל לאיבוד האוויר ולמצב של בו הצמיג הופך לשטוח.
לידיעתכם, עמידה במשך זמן רב ללא אוויר תגרום לפגיעה בדפנות הצמיג ולעיוות בלתי הפיך שתחייב את החלפתו.
מאחר שברכבי אספנות ברוב המקרים לא נוהגים יותר מדי ושחיקת הצמיגים איטית, רצוי למרוח משני צדדיו של הצמיג, במיוחד לפני תקופת אחסנה, שכבה נדיבה של חומר מיוחד לצמיגים לשימור הגומי שמעבר למראה המבריק שהוא מעניק להם הוא מאט מאוד את ההתיישנות ותופעות כמו סדקים והפיכתם של הצמיגים לקשים ולא בטוחים לשימוש.

אם מתאפשר לכם, למען שמירה טובה יותר של הצמיגים והפחתת בלאי מערך המתלים, מומלץ מאוד להעמיד את הרכב על בלוקים קטנים באוויר.

– סביבת האחסנה: זכרו, לחות היא האויב שלכם לכן ודאו מבעוד מועד שלמקום בו אתם מאחסנים את הרכב לא חודרים מים מהקירות או מהתקרה.
עם זאת, גם מקום אטום לחלוטין הוא לא טוב מאחר שהוא תורם להיווצרות לחות ורצוי לדאוג לזרימת אוויר קבועה למשל בעזרת מאוורר חשמלי קטן מתחת לרכב שיעזור בהפחתת הלחות שבין הכיסוי למרכב המכונית.

– ביקור בית: השתדלו לבדוק בכל כמה שבועות את הרכב שלכם. הורידו את הכיסוי, בדקו שיש אוויר בצמיגים ושאין לחות מיותרת בין המכונית לכיסוי, בדקו את מפלס השמן ונוזל הקירור ואם יש לכם אפשרות גם הניעו את הרכב ואפשרו לו (רק בחלל אחסון מאוורר היטב עם חלון גדול או דלת פתוחה) לפעול מספר דקות בסיבובי סרק מבלי לאמץ את המנוע.

הקפדה על כמה כללים פשוטים תאפשר לכם לשמור על הרכב האהוב במצבו למשך שנים מבלי להוציא סכומים אדירים על תיקון נזקים שנוצרו כתוצאה מהזנחה ומחוסר תשומת לב למזג האוויר.

The post מדריך: כך תשמרו על רכב האספנות שלכם בחורף appeared first on TheCar.