בתוך סל המותגים הרחב של קבוצת פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם, בולט המותג 'סקודה' כמי שמגיש ללקוחותיו את המוצרים השימושיים והמשתלמים ביותר מבחינת עלות-תועלת. לפני אי אילו שנים ארזו אנשי סקודה את הנרטיב הזה לתוך מוטו שמייצג, לדעתם, את מה שהם עושים, והם מכריזים ואומרים: "סקודה. פשוט חכם' (‘Skoda. simply clever’).
עד לפני שנים ספורות התבטאה האמירה הזאת בעיקר במובנים פיזיים במכוניות עצמן: חללים ייעודיים בדלתות המכוניות – שבתוכם אפשר לאפסן מטריה רטובה, תאי מטען עצומים עם נקודות קשירה יעילות, סידור מדוקדק של תאי אחסון לצד הנהג וכיוצא באלה. אלא שכל אלה, כיום, כבר לא מספיקים. תעשיית הרכב נמצאת בתוך כאוס אדיר אשר מונע על ידי מהפכות ה'קישוריות', 'חישמול', 'שיתופיות' ו'אוטונומיה', ויצרניות רכב שימצמצו לרגע ימצאו את עצמן מהר מאד מחוץ למשחק. יצרניות חכמות באמת משתדלות להבין לאן כל זה לוקח, ולהפוך לחלק מן השינוי, וזאת הסיבה שסקודה הקימה לפני כשנתיים את חטיבת 'דיגילאב' (Skoda Digilab), אשר זיהתה את מדינת ישראל ככח עולה בתחום האוטו-טק העולמי.
לפני כשנה הקימה 'סקודה' שלוחה של דיגילאב בתל-אביב, וכך מוצא את עצמו מנכ"ל החברה, ברנרד מאייר, כשהוא נוחת יותר ויותר פעמים בנמל התעופה בן גוריון. בפעם הקודמת הוא נחת אצלנו בתוך כדי הפירגון האדיר ביותר של יצרנית רכב למדינת ישראל – מסיבת ההשקה הבינלאומית של דגם חדש וחשוב ('סקאלה'), וכבר באותה הזדמנות נשמע הנאום שלו כמו שיר שבח והלל לישראל בכלל, ולאוטו-טק הישראלי בפרט.
השבוע היה ברנרד מאייר בעל התפקיד הבכיר ביותר שנאם במסגרת כנס תחבורה חכמה שערכה מינהלת תחליפי דלקים בתל-אביב, וגם הפעם מותר היה להסמיק במבוכה לנוכח התשבחות לתעשייה המקומית, ולמדינה שלנו, שאותן הוא שילב בנאומו. הנרטיב בנאום של מאייר קושר בין "פשוט חכם" של סקודה עם מה שהוא מתאר כ"רוח הישראלית" בכלל, ובפרט עם רשימת החברות הישראליות שהחברה שהוא מנהל בחרה להשקיע בהן. "אני יכול לחשוב על מספר מאפיינים שמורגשים במיוחד כאן בישראל", אמר מאייר, "יצירתיות וסקרנות, אהבת הניסויים והמהירות (מהירות התגובה – ג.מ.), גישות לא שגרתיות ועקביות".
מאייר מנה את רשימת הגורמים הרלבנטיים לדעתו לעוצמת האוטו-טק הישראלי: "ישנם כיום 225 מרכזי ידע שכוללים מאיצים, "חללי שיתוף פעולה" ותוכניות יזמות. ל-300 תאגידים רב-לאומיים יש מתקני מו"פ משלהם במדינה. ישראל אוחזת באופן קבוע בשיא העולם למספר חברות הזנק לנפש, ומציבה סטנדרטים בתחומי האגרי-טק, טכנולוגיה רפואית ואבטחת סייבר. ישראל מגדילה גם את השפעתה בענף הרכב: בשש השנים האחרונות גדל מספר הסטארטאפים (שקשורים לאוטו-טק – ג.מ.) מ-87 ל-640, ועשרה אחוזים מכל הסטארט-אפים בישראל עוסקים כיום במגזר זה…
כמנכ"ל חברת סקודה… קיבלנו השראה מהרוח הייחודית הזאת, ואנחנו מרגישים כאן מאד בבית… אנחנו מעזים לנסות דברים חדשים, אנחנו סקרנים, ואנחנו לעולם לא נחים על זרי הדפנה… ענף הרכב נמצא בעיצומו של השינוי העמוק ביותר שלו, והתעשייה הזאת תיראה באופן שונה משמעותית בעוד עשר שנים… אני משוכנע: בדיוק הרוח הזו ("הרוח הישראלית" – ג.מ.) היא זאת שצריכה לעצב את הניידות (Mobility) של העתיד".
המכונית של 2030
מאייר מצייר בדרך מעניינת את עתיד המכונית כשהוא אומר כך: "בזכות הדיגיטליזציה והנהיגה האוטונומית תהפוך המכונית למקום השלישי המושלם אחרי המשרד והבית שלנו. יהיה לנו פתאום הרבה יותר זמן פנוי. משמעות הדבר היא שבעתיד נבלה משמעותית הרבה יותר זמן ברכב שלנו מאשר כעת. אחד הנדבכים המשמעותיים לשימוש הזה יהיה נהיגה אוטונומית. מכוניות חדשות בימינו מייצרות "חתימה אלקטרונית" שמסתכמת בכ-25 גיגה-בייט לשעה של מידע (DATA). מכוניות אוטונומיות, לעומת זאת, תייצרנה 3,600 גיגה-בייט של מידע, והוא יסייע להגברת הבטיחות ולהפחתת עלות הבעלות הכוללת…
מנקודת מבט עסקית יש כאן גם הזדמנות חשובה: המידע הזה יניב יותר הכנסות, הגם שהוא ייאלץ אותנו לעסוק בשאלות אשר עד כה העסיקו רק חברות הי-טק – למשל, כיצד להשתמש בנתונים האלה באחריות… דבר אחד בטוח: אנחנו נמשיך לייצר מכוניות גם בעתיד, למרות שהדרישות (מאיתנו) והתנאים הולכים להשתנות באופן מהותי, בעיקר בגלל ארבע המגמות המשמעותיות של זמננו: דיגיטליזציה, שינוי דמוגרפי, קיימות ועיור…
אסטרטגיית 2025 של סקודה מתמקדת בשינוי המהותי הזה עם חמישה דגשים: מעבר מעולם אנלוגי לדיגיטלי, מעבר ממנוע הבעירה הפנימית להנעה חשמלית, "השטחת" ההירארכיות והאצת תהליכים (בתוך הארגון), השתנות מיצרנית מכוניות מסורתית לחברה שמספקת "פתרונות ניידות פשוט חכמים", ומעבר מייצור מוצרים ספציפיים להצעת פתרונות הוליסטיים. הקמת DigiLab ישראל בתל אביב מאפשרת לנו להביא את הפעולות שלנו בתחום הדיגיטציה לרמה חדשה: אנחנו פועלים באינטנסיביות ב"סצנה" המקומית ומשתפים פעולה עם מיטב המוחות בתחומי בינה מלאכותית, ביג דאטה, אבטחת סייבר וטכנולוגיות חיישנים.
בראיה שלנו אי אפשר ליצור לבד את העולם החדש הזה, ונדרש שיתוף פעולה הדוק בין יצרניות הרכב הוותיקות לבין סטארט-אפים בתחומי האוטו-טק והניידות. במסגרת דיגילאב אנחנו עובדים כבר עם כתריסר חברות סטארט-אפ ישראליות מבטיחות, ובזכות שיתוף הפעולה הזה הצלחנו כבר לייצר מוצרים, מודלים עסקיים ושירותים שמשמשים אותנו כדי לייצר הכנסות ורווחים היום או בעתיד הקרוב".
מאייר פירט לגבי שלוש חברות שסקודה כבר מושקעת בהן ברמה כזאת או אחרת, ואלה Anagog אשר עוסקת בבינה מלאכותית לתחום הניידות וגרדיאן, אשר מפתחת חיישנים שאותם – כך הוא מבטיח – סקודה תשלב במכוניות שלה ברגע שהטכנולוגיה תהיה בשלה. בנוסף, ערב הכנס הכריזה סקודה על השקעה בחברת צ'אקראטק אשר פיתחה שיטה לאחסון מכאני של אנרגיה חשמלית באמצעות מערכת אנרגיה קינטית. מערכת כזאת יכולה לסייע במיוחד בנקודות שבהן רשת החשמל הקיימת מתקשה לתמוך באספקת אנרגיה לעמדות טעינה לרכב חשמלי. בנוסף, כך מאייר, סקודה יצרה שיתוף פעולה עם חמישה סטארטאפים חדשים: סילנטיום (Silentium), נטרה (Neteera), קונטיניוז ביומטריה (ContinUse Biometrics), אינטרוויו (Intervyo), ו'סיבו' (Seebo).
"תעשיית הרכב משתנה במהירות", סיכם מאייר, "וזה מרתק להפליא ומעניק הזדמנות של פעם בחיים לכל מי שעוסק בעיצוב של השינוי הזה… נושאים שעלינו לדבר עליהם כעת הם טכנולוגיות הנעה אלטרנטיבית, "ניידות כשירות", נהיגה אוטונומית וערים חכמות… המטרה של סקודה היא לצאת חזקה יותר מתהליך הטרנספורמציה, ולכן עלינו לעזוב את אזור הנוחות שלנו לעתים קרובות יותר ויותר".
The post מנכ"ל סקודה: "החיבור שלנו לאוטו-טק הישראלי פשוט חכם" appeared first on The move.
