חלקי חילוף מקוריים לרכב משווקים דרך מערכת השירות של יצרניות הרכב והם כמעט תמיד יותר יקרים – או הרבה יותר יקרים – מחלקים דומים או תחליפיים. יש מקרים שבהם חלקים מקוריים באמת יותר איכותיים, אבל לא תמיד הם מצדיקים את המחיר.

כאשר בוחרים אם להשתמש בחלק מקורי או תחליפי חשוב לדעת מי ייצר את החלק ומי מעניק לו אחריות, ואם הפרש המחיר בין האפשרויות השונות מצדיק בחירה כזאת או אחרת.

התשובה המלאה

לצורך תחזוקת רכב נדרשים שני סוגי חלקים: חלקי בלאי ושירות – למשל מסננים, צמיגים, מצתים, חגורות תזמון וכיוצ"ב, וחלפים לתיקון תקלות ותאונות, למשל מכלולים מכאניים או חלקי פח.

כל החלקים האלה מסופקים לצרכנים, בעלי הרכב, על-ידי יצרניות הרכב דרך רשתות השירות שלהן, אבל קבלו סוד שמור שכל היצרניות מעדיפות שלא תדעו: יצרניות הרכב עצמן מייצרות רק אחוז קטן מאוד מכלל החלקים שמותקנים במכונית.

כל יצרניות הרכב רוכשות את רוב החלקים שהן מתקינות ברכב מספקיות משנה שלהן, וכל ספקית משנה מתמחה ברכיבים ספציפיים. למשל – יצרנית רכב לא מייצרת מסנן שמן או חגורת תזמון, והיא גם לא מייצרת אטמים או שמשות. כדי למכור את החלקים האלה ללקוחות שלה היא מזמינה אותם אצל חברות שמייצרות אותם, ו"חותכת קופון" על הלקוחות ועל הספקיות.

חלק מיצרניות החלקים מוכרות את אותם רכיבים בדיוק באמצעות רשתות הפצה מקבילות – ובמקרים רבים אותם חלקים פשוט ארוזים באריזות אחרות אבל אין שום הבדל בינם לבין חלקים "מקוריים" שנמכרים במחיר גבוה יותר דרך רשת השירות הרשמית.

בנוסף – ישנם חלקים תואמים שמיוצרים על-ידי יצרניות חלקים מתחרות, ובתחום הזה יש לא מעט סוגי חלקים, רמות איכות ורמות מחיר. מצד אחד – יש למשל יצרניות של מכלולי בלימה (דיסקים ורפידות) שמציעות רמת איכות גבוהה בהרבה מזו שהותקנה במקור ברכב תמורת מחירים שקולים או אפילו נמוכים יותר.

מצד שני – יש רכיבים שיחסכו לכם שקלים בודדים אבל יכניסו אתכם לצרות צרורות מפני שהם מאיכות ממש ירודה – למשל מסנני שמן שרק נראים מבחוץ כמו "הדבר האמיתי".

כמו הרבה דברים בחיים גם כאן אין "פתרון בית ספר" ובגלל מחסור במידע קשה לצרכן הסופי לקבל תמונה מלאה אודות טיב החלקים והמקור שלהם – וכדי לבחור נכון צריך להשקיע זמן בחיפוש ובדיקות.

מה שחשוב לדעת זה שבהרבה מאוד מקרים תוכלו להשיג חלקים וחלפים מאיכות לא פחות טובה מן החלקים המקוריים, ולפעמים גם באיכות יותר טובה – תמורת מחירים משתלמים בהרבה.

יחד עם זאת – בשוק מסתובבים גם חלקים זולים שיחסכו לכם כמה לירות בזמן התיקון או הטיפול אבל בגלל איכות ירודה הם עלולים לגרום לנזקים יקרים.

לקריאה נוספת:

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

מתי כדאי להחליף צמיגים?

האם אפשר למלא דלק באוקטן 98 במקום אוקטן 95?

The post האם יש הבדלים בין חלקי חילוף מקוריים לרכב לבין תחליפיים? appeared first on TheCar.

נקר בצמיג ("פנצ'ר") נגרם ברוב המקרים בגלל חדירת עצם מתכתי חד לתוך הסוליה, ואת החור הזה אפשר לסתום ביעילות באמצעות הדבקת "פטריה" מתוך חלקו הפנימי של הצמיג.
אם החתך גדול, או שהפגיעה היא בקצה הסוליה או בדופן הצמיג – אי אפשר ומסוכן לתקן תקר כזה.

התשובה המלאה

אסור לתקן צמיג, והוא צריך להיפסל, אם עומק החריצים שבו קטן מ-3 מילימטרים או אם גילו מעל 10 שנים (ממועד הייצור), או אם התגלו בו סדקים, יובש, קרעים/חתכים, נפיחויות או נזק בדופן.

צמיגים למכוניות (להבדיל מצמיגי רכב עבודה ורכב כבד) מתקנים רק בתיקון קר באמצעות פטריה בלבד, ולאחר מכן יש לבצע איזון גלגל.

הגודל המרבי של חור שמותר לסתום באמצעות פטריה הוא 2 מילימטרים, ומותר לתקן רק תיקון אחד בכל שליש מהיקף הצמיג – בתנאי שהמרחק המינימלי בין שני תיקונים יהיה 11 סנטימטרים. אסור לתקן תקר בכתף הצמיג, בדופן שלו או בעקב הצמיג.

בכל מצב אחר – אפשר וכדאי לתקן צמיגים.

לקריאה נוספת:

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

מקבלת אחריות: יבואנית בלעדית חייבת לטפל ברכב מייבוא מקביל ואישי

The post איך יודעים אם אפשר לתקן תקר או שחייבים להחליף צמיג? appeared first on TheCar.

התשובה המלאה

עלויות הבעלות על רכב הכבדות ביותר הן הוצאות המימון ("מחיר הכסף"), ירידת ערך הרכב, ביטוחים ואגרות.

עלויות השימוש ברכב הכבדות ביותר הן דלק ואנרגיה, תחזוקה וטיפולים (ברכב שנוסע הרבה), חניה ואגרות שימוש.

למען הנוחות, אם מחיר של רכב חדש הוא 100 וירידת הערך שלו לינארית ועומדת על 15% בשנה (בפועל יש ירידת ערך גדולה יותר בתחילת הדרך ולצורך הדוגמה אין משמעות לאחוז המדויק של ירידת ערך) – אז בשלוש השנים הראשונות הוא יפסיד 38.58, אבל בשלוש השנים הבאות הוא יפסיד רק 23.7 מפני שתחילת ההפחתה היא על ערך נמוך יותר. בפועל – ירידת הערך על רכב חדש גבוהה עוד יותר ביחס לרכב משומש.

בכל מקרה – ההפרש הזה, כ-15 (שוב, המספרים לא רלוונטיים ונועדו להמחשה בלבד), מצטרף לעלות המימון, ובהנחה שעלות המימון ("מחיר הכסף") זהה, היא מוטלת במקרה של רכב חדש על "100" וברכב משומש רק על "61.4". להפרשים האלה יש להוסיף גם את העלות הגבוהה יותר של ביטוח של רכב חדש ועלות אגרות גבוהה יותר, ועד כאן כיסינו רק את עלות הבעלות.

העלויות המשתנות – עלויות שימוש – מושפעות מאוד מכמות הקילומטראז' שמבוצעת והנעלם הגדול הוא אם נדרש טיפול שגרתי יקר במיוחד כמו החלפת רצועת תזמון במנועים עם רצועה טבולה.

עד כאן השיקול הכלכלי, וכפי שהחישוב מדגים: קל להוכיח שעלות הבעלות והשימוש ברכב חדש גבוהה יותר מאשר ברכב משומש.

ה"עז", כאמור, היא במקרה שבו נתקלים בדגם או במכונית משומשת עם עלויות תחזוקה גבוהות במיוחד.

לקריאה נוספת:

האם כדאי לקנות רכב חדש לקראת סוף השנה או שעדיף להמתין לשנה החדשה?

מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש?

אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי?

The post כלכלית, האם משתלם יותר לקנות מכונית חדשה או משומשת? appeared first on TheCar.

אם קיימת נזילה ממערכת הקירור ורוצים להמשיך לנסוע כדי להגיע למוסך אפשר למלא מים רגילים במקום נוזל קירור. זה פחות או יותר המצב היחיד שבו כדאי למלא מים במערכת הקירור, ובכל מצב אחר חשוב להקפיד שימוש בנוזל קירור איכותי.

התשובה המלאה

מערכת הקירור ברכב סופחת חום מן המנוע ומונעת ממנו להתחמם לטמפרטורות שעלולות לגרום לנזק. במנועי בעירה משולבים מעברי נוזל סביב בלוק המנוע והצילינדרים וסביב ראש המנוע, ונוזל שעובר דרכם סופח חום ומוליך אותו אל מצנן ("רדיאטור") שבו הוא מקורר.

מים רגילים ("מי ברז") מכילים מינרלים ומשקעים שעלולים להצטבר בתוך מערכת הקירור של הרכב ולגרום לסתימות של מעברי נוזל, ולעומת זאת נוזל קירור מכיל כימיקלים שמסייעים לו לספוח חום בדרך יעילה יותר, לצמצם אפשרות למשקעים וסתימות ולמנוע חלודה ("קורוזיה"). הכימיקלים גם מעלים את נקודת הקיפאון של הנוזל, וזה חשוב בחורף.

בלית ברירה אפשר להשתמש במים למשך זמן קצר במקום נוזל קירור, אבל לאורך זמן זה עלול לגרום לנזקים ובכל מקרה פוגע ביעילות של מערכת הקירור.

אגב – נוזל הקירור מאוד רעיל ולכן חשוב להרחיק אותו מהישג ידיהם של ילדים.

לקריאה נוספת:

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

האם אפשר למלא דלק באוקטן 98 במקום אוקטן 95?

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

The post האם אפשר למלא מים רגילים במערכת הקירור במקום נוזל קירור? appeared first on TheCar.

תיבות אוטומטיות נחלקות לשלושה סוגים עיקריים: פלנטרי (או "קונבנצינלי") רובוטי (ואלה נחלקים לשני סוגים) או רציף. שלושת הסוגים האלה מוגדרים ברישיון רכב ישראלי כ"אוטומטי" – אבל אופי הפעולה שלהם שונה מאוד.

התשובה המלאה

הדרך הפשוטה והאמינה ביותר להתאים את מהירות הסיבוב של המנוע למהירות הסיבוב של הגלגלים היא על-ידי תיבת הילוכים ידנית עם מספר גלגלי שיניים ובורר הילוכים שמשלב את יחס ההעברה שהנהג בוחר. בעת השילוב של יחס העברה כזה או אחר נדרשת הפרדה זמנית של כוח המנוע מן התיבה, וזה מבוצע באמצעות מצמד ("קלאטש") שעליו לוחצים עם רגל שמאל.

רוב הנהגים בישראל מעדיפים שהעברת ההילוכים תבוצע עבורם באופן אוטומטי – ולצורך זה יש שלוש טכנולוגיות מובילות.

סוג התיבה שהופך יותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות הוא רובוטי, וקל לדמיין מה תיבה כזאת בעצם עושה אם חושבים על "רובוט" שמחליף את הפעולה הידנית של החלפת יחסי העברה.

בתיבות "רובוטיות" יש מספר קבוע של יחסי העברה – בדרך כלל בין 5 ל-7 – ומערכת אלקטרו-מכאנית שקובעת מה יחס ההעברה המתאים ביותר לתנאי הנהיגה ומחברת בין גלגלי השיניים שמתאימים ליחס הזה.

חשוב מאוד להתייחס אל תיבה רובוטית כאל "תיבה ידנית שמופעלת באופן אוטומטי" מפני שכמו בתיבה ידנית – גם בתיבה רובוטית יש מצמד (או מצמדים) והוא מנתק את כוח המנוע ברגע שבו משולב הילוך או כאשר הרכב נמצא בתנועה מאוד איטית.

תיבה רובוטית חד-מצמדית (עם מצמד בודד) היא הפשוטה ביותר והיא מאוד דומה לתיבה ידנית למעט העובדה שבחירת יחסי ההעברה והפרדת המצמד מבוצעים על-ידי רובוט. נהגים רבים – במיוחד מי שנהגו קודם ברכב עם תיבה אוטומטית קונבנציונלית – לא מרגישים בנוח ומתקשים להתרגל לאופן שבו הרובוט שולט בהפרדת המצמד ובבחירת ההילוכים, וזה אכן סוג פעולה שדורש נהיגה עדינה ומודעת וצריך להתרגל אליו.

תיבה רובוטית כפולת מצמדים היא תיבת ההילוכים היעילה ביותר מבחינת אובדן אנרגיה ולכן אפשר להשיג איתה את תצרוכת הדלק הטובה ביותר, ולמרות שהפעולה שלה יותר מעודנת מזו של תיבה רובוטית עם מצמד בודד – גם לנהיגה עם תיבה כזאת צריך להתרגל.

בתיבת מצמד כפול יש צד אחד שכולל את כל ההילוכים האי-זוגיים (1, 3, 5, 7) וצד אחד שכולל את ההילוכים הזוגיים (2,4,6) ולכל צד יש מצמד משלו. כאשר מתניעים את הרכב או כשהוא עומד מונע במקום שני המצמדים פתוחים, ובצד האי זוגי משולב כבר ההילוך הראשון.

עם תחילת נסיעה המחשב סוגר את המצמד הראשון ובצד השני של התיבה משולב ההילוך השני אבל המצמד שלו פתוח. ככל שמהירות הנסיעה עולה המחשב פותח את המצמד הראשון וסוגר את השני וכך משלב את ההילוך השני במקום את הראשון, ובמקביל עוברת התיבה מן ההילוך הראשון לשלישי, עדיין עם מצמד פתוח. תיבות רובוטיות עם מצמד כפול יכולות להעביר הילוכים מהר יותר וחלק יותר מנהג אנושי, ולהתאים טוב יותר את מהירות המנוע למהירות הנסיעה.

בשני הסוגים הנפוצים הנוספים של תיבות אוטומטיות אין מצמד במובן המקובל, ולכן הפעולה של תיבות כאלה חלקה ונעימה יותר. מצד שני – חלק מן האנרגיה אובד בתוך כדי פעולת התמסורת ולכן הן מבזבזות דלק ביחס לתיבות ידניות או רובוטיות.

בתיבה רציפה יש אינסוף יחסי העברה מפני שהתמסורת מבוצעת באמצעות רצועת מתכת שמעבירה את הכוח בין קונוס אחד לקונוס אחר – ויחס ההעברה נקבע בהתאם למיקום של הרצועה על חלקיהם הרחבים או הצרים של הקונוסים.

בתיבות כאלה מעלה מחשב ניהול המנוע את מהירות הסיבוב של המנוע לנקודה האופטימלית ומשנה את מהירות הנסיעה באמצעות תיבת ההילוכים. התחושה, בחלק ממצבי הנהיגה, היא כמו תאוצה עם תיבת הילוכים ידנית ומצמד מחליק.

תיבת הילוכים פלנטרית ("קונבנציונלית") היא הסוג הוותיק והנפוץ ביותר של תיבות הילוכים, יש בה יחסי העברה אבל הבחירה שלהם מבוצעת באמצעות מערכת מאוד מסובכת של מעברי שמן ושסתומים. חלק שנקרא ממיר מומנט אחראי על הפעולה החלקה והנינוחה של התיבה.

לקריאה נוספת:

גם חשמלית וגם ידנית: טויוטה מפתחת תיבת הילוכים ידנית לרכב חשמלי

ילדות בית ספר באוסטרליה לומדות תחזוקת רכב בסיסית

אפילו לא בצחוק: האם רנו מחזירה את פנסי החזית הצהובים?

The post מה ההבדלים בין תיבת הילוכים ידנית, רובוטית ואוטומטית? appeared first on TheCar.

התשובה המלאה

נורות אזהרה אדומות על לוח המכשירים מתריעות מפני תקלה חמורה כמו התחממות של המנוע, לחץ שמן נמוך, כשל של מערכת הבלמים או כל דבר שדורש תשומת לב מיידית ועצירה מהירה במקום בטוח.

לעולם אסור להתעלם מנורה אדומה שנדלקת, מפני שהמשך נסיעה עלול לגרום נזק חמור ויקר ואפילו לערב את הרכב במצבים תאונתיים. יש לגרור את הרכב למוסך ולא להמשיך בנסיעה.

נורות התרעה צהובות או כתומות מתריעות מפני בעיה שחשוב לטפל בה בהקדם אבל היא לא מסכנת את הנוסעים או את הרכב באופן מיידי. נורות כתומות מתריעות, למשל, מפני רמת טעינת חשמל נמוכה, תקלה במערכת שירות כמו דימום-והתנעה, רמות זיהום אוויר גבוהות, חיישן תקול או – במקרה יותר חמור – ירידת לחץ אוויר באחד הצמיגים.

אסור להתעלם מן ההתרעות האלה – חשוב להבין מהיכן הן נובעות ולתקן את הטעון תיקון – אבל אין צורך לעצור את הרכב ולגרור אותו למוסך – כמו במקרה של נורה אדומה.

נורות ירוקות וכחולות הן בדרך כלל אינפורמטיביות. נורות ירוקות מתארות שאורות הדרך או תאורת החניה דולקים, או שהאיתות פועל, ואילו תאורה כחולה מתארת שהאור הגבוה פועל ועלול לסנוור נהגים שנוסעים ממול.

לקריאה נוספת:

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

ריקול משמעותי ל-BYD אטו 3 ודולפין, וזה אירוע חשוב וחיובי

אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי?

The post מה המשמעות של צבעי נורות האזהרה בלוח המחוונים? appeared first on TheCar.

התשובה המלאה

קרינת השמש מחוללת נזקים קשים לחלקי פלסטיק ולחלקים צבועים, ואחת ההשפעות המזיקות שלה היא יצירת עכירות של עדשות פנסי החזית ברכב. ככל שהפנסים נעשים עכורים יותר כך נפגמת עוצמת התאורה שלהם, עד למצב שבו אין אפשרות לעבור בהצלחה את מבחן הרישוי השנתי לרכב.

ברוב המקרים אפשר להחזיר את המצב לאחור, ולו במעט, ושלב ראשון בשיקום של פנסי חזית הוא לנקות את העדשה שלהם באופן יסודי עם מים וסבון כדי להסיר לכלוך.

לאחר מכן מורחים על העדשה תרכובת ליטוש מיוחדת שאותה אפשר לרכוש בחנויות לאביזרי רכב, ואז מלטשים את החומר בעדינות באמצעות נייר לטש עדין במיוחד. קיימות ערכות שונות לשיקום פנסים וברוב המקרים הן מכילות את כל הרכיבים שנחוצים לצורך ביצוע המטלה.

אפשרות אחרת היא לבצע ליטוש מקצועי במכון לשטיפת רכב או במוסך, ובכל מקרה מאוד חשוב לסיים את העבודה עם מריחת חומר הגנה מפני קרינת UV כדי לעכב את המשך תהליך הפגיעה בעדשה.
במקרים קיצוניים – כאשר העדשה לוטשה כבר מספר פעמים או שהליטוש לא עוזר – אין מנוס אלא להחליף את הפנסים. במקרה כזה כדאי לבחון מחירי פנסים תחליפיים מול מחירי חלקים מקוריים.

לקריאה נוספת:

תיקון הטורבו במנוע יעלה לכם אלפי שקלים. כך תשמרו עליו ועל חשבון הבנק שלכם

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

מתי כדאי להחליף צמיגים?

The post מהי הדרך הנכונה ללטש ולחדש פנסי רכב? appeared first on TheCar.

ליבואן או יצרן רכב אסור להתנות את מתן הכיסויים של אחריות היצרן בכך שלקוח יטפל במוסכי הרשת שלהם – אבל מותר לו להתעלם מחובות האחריות אם הרכב לא טופל לפי הנחיות היצרן.

טיפול במוסכי רשת היבואן כמעט תמיד יהיה יקר יותר, אבל במוסכי הרשת יטפלו על חשבון היצרן בתקלות שמוסכים אחרים אפילו לא יודעים עליהן.

התשובה המלאה

טיפולים ותיקונים של רכב ברשתות השירות של יבואני הרכב יקרים מאותם טיפולים ותיקונים במוסכים אשר מורשים רק על-ידי משרד התחבורה, וזאת סיבה מספיק טובה לטפל במוסך מקצועי ואמין גם אם הוא לא נושא את הסמל של היבואן.

החוק בישראל אוסר על יבואן רכב להתנער מתיקונים במסגרת אחריות היצרן ברכב שלא טופל ברשת השירות שלו – אבל זה לא אומר שאין יבואנים שעוברים מידי פעם על החוק.

אבל לפני שמדברים על חוקים ועל תקנות צריך לומר משהו מאוד חשוב על תחזוקה שוטפת של כלי רכב. לא מעט בעלי רכב "מפספסים" – בין אם בטעות או ביודעין – את מועדי הטיפול שקבועים בשגרת התחזוקה של יצרניות הרכב, ובמקום להכניס את הרכב למוסך בכל שנה, או בכל קילומטראז' שנקבע – הם "מדלגים" על טיפולים או דוחים אותם במספר חודשים או באלפי קילומטרים.

באופן הפוך מן ההיגיון של לא מעט אנשים – כלי רכב חדישים עלולים להיות יותר רגישים לשגרת התחזוקה שלהם מאשר כלי רכב ישנים יותר – וזה נכון שבעתיים כאשר מדובר במנועים קטני נפח ומוגדשי טורבו. בכלי רכב כאלה כדאי להיות יותר צדיקים מן האפיפיור ולא רק שלא לאחר את הטיפול אלא אפילו להקדים אותו. לא להחליף שמן כל 20,000 או 30,000 קילומטרים – כפי שמוגדר על-ידי חלק מן היצרנים, אלא להקדים את זה ל-10,000 או 15,000 ובדגמים ספציפיים אפילו ל-5,000 קילומטרים. הסיבה: רגישות של מנוע לשמן מלוכלך או ירידת מפלס שמן עלולה להתדרדר להרס מוחלט של המנוע ונזק של עשרות אלפי שקלים.

במילים פשוטות: כל בעל רכב צריך להכיר את שגרת התחזוקה של הרכב שלו ולהקפיד עליה כדי שלא להיקלע לצרות יקרות – ולא משנה אם מבצעים את הטיפול במוסך מורשה יבואן או מורשה משרד התחבורה.

לפחות אחת לכמה שנים כדאי מאוד להכניס את הרכב למוסך מורשה יבואן לצורך טיפול שוטף "קטן", ובאותה הזדמנות לבדוק בעת קליטת הרכב אם יצרנית הרכב פרסמה לגבי אותו דגם "עלוני שירות" (TSB) אשר מנחים את רשת השירות לבצע תיקונים שונים על חשבון היצרן.

מוסכים שאינם מוסכי רשת לא מקבלים את ההנחיות האלה וגם אם הם מודעים להם הם לא יבצעו את התיקונים על חשבונם, אלא במקרה הטוב על חשבון בעל הרכב. זאת הסיבה שכדאי להיות בקשר גם עם רשת השירות של היבואן.

לקריאה נוספת:

האם יבואנית טויוטה פוגעת ביבוא מקביל על-ידי אי-כיבוד אחריות יצרן?

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

מקבלת אחריות: יבואנית בלעדית חייבת לטפל ברכב מייבוא מקביל ואישי

The post רכשתי רכב חדש. האם חייבים לבצע טיפולים רק במוסכי היבואן? appeared first on TheCar.

כן, במכוניות רבות אפשר וכדאי להשבית את פונקציית Start-Stop בין אם באמצעות כפתור או דרך הגדרות במסך הרכב. בחלק מן הדגמים חייבים לחזור פעולת הניטרול לאחר כל התנעה של המנוע, אבל תמיד כדאי לעשות את זה

התשובה המלאה

מערכות "דומם-והתנע" (Start-Stop) נועדו לחסוך דלק, ובעיקר זיהום אוויר, על-ידי כיבוי של המנוע כאשר המכונית עומדת – למשל ברמזור או בחניה, והתנעה מהירה של המנוע לקראת תנועה.

המערכת מדוממת את המנוע באופן עצמאי ומתניעה אותו מחדש ברגע שבו הנהג עוזב את דוושת הבלמים, אבל כדי שכל הפלא הזה יתרחש נדרשת מערכת לא פשוטה ולא זולה לתחזוקה.

ראשית לכל – והכי כואב בכיס – כאשר מערכות דומם-והתנע מכבות את המנוע עדיין נדרשת אספקת חשמל לרכב ולתא הנוסעים – למשל כדי להשאיר את התאורה החיצונית פועלת, את מערכת המולטימדיה, את מיזוג האוויר שמקרר או מחמם את תא הנוסעים ואת כל צרכני החשמל האחרים. בחלק מן המכוניות מופעלת משאבת שמן חשמלית כדי שהמנוע לא יינזק בזמן הכיבוי, וכדי לפרנס את כל צרכני החשמל האלה נדרש מצבר 12 וולט עם קיבולת גבוהה וכושר לטעינה ופריקה מהירה. המצברים האלה הרבה יותר יקרים ממצברי רכב רגילים.

בנוסף – במנועים מוגדשי טורבו עלול הכיבוי התכוף של המנוע לפגוע בשימון ובקירור וזה לא מוסיף חיים לאף מערכת שזקוקה לשימון.

בדגמים רבים אפשר לנטרל את מערכת ההדממה באמצעות כפתור או מתג שממוקמים על לוח המחוונים או על הקונסולה שלצד הנהג, או על-ידי תפריט הגדרות הרכב על מסך מערכת המידע והבידור של הרכב.
בדגמים מסוימים נדרש לחזור על פעולת הביטול בכל פעם מחדש לאחר התנעה של הרכב, וישנם דגמים שבהם אי אפשר לבטל את המערכת.

כמעט בכל המכוניות אפשר לבטל את המערכת באמצעות תוכנה מתאימה – אבל חשוב לשים לב שזה עלול לפגוע באחריות היצרן.

לקריאה נוספת:

מערכת "עצור והתנע" הורסת לכם את המנוע ברכב. כבו אותה

תיקון הטורבו במנוע יעלה לכם אלפי שקלים. כך תשמרו עליו ועל חשבון הבנק שלכם

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

The post האם אפשר וכדאי להשבית את פונקציית Start+Stop ברכב, וכיצד לעשות זאת? appeared first on TheCar.

קשה לתדלק סולר אל מיכל הדלק של כלי רכב עם מנוע בנזין וזאת מפני שמותקן בה פתח תדלוק בקוטר קטן יותר מן הקוטר של פיית התדלוק של משאבת הסולר.

גם אם תנסו לעשות את זה – פיית המשאבה פשוט לא תיכנס.

למרבה הצער – אף אחד עדיין לא מצא פתרון פשוט כדי למנוע את הטעות ההפוכה, ומי שרגיל לתדלק בבנזין עלול לטעות טעות יקרה ולתדלק כך גם כלי רכב שמונעים עם מנועי דיזל. טעות כזאת עלולה לגרום לנזקים ואם גיליתם אותה בזמן חשוב לפעול במהירות: ראשית לכל – אל תפעילו את המנוע. הזמינו גרר וגררו את הרכב אל מוסך מורשה שבו ינקזו את כל הבנזין והסולר שבמיכל הדלק ויבדקו אם נכנס בנזין אל מערכת הדלק של הרכב, או למנוע עצמו.

התשובה המלאה

במצב כזה הכי חשוב והכי דחוף זה פשוט לא להתניע את המנוע – כדי שלא יישאב בנזין לתוך מערכת הדלק.

בשונה ממנוע בנזין – מערכת דלק של מנוע דיזל – וגם המנוע עצמו – זקוקים לתכונות השימון של הסולר לצורך פעולה תקינה.

בנוסף, גם שיטת ההצתה של הדלק שונה: מנוע בנזין מצית דלק באמצעות מצת ("פלאג") בעוד שמנוע דיזל מצית סולר באמצעות לחץ וחום.

אם מערכת הדלק מקבלת בנזין במקום סולר המנוע לא יוכל להצית את הבנזין בתזמון מתאים (הבנזין יוצת מהר מידי), ועלולה להתרחש הצתה מוקדמת שתגרום לסדקים ולשברים בחלקים פנימיים של המנוע.
בנוסף, מחסור בשימון עלול לגורם נזק למזרקי הדלק, למשאבת הסולר ולרכיבים נוספים.

אם נכנסה כמות קטנה מאוד של בנזין למיכל הסולר כנראה שלא ייגרם נזק, אבל אם הוכנסו בטעות כמה ליטרים – הפעולה הטובה ביותר תהיה לרוקן את כל מיכל הדלק, ובמידת הצורך לבצע ניקוי של מערכת הדלק על-ידי איש מקצוע.

לקריאה נוספת: 

מתי כדאי להחליף צמיגים?

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

The post תדלקתי את המכונית בבנזין במקום בסולר. מה לעשות? appeared first on TheCar.

כאשר מקפידים על תחזוקה ומרווחי טיפולים בהתאם להוראות יצרן הרכב אין שום בעיה. אם הרכב עומד וצובר אבק ולכלוך – יש מספר פעולות שחשוב לבצע.

התשובה המלאה:

מכונית שמתוחזקת באופן סביר יכולה להחזיק עשרות שנים בלי שום בעיה – גם כאשר נעשה בה שימוש רב וגם אם היא כמעט לא נוסעת.
חשוב להתאים את תחזוקת הרכב לאופן השימוש, ולצורך זה יש לדעת מה הנזק האפשרי לכל מערכת ולתחזק אותה נכון.

השאלה שנשאלת כאן היא אם מכונית שנוסעת מעט, נאמר 1,200 קילומטרים בשנה כלומר 100 קילומטרים בכל חודש – נפגעת בגלל שימוש מועט. התשובה היא שכל אחת ממערכות הרכב מושפעת אחרת משימוש מזערי, לכן נעבור על כל מערכת בפני עצמה.

ככלל, חלקי גומי נוטים להתייבש כאשר לא מופעל עליהם לחץ (או אם מופעל לחץ אחיד ויחיד), חלקי מתכת חשופים עלולים להחליד, נוזלים עלולים לצבור משקעים, מסננים עלולים להיסתם, והמצבר נפרק. בנוסף, צבע הרכב עלול להיפגם אם חונים במיקום לא טוב.

מנוע

למנוע תקין לא משנה אם לא מפעילים אותו אבל בעיות עלולות להיגרם במערכות העזר של המנוע. הנזק היחיד למנוע עצמו יכול להיות כתוצאה ממשקעים בשמן שנצברים בעוקה או במעברי שמן – אבל אם מקפידים להחליף שמן ומסנן אחת לשנה לא צריכה להיות בעיה.

חלקי גומי שעלולים להיסדק או להפוך פריכים כתוצאה מחוסר שימוש הם חגורת האביזרים וצינורות – בעיקר של מערכת הקירור. לא תמיד יש גישה נוחה אל כל הצינורות אבל במידת האפשר כדאי לנקות אותם מאבק אחת לשנה עם חומר סיליקוני ייעודי ולא עם דטרגנט מייבש.

באותה הזדמנות צריך לשים לב לאפשרות שחרקים, זוחלים או מכרסמים השתכנו בתוך תא המנוע. אם יש כאלה צריך לסלק אותם משם.

צמיגים ומצבר

הצמיגים והמצבר ניזוקים מחוסר שימוש לא פחות – ולפעמים גם יותר – מאשר כשהם בשימוש. הגומי של הצמיגים צריך "לעבוד", ואם הרכב עומד למשך שבועות ארוכים באותה נקודה נוצר לחץ רב מידי על חלקים ספציפיים. זה עלול לגרום לסדקים בגומי, קרע של רצועות וסיבים בתוך הצמיג ובלאי מהיר.

הפתרון: הקפדה על ניפוח ללחץ אוויר גבוה בהתאם להנחיות היצרן, והזזה של הרכב כל כמה ימים אפילו למרחק של עשרות סנטימטרים או מטרים בודדים, אפשר אפילו בדחיפה.

גם כאשר מערכת החשמל ברכב תקינה קיימת זליגת חשמל מינימלית (במיוחד בכלי רכב שבהם מותקנות מערכות איתור וכיוצ"ב) – על אחת כמה וכמה אם המערכת לא תקינה. כאשר מצבר נפרק לגמרי אי אפשר להניע את הרכב ובנוסף גם נגרם נזק למצבר עצמו.

לא כדאי להתניע את המנוע לכמה דקות רק כדי לטעון את המצבר מפני שבמקרים רבים מערכת החשמל לא תצליח לטעון בחזרה אפילו את כמות האנרגיה שנדרשה לצורך ההתנעה.
כן כדאי לתכנן מראש משימות מתאימות ולצאת לנסיעה של כ-15-20 דקות כדי לטעון את המצבר. לא לתכנן נסיעות שבהן יש לכבות את הרכב ולהתניע מחדש, אחרת מה הפואנטה?

חלקי מרכב

חשיפה ממושכת לשמש ולאבק לא מועילה לצבע של הרכב, וחניה מתחת לעצים שמשירים פירות דביקים או כאלה שמשכנים ציפורים תגרום להצטברות של חומרים מזיקים על הצבע. לא טוב.

ככלל עדיף לחנות בחניה מקורה ובוודאי לא מתחת לעצים או עמודי חשמל ותאורה, וגם לא באזורים חשופים לרוחות, מלח ים או אבק.

כדאי לכסות את הרכב בכיסוי ייעודי ולאבטח את הכיסוי לרכב כדי שהוא לא יתעופף ממנו.

חלקי פנים

חלקי פלסטיק של הדאשבורד והקונסולה המרכזית, מסכים, משטחי דיפון וריפודים, וגם מתגים ומנופים – ניזוקים כתוצאה מחשיפה לשמש ישירה, ובמיוחד כאשר חונים במקום אחד והשמש חורכת אותם באותו נתיב יום אחר יום.
אפשר להניח בתוך הרכב צלון קדמי ולפעמים גם אחורי, אפשר לכסות את חלקי הפנים עם סדין או מגבת ואפשר לכסות את הרכב כולו עם כיסוי.

לקריאה נוספת:

מתי כדאי להחליף צמיגים?

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו? appeared first on TheCar.

כן, צריך לקחת את זה בחשבון, אבל עוד יותר חשוב לשים לב שלא כל המערכות חשובות באותה מידה. בנוסף – לחלק מן המערכות יש חסרונות משמעותיים ויקרים שצריך להישמר מפניהם.

התשובה המלאה:

כמעט כל המכוניות החדשות שנמכרו בארץ בשנים האחרונות מצוידות במערכות סיוע לנהיגה (ADAS) אשר מאפשרות לצמצם את הסיכוי לתאונה, ומאוד מפתה לומר שצריך להעדיף מכוניות שמצוידות בכמה שיותר מערכות (או פונקציות) על פני מכוניות שלא מצוידות בהן.

אלא שהמציאות הרבה יותר מורכבת, לכן לא נכון להמליץ באופן חד משמעי וקטגורי על מערכות סיוע לנהג. עדיף להכיר את היתרונות ואת החסרונות ורק לאחר מכן לגבש החלטה.

יתרונות

כאשר מערכות סיוע לנהיגה מתפקדות טוב – וזה אף פעם לא קורה ב-100% – הן יכולות לעצור את הרכב כדי להימנע מתאונה ולכל הפחות להאט אותו כדי להפחית את עוצמת התאונה. מערכות סיוע יכולות למנוע סטייה מנתיב הנסיעה כאשר נהג נרדם או מאבד ריכוז, וחלקן יכולות להתריע ואף למנוע מעבר לנתיב נסיעה שנוסע בו רכב אחר או לעצור רכב שנוסע אחורה אם עובר שם ילד ועוד ועוד.

ככלל – מערכות סיוע לנהיגה עוזרות מפני שהן תמיד שם ואף פעם לא מתעייפות, בזמן שנהגים כן מתעייפים ומאבדים ריכוז.

חסרונות

החיסרון הבסיסי של מערכות סיוע לנהיגה הוא שהן לא מסוגלות לתפקד בכל מצבי הנהיגה ולא יכולות להחליף את הנהג או לכפות על אובדן הערנות שלו. אלא שנהגים – גם במודע וגם באופן לא מודע – מסתמכים על המערכות האלה ומרשים לעצמם לעשות דברים שהם לא היו עושים ברכב שאין בו מערכות כאלה.

למשל, נהגים מרשים לעצמם להשתמש בטלפון נייד מפני שהם מרגישים (בטעות!) שיש מי ששומר עליהם וימנע מהם להיקלע לתאונה.

התופעה הזאת מוכרת למדע ונקראת Moral hazard – והמשמעות המעשית שלה היא שאדם מוכן להגביר את רמת הסיכון שלו כשהוא מרגיש מוגן. לדוגמא – אם תעמדו על מרפסת של קומה 20 ואין לה מעקה כנראה שלא תעמדו ליד הקצה שלה. אבל אם יש למרפסת הזאת מעקה כנראה שתתקרבו אליו ואף תניחו עליו את הידיים או אפילו כוס קפה.

עלויות

מערכות סיוע לנהיגה מוסיפות רמת מורכבות גבוהה לרכב וחלקן גם מתקלקלות. כאשר זה קורה לאחר תקופת האחריות – כפי שלמדו על בשרם מאות בעלי דגמים שונים של מיצובישי בישראל – התיקון שלהן עלול לעלות הרבה אלפי שקלים.

בנוסף – חלק מן החיישנים של מערכות הסיוע לנהיגה, למשל חיישן רדאר, מותקנים בקדמת הרכב, ובמקרה של תאונה זה עלול להזניק את גובה הנזק באלפי ואף עשרות אלפי שקלים.

מצד שני – חלק מחברות הביטוח מעניקות הנחות בעת ביטוח כלי רכב שמותקנות בהם מערכות בטיחות.

בשורה תחתונה

– יש נהגים ונהגות שתמיד ינהגו כשהם מרוכזים וכנראה שלעולם לא יגיעו למצבים שבהם מערכות הסיוע לנהיגה מתערבות או מתריעות. עבור נהגים ונהגות כאלה מערכות סיוע לנהיגה משפרות עוד יותר את הבטיחות.

נהגים אחרים, שיעסיקו את עצמם בדברים שלא קשורים בנהיגה ויסתמכו על "מערכות הבטיחות" –  מגבירים את רמת הסיכון לתאונה והסטטיסטיקות מוכיחות ששיעור המעורבות שלהם בתאונות עולה במקום לרדת.

לקריאה נוספת:

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

האם חנייה בחוץ לאורך שעות רבות יכולה להזיק לצבע של הרכב?

החל מאיזה מודל צריך אישור בלמים לטסט?

The post מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש? appeared first on TheCar.

צמיגים מתבלים כתוצאה של קילומטראז' נסיעה ארוך אבל גם בגלל משך הזמן שחלף מאז שהם יוצרו. צריך להחליף צמיגים בהתאם לשני הנתונים האלה ולאיכות הצמיג.

התשובה המלאה:

אי אפשר להפריז בחשיבות של צמיגים טובים ותקינים לבטיחות ולקשר של הרכב עם הכביש, אבל מדובר גם בהוצאה לא זולה: מחיר ממוצע של צמיג חדש לרכב נע בין 250 ל-1,500 שקלים – בהתאם למידות ולאופי הצמיג. באופן טבעי, ככל שהצמיגים שורדים לאורך זמן רב יותר כך מצטמצמת לאורך זמן ההוצאה הכוללת על צמיגים.

בלאי של צמיגים תלוי ראשית לכל בסוג הצמיג – ישנם צמיגים שמתוכננים להעדיף רמת אחיזה גבוהה על פני אורך חיים, ואחרים מתוכננים להעדיף חיסכון בדלק או להשיג רמות רעש נמוכות.

אופי השימוש משפיע מאוד על אורך החיים של צמיגים – נסיעות ארוכות על כבישים מהירים פחות מזיקות לצמיגים מאשר נסיעה על דרכי עפר, כבישים משובשים וטיפוס על מדרכות.

צמיגים איכותיים אמורים לשרוד בשימוש סביר בין 70,000 ל-160,000 קילומטרים, ולמרות שאף משווק או מתקין צמיגים לא יתנדב לספק לכם את המידע הזה – אפשר לדעת מראש מה אורך החיים הצפוי של צמיג.

בתוך הרבה מאוד סימנים שמוטבעים על צידי הצמיג כדאי לחפש נתון שנקרא "בלאי סוליה", או " Treadwear": מדד זה – שהוצג לראשונה על-ידי מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, נע בין 100 ל-1,000, וככל שהמספר שמצוין על צמיג גבוה יותר כך הוא צפוי לשרוד לאורך קילומטראז' רב יותר.

חשוב לדעת שלא מדובר במדע מדויק ואופי הנהיגה ישפיע על התוצאה הסופית יותר מאשר המספר לכשעצמו, אבל בהשוואה בין שני צמיגים (שבה אסור להתעלם גם מן התכונות האחרות כמו עומס, מהירות ואחיזה) – צמיג עם מספר Treadwear גבוה יותר ישרוד קילומטראז' רב יותר באותם תנאים.

אז מתי צריך להחליף צמיגים?

יצרניות הצמיגים והצמיגאים ממליצים לבדוק את עומק החריצים או פשוט להחליף צמיגים כל 3-4 שנים, אבל לתוך ההמלצה הזאת מתערבבים שיקולים מסחריים. על רוב הצמיגים האיכותיים מוטבע סימן שחיקה (TWI) – שכאשר מגיעים אליו לא נותר מספיק "בשר" בסוליה, וחשוב לבדוק גם את מועד הייצור של הצמיג (אגב – כדאי לעשות את זה גם בעת התקנת צמיג חדש).

מועד הייצור מוטבע על כל צמיג כמספר בן 4 ספרות: השתיים השמאליות מתארות את שבוע הייצור (01 הוא שבוע הייצור הראשון של השנה, כלומר מה-1 בינואר), ושתי הספרות הנוספות מתארות את שנת הייצור, למשל 25 עבור שנת 2025.

איך לשמור על הצמיגים?

אפשר להגיע כמה שיותר קרוב לאורך החיים המרבי של צמיגים באמצעות כמה פעולות פשוטות והימנעות מפעולות אחרות.

ראשית, אחת לחודש לכל היותר (רצוי כל שבועיים) חשוב לבדוק את לחצי הניפוח בצמיגים ולהקפיד שיהיו תואמים להנחיות יצרנית הרכב. נהיגה עם צמיגים שמנופחים בלחץ אוויר נמוך או גבוה מידי מגבירה משמעותית את הבלאי שלהם ומגדילה את הסיכון לפיצוץ צמיג.

כאשר מנפחים ארבעה צמיגים צריך לצפות לתוספת לחץ דומה בכולם, למשל 2-3 Psi. אם אחד הצמיגים דורש תוספת אוויר גדולה מן האחרים סביר להניח שיש בו תקר קטן – וחשוב לתקן אותו כל עוד שהוא קטן כדי להימנע מן הצורך להחליף צמיג.

חשוב להימנע מתאוצות מיותרות, במיוחד ממצב עמידה, מבלימות חריפות ומפניות חדות – שלוש פעולות הנהיגה האלה שוחקות את הסוליה באופן מיוחד.

כדאי לבצע רוטציה של צמיגים לפי הנחיות היצרן – למשל להעביר צמיגים קדמיים אחורה ולהיפך – ולעשות את זה אחת ל-7,000 עד 15,000 קילומטרים. רוטציה תאריך את אורך החיים של הצמיגים, ואם מבצעים את זה אחת לשנה או שנתיים בצמיגיה אפשר לשלב באותה הזדמנות גם איזון צמיגים.

לקריאה נוספת:

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post מתי כדאי להחליף צמיגים? appeared first on TheCar.

בשום מקרה אסור לנסוע עם נורת התרעה אדומה דולקת – אבל מאוד חשוב לעצור בצד במקום בטוח כדי לא להיקלע לתאונה או לגרום לתאונה.

התשובה המלאה:

נורות התרעה ברכב נחלקות לנורות אדומות וצהובות, ואסור לזלזל באף אחת מן ההתרעות האלה. ההבדל בין שני סוגי ההתרעות הוא שנורה אדומה מחייבת עצירה מיידית – במקום בטוח כמובן, ונורה צהובה מאפשרת נסיעה בטוחה למוסך או לנקודת שירות.

שתיים מבין נורות ההתרעה האדומות החשובות ביותר הן נורת חום מנוע ונורת לחץ שמן. בשני המקרים חשוב לעצור במקום בטוח ולכבות את המנוע – אחרת עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך.

נורת חום מנוע נדלקת כאשר הטמפרטורה עוברת רף שנקבע על-ידי היצרן. זה יכול לקרות לאחר שנגרם כשל במשאבת נוזל הקירור או נזילת נוזל קירור בגלל שבר או קרע באחד מרכיבי מערכת הקירור (למשל שבר של תרמוסטט, קרע בצינור, חור במיכל העיבוי וכיוצא באלה).

כאשר מערכת הקירור לא מקררת את המנוע נגרמים עיוותים של חלקי מתכת שונים. במקרה קל עלול להיפרץ אטם ראש אבל במקרים חמורים יותר נגרמים עיוות של שסתומים, ראש המנוע, בוכנות, טלטלים, גל ארכובה וכיוצ"ב – והמנוע עלול להיתפס.

במקרה כזה נדרשים שיפוץ יסודי או החלפה של המנוע, וזה עסק יקר. במילים הכי פשוטות: אסור לנסוע עם נורה אדומה דולקת – חשוב להגיע עם הרכב למקום שבו אפשר לעצור באופן בטוח – ולדומם את המנוע.

לקריאה נוספת:

מתי כדאי להחליף צמיגים?

לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת? appeared first on TheCar.

אישור בלמים למבחן הרישוי השנתי לרכב ("טסט") נדרש לכל רכב שגילו מעל 15 שנים (החל בשנה ה-16).

התשובה המלאה:

אפשר להתווכח אם הנוהל של משרד התחבורה נועד לשפר את הבטיחות או את מצב חשבון הבנק של אי אילו מוסכים, אבל כל עוד שזה הנוהל צריך לחיות איתו ולהיזהר מרמאים. ונסביר.

כל רכב שגילו מעל 15 שנים נדרש להציג במעמד מבחן הרישוי "אישור בלמים" שניתן במהלך שלושת החודשים האחרונים לפני הטסט על-ידי מוסך שמתמחה במערכות בלימה. האבסורד הוא שבמהלך הטסט עצמו נבדקים ביצועי הבלימה של הרכב ואם זאת בדיקה מהימנה הרי שהיא הייתה אמורה לפסול רכב עם בלמים שאינם תקינים. אבל אלה נפלאות משרד התחבורה שלנו וזה מה יש.

בכל מקרה, בישראל ישנם רק כ-42 מוסכים שמורשים לבדוק את הבלמים ברכב ולהנפיק אישור תקינות בלמים, ולכן בתקופה שלפני מועד הטסט כדאי למצוא מוסך מתאים ולבקר בו.

הבדיקה עצמה עולה בין 150 ל-350 שקלים, ואפשר לברר את התעריף טלפונית מבעוד מועד.

צריך לשים לב שישנם גורמים שונים שאורבים לבעלי רכב ישן ומנסים לקנות אותו בנזיד עדשים, כלומר תמורת כמה גרושים. במקרים רבים מסתתרים הסוחרים האלה מאחורי נותני שירותים כמו מי שמנפיקים אישורי בלמים או שהם מתחזים לנותני שירות כאלה.

אחרי הכל, לא רבים ימהרו לשלם 1,000 שקלים לתיקון בלמים במכונית שעולה 5,000 שקלים או אפילו 10,000.

אם לא היו לכם בעיות בבלמים ופתאום נולד תיקון יקר – כדאי לחשוד ולגשת למוסך מכונאות שאתם סומכים עליו כדי לבדוק את הסיפור קצת יותר לעומק.

בכל מקרה – אם רפידות הבלמים או הדיסקיות שחוקות – כדאי להחליף אותן מבעוד מועד במוסך מכונאות רגיל במהלך טיפול שנתי. כדאי לעשות את זה לפני שמגיעים לבדיקת בלמים, ועוד קודם לכן כדאי לבצע בירור טלפוני ולמצוא את החלפים המתאימים ביותר במחיר הנוח ביותר.

לקריאה נוספת:

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

האם חנייה בחוץ לאורך שעות רבות יכולה להזיק לצבע של הרכב?

The post החל מאיזה מודל צריך אישור בלמים לטסט? appeared first on TheCar.

הבעיה היא יותר של המוכר מאשר של הקונה. אם בדקת את הרכב והוא עונה לציפיות שלך – זאת יכולה להיות עסקה טובה.

התשובה המלאה:

כדי להבין אם כדאי או לא כדאי לקנות רכב משומש שנרכש במקור בעסקת "0 קילומטר" אפשר להשוות את המצב לאותה מכונית שנרכשה מיבואן סדיר בעסקה רגילה. במילים אחרות – בשני המקרים יוצאים מנקודת הנחה שכל שאר הפרמטרים זהים: רמת האבזור של הדגם, היסטוריית הטיפולים ברכב, הוא לא היה מעורב בתאונות או מקרי ביטוח, מספר הבעלויות הקודמות זהה והקילומטראז' זהה.

עסקת "0 ק"מ" היא בעצם "צינור להלבנת מכוניות" שמאפשר ליבואני רכב להעניק הנחות על עודפי מלאי בלי לפגוע במחיר המחירון שלהם.

לדוגמה, מחיר המחירון הוא 180,000 שקלים והיבואן רוצה למכור כמה עשרות מכוניות ב-140,000 רק כדי להיפטר מסחורה. אם הוא יוריד את מחיר המחירון הרשמי ל-140,000 הוא יצטרך לתת את אותו מחיר לכולם, גם למי שמוכנים לשלם לו 180,000.

במקום זה הוא מוכר ב-140,000 לחברת ליסינג שמוכרת ללקוח פרטי ב-160,000 בלי שנעשה כל שימוש ברכב – אבל ברישום הרישוי של הרכב נוספה בעלות קודמת.

כאשר הרכב יוצא למכירה כמשומש המוכר מנסה לספר לקונה שבעצם זאת בעלות ראשונה, ומבחינה עניינית הוא צודק כי באמת לא נעשה לפניו שימוש ברכב. ובכל זאת, בהשוואה לרכב זהה מבעלות פרטית מדובר במוצר "מוכתם" שגם נקנה במחיר מוזל עם רישום של בעלות נוספת.

מכאן הכל נתון למשא ומתן בין המוכר לקונה. אם המוכר יגלגל הלאה חלק מן ההנחה שקיבל במקור או את כולה – זאת יכולה להיות עסקה טובה. אם המוכר יתעקש לקבל מחיר של בעלות ראשונה – אין סיבה שלא לקנות מכונית אחרת שבאמת מגיעה מבעלות פרטית ראשונה.

שורה תחתונה: היתרון ברכישת רכב משומש מ-0 ק"מ הוא רק המחיר, בהנחה שכל שאר הפרמטרים זהים.

לקריאה נוספת:

האם כדאי לקנות רכב חדש לקראת סוף השנה או שעדיף להמתין לשנה החדשה?

מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש?

The post אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי? appeared first on TheCar.

עד גבול מסוים זה מצב נורמלי אבל ליתר ביטחון חשוב לוודא שמערכת הקירור תקינה.

התשובה המלאה:

כאשר המנוע פועל גם מערכת הקירור שלו פועלת ומזרימה נוזל קירור דרך הרדיאטור. כאשר מכבים את המנוע נעצרת משאבת המים והמאוורר נכבה אבל המנוע עדיין חם – אבל כעת כבר אין מה שיקרר אותו.

בחלק מן המכוניות, בעיקר בדגמים ישנים יותר, אפשר לראות את מד החום מטפס לאחר כיבוי המנוע – מעט או הרבה, ולאחר מכן צונח בחזרה.

במכוניות חדשות יותר מחשב ניהול המנוע מזהה אם המנוע חם, והוא מפעיל את המאוורר ואת משאבת המים החשמלית למשך כמה דקות נוספות עד שהמנוע מתקרר.

למרות האמור כאן – כאשר מדובר בתופעה חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן ברכב ספציפי צריך להניח שקיימת תקלה ולבדוק לעומק את הנושא כדי שלא להרוס את המנוע.

כדי לשלול אפשרות לתקלה במערכת הקירור צריך לוודא שמפלס נוזל הקירור לא נמוך מידי, שהתרמוסטט תקין והמאוורר פועל כסדרו, שאין דליפת נוזל קירור, ושמשאבת המים תקינה.

התחממות מנוע יכולה להיגרם גם בגלל סתימה או כשל של הרדיאטור או סתימה באחד ממעברי נוזל הקירור, אטם ראש שסיים את חייו או חיישן טמפרטורה פגום. נזק למנוע בעקבות התחממות עלול להיות קריטי ויקר מאוד.

לקריאה נוספת:

מתי כדאי להחליף צמיגים?

האם מותר לנסוע עם נורת חום מנוע דולקת?

האם אפשר למלא דלק 98 במקום 95?

The post לאחר שאני מכבה את המנוע מד החום מזנק. למה זה קורה? appeared first on TheCar.

ההחלטה תלויה בדגם ספציפי ובמחיר הסופי שלו: לפעמים יותר משתלם ליהנות ממבצע סוף שנה, אבל תמיד חייבים לבדוק את מועד הייצור של הרכב, וזה הרבה יותר חשוב ממועד העליה שלו על הכביש בישראל.

במילים אחרות – פחות חשוב מתי הרכב יעלה לכביש והרבה יותר חשוב לדעת מראש אם קניתם רכב "חדש חדש" או "חדש ישן".

התשובה המלאה:

בישראל אין "שנת דגם", וכל מכונית מסווגת לפי מועד העלייה שלה לכביש. מכונית שעלתה בינואר או ביולי או בדצמבר נחשבת לכזאת שנרשמה באותה שנה, והמשמעות היחידה להבדל בין התאריכים קשורה לערך שלה במחירון המשומשות.

במחירון קיימת התייחסות למועד העלייה לכביש באמצעות קביעת ההפרש שצריך להוסיף או להפחית מן המחיר – לכן לא ממש משנה אם הרכב שלכם נרשם בתחילת, אמצע או סוף השנה.

טעות נפוצה של רוכשי רכב חדש היא לשים לב רק למועד העלייה לכביש ולהעדיף שזה יהיה "בשנה החדשה" – אבל לפספס לגמרי את מה שבאמת חשוב: מועד הייצור של הרכב, והדור של הדגם שהם קונים. הסיבה לטעות הנפוצה ולערפול הזה הם נהלים שהכתיב משרד התחבורה, אשר לא נועדו לשרת את האזרחים אלא את יבואני הרכב.

משרד התחבורה לא משקף לבעלי הרכב מתי הרכב שלהם יוצר, למרות שזה מידע גלוי שאפשר וקל להציג ברישיון הרכב.

התוצאה היא שרכב שיוצר בחודש מרץ של שנה אחת (לדוגמה) יכול לקבל בישראל רישוי של ינואר או פברואר של השנה שאחריה – וזאת למרות שבמשך כמעט שנה שלמה הוא אוחסן במגרשי אחסנה בארץ או בחו"ל.

שנת דגם אמיתית – כפי שהייתה נהוגה אצלנו בעבר – צריכה להתחלף אחרי חופשת הקיץ של תעשיית הרכב, מפני שזה המועד שבו מבוצעים שינויים חשובים במכוניות במהלך הייצור שלהן.

במרבית מפעלי ייצור הרכב בעולם נהוגה חופשת קיץ סביב יולי-אוגוסט, ואז מושבת הייצור לצורך ביצוע עבודות תחזוקה, החלפת ציוד ושינויים בקווי הייצור. השבתת הייצור יכולה להיות של ימים אחדים עד מספר שבועות, ויצרניות הרכב מבצעות במהלכה עבודות כמו החלפת מכונות, רובוטים ותבניות לצורך ביצוע שינויים משמעותיים בדגמים. שינויים כאלה יכולים להיות "מתיחת פנים" קלה של אמצע החיים של דגם מסוים, תיקון של תקלות סדרתיות ידועות או אפילו החלפה כוללת של דגם אחד בדגם חדש שמחליף אותו.

כאשר קונים מכונית חדשה חשוב לבדוק עם איש המכירות מתי היא יוצרה, ואם איש המכירות לא יודע (או לא רוצה לתת) את המידע הזה – כל שצריך לעשות זה לבקש את מספר השילדה ולפענח מתוכו את מועד הייצור.

הרבה יותר חשוב לקנות ולקבל מכונית "חדשה חדשה", כלומר כזאת שיוצרה בחודשים האחרונים, מאשר להתעסק במועד שבו היא עלתה על הכביש. כפי שהוסבר קודם – אם לא בודקים את מועד הייצור עלולים לקבל בינואר מכונית שיוצרה לפני שנה, רגע לפני שהדגם הוחלף בדגם חדש יותר.

בנוסף, היות שיבואנים רבים "מנקים מחסנים" לקראת סוף השנה – ברבעון השלישי או הרביעי אפשר להשיג מחירים הרבה יותר אטרקטיביים מאשר בתחילת שנה.

אגב – אז למה בינואר ובפברואר עולות לכביש הכי הרבה מכוניות?
התשובה הראשונה היא שכמחצית המכוניות החדשות שנמכרות בישראל נמסרות לחברות ליסינג והשכרה שמעדיפות לרשום בספרים שלהן מכוניות משנת הרישוי החדשה, והחלק האחר – כאמור – הוא קונים פרטיים שמבחינה פסיכולוגית מעדיפים את שנת הרישוי החדשה, גם אם הם מקבלים מכונית "חדשה-ישנה".

לקריאה נוספת:

אני רוצה לקנות רכב משומש שנקנה במקור בעסקת "0 ק"מ". כדאי לי?

מערכות בטיחות חדישות ברכב: עד כמה זה צריך להיות שיקול בעת רכישת רכב חדש או משומש?

The post האם כדאי לקנות רכב חדש לקראת סוף השנה או שעדיף להמתין לשנה החדשה? appeared first on TheCar.

כן, אפשר לתדלק בנזין באוקטן 98 במקום בנזין באוקטן 95, אבל לא כדאי – עדיף לתרום את תוספת המחיר לנזקקים ולא להעשיר את חברות הדלק.

התשובה המלאה:

מספר האוקטן של הדלק (95 או 98 בבנזין ישראלי) מתאר את רמת הרגישות שלו לחום וללחץ. ככל שמספר האוקטן גבוה יותר הדלק יוצת רק תחת לחץ או חום גבוהים יותר.

בעלי רכב רבים סבורים בטעות שמספר האוקטן מעיד על ה"ניקיון" של הדלק וזה ממש לא נכון. כדי להגיע למספר אוקטן גבוה יותר לא "מזקקים" את הבנזין לרמה גבוהה יותר אלא מוסיפים לאותו נוזל יותר כימיקלים נוגדי פיצוץ.

בנזין באוקטן 98 מתאים למנועים עם יחס דחיסה גבוה – בדרך כלל מכוניות ספורטיביות.

במכוניות מודרניות כמעט לעולם לא ייגרם נזק אם מתדלקים בטעות בנזין באוקטן 98 במכונית עם מנוע שמתוכנן לעבוד עם אוקטן 95. גם במקרה כזה, וגם במקרה הפוך שבו מתדלקים בנזין באוקטן 95 למנוע שמעדיף 98 – מערכת ניהול המנוע יודעת להתמודד עם חוסר ההתאמה על-ידי קידום או אחור ההצתה במנוע.

בנזין באוקטן 98 עולה בערך שקל יותר לכל ליטר, לכן הנזק העיקרי של שימוש בדלק הזה יהיה בתחנת הדלק – עוד 50 שקלים בממוצע לכל מיכל.

בשורה תחתונה – אם אין לכם כסף מיותר לשרוף אין צורך לתדלק בנזין באוקטן 98, ואם תדלקתם בטעות בבנזין כזה לא קרה כלום – רק שרפתם 50 שקלים מיותרים.

לקריאה נוספת:

אולי די כבר עם השטות הזאת של בנזין באוקטן 98?

דואגים למנוע הרכב שלכם? האם מומלץ להשתמש בתוסף דלק ולמי זה באמת מועיל?

קרוב לקצה: מה כבר יכול לקרות אם מתדלקים רק אחרי שנדלקת נורית דלק?

The post האם אפשר למלא דלק באוקטן 98 במקום אוקטן 95? appeared first on TheCar.

כלי רכב מודרניים נבנים כדי לעמוד היטב בתלאות מזג האוויר, אבל אפשר לעכב את הזדקנות הצבע ואפשר לבחור מראש בצבעים פחות רגישים.

התשובה המלאה:

במהלך ההרכבה של כלי רכב מודרניים הם עוברים תהליך יסודי של הכנה לצביעה – שכולל טבילה בחומרים נוגדי חלודה – ולאחר מכן צביעה בצבעים מתוחכמים-טכנולוגית שנועדו לשרוד לכל אורך חיי הרכב.
רוב המכוניות בעולם חונות תחת כיפת השמיים לאורך כל חייהן, אם כי לא כולן נחשפות לקרינת שמש חזקה כמו בקיץ הישראלי.

ככלל – קרניים אולטרה סגולות (UV) מקרינת השמש מפרקות מולקולות בפיגמנטים של הצבע וגורמות לחמצון, לדהייה ולהזדקנות של שכבת הצבע החיצונית.
פגיעות פיזיות, למשל תאונות פח, שריטות או חשיפה לחומרים חומציים כמו לשלשת ציפורים – פוגעות בהגנה של שכבת היסוד על פלדת המרכב, וכן של שכבות הצבע.

ישנם צבעים – למשל אדום וצהוב – שנוטים לדהות יותר מאשר צבעים אחרים כמו לבן או אפילו שחור.

כדי להימנע מזנק ארוך טווח לצבע כדאי לגבש "אסטרטגיית חניה" שמבוססת ככל שאפשר על שימוש בחניה מקורה או תחת צל של בניינים, אבל חשוב להימנע מחניה מתחת לעצים או עמודי חשמל שעליהם נמצאות ציפורים.

במידת האפשר כדאי לכסות את הרכב עם כיסוי מתאים ולאבטח אותו למקום כדי שלא יעוף או ייגנב.
אפשר למרוח על הצבע חומרי הגנה, בין אם בעבודה עצמית או בסדנאות מתמחות, ואפשר אפילו לצפות את הרכב כולו במדבקות ייעודיות. בנוסף, תמיד כדאי להציב צלון מחזיר אור על הדאשבורד מאחורי השמשה הקדמית.

לקריאה נוספת:

הרכב כמעט ולא נוסע. האם זה מזיק לו?

החל מאיזה מודל צריך אישור בלמים לטסט?

מתי כדאי להחליף צמיגים?

The post האם חנייה בחוץ לאורך שעות רבות יכולה להזיק לצבע של הרכב? appeared first on TheCar.

בכתבה זאת נסביר מדוע עדיף לבצע טיפולים שגרתיים לפי הוראות היצרן ואפילו להחמיר בחלק מן המקרים (הסיבה האמיתית עשויה להפתיע), אבל נגלה איך לעשות את זה במחיר משתלם. קבלו שלושה סודות אפלים של תעשיית הרכב – דברים שיצרניות הרכב מעדיפות שלא תדעו.

העובדה הראשונה שחשוב להניח על השולחן היא שיש פעולות אחזקה קבועות שחשוב להקפיד עליהן כדי למנוע תקלות יקרות, והחיסכון בכסף או בזמן כתוצאה מדחיית טיפול או הימנעות ממנו עלול לעלות ביוקר. לטובת מי שמעדיף קיצור נמרץ של כל האמור בכתבה הזאת נאמל"ק ונאמר כך: "אחריות יצרן" היא לא הסיבה החשובה שעבורה צריך להקפיד על ביצוע תחזוקה נכונה. מצד שני, לא חייבים לטפל דווקא במוסך היקר ביותר בשוק. אלא שאחריות היצרן לא בהכרח מכסה את התקלות הכי יקרות ברכב, בעוד שהאחריות האמיתית של יצרניות הרכב כלפי בעל הרכב לא מסתיימת כשנגמרת תקופת האחריות המקורית.

לכן – שימו יד על טבלת הטיפולים שנקבעה על-ידי יצרנית הרכב לרכב שלכם, בצעו סקר שוק כדי למצוא את המוסך שיבצע את הטיפולים ברמה המקצועית הטובה ביותר ובמחיר המשתלם ביותר, ושמרו תיעוד של כל הטיפולים שבוצעו ברכב. בנוסף – אחת לשנה בצעו בדיקה כדי לדעת אם מגיע לכם תיקון או טיפול על חשבון יצרנית הרכב. כדי להבין מדוע כדאי לעשות את כל אלה קראו על שלושת הסודות האפלים של תעשיית הרכב.

סוד מספר 1: חשוב להקפיד על תחזוקה שוטפת – אבל לא חייבים לקרוע את הכיס

רוב הרוכשים של רכב חדש מבצעים טיפולים תקופתיים במועדם וברשת השירות של יבואנית הרכב, וזאת מפני שהם סבורים בטעות שהם עלולים לאבד את אחריות היצרנית. לעומתם, רבים מבין הבעלים של כלי רכב שעברו את תקופת האחריות סבורים – בטעות – שאין סיבה לבצע טיפולים במועד מפני שהרכב שלהם ממילא כבר לא תחת אחריות. אלה שתי טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן, מפני ששתיהן גורמות, או עלולות לגרום, להפסד כספי רב.

הסוד האפל הראשון של תעשיית הרכב מתחיל בכך שלא משנה אם יצרנית או יבואנית הרכב מציעה אחריות לשנתיים או לשבע שנים, או קומבינציה של אחריות יצרן ואחריה תוספת אחריות בתשלום – כמעט כל תעודת אחריות מתנה את האחריות בביצוע טיפולים שגרתיים במועד. במילים פשוטות: לא ביצעתם טיפול תקופתי או אחרתם לבצע אותו? איבדתם את האחריות. תנאי זה מבלבל רבים מבעלי הרכב לחשוב בטעות שהם חייבים לבצע את הטיפולים השגרתיים במוסכי הרשת של יבואניות הרכב, והמציאות רומזת שיש מי שמנצלים את הטעות הנפוצה הזאת לטובתם.

המחיר של חלק מן הטיפולים אצל חלק מרשתות השירות של יבואניות הרכב גבוהים באופן קיצוני, ואפשר להסביר את זה בכך שרוב רוכשי רכב חדש פשוט לא יודעים שלפי החוק מותר להם לבצע כל טיפול או תיקון בכל מוסך שמורשה על-ידי משרד התחבורה. בעל רכב שמבצע טיפול תקופתי במוסך מורשה שלא שייך לרשת השירות של יבואנית רכב – לא יאבד את האחריות לרכב.

אז מה עושים? במקום לרוץ למוסך מורשה יבואן תרימו טלפון למספר מוסכים – חלקם מורשי יבואן ואחרים לא – וקבלו הצעות מחיר לביצוע הטיפולים. אם ההפרש במחיר מספיק גדול לטעמכם – אין צורך לבחור דווקא במוסך היקר, אבל חשוב להקפיד שהמוסך בו תבחרו מקצועי ומכיר את הדגם. איך יודעים אם המוסך "מקצועי"? אין דרך מדעית לדעת אבל כדאי לחפש חוות דעת של לקוחות בקבוצות רלבנטיות.

ואם הפרש המחירים בין מוסך רשת למוסך "חיצוני" סביר, במה כדאי לבחור?

ישנם יתרונות למוסכי רשת, כפי שיוסבר בהמשך, אבל גם שם עלולים ליפול על חוסר מקצועיות ולכן אין כאן "פתרון בית ספר": בחרו במוסך שנראה לכם מקצועי יותר. הדבר החשוב שצריך להקפיד עליו כאשר בוחרים מוסך שאינו מורשה יבואן זה לשמור על תיעוד של טיפולים וחשבוניות תשלום, ולהקפיד על כך שבכל חשבונית יהיה רשום מספר הרישוי של הרכב, הקילומטראז' שבו בוצע הטיפול, סוג הטיפול והמערכות שטופלו, וכן מספרים קטלוגיים של חלקים שבהם נעשה שימוש. הסיבה: כאשר מטפלים מחוץ לרשת השירות לא נשמר מידע אודות הרכב במערכת המידע של היבואנית, ובכל מחלוקת עתידית עם היבואנית עלולה לעלות טענה שהרכב לא טופל כראוי.

טיפ מאד חשוב – עוד לפני שבוחרים מוסך – זה להצטייד בטבלת הטיפולים הנדרשת, כלומר לדעת מה שגרת הטיפולים שנדרשת על-ידי יצרנית הרכב. כך תוכלו לוודא שלא משחילים לכם "עיזים" עם טיפולים לא נחוצים כמו החלפת נוזל שטיפת שמשות, ומצד שני – שלא יפספסו אף דבר שכן חשוב לבצע גם אם מוסכניקים לא אוהבים לעשות אותו, כמו החלפת נוזל בלמים. שגרת טיפולים ברכב נקבעת לפי מרווחי קילומטראז' או זמן. בכלי רכב שנוסעים הרבה צריך לבצע טיפולים שונים כאשר הם מגיעים לקילומטראז' נצבר כלשהו, למשל 10,000 או 15,000 קילומטרים, ובמכוניות שנוסעות מעט צריך לבצע טיפולים מסוימים כל שנה ואחרים כל שלוש או חמש שנים. בכל מקרה – שגרת הטיפולים כתובה בספר הרכב ו/או באתר היצרנית.

מי בכלל צריך את זה?

בלאי של חלקים ורכיבים שונים ברכב הוא בלתי נמנע, ולכל אחד ברור מדוע צריך להחליף צמיגים או רפידות בלמים אחת לכמה שנים. גם חלקים שלא רואים בעין או מרגישים חשופים לבלאי ודורשים החלפה. שמן מנוע, למשל, חשוף לתנאים קשים של חום, לחץ ומשקעי פיח ושריפה, וחייבים להחליף אותו לכל המאוחר אחת לשנה או – במכוניות שגומאות קילומטראז' רב – אחת ל-10,000 – 15,000 קילומטרים, בהתאם להוראות יצרנית הרכב.

כאשר לא מחליפים שמן במועד נצברים בתוך המנוע בוצה ופיח שסותמים מעברי שמן. חלקים קריטיים במנוע לא מקבלים שימון או קירור ונוצרים חיכוך בין מתכות ועיוותים של חלקים כתוצאה מחום. בשלב ראשון זה עלול לבוא לידי ביטוי בעליה של תצרוכת הדלק, לפעמים גם בנזק לממיר הקטליטי – אבל בסופו של דבר עלול להיגרם הרס מוחלט של המנוע ונזק כלכלי של כ-20,000 שקלים בממוצע. לעומת זאת, "טיפול קטן" ברכב, כלומר החלפת שמן ומסננים, עולה בין 300-600 שקלים וזה פחות מן המחיר של הגרר שתזדקקו לו כדי לגרור את הרכב למוסך אם המנוע שלכם יתפגר.

למען האמת – ישנם נוזלים וחלקים שכדאי להחליף אפילו לפני המועד המומלץ מפני שהעלות שלהם נמוכה יחסית לנזק שעלול להיגרם אם לא עושים את זה. למשל, יש לא מעט תיבות הילוכים אוטומטיות שכדאי להחליף בהן נוזל הידראולי כל 30,000 קילומטרים למרות שיצרנית הרכב דורשת החלפה רק כל 100,000 קילומטרים או חמש שנים. אלא שהחלפה מוקדמת יותר עולה מעט ויכולה לחסוך נזקים יקרים. אגב – דברים אלה נכונים שבעתיים לגבי הבחירה בטיב החלקים שכדאי להשתמש בהם: אל תחסכו באיכות שמן המנוע או המסננים.

שגרת טיפולים אופיינית לרכב עם מנוע בעירה כוללת החלפה של מצתים, מסנן אוויר, מסנן דלק, נוזל בלמים, נוזל הידראולי בתיבת ההילוכים, מסנן מזגן, ונוזל קירור במערכת הקירור. ישנם גם טיפולים מעט יותר יקרים, למשל החלפת רצועת תזמון, אבל גם במקרה הזה הנזק שעלול להיגרם מדחיית ההחלפה לא מצדיק את החיסכון.

סוד מספר 2: כך חומקים מתיקונים במסגרת אחריות

יצרניות רכב חייבות לתת אחריות לרכב חדש למשך לפחות שנתיים מיום הקניה, אבל יש יצרניות שמבטיחות אחריות ארוכה יותר ואף מתקנות תקלות שמתגלות במהלך 3-7 שנים לאחר שהמכונית עלתה על הכביש.

אבל חלק מן היצרניות והיבואניות לא מטפלות בתקלות שונות אפילו בתוך תקופת האחריות במכוניות שלא תוחזקו לפי הנחיות היצרנית. במילים אחרות, אם הכנסתם את הרכב למוסך ב-17,000 קילומטרים במקום ב-15,000 (לצורך הדוגמא), וברכב תתגלה תקלה ב-47,000 קילומטרים אחרי שבין לבין ביצעתם טיפולים במועדם ב-30,000 וב-45,000 קילומטרים – יש יצרניות שפשוט יסרבו לתקן תקלה בטענה ש"פספסתם טיפול" ויפילו את עלות התיקון עליכם.

ישנם מקרים, וזה כבר "הסוד השלישי" שמיד נגיע אליו, שבהם מתגלה תקלה סדרתית שנובעת מכשל בתכנון או בייצור של רכב. יצרנית רבות לוקחת אחריות על כשלים כאלה בדרך זו או אחרת גם אם המכונית כבר עברה מזמן את תקופת האחריות או את הקילומטראז' שמכוסים באחריות המקורית. למעשה – אחריות היצרנית לכשל סדרתי שהיא מכירה בו לא מוגבלת בזמן וישנם תיקונים שמבוצעים על חשבון היצרניות גם במכוניות בנות 20.

העניין הוא שכמו לגבי תקופת האחריות המקורית כך גם לגבי תיקון תקלות סדרתיות – יש יצרניות שמתאמצות לחמוק מלקחת אחריות ולממן תיקונים והן מפילות את העלות על גב הלקוח בטענה שהוא לא ביצע טיפולים במועדם, ואפילו אם אין בהכרח קשר בין הטיפול לבין התקלה.

עד כה הסברנו מדוע יותר כלכלי ומשתלם לבעל רכב לבצע תחזוקה שגרתית במקום תחזוקת שבר: רוב הטיפולים השגרתיים לא יקרים יחסית לנזק שעלול להיגרם אם לא מבצעים אותם כראוי. אבל סיבה לא פחות חשובה להקפדה על מועדי טיפול היא כדי שלא להגיש ליצרנית וליבואנית את הסולם שבאמצעותו יוכלו לחמוק מן האחריות שלהן להחליף רכיבים מאד יקרים ברכב או לתקן תקלות שגרמו לנזק משמעותי. כדאי להקפיד על ביצוע טיפולים במועד גם הרבה אחרי תקופת האחריות המקורית לא רק כדי לצמצם את הסיכון של תקלה יקרה (וזאת סיבה מספיק טובה לכשעצמה) – אלא גם כדי שלא לאבד את אחריות היצרן אם בעתיד יתגלה בדגם הזה כשל סדרתי, וכאלה לא חסרים.

סוד מספר 3: תיקונים באפלה

אחד הסודות השמורים ביותר של תעשיית הרכב הוא ביצוע נסתר של תיקונים ושיפורים בדגמים שיוצרו בעבר. כאשר יצרנית מגלה כשל סדרתי כלשהו – בדרך כלל בעקבות תלונות של לקוחות – היא מאתרת את מקור התקלה ויכולה להכריז על "קריאה לתיקון" שבמסגרתה היא מזמנת אל רשת השירות שלה את כל כלי הרכב שבהם קיים הכשל. אלא ש"קריאה לתיקון" היא הליך יקר ופומבי, ורוב יצרניות הרכב מעדיפות לבצע תיקונים סדרתיים "מתחת לרדאר" באמצעות "אשגרי שירות" (TSB) או 'בולטין שירות טכני'. אלה הנחיות תיקון שנשלחות לרשת השירות של יצרנית הרכב במדינות שבהן נמכרו המכוניות הרלבנטיות – ובאמצעותן מתוקנים כשלים סדרתיים רק בכלי רכב שמטופלים במוסכים מורשי יצרן/יבואן.

באופן מעשי, כאשר רכב מגיע למוסך מורשה יצרן או יבואן, ובמיוחד כאשר לקוח מתלונן על בעיה ספציפית, הוא מזוהה על-ידי מערכת המחשוב במוסך וזו "מקפיצה" את כל ההתראות ואשגרי השרות הרלבנטיים לרכב הספציפי. בהתאם להנחיות שכתובות ב-TSB מתבקש המכונאי לבצע סדרת בדיקות ובמידת הצורך להחליף על חשבון היצרנית רכיבים שונים. בהרבה מקרים מתוקנות כך תקלות שכמותן תוקנו על-ידי רשת השרות בעבר – בין אם במסגרת אחריות היצרנית ובין אם על חשבון הלקוח, וכל העסק הזה מוסתר מעיני הציבור ומבוצע בפועל רק במכוניות שמטופלות ברשת השירות.

מוסכים שאינם מורשי יבואן לא מחוברים למערכת המידע של היבואנית ולכן מי שמטפל בהם לא יכול לזכות לתיקון על חשבון היצרנית לא בגלל שהמוסך רוצה לעשות עליו סיבוב, אלא מפני שמידע כזה בכלל לא מגיע אליו, וגם אם היה מגיע – מוסך שאינו מורשה יבואן לא מקבל מהיצרנית את החלקים הנדרשים ואת תמורת העבודה.

לצורך הדוגמא, יצרנית החליטה לבדוק ובמקרה הצורך להחליף מערכת היגוי בדגם מסוים. כאשר רכב כזה ייכנס למוסך מורשה יבואן הוא יטופל בהתאם להנחיית היצרנית ועל חשבונה. אבל כאשר רכב מגיע עם תקלת היגוי למוסך שאינו מורשה יבואן – בעל המוסך לא יכול לדעת שקיימת תקלה שהיצרנית לקחה עליה אחריות, והוא עלול להחליף מערכת הגה ולחייב את הלקוח בעלויות של אלפי שקלים.

אין דרך חוקית לדעת אם הופצה הוראת שירות לגבי כל תקלה ותקלה בכל דגם ודגם, ולכן לכל מי שנתקל בתקלה יקרה ולא שגרתית או לא סבירה מומלץ לבדוק בשיטוט באתר שלנו או באתרים אחרים אם מדובר בתופעה ידועה. במקביל, כדאי להכניס את המכונית – גם אם היא הרבה אחרי תום תקופת האחריות – למוסך מורשה יבואן לצורך בדיקה. ייתכן שקיים שם TSB רלבנטי שיחסוך לכם הרבה מאד כסף.

שורה תחתונה: כך תתחזקו את כלי הרכב שלכם

טיפול תקופתי במוסך – לאו דווקא במוסך רשת של יבואן אבל בכל מקרה כזה שמורשה על-ידי משרד התחבורה – כולל לכל הפחות החלפת שמן מנוע ומסנן שמן, בדיקת מצב מסנן האוויר ובדיקת מצב רפידות הבלימה ודיסקיות הבלימה. טיפול מקיף יותר כולל גם החלפת מצתים, מסנן דלק, ניקוי או החלפת מסנן מיזוג אוויר ועוד – והכל לפי הנחיות יצרן הרכב.

אחת למספר שנים, או בהתאם לקילומטראז', צריך לבצע טיפול משמעותי יותר שכולל החלפת רצועת (או סט) תזמון, החלפת נוזל בלימה ונוזל קירור וכיוצא באלה. ככל שמקפידים לבצע טיפולים תקופתיים במועדם ולפי הנחיות יצרנית הרכב כך צונח הסיכוי לנזק משמעותי ברכב – למשל כתוצאה מנסיעה בלי שמן במנוע.

כדאי לבצע טיפולים לפי הנחיות היצרנית גם כדי להימנע מתקלות ולא פחות חשוב – כדי שלא לאבד את אחיות היצרנית אם מתגלות תקלות יקרות, ובמיוחד אם היצרנית או היבואנית בוחרת להחליט על פיצוי סלקטיבי, כלומר לבוא רק לקראתם של מי שהקפידו לבצע טיפולים תקופתיים במועד. אי ביצוע טיפולים – אפילו במהלך תקופת האחריות על רכב חדש – מבטל במקרים רבים את האחריות וכמעט תמיד גם את הנכונות של יבואניות ויצרנית רכב לפעול לפנים משורת הדין.

הדרך הטובה ביותר לתחזק רכב היא לעקוב אחר הנחיות הטיפולים של יצרנית הרכב בהתאם לקילומטראז' ולזמן. מכוניות שנוסעות הרבה צריכות לבצע טיפולים בהתאם לקילומטראז' הנצבר (למשל כל 10,000 או 15,000 קילומטרים), ובמכוניות שלא נוסעות הרבה יש לבצע טיפול לפחות אחת לשנה, בהתאם להנחיות היצרנית.

חשוב להקפיד על שימוש בשמן מנוע איכותי ובמסננים מאיכות טובה, לבצע רוטציה של הצמיגים – כלומר להעביר את הגלגלים והצמיגים האחוריים קדימה ולהיפך – גם זה לפי הקילומטראז' המומלץ על-ידי היצרנית, ולהקפיד על בדיקה ביתית קצרה לפחות אחת לחודש: לחץ אוויר נכון בצמידים, מפלס שמן מנוע, מפלס נוזל קירור, וניקיון המגעים של מצבר הרכב.

יש לכם טיפים והארות חשובות נוספות לגבי תחזוקה שוטפת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post ביצוע טיפולים תקופתיים במועד: שלושת הסודות האפלים של תעשיית הרכב appeared first on TheCar.

The post האם יש תקלה כמו שלי גם במכוניות אחרות? appeared first on TheCar.

בדרך כלל קריאה לתיקון מבוצעת כאשר לכשל יש משמעות בטיחותית, אבל לרוב הכשלים יש משמעויות בטיחותיות כשמדובר בכלי רכב.

סדר הדברים, לרוב, מתחיל בדיווח של היצרנית לנציגים שלה בכל המקומות הרלבנטיים ובמקביל גם לרשויות. לאחר מכן נשלחים אל בעלי הרכב מכתבים שבהם הם מוזמנים לביצוע הבדיקה והתיקון, ואז נשלחות למוסכים הנחיות טיפול ובמידת הצורך גם חלקים תקינים (כאשר נדרשת החלפת רכיבים פגומים).

אצלנו, בישראל, קיים נוהל הרבה יותר יעיל מאשר במרבית המדינות בעולם: כאשר משרד התחבורה מקבל דיווח על קריאה לתיקון הוא מעביר לידי היבואנית את רשימת בעלי הרכב הרלבנטיים (באמצעות צד שלישי באופן שלא חושף את זהות בעלי הרכב) והיבואנית שולחת אליהם מכתבי זימון למוסך.

במקביל, רכב שזומן לתיקון במסגרת "קריאה לתיקון" לא יכול לעבור מבחן רישוי שנתי עד שהיבואנית מדווחת למשרד התחבורה שהתיקון בוצע. התוצאה היא שלכל המאוחר בתוך שנה מיום פרסום הקריאה לתיקון – כל כלי הרכב נבדקים ומטופלים בהתאם להנחיות היצרנית. הבעיה אצלנו היא שמשרד התחבורה לא נוקט בגישה אקטיבית אלא ממתין לקבל מן היבואניות את המידע שהן עצמן מקבלות מן היצרניות. יצרנית יכולה לבחור לא לבצע בישראל קריאה לתיקון שהיא מבצעת במדינות אחרות ולא לדווח על כך לנציגה שלה בארץ, ובמקרה כזה היבואנית לא תדע על התופעה ומשרד התחבורה לא יתעניין בה.

חשוב להדגיש שלפחות מבחינה כלכלית יבואניות הרכב די אדישות לטיפול בקריאות לתיקון: הן מקבלות מיצרניות הרכב החזר מלא תמורת כל ההוצאות שלהן.

בישראל היו לא מעט מקרים שבהם יצרניות רכב ביצעו קריאות לתיקון זמן רב אחרי שהן בוצעו במדינות אחרות, או רק אחרי שהן נתבעו, או שלא ביצעו אותן בכלל – והכל בגלל אוזלת ידו של משרד התחבורה שלנו.

האם המכונית שלך נקראה לתיקון?

יש שתי דרכים קלות לבדיקת השאלה הזאת, והראשונה היא להיכנס לקישור הזה (או להקליד בגוגל "קריאה חוזרת בטיחותית – משרד התחבורה").

באתר האינטרנט של משרד התחבורה יש מנגנון חיפוש – לא חכם במיוחד – שבו יש להקליד את שם יצרנית הרכב באנגלית, ואת שם הדגם באנגלית, ואז לבדוק אילו קריאות לתיקון רלבנטיות לרכב שלך.
האפשרות האחרת היא להיכנס אל אתר האינטרנט של יבואנית הרכב ולהקליד שם, במקום המתאים (בדרך כלל בעמוד שעוסק במוסכי הרשת או בשירות) את מספר הרכב.

The post מה זאת "קריאה לתיקון"? appeared first on TheCar.

יחד עם זאת, למצברים יש משך אחריות ידוע מראש, צמיגים מומלץ להחליף לכל המאוחר בכל 5 שנים, רפידות בלמים ודיסקים צריך להחליף כאשר הם נשחקים, וכל אלה הן דוגמאות לבלאי סביר ורגיל של חלקים שונים ברכב.

חשוב מאד לבצע טיפולים שוטפים ברכב לפי הנחיות היצרן, ובמקרים שונים אפילו בפרקי זמן קצרים יותר. כך תצמצמו את הסיכון לתקלה. למשל, למנועי טורבו-בנזין מודרניים יש נטייה לצרוך כמויות גדולות של שמן ולכן – למרות שיכול להיות שיצרנית הרכב דורשת לבצע טיפול תקופתי בכל 15,000 קילומטרים או אפילו 30,000 – מומלץ לבדוק את מפלס השמן ברכב בכל 5,000 קילומטרים לכל היותר. בדגמים שידועים כבעייתיים מומלץ לבדוק את מפלס השמן אפילו בכל שבועיים. תמיד, בכל מכונית עם מנוע בעירה, חשוב לשים לב לצריכת שמן מוגברת ועדיף להתמודד עם הוספת שמן מאשר לרדוף אחרי יצרנית הרכב לאחר שנהרס מנוע – גם אם זה קרה באשמתה.

אם גילת תקלה ברכב שלך – בין אם זאת תקלה משביתה ובין אם זאת תופעה שלא הורגשה קודם לכן (למשל – היגוי קשה, רעשים או רעידות חריגים וכיוצ"ב) – כדאי מאד לבצע חיפוש אצלנו באתר ובאינטרנט בכלל אודות תופעות דומות בארץ ובחו"ל.

מומלץ להגיע בהקדם למוסך מורשה יבואן כדי לאפשר לאנשי מקצוע לבדוק ולאתר את מקור וסיבת התקלה. במקרים שבהם ידוע ליצרנית וליבואנית על תופעה מסוימת ובמוסך התקבלה הנחיית שירות – המוסך אמור לבצע את ההנחיה ולתקן את הרכב על חשבון היצרנית. זה נכון גם אם מדובר ברכב משומש שנמצא הרבה אחרי תקופת האחריות שלו.

בכל מקרה שבו מתגלה תקלה ובמוסך מורשה-יבואן טוענים שזאת לא תקלה סדרתית – אם הצעת המחיר יקרה מומלץ להגיע עם הרכב אל מוסך מורשה משרד התחבורה שאינו מוסך יבואן ולקבל הצעת מחיר נוספת.
אם הרכב שלכם סובל מתקלה וידוע לכם שהיא אופיינית לאותו דגם כדאי להגיע אל מוסך מורשה יבואן ולבקש תיקון על חשבון היצרנית. במקרה של סרוב מומלץ להציג אסמכתאות (למשל כתבה שפורסמה אצלנו או במקומות אחרים), ומאד מומלץ לתעד את המפגש ואת תגובת נציגי היבואנית למקרה של פעולה משפטית עתידית.

כאשר בעל רכב נאלץ לשלם תמורת תיקון ולאחר מכן מסתבר שמדובר בתקלה סדרתית – פתוחות בפניו מספר אפשרויות. ראשית אפשר להציג לנציגי היבואנית אסמכתאות לגבי התקלה הסדרתית (למשל כתבות שלנו או אזכורים מן הארץ ומן העולם) ולנסות להגיע להסכמה מסחרית. במקרה כזה חשוב לדעת שחתימה על "טופס ויתור" כחלק מן ההסכמה המסחרית לא יאפשר לנפגע לקבל בעתיד פיצוי מכל סוג, וזאת גם אם הליכים משפטיים אחרים היו מקנים לו פיצוי כזה.

בכל מקרה, כאמור, מאד מומלץ לבחון כל הצעה מסחרית ביחס להצעות של בעלי מקצוע נוספים, בתנאי שהם בעלי הסמכה מתאימה, למשל מוסכים מורשי משרד התחבורה שאינם מוסכי רשת השירות של היבואנית.

אפשרות אחרת היא לתבוע את הנזקים במסגרת הליך של תביעה קטנה (מוגבל לסכום של 34,600 שקלים) שבו אין מעורבות של עורכי דין.

אפשר גם לתבוע בהליך נזיקין אזרחי רגיל בעזרת עורך דין. תביעה כזאת כרוכה בעלויות שונות ובהן תשלום שכר טרחה, והיא עשויה להצליח או עלולה שלא להצליח. עם זאת, במקרה הטוב תביעה כזאת יכולה להשיג לנפגע פיצוי בערך גבוה יותר מכפי שיתקבל במסגרת פיצוי קבוצתי בתובענה ייצוגית.

The post יש לי תקלה ברכב. מה לעשות? appeared first on TheCar.

אתר TheCar מסתייע בבעלי רכב בישראל ופועל יחד איתם כדי לאתר כשלים סדרתיים ותופעות שירותיות בעייתיות ולחשוף אותן בפני כלל הציבור במטרה לעודד את יצרניות הרכב לעשות את הדבר הנכון ולתמוך בלקוחותיהן.

אתר TheCar לא מתיימר לספק סיוע משפטי או להמליץ לאף אדם כיצד לפעול, וגם לא נועד ולא יהיה מסוגל לדווח על כל התקלות שקיימות בכל דגמי הרכב שנמכרים בארץ ובעולם.

אתר TheCar לא מתיימר לספק תשובות פרטניות או ייעוץ ספציפי לבעל רכב זה או אחר, וכל התוכן שמפורסם כאן כפוף לשיקולי המערכת ולאפשרויות המבצעיות שלה.

אתר TheCar לא יהיה אחראי לאף סוג של נזק שעלול להיגרם למי שמסתמך על מידע שמפורסם בו, וגולשים מתבקשים שלא לסמוך רק על מידע שמפורסם כאן או להמתין שבעתיד יפורסם מידע כלשהו.

עצם הגלישה באתר וההתרשמות מן התוכן שמפורסם בו מהווה קבלה של תקנון השימוש באתר, וכן מהווה הסכמה של כל גולש שלא להשתמש במידע שאנחנו מפרסמים כדי להסיק ממנו על מצבו האישי, או על מידת זכאותו או אי זכאותו לפיצוי. אל תסתמכו באופן בלעדי רק על מידע שמסופק באתר זה כייעוץ משפטי אישי ואל תשתמשו בו כתחליף לייעוץ משפטי פרטני.

תנאי השימוש בתכני אתרי מוטוריקה חדשות רכב בע"מ

אנחנו עושים ככל שביכולתנו להביא מידע מעודכן אך לא מתחייבים שהוא יהיה כזה. נתקלתם בטעות שלנו או בעדכון שחשוב להביא לידיעת כלל ציבור הגולשים? כתבו לנו אל www.editor.thecar@gmail.com

The post מידע משפטי חשוב לגולשי האתר appeared first on TheCar.

אם תשאלו אותנו – לדעתנו מדובר בסכנת חיים.

כאשר מנוע בעירה פנימית כושל בתוך כדי נסיעה הנהג עשוי לשמוע רעשים שונים, או שהוא ירגיש פתאום תחושה של אובדן כוח, וסביר גם שהגברת הכוח של הבלמים תחדל והנהג ירגיש, בטעות, שאין לו אפשרות לעצור את הרכב. אם כל זה קורה כאשר הרכב נמצא במהלך עקיפה של משאית ומולו מתקרב רכב אחר – יכול להיות שזה הדבר האחרון שהנהג ונוסעיו יראו בחייהם.

אבל לא משנה מה אנחנו חושבים לגבי מידת הסכנה של מנוע שכושל במהלך נסיעה – משנה מה אומרים על כך המומחים של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA). המומחים שלהם טוענים שאם קיים כשל סדרתי שגורם למנוע להפסיק לפעול בתוך כדי נסיעה מדובר בסכנת חיים ברורה ומיידית והיא דורשת ביצוע של קריאה לתיקון.

האמת היא שכמעט כל תקלה שפוגעת בכושר התנועה של הרכב או ביכולת של נהג לשלוט בו עלולה להציב את הנהג ונוסעיו בסכנת חיים. כאשר חושבים בטיחות ומתכננים בטיחות צריך לקחת בחשבון את מצבי הקיצון ואת התסריטים ה"שחורים", ולא לנקוט בגישת "יהיה בסדר".

כאשר יצרניות רכב מגלות כשל סדרתי עם משמעות בטיחותית הו חייבות לבצע 'קריאה לתיקון' (RECALL), ובמדינות שבהן המימשל דואג לאזרחים יש גם מי שמפקח על יצרניות הרכב ודואג להעניש אותן אם מסתבר שהן לא ביצעו את המוטל עליהן.

בישראל, כאשר יצרנית רכב מכריזה על 'קריאה לתיקון' – הבעלים הרשום של הרכב יקבל מכתב עם סמל של מדינת ישראל ושל אגף הרכב ובו הודעה שעליו ליצור קשר עם מוסך שירות של יבואן הרכב ולתאם שם ביקור. מכתב כזה לא יכלול, לרוב, הסבר מפורט אודות מהות התקלה והסיכונים שכרוכים בה אלא אמירה כללית, כמעט מרגיעה, שמדברת באופן כללי על "בדיקה" או "שיפור".

אסור להקל ראש במכתב כזה ועדיף לתאם ביקור במוסך מוקדם ככל שאפשר. מדוע? מפני שכדאי שמועד הביקור במוסך יהיה נוח לבעל הרכב, אחרת הוא או היא יגלו במעמד מבחן הרישוי השנתי של הרכב ("טסט") שהם לא יכולים לעבור טסט לפני שיבצעו את התיקון הנדרש במוסך מורשה יבואן.

הבשורה הטובה היא שהתיקון עצמו מבוצע על חשבון יצרנית הרכב ובעל הרכב לא יחויב בתשלום כלל (אלא אם באותה הזדמנות יבוצעו טיפולים או תיקונים אחרים ברכב).

מה לעשות אם המכונית שלי נקראת לתיקון?

אם קיבלת מכתב קריאה לתיקון כדאי להתקשר למוסך המורשה הקרוב מתוך רשת המוסכים של היבואנית, ולתאם מועד לביקור במוסך. אנשי המוסך יעדכנו אותך לגבי משך הזמן שתיקון כזה אמור לארוך.

האם צריך לטפל בזה באופן מידי?

מומלץ לא לדחות את התיקון מפני שעלולה להיות סכנה בטיחותית. עדיף, בכל מקרה, לתאם למועד קרוב ונוח מאשר להמתין לרגע האחרון ולגלות שאי אפשר לעבור "טסט" עם הרכב.

The post תקלות בטיחותיות ברכב appeared first on TheCar.

ראשית לכל עיינו ברשימת השאלות שכבר נשאלו.
אם השאלה שלכם לא נשאלה או נענתה כאן – כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com ונשיב לכם במידה שנוכל.

ש: במוסך אמרו לי שלא נתקלו בתקלה כמו שלי, האם זה אומר שזאת לא תקלה סדרתית?

"תקלה סדרתית" מוגדרת כתקלה שמופיעה ב-1% מכלי הרכב, או יותר, ולכן ייתכן שהמוסכניק באמת לא נתקל בה או שמע עליה. ייתכן גם שהמוסכניק לא מקשר בין דברים שהוא מכיר או שהוא קיבל הנחיות שאוסרות עליו לשתף מידע כזה או אחר עם הלקוחות.
בכל מקרה – מה שהמוסכניק יודע או לא יודע, ומה שהוא אומר או לא אומר – לא יכול להעיד על מידת השכיחות של תקלה כזאת או אחרת.

ש: במוסך אמרו לי שכבר נתקלו בהרבה כלי רכב עם אותה תקלה. האם זאת תקלה סדרתית?

תקלה יכולה להיות נפוצה גם אם היא לא מוגדרת כ"סדרתית". לדוגמא, אם אל תחנת תדלוק כלשהי הגיע דלק מהול או מלוכלך ייתכן שהרבה מכוניות יסבלו מתקלות אבל אלה לא תקלות ייצור או תכנון. באותה מידה – ייתכן שהרבה בעלי רכב מדגם מסוים טיפלו במכוניות שלהם במוסכים שקיבלו סדרת מסנני שמן חליפיים פגומים, או שישנם הרבה בעלי רכב שדילגו על טיפולים ברכב – ואלה דוגמאות לנזקים שעלולים להיגרם לא בגלל תקלות סדרתיות.

ש: איך אוכל לדעת עד כמה התקלה ברכב שלי נפוצה?

דרך אחת היא לפנות אלינו ולתאר את הבעיה. ייתכן שאצלנו כבר נצברו תלונות דומות ונוצרה "מסה קריטית" שמעידה על חשש לתקלה נפוצה.
אפשר גם לבדוק ברשתות החברתיות, בדגש על קבוצות של בעלי רכב ממותג או מדגם דומה.

ש: בעולם פורסמה קריאה לתיקון של דגם הרכב שלי. מדוע בארץ אין 'ריקול'?

יכולות להיות שתי סיבות עיקריות לכך שיצרנית רכב תפרסם 'קריאה לתיקון בטיחותי' במדינה אחת ולא באחרת, והנפוצה ביותר היא שהתקלה נובעת מרכיבים פגומים שיוצרו במפעל ספציפי, או מתקלת ייצור שהתרחשה במפעל הרכבה מסוים. אם, למשל, יוצרו, רכיבים פגומים אצל יצרנית אמריקנית ששלחה אותם למפעל הרכבה במישיגן, אבל המכוניות מאותו דגם שנמכרו בישראל יוצרו בקוריאה – אין סיבה לבצע קריאה לתיקון בישראל מפני שהרכיבים שיוצרו בקוריאה תקינים לחלוטין.

במילים פשוטות – כאשר יצרנית הרכב זיהתה את מקור התקלה והגדירה אילו מכוניות נפגעו ממנה והיכן הן נמכרו – היא יכולה לזמן אותן לתיקון באופן ממוקד.

סיבה אחרת שיצרנית רכב מבצעת תיקון סדרתי בשוק אחד אבל לא בישראל הרבה יותר מטרידה. זה קורה כאשר מנהלים בארגון מבצעים "ניהול סיכונים" ומגיעים למסקנה שאין הרבה סיכון שהתקלה שהם גילו תתגלה בישראל כתקלה סדרתית – כלומר שאף אחד לא יידע לעולם שהם מכרו אצלנו מכוניות פגומות. לעומת זאת, הסיכון – מבחינתם – בשוק אחר (למשל בארה"ב) עלול להיות הרבה יותר חמור. אם תיפתח חקירה ויתגלה שאותם מנהלים ידעו על הכשל אבל לא ביצעו נוהל קריאה לתיקון הם חשופים לחקירה פלילית ולהרשעה פלילית, ועלולים למצוא את עצמם בכלא. במילים פשוטות: יש סיכונים שאין שום בעיה לקחת בישראל אבל מסוכן מידי לקחת בחו"ל.

ש: ברכב שלי יש תקלה. מותר לי למכור אותו?

התשובה הפשוטה היא "כן, אבל". אין אף חוק שאוסר על מכירת רכב עם תקלה, אבל מי שרוצה למכור רכב כזה חייב ליידע את הקונה שהתקלה קיימת. מי שקנה רכב וגילה שהמוכר ידע על תקלה אבל לא יידע אותו יכול לתבוע אותו, לבטל את עסקת המכירה, ואפילו לזכות בפיצוי.

"חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) משנת 2008 מגדיר שכל סוחר רכב, מוסך וחברת ביטוח חייבים למסור לרוכש רכב את כל המידע שבידיהם אודות העבר שלו, ובין השאר זה אומר שרוכש שיגלה שמכונית נבדקה בגלל תקלה שהמוכר לא דיווח לו עליה יוכל לבטל את העסקה והמוכר ייאלץ להחזיר לו את הכסף ולהיתקע עם מכונית שנוספו לה שתי ידיים.

אם למוכר ידוע על תקלה מומלץ לא רק ליידע את הקונה לגביה אלא גם להחתים אותו על טופס גילוי נאות שבו היא תתואר באופן מפורט.

ש: ברכב שלי יש תקלה ולא מתחשק לי לתקן אותה. מותר לי?

בעל רכב חייב לוודא שהמכונית שלו תקינה, ומהחינה חוקית הוא האחראי לנסוע אך ורק ברכב תקין או להשבית רכב מקולקל. מותר לבעל רכב לא לתקן תקלות אבל אם מדובר בתקלה שעלולה להיות לה השפעה בטיחותית אסור לו לנהוג ברכב או לאפשר למישהו אחר לנהוג בו.

ש: קיבלתי מיבואנית הרכב הודעה שעלי לבצע תיקון של תקלה סדרתית. מה לעשות?

צריך להתקשר למוסך מורשה של יבואנית הרכב ולתאם מועד ביקור. מועד התיקון יתואם כך שלמוסך יגיעו כל החלקים שנדרשים לביצוע התיקון, ולכן אין טעם "לקפוץ למוסך" על הדרך. ייתכן שללא תיאום מראש פשוט לא יהיו במוסך חלקים נחצים.

בכל מקרה, תיקון במסגרת 'ריקול', קריאה לתיקון', מבוצע על חשבון היצרנית והיבואנית והלקוח לא מחוייב בתשלום תמורתו. עם זאת – מי שלא יגיע למוסך כדי לבצע את התיקון לא יוכל לעבור את מבחן הרישוי השנתי הבא.

ש: אני רוצה לתבוע את היצרנית או את היבואנית. מה לעשות?

אם סכום הנזק נמוך מ-34,600 שקלים אפשר לתבוע בהליך של תביעה קטנה שבו לא מעורבים עורכי דין. אם קיים קושי להוכיח את הטענות או שהשאלה המשפטית לא ברורה כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בנזיקין ולבחור את הדרך המתאימה למקרה.

ש: יש לי תקלה בצמיג או במצבר. אפשר לתבוע את יצרנית הרכב?

ישנם חלקים ומכלולים – למשל צמיגים ומצברים – שהאחריות כלפיהם ניתנת ישירות על-ידי יצרן החלק ולא על-ידי יצרנית הרכב. זה לא אומר שלא יכולות להיות תקלות סדרתיות בצמיגים (יש לא מעט כאלה), אבל כדי לדרוש החלפה של צמיג או מצבר צריך להגיע אל נציג היצרן בישראל. לפעמים אפשר להיעזר במחלקת השירות של יבואנית הרכב, ולפעמים הם פחות נחמדים.

יש שאלות אחרות? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post שאלות שנשאלות הרבה appeared first on TheCar.

למרות זאת, בישראל קיימת תשתית חוקית שמאפשרת לבעלי רכב שנפגעו להיאבק ביצרניות רכב שלא מטפלות בתקלות סדרתיות ברכב. זאת כוללת בין השאר את חוק הגנת הצרכן, חוק המכר, ואת צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, ובנוסף לאלה יש גם אפשרות לתבוע תובענה ייצוגית בשם קבוצת נפגעים.

למשל, סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן קובע, בין השאר, שלעוסק (יצרנית רכב במקרה הזה) אסור לפעול ("במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת") אשר "עלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה", ובכלל זה לעניין "הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות; השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם…" ועוד.
סעיף 4 לאותו החוק קובע, בין השאר, ש"עוסק חייב לגלות לצרכן כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס…", וסעיף 31 (א) לאותו החוק מדבר על "דין מעשה או מחדל"… "כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין…".
הניסוח המשפטי עלול להישמע מוזר או מנותק למי שלא מגיע מן התחום אבל אחת המשמעויות המעשית הרלבנטיות היא שאם התגלה פגם סדרתי ברכב יש לבעל הרכב אפשרות לתבוע את היצרנית על סמך ההגנות שמוקנות לו בחוק הגנת הצרכן, ובתלות בתקלה זה לא תמיד משנה אם מדובר במכונית חדשה או משומשת.

גם חוק המכר רלבנטי לעניין הזה, מפני שמדובר בו על "אי התאמה" כשמדובר ב"נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם", וב"נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי", וכן "נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה". בסעיף 16 לחוק המכר נקבע הדבר הרלבנטי לענייננו: "הייתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה" (למשל – תקלה סדרתית שהיצרנית ו/או היבואנית יודעות עליה) "זכאי הקונה להסתמך עליה…"

תקלה סדרתית נופלת להגדרת "אי התאמה" בחוק המכר כאשר בעלי הרכב מקבלים כלי רכב תקולים וכתוצאה מכך נגרם להם נזק ממוני או אחר.

מכל החוקים והתקנות הרלבנטיים בישראל, הצו היחיד שמתייחס ספציפית לכלי רכב הוא "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים" (1978) בסעיף שכותרתו: "יבוא רכב ומתן שירותים לרכב".
בסעיף 16 (א) לצו הפיקוח נקבע ש"גילה יצרן רכב מיובא פגמים בייצורו של דגם רכב ונתן להם פרסום בכל דרך שהיא, יזמין היבואן את כל כלי הרכב מן הדגם שייבא ושנתגלו בו הפגמים למוסכי השרות שלו לשם ביצוע תיקונים, החלפה או מתן טיפול כפי שקבע יצרן הרכב המיובא".

הנוסח הזה מאד מעניין מפני שאנשי משרד התחבורה – במקרים הנדירים שהם בכלל מתייחסים לתקלות סדרתיות ברכב – מצפים שיצרנית רכב תכריז על "קריאה לתיקון" לפני שהם מתערבים, וכך נקבע, דה פקטו, רף "קריאה לתיקון" כרף מינימום להתייחסות לבעלי רכב שסובלים מתקלות סדרתיות.

במציאות יש ליצרניות רכב הרבה דרכים אחרות לגלות פגמים ולהודיע עליהם לנציגות שלהן (יבואניות הרכב) וללקוחות, וצו הפיקוח לא דורש שתקלה סדרתית תוגדר כ"בטיחותית" לפני שהוא מחייב אותה להזמין לקוחות לתיקונים יזומים.

סביר להניח שקורא שאינו משפטן שהגיע עד לכאן לא ינהל בעצמו הליך משפטי כנגד יצרנית רכב (אלא אם יבחר לתבוע תביעה קטנה), וצריך לקוות שעורך דין שייצג אותו בהליך כזה מכיר היטב את החקיקה הרלבנטית, לכן נקנח רק בעוד שתי דוגמאות לכך שהחוק הקיים בישראל כן יכול לשרת את מי שנפגע מתקלה סדרתית ברכב.

סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין מגדירים את מושג הרשלנות בהקשר של "מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות", וגם על היצרנית והנציגה שלה בישראל חלות חובות הזהירות. אם יצרנית ויבואנית מודעות לפגם שעלול לגרום לנזק, שלא לדבר על סכנת חיים – הן חייבות לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע אותו וליידע את לקוחותיהן לגבי קיומו.

The post תקלות סדרתיות ברכב: מה אומר החוק? appeared first on TheCar.

תובענה ייצוגית מוגשת על-ידי מי שחש עצמו נפגע מפעולה, בעיה או תופעה שפוגעת בקבוצה גדולה של אנשים, וההליך המשפטי עצמו מנוהל בדרך כלל על-ידי עורכי דין שמתמחים בתובענות ייצוגיות. עורכי דין אלה פועלים כביכול בשם התובע/ים הייצוגי, ובמטרה לייצג את הקבוצה כולה.

אפשר להגיש תובענה ייצוגית בנושא מסוים רק פעם אחת, ולכן ישנם עורכי דין שממהרים להיות הראשונים לעשות כך. האינטרס של עורכי הדין הוא כמובן להביא גאולה לעולם, אבל גם כלכלי: עם סיומה המוצלח – יותר או פחות – של תובענה ייצוגית הם יקבלו גמול מאוד מכובד. עם זאת, במקרה שתובענה ייצוגית נדחית עלולים עורכי הדין לספוג הוצאות (תיאורטית ההוצאות מוטלות על התובע הייצוגי) וכל מלאכתם – כמו גם הוצאות שהוציאו כדי להפעיל עדים מומחים – יורדת לטמיון.

תובענה ייצוגית מוגשת בשלב ראשון כבקשת אישור, ובהתאם לתגובת הנתבעים מחליט בית המשפט אם לקבל אותה ולנהל את ההליך או לדחות אותה משיקולים משפטיים או ענייניים. בהמשך ההליך יש בדרך כלל שלוש אפשרויות: בית המשפט דוחה את התביעה, בית המשפט מקבל את התביעה ופוסק פיצויים, או שעורכי הדין המייצגים מגיעים להסכמה עם הנתבעים.

כיצד מצטרפים לתובענה ייצוגית?

אין צורך להצטרף לתובענות ייצוגיות.

חשוב להתעדכן לגבי המהלך המשפטי מפני שאם וכאשר מושגת הכרעה או פשרה שכוללת פיצוי לנפגעים מוגדרת תקופת הזמן המרבית שבמהלכה אפשר לקבל את הפיצוי, אבל אין צורך להצטרף לתובענה מראש.
כן חשוב לעקוב אחר התפתחויות בהליך, במיוחד מפני שהוא עלול לארוך שנים אחדות. במקרים שבהם נפגעים לא היו ערים לזכויותיהם וחלף המועד שנפסק על-ידי בית המשפט – הנפגעים לא קיבלו פיצוי.

יחד עם זאת – חשוב לדעת שתובענה ייצוגית היא לא האפיק היחיד שעומד לרשות הנפגעים.

אפשר לנסות להגיע להסכמה מסחרית עם יצרנית הרכב או עם הנציגה שלה בישראל – היבואנית. במקרה כזה חשוב לדעת שחתימה על "טופס ויתור" כחלק מן ההסכמה המסחרית לא יאפשר לנפגע לקבל פיצוי עתידי נוסף מכל סוג, וזאת גם אם הליכים משפטיים אחרים היו מקנים לו פיצוי כזה.

מומלץ מאד לבחון כל הצעה מסחרית שמתקבלת מיבואנית רכב ביחס להצעות של בעלי מקצוע נוספים, בתנאי שהם בעלי הסמכה מתאימה, למשל מוסכים מורשי משרד התחבורה שאינם מוסכי רשת השירות של היבואנית.
אפשרות נוספת היא לתבוע את הנזקים במסגרת הליך של תביעה קטנה, שבו אין מעורבות של עורכי דין. גובה התביעה המרבי בהליך כזה מוגבל לסכום של 34,600 שקלים.

אפשר גם לתבוע בהליך נזיקין אזרחי רגיל בעזרת עורך דין. תביעה כזאת כרוכה בעלויות שונות והיא עשויה להצליח או עלולה שלא להצליח. במקרה הטוב תשיג תביעה כזאת פיצוי בערך גבוה יותר מכפי שיתקבל במסגרת פיצוי קבוצתי בתובענה ייצוגית. במקרה הרע התביעה תידחה והנפגע יספוג גם את עלויות הייצוג המשפטי ואולי גם הוצאות משפט.

האם תובענה ייצוגית עלולה לפגוע בי?

בהחלט. ישנם מקרים לא מעטים שבהם עורכי הדין שכביכול מייצגים תובע ייצוגי מגיעים להסדר פשרה עם הנתבעות – יצרניות ויבואניות הרכב – מקבלים את שכר הטרחה שלהם, והפשרה מקבלת את אישורו של בית המשפט. אלא שכאשר בוחנים מה קיבלו הנפגעים "מקבלים חום": מסתבר שה"פשרה" היא בעצם פיצוי עלוב והרבה פחות ממה שהם היו יכולים לקבל לו היו תובעים בעצמם את היצרנית או היבואנית. הבעיה היא שלאחר שפשרה כזאת קיבלה את אישור בית המשפט אי אפשר לתבוע שוב את היצרנית באותו נושא, ונפגעים רבים מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה.

זאת סיבה נוספת להיות ערניים ולוודא שעורכי הדין לא ימכרו את הנפגעים בנזיד עדשים.

נתקלתם בתקלה סדרתית? חושבים שהסדר פשרה שהתקבל לאחרונה אינו סביר? כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com

The post מה זאת תובענה ייצוגית ואילו דרכי פעולה אחרות עומדות בפני נפגעים? appeared first on TheCar.

The post מה זאת תקלה סדרתית ברכב? appeared first on TheCar.

כאשר תקלת תכנון או כשל ייצור מופיעים במספר רב של כלי רכב מדובר ב"כשל סדרתי", ובמצב כזה אנחנו, ובמדינות אחרות גם החוק, מצפים מיצרניות רכב לקחת אחריות ולתקן תקלות כאלה על חשבונן.
במילים אחרות – אמנם אי אפשר לצפות שלעולם לא יהיו טעויות ותקלות – אבל יש מקום לדרוש ממי שייצר ומכר מוצר לקוי לתקן אותו, ולטפל ברגישות ובהוגנות בלקוחות שרכשו אותו.

כלי רכב, בשונה ממוצרי צריכה אחרים, נעים במרחבים ציבוריים וכמעט כל תקלה במערכת חיונית עלולה לגרום לאובדן שליטה או לעצירה לא מתוכננת. תקלות סדרתיות בכלי רכב לא רק גורמות לנזק כלכלי, ולא מסכנות רק את מי שנוהג או נוסע ברכב התקול – אלא מעמידות בסכנה גם את שאר משתמשי הדרך. האחריות של היצרניות כלפי בעלי הרכב והציבור כולו, לכן, היא לא רק במישור הצרכני והכלכלי אלא בראש ובראשונה במישור הבטיחותי. לכן נדרש יישום מהיר ואפקטיבי של פתרונות יעילים.

ממדינה שדואגת לאזרחיה צריך לצפות שניטור וטיפול בתקלות סדרתיות בכלי רכב ימוקמו במיקום גבוה בסדרי העדיפויות – ושלקברניטי משרד התחבורה תהיה מוטיבציה ליזום פעולות שיאלצו את יצרניות הרכב לעשות את הדבר הנכון. זה לא המצב בישראל.

למרבה הצער, ממשלות ישראל לא השכילו לקיים גוף שיינטר תקלות בכלי רכב, ייצג את בעלי הרכב ואת האינטרס הציבורי בתחום הבטיחות, ויצמצם את הנזקים הכלכליים והבטיחותיים שנגרמים לאזרחי המדינה.
החזון שלנו הוא להסתייע בציבור בעלי הרכב בישראל ויחד איתם לוודא שיצרניות הרכב מודעות לכשלים סדרתיים בכלי רכב מתוצרתן וללחוץ עליהן לעשות את הדבר הנכון. אנחנו נאלצים למלא את הריק שהממשלה לא ממלאת.

The post החזון שלנו: טיפול יעיל בתקלות סדרתיות בכלי רכב appeared first on TheCar.

הדלקת נר לזכר חללי צה"ל ופעולות האיבה

The post יום הזיכרון, תשפ"ג 2023 appeared first on TheCar.